פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 171)

כלפי הניקים/ות שמתמודדים באליפות רבה! 

מצרפת דיוני עבר בנושא. 

>> - לקראת נישואין וזוגיות

כיום עקב סיבות *אישיות* אני יודע שזה כנראה פחות מתאים עבורי...

לא. אלא אם כן מדובר על בעיות מאוד, מאוד מסויימות.

בעיות נפשיות שמופיעות בצורה ובמינון מסויים בשלב זה של החיים יכולות להתפרץ בצורה קשה מאוד בהמשך.

אני ממש מקווה שאני לא פוגעת במישהו, אבל כנראה שלא, לי זה פחות יתאים.

תלוי מה ההתמודדות,

מה ההשלכות שלה בחיי היומיום,

אם כשהוא מאוזן הוא במודעות ובפתיחות לשיח על המשמעויות של זה או שיש טאבו מסביב. 

כל מיני כאלה.

ויש רמות שמאד קשה לנהל איתן חיים תקינים.

פעם עפתי על בחור ברמות לפני שנפגשנו (ברמה שחשבתי לרגע שיש מצב שהוא המיועד..), ובפועל הקשר הסתיים אחרי דייט שלישי..

כך שזה ממש לא הועיל שזה היה המצב.
עדיף שאף אחת לא תעוף על אף אחד, ולמותר לציין גם את הכיוון ההפוך.

היא המודעות לשיפוטיות שלנו. המודעות הזו מזכירה שזה שככה זה נתפס בעיני זה לא בטוח האמת.. זה מאפשר שינוי ומאפשר לדברים אחרים לקרות.

לגבי חוסר שיפוטיות, בחוויה שלי המצבים שאני הכי קרובה לזה זה כשאני בחוויה חזקה של מלכות ה'. כשאני בחוויה שה' שולט , קובע והשופט.. היחיד.. זה לא משאיר לי יכולת או סיבה לשלוט. גם ההרגשה שכל מה שקורה סביבי זה כי אני צריכה לפגוש, וכל מה שאני רואה זה בגלל המקום בו אני מונחת וכו וכו, אין לי מה לשפוט.. יש לי רק להגיד מה אני פוגשת.. מאחלת לעצמי לזכות לחיות בשלווה בתפיסות האלו  

אגב, גם בפרגון יש צד של שיפוטיות.. מעניין שזה אפעם לא מפריע לנו

מול המציאות.

בנאדם ייפה את עצמו כמה שבא לו- רק שידע שביום פקודה הוא יצטרך להביא את עצמו מציאותית ושם דברים לא רק יתאזנו- ככל שהיתה יותר התעסקות ברושם, הבלון יתפוצץ אצל הבחורה ברעש יותר גדול.

ואגב לא הבנתי את הנקודה של "רושם"- מה שמרשים אותי לא מרשים את החברה הכי טובה שלי ואין כאן סרגל שאומד כמה אתה מרשים ביחס לאיזה ספר בלתי ידוע... 

מה שבטוח- רושם לא מרשים אף פעם, בטח לא כשעל כף המאזניים עומדת המילה "חתונה"

תקראי למשל
בחורה שלא עפה מראש על ההצעה - כנראה תסיים את הקשר מהר מאוד - לקראת נישואין וזוגיות

על כל פנים, אני לא חושב שזאת תיאוריה. וגם זה לא המציאות ב100% מהמקרים. אבל אני רואה שזה קורה הרבה, לי ולאחרים

לא ברמת המציאות כפי שאני התנסיתי בה- כי בגדול כמה קשרים מאוד משמעותיים שלי היו עם ציפיות מוצנחות ולא עפתי בלשון המעטה. הגעתי בכל זאת לדייט ואם כבר היה לזה אפקט הפוך... 

ולא ברמה התיאורטית כי שוב- מה זה אומר רושם? מה שבעיני אחד הוא רושם טוב כי הוא חווה אותו כדבר רצוי אצל השני זה ההיפך או שאין לו חשיבות... ההתעסקות בנושאים האלה במונחים של טוב יותר או פחות משטיחה ומרחיקה מההבנה הפשוטה ככ של המנגנון...

אז מה זה כן, חוץ מאשר קפיצה לוגית לא הכרחית ולא עקבית?
למה ההתעקשות על איזו מסקנה, גם כשמודים שהיא לא מבוססת על שום דבר?
מה שקורה הרבה לך "ולאחרים" זה ממש לא מה שראיתי אני, "לי ולאחרים" ברוב המקרים.
כנראה שזה ממש לא כלל אלא אינדיווידואלי ותלוי סביבה ומצב חברה.
וקצת מצחיק שהבאת את עצמך בתור מקור עם קישור, כאשר בתוכן הדברים שקישרת היצגת גם שם איזו סיבה ותוצאה שהם לא יותר מקפיצה לוגית לחלוטין far fetched.

אז אין כלל.
ככה זה עובד.
פנה ללוגיקנים.

בהצלחה רבה.

הקונספט יהיה שאם החלטת משהו, זה ייחשב לתופעה נרחבת.
ושאתה פטור מהכנת הסטטיסטיקה, אבל אם אחרים חושבים אחרת, הם יידרשו לפנות ללשכה המרכזית.

כן, כשיש חשק וציפיות גבוהות באים עם אנרגיה חיובית יותר. מסכימה.

מצד שני, הרבה פעמים דווקא ציפיות מקדימות יוצרות אכזבות.

יכולה להעיד על עצמי שהרבה מהדייטים המוצלחים שלי היו דווקא כאלו שבאתי אליהם בסוג של לצאת ידי חובה...

לא היו לי ציפיות ואז משהו יכל לקרות טוב יותר...

אבל אם את רואה את עצמך מאושרת מזה..

חושב שכדאי לבדוק.

ויכול להיות שתצטרכי לבדוק גם מה הסיבה לגירושים

שיחשבו שהתפשרת. אז מה.

אם טוב לך.. ואת מרגישה שלמה עם זה.. לכי על זה לגמרי.

וגם בכללי בקשר להתפשרות - זה תלוי בגיל שלך, בגיל שלו, במצב, בחברה שאת נמצאת.

ולא, זה שהוא גרוש זה לא בהכרח יאמר שהוא יעריך אותך פחות.

אולי כן, ואולי לא. תבדקי.. הגיוני שהוא יהיה בסדר גמור

כמו בכל דייט

אבל אני מבין את החשש החברתי, וכיון שאני לא החברה שלך, זה לא כל כך עוזר מה היא דעתי לאחר רווקות ארוכת טווח.

כשאני עשיתי את התהליך של לקבל את זה, זה היה אחרי ש:

1 היה רקע של היכרות מוקדמת עם סיפור של מישהי כזאת, גרושה+, שאני הכרתי את הסיפור שלה מנקודת מבט מאד מפרגנת, וזה עזר לי להתייחס לגרושות בכלל וגם לגרושות+ בצורה יותר מקבלת ופתוחה

2 לא ידעתי על ה"+" מראש אלא רק אחרי שדיברתי איתה והסכמתי לצאת איתה, כך שבאתי מנקודת מבט הרבה יותר מאפשרת

3 דיברתי עם חברים שמאד פירגנו, וזה בהחלט היה משמעותי

אסירות תודה שהשנה לא היה ככה בכלל.

שילמתי מחיר שהפורים שלי היה פחות שמח, אבל הייתי מחובר.

לוקח זמן להתקדם, אבל נראליט שיש הרבה דברים פרקטים שאפשר לעשות.

אבל נראה לי שכל עוד אנחנו שואלים את עצמנו לאן פנינו, סימן שיש תזוזה, והלוואי גדם התקדמות.

אולי זו הייתי אני 😁 (אם כי לא זכור לי שעליתי על טרמפ לאחרונה, אולי העליתי טרמפיסטית, לרכב של חברה שלי...)

מצד אחד זה נוח כי יש יותר תחושת שליטה על העניינים בתור זה שצריך להוביל את המהלך, פחות הפתעות.

מהצד השני לאורך זמן זה יכול לתסכל כשאין איזון והדדיות בתקשורת.

לא הייתי רוצה להתחלף. א' אני מאמין שאם זה הפילו עליי את התפקיד הזה אז אני אמור להתמודד איתו יותר טוב. ב' להיות אחראי על הצד הטכני זה יותר קל, בבחינת אני את שלי עשיתי. ג' מה שכתבתי בהתחלה, כשיש לי שליטה אני מרגיש יותר בנוח - מאשר להיות בציפייה לא ברורה ולא לדעת מה קורה.

כמובן יש את עצם הטלפון והציפיה שאני אנקוט יוזמה וכו', שזה גם דבר שמכביד (עלי ואני מניח שעל אחרים)

כדי להקליל את התחושה

כי אני לא מוכן לוותר על הנקודה של השני

שכוייח. תוקן

שכוייח

מצד שלישי נישואין גם מורכב מ נישו ו- in, כך שזה אולי יכניס לנו הרבה חתונות...

להיות נחמד לכל אדם זה דבר טוב ויפה.

כשאנחנו נפגשים עם מישהו, אז יש בעצם שני רבדים.

ברובד אחד זה אדם, כמו אדם שיתיישב לידך באוטובוס או יחכה איתך בתור לרופא או יהיה לקוח שלך בעבודה.

ברובד השני זה פוטנציאל חתונה.

כשאני יוצאת עם מישהו, אני מצפה שיהיה הרובד הראשון - שהוא יהיה נחמד. אם אני לא מצליחה לראות בו את הרובד הזה, לא אסתכל בכלל על הרובד השני.

כשאני יוצאת עם מישהו, אני מקווה שיהיה בו את הרובד השני. לרוב, זה לא קורה, והקשר מסתיים די מהר - בין אם זה מצידי ובין אם זה מצידו.

אם ראיתי שחסר הרובד הראשון, כנראה שאתבאס. לשבת כמה שעות עם אדם לא נחמד, זה לא נעים בכלל, וגרם לי לחזור הביתה עם תחושה קשה. במילים אחרות - מי שישר על ההתחלה שידר שזה לא יילך, אז כן, היה לי ברור שהוא לא בעניין, אבל הוא עשה את זה בצורה כל כך מגעילה שאני לא אנסה להכיר אותו לאף אחד מהחברות שלי. 

אם ראיתי שחסר הרובד השני (או הצד השני ראה שחסר בי) - זה מבאס ופוגע. אם זה לא היה מבאס ופוגע, זה כנראה לא היה פוטנציאלי באמת. אם אנחנו באים לדייט מתוך נקודת הנחה שהפעם זה זה - אז בהחלט נכון לבכות את החורבן של הפוטנציאל הזה.

אני לא חושבת שאת מטעה מישהו. כללי המשחק ברורים לכל הצדדים. האלטרנטיבה של לא להיות נחמד לא קבילה בעיני.

 את יכולה לשתף את מי שאת יוצאת איתו בדיוק בתחושות האלה שתיארת בהודעה - לא כמושא, אלא כעוד נקודת מבט.

בתהליך הזה דברים שאנחנו עושים יפגעו בצד השני. אנחנו אנשים שונים עם רצונות שונים. כל מה שיש לנו לעשות זה להגיע בגישה נחמדה, לנסות לרכך את הפגיעה - אבל לא ניתן למנוע אותה. לדוגמה, כשאת נפרדת ממישהו, את יכולה לשקף לו כמה תכונות טובות בו שהתרשמת ממנו. זה מראה שאת בכנות היית שם, הקשבת, התבוננת, התלבטת, וקיבלת החלטה.

(ובהערה: אם מדובר על קשר יותר מתקדם, זה ממש לא אמור לבוא בהפתעה. אמור להיות שיח של איפה אנחנו נמצאים בקשר, מרחב שבו אפשר לדבר על ההתלבטויות וכו', וזה ממש לא צריך לבוא בבום).

אני חושבת שבגדול זה דבר מאוד חיובי.

מה שכן, לפעמים להיות אדם פתוח ונחמד שהולך לו בקלות לפתח שיחה זה נורא מבלבל.

פתיחות, שיח טוב, נחמדות ומאור פנים יכולים להתפרש לפעמים בתור 'ממש טוב לה איתי/עפים עליי/וואטאבר'

לכן צריך להיזהר בין להיות נחמד וטוב כחלק מהאופי שלך כבנאדם, לבין להיסחף ולהגיד דברים שהם מעבר...

לצורך העניין, יש הבדל בין לילה טוב וסמיילי לבין לכתוב היה ממש כיף איתך.. או להחמיא ש'וואי אתה ***....'

השניים האחרונים גורמים לרוב לתחושה לצד השני שאת בעניין ומחכה לפגישה הבאה.

זה הבדל דק אבל אני חושבת שאפשר להצליח לשים לב מה המילים שלך גורמות לצד השני להרגיש.

עוד דבר, לפעמים כשנחמדים וטובי לב כאלה לכולם, אז חלק מהאופי זה גם שמפחדים נורא לפגוע, ואז אם מרגישים שהצד השני בעניין, קשה ומפחיד להראות לו שאני לא כי חוששים שהוא יפגע.

צריך לזכור שאין עניין בזה כי בסופו של דבר זה הכי פוגע.

תשימי לב שאת לא נחמדה בצורה שגורמת לו לפרש אותך בצורה שתפגע בו אחר כך. כלומר לא לפרגן לו כמה הוא מהמם וכמה היה זורם וכיף אם את חושבת תכף לחתוך. (גם אם באופי שלך את בנאדם שבלי לשים לב ממש מחמיא ועם עין טובה).

זה שונה להיות נחמד ובכל זאת לנהל שיחה זורמת לבין להיות נחמד בצורה שגורמת לו להרגיש שאת לגמרי איתו ובעניין.

ואם עדיין קשה לעשות את ההבדל בשיח עצמו, אז אני בעד לומר את הדברים מפורשות ואז אין שום מקום לבלבול.

כלומר מבינים שאומנם יש שיח טוב ונחמד ונעים אבל זה לא רץ עדיין לשום מקום.

בהצלחה! ותזכרי שזה דבר חיובי מאוד בסך הכללי

עד כמה יש בו בנות תורניות מהציבור הדת"ל התורני? (סטייל מדרשת הרובע/ תכלת)?

כבחור דוס, עד כמה שווה לי להשקיע בכרטיס ולתחזק אותו מבחינת ההיצע?

נ.ב. אשמח לקבל תגובות שמתייחסות להיבט של ההיצע ולא להיבט של האם אני נוהג נכון או לא.

תודה רבה!

וגם לא ברור מה הסטטוס שלו אחרי הקורונה

מעל סנטר 1

די פשוט שם, בעיקר חרדים 

משלמים רק על השתיה

זה הכי קרוב למרכזית

משמח שזה המצב.

טבעי שקשר ימלא ויעסיק ויגרום לחוסר ריכוז, זה מראה שאתה בפנים...

אהממ עיצות מעשיות?

לנשום...

לעשות פעילות גופנית- זה פורק מתח וכו וכו

לפרק את המטלות שלך למשימות קטנות, מוגדרות וברות ביצוע בזמן קצר, כך שלא תספיק לאבד ריכוז תוך כדי...

הרבה הצלחה!

לדוגמה, אם צריך לתאר את זה בשלבים, איך שיחה כזאת עובדת?

כי מה שאת מתארת זה נשמע כמו סשן טיפולי שיש רק צד אחד שמדבר וצד שני שמקשיב (נשמע שזה לוקח זמן). זה יכול לקחת שעה שלמה או אפילו דייט שלם. אבל אז זה כבר לא מאוזן - כי כל המשקל הופנה כלפי צד אחד בלבד.

אבל זה עובד טוב רק כששני האנשים משדרים על אותו גל: מפרים אחד את השני ומעניינים אחד את השני.

אבל מה קורה כשיש קצר בשיחה? כשקשה למצוא דברים שמעניינים את כולם?

בסוף, גם אם טכנית הצלחת להעביר שיחה בת חמש שעות - ההרגשה היא לא של  שיחה מאוזנת ומעניינת אלא של שימוש בטכניקה (מה שקראתי לו "טיפולי").

איך ומתי תגיעה התחושה ההדדית של שיחות שמעניינות? ולא שפעם אני מטפל ופעם אני מטופל.

שיח בין גבר ואשה. שזה שונה מסתם עם חברים מאותו מין.

ולכן אולי התחושות שונות כי הציפיות שונות.

וגם זה לא יעזור כי עד שלא מתנסים ונופלים בזה כמה פעמים זה לא יצליח (אם אין דוגמה אישית מהבית או משהו כזה). בדיוק כמו במתמטיקה.

כימיה טובה זה לרוב משהו ניסי, לא קורה בדרך כלל. חייבים לעשות את זה מלאכותי בהתחלה, וכאן בדיוק חזרנו לתחילת השרשור.

התעניינות אמיתית תביא בדכ לשיח מפרה יותר, אם אפשר לומר סקרנות

נניח שרק אחד מרגיש בנוח והשני לא?

מן הסתם זה קורה. ומן הסתם צריך פשוט לדבר על זה.

אתה יודע להגיד מחוויות עבר, אפילו סתם עם חברים, כמה פעמים (באחוזים, בתחושה, מה שבא לך) זה אכן עובד טוב - בהדדיות?

כשמנסים לבנות ולהגיע לאיזון הנכון.

מתי זה אמור להגיע? מיידי או אחרי חודשיים? או אחרי משהו שקורה?

את מכירה אותו כנראה קצת יותר טוב מאיתנו

אזז תעשי משמרגיש לך

לגמרי ליגיטימי אבל אם תחסמי

שימי לב שאת מחברת פה 2 משוואות שלא צריכות ללכת יחד-

לא טוב לך בדייטים אז את אומרת אולי באמת אלך למישהו שמשהו בדפוס שלו זועק לי "עצרי!".

לא מכירה אותך, אבל מגיע לך טוב ממש. אין שום מצב בעולם שתתפשרי על דברים שיפגעו בך, שום מצב.

אבל לפחות את כבר לא נמצאת בהתלבטות, בטח מקל, אפילו קצת..

ואיזו מדהימה את שאת מעריכה את עצמך ככה! כי זה נכון, מי שייצא איתך יזכה..(:

אולי באמת לפעם הבאה תנסי להקשיב יותר לרגשות שלך על זה. אל תרגישי שאת מתפשרת או עושה לו טובה שאת נפגשת איתו. בטוחה שתזכי בו כמו שהוא יזכה בך..!

מקרה של הסרת ספקות.

אבל במקרים אחרים אני הרבה מתפשרת שמתי לב והולך לי לא טוב.

אקשיב יותר לעצמי.

לא חשבתי כזה רחוק על מספר לבירור אבל זה בהחלט רעיון.

הסרת ספקות

ליבנו איתך נשבר!

ומכל הלב אנו מתפללים

שתגיע כבר השמחה ליהודים.

ושהבעיה תתברר

והלב ישתחרר

ותגיע הגאולה

יחד עם הכלה.

🌹

ממה שקראתי למדתי הרבה על חשיבות של תקשורת, לבוא לקראת לתת צ'אנס וגם הבנתי שהרבה מחשבות ותחושות שחשבתי שקיימות רק אצלי כנראה לא מאוד מוזרות ודי נפוצות.

הפסקתי לקרוא שם כי הרגשתי שאני יחסית מודעת ממה להיזהר ושלקרוא על מלא מקרים לא נעימים לא עושה לי טוב, מוציא לי את החשק מלהתחתן שלא במודע וגורם לי לפחד מדברים שברוב הקשרים לא קיימים (לא יודעת מה הולך שם בחודשים האחרונים... בתקופה שאני קראתי היו מלא שרשורים כאובים נורא).

אצלי בראש יש דווקא את המחשבה הנגדית ב"ה.

א. מטבע הדברים אנשים מספרים שם על הקשיים והבעיות שיש להם, לא על הדברים הטובים.

אם יש שם 100 פוסטים בסגנון "גיליתי שבעלי מתכתב עם בחורה בצורה אינטימית", לעומת 0 פוסטים של "איזה כיף שבעלי לא מתכתב עם אף אחת", זה לא אומר שרוב הגברים מתכתבים עם בחורות בצורה אינטימית.

להפך, זה אומר שזה המצב החריג שדורש בירור וטיפול, בעוד המצב הטוב כ"כ שכיח עד שאנשים לא רואים טעם לכתוב על כך פוסט בפורום.

ב. יש שם סוגיות שכן קיימות בבתים רבים מאוד (אני לא רוצה להגיד "הרוב" בלי להיות בטוח, אבל לדעתי באמת מדובר ברוב הבתים...), כמו למשל פערים בעבודות הבית וגידול הילדים, פערים בכל הקשור למיניות, פערים ביחס אל ההורים ועוד.

אני חושב שאפשר להרוויח 3 דברים מקריאת הפוסטים הנ"ל:

1. אם יודעים מראש איזה דברים גורמים לקשיים אצל זוגות אחרים, אפשר להיערך לכך כדי להפחית את הסיכוי שזה יקרה. ראיתי שנשים רבות מתלוננות על כך שהבעל לא עוזר? אני מראש אחליט שאני אעשה הכל בשביל שאשתי אף פעם לא תרגיש כך.

2. אם בכל זאת רבנו בגלל סיבה זו או אחרת, טוב לדעת שזה קיים אצל כולם, ולכן אם זה יקרה לי - לא להיבהל. זה לא אומר שאנחנו זוג לא טוב או שאנחנו לא מתאימים חלילה, אלא כך הם החיים.

3. הכי חשוב - ההבנה שאפשר לפתור (כמעט) כל ויכוח וריב בעזרת שימוש בכלים הנכונים, כפי שמציעים המגיבים החכמים בפורום.

הזדעזעתי.

מרפרוף דיי זריז ראיתי שם לא שירשור אחד ולא שתיים שהיו מזעזעים בקטע דוחה וחולני 

כן חשוב שיהיה לרווקים מודעות שנישואין זה לא גן עדן, אבל לדעתי לא בריא להסתכל שם יותר מדיי זה יכול דיי להחליש את הרצון ח"ו..

כמה הקושי הוא לא כי מישהו צודק ולא צודק אלא חוסר הבנה, רגשות מאחורי דברים ועוד.

וכמה חשובים להבין עם עצמי ולמצוא איך לבטא את עצמי במילים.

וזה משהו שאני יכולה וצריכה לעבוד עליו עם עצמי כבר מעכשיו..

ונקודה אחרת, ההמחשה של 'לא הכל מושלם' הופך את זה ליותר אפשרי.

את הדברים העדכניים לא ידעתי 

אני משלנ"ו וידעתי רק חצי.
בכיוון חיובי. שאלון הבא צריך להגיע לשליש (תרתימשמע).

לא נפתח לי השאלון

היו לי 3 טעויות.