פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1803)

רק תמיכה נפשית...

|תמיכה נפשית|

חחח...

ואני אחזיר ת'ספר ביום שני בעז"ה, לאחותך. אל דאגה.

חוץ מזה מה מפחיד שאני אדע כשאת פה? האמת התלבטתי והתפדחתי לשאול.

חוץ מזה מה אנחנו מדברים פה ? תכף השוטרים יבואו

אבל בהחלט מפדח.

טוב אולי קצת מפחיד.

*מבט מלא אימה*

זה באמת לא יפה לנצל"ש.

למרות שזה לא תמיד אומר משהו..

מצטרפת לתמיכה הנפשית;)

הנקודה היא לברר לפני. לא חסרות דוגמאות של הצעות שידוכים לא קשורות שנחלו בסופו של דבר הצלחה -אחותי קיבלה הצעה משכנה שבקושי ראתה אותה פעמיים, אבל היא החליטה שהסגנון הכללי של המשפחה דומה למשפחה אחרת שהיא מכירה, והיום אחותי נשואה ומאושרת...

אבל חובה לעשות בירורים- בדר"כ כדאי להתקשר לחבר שלו- שמכיר אותו יומיום בתוך החברה, וגם לרב שלו- שיש לו נסיון וגם יודע להדגיש דברים חשובים. שני טלפונים זה לא סוף העולם!!! וחוסכים המון המון זמן ומאמץ פיזי ונפשי.

אם חשוב לך הבגרות של הבנאדם, תשאלי את זה בברורים!!

ושיהיה לך המון בהצלחה, והכל בשמחה ובאמונה!

=)

זה הכי טבעי שבעולם!!!

ומליונים של מזל טובים וברכת ה' בכל דרכם...

שיהיה בשטומ"צ הזיווג האמיתי, בנין עדי עד

כמובן שמומלץ להתייעץ עם הר"מ/ראש הישיבה (בהנחה שהוא פתוח ולא מוכן לדבר רק על אחרי צבא),אולי עם אבא...

רק שתדע שזה לא תמיד כיף גדול,במיוחד אם זורקים אותך אחרי מלא זמן של השקעה ועבודה...(אליסף הנזרק מנסה לעודד את עצמו? החיים קשים...)

כי אני חושבת שהוא צריך להתייעץ.. כמו שקשלש אמר...

עדיף ל"התבשל" עוד קצת ולצאת קצת יותר מוכן, מאשר להתחיל עם העסק הזה מוקדם מדיי
וחלילה להרגיש שזה מתחיל להמאס...

צריך לבוא עם רצון, עם תחושה  מסויימת של חוסר,ולא להתחיל בגלל שהחבר'ה יוצאים או שאחרים אומרים..
זה מאוד אישי. ולדעתי אצל בנים צריך לחכות עוד קצת..

וכמובן, כל תלוי בבחור, מי הוא מה הוא עבר/הספיק.

יש בחורים בני 19 מאוד בוגרים, ויש בני 25 אמממ.. שממש לא..וההיפך.
אבל לא ברוב במקרים כל הבני 25 לא בוגרים  אז לא להתעצבן עליי.

כל מקרה לגופו.. 

מבצע נחשון יוצא לדרך!

בס"ד

לשאלה הזו רק אתה יכול לענות.

רק אתה יכול להחליט,אבל נקודה למחשבה.

הצבא. אתה משתחרר ממנו עוד שנה וחצי או שנתיים(תלוי מתי אתם מתגייסים)

מאוד קשה לפתח קשר בשירות קרבי,גם בגלל שהוא מאוד שוחק,וגם בגלל שאתה לא תראה הרבה בית,

וגם אם תהיה ערפי.זה לא בהכרח אומר שהיציאות שלך לא יהיו דומות לזה של קרבי.

נקודה למחשבה. אני בגלל שרציתי לצאת(וגם בלגל עוד כמה סיבות אישיות) מראש התעקשתי לשרת בבסיס פתוח.

כי אז לא תוכל לפתח קשר,וגם אם תצליח תצטרך ל"מרוח, אותו כדי להתחתן רק אחרי השחרור.

רק נסיתי לעזור

יש לך בחירה לגבי זה?

אתה נמצא בגבוהה-הסדר או בהסדר?

ומעבר לזה יש לי חברים ג'ובניקים שיוצאים הביתה פעם בשבועיים,

זה שתהיה ג'ובניק ממש לא אומר שתהיה במצב נורמלי לקשר

יכול להיות בגבוהה ולא בהסדר...

לגבי לאן אני מיועד, עדיין לא מיועד לשומקום..מן הסתם אהיה מש"ק דת..או משהו בתחום של מחשבים-מודיעין..

בס"ד

אם אתה מרגיש מוכן או לא.. כמו שאמרו פה.

הרבה פעמים לא ככ קשור לגיל..

אני כבר בת עשרים ואני לא יודעת אם להתחיל לצאת להפגש ולהכיר או לא..במשפחה שלי הכל פתוח
או שישבני דודים חרדים שכבר בגיל 18-19 מתחתנים לאחר מס' פגישות, או דתיים לייט שמורחים חברות במשך שנים.

ואני מרגישה מצד אחד שאני רוצה כבר להכיר ולהתחתן ומצד שני חוששת וחסרת נסיון

אני גם בת תשע עשרה וחצי ולא יודעת מה לעשות..

אבל בעקרון אם אתם סגורים על עצמכם ויודעים מה הכיוון שלכם בחיים

לדעתי אפשר להתחיל...

גם אם אתם לא ממש סגורים על עצמכם ויודעים שיהיו שינויים קלים, אבל לא שינויים של תפיסות עולם וכ'ו...

החברים ממש נכנס בי על כך שאין מצב להתאברך (להפוך להיות אברך..) בגיל צעיר כ"כ שעדיין אין פרנסה. למען האמת הוא צודק שאי אפשר להתקיים רק על מלגה וכסף מההורים...אבל רק בגלל כסף נעכב חתונות...? (במיוחד שיש שמרגישים מוכנים כבר בגילנו...ועיכובים חלילה גורמים אח"כ לרווקות מאוחרת..)

(נ.ב. תודה על ריבוי התגובות... )

מה כ"כ ההבדל מבחינה כלכלית..? (למרות שאם נחכה עד אז ההסתברות שאזכה בלוטו יותר גבוהה...אבל עדיין..),

ולא הבנתי מה התכוונת (אושרית) "להתפשר"?

בס"ד

לפתיחת הראש למגורים בקראוון, נסיעות בטרמפים, וקיצוץ בהוצאות הטלפון והנייד, בקניות, להתפשר על הזול ולא על מותג מסויים, אפשרות לספות ושולחן יד שניה, וארונות- לא מעץ מלא, ועל זו הדרך.

בס"ד

כי בגילאים בוגרים יותר אדם בד"כ מקובע על עבודתו ולא נע בין עבודות מזדמנות. [אבל במשבר הכלכלי בו נמצא המשק... אי אפשר לדעת ;) ]

אבל אני מסכימה בהחלט שאפשר להתקיים אורח חיים סביר מאוד גם בגילאים צעירים יותר.

בעיקרון לבן הגיל שלך באמת צעיר אבל אם אתה באמת יודע מה אתה רוצה ובשל אז תתחיל...

אבל שוב- תחשוב טוב עם עצמך אם אתה *באמת* מוכן לזה או שזה סתם חשק\ לחץ מהחברה וכו' כי שוב, אתה באמת צעיר...

בקשר לבנות ששאלו- גיל 19 וחצי, 20 זה גיל ממש יפה להתחיל עם כל הענין של פגישות... לדעתי. (אגב- אני בת 20 ויומיים )

בהצלחה לכולם!

  יומולדת שמח!!!!

שתזכי עוד השנה למצוא את שאהבה נפשך... בנחת ובשמחה!

לגבי השרשור---

איך יודעים מתי אי מוכן\נה לצאת?

כשכבר אין מציאות אחרת.

כשכבר אי אפשר יותר עם הבור הזה בחיים של בדידות קיומית.

כשיצר הרע- שהוא האוצר הכי טוב שיש- מספיק חזק לדחוף אותנו לעשות מעשים לא הגיוניים- כמו להשקיע זמן וכוחות ומאמץ ופתיחות בלב- כדי להכיר אדם זר....

כשאני מוכנה לקחת את האחריות של להיות קשור\ה לאדם אחר.

מה עוד חשוב?

להיות עם כיוון כללי של איך אפשר לקיים את המשפחה מבחינה כלכלית- להיות בתחילת לימודים\ בסוף שירות\ על זה הדרך... (הערה חשובה- אי אפשר לבסס בית על עזרה מההורים!)

חברים- יש להשפעה סביבתית מקל חשוב. מתבגרים ביחד עם כולם... מה לעשות החיים ככה. אם אתם בקטע קצת אחר- סבבה. בשביל זה יש את הפורום שלנ"ו... עם החברים תקשקשו על שאר העולם...

טריכו לעיל כתבה על חששות וחוסר ניסיון...

חמודה- ניסיון צוברים רק ע"י..... צבירת ניסיון! אין דרך עוקפת....

בעצם יש- ללמוד מניסיון של אחרים.

בס"ד

חבר יקר [שוב]!

אני גם במצב שלך אבל בן 20 וחצי גם בשיעור ב' [בצבא כרגע] ומציע לך להתחיל לצאת אבל לא בלחץ,קח את הזמן

אתה עוד בטח עתיד להתגייס מתי שהוא זה קצת ידפוק לך את הקשר שתמצא בעז"ה

אבל בהחלט אם אתה אדם חזק ויציב זה יכול אפילו לעזור לך בצבא

עצתי הנוספת,דבר אם מישהו שמכיר אותך טוב טוב ויכול לתת לך טיפים אישיים עליך

בהצלחה אחי ו..אל תשכח להזמין או לפחות להודיע שיצא משהו

לפי דבריך נשמע שאתה בחור רציני, ולכן אני מאמין שיש לך רב צמוד שמדריך אותך (ואם לא אז בטח יש איזו דמות בישיבתך

שאתה מתחבר אליו, ואיתו תוכל להתייעץ).

לפי הבנתי חתונה זה בעצם האדרת עבודת ה' הפרטית, (זה בעצם ההגשמה של עבודת ה') ולכן אני מאמין שבנושאים כאלה

צריך להתייעץ עם דמות רוחנית שתעזור לך להבחין בהרגשות שלך, האם מה שאתה מרגיש זו הרגשה נבואית או שמא משהו אחר...

ב"הצלחה רבה!

אלי

אתה רוצה להתחתן לשם שמים? נכון? נכון! (בתקווה...)

א"כ למה שאתה תדאג? יש לך אמונה באבא שיעשה את הכי טוב בשבילך, הוא ידאג לחתונה, לכלה, לבית ,לרהיטים וכו' וכו' לשאר צרכי המצווה. להקים בית זה אחת המצוות הגדולות, א"כ, למה זה כל כך מסובך? "קח לך אישה ובנה לך בית" יש אמונה באבא, בכל יכול, יש בגרות, ויש מקסימום השתדלות לחיים טובים. אז אם רוחך דוחפת, לבך רוצה , נפשך כמהה ואתה מוכן מבחינה רגשית, נפשית ואמונית, אז למה לא... תאמין לי, רק מהצצות בפורום הזה, על כל חבר מיואשיו, אני מבינה כמה צרעך כבר להתחיל ולא למרוח את החיים בלי זה. רק צריך לבדוק אם זה באמת לשם שמים ולא לשם ריגוש.

בהצלחה, ואמן ותשלח לי הזמנה בקרוב.....

איפה הגבול בין ההשתדלות שלנו לביטחון באבא שבשמיים..., מצד אחד יכול להיות שפשוט צריך ללכת על זה ויש לנו ביטחון בקב"ה ותו לא...או אולי גיל כ"כ צעיר..שאנחנו לא בטוחים מה יהיה מבחינה כלכלית..זו סתם בורות וחוסר השתדלות להתחתן בגיל כזה...., אז איך אנו יודעים..?

בס"ד

כלומר, זה לא שאתה מתחתן בגיל 16 ואין לך מושג מה תעשה אם חייך, אני מתארת לעצמי שאתה די סגור על העתיד [וזוכר שהכל בידי שמיים ], ואם אתה לא בונה על חיים בסטייל גבוה בהתחלה... אז...

טוב, אבל אולי אני משוחדת לגבי חתונות בגיל צעיר

אבל מבחינתך כל ההשתדלות זה גודל האמונה והרי אתה הולך עם עצה של חכם, עם הכנה מוקדמת, אתה יודע שתקבל כסף לחתונה, אישתך (לעתיד,בעז"ה) יכולה לעבוד במעון, יש לכם בסיס ברוך ה' אתה לא הולך על עיוור. אתה באמת בסידר, אז למה למרוח?

אל תתפתה אחרי האנשים שדרכם היא לעשות דרך עוקף אלוקים ולא להתחתן נורמאלי, זה לא דתי, לצאת עם מישהי כ"כ הרבה זמן, להמרח... זה לא יהודי. זה שישנם אנשים בפורום הזה שאוהבים לכפות את הדעות שלהם על צעירי הצאן זה בגלל שהם אנשים שלא הולכים יד ביד עם הקב"ה ולא עושים הכל בדרך כשירה- זה לא ארמונה. אמונה זה מינימום השתדלות וביטחון מוחלט. תאמין יותר- תדאג פחות. עלי.

המוןמוןמון הצלחה. ויאלה, יש אבא למעלה שדואג להכל, למה להתערב לו בתוכניות?

שכל אחד הולך יד ביד עם הקב"ה בדרך קצת שונה...

"ידידים העברת בים סוף" - אומר הגאון מלוינא שידידים בא מלשון 2 ידיים, יד ביד..ככה אנו עם הקב"ה...ממש יד ביד....(שנזכה..!)

אופס.. לא ממש הגבתי במקום הנכון..

תגובה לנח"תיסטית..

זה תרבות כולשהי

יש אצלנו בנות (פרייאריות) שאפילו מסכימות בפגישה וסלאמת.

אבל יש אמצע
אני כן חושבת שצריך לעשות משהו מיוחד אבל לא להגזים ולהחצין..

העובדה שאת מספרת ממקור ראשון רק מחזקת אצלי

את האמונה שזה לא חלום רחוק...

שפע ברכות ואיחולים לזוגות החדשים.

ובקרוב אצל כווולם!!

בעזר ד'!

השיעורים של הרב ארי לנדא מיוחדים במינם!! [אין דומה לו]
מי שנגיש למקום ומצא לתורה מתוקה, זה פיספוס לא להיות שם!

בא לי ללכת רק כדאי להסתובב בין הרחובות שבדרך ולהזכר בימיי פ"ת הקסומים.

האלה הכי טובים

מותר לשאול למה אתה קורה מיקרה? - טרמפ?

ולגבי מה להביא אז באמת אתה יכול לשמוע מימנה ולגשש מה היה יכול לשמח אותה אם היו נותנים לה לא לשאול אותה לעלות את הנושא באיזה שהיא צורה וכך לדעת כי מה שמשמח אותך לא תמיד ישמח אותה גם -לכן זה ההצעה הכי טובה !!!

ואם לא נעים לך אז אתה תמיד יכול לקנות משהוא קטן כמו מחזיק מפתחות עם השם שלה מופיע עליו וכתוב איזה משהוא או מגנט שכתוב משהוא מיוחד או מיכתב או ממתק עם משהוא כתוב העיקר זה ההשקעה כאילו בזה שהבאתה משהוא וזה לא משנה כמה הדבר קטן כי אחרי הכל בטח לא ניפגשתם הרבה ואין קשר ארוך ועמוק אז באמת משהוא לתשומת לב !!!

אני מקווה שעזרתי לך...

בהצלחה !!

האם אתה בטוח שאתה רוצה אותה או שאתה מתלבט

אם אתה רוצה אותה תקנה לה משהו חמוד קטן עם ברכה חמודה ואם אתה מתלבט אל תקנה לה כלום 

בס"ד

לא יודעת אם דוקא מתנה/ כרטיס ברכה/ בלונים או משהו אחר.

אבל משהו מסויים כדאי מאוד.

אחרת זה מראה על חוסר רגישות..

תקנה לה משהו מתקלה...

שבוע וחצי זה כלום של זמן. ואי אפשר לדעת יותר מידי (אולי כן אני לא חושבת)

ואם חס וחלילה זה יפסק זה קצת מסבך את העניין (מניסיון)

קנה לה שוקולד עם איזה פתקון מזל טוב ובעזרת ה' אם זאת היא תזכה לקנות לה עוד המון מתנות....

עזרתם לי, עכשיו נשאר רק להחליט ספית.

חג שמח.

ויש כאלה שאומרים את שירת הים 3 פעמים.

סגולה טובה... שנזכה להיגאל במהרה..

זה אופי של האדם.. גם אם הוא בטוח שזה פשוט לא שייך עולים חששות והתלבטויות- אולי לא פעלתי נכון וכו'...

אבל למעשה את אמרת שהיו לך 50(!!) סיבות למה לא להמשיך, זה ממש המון... תנסי כל הזמן להכניס לך לראש שהוא פשוט לא הזיווג שלך, שמחכה לך מישהו צדיק וטוב במקום אחר וחבל לבזבז על מישהו אחר את הכוחות שלך..

נכון, זה מאוד מאוד קשה אבל אולי לאט לאט עם הזמן זה ישפיע...

בהצלחה ...

שורה תחתונה -השכל הוא זה שיכול להשפיע על הרגש ולא להפך.לכן חשוב שבשכל תיסגרי דברים.

* אם החלטת שכלית שאת לא רוצה בזה,זו כבר התחלה טובה ולכן פשוט תצאי עם עוד אנשים.לא כדאי להמתין בקטע הזה. כשמגיע מישהו מתאים וטוב אז גם הרגש ביחס לשני לאט לאט עוזב.כי שוב,השכל משפיע על הרגש

* אם גם מבחינת השכל את חושבת שיש פה מקום להמשיך,לדעתי תעשי עם זה משהו:את יכולה לדבר עם המשדך ולבקש ממנו לעשות משהו מתוך בקשה שלך,או פשוט ליזום איתו שיחה.הוא לא ידבר איתך לכתחילה,אבל ברגע שתדברי איתו אני לא חושבת שהוא יתנגד בצורה קיצונית .

דורש אומץ,קשה,אבל אפשרי.

בהצלחה!

חוצמזה, הכלטובה יקרה, מה שכתבת בראש - שרצית שיתחתן עם חברה כדי שתוכלו להיפגש, לדבר וכו' - זה לגמרי ממקום של רגש, אבל זה רגש שעשוי להיות הרסני.

הדבר האחרון שאת רוצה בחייך הוא מישהו שיהיה "חבר", אפילו רק לשיחות, לבדיחות וכו'.

אם יהיה חסר לך חבר כזה כיפי, הרי שזה ימריץ אותך נפשית ליצור חברות כזו עם הבחור שבעז"ה יהיה שלך לעולמים.

ואם לא יחסר לך, אם תמצאי את הצורך הנפשי הזה אצל אדם שאינו בעלך - הרי שזה בהכרח יפריע לך ליצור חברות אמת עם הבעל העתידי, או לכל הפחות יקשה עלייך ליצור חברות עם הבעל כשאת זוכרת כמה היה "קל" ו"זורם" עם אותו החבר האפלטוני...

בקיצור - צריך לבנות בריאות זוגית ונפשית. זה קשה, אבל אפשרי! מניסיון.

את אוהבת אותו וכדאי שתחדשו את הקשר

אבל אם את אומרת שיש לך 50 סיבות למה לא אז אולי זה באמת לא מתאים ואני לא יכול לדעת כי אני לא מכיר את המקרה לעומק ...

מה שבטוח שהדרך להתמודד זה אהבה חדשה! בהצלחה

בס"ד

את כל ה- 50 סיבות שאמרת שבגללם לא הייתם יכולים לבנות משהו ביחד.

שיש פורומים.

מצד בשני, אם לא היו אולי היו פחות רווקים...

אולי בגלל שיש פורומים יש גם קצת יותר חתונות?

אחחח זמני פסימיות נחתו עליך?

מחר תזרח השמש..

למרות שאני לא מכירה אותך, אני רוצה לתת לך חיבוק ענאאאאאאק ולהגיד לך שיהיה טוב...

לבחורה כואב וזה בהחלט מובן. אולי חיבוק וירטואלי ועידוד קצת יעודדו את רוחה אבל זה ממש ממש לא הפתרון.

הפתרון הוא להכיר לה, לתת לה הצעות. אישית כרגע יש לי רעיון קטן, ובע"ה אנסה לפעול בעניין, אבל גם אתם תחשבו !

ידוע שכשאחד כותב משו ואומר שהוא התלבט אם לומר את אותו הדבר שמא מה יחשבו, יש עוד כמה שרצו לעשות זאת ומאותה סיבה אכן לא עשו,את היית הנחשונית;)..

אני בטוחה שעוד כמה קוראים את ההודעה, נאנחים ואומרים, "אאחחח,נכון" עם כאב כמו שלך לעיתים יותר ולעיתים פחות....

ויש דברים שאדם שלא נמצא באותו מקום לא יודע. ויש חוסרים שאפחד לא מבין..
כמו למשל לא עלינו אבלות או יתמות, זה חוסר עצוווום, שלא ניתן להשלים אותו בשום מקום ודרך אחרת. בשונה מבדידות הלבד כרגע..

ברוך ה' שאת יודעת ואני מאמינה שאת יודעת, שאת הבדידות מהסוג הזה ניתן להשלים, ובעז"ה עם הרבה אמונה ושמחה הוא יבוא,ועוד איך הוא יבוא, ואת תהיי מאושרררררתתת!!! ואנו נשמח יחד איתך מתוקה!!!

מחכה ליום שבו אששמע ממך, ואצרח לך ו________ כלללההההה!!!

אני. וכמובן אני תמיד כאן עבורך...

מצד אחד את בודדה- מצד שני לא תחנני את מפגשינו בנוכחותך היקרה....  היגיון אני לא מוצאת....

ומה נחשוב עליך אם תכתבי בניק המוכר שלך? האאאאאא? שאת רווקה בודדה?

ומה רע בלהודות בזה?!

כולנו כאלו באיזשהוא שלב בחיים....

אפילו תשאלי את הריבונו יתברך כמה צעקתי לו שאני בודדה וכאב לי....

והוא שומע. תמיד שומע, תמיד איתך.

שיהיה לכולם חג פסח כשר ושמח!!

שנבער את החמץ גם מליבנו ולא רק מהבית!!

שנזכה לגאולה שלמה בחג הגאולה...

שנזכה לדכא את התלתלים על הקרקפת כמו שצריך,

אני.

שבעזה"י...

השנה נחגוג כולנו בביהמ"ק...

וכבר בשנה הבאה בן/בת זוגנו בשמחה רבה ובאושר עצום!

עם הרבה אור.... ;) (<<< 'אמונה ובטחון', לא לכעוס עלי שלקחתי לך את הרעיון, טוב?)

אביב הגיע פסח בא...

חג חירות שמח!

ושנזכה לגאולה האמיתית והשלימה בקרוב בקרוב...

שלא יהיו מריבות במשפוחה!

זה עושה אוירה מזה....זיפטית...

(אפי' מריבות קטנות...;))

העצומות שיש בליל הסדר:

קדש-לכוון על קידושין.

בזמת אכילת אפיקומן-זוהי שעת רצון עצומה.

(מאת הר' ימימה)

אתם מוזמנים להוסיף...

1. כשמסבים על צד שמאל יש לכוון לא ליפול או להקדים קנה לוושט, ובכלל כדאי להרגיש בנוח, שהרי כולנו בני ובנות מלכים. זו עת רצון נפלאה להרגיש בנים של אבא שלנו שבשמים

2. אכילת החרוסת טומנת בחובה סגולה בדוקה ומנוסה להחנק. נסו והווכחו

3. כשאוכלים את המצה מומלץ לזכור את מסירות הנפש של אבותינו בכל הגלויות ובייחוד באלפיים שנות גלות האחרונות, ולדעת שהנה אנחנו חלק מהשרשרת, והראיה שאנחנו אוכלים דיקטים בחג עליו כתוב "מועדים לשמחה"

4. מובא בספרים הקדושים, שכשכל המשפחה יחד זו ממש עת רצון למריבות וויכוחים והרבה פיצ'עפקס שעלולים להעכיר את האווירה..כדאי להשאר בשמחה!!

חג שמח! להתראות בשנה"ל הבעל"ט בבית המקדש

רק שמשנים את הסדר...

(למה להחסיר ברכה?)

פורים כשר ושמח!

פסח שמח וכשר!

שנזכה!

חג פסח כשר ושמח

שהשנה תהיה שנת גאולה ושמחה..(: