יצאתי עם מישהו חודשיים וקצת, כל הזמן שיצאנו אני הייתי ממש לא סגורה על עצמי, מן חצי חצי כזה של "יש סיכוי אבל לא גדול שיצא מזה משהו" ואז אחרי שנפרדנו (הדדי) נהיה לי פתאום ממש קשה, עכשיו אני חצי שנה אחרי ולא יכולה להוציא לי אותו מהראש, זה לא שאני רוצה לחזור או משהו כזה, עשיתי רשימה של 50 (!) סיבות למה הוא לא הבחור בשבילי, אבל אני פשוט מתגעגעת, מן רצון סתם,לדבר, לראות אותו,
לדוג'- יום אחד עליתי על זה שחברה שלי יוצאת איתו אז התפללתי שהם יתחתנו בשביל שזה יגרום לי לפגוש אותו הרבה (וגם בשבילם..) ואחרי שהיא נפרדה ממנו היה לי יותר קשה משניהם ביחד בערך...
בשבת הייתי אצל חברה אחרת וראיתי את התמונות מהחתונה שלה ופתאום ראיתי תמונות שלו (בתור חבר של החתן) ורציתי לבכות מרב שהתגעגעתי אליו (אני בנ"א שיכול לספור על יד אחת את מס' הפעמים שבכיתי ב5-6 שנים האחרונות...) ופשוט כל דבר מזכיר לי אותו... אני לא בנ"א אובססיבי או תלותי זאת פעם ראשונה שזה קורה לי עם מישהו, ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה..
אה, והוא דוס רצח אז אין מצב שהוא ידבר איתי אם אנחנו לא יוצאים או משו כזה...
)
ענקים!
