פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 179)

תקשורת כנה ופתוחה,

זה לא משנה אם הוא יסרב בסוף,

חשוב שאת תביעי את עצמך

זה בסוף משרת אותך 

זה גם עצה כללית בכל מערכת יחסים בלי קשר.

משהו מפריע? משהו לא מובן בהתנהלות?

לשאול, לדבר, לכתוב, ליזום...

לא מתים מזה. מקסימום קצת לא נעים,

תחושת הרווחה שמגיעה אח"כ שווה את זה.

ורק לזכור- המטרה היא לא להחזיר את הקשר בהכרח.

המטרה היא שתביעי את עצמך, ולא תשתיקי את הצורך הזה בך להבין.

היה כאן בחור שרצית, והיה איזשהו קצר בתקשורת בינכם בגלל סיבה או סיבות כלשהן,

הקשר הופסק בתחושת החמצה מצידך ותחושה של משהו לא ברור, 

כי הפרידה הייתה בתחושת קצר בתקשורת.

לכן, שולחים הודעה, מסבירים את הרקע להודעה, את המקום שלך,

אפשר לתאר מה שהרגשת בקשר, שהיה חיבור טוב וזרימה

ושחבל לך שתכלס זה לא עבד, ובכנות תכלס לא הבנת למה בסוף 

הוא שלל ותשמחי לדעת, כמובן בהסכמתו ואם הוא מרגיש נח עם זה.

בהצלחה

וזה די חסר פה בכל הסיפור

הוא כנראה אדם טוב, וכנראה היתה ביניכם תקשורת גרועה.

ואת נפגעת מדברים שהוא עשה ואמר, כשלא היתה לו כוונה לפגוע בך.

וכנראה פגעת בחזרה, ואולי כתוצאה מזה הוא איבד עניין בקשר איתך.

מה את יכולה לעשות -

לבקש סליחה אם פגעת, ולנסות להבין ממה יכול להיות שהוא נפגע. זה ממש לא קל. אני בכלל לא בטוח שתצליחי לעשות את זה בצורה שלמה.

אחרי זה, להגיד שאת כן רוצה ואת מעוניינת שהוא יתן הזדמנות

אפשרות שניה -

תגידי לו שאת מרגישה שהקטע הזה לא סגור, את כן רוצה אותו, ואת רוצה שהוא יתן לך הזדמנות. אולי הוא יסכים.

את יכולה לשלוח לו הודעה,

שמכיוון שעבר קצת זמן וסה"כ נפגשתם רק פעם אחת - אז רצית לדעת האם אכן מוחלט אצלו שלא מתאים, ואז תתקדמי הלאה.

אם יגיב שאכן - אז שחררי. הרי את לא רוצה מישהו שאינו מעונין בך, לא משנה מאיזו סיבה.

ומכל מקום, תתני לו כך צ'אנס להתחרט. וגם תהיי יותר למה עם עצמך.

כך נראה לי.

היה לך פעם קשר.

הוא נגמר.

יש לך למה להתגעגע. למישהו שמתעניין בך. שרוצה לשמוע איך עבר עלייך היום. מישהו לדבר איתו על כל דבר תמיד. מישהו לשתות איתו כוס קפה. וכו'.

ופתאום יש לך מישהו חדש. מישהו שהתחלת להכיר. שוב מישהו שאפשר לבלות איתו את הזמן וכו'. וזה היה לך טוב ונחמד - וכאן אני שואלת, האם זה ספציפית בגלל האדם המסוים הזה, או בכלל בגלל עצם הקשר. 

תנסי להפריד - האם זה עצם הסיטואציה של להיות בקשר עם מישהו, ולא משנה מי המישהו הזה - או ספציפית עם הבנאדם הזה.

תחשבי נניח שאת רעבה, ואת אוכלת משהו, והמשהו הזה ממש טעים. האם הוא טעים כי המאכל עצמו טעים, או שהוא טעים לך כי את על בטן ריקה וכל דבר שתאכלי יהיה טעים?

בדר"כ היא תקוות שווא, שקרן מי שיגיד לך אחרת 

וכמו שאמרו כאן זה טיפה מורכב בדתל כי יש הרבה סוגים ואין כלל מסודר לכל ענין, חוץ מהלכה כמובן...

אני חושבת שלומר אני אוהב אותך זה טיפה רחוק אבל בהחלט יש דבר כזה לומר דברים אחרים וחשוב מאוד לומר- כמה הקשר תורם וחשוב לך, כמה היא מוערכת בעיניך, כמה אתה שמח בהיכרות הזאת... ובכלל על הדרך יש המון הזדמנויות קטנות להתבטא באופן מחמיא ומעריך, בדגש על מעריך- כי הוא הצעד החשוב לקראת האוהב.

כמובן שבשלב של הצעת נישואין, אירוסין וחתונה מתווסף גילוי החיבה.

ונקודה קטנטנה- שיהיה באיזון בלי להלחיץ מדי, כי באמת כמו שאמרת בעולם הדתי הדברים עובדים מעט שונה וגילוי קיצוני מדי של ענין עלול לגרום לה להרגיש לא בקצב שלך וא"כ להלחץ- כי פה המטרה היא חתונה וזה משהו שצריך להבשיל ולקבל הכרה בקצב שונה מאדם לאדם... אז גם אם אתה מספר לה שאתה ממש בענין, תזכור לתת לה הרגשה שהיא עצמה יכולה להתנהל בנחת (כמובן אינלי מושג מה מצב הענינים וכמה היא מבוססת בקשר)

את ההורים/חברים- ממש משתנה מתי נהוג... כי זה לא ענין של נהוג. תלוי לגמרי בסגנון שלכם וברצון של שניכם, לרוב עם הורים נפגשים בסטטוס יותר קרוב לסגירה... אבל גם על זה יחלקו עלי. פשוט תדיינו על זה ותחליטו מה טוב לכם ובאיזה שלב

דברים מעניינים לעשות- הכללל!

חשוב מאוד ומוסיף מאוד! אפשר ללכת על התנדבות משותפת בחקלאות/ מועדונית/ חוות/ וכו וכו, מאסטר שף, טיולים ומסלולי אופניים, לימוד משותף, קלפים מקלפים שונים, לנגן, כד וחומר, חדר בריחה, ועוד ועוד...

פעם כתבתי רשימה באחד השרשורים אבל אינלי מושג איך להגיע לזה

אבל מה שבטוח אתם יודעים מה יהיה טוב לכם לעשות ביחד וכדאי שזה יהיה משהו שנוגע בחיים שלכם/ אחד מכם- קצת הזדמנות לפגוש אותו במגרש שלו.

זהו... והמון ב"הצלחה! שהדרך תהיה בהירה ובשימחעס;)

למה רחוק? כי עברו רק חודשיים או מסיבה אחרת?

הם דבר חשוב שצריך לשמור לזמן של אחרי קבלת החלטות ולא לפניו. בדומה לזה שאתם שומרים נגיעה, עוד לפני כן האמירה "אני אוהב אותך" גורמת לקרבה שעלולה להיות מרחיקת לכת ולמנוע החלטה נכונה ויציבה.

כל זה שונה כשמדובר בהערכה או ביטויי זרימה ושמחה בקשר. כמו שכבר אמרתי

זה מאד שונה מאדם לאדם

אם תשאל אותה, ותציג את השאלה כ"אני מנסה להבין, בבקשה תסבירי לי" היא תגיד לך מה מתאים לה.

וזאת הזדמנות מצוינת לדעת מה מתאים לבחורה הספציפית הזאת, אז הדבר הזה נותן לך אפילו יתרון

זה ממש משמח לשמוע.. ב"ה!

לפני זה אני חושבת שתדברו קצת על הקשר.. איפה כל אחד נמצא וכו'..

א. אני אישית חושבת שלהגיד "אני אוהב אותך" זה קרוב לאירוסין ואולי אחרי אירוסין.. מרגיש לי יותר שייך..

אולי להגיד ש 'יש לי רגש חזק אליך' יותר טוב.. 

ב. מתי שאתם מרגישים שנכון.. לדעתי בנושא הזה אין כללים.. אבל אולי עם אחים נשואים/ חברים יותר קל להיפגש מאשר הורים כי הורים זה יותר רשמי כזה.. 

ג. תצברו חווית.. דברים כיפיים.. לכו לשדות, תנגנו ביחד, תלמדו משו ביחד, באולינג, גן חיות אם זורם לכם..

זאת רק דעתי כמובן.. 

למה "יש לי רגש חזק אליך" עדיף מלהביע אהבה?

מבינה את זה כמוסכמה, לא מבינה את ההיגיון 

מדובר במספר ציבורים שונים לגמרי, אידיאולוגית, סוציולוגית, מחשבתית ואפילו פוליטית. הדבר היחיד המשותף ביניהם הוא שכולם משתרעים איכשהו על הרצף של "מקיים תורה ומצוות וגם תומך בציונות", אבל מדובר ברצף ארוך מאוד ולא לגמרי מוגדר. אין שום דמיון בין דתי עירוני אקדמאי ליברלי מגבעת שמואל, לבין דתי מתנחל בניחוח חסידי, פלוס הרב קוק וארץ ישראל השלמה. ואין שום דמיון בין שני הנ"ל, לבין חוזר בתשובה מבית מזרחי שחובש כיפה שחורה סרוגה ותולה על הקיר את הרב עובדיה ז"ל.

ולכן התשובה לשאלתך תלוייה מאוד בבחורה ובתרבות שהיא מגיעה ממנה. אני מנחש שאתה יותר קרוב לדוגמה האחרונה מאשר לראשונות, ואם כך התשובה ל-א היא כן, והתשובה ל-ב היא אחרי חודש-חודשיים.

האמת יותר מהסוג של דתי מתנחל בניחוח חסידי  אבל הבנתי את הרעיון. תודה לכולם.

כמו בכל דבר, אתם שני אנשים שונים, ויש בינכם פערים.

השאלה היא איך אתה מתמודד איתם.

אני חושבת שאתה יכולה להעלות את זה בפניה:

הי מישהי,

אני מאוד שמח ומרוצה בקשר שלנו. אני קצת חושש מהצעדים הבאים, בגלל הרקע שלי. את יודעת שגדלתי בתרבות אחרת, ואני לא יודע מה מקובל - אבל יותר ממה שמקובל בחברה\מגזר חשוב לי שזה יהיה מקובל אצלך. לדוגמה, הייתי רוצה לפגוש אותך במרחבים נוספים, נניח עם משפחה וחברים. אני חושב שזה ייתן לשנינו זוויות רחבות יותר אחת על השני. האם זה משהו שנראה לך שייך בשלב הזה? תוכלי להדריך אותי? לתת לי קווי גזרה?

אבל כן זה באמת חמוד

וזה גם נכון, ריב בין בני זוג זה משהו מאד משמעותי

זה אומר שהם מרגישים כל כך ביחד שהם לא יכולים להיות אדישים לשני

אם תרצה לדבר ברמה גבוהה, זה שבירת הכלים

מה שקורה הוא שאצל מי שאתה לא אוהב מספיק, אתה יכול לסבול שגיאות או חריגות

אצל מי שאתה אוהב מאד, בטח מי שאתה מרגיש שאתה בזהות אחת איתו - אם הוא יעשה משהו מביך, אתה תתבייש. אם הוא יעשה משהו טוב, אתה תשמח. אם הוא לא יעשה משהו שאתה מאמין בו, זה כמו שיד שמאל שלך פועלת בניגוד לערכים שלך. וזה משהו שלאדם סביר קשה מאד לסבול אותו.

התגובה יכולה להיות בכל מיני דרכים, אבל הרבה פעמים זה מתפרץ בצורה ריב בין בני הזוג, כי הם רוצים קרבה אבל משהו מפריע ולכן הם רבים במקום

אצל ילדים קטנים זה קצת אחרת, שם זה בגלל שהרגש מבלבל אותם ולכן כמו שעושים מעשים שליליים בשביל תשומת לב, אז רבים עם מי שאוהבים

ובתור גנן- אני חושב שהקטע של הלריב כי מאוהבים הוא שטות גמורה,
שלא לדבר על ההתנייה ה"חינוכית" שזה עושה...

אם החבר שלך בוגר מספיק, הוא אפילו אמר לה בעצמו "אם יש משהו שלא נעים לך לשאול אותי, את מוזמנת לשאול אחרים עלי"

בשביל זה נפגשים לא?

אם יש משהו דבר עם זה שאתה נפגש איתו, אל תעקוף אותו.

תעלה את זה בפניו ותקבל תשובה, אם הנפגשים לא כנים אחד עם השנייה מה הם יעשו אחר כך? הבחורה תתקשר לחבר של הבחור גם אחרי 10 פגישות? 20 פגישות? אחרי האירוסין?

אם מריבות בין בני זוג היו מתנהלות דרך מתווך, זה היה חוסך כל כך הרבה בעיות

משתמשים במתווך כדי לפתור בעיות שלא מצליחים לפתור ביחד.

בני זוג שלא יכולים להיות כנים אחד עם השני ולפתור בעיות הם בבעיה.

אם הם לא מסוגלים לדבר אחד עם השנייה זו בעיה.

האם זוג שהולך לגישור הולך ישר לגישור ולייעוץ בלי לנסות לפתור את זה קודם כל בינו לבין עצמו?

חוץ מזה שזה לא אותו דבר בכלל

היא נפגשת כדי לברר דברים.

ומה שהיא לא מצליחה לבדוק בעצמה, היא בודקת מול חבר.

בקשר די ארוך

וזה היה נטו בגלל שהיתה לי פתאום נורה אדומה שהייתי חייבת להתייחס אליה.

אתה לא יודע מה הדבר שגורם לבחור/ה לבדוק שוב... יכול להיות שלפעמים יש בזה משהו לא ראוי אבל יש מצב כזה שאין דרך לבדוק משהו ישירות ועל זה קם ונופל הקשר...

במקרה שלי זה גם היה ממש חשוב שעשיתי את זה, והתפתלתי הרבה לפני שהתקשרתי למרות שגם אנשים מסביבי חשבו שזה דורש בדיקה

ולתחושתי, אכן לא ישר.

מאמין שהדרך הישרה והכנה היא הנכונה. בנעלייך הייתי פועל כמוך.

הייתי רוצה לסמוך על אשתי ולהאמין שלא תרצה לפעול מאחורי גבי כשיהיה לנו קושי בבית.

(הדרך הפשוטה בעיניי היא לשאול, כמו בכך דבר, 'היי, אני חוששת קצת לנקודה הזו ורוצה להיות בטוחה, זה בסדר אם אדבר עם חבר שלך?')

עושה את זה בשלב הבירורים.

פעם אחת מצאתי חומר מפליל

ועוד כמה פעמים הבנתי שהסגנון ממש רחוק ממני.

בד"כ לא מוסיף הרבה, אבל בשביל האופציה שאולי, זה שווה.

כמה מאמץ זה להקליד שם של מישהו בגוגל?

חוק הדתיים מספיק עובד על מנת שמשהו שצריך להיות ידוע יהיה ידוע

אם הכוונה להסתכל ברשתות חברתיות , נו מילא... 

יעיל במקרה של חוסר הכרות כמו אתרים 

ואז היא אמרה לה "מחר תגידי לו שחשבת על זה וזה לא מתאים... אל תספרי לו למה, בלי דרמות, פשוט תגידי שאת לא מעוניינת להמשיך".

היא לא דמיינה אז שבסוף אני אהיה אבא של הנכדים שלה

באסה לדעת דבר כזה על חמותך

ועוד יותר בתקופה שמרבים בשמחה=)

אני מהמר ביחס של 10:1 שאתה קשור איכשהו לחנות הנ"ל, וזו פרסומת מאוד לא חכמה.

הוא אמר שהוא חייב! זה יהיה ממש רוע לב מצדו למנוע ממנו את ההמלצה על החנות המדהימה הזאת (שאגב, יש בה מבצעים מטורפים)

זה נתון.

התאונות *הקשות/קטלניות* ל"ע הן של בנים לרוב. סטטיסטיקה. (בתאונות קלות יותר המצב שונה ישמצב לרעת הבנות... אבל לא זוכרת... )

דבר שני, תביאי מקור סטטיסטי.

דבר שלישי, ייתכן, על כל פנים הסיבות בדרך כלל הן לא מאותן סיבות של התאונות של בנות...

סתם דוגמא, יודעים שאנשים עם הפרעות קשב מעורבים יותר בתאונות דרכים. והאחוזים של בנים עם הפרעות קשב יותר גבוהים (לא יודע בכמה מי שלומדת כאן חינוך מיוחד אולי תדע להגיד מה היחס). את לא יכולה להתייחס לבחור עם הפרעת קשב שנוהג כמו בחור שנוהג שאין לו הפרעת קשב...

אגב- טעיתי. גברים עושים בפער גדול יותר תאונות מנשים, גם בתאונות קלות ולא קטלניות

האם גברים באמת נוהגים מסוכן יותר?

 והטענה שלך אולי מסבירה חלקית אבל זה קצת כמו הטענה שגברים מתאבדים יותר כי יש להם בממוצע יותר נשק אישי. זה מסביר חלקית (כי יש עוד אמצעים וצריך להסביר את קיומם) את הפער אצל מבוגרים אבל לא אצל בני נוער. יש טבע גברי ויש טבע נשי. הטבע הגברי רוצה לגבור ולכבוש, מעט פזיז יותר ולוקח סיכונים והנשי נוטה לשקול באופן תמידי את הסביבה והשיוכים החב', פסיבי יותר וכו וכו... בלי הכללה אבל עם הכללה

חשבתי בתגובה הקודמת שזה מסביר רק מדוע התאונות יותר קשות אצל גברים,

אבל ברור לי עכשיו שזה קשור בכלל למספר התאונות.

וזה לא קשור מה שאמרת על האקדח, כי דיברתי על מניע, לא על אמצעי (לכן הטיעון של האקדח שהבאת נשמע לי לא כזה ענייני). ואם תבדקי את הנתון על הפרעות קשב תראי שזה קשור להרבה תאונות, לא מדובר באחוזים בודדים. אבל הבאתי את זה כדוגמא, זה לא בהכרח קשור לנהיגה בחוסר זהירות אלא לסיבות אחרות לרוב. כמו הסיבה שאת הבאת עכשיו למשל.

אין בזה בעיה אמיתית. אפילו נורא אמיץ. אם אתה פונה באופן מכובד, מציג את עצמך כמו שצריך ואומר שהיה נראה לך שאולי כדאי לנסות להכיר, ואולי להסביר קצת למה (לא לומר הי את נראית לי כרגע נסיכת הנילוס אז נראה לי תהיה בינינו כימיה מדהימה... משהו איכותי יותר ואמיתי יותר)... אז מדהים ולדעתי בנות יענו בכבוד וכנות אם אתה עושה עליהן רושם אמין ומכבד (תמיד תהיה מישהי שלא תאהב אתזה, אז סבבה מכבדים ונסוגים- אבל אתה עשית משהו טוב)... חשוב שתשאל אותה קודם אם היא פנויה... ותגיד שהיא לא חייבת לענות בחיוב או לתת לך פרטים כלשהם ואתה נטו שואל.

עכשיו- כל מה שאמרתי מתייחס למצב שאתה רואה מישהי ויש לך איזשהו בסיס לחשוב שזה יכול להתאים ואין לך דרך אחרת להשיג אותה או לדעת בכלל מי היא בלי שתפנה ישירות.... אם אתה יודע מי זאת אז באמת נראלי יותר נכון ורוב הבנות יעדיפו צד שלישי שתפנה דרכו. תורניות כוונתי.

גם לי היו כל מיני תפיסות נגד עד שראיתי את הצד השני וזה לדעתי ראוי להערכה שאדם אוזר אומץ ופונה... נראלי שבנות לא תמיד מודעות לזה וזה מתקשר להן לפעמים לחוויות קריפיות מאנשים אחרים עלומים שיכולים להתחיל איתן ברחוב... תבין אותן- כמו שאתה פונה אליה עשרה אחרים וגם הזויים פנו אתמול ושלשום ולפני דקה.

הרגת אותי עם " את נראית לי כרגע נסיכת הנילוס"

"נראלי שבנות לא תמיד מודעות לזה וזה מתקשר להן לפעמים לחוויות קריפיות מאנשים אחרים עלומים שיכולים להתחיל איתן ברחוב"  

- בדיוק מזה אנחנו חוששים, שעם החזות הדוסית שלנו יראה לכמה רגעים כאילו אנחנו סוג של מטרידים כאלה.. 

"תבין אותן- כמו שאתה פונה אליה עשרה אחרים וגם הזויים פנו אתמול ושלשום ולפני דקה" 

ואי כ"כ הרבה? לא חשבתי שזה כזה נפוץ.. אם כן אני לגמרי מצדיק אתכן שתפתחו סוג של דחייה אוטומטית מהסיטואציה.

חבל שזה כזה מסובך

לא פשוט להיות פשוט

למרות שזה גם על בסיס סיטואציות מצחיקות שנקלעתי אליהן...

אהממ משוררים מתפלפים ומטרידים יש בכל מקום, אבל כשאתה מנסח את זה נכון ונותן לה מקום של כבוד ומרחב, בת שזה יתאים לה תעריך את זה ותזהה שאתה לא מטרידן. מישהי שלא אוהבת את השיטה- תאמר לך את זה או תשדר לך בחוסר זרימה. אז נכון שיש מישהי כזו על בטוח ואתה לא יודע על איזו אחת אתה נופל, אבל אתה ניסית, עשית משהו טוב, השתדלת לבוא ממקום מכבד, הסברת לה למה פנית באופן ישיר ושבמצב רגיל היית בוחר דרך עקיפה- עוד יותר טוב. אם היא הגיבה באופן שלילי זה לא יוצר חוסר לגיטימציה לאומץ שלך אם אתה הקפדת לעשות אתזה באופן מכבד וראוי...

לגבי זה ---ואי כ"כ הרבה? לא חשבתי שזה כזה נפוץ.. אם כן אני לגמרי מצדיק אתכן שתפתחו סוג של דחייה אוטומטית מהסיטואציה.

חבל שזה כזה מסובך

כןכן הרבה... ונראלי שזה בדיוק מה שהרבה בנים לא מבינים שלא באשמתם. בחורה ממוצעת אוספת סיפורים לרוב מעצם זה שהיא מסתובבת בעולם. ואז בא אליה עוד איזה בחור שהוא במקרה הפעם ילד חמד וצדיק יסוד עולם שמסמיק עשרות פעמים לפני ושואל את עצמו אם כן/לא/איך וכו וכו... איך שהוא בא היא שופכת עליו בקבוק נפט והוא יוצא עם כוויה ומסקנת בזק שבנות הן באמת יצור לבדיקת מעבדה כמו שסיפרו לו.... והיא מבחינתה מרוב הרגל מוסיפה אותו לרוב מנין ובנין התקריות שלה. אז באמת מרחמת על שני הצדדים..

צודקת זה באמת שונה, ואפשר להרגיש את השוני אם יש מקום לזה..

אבל אני עדיין ממש מבינה בנות שמשדרות דחיה ועונות לפעמים בתוקפנות- הן פשוט חוו סיפורים ומטרידנים וזה אוטומט...

שמעתי פעם משל שמתאים לזה- שאדם חיפש יהלום בתוך כמויות של אבנים ליד הנהר ובשביל למצוא אותו הוא לקח אבן זרק לנהר. עוד אחת וכו... עם הזמן הוא למד גם להרגיש את המגע של האבן ולזרוק אוטומט ובפעם שהוא הרגיש פתאום את היהלום ומגע טיפה אחר הוא אפילו לא הספיק לשמור את היהלום ביד כי היד זרקה אותו לנהר....

סיפור של הרבה לימוד זכות בלי קשר, על אנשים מסביבנו ועלינו- לפעמים ההתנהלות שלנו ככ אוטומטית, ששינוי קטן דורש לבקש בשלושה עותקים מהרגל לזוז אחרת ומהמוח לחשוב אחרת.

בעיני אין בזה שום פסול.

מצד שני, אני יכול להבין את מי שחושש לעשות את זה, מכל הסיבות האפשריות, שרבות מהן נכונות.

ואני מאלה שחוששים לעשות את זה.

כמובן, אם בחרת להתחיל עם מישהי, תיזהר שזה לא יהיה בצורה שמאיימת/פוגעת/מלחיצה/מביישת/מביכה וכו'. וזו הסיבה העיקרית שבגללה אני לא משתמש בכלי הזה (הסיבה השניה - ליזום קשר זה אומר לקחת אחריות של 100% עליו. כשמישהו אחר יוזם, והוא שואל את שני הצדדים, יש עלי רק חלק מהאחריות על הקשר, וזה מיקל)

אתה יכול לזהות 'טייפ' מסויים בהתנהגות חיצונית או נראות

מי רוצה שיתחיל מי שלא לא.

מה שכן - בירורים זה דבר שיכול להתגלות כקריטי ואת זה חשוב לומר.

ולא תעמוד על דם רעך כולל גם אידיוטים.

ההמלצה העיקרית מבחינתי היא לא לקחת את הפלטפורמה הזאת בצורה רצינית ולא לבנות עליה, אם יוצא ממנה משוה טוב מעולה אם לא זה - זה ממש לא צריך להיות הכלי העיקרי.

מידע - להביא באופן כללי - לכתוב מה אתה לומד אבל לא איפה בדיוק אתה לומד נגיד. חוץ מדברים שממש מסגירים, נראה לי כדאי לפרט טיפה לגבי מה אתה מחפש ובעניין תכונות.. מה שבעיקר יוכל לסנן הצעות ולגרום למי שמחפש מישהו כמוך רצון לפנות אליך.

תדירות - איך שנוח לך, אם מישהו שלח לך הודעה אתה יכול להגיד לו מתי הפעם הבאה שתכנס שתוכלו להתכתב או להתקדם בצורה אחרת.

כעקרון יש כל כך הרבה אנשים שלא רלוונטים במאגר האתר ולכן מומלץ לשלוח הודעות בעיקר למי שמחובר, מי שלא מחובר - אל תצפה לתגובה (כדאי לשלוח אבל ממש לא לצפות לתגובה)

1.מקצוע כן אבל אין צורך נראה לי לכתוב באיזו חברה אתה עובד נגיד. 

2. יש הבדל, לא יודע לפרט כל כך מהו, אולי אוכלוסייה שונה שניגשת לכל אחר.

3. אם אתה מסתכל על מיילים אז הם גם שולחים לך במייל כל פעם ששולחים לך הודעה. וכן, זה לגיטימי, לא חתמת עם אף אחד על חוזה. אך מן הסתם אם שלחת הודעה למישהו אתה תרצה לראות אם הוא צפה בכרטיס שלך ובחר או לא בחר לענות.

הנוכחות לך באתר משפיעה על כמה רואים אותך, וגם על כמה מניחים שאתה פנוי

אם למשל אתה פונה רק למי שמחובר, אז תניח שיש אחרים כאלה

ולכן כדאי להיות מחובר בתדירות גבוהה יחסית, כדי שיראו אותך

לגבי העצה של לפנות רק למי שמחובר - לא נראה לי. אדם לא חייב להיות 24/7 באתר. נכנסים, בודקים אם יש משהו, יוצאים. אבל מי שלא התחבר חודש, אתה יכול להניח שזה לא כי חיכו להודעה שלך

סה"כ מסכימה. חושבת שזה יאפשר תקשורת יותר פשוטה 'בעולם של הגדולים'. 

גם, שבתיכון זה הזדמנות לחוות את התקשורת הזו כשיש מעטפת שיכולה להיחס לדיון של מתאים/לא מתאים וגבולות

ברור שבמקומות שיש הרבה גויים אז זה נכון כמו בארה"ב.

יש לי דוד שזיפר לי על מחנה קיץ שעשו שם מעורב במטרה ליצור זוגות על מנת למנוע התבוללות עתידית.

בארץ נראה לי הלכת רחוק מדי, אלא אם כן זה איזור שיש בו הרבה גויים וגם זה לא

אבל זה יגרור כל כך הרבה בעיות נוספות שיצא שכרו בהפסדו

זה.

וגם הטענה עם ההתבוללות נראה לי פחות רלוונטי

ב"ה אנחנו לא כמו בארה"ב 

וב"ה עוד לפני העניין של התבוללות, כל אדם כמעט בישראל יודע שהערבים הם האויבים שלנו.

אז בשונה מגוים נחמדים כמו באירופה או ארה"ב קשר זוגי איתם אמור להעלות הרבה יותר חששות.

נראה לי שמדובר רק בנשים שנמצאות במצב מצוקה ואז הערבים מזהים ומנצלים את זה לא?

ועדיין לא נראה לי שאפשר להשוות את ההתבוללות כאן להתבוללות באמריקה שם אשכרה דור שלם הולך להיכחד ב 20 שנה הקרובות..

לרוב מבנים ובנות מעורבים לא יוצאים זוגות לחיים אלא מעשי שטות ואח"כ השוואות של יופי

זה גורם בדיוק הפוך - קלות ראש. ולא מן הנמנע שיתבוללו דווקא בגלל זה

קיצור, זה לנסות לכבות אש עם שמן

לימוד בתיכון מעורב לא גורם להתחתן יותר מהר. כשאני מסתכל אצל מכרים שלי בין האלה שבאו ממקומות מופרדים לבין כאלה שבאו מקומות מעורבים, באופן יחסי מי שבא ממקום מופרד מתחתן הרבה יותר מהר בפער גדול. יש לי חבר מאוד קרוב שלמד בבית ספר בדיוק כמו שאתה מתאר, שהוא מופרד חלקית ורק לימודי חול מעורבים, וזה לא נותן לו שום יתרון במציאת זוגיות. לכולם קשה למצוא התאמה, זה לא קשור לאיזה בית ספר למדת. ומצחיק שהם תמיד אומרים לי שלדוסים יותר קל להתחתן. ככה שכל אחד רואה את הדשא של השכן ירוק יותר. 

אלו נושאים כל כך גדולים וכלליים שלא נראה לי שאפשר לסכם את הפתרון שלהן (אם בכלל יש משהו אחד שיכול לפתור אותן) במשפט אחד.

זה יכול גם "לעזור" דווקא לרווקות מאוחרת, בגלל טשטוש החדות של חיפוש מישהי באופן ממוקד לנישואין.

דומני שגם רואים בעינינו, שרוב אלה שהיו בתנועה מעורבת, דווקא לא התחתנו עם מישהי שהיתה בחברתם.

ורואים בעולם הלא-דתי, שהרווקות המאוחרת היא מכה עוד יותר מאשר בעולם הדתי.

הקיצור, כמו שלא נאמר שאנחנו בעד להפסיק לנסוע ברכב, כי ראינו תאונה. כך גם כאן.

צריך לחשוב על פתרונות טובים יותר.

ונערה יהודיה עם ערבי זה מזעזע. אם אפשר להתערב, צריך לעשות את זה, בלי חשבונות. לדבר אליה כאילו הוא לא שם.

אם היא שומרת מצוות כמו שצריך והאמונה שלה ביהדות מבוססת זה לא אמור להטריד. 

אם היא גדלה בישראל עוד יותר טוב כי היא גם מכירה את התרבות היהודית הישראלית. וסוף שנות העשרה זה גיל שכבר אפשר להחליט בו החלטות הרות גורל כאלה.

לפעמים יש משפחה בארץ ובקשר, רק היא לא מאה אחוז יהודית (לפעמים האבא יהודי)

אין משפחה אומר שאתה לא יכול להניח עזרה של המשפחה אבל גם לא צריך לדאוג מהתמודדות עם "הצד שלה" (סיפורי חמות וכו')

שכן

אם היא גדלה בארץ - לא שונה בעיני מחוזרת בתשובה. להיפך, זה תהליך הרבה יותר חד משמעי

אבל קצת משנה אם הגיור היה תהליך של התערות בחברה הישראלית או תהליך אמוני

אם היא גדלה בחו"ל והתגיירה מתוך הכרה דתית - זה דבר יפה מאד

כל דבר צריך לעשות בזהירות.

ונכון, שוואטסאפ יכול לפגוע בהתנהלות של הקשר. אבל הוא יכול גם לקדם. תלוי מאד איך מתייחסים למשהו שאנחנו שומעים ולא נראה לנו

איך להשתמש בווצאפ או לא להשתמש בו.. אפשר לבטל אישור צפיה למשל..

גם סמס יכול להיות "הרסני", הכל תלוי באופן השימוש.

זהירות תמיד צריך, כמו שנכתב מעליי..

אחרי מעשה כבר קשה לשקם

אז משהו בכללי לא תקין... 

יכולות להגרם תקלות של חוסר הבנה, אולי אפילו להפגע

אבל לא ברמה של לאבד קשר...

פחות את המעשה לפועל, גם הודעות וואטסאפ יכולות להיות ענייניות וקצרות.

אני אישית גם מוחק את האופציה שראו את ההודעה שלי וזה מקל עלי.

אפשר להתנתק מתי שאתה רואה שהוא מחובר

מלא חוסר הבנה והבנה מוטעת של דברים ושיפוט וקביעה מהירה שהשני כך וכך

כדור שלג. רק אחכ אתה קולט מה נהיה 

בת מצפה שתכיל אותה רגשית, ועוד דברים רגשיים

אתה לא מסוגל לעשות זאת באמצע עבודה או סטרס או אמצע היום בהודעות

בסמס פחות משתפים רגשית. גם לא מומלץ

של חוסר תיאום בגלל המגבלות הטבעיות של הפלטפורמה.

באמת נשמע שלא כדאי לפתח שיחות בוואטסאפ מעבר האופן השיטחי.

אפשר לשלוח "היי מה שלומך? אני פה באמצע עבודה.. תוכלי לדבר יותר מאוחר?"

אפילו לא רק ברמה כזאתי אלא אפילו קביעת מקום לדייט הבא זה משהו שמצריך רגישות ויכול להיות מאוד יעיל לקבוע בדיבור בטלפון עצמו שאתה מרגיש את הצד השני, יכול להבין את הניואנסים. זה חשוב מאוד.

כל אמירה שהיא שיפוטית או שלילית צריכה להיאמר רק כשרואים איך הצד השני מקבל את זה, או 

לא בזה שיודעים אם האדם השני מחובר, ולא בזה שאני יודע שההודעה נקראה.

מבחינתי כמה שיותר אינפורמציה שאנחנו יודעים במשותף, הופך את ההתנהלות לפשוטה יותר

אם למשל אני רואה שההודעה נקראה - אני יודע שהמסר עבר. אם לא נקראה - המסר עדיין לא הועבר, כנראה, ואם זה דחוף - אתקשר.

אם אני רואה שהאדם "מחובר" - אני יודע שאם יש לי עדכון חשוב אני יכול להעביר אותו. אם לא, הוא כנראה כבר ישן (או עדיין לא התעורר), וההודעה תמתין למחר

(בעיני האנשים שהורידו את הV הכחול הם אנשים שהחליטו למנוע ממני לדעת אילו מסרים שניסיתי לומר להם הם שמעו. וזה לא יפה ודי אגוצנטרי בעיני. לא בהגזמה, יש דברים גרועים יותר, אבל זה לא דבר טוב

ברור שיש בעיות בתקשורת, בכל אמצעי תקשורת.

ובכל אמצעי תקשורת יש סוג אחר של בעיות.

אבל מה הבעיות הכל כך גרועות בוואטסאפ שיותר גרוע מכל אמצעי אחר?