להמשיך..?
כי תכלס, הוא חמוד. רגוע כזה, זורם.
לא יודעת אם זה בועה אבל זה היה כזה יפה.
אבל אבל אבל....
אני חולמת על מישהו עם מה שנקרא..."בערן"
להמשיך..?
כי תכלס, הוא חמוד. רגוע כזה, זורם.
לא יודעת אם זה בועה אבל זה היה כזה יפה.
אבל אבל אבל....
אני חולמת על מישהו עם מה שנקרא..."בערן"
לפעמים הברען מגיע אחרי זמן
חושבת שזה עניין של אופי, בדר"כ זה לא משתנה, יש אנשים עם ברען ויש יותר רגועים.
אלא אם כן הוא לא הביא את עצמו לגמרי
או אחד שאפשר להסתדר איתו?
חשוב להבדיל בין תכונות שחשובות וטובות לך,
לבין תכונות שאת מחפשת ורוצה
כי תכונות שחשובות וטובות לך, אי אפשר לטעות בהן: אם הוא נחמד אלייך - זאת מציאות, אם כיף לך לראות אותו - זאת מציאות. כל אלו דברים שכבר בדקת. (כמובן יכול להיות אדם רע שיעמיד פנים שהוא נחמד כדי לקנות אותך. אבל זה לא החשש כאן, נכון?)
לעומת זאת, את מאד רוצה שיהיה אדם עם בערה פנימית.
1 האם את יודעת איך הזוגיות שלך עם אנשים כאלה?
2 האם את יודעת אם בטווח הארוך, הדבר הזה יהיה משמעותי?
3 האם הרצון והחסרון פוגעים ביכולת שלך להתחבר אליו?
אלה שאלות שצריך לשאול. יכול להיות שאת מאד רוצה את זה אבל את לא באמת מסוגלת לנהל זוגיות עם אנשים כאלה, או שאין לזה משמעות לטווח הארוך, ומאידך יכול להיות שהרצון הזה גורם לפער בחיבור ביניכם כבר עכשיו.
כל הכללים האלה נכונים תמיד - להבדיל בין מה שעליו בנוי הקשר לבין בונוס נלווה, ולבדוק לגבי כל בונוס שחיפשנו, עד כמה הוא באמת חשוב בשבילנו.
במקרה הזה - למה חשוב לך הבערה הזו? כי זה יפה בעינייך, אדם שעושה דברים בהתלהבות? יש אנשים שאצלם ההתלהבות היא עמוקה מאד ולכן ייקח זמן שתגלי אותה, אבל אז יהיה לזה הרבה יותר יופי וזה ילמד אותך משהו חדש על העולם ועל עצמך. ואז את תרגישי שאת לא רוצה אף פעם לאבד את הבחור הזה שלימד אותך את הדבר הזה...
. אולי באמת אין לו ההתלהבות וזה יאזן אותך? אולי את רוצה מישהו עם התלהבות כדי שיאזן אותך - אז אולי איתו זה יהיה הדרגתי יותר? תתקדמו ביחד?
בהצלחה
חשוב לחלום אבל לא לישון
נוגע, לא נוגעאחרונהמאחלת לך שזה רק פעם אחת ולא בגלים..
מבאס 
חיים שלאחרונהקיבלתם הצעה, אמרתם כן, ועכשיו אתם מחכים.
ומחכים.
זאת תקופה נורא מעצבנת.
כי הרבה פעמים לא מדובר בהצעת חלומותיכם, אבל ההצעה סבירה, ואומרים כן, מתוך תקווה שנופתע לטובה. אבל לא רק שעדיין לא נפגשתם - ותקופת המתנה לדייט ראשון גם היא מתסכלת - אלא אפילו אתם לא יודעים אם בכלל תקבלו תשובה חיובית...
לא עושה טוב הדבר הזה. ויש מזה יותר מדי.
(כאמור, נכון גם לגבי תקופת המתנה לדייט ראשון)
וגם - יומיים זה ה-מ-ו-ן זמן
בשנה שלמה יש פחות ממאתיים כאלה
נניח שיש מאה הצעות, ועל כל אחת יש שלשה וחצי ימים מרגע שאישרתי ועד שאני מקבל תשובה - על מאה הצעות השקעתי שנה שלמה מהחיים שלי שעברה במצב של מתח, המתנה, צורך למקד את התקוות בהצעה עלומה כלשהי...
הרבה פעמים יש עיכובים חיצוניים - מספיק שלוקח לכל חבר לבירורים יום לענות וכבר חלפו להם יומיים.
אם יש לך 100 הצעות פשוט תבחר אחת שנראית לך שווה לחכות לה...
קרה לי פעם שבלל שדכנית גרועה + קורונה חיכיתי 5 שבועות(!) לפגישה ראשונה...
אף אחד לא מסוגל לתחזק 100 הצעות בו זמנית, לא לקבל 100 הצעות בשבוע, וגם לא להגיד לאחרות לחכות...
התכוונתי 100 הצעות בתקופת זמן. חשבתי שזה ברור ומוזר לי שלא היה ברור לך
ואני מתוסכל מהמצב ומאיץ באנשים (ונשים) להזדרז ככל האפשר. ואז הולך לפרוק פה את תסכולי.
שאלתי מספר שאלות חשובות בעיני שהחברה פשוט לא ידעה לענות.
אני מחכה שתשאל את המוצעת או שתביא מספר של חברה נוספת. עברו כבר יומיים בהמתנה הזו...
שאלת שאלה והיא לא יודעת לענות?
שלח הודעה לשדכנית, כאן ועכשיו, "הי שאלתי שאלה והיא לא ידעה. הנושא חשוב לי. אם תוכלי להשיג לי מספר אחר או להחזיר תשובה ממנה, אשמח"
אם השדכנית לא מסננת (ע"ע שרשור מקביל) היא תחזיר לך תשובה תוך שעתיים.
לחלופין, אם חברה שלה לא יודעת, אולי זה לא חשוב ולא מהותי? מה אתה צריך לדעת על מישהי כדי לצאת איתה?
נקודה נוספת - עם הגישה פה של כולם שלסנן זה סבבה, אני מבין שזה התוצאות
ונקודה אחרונה - אני חושב שהרבה אנשים, גם אנשים בתוך ה"שוק" הזה, לא מודעים עד כמה זה חיים של אנשים.
כן, יש אנשים שבשבילם לקבל תשובה חיובית על הצעה זה הדבר שמבדיל בין ייאוש ודיכאון לבין שמחה. זה החיים שלהם. זה הדבר המשמעותי ביותר בחיים שלהם.
נכון גם בנכונות של אנשים לעזור להוציא לפועל שידוכים. אי הנכונות של אנשים לעזור לשידוך - לא ליזום, רק להתקשר לאדם ולהגיד לו "תקשיבי, הבחור הזה ביקש ממני לפנות אלייך ולהגיד שהוא מעוניין ליצור קשר. תעשי עם זה מה שאת רוצה" - היא תוצאה של אי ההבנה הזאת
יש סיפור על ר' חיים קניבסקי, שבנוגע להצעת שידוך מסוימת הוא טיפס לגג כדי למצוא מישהו שהיה רלוונטי. שאלו אותו למה הוא טורח כל כך, והוא אמר שיש לו מסורת מאביו ומהחזו"א, שעל שידוך לא מאבדים דקה (כמובן, כאשר למשודך עצמו אין מוכנות רגשית, זה סיפור אחר)
לא תמיד זה כך. בכלל יש לי תורה שלמה על שדכניות אבל זה כבר יהיה אאוטינג בשבילי.
במקרה הזה בכל מקרה אין שדכנית - מישהי שנפגשתי איתה הציעה חברה. השאלה אכן חשובה (מבחינתי התשובה תקבע אם אהיה מוכן להפגש או לא).
לפעמים מרוב ירידה לפרטים אפשר לפספס הצעות טובות. לברר את הפרטים הכי עקרוניים ולהפגש אם מתאים.
לא סתם נעמי יודעת שבועז לא ישקוט עד שיכלה את העניין באותו יום.
ובכל זאת בהרגשה שלי זה עדיף מהתחושה שיש בתקופות יובש.
כאילו, בסופו של דבר כשמחכים לתגובה יש קצת תחושה ש "או, אני רואה אור בקצה המנהרה" שאין בתקופה ללא הצעות..
אני יודע שעשיתי את שלי וזה גורם לי להרגיש יותר שלם עם בסיטואציה.
מזדהה מאוד עם המסר שצריך למהר ויש לכן מי שסובר שכדאי להציע במקביל, כדי לקצר תהליכים.
ואני מצפה שמישהי שיודעת שהלב שלה עדיין לא פנוי - שלא תסכים לצאת איתי.
ובחורה שעברה הרבה זמן מאז אותו משבר (וגם זה לא משנה אם ביטלו לה או היא ביטלה) והפיקה לקחים - זה ממש ראוי להערכה. למידה מטעויות/משברים זה משהו שצריך אותו לכל החיים.
לצאת עם מישהו שהתגרש?
יש כאלה שיגידו כן, יש כאלה שיגידו לא.
נראה לי בגדול שאנשים ינסו לברר למה ביטל\התגרש, ואם הסיבה לא רלוונטית אליהם - ילכו על זה.
מבררת מה הסיבה
אנשים עוברים דברים מורכבים בחיים שלהם.
בתור מי שמקבל את ההצעה כנראה שאם הייתי יודע את זה הייתי טיפה מברר מעבר או שואל על כך אבל ממש אין סיבה להפוך את לאישיו.
אנשים הרבה מעבר לצעד כזה או אחר משמעותי שהם עשו בעבר.
אם הייתי רואה שאין פה משהו שיטתית, במידה וזה מתאים הייתי הולך על זה.
גם אנשים מועצמים אחרי שהם עוברים קשיים.
לחשוש - כן. לקבל החלטה רק על פי העובדה הזאת - לא!
שאומרת "בגלל שעברת כך וכך אז הקשר איתך יהיה כך וכך".
מנקודת המוצא הריגשית הזאת כתבתי את מה שכתבתי.
תודה על החידוד!
המטיילת בארץ
ekselion שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
אולי הייתי צריכה לפרט יותר...
זה שהיית בוועדת כיתה בכיתה ד לא צריך להופיע.
אבל גם כרטיס שכולל משפט אחד עם שם, גיל, גובה, ישיבה, לימודים\עבודה ואולי תכונה-שתיים זה מינימלי.
כמה נראה לכם נכון לפרט, ועל מה?
איך מייחדים את עצמך מאחרים, בלי לייגע?
(זה היה ציני, נכון?)
בעיניי יש דברים פי מיליון יותר חשובים, אז זה פחות מעניין אותי.
תפתחי את אותו אתר במצב נסתר, במסך הראשי יש כרטיסים של שני המינים, ותוכלי לראות מה בנות ישראל כותבות על עצמן ( עובד גם לצד השני ).
אני לא בטוח למה לייחד את עצמך מאחרים, " כשם שפרצופיים שונים כך דעותיהם שונות " תהיי עצמך.
ומה שאני מנסה לשאול -
באיזה שלב נמאס לך לקרוא את הכרטיס?
באיזה שלב את אומר זה הרבה יותר מידי מפורט?
או הפוך -
מתי אתה אומר - חסר כאן מידע.
קשה לענות על זה כי זה עניין אישי, לדידי לא ממש מעניין איפה מישהי עשתה שירות כאילו מה זה בכלל אומר אחרי יותר מ-10 שנים.
את יכולה להעביר רעיונות בצורה חלקה, לדוג':
עובדת בהייטק בגלל ששואפת לקדם את העולם למקום מתוקן יותר ( בטח שלא בשביל הכסף ;)
אם אני רואה משהו ממש לא שייך אני סוגר אבל קשה לי לומר ש"נמאס לי" ( כאילו נמאס בכללי אבל לא בגלל זה) XD.
בעוד שאני יכול להבין שריבוי מלל יעייף את זה שמציץ בכרטיס ברפרוף, אני לא רואה סיבה שזה יפריע לזה שקורא ובוחן את הפרטים בעיון.
ולכן אולי אפשר להבדיל בין המילים הראשונות - שכדאי שיהיו בצורה שמושכת את העין ולא עמוסה מידי - לבין גוף הכרטיס שאין סיבה שלא להוסיף כמה שיותר פרטים רלוונטיים.
ככה אמרה לי המראיינת מקודם.
והרושם הראשוני שלך מטעה. את עושה רושם של מישהי מונוטונית, משעממת, אולי קצת אדישה, ולא אחת שיש לה יותר מדי מה למכור (תודה באמת... כיף לשמוע
וזו הבעיה שלך שאת מבלבלת. כי כשמעט נכגסים יותר לעומק מגלים שזה לא כך. אבל אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני. (וחוצמיזה שאת רווקה וזה אישיו אבל עזבו זה לא הנושא עכשיו).
למה אני שמה את זה פה?
כי זה משהו שמפיל אותי חזק גם בדייטים. כן יש בי צד מופנם. נכון, אני לא במצב שאי אפשר לנהל איתי שיח. ב"ה. בכלל לא. אבל לוקח זמן לגלות אותי, את כולי, את מה שיש מתחת למעטה הרגוע/ מאופק/אדיש/משעמם.
ולא, אין לי דרישה שלכל המדוייטים תהיה אותה מידה של סבלנות כדי להצליח להכיר אותי באמת.
אבל זה מתסכל. וכשאני שומעת את זה מעוד כיוונים זה עוד יותר מתסכל.
ובאמת שאין לי מושג איך לפרוץ את המעגל הזה. אני לא יכולה בכח.
לא שמעתי את הפודקאסט(וגם הסינון כנראה לא ירשה לי)
אבל מסכימה, לדעתי ענווה שלא במקום זה או גאווה במקרה הגרוע או חוסר בגרות במקרה הטוב
ואני אסביר.
במיוחד בקשר כזזה שהוא ארוך,
לפעמים הצד השני בוחר לגלות דברים דווקא בגלל שפתאום מתקרבים.
וזה יכול להיות דברים קריטיים מבחינתך.
למשל , הפרעות נפשיות/מחלה/שאתה לא מצליח לראות אותה בתור אשתך לעתיד
זה קשה לומר דבר כזה , במיוחד אם זה מישהו שניקשרת אליו, ואתה יכול לפחד שאתה תגרום לו הרבה נזק אם תאמר את הסיבה . ותגרום לו באמת להיכנס לתחושה כזאת שבגלל זה וזה אני לא ימצא וכו
ולפעמים זה כמה דברים ביחד שהצטברו שאתה אומר,זה קצת מפריע לי אבל לא נורא וזה קצת מפריע לי אבל לא נורא, ואם את תתחיל לפרט את כל הדברים שבגללם אתה לא רוצה זה יישמע כמו ביקורת נוראית על האישיות של האדם השני. ואז אתה אומר זה בגלל זה וגם זה וגם זה
וסה"כ זאת באמת הרגשה. כי לפעמים לא מחליטים רק משכל. וגם לו/ה זה לא ברור עד הסוף.
ואולי גם הצד השני בעצמו היה במצב קצת מסובך עם עצמו, וההגנה שלו הייתה לא לשתף את זה, כי לשתף דבר כזה זה משהו שעוד יותר יעצים את הקשר ואולי יגרום לו/ה אפילו לשכנע אותך לתת לזה עוד צ'אנס.
ואחרי כל זה, עכשיו שאמרת את זה אני רואה את זה מהצד השני ואולי את באמת צודק.
והאמת עדיפה מהכל.
בכל מקרה, מקווה שכתבתי מספיק ברגישות ושיהיה לכולנו בהצלחה
זה בקצרה, את ההסבר למה זה נכון בצורה חלקית לא בא לי לכתוב עכשיו.
א. עם הרבה כנות אישית והקשבה לעצמך זה אפשרי.
ב. השאלה מראה שלא הבנת את הנקודה, לדעתי. הייחודיות שלך זה אוסף השאיפות שלך. כל שאיפה או חלום בפני עצמו לא אמורים להיות מיוחדים או ייחודיים. הם פשוט שלך והעיקר שתהנה איתם...
ג. בגדול, היכרות טובה עם עצמך עוזרת לדעת מה מחפשים.
ד. לא מאמין בהנחה הזאת. אין כזה דבר חלום רגיל. מה שאתה רוצה לעשות בחיים זה מה שמסנן בשבילך. אם אתה חושב שאתה רגיל מדי אולי זה חוסר מודעות לחלומות האמיתיים?
לסיום: אם זה עושה כאב ראש לא בטוח שצריך להיות מודעים לעניין החלומות הזה יותר מדי... אם זה עוזר אז סבבה אם לא יש עוד הרבה דרכים להכיר את עצמך ואת הצרכים שלך.
ראיתי בפייסבוק, מעתיק את דברי הכותבת:
הפוסט מיועד לנשים, מקווה שלגברים שפה אין חלק בזה ואין חברים כאלו. כמו כל בחורה ממוצעת שמחפשת את החצי השני שלה באתר שליש, פנה אליי בחור באתר, ללא תמונה, בהגדרה תורני. החלפנו כמה משפטים ושאל מה האיימל שלי לשליחת תמונה. וואלה בחור נאה. מתכתבים עוד קצת באיימל שואל האם אני שומרת נגיעה, בוודאי אני עונה לו. אני למדתי מסאז', את אוהבת? הוא שואל.. אני עונה לו שהשאלה לא במקום. מספר כדרך אגב שיש לו יאכטה.. מחליפים טלפונים, הוא אומר שהוא עם טלפון חלופי ולכן שנמשיך להתכתב פה במייל..(עדיין לא חשדתי). אמר שהוא ואבא שלו עובדים בשגרירות, שיש דברים שהוא לא יכול להגיד ולכן מתקשר ממספר חסוי, מדברים כמעט שעתיים בטלפון, הזמן רץ, אני צוחקת הרבה, שיחה כיפית סה"כ. וואלה הקול שלו הזכיר לי זמר מפורסם ( לא אתפלא עם עשה עיוות קול) במהלך השיחה אומר שהוא חצי מרוקאי חצי הולנדי, שואלת אותו איזה צד ההולנדי? אבא הוא עונה, אומרת לו איך, שם המשפחה שלך זה מרוקאי מובהק הוא אומר, לאבא שלי יש גם צד מרוקאי. שואלת לגבי תאריך יום הולדתו, גם מגמגם איזה תאריך.. מדברים עוד קצת, הווא רצה שנקבע פגישה( בחסדי ה' שלא קבענו עדיין) ונגמרת השיחה. למחורת אני קמה עם חששות, משהו מרגיש לי לא נכון, נורות אדומות. הוא שולח בוקר טוב, אני עונה בוקר טוב, אפשר טלפון לברור? הוא עונה, הרב שלי יעץ לי לא לתת מס' לברור בגלל צרות עין, לא מצליח לי בדייטים. ויום לפני הוא שיבח את החברים שלו בטלפון.. אז תשלח מס' של מישהו מהמשפחה אני מבקשת (לאשרר את הדברים), הוא לא מגיב איזה בית כנסת אתה מתפלל? אני שואלת ( אני מכירה אנשים מאיפה שהוא מתגורר). לא עונה... יש לך פייסבוק? מה שמות ההורים? את ממש עושה עליי ברורים חח הוא אומר. לא, אין לי פייסבוק, אין לי זמן לזה...הוא אומר לאחיות שלך? הן תורניות אין להן.. הוא כותב לי- היה לך עם עוד בחורים שיחה כזאת כיפית? כן! אני עונה לו.. חשבתי לעצמי הוא מנסה לעשות עליי רגשי, אני חייבת לעשות אולטימטום. אני כותבת לו ( כל זה עדיין במיילים, עונים תוך דק' אחד לשניה) אם אתה לא שולח לי טלפון לברור/ תמונה של המשפחה שלך/ אסמכתא אני לא נפגשת איתך. הוא עונה אבדוק תמונה ואשלח. עד היום אני "מחכה" לתמונה. עדיין לא משתפת אף אחד, הראש במחשבות.. מגיע צהריים חברה שולחת לי הודעה, פה השבת? אני עונה לה, לא, אבל אני חייבת לדבר איתך. מתקשרת, אני משתפת אותה בהכל, שולחת לה את התמונות של הבחור, היא מריצה באינטרנט, אחרי חצי שעה היא מוצאת את הפרופיל של האדם האמיתי בפייסבוק, שם אחר בכלל, גר במקום אחר. הבחור משליש זייף כרטיס!!!! לבחור בעל הפרופיל האמיתי ולי יש חבר משותף, שולחת לו הודעה מכיר את...? כן, הוא עונה, מתקשרת אליו, מספרת לו הכל, שולחת לו את התמונות, כן הוא היה איתי בבני עקיבא. אני מזועזעת!! שולחת איימיל לאתר שליש שיש כרטיס מזוייף.. מרגישה דפוקה! מטומטמת איך כמעט נפלתי בפח, לא רוצה לחשוב מה היה קורה אילו קבענו.. ב"ה שה' האיר את עיני, והחברה היתה שליחה ברגע זה. שואלת את עצמי מה ה' רצה ללמד אותי בזה- • תמונה לא אומרת כלום! יופי זה לא הכל בחיים. • תחשדו, כן...אל תהיו תמימות, תשאלו שאלות, אל תרגישו לא בנח, אם הוא לא משתף פעולה עם השאלות משמע יש לו מה להסתיר! • אל תתכתבו עם כרטיסים ללא תמונה. • תנסו לקבל הצעות מאנשים שאתם מכירים וסומכים עליהם. • תקשיבו לאינוטאיציה שלכן! הקול הפנימי. • תשתפו!!! משפחה, חברות, מישהו שאתן סומכות עליו. יצא פוסט ארוך.. אסיים באיחול לכולם את זיווגן בעת המתאים, מתוך צניעות ומקום טהור, עם האחד/ת המדוייקת, מתוך אהבה ושמחה אמיתית, נתינה שלא תלויה בדבר, ללא עכבות.
נשים עושות את אותו הדבר בדיוק.
אפילו שאני חושב שהפוסט מזוייף, איזו בחורה ששומרת הלכה ואומרת את זה בשאלת המשך שואלים אותה על מסאז' והיא ממשיכה את השיחה?!
ואיך בגלל זה המסקנה לא להתכתב עם כרטיסים ללא תמונה?!
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
ויש עוד ועוד נקודות שלא מתחברות לי אבל זה ממש לא משנה.
עכ"פ Google Photos יעזור לתמונות.
חחח לא הבנתי מה הקשר גוגל תמונות
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
אבל אם הוא רוצה קשר של חתונה, אחרי חתונה לא שומרים נגיעה אתה יודע.. וזה גם יכל להשאל בתור סתם על תחביבים שהיא אוהבת..
אבל סבבה מסכימה ש99 אחוז מהכוונות לא היו תמימות כל כך..
אבל אתזה היא ידעה רק בסוף..
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
היו הרבה סימנים שיש שם משהו לא תקין.
אך המסקנות שהיא כתבה -"אל תתכתבו עם כרטיסים ללא תמונה. • תנסו לקבל הצעות מאנשים שאתם מכירים וסומכים עליהם", זה לא הכרחי וקצת מוגזם.
אם מקבלים הצעות רק ממכרים, אז גם לשדכנים אי אפשר לפנות. זה סתם מצמצם אופציות להיכרויות.
אבל את צודקת. יש ל"ע רמאים "מדופלמים".
בוודאי כשזה דרך "אתר" וכד', עם בחור צעיר שלא יודעים עליו כלום, הוא לבקש מספר לבירור. ולשים לב שהמספר שמבררים הוא מישהו אמין.
אמנם לעיתים מבחינים ללא ספק שהאדם אותנטי, אבל בהיות שקשה לדעת, עדיף מספר של רב שלו או כד', לצורך בירור בסיסי.
בתקופה האחרונה יצאתי עם מישהי שהיתה בול מה שהייתי צריך, יותר מזה, היו בה דברים שלא חשבתי אפילו שאני רוצה בהם, מן רצונות כאלה שתמיד היו בתת מודע אבל לא היה להם ביטוי במחשבות...
ואז היא הגיעה, והתלהבתי עליה ממש, ידעתי אפילו להסביר ביני לבין עצמי לפרטי פרטים, בכל מיני רבדים, למה היא האחת בשבילי. גם את החסרונות שלה אהבתי, למרות שידעתי שהם עלולים להוות גורם מאתגר בעתיד, אבל שמחתי בהם בכל זאת. ואז, לאחר תקופה די ארוכה, זה נגמר, היא חתכה. יש לה את הסיבות שלה ואני מכבד אותן, זה פחות העניין.
השאלה איך ממשיכים הלאה? רק כדי להבהיר, כשאני אומר התמודדות עם פרידה אין הכוונה להתמודדות רגשית כלל וכלל(אולי קורטוב), זה עוד סבבה, בחיים הכל עובר, הזמן עושה את שלו וכו' וכו'. הבעיה היתה שבאמת היה בה משהו מיוחד, וכל פעם כשאני רואה סתם איזו מישי ובוחן אותה מהצד, אתם יודעים, בקטע ספורטיבי כזה לבחון מה הפוטנציאל כי לא תמיד שייך לגשת(משתדל לנהוג בצניעות בכל זאת). אני מתמלא על אותה סתם מישי כעס, על לא עוול בכפה, למה את לא יכולה להיות כמוה? למה את לא עומדת בסטנדרטים שלה? כמובן, כמו כל בנות ישראל הקדושות והטהורות אותה סתם מישי בעלת מעלות רבות, כנראה מיועדת לאדם אחר וסתם נפלתי עליה המסכנה. אבל מה יהיה איתי? למה חייב להיות לי טעם כל כך ספציפי בבנות שמצטמצם לפריט אחד? היו לה תכונות אופי מאוד מיוחדות, מה שיצר גם שיח מיוחד מסוג שמאוד אהבתי..
ממרום גילכם ונסיונכם, לדעתכם עליי ללמוד מעתה להתפשר ולא להנעל? קרה לכם?
לדעתי ככל שיעבור הזמן, התמונה שנוצרה לך בראש כ'כלילת המעלות' תהיה פחות ורודה, ותראה אותה ב'גודל' האמיתי שלה.
הזמן עושה את שלו.. תן לעצמך זמן.
אלא להיות מציעותי, כל אדם הוא עולם וכו' וכו' אפילו תאומים שנראים זהים בנפשם הם ממש לא זהים...
לכן סביר להניח שלא תמצא אחת שהיא בדיוק אותו אדם אך כנראה שתמצא מישהיא מתאימה יותר (בעזרתו יתברך).
אני מניח שעם הזמן אתה 'תתרפא' והכאב יפוג ותוכל להמשיך הלאה, לצערי מנסיון אישי (חמור וכואב יותר מהמקרה שלך), כואב אבל עובר.
למה לחפש חסרונות? למה להתעסק בשלילי? זה פוגע בנפש

לא בטוח שיש פתרון. הזמן עוזר, וכאשר יציעו לך מישהי תזרום גם אם אתה לא בטוח, ותגלה שיכולות להיות בנות אחרות נפלאות באותה מידה (ויותר) ובאופן אחר
ואפילו יספר את כל הסיפור, למה שזה יפגע?
זה לא אישי, כל אישה שתדחה, לא סותר את עבדת היותה אישה מדהימה ומוערכת.
ולמי שיש עין טובה יכולה לתת כל כך הרבה סיבות לסנגר.
אז אם ככה באמת כדאי לך אולי לשמוע רק הצעה אחת בינתיים.. ופשוט נגיד אם אתה לא מכיר טובטוב את אפחד מהשדכנים לך על הראשון שהציע ולאחרים תגיד שאתה בינתיים תפוס ותעדכן בהמשך אם יהיה צורך (בתקווה שלא
)
אתה לא מנסה לחפש את הבחורה הכי "שווה" כי אין כזו, אתה מחפש את ההכי *מתאימה*, ועל בסיס הצעה תיאורתית אין לך שום סיכוי להכיר בכל אופן, אפילו לא אחרי הדייט העשירי, אתה מהמר מי היא שהכי תתאים לך לחיי נישואין ועם הסיכוי הקטן הזה אתה הולך.
כן, אני יודע שיש עוד דרכים להסתכל על שידוכים, אל תצעקו עלי.

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
אם רק נאמיןאחרונהוכשאני עובד מהבית שואלים אותי אם יצאתי לעבוד בפארק מרוב ציוצי הציפורים ליד החדר.
בעלי גדל בעיר אבל בילה כמה שנים בגבעות השומרון.
אני ממש מרגישה הבדל ביני לבין המשפחה שלו. ובכלל, בינינו לבין המשפחה שלו. נובע גם מעוד הבדלים- אנחנו יוצר דוסים, אבל זה גם ענין של מנטליות עירונית.
בינה.
Self Love.
תפארת.צריך לחוקק חוק שכל ניק שמתארס חייב לבוא ולשתף בתובנה\הארה\רעיון שהתחדש לו בתהליך.
(מנוסח בזכר ופונה וכו')
שיהיה בניין עדי עד




רוב ה"תפוס" זה לא ליותר מדי זמן
לפעמים אפשר לשאול "מתי לחזור אליך" - הרי בדרך כלל המשודך יודע מה הסטטוס מבחינתו, מה סיכויי הקשר, מתי ההחלטות לגבי השלב הבא...
שלשה שבועות כמו שאמרו זה לא הרבה זמן
וחשוב - למשודך יש הרבה הצעות רלוונטיות ולא רלוונטיות שמגיעות במהלך קשר. הוא לא פנוי נפשית לרישום של כל הצעה שמגיעה אליו - וכך צריך להיות. המשדך, לעומת זאת, הוא זה שמייצר את ההצעות והן גם לא אמורות להיות בעלות משמעות רגשית בשבילו, ולכן הגיוני לצפות ממנו שיאחסן אותן עד שזה רלוונטי
ברוקוליחג שמח!