פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 169)

כאילו, יש לו קצת יותר צבע בפנים

ולכן נראה הגיוני יותר לשים אותו ולא את הסמיילי הרגיל ה"חיור"

יש אחד עם גבות ואחד בלי

זה עם הגבות זה האמיתי

ל אימוגי.. אז אם אני שמה זה כל שניה זה ממש לא אומר שטוב לי

יש כאלה ששמות אימוגי ברגיל שלהם

וישכאלה שטוב להם..

בקיצור,במילה אחת-

סאבטקסט

כשאני חושב על זה גם אח שלי שולח לי סמיילי מסמיק כשנמאס לו לדבר איתי בוואטסאפ ..

הכל תלוי במה היא כותבת לך ובאיזה תדירות. עוד נדבר על זה.. וחוץ מיזה, אפשר לקדם את זה לבד לא צריך שזה דווקא יבוא ממנה ... כמו שאומרים, מהבנות האדישות לא תבוא הישועה ....

ואם יש לסמיילי הזה גם אישונים מוגדלים היא כנראה מאוהבת 

טוב אחי זה הסימן @ekselion

בהצלחה

אני מחפשת כזה בנרות.

כזה

😻😻😻😻

זה כזה:

יש נראה  תקלה טכנית באתר.

כי כל פרצוף שאני שמה הוא מתרגם לסמיילי אחר.

לי לא היתה תקלה אני ממש כיוונתי את זה

אבל התקלה שלי היא אמיתית.

ותסתקרן...

הנה יש לי סיפור לשבת גם יפה שהוא ליווה אותה מהמם

מוזר מאוד שלא מופיע שם האיש המספר.

ובהודעה השנייה, מופיע שם לועזי - מוזר בהתחשב בזה שזה אמור להיות מספר מהסביבה של הרב. וגם כתוב ""הסיפור בתמונה" - כאשר אין כאן תמונה. אם זה צילום - למה כתוב תמונה? תמונה זה לא טקסט מצולם - ואף אחד לא כותב ככה.

מוזר גם שהוא כותב דווקא 'הסטייפלר ור' גדליה נדל' - צירוף שמות לא סביר, באף סיטואציה כמעט - ודאי לא בידי בן דורנו, ובסיפור כזה קרוב.

חשוד במיוחד - עד קרוב לוודאי - בהתחשב בעובדה שהטרול האפיקורוס הוא יצא ופרש מעדת תלמידיו של ר' גדליה נדל (שדעותיו נחשבו על הגבול ופחות מקובלות בנושאים של תורה ומדע וכו').

נשמע כאילו הוא לא ראה אותה
אלא רק את ההשפעה שלה על לימוד התורה שלו...
(בהנחה שהסיפור בכלל אמיתי...)

חשבת לעצמך איך היתה השפעה על הלימוד תורה? הוקוס פוקוס?
אתה באמת לא מבין מה זה אומר על עוצמות הזרמים החשמליים שזרמו באהבה הזו?

ויצא הטרול ממאורתו
ויתגלה כמתחפש באור
והוא כולו חשוך ומחושך

(ואיך לא, היא הרי הייתה בתו הבכורה של הרב אלישיב, "שבע")
וממילא הדבר הזה עצמו הגדיל את האהבה ביניהם.

וכידוע היא גם הייתה נכדתו של הרב אריה לוין, בעל החסד הגדול. והיופי הוא שזכתה שלבסוף גם בעלה היה בעל חסד גדול, שהקדיש שעות מיומו לשמוע לייעץ ולברך במסירות.

באותה מסירות נפש של ר' חיים לתורה, היא התמסרה לחסד.
חפש את הספר שכתבה הבת שלה 'בית אמי'

(לא באתי למעט ממעלתה כמובן. רק להדגיש שזכתה שבעלה היה גם וגם)

במינונים נמוכים והלוואי שנזכה
אבל כל אברך , התורה שלומד היא של אשתו לא פחות..

הוא לא הרגיש שלם כשהיא לא היתה. זה הענין

דווקא יש עוד המון סיפורים עליו, מתייחס אליה ממש בהדרת קודש!!
הלוואי שכל חתן היה לוקח שמינית מהדרך ארץ שלו .

ואכן, מדובר בסמל של רומנטיקה קדושה כל כך. של עיזוז חיי קודש ממקור הקודש. של אהבה שלמה, טהורה, עליונה, אמיתית.

והסיפור מרגש ממש... ממש

אבל הרושם שנחרט אצלי כש"עסקתי" בזה (קראתי עליו וכו') עדיין חקוק בי בהתפעלות.

מי שמכיר באופן כללי את דמותו של ר' גדליה יכול לעשות "דון מינה" ולהבין את הכיוון....

יה"ר שנזכה גם אנחנו לטעום מעוצמות כאלה של חיבור זוגי, של חיבור לתורה ושל חיבור זוגי לתורה

ואיזה דבר עמוק וגדול זה, וואו.

בדיוק למדתי בפרשת השבוע על מות נדב ואביהו שאחת הסיבות למיתתם שהם לא היו נשואים.
נישואין ביהדות זה דבר הכרחי וכל כך גבוה, כהן גדול לא יכול לכהן ללא אישה.
אי אפשר לבוא אל הקודש בלי החיבור הגדול העמוק הזה

התרבות הורידה את הקשר בין איש לאישתו למקום כל כך חומרי, אנוכי ושפל.
בדיוק ההפך ממה שאמור להיות, באמת כואב
 

מן הסתם יש סיפורים מה היה אחרי שנפטרה הרבנית..
פעם ראיתי מכתב שכתב רבי עקיבא איגר אחרי פטירת אשתו, כמה אהבה וצער..

"והיינו מדברים ביראת ה' עד חצי הלילה"....


ואכן יש תיאור מפטירת הרבנית. מי שהיה שם סיפר שר' חיים ישב על כסא בחדר, עם מבט אבוד, ועיניו נודדות באיטיות - יורדות לגופה שעל הרצפה, עולות למיטה הריקה, ושוב יורדות לגופה, ושוב עולות... כמו אדם שמנסה לעכל את המאורע...
אני לא חזק כנראה בלתאר, עד מפי עד, אבל זה היה נשמע וואו

מרגש ויפה מאוד. 
 

חבל לנו ממש!

תחזור לבשר לנו בשורות טובות!

מבאס לקרוא,
אבל אם לא כיף לך פה אז עדיף לטובתך שלא תהיה פה.

לפעמים עלינו להקשיב לעצמנו ולהבין שאם לא כיף לנו במקום המדובר אז שווה לשקול לעבור מקום.

מאחל רק טוב

כיפים ומשמעותיים כמו שאתה יודע לעשות

צריך גם להשתדל להידבק יותר בתורה, להשלים במעט את האור של התורה (שגם היא חיים כמובן) שנחסר מאז פטירת הרב קנייבסקי.
בין הזמנים, ובמיוחד של ניסן, זה זמן לא קל מהבחינה הזו, ולכן דווקא בו אפשר מתוך המאמץ והקושי להתעלות מאוד.

ממליץ על השיעור הזה בעניין לימוד התורה והסבר דרגתם ומהותם של ת"ח כמו הרב קנייבסקי:


סליחה על הניצלוש חצילים אבל אני די בטוח שאתה שמח עליו

שרק שקורה דבר מחריד אנשים פתאום מתעוררים
למה לפני לא היה את השכל להבין שהארץ שלנו
והכוח אמור להיות אצלנו
זה לא לעניין בכלל שאנחנו צריכים לפחד במדינה שלנו
פשוט הזוי.. זה שמתקיימים חגיגות בארץ על אנשים שנפגעו
הזיה

שאנחנו חסרי ביטחון לגבי הקיום שלנו כאן.

כאילו הגענו לכאן במקרה, ואין לנו שום תכלית לעולם..

שכחנו שאנחנו אמורים להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש

שנברכו בו כל משפחות האדמה.

כל עוד עם ישראל לא מקיים את היעוד שלו, אז הגויים מזהים את זה ומבינים שח"ו אין באמת הבדל בין עם ישראל לבינם.

וכל מה שכתוב בתנ"ך כבר לא רלוונטי, אז לכן יש מקום לשנוא ולהעניש אותנו.

והמוסלמים באמת מצהירים על זה, שהם מענישים אותנו בגלל שנטשנו את הנביאים שלנו, 

וגם הנוצרים מודים שהשם פעם היה איתנו אבל עכשיו כביכול כבר לא, לאנטישמיות יש נקודת אמת.

 

 

רק מתי שנזכור מי אנחנו, ונתאחד, המציאות תשתנה מקצה לקצה.

 

מעשית אין לי בני דודים שמתאימים לי

מעולם לא חשבתי לעשות שטויות וגם כן לא לעשות הטרלות

עקרונית נראה לי זה מאד תלוי בטיב הקשר. אם הוא חברי או ידידותי או משפחתי מאד. כי נגיד במקרה האחרון זה היה נראה לי הרבה פחות מתאים.

ועוד משהו- גנטית זה עלול להיות ממש בעייתי, אז כדאי לקחת זאת בחשבון.

אותי זה מגעיל המחשבה.

כמובן שעשו בדיקות גנטיות וכו'
אבל עדיין... בדורנו היום זה לא נפוץ בכלל.

הכרתי את שניהם אגב, עוד לפני שהתחתנו

אבל מכירה (לא הכירות אישית עם הזוג) די הרבה זוגות כאלו, והם לא חיים רע או משהו, מניחה שזה תלוי קשר, (למרות שגם המחשבה על בני דודים רחוקים מקריפה רצח)

מה קרה?!

האמת שדווקא בתור משפחה חסידית האפקט הזה לא אמור לחול עליכם... בטח אין לך אינטרקציה עם בני דודים מאז גיל שלוש בערך

יש כאלו שהם חצי אחים בשבילי, שליש מזיכרונות הילדות שלי קשורים בהם (חוץ מזה שאני מכירה את החסרונות שלהם יותר מדי טוב) - אגב חסידות, דווקא הם באים מחסידות די שמורה בלשון המעטה

ומסקרן..

אֵפֵקְט וֶסְטֶרְמַרְק הוא היפוך של המונח החתמה מינית - כאשר שני אנשים גרים בסמיכות במהלך השנים הראשונות של חייהם, אחד מהם או שניהם לא יחושו לרוב משיכה מינית זה כלפי זו. התופעה נקראת על שם האנתרופולוג הפיני אדווארד וסטרמרק, שתיעד אותה בשנת 1891 בספרו "ההיסטוריה של נישואים בקרב בני-אדם". מאז נצפתה התופעה במקומות רבים ובתרבויות שונות ברחבי העולם, בהם הקיבוצים בישראל, "נישואי שים-פואה" בסין (בהם הזוג גדל יחד), וכן בקרב משפחות בעלות קרבה ביולוגית.

 

בקיבוצים בישראל, נהגו במשך שנים רבות לגדל ילדים באופן משותף בקבוצות גיל (במקום בקבוצות בה קיימת קרבה ביולוגית). מחקר של האנתרופולוג יוסף שפר משנת 1971, אשר עקב אחר דפוסי הנישואין של קבוצה גדולה של ילדי קיבוצים אשר גדלו בקבוצות גיל, גילה כי מתוך 2,769 נישואים של ילדי הקיבוצים, אף זוג לא גדל יחד במהלך שש השנים הראשונות לחייהם, ורק ארבעה עשר מהזוגות היו ילדים אשר גדלו באותה קבוצת הגיל בקיבוץ. תוצאות מחקר זה מספקות ראיה לנכונותו של אפקט וסטרמרק ולכך שהוא פועל במהלך התקופה הקריטית בין הלידה ועד גיל שש.

 

בסין, היו נהוגים בעבר נישואי שים-פואה, שבהם הייתה נמכרת ילדה ממשפחה ענייה למשפחה עשירה כמשרתת, והייתה נישאת לבנה של המשפחה העשירה כאשר שני הילדים הגיעו לבגרות. עם זאת, אפקט וסטרמרק גרם פעמים רבות לרתיעה מינית בין בני הזוג, ובשל כך נישואין מסוג זה אופיינו מספר קטן יותר של ילדים ובמספר גדול יותר של גירושין ובגידות.

 

במקרים בהם לא הייתה קיימת סמיכות במהלך התקופה הקריטית, למשל, כאשר אח ואחותו גדלו בנפרד ולעולם לא נפגשו, הם עלולים להימשך זה לזו אם ייפגשו כאשר יהיו בוגרים. תופעה זו ידועה בשם משיכה מינית גנטית.

 

אזכורים ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים מדרש בו מטרונה דנה עם רב על למה ה' עשה את חוה כשהאדם ישן. הרב אמר שהיה ניסיון לעשות זאת כשהיה ער, אבל הצפייה בתהליך מלא הדם עשה את האשה לא מושכת בשביל האדם, וה' נאלץ לנסות שוב. המטרונה אמרה שלה קרה דבר דומה; היא הייתה אמורה להינשא לדודה, אבל מאחר שגדלו באותו בית, הוא לא מצא אותה מושכת ולכן התחתן עם אשה אחרת, למרות שהייתה פחות יפה.^[1]

אני מניח שרוב האלו זה בני דודים מדרגה שנייה או שלישית

למרות שהם ממש מציאות אחד אחד
אבל זה הזיה גדלנו ביחד זה כאילו אח שלי זה הזוי

מהצד הלא חילוני הבן דוד (ולא בת) הוא בן שנה וחצי.

אז אולי לא להתחתן, אבל לאכול אותו בכל מקרה 

בחיים לא אצא עם מישהי שאני מכיר את אמא שלה לפני שנולדה

אפילו שמכירה כמה זוגות מקסימים כאלה.
אבל אבל
מה שכיף לי עם בני דודים שלי שהם, מילולית, משפחה. אז מרגישה בנוח איתם.
ברגע שאני בכלל שוקלת את האופציה זה נראלי הופך את הקשר איתם לממש ממש מביך. כי הם בני זוג פוטנציאליים 🤦🏻‍♀️
וזה כזה מוזר. יש לנו את אותה סבתא! אמאלה

איכס

אני חושבת שלמראה מתרגלים.
הבעיה שזה לא קורה ביום או יומיים.
לוידעת מה הייתי עושה במקומך🙈

 

אני מניחה שאת יודעת שבסוף רק את תוכלי לתת עליה את הדעת 

אבל חצי מהפתרון הוא לשתף אותנו אז זה נפלא

 

יש כאן 2 נקודות 

1. שיחה טובה, דינמיקה טובה 

2. קושי בהתחברות למראה חיצוני 

 

את כותבת שהיית נותנת צ'אנס נוסף לולא היה חותך? מה זה אומר בעינייך בין השורות? 

 

שיחה טובה עבורך היא משמעותית, התחברות למראה היא חשובה מאוד 
נשמע לי שאת צריכה להחליט איזה פרמטר זה מקבל בעינייך? האם הדחייה היא מוחלטת? היא הדחייה היא ברת שינוי פוטנציאלי ממשי ? האם משהו יכול להשתנות כאן ועכשיו? כמה המראה החיצוני משחק תפקיד ביצירת קשר וזוגיות ? 

ועוד שאלה שבא לי שתשאלי את עצמך האם הדחייה הייתה אותה דחייה לולא היית רואה תמונה אחרת? האם אולי נוצרה אצלך תבנית מסוימת במחשבה? 

 

בסוף-

יש סכנה בחזרה לקשר ובכלל ביצירת קשר שאת יודעת שאין מצב שתתחברי
בסוף זה עלול להיות עוול גדול לשני הצדדים ולא חסרים סיפורים כאלה על קשרים "ריגשיים" טובים שנגמרו במפח נפש אפילו אחרי כמה חודשים כי בסוף לצד חיבור נשמתי חייבים שתהיה כימיה טובה, שתהיה משיכה ולולא נוכחות הפרמטרים האלה עם כל הצער החיבור והשיחה הטובה אינם מספקים. 

 

מצטערת שאני רק מעלה לך שאלות למחשבה

השאלה שלי אם יש כלל אצבע.

אם אפשר לקבוע למשל שאם בתוך שלוש פגישות אין שינוי בתחושה בהקשר הזה אז זה כנראה לא שייך...

 

אין כלל אצבע ממשי 

אבל את כן יכולה לסגל לעצמך כללי אצבע שלך מסביב. 

 

השארתי לך קווי מחשבה בפרטי

 

 

שמאותה סיבה נפגשתי פעם שניה,

ופתאום המראה מצא חן בעיניי 

ולא הבנתי למה חשבתי לעצמי שהוא נראה כך וככה...

 

אז אם השיחה זרמה שזה נדיר כפי שאת אומרת,

כן אפשר לנסות עודצ'אנס,

אבל גם לבדוק למה הוא "חתך"

 

הוא צריך להיות יציב בדעתו...

הוא אמר שאז לא היה בכלל במצב לצאת ובערך הכריחו אותו.

שזה די מעצבן כי כאילו אם אתה לא רציני אז אל תבוא.

ומי אמר שעכשיו אתה רציני...

טוב נברר את זה.

ואם עכשיו הוא פנה שוב אז יש בזה מן הרצינות

יש את המחקרים הידועים שנשמעים בשיעורים כאלו ואחרים, שמראים שהעניין של מציאת חן יכול להיות מושפע ממידת היכרות לאורך זמן. לטוב ולמוטב.

ועוד אחד כתוספת משלימה לכלל אחר שמראה עיניים משפיע על הרגשת הלב, זה נכון גם שהרגשת הלב משפיעה על מראה העיניים, היחס משפיע על המשקפיים דרכם מתבוננים.

הוא לא דוחה אותך- תני עוד צ'אנס.

אצל נשים משיכה למראה חיצוני יכול מאוד להשתנות לפי החיבור והקשר עם הבחור.

קרה לי כמה פעמים..

כמה זה דוחה אותך מ1 עד 10?

השיחה היתה טובה ברמה שהרגשת פספוס שלא היה עוד צ'אנס או שהוא עשה קצת בשביל שניכם את העבודה השחורה (לחתוך)?

הדחיה קשורה למשהו פיזי אסתטי קשה לעיכול מבחינתך או שיכול להיות שהוא מזכיר לך אדם אחר שפחות מסתדר לך? (א"כ יש מצב שהם ממש שונים מנטלית ורק פיזית דומים? או שלא..)

אם זה משהו פיזי שקשור לאסתטיקה- זה בר שינוי? (גם משהו שמצריך טיפול שיניים או ספר בפתח/ החלפת משקפיים וסגנון נחשב  בר שינוי)

הבחור נראה אותו הדבר בדיוק

להתעלם מהמראה החיצוני..
גם לי יש נטייה גדולה לעשות את זה
אחרי הפגישה אני לא זוכרת איך הבחור נראה אלא יותר את מה שאמר .. התנהגות וכו'.
ואז בפגישה השניה או שלישית אני מבינה פתאום שאני ממש לא מתחברת למראה. ושמרוב שהייתי עסוקה בלהכיר את הנשמה שלו .. התעלמתי.

אין עניין להתעלם מהמראה זה חלק מהחן שלו ודי באסה אם פשוט לא נאהב אותו.

לקח לי הרבה זמן להגיע לתובנה הזאת..
אולי תפגשי איתו והפעם תנסי לא להתעלם מאיך שנראה ולא להתנגד לתחושות שעולות בך.. אם זה דחייה לא לתת עוד צאנס

בהצלחה

יש כאן שתי נקודות:

מראה בהחלט יכול להישתנות עם הזמן בלי שאת 'עושה' פעולה כלשהי (מניסיון),

מעצם ההכרות עם הבן אדם שמולך גם המראה שלו משתנה (לפעמים אפשר לראות את זה גם עם חברות שלך..)

מצד שני

לא מוותרים על זה!! (אומרת את זה,באופן חד משמעי, מטפלת שאני מכירה)

 

 

 

זה שקר, וגם מטפלים לא אומרים דבר כזה אלא כמו שדורשים דברי חסידות, או כמו דברי 'מורה נבוכים' ביחס לדברי תורה, כפי שמקובל שדברים כאלה לא אומרים סתם.

המראה לא 'יוצר' שום דבר, ולא 'משנה'. המראה - הוא בדיוק כמו ה'טקסים' - משהו שעוזר להתחבר, משהו שעוזר לאדם לשים לב. לא דבר שמשפיע במובן הפרקטי. אם זה משפיע במובן הפרקטי - זו בעיה. וזה עצמו דורש טיפול. אם אתה מניח שיש לזה השפעה במובן הפרקטי - ייתכן שאתה צריך טיפול להבין נכון דברים (מלבד 'השפעה' צדדית, כאמור, כלומר דברים 'טבעיים' שנוצרים תוך כדי, כמו בדברי חסידות ומורה נבוכים, שניתנים לידרש כפי העניין ועל פי הסמכה בלבד)

לא מכיר אותך לא מכיר אותו. אבל אולי הוא יודע משהו שאת לא יודעת...
תנסי זה לא עולה כסף.

זה עולה ברגש

לא נעים.
אבל לא זה לא. שלא יהיו לך ייסורי מצפון, זה הוא שלא מכבד את הרצון שלך..

וברצינות - אם עבר זמן בינתיים, יכול להיות שהוא חושב שאולי תשקלי את זה שוב

או אם זה הגיע ממקור אחר והוא חושב שהפעם כן תחשבי שזה מתאים

הפסוק שנאמר ב'יריעות':
"חמש היריעת תהיין חברת אשה".

שנאמר "חמש היריעות לבד"

לכן כתוב "וחיברת את חמש היריעות לבד". את החיבור השני, אין היתר אלא אחרי זה.

אנחנו בני אדם, וחלק מהמערכת היא שיש לנו גם חולשות והתמודדויות. לכל אחד יש די משלו, וכשאנחנו בוחרים מישהו ללכת איתו את מסע החיים אנחנו בוחרים מישהו ללכת איתו את המסע, לא מישהו לסחוב על עצמנו את ההתמודדויות שלו. מי שבוחר בשותפות מבקש לחוש בין היתר הקלה מסויימת ביחד הזה, ולא להרגיש שהוא מעמיס על עצמו מעבר למה שכבר יש.

לפעמים, כמו שאת אומרת, זה תלוי במידה של מי שמולי להכיל, בהתאמה אחד לשני ועוד. ולפעמים זה עניין של פרקטיקה של איך, מתי ומה בוחרים לשתף. לגבי אלו יהיה אפשר להתייחס בשיח אישי, שם נכון לעשות את עבודת הבירור הזו, מכיוון שפה לא נכון לפתוח במה בדיוק המדובר.

אני רוצה להאיר על עניין אחד שתפס לי את העין בדברים שכתבת:
"הסיבה שבחרתי לחשוף נבעה מרצון לשתף את הצד השני וממקום של לבחון אם הוא מסוגל להתמודד עם ה"שק" הזה."

שיתוף בעצמנו לא צריך להגיע מהמקום הזה.
כששיתוף הופך להיות מבחן הוא מאבד את נקודת המהות הפנימית המיוחדת שבו, שהופכת אותו לגורם מחבר ומקרב. כשהוא הופך למבחן האפקט שנוצר הוא הפוך לרצוי, ומתקבל ריחוק.
למה? כי כשהצד השני מרגיש שהוא במבחן, סביר להניח שהוא ירגיש את זה בשדר התת קרקעי, הוא יבין שבוחנים את התגובה שלו, שבוחנים את מידת היכולת והמסוגלות שלו לעמוד במשהו. ואם זה משהו שהוא מצופה לעמוד בו (ניסיון), ולא פשוט להיות חלק ממנו (העולם הפנימי האישי של הדובר), זה ירחיק.

אולי זה הדבר שכדי לשים לב אליו להבא, האם השיתוף מגיע ממקום אמיתי שרוצה לתת לשני הרגשה של קרבה, ושרוצים שיהיה חלק מהחיים שלי גם בדברים הפחות ''נוצצים'', או שזה מגיע ממקום שבוחן עד כמה השני מסוגל להכיל את מי שאני על כל מה שזה אומר.
כדאי לחפש דרכים אחרות לבקש הרגשת ביטחון בקשר. כי גם אם זה רק בתת מודע, השדר עובר ומשפיע על מי שמולנו.

מסכימה עם הפסקאות הראשונות..

רוצה להדגיש שהשדר היה של שיתוף, מתוך זרימה..
ממש ממש לא שדר של מבחן או משהו בסגנון..
ולכן זה תסכל אותי...
הנקודה היא, שאני עם עצמי יודעת שאלו נקודות שדורשות מחשבה ולכן ברור שמאחורי הקלעים יהיה חשוב לי לראות את התגובה, מאוד אנושי בעיני..

אני בטוחה בכך, לרגע לא באתי לרמוז שזה לא היה ממקום כזה. רק הארתי על מה שאת עצמך כתבת, שהיה שם מימד של מבחן. ועל זה כתבתי את הדברים.

ופשוט לי שנרצה לדעת איך הצד השני מגיב לדברים. אני לגמרי איתך.

אולי העבודה שלי היא יותר בכיוון של -
איך נותנים הרגשה של קירבה כשמספרים חולשות וכו'.
אם יש לך רעיונות, אשמח

 

חיזוק לך! 

זו חוויה מאוד לא נעימה להוציא תחושות קשות, 
לחשוף את החלקים היותר אינטימיים.. 

 

אני חושבת שנכון וצריך לחשוף את גם את החלקים האלה

בין אם זה ממקום שלם ובין אם זה במקום של למידה בכל שלב בקשר כל פעם בהקשר המתאים . 

 

אני מבינה את התסכול שלך, 
רק חשוב לזכור שזה לא בהכרח קשר סיבתי. 

 

יתכן והבחור נבהל מהשיתוף מסיבותיו הוא, יתכן והתקשורת לא הייתה מספיק מובנת 

ובעיקר יתכן שהקשר לא התאים לו מסיבות נוספות 

להבא אל תלכי עם התחושה שאם תשתפי ותביאי חלקים פגיעים אז התוצר יהיה שבנים ייבהלו ויברחו.

 

תצליחי ! 

 

גילוי חולשות אחרי היכרות כמו שתיארת בד"כ דווקא מקרב יותר..
כי אם אני רואה שגם הצד אנושי ולא מושלם כמו שמוצג בהתחלה בד"כ, אז אני יכול לחשוף גם קצת חולשה מצידי וכך זה אמור בעיני ללכת ולהתפתח.
זה לא ממקום מסכן ובא בהדרגה ואחרי היכרות כמו שתיארת.

מבאס שלא הלך, לא יודע מה קרה שם, אבל חשוב לי לומר לך שבאמת גילוי חולשה כן גורם לקרבה בעיקרון.

אני חושבת שהמקרה שאני מדברת עליו הוא פשוט שזה הוצג בזמן הלא נכון ולא בצורה הנכונה.

וגם יש אנשים שחולשה כלשהי גדולה עליהם וזה גם בסדר

תודה על המילים

לגופו של סיפור- לא מכירה את הסיפור על פרטיו אבל יכול להיות שמשמיעת הנתונים שהבאת, בשלב כזה או אחר, הבחור הרגיש אולי שזה באמת לא מתאים לו?

יכול להיות נגיד שכדאי לרכך כל מיני דברים בתור התחלה ועם התקדמות הקשר כשהוא כבר מתחיל להכיר את השפה והניגון והכוונה שלך כשאת מדברת על דברים- כבר ממילא יהיה יותר קל להנגיש לו את הדברים כמות שהם מעצם זה שהוא כבר מכיר את הניגון שלך ברמה מסוימת.

אז יכול להיות שלהבא יש מקום להביא את הדברים באיזון מסוים עם השלב ההיכרותי, את זה בעז"ה סומכת עליך שתרגישי מתוך השחזור שלך למה שהיה, אבל תזכרי שיכולה בהחלט להיות אפשרות שהיית מעולה והנגשת את עצמך כמו שצריך ובזמן הנכון והבחור בסה"כ חשב על הדברים יחד עם איך שהוא מכיר אותך וראה שקשה לו להכיל את הדברים

לי קרה שהנחתי דברים מסוימים על השולחן ושיתפתי במשהו, שהבחור אמר לי אחריו שהוא צריך לחשוב על הדברים וזה לקח סביבות שבוע, ממש הערכתי את זה... ואם הוא היה אומר בסוף שקשה לו לקבל את מה שאמרתי והוא היה בוחר לסיים מניחה שזה היה ממש קשה ושובר אבל בסוף זאת היתה המטרה... וטוב שהוא היה גם כן כנה עם עצמו אחרי הכל....

בכל זאת באמת חוויה לא פשוטה וקשה לעיכול... 

 

בענין השפה- חשוב לשיב לב נראלי שכשאנחנו מעבירים חוויה למישהו אחר, הלקסיקון ואיך שאנחנו בוררים מילים צריך להיות מחושב ולא בשלופ, עם שפה ידידותית לסביבה- ואני מתכוונת בזה לשפה שמותאמת לעולם והיא לא פנימית מדי ומובנת רק לי ואנשים שמכירים אותי.... להגדיר דברים בצורה שהעולם מבין בפשטות (בודאי גבר שבאמת ובתמים לא מורגל בשפה מלאה שכבות שאנחנו נוטות לדבר בה- כי זה באמת עובד עם חברות, גם הן חושבות כמונו. הם לא.).... וזה חתיכת עבודה להתנסח... אני עצמי מתלמדת בזה;)

 

ובזה שאת מחשבת צעדים להבא- מדהים תמשיכי כך, ברור שגם את וגם ומיועד תקבלו מהמסע הזה המון בצורה הזו.... ובעז"ה שהמסע יסתיים במהרה בשמחה גדולה, בבהירות ובפשטות וכנות! תשמרי עליה חזק

 

 

 

 

 

יכול להיות שזה היה גדול עליו..

מסכימה שזה טוב ומשמח שמישהו מבין שזה לא בשבילו..

הדברים שכתבת מבחינת השפה הם ממש חשובים!

תודה רבה!!

המון ב"הצלחה..

רשמית נרשם בשמיים על חשבון הערבים בחומרה.

חלק מקשר זה שיתוף והכלה
זה בדיוק מה שקורה בקשר בריא

כאן זה נתקע מבחינת הכלה ...

זה ממש לא אומר שאת לא צריכה לשתף בקשר הבא..
בעז"ה יבוא אחד שידע להכיל אותך .

הוא לא היה מתאים לך וגם הוא מבאס

בהצלחה

בעיקר באופי של הבחור.
את יודעת, ישנם כאלו וישנם כאלו.
ישנם כאלו שישנה בהם הבגרות להכיל יותר ולהבין יותר
וישנם אלו שזה תהליך אצלם, עד שיהיו מסוגלים להכיל הכל בשלמות.

נשמע שאת יוצאת מנקודת הנחה שהאהבה הורית ואהבה זוגית היא בנוייה על אותו בסיס ואני ממש לא מזדהה עם זה.

 

תלות בהורים היא מאופיינת בעניינים שקיימים בעוד סוגים של תלות. אולי חוסר בטחון עצמי שנובע ממודעות מסויימת שאפשר לעבוד עליה.

 

ברור שדפוס הקשר עם ההורים ישפע על הבית בעז"ה אבל ממה שראיתי טוב שכל אחד יעמוד מול ההורים שלו בקונפליקטים שמשפיעים על הזוגיות.

 

ראה פיסקה ראשונה של האנונימית למטה. 

 

 

במציאות מתוקנת, ילדים גדלים במציאות מושלמת. כל דבר מונח במקומו, כל מושג מבורר וברור, כל המערכת מתפקדת כמו שמלכתחילה היתה הכוונה. 
אבא.
אמא.
ילד.
אחים.
מערכת משפחתית שלימה, שלכל אחד מקומו תפקידו ומערכת היחסים שלו עם הסובבים לפי מידת הקירבה הנכונה הראויה והמתבקשת. 

אבל, במציאות המציאותית, לא כל ילד מקבל מפגש בריא/נכון/מתוקן/שלם, מכל מיני סיבות שונות. זה מה שיוצר מורכבות במערכת המשפחתית שנבנית בתודעה של הילד הזה. 
לא לכל ילד יש תיווך נכון וכלים להתמודד, ויש דברים שלא בטוח שיש הרבה מה לעשות עם זה, כמו למשל זיכרון של מראה, קולות או הרגשות שמוטבעות ומלוות אותו עד לגיל שיהיה עם כלים וכוחות להכיל, להגיב או להתמודד עם זה. 
בעולם הטיפולי יהיו הרבה שמות לכל מיני תופעות שמלוות אנשים מהתקופות האלו. 

לאור זה ואחרי ההקדמה אגש לשאלותייך:

🌻האם בעינכם יש קושי לעשות את הטרנספורמציה בין אהבה הורית לאהבה זוגית? האם לעיתים יש הישארות במקום המוכר?

תלוי, אדם שב''ה גדל בבית שבו כל מערכת היתה מתוקנת בחוויה שלו, שקשר זוגי בין ההורים היה קשר זוגי, וקשר הורי היה קשר הורי , וקשר ביו אחים היה קשר אחוואי וכו', ולא היו אי אלו התערבבויות במערכות יחסים בתוך המשפחה, יהיו לו יותר כלים להבחין ולייצר בעצמו מערכת מתוקנת ובריאה. הוא לא יבקש את ההשלמה (למשל לקשר הורי) במקום שלא נכון לבקש אותה (מול בת הזוג שלו). 
מצבים מורכבים יותר, באופן טבעי ידרשו יותר עבודה כדי להצליח לשחרר את הבקשה הפנימית לקשר הבריא שנעדר בין הילד להורים. לא סתם אומרים לא מעט שקשר בריא בין הורה לילד משפיע על הזוגיות, גם במהלך החיפושים וגם אחריהם בנישואין. 
🌻איזה סוג של בגרות צריך כדי לעשות את המעבר?  

נפשית, רגשית וגם רוחנית. 
נפשית, היכולת לעמוד בכוחות עצמו ולרפא את הנפש גם כשאין תמיד את התיקון וההשלמה המצופה מההורה. 
רגשית, להצליח למחול על שהיה (גם אם לא מסכימים עם מה שהיה ואיך שנעשה. מחילה אין משמעה הסכמה ומתן לגיטימציה לנעשה). 
רוחנית, להבין שגם אם אנחנו לא מבינים, ברבדים הפנימיים ההורים האלו הם המדוייקים והכי נכונים לי. 
זה עוזר לשחרר ולהרפות מהרבה משקעים מהעבר. 

🌻האם אתם מכירים מקרים שחיבור רגשי חזק להורה הפריע בצורה מהותית לבניית הבית?

שוב, זה מאוד תלוי במצבים משתנים ובאופי של כל אחד, יש הרבה מורכבויות בעניין. 

🌻האם אתם חושבים שיש קשר בין דפוסי אישיות שונים? האם דפוסי אישיות משפיעים על קשר עם ההורים? 

לא בדקתי מחקרית, זו שאלה לחוקרים לבדוק את העניין, כי יצא לפגוש מקרים שונים.  
מה שכן אפשר להגיד זה שאנשים בעלי אופי רגיש יותר (והחילוק הוא לא בין אופי מופנם או מוחצן דווקא, כי יש מוחצנים רגישים), יהיו מושפעים יותר ממערכת היחסים עם ההורים שלהם, גם אם בניואנסים יותר פנימיים ופחות מורגשים בשטח. 

🌻האם אתם חושבים שדפוס הקשר שלכם עם ההורים ישפיע על ההתנהלות שלכם/ן מול הבן/בת זוג שלכם? ושל ההורים מולו/ה?

זו שאלה אישית מאוד;)

כל השקרים האלה הם הטעיות שנובעות מכל מיני, או בעלי אינטרס כלומר קרוב, או אויבים שמונים את הציבור שהם רוצים להיות אויבים לו.

אין צורך לחשוב על דברים, אלא אם כן זה בשכל אמיתי.

ודברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן והם שהטעו בהן עובדי כוכבים ומזלות הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהן ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן שנאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל ונאמר כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן וגו' כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה אסרתן אינן אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלימה אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו כל דרכי האמת בגללן ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים תמים תהיה עם ה' אלהיך.

ברור שיש קשר, כמו כל אירוע שקרה בעבר שלנו, בטח כזה אירוע מתמשך ומשמעותי.
לדעתי זה מאוד מאוד משפיע, והכל קשור אחד בשני, אבל מצד שני זה טבוע בנו כל כך עמוק שקשה מאוד לנתח הכל ולשים את האצבע על משהו מסויים. אלא פשוט לקבל את המצב הנוכחי כמו שהוא, ואת עצמי כמו שאני, ומכאן להמשיך עם העיניים קדימה.
את הניתוחים הפסיכולוגיים אפשר להשאיר לחוקרים או למי שמעניין אותו להבין תהליכים בצורה שכלית, אבל וודאי לא לתת לזה משקל גדול בהגדרה העצמית.

יש כאן הרבה שאלות... כן, אלה קשיים. אבל למסקנה, כאינדיקציה לכך שעברנו את המסוכה הזאת, מספיק רק להרגיש את הנפרדות מההורים ואת חוסר התלות בהם*, וזה מספיק בשביל להקים בית משל עצמי.


* הכוונה שאני פועל מתוך עצמי ולא נפעל מהם. ז"א שגם מי שעושה להורים דווקא בהכל או מנסה להיות גיבור ועצמאי מדי רק כדי להיות כנגדם - זה עדיין נקרא תלות.

(השרשור נפתח אחרי דיון של ברוקולי ושלי בעניין וחשבנו שטוב לפתוח שרשור על זה לתועלת הציבור ולחלוק איתכם את התובנות)

כנראה צריך להקדים ולומר שלא מעט אנשים לא ממש יבינו מה בכלל הקושי. אבל זה קושי אמיתי שמי שחווה יכול להעיד.
לאדם יש צורך באהבה, באהבה הורית ובאהבה זוגית.
אדם בלי אהבה הורית מכל סיבה שהיא, ירצה בד"כ יותר מאחרים אהבה זוגית.
אדם שיש לו אהבה הורית, יהיה לו קל יותר להתמודד בזמן הרווקות כי יש לו מקום בו הוא מרגיש נאהב.

לפעמים יש משהו שמפריע או משהו שחוסם את הרצון באהבה זוגית. אלו יכולים להיות דברים פשוטים או מורכבים. לדוגמא:
1.הרבה פעמים ההורים (ובעיקר האמא) יותר מקבלים את האדם ואוהבים אותו איך שהוא, לעומת טרום זוגיות וזוגיות שם הוא יותר נבחן ונמדד ומרגיש לא נעים ולא נוח עם זה.
הרבה יותר נחמד לחיות כשאוהבים אותך אהבה שאינה תלויה בדבר (מושג שלא באמת קיים מצד האמת. הכוונה לעומת אהבה זוגית).
2. לרוב, בטח כשמדובר בהורים "צעירים", הילדים נמצאים בעיקר בעמדת המקבלים- זה מתחיל מהילדות ששם הקבלה היא פיזית, רגשית, נפשית ורוחנית ולאט לאט עם ההתבגרות מאזן הכוחות בין הצרכים משתנה.
זה כיף ונעים לקבל.. ובפרט שזה נעשה מכל הלב. אז יש קושי טבעי לעזוב מקום שטוב לך בו אל מקום פחות נודע ומקום שמצריך לצאת מאזור הנוחות המוכר ולהיות בצד שמעניק הרבה השקעה ונתינה.
3. תחושת אחריות על ההורים. בפרט אם הם מבוגרים או אם היחסים ביניהם לא משהו או כאשר אחד ההורים אינו נוכח.
4. לפעמים יש תחושה של אחדות עם ההורים וקשה לעזוב מקום בו אתה מרגיש שהעצמיות שלך נמצאת בו. "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" זה לא רק תיאור מציאות אלא גם ציווי שצריך לפעמים עבודה נפשית בשביל להצליח לקיים אותו.
5. בנים, טובי לב וערכיים, רק שהאופי שלהם קצת שונה מהמיינסטרים. הם יותר רגשיים, נפשיים, שקטים וכו'. בשביל האימהות שלהם הם מלאכים, אבל להרבה בחורות שמסתכלות עליהם כבעל פוטנציאלי זה לא מתאים. והפער הזה ביחס אליהם יוצר אצלם תחושות לא פשוטות ומבט עצמי לא קל.

מה הלאה?
תלוי מקרה ותלוי אופי
לפעמים להתחשל, לפעמים לעזוב את הבית, לפעמים ללמוד על מעלת הזוגיות מה שמחזק את הרצון בה למרות הקשיים, התבוננות על כך שזה דבר שצריך להיעשות וככל שהזמן יעבור זה יהיה יותר קשה, לפעמים טיפול כמובן.

בהצלחה רבה לכל מי שצריך!


@ברוקולי

היא דורשת תשבה ארוכה אז מגיבה כדי לזכור להגיב באריכות אח"כ.

בטח שיש השפעה. גם "שטויות" שהיו עם ההורים בגיל צעיר (עד כדי עובר) נחרטות בנפש הילד ומייצרות התנהגויות שאחר כך משפיעות על הזוגיות או על בחירת מקום עבודה או מה שלא יהיה.

 

בעולם המערבי זה נחשב סוג של דבר מוזר שמטפלים בו פסיכולוגים. בעולם שאני מטייל בו בשנים האחרונות זה נחשב אמת בסיסית גם על כאבים ומחלות לגמרי פיזיות.

האדם הוא יצור של תבניות, והוא ישליך התנהגות מאדם אחד לאחר.

לדוגמא- יחס של אדם אל בעלי סמכות לרוב יתקיים בדיוק באותה צורת התייחסות שהוא חווה את הוריו.

 

השאלה היא מה הדרך שבה הוא חווה את הוריו, במידה והקשר אינו בריא, (בין אם משום דברים באמת קשים, בין אם מדברים קלים יותר של חוסר איזון - הוא יצטרך להיות מודע אליהם.)

וזה באמת ישפיע.


האם את שואלת מה אפשר לעשות בנידון?

כל מקר לגופו....

לאכול דבש כמו שהוא כל כמה זמן כפית

עזר לי מאד

מיתרי הקול צריכים לחות.. אז מים, ואפשר גם קערת אדים. כמה שיותר פעמים.
להשתדל כמה שפחות להשתעל. ולא לכחכח בכלל!
בעקרון להמנע מדיבור יכול לעזור גם, אבל רק אם זה למספיק זמן (כמה שעות טובות ברצף).

בשביל לשאול שאלה בסיגנון הזה בפורום הקשור ללנ"ו

את צריכה להסביר שיש לך היום דייט חשוב ולכן את מחפשת מזור ומרפא לצרידות שלך. 🤪

השאלה ממה נובעת הצרידות אם זה מחוסר שינה אז לדאוג לזה..

אין סתירה

זו לא סיטואציה לא נעימה בעיניי.. מותר לא לאהוב אותו הדבר...
ואני מאמינה ומקווה שאנשים לא יפסלו על זה שבנאדם לא אוהב בטטה או שונא את החורף🤷

למה שמישהו יצא רע אם דעתו שונה בענייני קונפליקטים לא חשוביפ..

אם לא אז אולי כדאי לזרום

anyway, כדאי מאוד שזה ישקף את הזרימה הטבעית שלך ביחסים בינאישיים אחרים.

אם בגלל שזה דייט אתה מתנהג טיפה אחרת זה טבעי וזה בסדר. אבל כדי שקשר יזרום צריך לאט לאט להשתחרר

לנסות לדבר על דברים שיש בהם יותר משותף..

בעיקר צריך להיות בתוך הסיטואציה כדי לדעת איך נכון להגיב..

בגדול פשוט אפשר לקלוט מה השדר של השני, אם שייך שאביע דעה כרגע או שפחות, לפעמים זה מסקרן וכיף לדבר על דברים ולפעמים האינטרקציה והכימיה לא מאפשרים בשלב זה או בכלל בקשר הספציפי להגיע לרמה כזאת.

כשההיכרות ראשונית חשוב ליצור אוירה נעימה, צריך לזכור שהבחורה לא מכירה אותך ולא יודעת שאתה בנאדם נחמד.
אם הדבר היחיד שהיא תזכור ממך זה הויכוח הסיכוי להמשך הקשר יקטן..
אחרי שהקשר בשל יותר ויכוח קטן הוא לא מה שיערער אותו.

אבל אם זה ויכוח טפשי ונחמד כמו חורף קיץ אז אולי זה סבבה, רק לראות שזה לא מידרדר

בהתחלה יותר לחייך בנימוס.

באופן כללי, אין מה להכנס לפינות מיותרות

דווקא הבעת דעה בלי לחשוש תביא יותר הערכה ומשיכה - גם בדברים יותר חשובים וגם בתחילת הקשר

 

 

אם זה לא קריטי אז למה לא אפשר גם לצחוק מזה... 

בכללי הבעת דעות ולקיחת המפגש לעולמות חיצוניים מאיתנו הופכת אותו לעיתון/אתר חדשות/שולחן דיונים/ שדה קרב

שכל הדייט צריך להיות קונפליקטים מסובכים?
חלק מההכירות של אדם היא לדעת גם דברים פחות קריטים..
שאלה מוזרה מבחינתי
גם אם בחור שואל אותי מה אני אוהבת לאכול מבחינתי זה לא מיותר.

ואם כל רגע נחשוב אם מה שאנחנו אומרים מיותר או לא יהיה סבל לדבר איתנו .

אמורה להיות בפגישה בריאה זרימה .. וכן יש מקום בדיוק כמו שיש מקום לדברים עמוקים .

אין אפס זה בא ביחד

ממש לא הייתי רוצה לצאת עם בחור שכל השיחה איתו אלו קונפליקטים עמוקים .. יש פה שקר חוסר אמת .. הרי בסופו של יום הוא חי בחיים ולא מלאך נשגב.
כנל הפוך ממש לא הייתי רוצה להיות עם בחור שכל השיחה על דברים שלא רלוונטים להמשך..

החוכמה היא איזון

סתם, תודה על התזכורת.

ומי שיש לו חופש, שיהנה.

קרוב זה יחסי.

ועוד תוספת חשובה: פורום עבודת ה' בכל זאת - עבודת ה'

לצטט אותך
מצטט את הפי
מצטטת את נגמרו

אני גם באותו המצב, למרות שסיימתי מצידי את הקשר..

אולי לכתוב איזה דברים טובים היו בו שרציתי ולהאמין שאפשר למצוא את זה גם אצל עוד הרבה אנשים.
והזמן מרפא, הזכרונות באים בגלים שהולכים ונחלשים.

טוב לשמוע שזה קורה
שזה נחלש עם הזמן..
תודה!

יש לי רעיון שלי הוא עזר קצת.
במחשבה עמוקה כל המציאות זה גילוי של ה' בעולם.
כשאנחנו מתחברים למציאות כל שהיא
או כשאנחנו רואים ומרגישים "טוב" במציאות/מהמציאות 
אנחנו בעצם מתחברים לנקודה האלוקית שבמציאות, שבאותה זמן הייתה בגילוי
(כשאנחנו מתאכזבים או מתבאסים על המציאות זה גם אלוקות אבל בהסתר, בצורה שלא גלויה ומורגשת לנו-
שגם מזה בסוף יוצא "מגילת אסתר";))

ברגע שתביני שמה שעשה לך טוב בקשר, זה גילוי האלוקות שבקשר/בבחור/בחיבור
לא רק שזה יחבר אותך לה' , גם לא תרגישי פחד או משהו לא בריא בזה שאת לא משחררת.
התחברת פה לה' דרך אותו בחור/קשר, לא למציאות עצמה, כי אין באמת מציאות הכל בעומק זה ה'
וזה באמת לא משהו שהנשמה רוצה לשחרר ובצדק, היא התחברה פה לעצמה. לנקודה האלוקית

זה בהחלט משהו שקיים בכל המציאות ולא מייחד את הבחור הזה, זה רק התגלה לך דרכו
עם המשקפיים הנכונות את תראי את האלוקות,את הטוב ואת הנשמה באיש שלך האמתי.


מקווה שמובן, בהצלחה גדולה!

 

כתבת דברים מאירים, עמוקים וחשובים.
תודה על המילים האלו.

שנזכה לחיות ככה באמת!

תדעי לך שעוררת רצון עמוק לכתוב על זה איזה דבר.

לקחתי את הבקשה שלך כמשהו אמיתי שהייתי צריכה לשמוע. תודה שהיית שליחה עבורי

לגבי המילים עצמן,
כתבתי משהו ראשוני וכרגע מרגישה שלא נכון לי לשלוח את הקטע הזה עצמו בפורום , אולי בהמשך אתאים לבמה הזו.
אם תרצי אשלח לך בשמחה באישי (ולמי שעוד ירצו ויבקשו).

אם את נפרדת לא נפרדת סתם תחשבי רגע למה זה קרה.

ואם הוא נפרד את לא רוצה אדם שלא רוצה אותך/מתלבט עלייך.

הבעיה היא שזה בשכל, הלב לא בהכרח תמיד מקבל את זה... לפחות לא מיד.

אבל אפשרי
כמה דברים .
א. מבחינת תהליך יש צורך לעבור אחד כזה ..כמו תהליך של אובדן (לא מדברת חלילה על איבוד אדם) אבל כן יש שלבים של הפנמה עצב כעס ועוד כמה שלבים שבסוף יש קבלה ושיחרור.
כי אם אנחנו תקועים באחד השלבים זאת בעיה ..למשל צפייה שהוא יחזור / הכחשה ..בעיה מבינה?

ב. אמונה שמה שטוב עבורי מתרחש ברגע זה ממש

ג. מחשבה חיובית - בסופו של דבר גם זה לטובה , להכניס דברים לפרופרציה (לי זה עוזר יש אנשים שבסעיף הזה מציק להם אז סורי אם כן)

אלא אדם.

 

ואני שואלת אותך, כאדם (שבעז"ה יזכה להיות בקרוב בעל טוב ואבא מעולה) -

איך אמצא אותך?

או איך אתה תמצא אותי?

 

אני לא חושבת שיצאתי אי פעם עם קצין מגולני (או מגבעתי או מצנחנים...), וגם דוגמן זה לא בדיוק הקרטיריונים שלי.

אבל אחת הבעיות שאני נתקלת בהם הוא בדרך שבו מכירים את הצד השני. הרב שלך ככל הנראה גם לא מכיר אותי.

כשאתה כותב שאתה לא מוכן לשווק את עצמך, למה אתה מתכוון?

האם דיברת עם שדכנים\יות?

מיזמים?

אתרי היכרויות?

 

אתה בטח מכיר את הבדיחה על הזה שהתפלל לקב"ה שיזכה בלוטו אבל לא קנה כרטיס הגרלה.

כדי להתחתן חייבים להכיר את הצד השני.

ובשביל זה צריך לעשות השתדלות.

וההשתדלות הזאת, בעיניי, כוללת סוג של שיווק עצמי.

זה כרטיס ההגרלה שבלעדיו לא תוכל לזכות בלוטו.

 

"תרחמו עלינו בנות" - האם תרצה להתחתן עם מישהי כי היא מרחמת עליך?

ולמה האמירה בלשון רבים, הרי אפשר לנסח את המשפט הפוך, יש גם בנים עם דרישות מקבילות שלא מעידות בכלל על טיב הזוגיות\הורות. 

בסופו של דבר רק אחת מספיקה לך.

לפעמים הדרך לאחת הזאת ארוכה, ומייסרת, וכוללת אכזבות, ציפיות, שוב אכזבות.

 

ואני שואלת ברצינות ובכנות - 

איפה יהיו הבנות בסגנון שאתה מחפש?

האם אתה עושה את הצעדים הנדרשים כדי לאתר אותן?

איך אפשר למצוא אותך?

האם אתה דואג להיות אקטיבי?

 

"התחיל בזה שיש לי המון בעיות אבל נראה לי שכמו כל אחד." - חשבת אולי ללכת לטיפול מקצועי? אולי זה יעזור לשים דברים בפורפורציות\ לתת כלים להתמודד איתם?

אל תתייאש באמת נוגע ללב, בסופו של דבר אתה צריך רק אחת טובה עם לב טוב שמן הסתם היא תהיה משהו מיוחד מאוד .

המון המון הצלחה מגיע לך הכי בעולם ואל תתייאש לעולם.

לא מחפשת קונפליקטים אבל חשוב לי שיהיו במידה מסויימת...
כשיש קונפליקט שעולה אני לרוב אביע את דעתי.. ואם אני לא מביעה את דעתי כנראה שאני באמת מסכימה או שזה לא משהו שמשנה לי כ"כ.. אפילו יפריע לי מישהו שעל כל דבר קטן מביע את דעתו ומצפה שגם אני אהיה ככה..
אבל כן הייתי מצפה שלא יסכים איתי על כל דבר.. כי בסוף אנחנו אנשים שונים שעם כמה שהייתי מצפה שנסכים על הרוב- חשוב לי לדעת שיש לו דעה ושהוא לא מנמיך את עצמו כדי לרצות אותי..

יש על זה סרטון ממש טוב של מיכל וולשטיין.. מצרפת

א. חשוב לי שהקשר יהיה כנה וממילא בקשר טבעי נוצרים קונפליקטים.

ב. לא נוטה לחשוד באנשים שהם משקרים. 

אם נגיד רק 1% קונפליקט בלבד ו99% אין קונפליקטים, זה לא ישנה לך?

כל עוד יש הפרייה הדדית בקשר זה לא משנה לי מה הקונפליקטים, אני לא מחפש קונפליקטים

א. לא מחפשת קונפליקטים אבל הם באים לבד וזה בסדר גמור, לדעתי זה בריא ומפרה.
הרבה יותר מעניין אותי בחור שיש לו דעה על דברים, שהוא לומד, סקרן, חושב... מצד שני, כשזה בהגזמה אז גם זה פחות מתאים לי..
נראה לי האיזון שלי הוא בבחור שלומד, חושב, אמיץ כשצריך אבל עם עמוד שדרה ויכולת לקבל מאחרים, שיש לו אמת פנימית והוא לא מתרץ לעצמו תירוצים בשביל להתיר לעצמו לעשות דברים שלא מקובלים.

ב. זה באמת שאלה חשובה ומעניינת! לפעמים דווקא זה שיש הבדלים בדעות אז נוצר קשר מדהים ביחד, וכשיש "יותר מדי" הסכמות אחד עם השני זה משעמם ומרגיש לא מקדם..
אני חושבת שזה כ"כ תלוי הבן אדם עצמו, עד כמה הוא מחפש אתגרים אינטלקטואלים, עד כמה הוא סקרן, לא מפחד מדעות אחרות, יודע להכיל את האחר/ים..
ומתוך זה יותר יפריע לו אם האדם שמולו קצת יותר "שטוח", פחות סקרן, פחות חושב..

זה מאוד חשוב בעיני הנקודה הזאת וטוב שהעלת אותה.
אני אישית חתכתי מישהו כי הרגשתי בדיוק את המקום הזה שהמחשבה קצת פחות עמוקה משלי, וזה נורא היה לי חסר, כמה שניסיתי להכיל, זה לא עזר..

הסכמה יכולה להיות מאוד מדהימה וטובה בין שניים,
בין אם הם שונים בדעות ובין אם לא.
פשוט לאופי אחד זה יכול להרגיש שטחי כי הוא טיפוס עמוק. ולעומת זאת, אם לטיפוס העמוק יהיה דיבור עם טיפוס עמוק שכן יסכים איתו הוא לא ירגיש שטחיות.
כי משהו בתדר שלהם אחר.
מקווה שזה מובן..

כמובן שגם טיפוס לא עמוק ועמוק יכולים להסתדר נפלא ביחד, אין ספק.. וזה ממש לא יהיה שטחי.
אני יותר דיברתי על ההרגשה של מי שהוא עמוק

בכלל לא מחפש
שלא יהיו
בטח אם זה לא מגיע ממקום שהאדם חסר דעה

כמובן, אם יהיו (וזה מה שכנראה יהיה, בכ"ז..) לא מרתיע

ולמה לחפש קונפליקים בקשר?
הכי כיף זה שמסכימים על הרוב!

א. לא מחפש קונפליקטים בקשר, אבל גם לא מתרגש מהם.
בשלב ראשוני יותר של הקשר אני מתחמק כמה שאפשר מכל נושא שעלול לעורר ויכוח או אי הסכמה.
ב. בחורה שמסכימה איתי בכל דבר? בינתיים זו שאלה תיאורטית בשבילי.
ואני לא חושב שזה יקרה כי לפעמים הצד השני מביע את דעתו לפני שאמרתי את דעתי. הסתרה של דעות לא תחזיק מעמד להרבה זמן נראה לי.

א. לא מחפש, אבל יש דברים מסוימים שאני מחפש בהם דווקא שוני ואז תוך כדי בירור של הדברים נוצר מעין קונפליקט. אבל אפשר לקרוא לזה דיון מפרה.

ב. יש בזה משהו משעמם. כמובן שאני לא חושב שמישהי משקרת, אבל קשה לקדם ככה קשר.
קונפליקט לא חייב להיות חוסר הסכמה מוחלט, אבל לדבר קצת ולהגיע לאיזון או להבין שיש הסכמה בעומק של הדברים ורק על פני השטח זה נראה כקונפליקט. ואז זה בסדר כי אפשר למצוא חיבור וזה גם מעניין יותר.

לא ככ הבנתי את השאלה, אתה שואל אם יראה לי בעייתי שבחור מסכים איתי בהכל?

לא נראה לי שקיים דבר כזה שמסכימים על הכל

רק לא חייבים תמיד להביע את חוסר ההסכמה או להכנס לדקויות, גם לא בשום קשר אחר... ויכוחי דעה זה דבר שנותן הרגשה אנרגטית בשיח, אבל מפריע בפועל להקשבה ולעולם הפנימי שבעומק הדברים, כך אמר לי פעם בחור חכם...

ונניח ומישהו לדוג מסכים עם כל מילה שלי בנלהבות יתר, אז או שזה בגלל שהוא באמת מחובר לדברים וזה משמח אותו לשמוע שאני אומרת אותם, או שיש לו מטרה כללית לשמח אותי בלי קשר להסכמה או אי הסכמה לאמירות שלי- לא חושבת שזה תמיד יכול להכנס תחת כותרת של ריצוי.

יכול להיות שמשהו מסנוור אותו בקשר וזה בטוח ידעך ברגע שיהיה משהו באמת משמעותי על הפרק, יכול להיות שבאמת הדברים לא כאלה קריטיים והוא לא חשב עליהם, יכול להיות שהוא לא ממש מסכים אבל לא נראה לו משהו משמעותי ויש לו לבטוב ורצון לתת לי הרגשה טובה, ויכול להיות שזה ממקום של ריצוי. ואם זה ממקום של ריצוי אז יהיו לזה עוד סימפטומים באופן טבעי. אדם שמרצה ומוכן למכור יותר מדי למען השני- באופן טבעי יש לזה אפקט שלא יאפשר לי או לאחרים להכיר אותו... הוא לא במיטבו כי באופן כמעט אבסורדי הוא עסוק בעצמו ובפחד שלו לא להיות מספיק בשביל הצד השני... ואם הוא לא נוכח, אז אין כאן קשר.

קיצ לא יודעת אם הבנתי ואם דקרתי עד הסוף

של הבחור החכם

אותה הגברת בשינוי אדרת (מלבד אפשרות המבורכת להסיר את בדיקת ההודעות על ידם, קודם להודעות לקח גם יום לעבור).

 

בפועל - לא יודע אם בגלל שינוי הממשק או סיבה אחרת אבל כמות הפניות אלי קפצה בעשרות אחוזים לאחר השינוי, גם בהשוואה לשליש.

יש מלא תקלות

 

 

כנראה שהאיש QA שלהם רואה בובספוג בלופים בעבודה

 

מעניין.

לא השתפר מי יודע מה .. משהו תמיד נראה לא בסדר בתכנות ובתצוגה, קשה להסביר. משהו לא אינטרקטיבי ..

אבל אני רואה שהם לקחו את ההצעה שלי לאפשר שליחת הודעות מיידית כמו שכתבו כאן מעלי. זה הדבר החיובי היחיד שמורגש ..

איזה כיף שאת בטוחה בקשר! זה מאוד משמח..

אם את יודעת שאת עומדת להקים בית בקרוב והרבה יותר חכם לקנות עכשיו, למה לא בעצם?

 

לא יודעת אם הייתי עושה את זה לפני אירוסין, לפני שדברים יותר וודאיים, למרות שתכלס זה בטוח ישמש אותך בהמשך החיים, זה לא דברים פגי תוקף...

מטפחות או כיסויי ראש כדאי לך כמה בודדים בצבע חלק או בדוגמא שאת יודעת שתתאים לך.
וגם לא כדאי לך לקנות עד שאת לא מנסה את זה בפועל כי עם הזמן את מגלה מה נוח לך כי יש מלא סוגים של בדים - עבים מאד, רכים, קשיחים, שקופים, צעיפים/ פשמינות/ מטפחות מרובעות/ כותנה/ משי וכו' ומה מחזיק לך טוב על הראש, נוח לשימוש ולא נופל וכו'.

כלים וכו' אם יש לך מקום לאחסן זה יכול להיות נחמד
הייתי ממליצה לך לבנות את הבית לאט לאט.
ככה אתם בונים ביחד את הבית
ותחשבי שיש גם עניין של טעם אישי ולא כל אחד מתחבר לדברים שהשני קונה. אז אולי יהיה יפה לדחות את הקניות וההכנות לאחרי האירוסין, ואז לעשות את הדברים ביחד.


דבר אחרון
לא רוצה לבאס אבל
נתקלתי בכל מיני מקרים
שלא הסתיימו האירוסין אמיתי

והעוגמת נפש גדולה.

אז כל עוד את יודעת שזה באמת הכיוון- מצויין ועדיין הייתי מתנהלת לאט.

יש בניכם שיח פתוח שזה יקרה ממש בקרוב ?
כל עוד כן לגיטמי.. למה לא

זה יכול לגרום היום עוגמת נפש אם מגזימים

ממש צריך להיות הצעה בקרוב והיום ראיתי ממש מבצעים לקראת פסח, כלי בית ומוצרי חשמל בחצי מחיר ממה שזה נמכר בדרך כלל.
רציתי לקנות אבל קחי בחשבון שתקבלו גם הרבה מתנות באירוסין, בדרך כלל מחכים לראות מה מקבלים באירוסין ואז משלימים וקונים מה שלא קבלתם.
בגלל זה לא קניתי כרגע כלום למרות שזה היה מפתה.

תגחכי עליהם בחזרה

 

כמובן כמו שהעירו כאן כדאי לשקול האם זה אכן נכון לעשות