פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1690)

בחור ובחורה יושבים בדייט ושותקים..

ושותקים...

ושותקים.......

ושותקים.............

 

מיישיר הבחור מבטו לבחורה ואומר בנימוס: "שמא נשתוק כעת על נושא אחר"?

 

 

 

כמוהם?? חבל....

יש אנשים שפשוט אין על מה לדבר. 

אין לי בעיה בד"כ לדבר לעצמי, לקירות, לאבנים. אבל כבר נפגשתי עם מישהו שכל מה שעניין אותי-שיעמם אותו. (או לפחות גרם לו להסתכל עלי בצורה משועממת ומייבשת) והוא בעצמו לא דיבר, ניסיתי לדובב אותו- בלי הצלחה...

בד"כ אין לי בעיה לשתוק עם אנשים. זה לא מביך אותי. אבל אותו משומה זה כן הביך, וזה הציק לי...

(בסוף שאלתי אותו, בפעירות מה, אם הוא תמיד כזה. וכן, הוא תמיד כזה....)

קורה...

בס"ד

אבל זה עדיין מבעס להרגיש שדובבת אותו והוא לא דיבר מעצמו...

לא רק לך זה קרה, האמת שזה דיי קשה לדובב מישהו שלא הכי מדבר, במיוחד שגם היא שקטה, אז בכלל אין שיחה

אבל מה?

הבחור ביקש שנשב ונשתוק ביחד (בכוונה!!!)

זה הייתה הפגישה הכי הזויה שהייתה לי.. 

שלאחריה כמובן נפרדנו...

אבל אני ממש מבינה לאן הוא חתר ומה רצה להביע.. שתיקה מביעה המון, ולשתוק עם משהו- בנחת, כשזה בא ממקום טבעי וטוב, ושלניהם טוב עם זה, בלי "קוצים" ומתי זה יגמר, זה מקום נפלא של קשר מתקדם, בעיני.. נשמע שהוא בחור מיוחד..

 

מקווה שהובנתי, אפילו שזה נשמע הזוי.. (מיועד לאנשים רגישים בלבד..)

 

 

כל טוב ובשורות טובות!!

שהוא רומז שתשתקי קצת....

חחח

רק בדרך מקורית.. =)

אני לא מכיר אותו, ולכן אני לא יכול להגיד עליו דבר. אבל הגיוני שהוא רגיש יותר, שהוא נהנה מדברים אחרים שהאדם הרגיל חולף על פניהם מבלי לשים לכך לב. 

אף פעם לא קראת על הטיולים של הראי"ה והרב חרל"פ? 

או בכלל על טיולים של רבנים או הוגי דעות ומשוררים?

היו לי 2 כאלה...

 

פשוט סיווווט...

 

היה לי טראומה מדייטים אחרי אחת מהפגישות האלה במשך הרבה זמן...

ויש התארגנות שזוכה לתמיכה מפה לפה בכל גווני הציבור להוצאת סטיקר חדש "ברוך שתוק" 

אחותי מעידה שהפעם היחידה שבאמת שתקתי היה כאשר גירשו אותי מהבית, אבל זה כבר סיפור אחר.

תומך...

 

מתי גרשו אותך מהבית?

זה היה כי דיברת יותר מידי?

עידכנו אותי... אתה לא חייב לענות איך דיברת כל כך הרבה עד שאריק שרון (תעשו כאן איזה ר"ת שבא לכם...) -החליט שהוא רוצה קצת שקט...

 

 

אילו הוא ידע כמה ישתנה אצלי בחיים, ובחיי אלפי ועשרות אלפי אנשים אחרים מהמהלך. 

הרי טרקטורים רמסו את ישיבתי רצוא ושוב.

אז הגעתי ללמוד בירושלים, דמייני קהילת קודש של קדושים ותמימים עד שאני הגעתי... 

ומשם הדרך הייתה קצרה עבורי לישיבה אחרת בירושלים, ותרחמו גם עליהם. 

אבל הנה, אין אני מתיימר להבין בחשבונות גדולים ממני (בטח...)

מה שרואים משם כנראה לא רואים מכאן. ומה ששומעים כאן בטוח נשמע יותר גרוע שם. ועוד שטויות כהנה וכהנה.

מה שבטוח- מהמקום שבו שרון תקוע היום- הכל נשמע גרוע יותר...

 

וירושלים הצליחה לעמוד במיתקפות של קשקשנים גדולים ממך בלי ליפול...

 

 

 

זה חלק מההתרשמות, לא כיף להגיע לפגישה שאתה מלא דמיונות איך בכלל נראת הבחורה..

התמונה לא פותרת את זה אבל זה קצת מרגיע.

זה גם מונע דייטים מיותרים אם אין בכלל מציאת חן הדדית...

זה ממש מקובל היום שבודקים בפייס בוק וכו'..

אולי אני עדיין תמימה אבל אני מאמינה שלא כל הבחורים שואלים את מי שמציע להם איך היא נראית,

 

ואם את יותר מתחברת לסוג כזה של בחורים, אז את לא חייבת לקבל הצעה כזו אם זה קשה לך.

 

מצד שני צריך לחשוב טוב על הסיבה שזה קשה לך, כי אולי זה לא באמת כ"כ מפריע לך, וחבל לפסול על דבר כזה..

 

על כל מקרה, שיהיה בהצלחה וישועה קרובה!

 

הרבה מעבר לעובי שפתיים וצבע עיניים.

 

הרבה הרבה מעבר.

זה גורם להגיע עם דעה קדומה, שבד"כ לא מדויקת.

(בואו לא נשכח שברוב המקרים זאת לא תמונה מקצועית..)

הנה הקישור

קודם כל כי רוב האנשים נראים בחיים מאד שונה מאשר בתמונה. אני נראית טוב ואומרים לי הרבה שאני מאד יפה ובכל זאת היו לי מקרים של בחורים (אחד מהם אפילו הגיב לי לשרשור הזה...) שבעצמם נראו ממש מכוערים ופסלו אותי רק על מראה חיצוני וזה נראה לי דבר לא נכון לעשות.

גם עם מישהו לא מוצא חן בעיניך בהתחלה אתה חייב לתת לקשר הזדמנות ולראות אם אולי עם הזמן אתה נמשך יותר אבל חייבים לתת הזדמנות.

אני מאד נפגעתי כשהבחור הספציפי הזה קבע להיפגש איתי ואז אחרי שהוא ראה תמונה אמר שבעצם הוא לא רוצה.

ראבק! תן לזה הזדמנות.

חוץ מזה. ברגע ששולחים תמונות במייל אפשר להוריד את זה למחשב ולשמור את זה. יש בחורים לצערי הרב שמסוגלים לעשות שימוש לא נכון בתמונה של בחורה,צנועה ככל שתהיה.

אני לא רוצה להסתכן בזה לפני שאני מכירה את הבחור.

ממש אל תשלחי לבחור שאת לא מכירה תמונה שלך- במיוחד לא מישו שאת מכירה רק מהאינטרנט- ויש לו עוד פרטים עלייך.

זה מתכון די טוב לצרות צרורות רחמנא ליצלון.

 

 

וגם אם זה בחור שהציעה לך שדכנית- וביררת עליו והכל טוב ויפה-

אל תסכימי למסור תמונה שלך.

א. כי -כמו שאמרת- לא כל מי שיפה- יפה גם בתמונות...

ב. כי זה שם את הקשר בנק' שתחלה מאוד רדודה וחיצונית

אם יש לנו ראשם ראשוני של חיצוניות משתי השניות הראשונות של דייט- אז למסור תמונה ממזער את זה לאפס

ולא נשאר שום מקום לאישיות של הבנ\תאדם להופיע.

 

לא מזמן שמעתי שיעור של רב (לא זוכרת איפה ומי... מישו לא קוטל קינים...) שהסבר עד כמה למסור תמונה זה מביא הת הקשר לחיצוניות ובילבול- וכמה זה מרחיק את המבט הפנימי.

 

 

תכל'ס- תעשי מה שאת רוצה-

אם הבחור לא מסכים להיפגש בלי תמונה- הוא לא שווה את זה...

אם הבחור מוכן לכבד את זה שאת רוצה אחרת ממנו ובכל זאת ימשיך את הקשר- יש מה....

זו צניעות טבעית. עם זה, אי אפשר להתעלם שהבחנה ראשונית, אם שיך או לא שייך - לא בגלל "יופי", אלא בגלל טביעת עין - יכולה לפעמים להיות מתמונה. יש כאלה שרוצים לראות שיש איזה סיכו ראשוני.

תלוי בסיבה, תלוי מי האדם, ותלוי לגמרי ברצון שני הצדדים והסכמתם.

 

את לא חייבת להסכים, כמובן,

רק שהייתי אומר לך לאור שאלה כזו לברר יותר על הבחור,

או - לברר יותר עם עצמך אם זה מה שאת מחפשת, מישהו שחשוב לו כ"כ היופי לפני הכל. בסה"כ (?) צריך שהאשה לא תתגנה על בעלה. זה המדד של חזל"ינו. וגם- שיופי זה דבר שמשתנה, היה לי חבר שבפגישות הראשונות לא היה נראה לו בכלל ואח"כ דווקא שמאוד מצאה חן בעיניו.

קיצור - לא יודע אם כדאי לך להדליק נורה אדומה, אולי נורה צהובה...

לא באינטרנט ולא מחוצה לו.

 

בינתיים לא קרה מזה משהו נורא במיוחד.

 

אני יכולה להבין את מי שמבקש תמונה- זה באמת חוסך המון. אבל הבטן שלי אומרת שלי זה לא מתאים, ומי שמתעקש (עד עכשיו לרוב ויתרו) אני פשוט אותר עליו. לא בנימה של כעס, אלא פשוט זה לא בשבילי.

מקצר תהליכים ומונע אכזבות.

לפעמים מקצר לגמרי.

 

תמונה היא דבר רחוק מהמציאות. עובדתית. האדם גם בחיצוניות שלו הוא דבר הרבה הרבה יותר מורכב.

 

לי אישית קרה שראיתי תמונות שלא מצאו חן בעיני- ובמציאות הכל היה נראה אחרת. ולהפך.

ואם למישהו/י הובאה הדרישה, תשתמשו בפוטושופ.

מאידך, זה נתפס כלא יאה ונאה למצפון החביב שלנו. וזה אף נותן לנו את ההרגשה של זילות וחיצוניות בקשר. 

למסקנה, תעשו מה שבא לכם, ואל תשפטו את מעשיהם של בני הזוג השני בבחירת דרכם, זה לא מראה דבר עליהם.

עד שאני אשב ואעצב בפוטושופ- כבר יגיע זמן הפגישה..

 

חוץ מזה- לא צריכה את זה בכלל, ברוך הוא..

ויש מצב שאפילו הייתי פוסלת אותו בגלל זה...

 

אם הוא כזה רדוד [וכן בעיני זה רדידות! - תלוי כמובן באופי הדרישה ואם זה בקשה או דרישה וכו'...] אז לא בטוח שאני ארצה לצאת איתו...

סליחה??

מישהו יחליט אם הוא בא לפגוש אותי בגלל מראה חיצוני?

מבחינתי זה היה קו אדום ומי שעבר אותו לא היה מתאים לי במילא, אז מראש אמרתי לאנשים האלה (יותר נכון לשליחים שלהם) שאני לא מוכנה לכזה דבר ושזה לא מתאים.

וחסכתי זמן. תכלס.

אבל לי זה דווקא לא מרגיש חסר ה"ביחד" ושיחות וכו'... בשביל מה יש חברות?

כמובן שזה לא אותו דבר... אבל אין לי מושג מה זה "שיחה עם בעל" בהתחשב בעובדה שעוד לא התחתנתי...

ואני מעדיפה לדבר עם חברות שאני מכירה אותן יותר טוב... ויותר הרבה זמן....

 

חסד עשה איתנו הקב"ה שכך אנו מרגישים, שללא תחושת החסר, לא היינו יוצאים למסע החיפוש ועבודה.

בהצלחה בחיפושים

 

תחושה של חוסר כזה שאני לא יודעת להגדיר מה זה ומאיפה...

 

ואני מסכימה עם ברוךש שכנראה התפקיד של זה לעודד אותנו ולדחוף אותנו בכיוון הנכון בע"ה....

 

 

מה עושים עם זה? אין לי תשובה יותר טובה מלהמשיך ולחפש...

שזה נורמאלי.

שזה של אולפנת בהר"ן!

ואם זה המחיר מה שכתבת, אז למה אמרו שיש הנחה לבוגרות?

בעזהי"ת.

 

הרב נוימן..

 

זה עולה 25 , ככה היא כתבה....

אולי פשוט מתאימה לך מישהי בסגנון אחר.

לא נראה לי שצריך מיד לחשוב על "בעיה". אולי לחשוב מה היה בכל אחת מהפגישות שלא היה שייך ולא הצליח ומזה להכיר מה כן יותר מתאים ואת זה לבקש שיציעו לך.

 

השאלה העיקרית היא, אם סיבות חוזרות על עצמן. אם רוב הבנות אומרות דברים דומים, אז יכול להיות שיש משהו שכדאי שתעבוד עליו, או, שתנסה לחפש בנות בסגנון שונה.

יש גם כאלו שמחפשות מישהו שקט ועדין. 

ואל תתיאש, זה עוד יגיע בעז"ה!

ב"הצלחה ממש!!

נכון זה אכן קשה שהקשרים לא מתפתחים פעם אחרי פעם, אבל מי אמר שככה זה צריך לקרות? אתה מצפה שיהיה לך הרבה קשרים ארוכים וזורמים ומתוכם פשוט תבחר את ההכי טוב? אולי זה לטובה, ופשוט עוד לא מצאת את שמתאים לך..

 

חשוב ממש לא להיכנס לייאוש, לצבור ביטחון עצמי, ועם זאת לנסות להפיק לקחים מהעבר..

 

 

העלית כמה דברים ואנסה להתייחס לכמה אפשרויות - אולי תנסה למקד את הנקודה שמפריעה לך בדיוק.

זה שאתה בחור "שקט" זה בסדר גמור, העיקר שתיהיה מי שאתה כדי למצוא מי שמתאימה לך. לא כדאי להיות מישהו אחר, לא כדאי שהבחורה תחשוב מי שאתה לא.

לגבי הזרימה, שזה נשמע שבעיקר מפריע לך, כדאי להתבונן מה יש שם. 

או שהדימוי שלך נמוך ביחס לבנות כי לא יצא לך לפגוש בנות- אז שם אתה צריך לעבוד. חוצמיזה, אין בכך כל חיסרון כפי שיש שאוהבים לטעון לגבי חברה מעורבת, להיפך. אתה בא לקשר בקדושה וטהרה ורבים הקימו בתים למרות שלא היו בבני עקיבא.

דבר נוסף - הזרימה תבוא עם הזרם (?). כן, לא שבפגישה הראשונה וגם לא השניה תתחילו לדבר על הכל.. נכון?

ואם יש פה פיתוח מיומנות שיחה, תנסה לעבוד על כך, אפשר להתכונן לפני הפגישה על מה רוצים לדבר, מה אתה תרצה לברר ובכל נושא שמעלים אפשר להעמיק ולשאול...

ואולי אתה פשוט נלחץ כשאתה נמצא איתם וזה מה שמפריע לך ולכן זה לא זורם.

בהצלחה

ולגרום לצד השני שירצה להמשיך. כמובן שאתה תמיד יכול לרצות להמשיך או לא. אבל מה שאני אומרת לאנשים השתדלו שכולם ירצו אתכם, ואתם תחליטו את מי אתם רוצים. כמובן שהמצב כזה הוא קצת אופורי ולא מציאותי, אבל בגדול זה צריך להיות הכיוון. אני צריך להיות במיטבי ולמצוא חן בעיני כולן ואז רק ישאר לי לבחור את מי שמוצאת חן בעיני. איך מגיעים לזה? פשוט משנים טקטיקות. אם השיחה על לימודים/משפחה/דת הופכים להיות משעממים עוברים לנושאים יותר מאתגרים כמו: 3 דברים שאת עושה כשאת מתעצבנת?  3 דברים שאת עושה כשאת מאושרת ושמחה? מה היית משנה באופי שלך? של הוריך? מה היית לוקחת לאי בודד? מה את לא מסוגלת לשכוח? לסלוח? איפה את רואה את עצמך בעוד 10 שנים? אם יכולת ללכת אחורה 10 שנים, מה היית עושה אחרת?  מה את חושבת על כסף??  נראה לי כי כל אדם ישמח וירגיש מאותגר לדבר על נושאים כאלו ולא לחזור בפעם המי יודע כמה על נושאי לימודים/עבודה/משפחה וכו'. בהצלחה.

 

שעד 25 זה עדיין נורמלי ויכול לקרות, אך יותר מזה זה כבר מראה על בעיה מהותית. (לדעתי זה ממש לא מחייב, ואפילו 50 זה נורמלי אצל אנשים מסויימים).

 

בכל מקרה, ייתכן וכדאי לך להתייעץ עם רב/איש מקצוע.

כנראה שזה הולך וגדל

תדבר על דברים כיפים, תצחיק אותה

תספר לה פדיחות

תשובות , הצעות.... באמת חברים שלך מכירים אותך ויוכלו לעזור. אבל אם אתה שקט הייתי ממליצה שתנסה להיות יוזם, קצת פעיל בדייט. הגבר אמור  להוביל....   יכול להיות שזה יעזור....

ואז מה אם אתה לא מבני עקיבא ולא דברת כמעט עם בנות .

אני לא חושבת שזה חסרון אלא אדרבא זה יתרון!!!!!!!!

אתה שומר על עצמך למען האחת והמיוחדת שבעז"ה עוד תבוא (ונאחל לך שבקרוב.......).

אני אישית מכירה הרבה זוגות שלא גדלו בתנועת נוער "בני עקיבא", וכן לא דברו עם בנות כ"כ והיום הם נשואים באושר ...........

 בהצלחה בהמשך!

לא יצא אף אחד מהמקרים ב"ה.

 

לענ"ד אין מה להסתיר זאת. פשוט אומרים, רגע אחד יהיה מבוכה וזהו.

כנראה תקבלי בתגובה איזו אמירת ניחומים כזו או אחרת, ופשוט ממשיכים לדבר.

 

כולנו חיים באותה מציאות ומתמודדים עם זה באמונה רבה.

ככלל זהו מצב עדין וקצת מורכב, ואני חושב שבעזרת היחס הנכון, ודווקא מהצד שלך, תוכלו להפוך את זה לעוד נקודה שתבנה ותקדם אתכם. 

תנוחמי.

כל טוב

שזה מעצים יותר את הפגישה...

 

שכמו שאמרת זה לא משהו שאפשר להסתיר או להצעלם ממנו. מצד שני, לא כל בחור שאת פוגשת פגישה אחת או שתיים נעים לך להיפתח בפניו ולדבר ולהתעמק בנושא.

מה שאני מציעה זה לומר כמה מילים כלליות (היה לי אח ש...) בלי להיכנס להמון פרטים ורגשות, ולומר לבחור שאם הקשר יתפתח, תרחיבי קצת יותר, כי כרגע לא מתחשק לך להעמיק בזה.

אני חושבת שאם את מציגה את זה בצורה כזו, זה מצד אחד לא מסתיר, ומצד שני לא מתעמק, בחור אינטליגנטי יבין ויכבד.

בשורות טובות! 

שפשוט צריכים להיות פתוחים עם זה ולזרום,אם רוצים לדבר על זה אז לדבר,ואם לא אז לא,לא להתיחס לזה כנושא שאסור לדבר עליו.

 

כיתום,מעולם לא ראיתי בעיה לפתוח את זה.

אין לי בעיה לפתוח את זה. כבר הגעתי לשלב שאני מספרת את זה בטבעיות. (לפעמים אולי בטבעיות רבה מדי..?!). אבל לפעמים הצד השני לא יודע איפה לשים את עצמו בזמן הזה... ואז זה לא נעים..

 

יעל*.

 

אלטנוילנד- אם אפשר, אשמח גם לקבל מסר על דעתך בנושא... תודה!

אז רק מציינים ולא מדברים על זה אם לא נח לצד השני.

במיוחד אם מודבר בשכולים במובן של חיילים
אבל גם במובנים אחרים

אמנם ברור שזה מאפיל על המשפחה אבל אוי ואבוי למי שרואה בזה סיבה לפסול

אבל מה לעשות, בדייטים זה פגם...

במיוחד כשמתחילות לצאת לי הבדיחות השחורות...

או כשיצאתי עם מישו שיש לו יומולדת באזכרה של אחי...

 

תודה בכולופן, נתן לי כמה נק' למחשבה...

 

יום טוב!

אולי מתוך הבנה כלשהיא שאנשים שהיו קרובים לארוע שכזה קרובים יותר לאמיתות של החיים, לעצמם, ולקב"ה

בס"ד

 

אני קורא את תגובות השרשור ואני קצת מזדעזע....

 

פגם?!?!?!? אני אח שכול כבר כמעט 7 שנים ואני גאה באחותי שנרצחה!!!!!

 

כיום אני ב"ה נשוי ובכל הדייטים שהיו לי לא התביישתי לספר למי ששאלה על אחותי, נכון, היו שניות של אי נעימות, אבל הן חלפו להן מהר מאוד כי השיחה זרמה.

 

לצערי, זה חלק מחיי והאובדן תופס חלק נכבד מחיי וכמו שאני רציתי להכיל את מי שיצאתי איתה, על כישרונותיה וחסרונותיה, כך ציפיתי שהיא תכיל אותי עם המגרעות והתכונות החיוביות שלי.

לגבי בנות שנרתעות... זה קצת קשה בהתחלה לגשת אבל היי... אין לי קרניים ואין לי זנב! ובסיעתא דשמיא גדולה אישתי תומכת בי ועוזרת לי בימים קשים, לכן קצת קשה לי להבין על מה הרתיעה הגדולה (קשה לי גם כל עניין הבנות שמעדיפות רק קצינים... עניין לשרשור אחר... )

 

וelior לא הבנתי, האם מי שנרצח על קידוש ה' והוא אינו חייל אינו שווה?

 

שבת של שלום!

ובבנין האומה, העם ועיר הקודש ננוחם.

חן בעיני אצלו כבר בדייט ראשון זה שמצד אחד הוא פתח את זה כבר אז וסיפר לי ומצד שני הוא לא הקרין תחושת נכות אלא התייחס לזה כעובדה כואבת שדורשת התייחסות אבל מעבר לזה הוא בחור רגיל. (ד"א באופן כללי בחיים גילינו אח"כ שזו הדרך הכי בריאה לחיות עם זה- בצורה טבעית) הרבה בהצלחה!

שלום לך יקרה!

 

בתור אחת שאמא שלה נפטרה- אני ממש מבינה אותך! זה בהחלט מפדח- כי זה יוצר תחושת אי נעימות כשאומרים את זה בפתאומייות באמצע הפגישה...

 הפתרון שמצאתי לכך היא שאני מבקשת מהשדכן שיגיד לבחור לפני שאנחנו נפגשים או בכלל מדברים-שיאמר לו שאמא שלי נפטרה- כך זה פותר את בעיית האי-נעימות וגם- אם יש מישו שמסיבה כלשהי זה מפריע לו- אז עדיף שידע את זה עכשיו.

מקווה שעזרתי!

בהצלחה בהכל

כ"כ משמעותי לי- נגיד, אני לא חושבת שאני אגיד את זה על ההתחלה, גם כי אני רוצה שיכירו אותי בלי לחשוב "איזה מסכנה היא, ובטח יש לה כל מיני בעיות"

וחוץ מזה ש, לא על ההתחלה, או אולי ממש בדרך אגב אם את חייבת...

אבל זה באמת תלוי- אם זה אח שנהרג בצבא אז זה יותר משמעותי- ואז נראה לי כן לספר די בהתחלה,

אבל לי נגיד, אח שלי נפטר (זה מצמרר אותי לכתוב דבר כזה!!!) כשהייתי בכיתה ב' והוא היה בן שנה וחצי,

(ואני יכולה להגיד שזה שינה את כל המשפחה שלי ואותי מאוד לטובה, כן) אבל לא נראה לי שזה דבר שאני אספר על ההתחלה..

תלוי גם איך הבחור- אם את מרגישה שהוא לא יידע איפה לשים את עצמו אז אולי באמת כדאי קצת לחכות עם זה ולענות משהו לא נכון...

<מוזר לענות על כזה דבר.....

במקרה ממש רע זה יכול להיות בן אדם שיש לו פחד מדברים כאלה, לאו דווקא באשמתו. יכול להיות שהוא מכיר משפחה שדבר כזה השפיע עליהם מאוד לרעה והם לא מסתדרים עכשיו.

או במקרה טוב, זה בן אדם שמכיר משפחה שקרה לה דבר כזה והם יותר מגובשים יחד, האמונה שלהם התחזקה, או אלף ואחד דברים אחרים.

 

צריך לדעת לא לפחד מזה, להרגיש את הבנאדם שאיתו את יוצאת ולראות אם את יכולה לספר לו,(לא חייבים לספר ישר בדייט הראשון). וכשמספרים אז להתחיל ברמיזות, לא ישר להפיל את זה עליו.

סה"כ לצערינו, זאת תופעה לא ממש נדירה בציבור בארץ שלמישהו יש אח/אבא/אמא שאבדו במלחמה/תאונה או דברים דומים. לכן נראה לי שרוב האנשים לא יבהלו מזה ויבינו אותך. שוב... אם תספרי על זה ברוגע ולא בתור משהו שמכביד עליך.

בהצלחה בדרך למצוא את האחד. (-:

 

בהמשך הקשר הוא כבר ישמח לשמוע סיפורים אודותיו

איך שאת תתיחסי לזה ככה הוא ירגיש עם זה,

 

אם את תתיחסי לזה במסכנות אז הוא ירגיש לא נעים ויתפאדח

 

תלוי איך תספרי לו את זה...

 

 

ואני כבר שנתיים יתומה ומספרת על כך בשידוכים. האופן בו את מציגה את זה ישפיע על מבוכת השומע. כמובן שזה לא נעים. אבל אם תכיגי את זה כאילו זה קרה אתמול אז סביר שהוא ירצה לקבור את עצמו ....  (זה לא נשמע טוב.... סליחה) בכל אופן, זה חלק ממי שאת ותספרי את זה, וכשתרצי תרחיבי .

תפרגני לו שהוא יבין

בהצלחה!

זו מחלה??

יצא לי כמה פעמים להיפגש עם בחור שאביו ניפטר, אחר אימו היתה חולה, יש לי חברה שכולה והדבר היחיד שאני חושבת עליו כמה הייתי רוצה שיהיה להם טוב ובכלל לא בצד של רתיעה ופחד. אולי יותר רצון להקשיב ולשמוע מה עובר על השני- זה כן. ובדיוק זה מה שכל אחד צריך.

ועוד בשיחת טלפון הראשונה הוא זרק כבדרך אגב: "מחר אני צריך להיות בגבעה שאח שלי נהרג..." והייתי בשוק!!! לא הגבתי לזה וזרמנו לנושא אחר ומיד אחר כך הרמתי טלפון לשדכנית.. סתם כדי לברר מה היו הנסיבות וכו'.

אבל זה ממש לא הפריע לי. להפך. ראיתי כמה הוא נבנה מזה ואיך הוא יודע להתמודד...

כשהקשר נהייה רציני פתחנו את זה יותר ודיברנו.. האמת, שאני זאת ששאלתי כי הוא מטבעו קצת מופנם אבל רחרחתי לפני כן אם זה בסדר...

בואו נעשה קבוצת תמיכה......יכול להיות כיף!

בס"ד

אם באלך מוזמנת לפורום "נופל וקם" של שכולים, יהיה נחמד לתגבורת (והמרחב גילאים שם מגוון דווקא...)

 

בס"ד

 

יא בוגד אל תפתחו קבוצת תמיכה תבואו לפורום!! גם ככה שקט שם...(כאילו-מי מת?! סתם.)

אני מכירה את זה ששומעים שמישהו קרוב נפטר (או נהרג) ואז מתחילים להתנצל כאילו השאלה עליו הרגה אותו,

ואני מכירה גם את ההומור השחור, שמזעזע את מי שלא "שם".

אבל אני רוצה לספר דוקא שבעלי  סיפר לי בפגישה הראשונה בטבעיות רבה שהוריו גרושים, זה הקסים אותי כי חיפשתי מישהו שנתמודד יחד עם מה שהחיים מזמנים.

בכל מקרה אם את מרגישה שזה יקל עלייך, את יכולה לבקש ממי שמכיר ביניכם שיספר לו עוד לפני הפגישה הראשונה

בהצלחה

בנים\בנות...

אני הייתי מציעה לך לדבר איתה על זה ולהחליט החלטה!

שיהיה בהצלחה!

נשמח לקבל עוד קצת פרטי בן כמה אתה, בת כמה היא, כמה זמן הייתם בקשר, מה זה אומר "עומדים לחזור"? ולמה נפרדתם אם אתה עומדים לחזור? ולמה אתה רוצה לחזור לקשר איתה?  למה יש בעיה שהיא תדבר עם עוד בנים- מה הם לא בני אדם בעולם?!, ולמה אתה חושב שהיא אומרת לך שזה סתם? ומה היא מתכוונת ב"סתם"?

ברור שלא לחזור להיות בקשר......יש דברים שהם מעבר לקו האדום!

חתכה ראשונה ולא אתה. זה פגע לך באגו שלך. טוב, תמיד לומדים מהנסיון. כדאי לך גם גם לבדוק את ההתנהלויות שלך בדייטים, מהיכרותי עם אלפי רווקים/קות עולה כי כמעט תמיד יש שעמום קיצוני, התנהגות שבלונית מצד שניהם וכל נושא הדייטים ממש הופך להיות לטורח ולסיוט במקום הנאה והתרגשות.

הוא הסביר בצורה ברורה שהוא גם מבין אותה.

לגופו של עניין, לפי מה שכתבת, (אולי על זה התכוונה יהודית) נשמע שלא טרחת לעניין את הבחורה, לא הובלת את השיחה (היא "החזיקה" אותי) (דייט הליכה, היא ביקשה, אגב למה טרחת לציין זאת?).

הייתי מציע לך לפעמים הבאות - לעשות את הדייט שיהיה הכי טוב, הכי מעניין והכי נחמד כי אולי זאת תהיה אשתך. רק בסוף השיחה תשב עם עצמך ותעשה חושבים לחתוך או להמשיך. ואם להמשיך אז להמשיך, לא "לשבת על הגדר".

בהצלחה!

האם הוא צוות בידור והוואי?

לטעמי ישנן שתי אפשרויות: יתכן שמשהו אכן מפריע לה ומכיון שלא נעים לה להגיד אז היא מתרצת אחרת. לטעמי זו טעות וכבר הבעתי דעתי על כך בעבר- שדוקא צריך להגיד מה מפריע (אלא אם כן זה משהו ממש קיצוני) כי אם יש משהו שאדם יכול לתקן ובזכות זה להצליח בקשר הבא שלו, או אולי הבחורה ממש לא "קלטה" את הבחור נכון- אז למה שלא יתקן?

אפשרות שניה היא כפי שמציג כותב השאלה- שהיא לא מצאה עניין. גם זו טעות לדעתי. לא כולם נפתחים אחרי פגישה אחת וגישתו של השואל היא נכונה מאד וראוי שלא לפסול דייט מסיבה שכזו.

 

אני מאמינה שאם תמשיך עם גישה זו - עוד נכונות לך הפתעות טובות בקרוב, אמן.

ואם פוסלים איתך קשר- אל תתביש לשאול מדוע, אולי אפר לתקן, לשנות ולהצליח?

לכן קשה מאד להבהיר ולהסביר למישהו מדוע הוא לא נבחר ולא נמצא כמושך, כמתאים לרצונות ולחלומות.

עדיף להגיד בפשטות שזה לא מתאים וזהו.

אדם לא צריך למצוא את עצמו מתרץ תירוצים על מנת להבהיר מדוע הוא לא חושב שהוא רוצה להנשא לאדם כלשהו.

לפעמים אפילו קשה לנו לדעת מדוע אנחנו כן רוצים להנשא לאדם מסויים ומדוע הוא הנבחר שלנו...

הוא החליט שמכיון שהוא עדיין לא מכיר אותה - מוקדם מדי לחתוך למרות שגם הוא לא מי יודע התלהב ,ולכן מבחינתו הוא עושה צעד של ויתור.

צעד נוסף של ויתור מצדו - הוא היה נגד רצונו הטבעי  בדייט הליכה 3 שעות, וגם את זה הוא מקבל.

ואע"פ כן היא לא רצתה, ויש לו סיבה לחשוד שהוא בא לקראתה והיא לא באה לקראתו.

וזה די מתסכל...(כך הייתי מגדירה את זה - תסכול ולא פגיעה באגו).

לכן לא נראה לי שייך ישר לקפוץ לביקורת עליו (ולא כ"כ מגיע לבחור).

ול"לכאן" הייתי אומרת: יכול להיות שהבחורה טועה (וזה הפסד שלה) , אבל גם אם לא, וזה מאד מציק לך - נסה לדבר עם זה שהכיר ביניכם מה לא היה נראה לה, או אפילו (תלוי כמה שזה מציק...) לדבר איתה מתוך הבטחה (אמיתית!) שאינך מנסה לחדש את הקשר אלא רק לדעת מה לשפר.

ואם מישהו לא מוצא חן אין סיבה למשוך את זה יותר מדי

שהדייט נמשך 3 שעות...

ודבריך נשמעים לי נכונים, אם אין דחיה אז ראוי לנסות שוב.

אבל אי אפשר לדעת מה סיבותיה.... העיקר אתה יול לדאוג להחלטות שלך....

בהצלחה!

 

זאת לא תמיד המציאות. רוב האנשים לא חותכים רק במקרים קיצוניים. אל תיקח קשה.

לא העלתי לטרמפ בחור חרדי.

וגם הרגשתי ממש רע אח"כ...

בחורה לבד לא מעלה בחור.

בס"ד

אל תרגישי רע !

ולדעתי לא יכולת לדבר איתו יותר טוב ממה שדיברת.

וסיפור משלי:

לפני מספר ימים נסעתי הביתה (י-ם) מהמרכז, ומכיון שהיתה זו הפעם הראשונה שלי לנסוע ב-443 מאז נפתח לפלשתינאים, הייתי מודעת לנעול את הדלתות מבפנים.

כשכבר הגעתי לירושליים, ונסעתי באיזור טדי, הייתי בנתיב השמאלי והמכונית לפני החלה פתאום להאט. הבהבתי שתיסע מהר, או שתפנה לנתיב הימני ובמקום זה המכונית נעצרה לגמרי (בלי איתות מצוקה), יצאו ממנה כמה חברה (לפחות שניים) בערך בני 14-15, ניגשו למכונית שלי, החלו לדבר אלי (לא יודעת מה - ב"ה החלונות היו סגורים...), ניסו לפתוח את הדלת - וב"ה לא הצליחו כי נעלתי.

ניסו לאותת בתנועות ידיים שאפתח להם - כמובן שסירבתי. אחרי כמה דקות הרפו - ונסעתי...

איני יודעת אם רצו עזרה או רצו משהו שלילי - אני מאד מאד שמחה שהקב"ה סיבב שנעלתי את הדלתות....

קיצור - אסור לך להרגיש רע, ותמשיכי להתנהג כפי שהתנהגת

בס"ד

כדי להזהיר אנשים אחרים..

זה מפחיד!

 

ב"ה הכל היה בסדר.

צריך לזכור שחסד זה לא ערך יחיד בחיים- גם לשמור על עצמך זה ערך... וכשאחד בא על חשבון השני- ברור שהביטחון שלך קודם!!

 

 

(ולא- לא כל גבר הוא סוטה- אבל מספיק אחד כזה כדי לקלק לך הרבה בחיים! אז כל גבר שיוצא לו לפגוש מישו סוטה- שיתקע לו מכות כמו שצריך!!)

 

 

** אין בדברי אלו המלצה או הסתה לאלימות, חלילה.

על כמה מקרה של חשש למטרידים וסוטים- חובה לפנות למשטרה (שאולי תואיל להגיע שעתיים אח"כ...)

או שלא....

אם את רוצה להרגיע את עצמך שפעלת נכון תפני לשמוע כמה סיפורים מנפגעות פגיעה / הטרדה מינית יש שלל

סיפורים. בהחלט יש מצב שהוא איש פשוט שרצה טרמפ אבל חבל על המקרה שלא....

 

 

צודקים...

חוץ מה אין לי עוד מילים....

ולך, Curious , לא יודעת מה הייתי עושה מרוב פחד...!!

אמאלה!!מתאים לי לצפור מלא שאנשים מסביב אולי יסובבו תראש או להתקשר למשטרה, שבכל מקרה היתה מגיעה אחרי שהם היו הולכים...

 

והאיש בתוכו עצר ושאל אם אני רוצה ל"דרך חברון" ושמעתי לא מזמן שעובר אחד סדרתי כזה בין המכללות.

ופעם מישהו עצר וביקש לדעת איך מגיעים לאיזה מקום וביקש שאתקרב.

 

הציע לי טרמפ בשבת, כמובן שסירבתי בנימוס

וברחתי במהירות משם.

זה לגמרי יכול להיות הזמנה לאונס.

 

ולשואלת: הכי נהגת כשורה לטעמי

את לא באמת רוצה להרגיש על בשרך מזה תקיפה מינית או אונס

שבכל מקרה במצב כזה המוח די קופא לו ואת לא בדיוק מצליחה לחשוב ולהפעיל אמצעי התנגדות

וגם אם היית צופרת אז תדעי לך שלהרבה אנשים לא אכפת אז הם לא היו עוזרים לך.

(ואני יודעת על מה אני מדברת, לצערי)

בזה שלא הכנסת אותו, מנעת אפשרות כזאת

יש גבול גם לחסד!!

ואם תתני יותר מידי,

הקורבן הבא עלול להיות הגוף שלך.

 

 

 

לולא הדלתות היו נעולות...

יש רגעים שאתה פתאום קולט כמה אתה קטן, וממש כלום בלי העזרה של הקב"ה...

אגב, לפני כמה שבועות קיבלתי מייל (שמסתובב) שיש אנשים שרואים נהג לבד, ופותחים את הדלת לידו כדי למשוך את התיק (שבד"כ הוא שם...) לכן מומלץ לנעול מבפנים תמיד.

(אבל אני בעוונותי לא הייתי מודעת לזה עד שנעלתי באותו ערב בגלל הנסיעה ב-443...)

כבר עשיתי פאדיחות לא מבוטלות כשלא עצרתי לאנשים מהישוב שלי שזיהו אותי כאישתו של... אבל ל לי אכפת וגם בעלי מכיר בחשיבות של לשמור על עצמי. אז אח"כ הוא נותן את התירוצים לכל מכריו...

צודקת ב100% !!!!!!!!!!!!!!!!!

1. עשית בשכל וכל הכבוד לך על זה!
2. במקומות כגון חווארה באמת צריך לנעול את הדלת......לא שאני עושה זאת .....כי אני נוהג כל כך מהר גם בשעות העומס....עוקף מפה עוקף משם רק לעבור את הכפר הזה בבטיחות וכמה שיותר מהר.....בלי נסיונות של גניבת הרכב ובלי נסיונות של זריקות אבנים וכו'.
3. אריה תדע לך מישהו מבקש ממך שיחה גם אם הוא נראה לך בן אדם טוב בחיים אל תתן לו שיחה בחיים אל תתן לו מי יודע לאן הוא מתקשר מי יודע אם הוא גנב או לא...וכו'

עצרתי בטרמפיאדה,אפחד לא רצה לעלות,מאחורי התחנה יצאו שני ערבים וניסו להכנס לרכב מאחורה בלי להחליף איתי מילה. מכיוון שהם לא היו נראים תמימים קראתי להם לחלון של החבר שישב לידי,שאלתי אותם לאן הם צריכים. הם ענו "אתה נוסע לירושלים?" במבטא כבר,אז אמרתי להם תחפשו ת'חברים שלכם,ונסעתי...אח"כ קלטתי שזה טעות והייתי צריך לדאוג שתגיע משטרה ולדאוג שלא יעלו לטרמפ אחר,אבל זה היה מאוחר מדי.

אז תנעל את הרכב בכל כביש!
כיום יש ערבים בכל מקום לא רק בכביש 443......

יש קצת הבדל בין כביש כמו 443 לבין כביש באזור המרכז. זה ידוע שב443 הם מנסים לעלות על טרמפים כל הזמן.

(אחרי נסיוני ...) שהצורך לנעול דלתות זה אם נוסעים לבד - לא קשור ל-443 או לא...

רבים מאד מההרוגים בתאונות דרכים נהרגו משום שעפו מתוך הרכב. נעילת הדלתות יכולה למנוע את זה.

ברכב שמסיע ילדים חייבים למנוע מהם את האפשרות לפתוח את הרכב מבפנים ולאפשר פתיחת הדלת של הילדים רק מבחוץ.

אלו הם כללי בטיחות יסודיים שחובה לדעת אותם.

כמו כל האולמות בתלפיות, שמתברכים בנוף מיוחד- של רמי לוי וחברייו..

בעזהי"ת.

 

(קרה לחברה שלי, נקרא לה לצורך העניין נעה)

דייט בעיר שהסיכויים שתכירו שם מישהו- זעירים.

נעה הלכה לה לאיטה עם המדוייט, פתאום היא רואה את חברה שלה במכנס וחולצה קצרה- עושה ריצה!

וואו! מה קורה? שנים שלא נפגשנו..

והיא, ברוב פעירותה שואלת- "מה את עושה פה??"..

נעה הסתכלה עליו, חייכה ואמרה- "עניינים, את יודעת.."

 

לגמרי פעורה.. הזוי..

הם קבעו במקום מסויים. הוא מגיעה ורואה את הבחורה.

הוא שואל "רותי?"

 היא עונה "כן"

 הוא שואל "לאיפה תרצי ללגת?"

היא שואלת "מה?"

הוא שואל  "את לא רותי רוזנבאום?"

היא עונה "לא.."

מהצד של הבחורה....

אז מה אם היא לא דייטית...

מישהי (השם המלא שמור במערכת) הלכה עם מישהו באזשהו מקום, פתאום הגיעו לגדר (כמה נורא) אבל שני הפיאטרים לא נבהלים והם כמובן מטפסים על הגדר, הבחור עובר הכל בסדר, הבחורה שמה רגל ועוד אחת מעבירה אותן לצד השני ו...בוופ החצאית שלה נתפסת בגדר והיא נופלת אפיים ארצה!!

ו..נשברה לה היד!

אני חושבת שזו הפאדיחה הכי גדולה כאן לבנתיים!

אולי כשזה יקרה אני אתחתן איתו

איך מפסיקים את זה??

מישהו הצליח?

בעצם מי שפה בטוח לא הצליח..

 

בעזהי"ת.

 

הממ, אולי בעצם עדיף שאני לא אפתח את הפה בנושא?

אנחנו המקום הנכון להתמודד עם סודות אפלים שכאלה...

|טון רגוע מתסכל|

שאכן התנתקתי...

מה לעשות, יש עוד אנשים בעולם  .

וזה היה לשווא!!

במשך שעה ועשרים (!!) לא בדקתי אם התחדשו תגובות בשרשור הזה ובעוד אחד, וזה היה שיא הקשה, אבל אמרתי לעצמי "את גומרת עד עמוד עשר בחומר למבחן ואז הולכת לשרשור", ואני מגיעה לפה, ושום דבר לא התחדש!! בוהו בוהו בוהו בוהו!!!!

 

מבעס קשות..... אני הולכת לקנות לי קופסת גלידה....

 

 

לקום עם מחשב..

לישון עם מחשב..

שיהיו לך 2 מחשבים בחדר ואחד נייד..

וכולם פתוחים ואתה רץ בינהם..

אם האינטרנט לא עובד להתחיל לצעוק בכל הבית..

כאילו מישהו אשם...

להגיע הבייתה אחרי חודש שלא הייתה ולרוץ לאן?? תנו ניחוש?? נכון למחשב..

לקום בבוקר ולראות את אבא שלך במחשב אחרי שלפני שהלכת לישון הוא היה באותה תנוחה.. מה שאומר שבמקום לישון מה הוא עשה?? שיחק במחשב..

 

 

להמשיך להוציא את התיסוכלים??

אז למי שעדיין לא יודע המשפחה שלי כולה מכורה קשות למחשבים..

לכל אחד מחשב נייד וחוץ מהניידים עוד בערך 8 מחשבים שולחניים.. ושחכתי להזכיר.. אנחנו חמישה נפשות..

והיותר גרוע זה של הורים שלי יש יותר מדי מחשביים בעבודה..

 

 

אנא פנו לגמ"ח הקרוב....

או לפסיכיאטר הקרוב!!

מה זה הדבר הזה??

אתם כאילו עשירים?

|מבט של דולרים בעיניים|

תשמעו מה קרה ל בדיוק הבוקר: אני קמה, המחשבה הראשונה שלי היא: האם קיבלת תשובה ממישהי ששאלתי אותה משהו בשיחה אישית?

עוד לפני שאני מתלבשת, אני ניגשת למחשב ובודקת. כן, היא ענתה לי.

יופי.

עכשיו נבדוק אם קיבלתי תשובה לשאלה ששאלתי בפורום אחר. לא קיבלתי.

אולי יש לי הודעה אישית? אז צריך להתחבר. התחברתי.

ועל-הדרך-נבדוק-מה-חדש-בפורום-מאז-אתמול-בלילה...

וזה קורה כל פעם מחדש...

ואם זה לא באינרנט, אז להסתכל בתמונות...

ואח"כ אני תוהה איך הזמן עובר ולא הספקתי חצי ממה שרציתי לעשות...

 

 (איך שמים סמיילים בנושא?)

 

ועכשיו רציני..

יש מישהו שיודע על מקום לגמילה מאינטרנט..

ותודה לה' אבא שלי טכנאי מחשבים..

וגם מכור קשה..

והוא בונה מחשבים ומפרק אותם לכיף..

 

הנה עוד קטע מצחיק..

איך אצלנו בבית מדברים אחד עם השני??

עם הפיסבוק !!

ואני שיא הרצינית..

שאמא שלי קוראת לנו לארוחת ערב זה דרך הפיסבוק אחרת לא מקשיבים לה..

כשהכרתי את בעלי הוא סיפר לי איך הוא משחק עם אחרים שלו-

כל אחד יושב בחדר שלו מול המחשב- ומשחקים אחד מול השני.....

די התחרפנתי מזה

 

ואיילת20- אני לא מכירה אופציה לסמיילים בכותרת, פרט לסימנים עם (סוגריים)

 

בתור אחת שרצה כל היום כאילו מישו רודף אחריה אני יושבת על המחשב בערך 10 דקות ביום כי פשוט אין לי זמן לזה!!!!!

חוץ מסופי שבוע חמישי שישי שבת שאז משלימים חסכים

תלמדו להעסיק את עצמכם קשות וכל הזמן  (דוגמאות:ספר תשבץ לעזור לאמא ,לנקות את החדר)וכו וכו'

או לפנות לפסיכיאטר הקרוב

אתם יודעים שיש אנשים שכל כך מכורים למחשב ככה שהם לא זזים ממנו בכלל הם יושבים לידו 24 שעות ביממה

בעזהי"ת.

 

וברצינות,

נראה לי פשוט ללכת לקיצוניות השניה..

כלומר- להתנזר בכלל בכלל ממחשבים. לא לגעת בהם איזה שנה.

ואם חייבים- אז להכריח את עצמך לעשות רק את מה שחייבים!

אולי תעשי הסכם ביחד עם חברה, שאם את עומדת בהסכם הזה, אתן עושות משו כיף.. או לא יודעת מה.

לי זה עזר

 

בכל אופן, אל תנסי לשנות את ההורים שלך- אין סיכוי..

 

 

 

זה יותר מזה - היינו מתכתבים מצד אחד של הסלון לצד השני - והסלון שלנו קטן!!

 

נניח ממרחק של 3-4 מטר... וכמובן מחדר לחדר. - וזה במקום לדבר!

 

 

וביחס למספר הדיירים - גם בבית שלי יש יותר מחשבים מאשר אצלך.

 

אצלי בבית יש שני חיבורים לאינטרנט (למעשה, חיבורים לעבודה שנמצאת בבניין ליד) כך שהסיכוי לתקלה נמוך יחסית, יחס של בערך 3 מחשבים לאדם (לא כולל העבודה).

 

בסלון שלנו יש פינה די מושקעת, של ... מחשב.

זה יוצא 13 מחשבים לחמישה איש..

ולאבא שלי בעבודה יש עוד איזה 5 מחשבים.. השבוע הוא קיבל 3..

אבל זה משתנה..

וגם לאמא שלי יש..

ולי יש בשירות 2 ובמדרשה בערך 6..

ואני בקושי מגיעה הבייתה..

 

(לא כולם שלי כמובן)

ואנחנו גרים ליד העבודה כך שהם גם שמישים כשצריך אותם, לפחות בחלקם.

וברור שיש עוד בעבודה..

אבל עזוב מה אנחנו עושים תחרות מי מכור יותר..

זה נשמע בערך כמו שיחות שלי עם חברות מי מעשנת יותר וכמה היא יותר מסכנה..

מי שלא יודע מה לעשות עם אחד הישנים שלו- נא להודיע.

אני מכורה למחשב מתקופת האבן, כשאני פותחת את המייל שלי- עד שהוא עולה אני יכולה ללכת להכין קפה ולחזור- ועדיין הוא לא גמר לעלות (אמיתי לגמרי!!!) איך מתמכרים לעינוי כזה?? למכורים פתרונים......

בעזהי"ת.

 

יצאתי החוצה רק בשביל להרגיש את מה שכולם מדברים עליו..

אני מרגישה בפלנטה אחרת.. חח

החום כבד מאוד אמר הנער.

החום כבד מנשוא אמר העלם

החום עולה על גדותיו אמר הגבר

 

ת'לפתי גם אני בצד הדרך.

 

צובעה השמש פני בצבע שסק.

לוחחות רגלי זיעתי בסנדלי השורש.

מקק חרישי מתגנב לפתח דלתי

זעקה חרישית מתפרצת בתום קריסתי.

 

 

 

 

 

ובקשר לשאלה השניה- כמו כל חיסרון שיש בבנ"א, תמצאי אנשים (טיפשים לדעתי) שלא יסכימו להתחתן איתן, אבל יש גם המון שכן. לכל בנ"א שחי עלי אדמות ישנם חסרונות. (חוץ ממני, אני מושלמת.<צ>) שחלק מהאנשים יקבלו, וחלק לא.

זה משהו שלצערנו לא כ"כ נדיר כיום. ויש פתיחות ומכנות לקבל. בסה"כ זה לא משהו שהוא אשמתך, או מראה על פגם אמיתי אצלך. 

ב"הצלחה נשמה!!

שתעופי פורום אחד למטה, בזמן הנכון לך ובשמחה!

כמו שהכלטובה אמר/ה פה לפניי, זה באמת משהו שאת צריכה לבדוק עם אנשי מקצוע.

ודבר ראשון, כן. יש מספיק בחורים שיסכימו לצאת איתך, אני מסכים שזה משהו לא פשוט, ואני לא יודע מה המדיניות של מתי לספר את זה, כי אני חושב שמגיע לבחור לדעת שעברת משהו כזה, ולא שתגידי לו את זה אח"כ. ומצד שני אם תספרי לו את זה אחרי כמה פגישות, אז אחרי שהוא יכיר אותך הוא אולי לא יחשוב שזאת בעיה בשבילו כי הוא כבר מכיר את האישיות שלך.

שתהיה לך בהצלחה ענקית בפגישות!!

 

אמנם לא לכולם זה מתאים וזה באמת יכול להרתיע, אבל קחי בחשבון שלכל אחד יש את "התיק" שלו, ואני מאמין שיש הרבה שיכולים ויהיו מוכנים להתמודד עם דבר כזה. אני אישית הייתי מסכים.

 

שמי שלא מסכים לזה חי בסרט..

ובאמת עדיף שלא תתחני איתו.

בתור אחת שבגיל שלך אני יכולה להגיד לך שלא כולם מוכנות נפשית בגיל הזה..

למשל אני לא חושבת שאני מוכנה..

קחי את הזמן באיזי..

 

אפשר לעשות לך סדר אחר במיש-מש שכתבת פה? אולי זה יתן לך כיוון...

 

1) לפני כמעט חמש שנים עברתי פגיעה מינית 

שכללה אח"כ תהליך שיקום נפש

כיום ברוך ה' אני רגילה לכל דבר

2)כיום אני בת 19   ברוך ה' אני רגילה לכל דבר

אני לא יודעת אם אני מוכנה נפשית לקשר של חתונה

 

טוב- הבנת שיש לך פה שתי שאלות...

שאלה אוניברסאלית- של מתי מוכנים לקשר של חתונה.

ושאלה אישית- שלך על רקע העבר...

 

 

מתי מוכנים להתחתן?

כל אחד ואחת יענו לך תשובה אחרת...

אני אומרת- פשוט -את תדעי לבד.

מתי שהשלב בחיים שאת בו כבר מיצה את עצמו, כשאת צריכה עוד משו בחיים, כשאת כבר לא יכולה לחיות לבד

וגם- כשאת רואה על עצמך שיש לך רמה של מידות טובות וכלי התנהגות נכונים- ביחס למשפחה שלך ו\או לשותפות שלך. (אישית- היו לי כמה מריבות עם שותפות שאני מאוד שמחה שרבתי איתן ולא עם בעלי....)

 

ולגבייך-

מכיוון שאת היום מגדירה את עצמך בחורה "נורמאלית" ולא בחורה שעברה פגיעה- אז התשובה לעיל היא לגמרי לרלוונטית אליך.

מה כן צריךלענות במיוחד שלך?

הוראות מתי תספרי את זה לבחור.

את ממש לא חייבת לספר לו את הסיפור הזה על ההתחלה- רצוי אפילו שלא.

כי זה לא את -זה דבר שהיה לך ונרפאת ממנו ועכשיו זה סתם יעיק על הקשר.

מתי כן לספר?

א. כשהקשר יהיה מספיק בטוח וקרוב וקשור כדי שתספרי לו את הסודות שלך. (וזה נכון לכל אחת לכל דבר- לא רק פגיעות מיניות...)

ב. כשהקשר יתקדם לכיוונים של חתנה- ודיבור עדין וצנוע על מה שיהיה ביניכם אחריו.

כאן כדאי לכם לקבל קצת ייעוץ וכלים- כדי שהוא ידע איך לא לדרוך לך על כל הפחדים בטעות.  יש דברים שהטראומה הכניסה אלייך- שרק המפגש הפיזי עם האיש שלך- יוציא אותם (כלומר- הזיכרון שלך יתעורר על רקע של חוויה "דומה". ) לכן כדאי לכם ללכת ליעוץ- איך לא להכנס לכל מיני "בורות".

 

אם יש בחור ירא שמיים שירצה אותך?

בוודאי! רבים!!!

וככל שיש לו יותר רצינות ויראת שמיים- ככה הוא פחות עלול להרתע מסיפור כזה.

 

 

אם יש לך עוד שאלות- אפשר גם באישי....

 

אם את בטוחה שיצאת מזה,אז את מסוגלת לבנות את עצמך לקשר של חתונה יחד עם הבחור המיועד,כלומר,יחד תבנו את עצמכם לקשר של חתונה,גם אם זה ייקח יותר זמן מהרגיל.

 

 

את ממש נורמאלית!!! מי שלא ירצה להתחתן איתך בגלל זה הוא לא רציני וירא שמיים.... להפך! עברת משהו מזעזע והתרוממת משם! כל הכבוד לך! הקב"ה מזמן נסיונות לכולם ולא כולם עומדים בהם....

לגבי השאלה האם את מוכנה כדאי אולי להתייעץ עם קרובם אליך, ולחשוב עם עצמך.... יש לך רב או קרובת משפחה שיש לה הבנה בדברים כאלה והיא גם מכירה אותך? אולי מי שטיפלה בך?

 

בהצלחה!!!!!

 

אחד כזה את לא צריכה...

 

יהיה טוב!!בעזרת ה'.. בהצלחה!!!

אני חושבת שדווקא בן רגיל לא יסיכים להתחתן איתי, גם אם הוא יהיה הכי דוס והכי צדיק שיש כי הוא ירצה מישהי בתולה, שלא עשתה כלום עם אף אחד...

רק בנים מיוחדים יסכימו, אין לי בעיה עם בנים מיוחדים, רק שעד שאני אמצא אחד כזה.... ותמיד אני גם לא מבינה למה מגיע לי גם לעבור את כל מה שעברתי וגם עכשיו לכלות כמה שנים כדי למצוא את המיוחד הזה שיסכים...

חוץ מזה, שמה שהתכוונתי כשאמרתי שאני לא יודעת אם אני מוכנה לחתונה זה כי כמה שאני ינסה וכמה שאני יעבוד על זה, ישארו צלקות, אני לא אותו בן אדם כמו שהייתי לפני... ולכן אני לא יודעם אם אני בכלל מוכנה לזה... יהיה לכם קצת קשה להבין את זה כי ברוך ה' בלי עין הרע לא עברתם כזה דבר, אבל זה משהו ששובר לך הכל ביטוחן עצמי, שמחה, אמון. הכל!!! וכמה שננסה להרכיב חזרה את השברים, זה לא יהיה במאה אחוז... כי כן, גם עכשיו, עדיין יש לי קטעים שנגיד האמון שלי קטן, כי מה לעשות זה לא דבר שעובר, צלקות כאלו הם לכל החיים..

 וזה עוד סיבה שבגללה יכול להיות שמישהו ירטע...

לבין אדם שעשה זאת מרצונו.

ומה תגידי לבחורה שנפלה בנגיעה עם בחור מרצונה ועכשיו היא מרגישה חרטה? יש פה שרשור כזה.

 

אני חושבת שכדאי לך לחשוב רק על העניין שאת רוצה למצוא בחור שכיף לך לדבר איתו. זו התחלה של קשר. וגם זה לא קל. עובדה שמתוך מליון בחורים במדינה מתחתנים רק עם אחד...

 

אני בעד שתעשי דברים שכיף לך ויעשו לך טוב. ואז אני מאמינה ששאר הדברים יתחילו להסתדר לאט לאט.