אני נפגש עם מישהי תקופה קצרה יחסית. הקשר התקדם מהר מאוד מבחינה רגשית.
שנינו תורניים מאוד ומנוסים בתחום (עברנו את גיל 30) אך לא רגילים למצב הזה.
שנינו מודעים מאוד לעצמנו, יש בינינו תקשורת מלאה ואנחנו משתפים בחששות\תחושות ובכלל בצורה מלאה.
לאחר קפיצת מדרגה בקשר התחילו אצלה מחשבות בלתי פוסקות למה זה לא יעבוד.
היא כל הזמן מריצה לעצמה בראש את ההבדלים בינינו (האמיתיים, המדומיינים ואלו שעדיין לוטים בערפל) ואיך הם יובילו לבעיות\פרידה.
אני מצדי משדר לה בטחון בקשר, רצון לשמוע ולהבין את ההבדלים ולגשר עליהם.
אני גם ממשיך ומדגיש שבפועל ההיכרות היא קצרה מאוד (שבועות ספורים) ואנחנו צריכים להכיר אחד את השניה יותר טוב כדי שיהיה לנו בסיס להתקדמות. לתת לשאר הכוחות להגיע למקום שהרגש דילג אליו.
אני מרגיש שזה לא מספיק. קשה לה (ולי ולנו) עם המחשבות האלו ואני מחפש דרך לעזור.
אשמח אם תעזרו לי להבין מה עובר עליכן במצב כזה ומה הייתן מצפות\רוצות לקבל מבן הזוג כדי לתת בטחון ובכלל כדי לקדם את הקשר.
(עדיפות לעצות ממישהי שחוותה דברים מקבילים ומצאה דרך להתגבר).
תודה!
