אחח.. ה' ירחם..!!
עוד בייניש מתורת החיים עובד עצות..
לק"י.
לתפוס איזה גבעה בשומרון.. ולהציב עלי'ה חופה ושולחנות.
להגיש לכל סועד בורקס, כוס מיץ תפוזים, ו... טוב אני מאמינה שי'הי'ה אפשר למצוא מה לעשות בשאר הכסף.. לא?!
אחחח... העיקר שאתה מתחתן...
[רק בגלל זה -ממש מפחיד לצאת עם בנים מתורת-החי'ים..]
לעזיבת הישיבה,סתם 
פשוט וקל,הכלה לוקחת שמלה לבנה על גבול השמנת מגמ"ח
הלהקה היא הלהקה של הישיבה
האולם הוא אולם בית כנסת מקסימום,מינימום זה החדר אוכל בישיבה
סתם ברצינות,זה אפשרי וזה דבר חיובי שקיים בישיבתכם.
קורע..
בתורת החיים חייבים להתחתן ב-6000 זה התקציב?
פשוט לא כ"כ הבנתי את השירשור הזה...
בס"ד
ויש לי כמה חברות שהתחתנו עם חבר'ה משם-אחת התחתנה במערת המכפלה ואחת בחדר אוכל של ישיבת נחלים..
היית בחתונה הזאת ? איך היה ?
בס"ד
היו במערה.
בחתונה אחת, הכלה קבלה את האורחות למעלה- באוהל שרה, החופה הייתה למטה ברחבה, ולסעודת-המצווה היו הסעות- זה היה בקריה בישיבה.
בחתונות האחרות, מקום ישיבת הכלה+האוכל היה על הדשא. זה אחד הדברים היפים!
דבר אחד הציק לי יותר מכול ברשימה שלך- הסעודה...
עד שחברות שלי משקיעות בלנסוע ולהגיע- אני לא יכבד אותן בארוחה נורמאלית?!
קצת כבוד למי שעבדים הכי קשה בחתונה- החברים...
בס"ד
אני חושבת שלחברים מגיע קצת יותר מבורקס ולחמניה..ברור שיש מנות משמחים~חברים..אבל לא צריך להגזים..
חושב שיש הבדל בשמחה בין חתונה יותר יקרה לזולה יותר
לדעתי ההפך הוא הנכון ההורים כן החתן והכלה היו מעדיפים שיהיה להם יותר כסף
מאשר עוד שניצל לאורחים..
אבל דה עקא זה לא רק אתה מתחתן אלא גם ההורים שלך צריכים להראות את
השאוו שלהם מה לעשות אנחנו כולם חיים בחברה כזו
ההורים שלי יתלו אותי אם החתונה לא תהיה מכובדת מכל מיני הגדות של
כבוד שהם הגדירו ולא אני הגדרתי ומסכים שהכל תלוי בחיצונית ובחברה אבל בכ"ז
מקווה שהנקודה מובנת
שלא רק אנחנו מתחתנים אלא יש עוד שותפים מלבד החתן הכלה לאירוע !!!
חג שמח !
בס"ד
גם עם ה-6000$ זה קשה..(מניסיון של חברות שלי..)..וזה אחרי שהן חסכו בהוצאות אולם..
בס"ד
ריבונו של עולם, מתחתנים רק פעם בחיים. אני מבינה את הרעיון של חתונה צנועה, אבל אין מצווה לבזות את האירוע. ואם יש הורים שיש להם אז למה לא להוציא על זה כסף? זה חטא? לא אמרתי לעשות חתונה מנקרת עיניים אבל חתונה סבירה כן והחתונות של אחים שלי היו יפות ובטוב טעם .
אחותי היקרה התחתנה התחתנה ב6000$ והחתונה שלה נראתה כמו בת מצווה! היא וויתרה עלה רבה דברים שאח"כ היא הצטערה עלהם... אז למה לחנוק בנאדם?! ולאים עליו שאם לא אז יעיפו אותו מהישיבה?
אני אישית לא היתי מוכנה להתחתן ב6000 אלפים דולר מסיבה פשוטה שאני לא אוהבת שחונקים אותי. והמצחיק הוא שבחתונה של אחותי הוציאו יותר כסף מכל חתונה אחרת. ומנסיון של ההורים שלי זה כ"כ קשה לארגן חתונה ב6000 אלפים דולר.
לגבי ההורים, מותר להם להוציא כסף מגיע להם! 20 שנה הם גידלו את הילדים שלהם הם רוצים לשמוח ולשמח. ותאמינו לי שההורים עוזרים גם הרבה אחרי אז תפסיקו לבקר את ההורים שלכם ותתחילו להגיד תודה.
דבר אחרון שאני אשמח שמישהו מתורת החיים יסביר לי:
הקב"ה בירך אדם בעושר כלכלי למה להגיד לו תהיה כמו כולם תעשה חתונה פשוטה! חתונה זאת מצווה והוא רוצה לשמוח. אני לא חושבת שכולם רוצים לנקר עינים, לפחות לא ההורים שלי.
אני יודעת שגם בבית המקדש היו קורבנות לעשירים וקורבנות לעניים (מנחות ,תורים ובני יונה) . העולם הזה מחולק למעמדות ואין מה לעשות כנגד זה. אז למה? למה להגביל?
בס"ד ליקבה"ו
כמו שכבר כתבו פה למעלה כל העניין של הפאר הסתמי הזה בחתונות הוא רק בשביל ה"שיואו" החברתי. האם בחברה של עובדי ה' אנחנו חיים ככה? תתרום את הכסף הזה לצדקה במקום להאביס חמש מאות איש בבשר מעוצב כמו פלסטיק, ובמשקים ששלמה המלך לא ראה בחייו. אה, ושכחתי את כל האוכל שנזרק שם...
זה לא אמיתי, לא בריא ולא נכון לחיות ככה. גם כאדם פרטי וגם כחברה. הבעיה היא שהחברה גוררת את הפרטים אחריה, ויש לחץ לעשות חתונות עם כל הפוזות. אני אישית מכיר משפחה שעברה דירה בגלל שהיא חיתנה שני ילדים, למה לעשות ככה?
ולעומת המקרה של אחותך, אח שלי התחתן מרצון בששת אלפים דולר, אחותי היתה חייבת, ועוד אחות התחתנה מרצונה בששת אלפים וחמש מאות דולר. ולא כי אין לנו. והחתונות שלהם היו נראות טוב מאוד, ואמרו את זה להורים שלי, שממש לא הרגישו שזה היה בזול כ"כ.
זו שאלה של סדרי עדיפויות. לא אמרתי שזה הכי קל בעולם, אבל עם מאמץ נכון וסדר חשיבה הגיוני (ולא להזמין את החברה של האחות של הסבתא החורגת...) זה הולך בקלות. (בכל חתונה הוזמנו משהו כמו חמש מאות איש, וקצצנו קצת, אין מה לעשות).
אני אישית חושב שזה חשוב מאוד התקנה הזאת. וכפי שכבר אמרתי, גם האדמו"ר מגור עשה תקנה דומה.
"אבל אין מצווה לבזות את האירוע" לקחת את הערב הכ"כ משמעותי ולהפוך אותו ל"שואוו" זה בזיון למהדרין של החתונה!
"אני אישית לא היתי מוכנה להתחתן ב6000 אלפים דולר מסיבה פשוטה שאני לא אוהבת שחונקים אותי" אני מאחל לך שעד שחתנך ימצא אותך, הרגשת החנק שלך תעלם מחתונות צנועות. מה תעשי אם להורים של בחיר ליבך לא תהא היכולת הכלכלית של הוצאות בסדר גודל כזה? אה, שכחתי, בטח תבררי לפני הפגישה האם הוא בא ממשפחת מעוטת יכולת...ותפסלי על הסף.
"לגבי ההורים, מותר להם להוציא כסף מגיע להם! 20 שנה הם גידלו את הילדים שלהם הם רוצים לשמוח ולשמח. ותאמינו לי שההורים עוזרים גם הרבה אחרי אז תפסיקו לבקר את ההורים שלכם ותתחילו להגיד תודה." אשריהם ההורים שיכולים להוציא עבור ילדיהם! המציאות הרווחת היא מעט שונה, רב ההורים לא מסוגלים לעמוד בהוצאות, אפילו של חתונה צנועה, מבלי להכנס לעומס פיזי ונפשי.
"הקב"ה בירך אדם בעושר כלכלי למה להגיד לו תהיה כמו כולם תעשה חתונה פשוטה! חתונה זאת מצווה והוא רוצה לשמוח. אני לא חושבת שכולם רוצים לנקר עינים, לפחות לא ההורים שלי.אני יודעת שגם בבית המקדש היו קורבנות לעשירים וקורבנות לעניים (מנחות ,תורים ובני יונה) . העולם הזה מחולק למעמדות ואין מה לעשות כנגד זה. אז למה? למה להגביל?"
אם רק בעלי יכולות היו מוציאים עבור נישואי ילדיהם, הייתי שותק, אך הבעיה היא שבעלי היכולת, גוררים אחריהם, גם כאלה שאינם בעלי יכולת. עד כדי שהמציאות היום שיש הרבה יותר מעוטי יכולת מבעלי יכולת, אפילו להוצאות לחתונה צנועה.
"אני חושבת שביום הכי משמעותי שלי אני ארצה לחגוג אותו בצורה מכובדת
ואני אישית לא ארצה שהחתונה שלי תראה כמו בת מצווה. וזה נראה לי מטופש
בגלל סיבה כזאת לפסול ישיבה שלמה." לי נראה הרבה יותר מטופש לוותר על בעל מידות טובות שאין להורים שלו היכולת הכלכלית לאפשר לכם חתונה מכובדת- בסטנדרטים שלך.
לא בעיה להרים חתונה ב33000.
השאלה האמיתית היא איפה תגורו..
(אני בכלל לא פה. רק באתי לבדוק אם "עמישב" הפיץ את הפלאייר כמו שצריך ואם התפתחו דיונים כמו פעם שעברה..)

זו שטות להגביל את כולם לסכומים יחסית נמוכים,הרי אנשים מוציאים על רכב יפה, על אוכל ועל שטויות כאלו ואחרות אבל בשמחת חתונה פתאום כולם נהיו צדיקים וצריך לחסוך בכסף? כל אחד צריך לדעת את יכולתו ויכולת הוריו (את את חוסר היכולת...) וע"פ זה להחליט אם הוא עושה חתונה גדולה או קטנה.
להגביל את כולם זה חבל,כן-שמי שיש לו יעשה חתונה גדולה ומפוארת,אדרבה,מעמד כ"כ חשוב ומשמח... מה שצריך לעשות זה לחנך את האנשים שמי שיותר קשה לו לעשות חתונה מפוארת לא צריך לקנא ולשפוך כספים שאין על חתונה מפוארת,אלא לעשות משהו מכובד עם מה שיש.
אני ברוח קרב 
סתם אני לא
אפשר גם לקחת מניין,לתת להם לחמניה ופסטרמה ולהתחתן,זה לא קשור. השאלה היא אם יש צורך, למה לא להשקיע בחתונה? נהיתה צדיקות כזאת לעשות חתונה מינימלית..זה לא נכון,הנכון הוא שכל אחד ישמח בחתונה שלו ויעשה איך שישמח אותו ביותר בהתחשב במצבו הכלכלי. ברור שגם אדם עשיר יכול לעשות חתונה קטנה,אין בעיה אם בזה הוא שמח אז למה לא,אבל אם הוא שמח בחתונה גדולה,אז יאללה,טוב מאוד,שיהיה שמחה,להקה טובה,צלם,שתיה כדת אין אונס... אין כסף-אז חתונה קטנה.
בקיצר נראה לי שלקחו חסרון שאנשים לא מסוגלים להשתלט על עצמם ומוציאים גם כשאין להם והפכו את זה לאידיאל שכולם צריכים להתקמצן..זה לא נכון.
בס"ד ליקבה"ו
א. למה לזרוק סתם כסף כשזה לא מה שישמח את החתן והכלה?
ב. אם לא מגבילים את זה, נוצר לחץ חברתי והשוואות בין חתונות. אני אישית מכיר אנשים שעברו דירה בגלל שהם חתנו ילדים. לכן, כמנהיג ציבור, חשוב מאוד לקבוע כלל ע"מ שלא יווצר מצב כזה (אגב, גם האדמו"ר מגור קבע כלל למחיר חתונה).
לא בקלות הייתי קוראת לעערב כזה "ערב מטופש"! זה בכ"ז אחד הערבים שמביאים איתם את השינוי הכי גדול בחיי האדם (נראהלי...)
עכשיו: לא אמרתי שהמשמעות נקבעת עפ"י העלות, אך לא ניתן לזלזל בערב. אולי בכמויות הכסף שאנשים שופכים עליו.....
כמעט כל מה שאני חושבת כבר כתבו, אז רק אומר שהדברים ממש לא שחור-לבן. יש צדדים לכאן ולכאן. למשל: למה שאדם שעל כל דבר בחיים הוא משלם כ"כ יקר וארוחות ערב בביתו כוללות כל מעדני עולם, יבוא פתאום ויעשה חתונה של אוכל באולפנא?! למה שאדם שבא מרחוק ויצא לנסיעה של שעתיים לא יוכל להתכבד בארוחת ערב מינימלת ומכובדת?! למה שחברים שעושים את כל השמח בחתונה יקבלו פיתה עם חומוס?!
ועל כל השאלות האלה יש גם שאלות לצד השני.
אדם שיש לו- לא חייב לעשות משו מפואר אפילו שיש לו כי זה כלל חברתי גורף!!!
ולמה שאדם לא יקבל אוכל מכובד בערב שהוא טורח?! כי אין! (ובכ"ז תחשוב על הדודים הזקנים וכו'...)
ולמה שהחברים יקבלו פחות?! כי האוכל לא מעניין אותם!!! הם באים לשמוח ולא מצפים למשהו מכובד ויקר (גם לא לצד השני, וכבר הייתי בחתנה של אחת המדריכות שלי שבאמת היתה טרחה גדולה ולא היה לי אפילו בקבוק מי עין גדי עם כוס חד"פ שאני אשטוף בעצמי...אז זה לא!!!)
אבל יהיו כאלה שהתשובות האלה לא יספקו אותם, ובצדק (כי אני לא בטוחה בעצמי מה נכון)
צריך למצוא איפושהו את האיזוןבין כל הדברים והוא לא מוחלט בכלל, ולא ממש תון לפתרון אמיתי.
אגב, כל מה שאמרו על מה שהיה פעם, אז תדעו שמאז ומעולם חתונה היתה ארוע יקר, ומסובך מבחינה לוגיסטית.
אין מה לעשות, חתונה זה דבר יקר בכ"מ והשאלה איך אפשר להלך בין הטיפות הכי ביעילות..
ב"הצלחה!!
למה לפרסם ברבים שאין לך?
למה לא לחיות בצנעה גם אם יש לך מיליונים? לפחות בשביל החברים... וחוץ מזה אם אתה עשיר (מה שאין סיכוי במדינה הזאת, זה מאד נדיר) אז תחיה בחברה של עשירים שלא יקנאו בך ויהיו להם גם חתונות באותה רמה...
החתונה התקיימה 19 יום אחרי שאני ורעייתי החלטנו להתחתן (וזה היה 3-4 חודשים אחרי שהכרנו).
בזכות זה שבאנו לאולמות באמירה של "שבוע הבא, איזה תאריך יש לך להציע?" ולא בקטע של תאריך קבוע מראש לפי תזמורת ולפי הנוחות של אורח א' ושל אורחת ב', קיבלנו מחיר זול מאוד (90 ש"ח למנה) באולם סביר בהחלט.
מספר המוזמנים היה 130, מה שאומר שכל מוזמן היה אדם שאני יודע מיהו ואיך הוא קשור אלי (או רעייתי יודעת), בלי לנפח את מספר המוזמנים בכל מיני אנשים שאני לא מכיר ולא ממש קשור אליהם (כי "לא נעים לי לא להזמין אותו כי הוא גם הזמין אותי לחתונה של הבן שלו" וכו').
השמחה היתה שמחה אמיתית, עם מוסא ברלין, עם צלם תמונות וצלם וידאו, עם שמלת כלה יפה ומכובדת (בלי להתברבר בכל מיני מסחטות כספים עם שלט "סלון כלות"), והמוזמנים ידעו על החתונה טלפונית, ההזמנות היו רק קישוט ולא יותר מזה בטווח הזמן של החתונה.
אחרי שבאו אליו הורים שחגגו לילדהם וקרסו מעומס החובות. כשכולם נוהגים בלעשות חתונות יקרות מי שלא עושה נחשב ל "עני" "מסכן" וכו' ולכן בקהילה עובדת ה' ראוי לעשות את הצעד הזה, לדעתי.
וכמו שטליה אמרה אם סמנכ"ל בנק פועלים הסתדר עם זה אז כל ההורים יכולים.. (למרות שזה לא היה בדיוק 6000$ אבל משהו קרוב)
בס"ד ליקבה"ו
חודשים ארוכים הם לחצו על הרב טל להסכים להם, והוא, כצפוי ממנהיג חברתי שיודע מה זה לחרוג "רק פעם אחת" לא זז מילימטר. לא נאריך בסיפור אבל החתן הוא די ההמשך היחיד של סבא שלו שניצול מהשואה לבד, וכולם זעמו על החתן (שלא באשמתו, כמובן), שכל החתונה תראה זיפת... הוא בא אל הרב טל והציע לו מעין עקיפה- בעל עולם שהוא חסיד של הרב אברג'יל הסכים לעשות חתונה רצינית שהוא יקבל עליה ששת אלפים דולר בלבד ואת כל השאר יתנו לרב אברג'יל. הרב טל לא הסכים. בסוף, אחרי שיקולים ארוכים הרב טל הסכים לזה, אבל אחרי מספר ימים/שבועות הוא אמר לחתן שהוא חזר בו מההתר, אבל מכיוון שהחתונה כבר היתה לא היה מה לעשות. אבל מאז אין כאלו דברים.
לא שמעתי על שבע ברכות שהיה אח"כ, אני יכול לברר, אבל לא נראה לי מתאים שזה באמת היה...
מעבר ליכולת הכלכלית שלהם (ע"ע ההורים שלי וחברים שלהם)
אני חושבת שביום הכי משמעותי שלי אני ארצה לחגוג אותו בצורה מכובדת ואני אישית לא ארצה שהחתונה שלי תראה כמו בת מצווה. וזה נראה לי מטופש בגלל סיבה כזאת לפסול ישיבה שלמה.
פתית שלגאחרונהו"לא מתלהבים משטויות"...
לדבר עם בחורה ולברוח?
2 נשים שלוותי השבוע היו מפורקות מבכי עד כדי מצב של חולי.
אם אתם לא מתכוונים לצאת לדייט תגידו את זה מראש
ולא ברור לי איך גבר שמגדיר את עצמו דוס עושה שטויות כאלה.
ובעצם דוס או לא לא מתנהגים ככה
לא סתם שולחים הודעות בוואצפ לבחורה שהעבירו לך את המספר בשביל שידוך ..ואז בורחים .
איך זה גורם לשדכן גם להרגיש?
ולא סתם קובעים עם בחורה דייט ומבטלים באותו יום
שלא נתחיל לדבר על שגרירים/ שליש/ וחבריו
ששם בכלל פותחים הודעות מדברים ואז יום אחרי נעלמים .
מדוע?
אני תמיד אומרת אף בחורה לא כועסת שלא רוצים אותה בחורה כועסת כי הראו לה שרצו אותה (בואי נקבע דייט )
ובסוף הלכו בלי הסבר בבום
אני כבר התרגלתי לזה שיש כאלה שדיבורים לחוד ומעשים לחוד ..
ואני אומרת את זה בכאב אם אדם בוחר להתנהג ככה או ניצלתי.. עוברת הלאה ..
אבל לא כולן לוקחות את זה ככה
יש בנות שלא רוצות לשמוע על דייטים בזמן הקרוב בגללכם..
באמת קחו אחריות.
גוסטינג זה גועל נפש
אתם גועל נפש
השרשור מופנה לאדם שבורח/ מבטל דקה 90 בלי לזכור שיש צד שני לסיפור.
אדם אשר לא יודע לבטא את רגשותיו ..
נכון לא תמיד אפשר להביע מה אתה מרגיש אבל אפשר שיהיה לך עמוד שדרה . אל תגיד סתם דברים .. מזה??
(אפילו הודעת נימוס יהיה מתאים .. מצטער על הזמן שלך.. בכל זאת אני חושב שלא מתאים .קשה?
אפשרי גם אם לא מסתדר הכל בסדר .מידות יש פה צד שני לעזאזל
דרך ארץ
כנל הפוך!! כלפי גברים
התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה
אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.
היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.
ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.
לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…
נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.
בעולם הקלאסי זה היה הפוך.
הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.
וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.
תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות.
מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).
איך שלא מסובבים את זה,
זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).
עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים. יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.
אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...
אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.
גם לגברים יש רגשות
סופריקה
תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים
קצת יותר רגישות
אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי מפורק מזה שלא התקדם
מי יודע כבר כמה קשרים הלב הזה חווה
וכמה אמרו לך שאתה זוהר ושאתה משהו אחר ושהעולם צריך אותך באמת. ואיך זה שאתה כזה כל כך? והלוואי שהרגע הזה אתה ואני לבד יהיה לתמיד. ושאם היה אפשרי הייתי נשארת איתך לנצח אבל אנלא יכולה להקים איתך בית. ועוד אינספור פתגמים מאינספור שהלב שלי נתן להן להיכנס בלי מעצורים. והן הביטו ברהב ונגעו בקצהו ונחרדו ונעלמו.
ולהבדיל גם קשרים עם חברים טובים מאד שהחליטו שדיי.
אה וגם הוא, שאמר לעולם דיי. גם איתו רציתי להגיע הכי רחוק שיש יותר מהכל וגם אתה מתי שככ התקרבתי אליך טרקת לי את הדלת בפרצוף. כמו כל האחרים.
ואולי אני באמת תמים ונאיבי אולי לא הרגשתם אליי כמו מה שאני הרגשתי ומרגיש אליכם עד היום. אולי באמת ניצלתם כל רגע אתי רק כדי לחוות עוד קצת , כמה שמתאפשר.
אבל הגיע הזמן שלי. שעכשיו אני איעלם.
הגיע הזמן שאומר לעולם - דיי.
התוהו קדם לעולם.
נוגע, לא נוגעעצוב וכואב לשמוע
קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.
שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך
עוד לא הגיע זמנך להיעלם.
הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.
הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.
האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?
אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.
כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.
אבל יש ויהיו רגעי אור.
אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.
אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.
מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.
אחלה כתיבה
הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.
לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.
יש שני צדדים יראה ואהבה.
היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב.
על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.
אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!
אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
שבתמונה רואים א' ובמציאות מקבלים ח' הנה, עכשיו אני מבין בגלל מי. אז לא בנות, אל תקשיבו לה, גברים לא סובלים את זה.
ולגבי להפסיק לבקש תמונה-בעד, מסכים שאין צורך בתמונה גם מונע הרבה עוגמת נפש(משני הצדדים), וגם נותן צאנס אמיתי להכיר
אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.
"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".