שרשור חדש
מ-ת-ח-י-ל-י-ם.....משה4

בשעה טובה ומוצלחת היום סבב שמירת הלשון 7 יוצא לדרך.

בהצלחה לכל המשתתפים!!!

מה בדיוק עושים ?מישהו10
שומרים את הלשון בכיסים ?
לא קיבלת הנחיות?משה4
אם לא,משה4
כנס לשרשור הנעוץ למעלה ופתח את התגובה "הנחיות"
מישהו10.....אנונימי (פותח)
אתה מוזמן להחזיר לי תשובה.....
עניתי כבר לצבע אדום.מישהו10
לא ענית לי...אנונימי (פותח)
היית אמור להחזיר לי תשובה.
ואני צבע,רק בניק הזה.
לא ענית לי...אנונימי (פותח)
היית אמור להחזיר לי תשובה.
ואני צבע אדום,רק בניק הזה.
למה היום?!צבע אדום

מתחילים מחר,,, ביום א'...

 

או שבגלל  ששקעה השמש?!!?

מוצ"ש הוא יום ראשון...משה4
חבל שלא ידעתי שזה היום חשבתי שמחר אבלחשבשבת

אל דרגה לא אמרתי לשון הרע אולם גם לא אמרתי תתפילה

לא נורא,משה4
תגידי מחר את התפילה. העיקר-שמירת הלשון.
שיהיה המון בהצלחה לכולם!!אור-עציון

שנזכה כולנו בע"ה לשמור על לשוננו

ולמי שלא יודע,משה4אחרונה

רחלקה מוסיפה כל יום שתי הלכות בשמירת הלשון, בשרשור הנעוץ למעלה ^^^ בשם "סבב שביעין חביבין יוצא לדרך".

אתם מוזמנים להיכנס כל יום ולגלות עולמות....

היי, צריכה את עזרתכם.אשתו-של-בעלי

לא קשור לשום דבר...

אני צריכה דחוף לדעת איך קראו לאשתו של יהושוע, אם אפשר להוסיף מקורות וכו'.

זה חשוב לי מאד.

אודה על עזרתכם!!!

אני חושבתאדרת

בס"ד

שיהושע נשא לאישה את רחב.

"דאיגיירא ונסבה יהושע" (שרחב התגיירה ונשא אותה יהושע) (מגילה דף יד ע"ב).

או יה....אשתו-של-בעלי

מפגינה ידיעות....

תודה!!!

שמעתי שקראו לאשתו (או לאחת מהם) ענת, ואני לא מוצאת את זה בשום מקום.

ענת זו אימו של שמגר.רחלקה
ומה עוד ידוע עליה?אשתו-של-בעלי
על ענת?רחלקה

הרבה דברים...

לא ידוע לי ע"כ שאומרים שהיא היתה נשואה ליהושע.

כן.אשתו-של-בעליאחרונה
אוקי. אבל מה ידוע עליה??
מסיבת פורים ברחובות!!!didi18

אחרי שהמפגש בירושלים נחשב להצלחה התחלטנו ללכת על מסיבת פורים...

היום: יום שני י"ג אדר(אור לי"ד..)ה3\9 למניינם...

בשעה: הגעה החל משעה 20:30 התוכנית תתחיל בעז"ה בשעה 21:00

המיקום: הבית של יונן 782 ברחובות (המיקום המדוייק ינתן רק לאחר אישור הגעה...)

בתוכנית: התכנסות,תחפושות,אוכל ותוכנית אומנותית שתכלול משחקים ועוד..

הרשמה: מסרים אישיים אצל יונתן 782,ענת=] או אצלי...

בואו בהמוניכם!!!

לא נכנסים בלי אביזר\תחפושת פורים..

שבת שלום

אני אתחפש לחיילמשה
לא עברת את הגיל?יונתן782
כן, כזה עם רובה?רחלקה
לא ג'ובניקעדיאל
משוגעיםשירו למלך
ממש...

לג'ובניק זה לא בעיה.רחלקה

לך תשיג נשק אמיתי...

 

כבר השגתי עדיאל
ותתרום לי אותו לתחפושת?רחלקה

אה, עזוב, זה בעיה הלכתית.

אוף..

נש"ק - נרות שבת קודשבעל תשובה
בטח בתכוונת: לך תשיג כלה...
חבר'ה הזמן קצרצר...ענת=)
בעזר ד'!

והמלאכה רבה! והפועלים בהפסקה(כן כן, עוד שניה שבת שלי-בירושלים היא מגיעה ראשונה)

אך באתי הנה כדאי לומר לכם, הייה כייף רק אם תבואו!!!

*משה לבוא במדים זה לא תחפושת!

שבת-שלום ומבורכת!
ברחובות ? איפה ? על הברזלים ?!מישהו10

לא נראה לכם שהגזמתם ? זה פורום רציני ומכובד ולא פורום של ערסים !

חחשירו למלך
מה הקשר ערסים?

אהההשירו למלך
הבנתי..
חחחחחחח
לא..
הכוונה לעיר רחובות!!


כתוב איפה -> בבית של יונתן(782)ענת=)
מצטרפת למישהו10...צבע אדום
כל מי שמזלזל בבית שלי לא תאושר כניסתו!יונתן782
עוד רגע תחליטאלעד

שכל מי שמגיע חייב להביא איתו מנחה- משלוח מנות

או לחילופיןאדרת

בס"ד

מי שלא יגיע - ייתלה !

רעיונות מעניינים...יונתן782
אבדוק אם אפשר ליישם אותם (צחוק שטני)
אל תטרח לבדוק...ענת=)

בעזר ד'!

פשוט כי אין על מי!!!
אנשיפ פשוט לא באים!!!

עד שאני מתאמצת וחושבת?!
טיפה תעריכו!! בד"כ לקראת פורים אני לא מאמצת את השכל..

התחילו להרשם! במסרשים..

סחתיין על המאמץמישהו10
אבל לענ"ד נראה שזה לא מומלץ לעשות מפגשי פורום בסמיכות קרובה.
זה נכון כדבר ראשון.פלפלתי

דבר שני - יש כ"כ הרבה דברים לעשות בערב פורים - מי יש לו בכלל זמן לנסוע לרחובות למסיבות?  זה הערב  הכי לחוץ  לפני כל הבלגן...

 

בסמיכות קרובה?שירו למלך
לא צריך מפגשי פורום בכלל!!
חחח
מצטרף לצבע אדום ולמישהו10אור-עציון
אולי הפעם...גלוק17
וואוו, אתם ממש מריצים מפגשים..............שרבוב

שכוייח!

;)

נו, שוין.רחלקה

בעזרת ה' יתברך

בסוף יריצו ככה חתונות בע"ה.

כן*שלי*
ברגע שמתחילים עם זה ......
נראהאנונימי (פותח)

ב"ה

אולי אקפוץ להגיד שלום .

אולי אקפוץ...חובשת

יש מישהו שעובר דרך ראשון עם רכב?

בעצם כל מי שבא מאיזור צפון לרחובות עובר דרך ראשון...  רוצה טרמפ בבקשה

בבקשה תרשמו במסרים! כדאי שנדע מי בא.ענת=)
בעזר ד'!

(ובמילים אחרו אם אתם באים ואם המפגש התקיים)
מחכים להענות: יונתן,דידי וענת.
הודעת ביטול...didi18

מסיבת הפורים בוטלה עקב מחסור בהיענות של חברי הפורום

על מפגש אחר תבוא הודעה אחרת

שבוע טוב ובשורות טובות

חבלשרבוב

דווקא היה נראה שיש הענות....

חוץ מזה שתתחשבו שזה בפורים ממש!

והרגע היה מפגש...

אז אולי זה באמת לא הזמן...

בהצלחה!

מה??בוטל??עכשיו אני כולי בבאסה...am42
am42, יש לך מזל שזה חודש אדראדרתאחרונה

בס"ד

אחרת עוד הייתי מאמינה לך.

שמעתם כבר את זה?אני12345

http://www.dosmusic.co.il/2009/02/blog-post_4898.html

הנה המילים שאני יותר אוהבת..אבל גם זה בסדר.

שהשמש תעבור עלי
ביצוע: ירדנה ארזי
מילים: יורם טהרלב
לחן: חנן יובל
ישנם ימים ללא מרגוע
בם לא אמצא לי נחמה
ומוכרחה אני לנגוע
בעשבים, באדמה
לפסוע באותה הדרך
בתוך פריחת הכרכומים
ולהיות כל כך אחרת
ולפרוח ערב הגשמים.

רק תפילה אשא
הוי אלי, אלי
שהשמש תעבור עלי
ותראה לי שוב את משעולי
הוי אלי, אלי
רק תפילה אשא
שהשמש תעבור עלי
ותיקח אותי אל המסע.

ואם אשוב אל זאת הארץ
ואם אפסע שוב בדרכים
האם כקדם יכירוני
האנשים והפרחים.

רק תפילה אשא...

האם אמצא את כל היופי
האהבה הנושנה
אשר היתה שם כשעזבתי
עת אהבתי פעם ראשונה

ממש אהבתי!!!ענת=)

בעזר ד'!

השיר של פריד הוא השיר הכי מושמע אצלנו בבית!! ונראה לי בכל תחנת רדיו(אין אוטובוס שעליתי עליו ולא שמתי אותו.)

אך האם אשכח ירושלים של החבדניקים(הקליפ בצד) הייה ממש חמוד!!

תודה מותק!

איזה קליפ קורעאליש123

נמאס כבר מכל החיקויים ושינויי מילים ב"ה שממציאים לנו משהוא  מקורי יותר

ד"א מישהוא יודע אם הם באמת יהודים כי זה לא נראה ככה הכלל....

לא התכוונתי לקליפ..אני12345
התכוונתי לשיר בהמשך שאפשר לשמוע בו את אברהם פריד מבצע את השיר של ירדנה ארזי.
שיר ישן*שלי*
ויש מאוד יפה
ברדיו קול חי משמעים אותו תמיד ובצדק!פריד הזה תותח!am42

עדיף על עומד בשער השיר הבכייני הזה של עמיר בניון

 

שטיותאנונימי (פותח)
אפילו לא מתחיל לדגדג את עמיר בניון
אפ היית מבינה מה אני כותב...am42
היית מבינה מזה שאני שונא את עומד בשער ואברהם פריד הוא תותח! אני אוהב בעיקר את הניגוני חב"ד שלו
אםאנונימי (פותח)
הייתי בת אולי זה היה קורה
דווקא אני לא מתה על השיר הזה..שרבובאחרונה
וואיי שנים לא הייתי פה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!-צורמיש-

חברים- מאחלת לכם חג שמח

שימרו על עצמכם!

 

תודה,שרבוב

זהו? חזרת נשואה?

ממש.רחלקהאחרונה

ברוכה השווה.

"וזכנו לקבל קדושת פורים באמת"תנו חיוך

בס"ד בר"ה

בסייעתא דשמייא שנזכה כל עם ישרל לחגוג את ימי הפורים האלה בקדושה ובטהרה בששון ושמחה ויהי רצון שכשם שנגאלו אסתר ומרדכי כך נגאל אנחנו במהרה בימינו אמן!!!!

אמן ואמן!! אור-עציון
אמן~!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1שרבובאחרונה
שנזכה למשוך את השמחה וההארות גם להמשך השנה!
מישהו מכיראנונימי (פותח)

את הסדנאות של הזוגיות שמפורסמות של ד"ר בשם יונתן סגל.

אני מאוד מעוניינת ללכת אבל רוצה לקבל חוות דעת של מישהו שהיה כבר.

מדובר בסדנא יהודית בשיטת אמיגו ?? אשמח אם תוכלו להסבי לי.


רוב תודות.

שאלהאני12345
יש כאן חברה שמדבר אליהם ללכת לשבת משותפת בבית אל בפרשת אמור?
הבנתי אתכם..אני12345
יש לך קליטה מהירה..צבע אדום
כן... דרך אגב לזה לגילאי 23 ומעלה...אני12345
אז שלא תחשבו שניסיתי לצרף אתכם לבית אבות.
חחחחחחחחחחחחחח....צבע אדום

 

אולי אין פה מספיק אנשים....שרבובאחרונה

חכי למחר,

הירשמו!

(עוזרת לקדם את הענין..)

תשובות מתחמקות.ענת=)

בעזרתו יתברך!

שלום לכם!

שנייים לא הייה כאן שירשור שבאמת! קשור ללנ"ו.
 אז החלטתי להעלות משו שבטח ישמש ויעזור וגם ישחרר נראה לי מאנשים שעברו "חוויה" שכזו.

איזה תשובה מתחמקת הייתם עונים לשאלה :"יש לך מישהו/הי?"

זה הזמן להתחיל לשפוך!!

שבוע טוב!

בדרך כלל אני לא מנסה להתחמקעדיאל
אבל אם כן אז "כן אבל לא רציני" או "מה זה משנה כל יומיים מתחלף" חח
אוי ואבוישירו למלך
כל יומיים מתחלף?
מה זה? גרב?
גרב?! אל תגזימי!עב"מ

גרב מחליפים כל ר"ח אדר ב'...

זה מזכיר לי שפעם אמרתי לאח שלי שהוא מחליף חברות בקצב של גרביים (הוא לא, הוא לא! הוא צדיק! זו הייתה רק תקופה חולפת ), והוא אמר לי "יש בזה משהו... כל חודשיים-שלושה ככה..."

מסריחים הבנים האלה!
סתם, חלילה...

אמממממבתאל1

באמת מביך...

אפשר להגיד שיש לך הרבה הצעות ב"ה... זה לא מחייב...

או-בתאל1

לשאול, למה? יש לך מישהו להציע לי?

כי אז זה מוריד את החטטנות של אלה שאין להם באמת הצעה..

זהו נכוןשירו למלך
אבל למה צריך להתחמק אם יש לך מישהו\מישהי??
צריך להתבייש בזה? אני לא מבינה..

אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין...עב"מ
אז מהשירו למלך
אבל צריך להגיד את האמת..
כלומר אם שואלים במטרה להציע לך מישהו אז אתה צריך לומר
שאתה תפוס או משו לא יודעת,, כדי שלא יווצר מצב לא נעים..

אהבתי... מאמצת!צבע אדום

 

למה אי אפשר פשוט לסרב בנימוס?אלעד
מסכימה~א.ל
אין תגובהמשה
אימצתי את זה לאחרונה. שיחשבו מה שהם רוצים
שאלה מעצבנת. מבינה. אני נוטה לענות, כי ככהאני12345

זה יוצא לי..לא נעים לי לא לענות. אז אני אומרת שמדי פעם יש...ואם שואלים עוד אם יש עכשיו משהו ,אז אני מרגישה איך לעומד מולי יש פתאום עיני רנטגן ואני זזה אחורנית לעבר קיר חסום שאין ממנו דרך מילוט, עכבישים שחורי זרועות ושעירים זוחלים לידי ואז..

אז אני רואה שהוא כבר התחיל שיחה עם משהו אחר, כי כי כנראה נראתי מרוחקת משהו.

תלוי מי השואל זה א' וב' אם את אומרת שאין לך כרגעsopa20

מישהוא ורוצים להציע לך משהוא שלא מתאים לך או שפוט אומרים שלא מתאים ואם שואלים ואת אומרת שיש אז תמיד יש את האלה שמיתענינים כך שמשניי הצדדים את בבעיה עדיף לומר את האמת ואם לא רוצים מנסים לעבור לנושא אחר זה לא העינין לא לספר זה פשוט מה שיבוא אחרי זה כל התיחקורים והשאלות וזה כמובן יעבור הלאה לאנשים שלא ממש היית רוצה שידעו ניא לי אבל שזה בעיה רק של בנות כי לבנים אני חושבת לא מזיז ביכלל השאלות האלה, תקנו אותי אם אני טועה ,

שבוע טוב ומבורך להיתראות.....

בדר"כ התשובה שלי היא:א"ר יצהר

גם אם יצאתי עם מליונים זה לא ענינך.

אבל אל דאגה,אם תהיה הודעה שמחה אדאג שתגיע לאוזניך מהר..

יומוצלח ושבוע טוב. נבנה את היכל ה' יבנה המקדש!

רק אותי לא שואלים?רחלקה

|נעלב|

;)

בכ"מ - תלוי במי שעומד מולי. לרובם אני אומרת ת'אמת.

כשאין- אז עונים "לא" בחיוך ביישני אור77

וכשיש.. אז "כן".. גם בחיוך ביישני...

ומה אכפת להם לדעת אם לא כדי להציע?? שונאת שאלות כאלו של חטטנות!

ב"הצלחה לנ"ו! שלא נזקק להגיד "לא" הרבה זמן ;)

*עוד* הרבה זמןאור77
אני עונה בעז"העמית-טליהאחרונה
ואז שואלים מה בעז"ה
ואני עונה בעז"ה בעז"ה מחייכת וזהו..בדר"כ אנשים קולטים את הרמז
שאלה.אנונימי (פותח)

כשלמשהו פתאום אין חברים, הוא מרגיש פתאום קרבה חזקה מאוד לה'. ככה זה אצלי, בכל אופן. השאלה היא, אם זה פתאום לא נעשה בעייתי שכשהוא נפגש עם אנשים הוא מרגיש שזה לא קשר קרוב כ"כ כמו לזה כשהוא מדבר עם ה' ...

זה בעיקר אחרי כשהוא פתאום מרגיש נורא לבד. השאלה מה הנורמה ומה נכון? כי כשהוא עם ה' אז הוא פתאום מרגיש הכי טוב, מצד שני הכי בודד. ומצד שלישי הכי הוא.

יש ספר של הרב סולוביציקאליהועיני
שנקרא איש האמונה הבודד שעוסד בדיוק בדבר הזה עייני שם
ואם את יודעת אנגלית מעולה.יעקב רובין

עשי עימך חסד ואמת, חפשי את המקור.
עשי עמנו חסד ואמת ותוציאי תתרגום לאור.
כן?

 



[את התרגום, פיצול חמוד שלי, את התרגום]יעקב רובין
[מזל שפורים בפתח]
יעקב- זה שבאת לפה לא אומר שאתה צריךruthi
לגרום לכולם, או לפחות לי, לשבור את הראש בלנסות להבין מה אתה אומר.
בשם כולנ"ו- נא לדבר בעברית. [אתה והפיצול]
הסבר בעברית מדוברתיעקב רובין


בשלושת החודישם האחרונים שלי בשעלבים הרב שלי [השלישי במספר שם], חזר על זה לפחות פעמיים שהתרגום הקיים לאיש האמונה הבודד לא מכיל את הפסר המקורי בשלמותו [אני עדין, אולי מידי?].
היה מאן דהוא שעסק בתרגום הספר אבל אבדו לי עקבותיו ומכה הוא תרגם בפועל.

אני מחפש מי שכן.
ומנדב בלי חשבון.

[אבל גם לעזור למי שרוצה ללמוד את זה
 באמת]

עוד ספר של הרב סולוביצ'יקמאמע צאדיקה

"אדם וביתו"

אוסף מאמרים על זוגיות ובית.

מומלץ בחום.

תחושה מוכרתאנונימי (פותח)

יתכן שבכוונה ככה ה' סידר את העולם.

כנראה אנחנו צריכים ללמוד לאזן, פעם כך ופעם כך.

זו פשוט עוד סתירה, אחת מני רבות בעוה"ז (כמו ההרכב שלנו- חומר ורוח ביחד).

אז ככה..אנונימי (פותח)

היי, השאלה שלך מאוד נגעה לליבי והנה כמה נקודות:

*אני חושבת שמשום שסוג הקשרבין אדם לקב"ה ובין אדם לאדם  הוא כ"כ שונה  אז את לא תרגישי שום חוסר או בעיתיות בקשר עם אדם קרוב  ,לדעתי אין בכלל  מקום להשוואה, כי הצרכים שלנו מהקב"ה ומהסביבה הם שונים.

לכן כשיש לך קשר טוב עם ה' (וכמו שזה נשמע יש לך קשר ממש חזק ומעורר קינאה..)

יש לך  בסיס ממש טוב לקשר עם אנשים רק צריך לתת את המקום לשני הדברים

ושלא יבואו אחד על חשבון השני כמו שלפעמים קורה אצלי לצערי..

אז שיהיה לך המון בהצלחה !!  

תודה.אנונימי (פותח)אחרונה
גם אתם שאלתם את עצמכם למהתולתול
לאזני המן, קוראים אזני המן?
ובכן, ערכתי מחקר מקיף בנושא (בויקיפדיה), והתשובה היא כזו:
בגרמנית נקרא המאפה "מון-טאש", כיס פרג, ומשערים שזה היה שמו המקורי גם ביידיש,("מאן-טאש"), בעקבות הקישור לחג הפורים השתנה שמו של המאפה בקרב היהודים האשכנזים ל"המן טאש". 
בעברית ניתן למאפה השם אוזני המן בגלל הצורה שמזכירה אוזן.

בעצם, הכל התחיל ממשחק מילים אצל האשכנזים...אח, ותמיד חשבנו שלהמן באמת היה פרג באוזן, במקום שעוות אזניים.

ניפוץ אשליות הוא דבר כאוב כ"כ.

עם פרג כמובן!! ורק של אמא!!!בתאל1

כל השאר לא משהו...

של החנויות אפילו דוחה...

עצומה!! כולם לחתום!!am42

בס"ד

זוכרים את השרשור אוספים הגדול שעשינו? מסתבר שמשה [ADMIN] לא רוצה לנעוץ אותו שכולם יוכלו להנות ממנו..

כולם עכשיו חותמים על העצומה וצועקים בקול גדול:

שרשור אוספים לדורות הבאים! יחי המשרשרים של כל האוספים!

אני מקווה שכולם יסכימו איתי שצריך כזה דבר...

מתנגדת!!רחלקה
אני חותמתשירו למלך
איפה השרשור גם נעלם?? זה לא פייר!!!

לא חותמת!ruthi
תמציאו שרשור אחר!
חוצפה שלא רוצים לנעוץ אותושירו למלך
כולם לחתום!

אולי לא רוצים לנעוץ אותואדרת

בס"ד

כדי שלא יווצר אוסף של שירשורים נעוצים?!....

יכול להיותשירו למלךאחרונה
אבל חבל..

אקליינער דבר תוירה, צו אגרויסע שאבעס[תודה למשה4]am42

בס"ד

נאמר:כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם אז אני אומר את זה בשם ר' ישראל גליס מרדיו קול-חי איש ירושלים

נשאלה שאלה:למה שותים יין לאחר אכילת דגים?[כמנהג]

אז התשובה על זאת פשוטה ומצחיקה:פנו הדגים לקב"ה לאחר הסיפור עם יונה הנביא ואמרו לו:"איך זה שבלענו בן-אדם וברגע שהוא מתפלל ירקנו אותו שלם החוצה ושאנחנו נמצאים בבטן ומתפללים לא קורה שום דבר?

ענה להם הקב"ה:"אתם תפילת שיכורים מהיין ובגלל זה התפילות שלכם לא מתקבלות כי לשיכור אסור להתפלל"

ענו לו הדגים:"אנחנו אפילו מניין יין![דג כפול 10 בגמטרייה יוצא 70 7X10]

אמר להם הקב"ה תמשיכו לשתות יין ולהתענג על זה ותגידו תודה שאתם לא כמו הצ'ולנט שנכנס רטוב וחמים אבל צמא כי כל הלילה הוא עמד לו על הפלטה והתבשל.."

ענו הדגים:בלו..בלו..בלו...עדיף להשתכר ולשמוע דברי תורה כאלה מאשר להיות פיכחים ולא לקבל דבר-תורה שכזה על שולחן של שבת מלכתא!

 

מקווה שהעניין מובן ולא מסובך יותר מידי..ואשמח לשמוע את תגובתכם -אסי-

מתאים לאומר. (ולמצטט??)ruthi
יפה מאד!
מה הפלאיה הגדולהam42
שבת שלום כולםam42
שבת שלום ומבורכת!!רחלקהאחרונה
שמירת הלשון 6דרדוסית

בסיעתא דשמיא!

בשעה טובה ומוצלחת, מאחלת לכל המשתתפים את מציאת זיווגם במהרה! תוך ה40 יום של השמירה!

מתוך שמחה!!

ומי יתן ותזכו שבחתונה שלכ0(ושלנו,אי"ה) גלעד שליט יחזור כבר הביתה!

כט' בטבתדרדוסית

בסיעתא דשמיא!

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל ח', סעיף י"ב [הלכה יומית אחת]

דע עוד, שאיסור לשון הרע הוא אפילו אם מגנה אותו בפני ישראל, וכל שכן אם מגנהו בפני נכרים. שעוונו גדול בהרבה, כי מלבד שהוא מבזה כבוד ישראל ומחלל כבוד שמים על ידי זה, עוד הוא גורם בזה רעה גדולה לחבירו. כי אם יספר על חבירו בפני יהודי דבר גנות, לא יאמין מייד לדבריו. אבל אם יספר על ישראל בפני נכרי, הנכרי יאמין לו מייד ויפרסם לכולם, ויסובב לו היזק וצער מזה.
וכל שכן אם הוא הולך ומלשין על ישראל בפני נכרים, עוונו גדול מנשוא. כי הוא נכנס בכלל המלשינים, ודינו שווה לאיפקורס והכופרים בתורה ותחיית המתים, שגיהנם כלה והם אינם כלים. לכן צריך להיזהר מזה מאוד. ומי שהולך ומלשין על ישראל בפניהם, הרי כאילו חירף וגידף בתורת משה רבינו עליו השלום.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק ז' חתימת הספר "גדלות מידת החסד ומעלת אגודת גמילות חסדים" (5)

ועל כן מפני גדולת המצוה הזאת נהגו בכל תפוצות ישראל לעשות חברת גמילות חסדים. להלוות לאדם בעת צרכו. ובאמת מה יפה כוח חברה זו, שהיא יפה מסתם מצות גמילות חסדים שהאדם עושה לעצמו מחמת כמה טעמים.
א. כי אינו דומה מרובים העושים את המצוה למועטים העושים את המצוה. כמו שאמרו חז"ל, ואף שמחמת שהם מרובים, לא בא מעותיו בסך כל הלוואה, כי עם מעט, אף על פי כן נראה פשוט שהקדוש ברוך הוא יחשוב לכל אחד כאילו הוא לבדו היה הגומל חסד. כיון שבלאו מעוט המעות שלולא היה העני יכול להשיג מבוקשו.
ב. וגם היא מצוה שהאדם מוציא עליה מעות, ולא באה בחינם, ושכרה הרבה יותר גדול מחמת זה. כמו שכתב הזוהר הקדוש בפרשת תרומה.
ג. וגם המצוה יכולה להתקיים אפילו כשהוא עוסק בעסקיו או שהוא ישן.
ד. ומלבד כל אלה ידוע מה שמובא במדרש קהלת, שאם אדם הומה ומהמה מחמת מצוות, ומצוה קבועה לדורות אין לו, מה הנאה יש לו? אבל מי שיש לו חלק במצוה דרבים, כמו גמ"ח, או מי שהניח כסף להחזיק ישיבות, אפילו אם יישב בגן עדן, יתווסף לו נועם ואור על נפשו על ידי הקיום של המצוות, שמתקיימות תמיד על ידי המעות שהניח מיוחד לזה.
כט' בטבתדרדוסית

בסיעתא דשמיא!

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל ח', סעיף י"ב [הלכה יומית אחת]

דע עוד, שאיסור לשון הרע הוא אפילו אם מגנה אותו בפני ישראל, וכל שכן אם מגנהו בפני נכרים. שעוונו גדול בהרבה, כי מלבד שהוא מבזה כבוד ישראל ומחלל כבוד שמים על ידי זה, עוד הוא גורם בזה רעה גדולה לחבירו. כי אם יספר על חבירו בפני יהודי דבר גנות, לא יאמין מייד לדבריו. אבל אם יספר על ישראל בפני נכרי, הנכרי יאמין לו מייד ויפרסם לכולם, ויסובב לו היזק וצער מזה.
וכל שכן אם הוא הולך ומלשין על ישראל בפני נכרים, עוונו גדול מנשוא. כי הוא נכנס בכלל המלשינים, ודינו שווה לאיפקורס והכופרים בתורה ותחיית המתים, שגיהנם כלה והם אינם כלים. לכן צריך להיזהר מזה מאוד. ומי שהולך ומלשין על ישראל בפניהם, הרי כאילו חירף וגידף בתורת משה רבינו עליו השלום.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק ז' חתימת הספר "גדלות מידת החסד ומעלת אגודת גמילות חסדים" (5)

ועל כן מפני גדולת המצוה הזאת נהגו בכל תפוצות ישראל לעשות חברת גמילות חסדים. להלוות לאדם בעת צרכו. ובאמת מה יפה כוח חברה זו, שהיא יפה מסתם מצות גמילות חסדים שהאדם עושה לעצמו מחמת כמה טעמים.
א. כי אינו דומה מרובים העושים את המצוה למועטים העושים את המצוה. כמו שאמרו חז"ל, ואף שמחמת שהם מרובים, לא בא מעותיו בסך כל הלוואה, כי עם מעט, אף על פי כן נראה פשוט שהקדוש ברוך הוא יחשוב לכל אחד כאילו הוא לבדו היה הגומל חסד. כיון שבלאו מעוט המעות שלולא היה העני יכול להשיג מבוקשו.
ב. וגם היא מצוה שהאדם מוציא עליה מעות, ולא באה בחינם, ושכרה הרבה יותר גדול מחמת זה. כמו שכתב הזוהר הקדוש בפרשת תרומה.
ג. וגם המצוה יכולה להתקיים אפילו כשהוא עוסק בעסקיו או שהוא ישן.
ד. ומלבד כל אלה ידוע מה שמובא במדרש קהלת, שאם אדם הומה ומהמה מחמת מצוות, ומצוה קבועה לדורות אין לו, מה הנאה יש לו? אבל מי שיש לו חלק במצוה דרבים, כמו גמ"ח, או מי שהניח כסף להחזיק ישיבות, אפילו אם יישב בגן עדן, יתווסף לו נועם ואור על נפשו על ידי הקיום של המצוות, שמתקיימות תמיד על ידי המעות שהניח מיוחד לזה.
א' שבט-ר"ח טוב!דרדוסית

בסיעתא דשמיא!

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל ח', סעיף י"ג

ענין קבלת לשון הרע שהזהירה התורה, היינו לא להאמין בלב שהדבר אמת. כל איש מישראל מצווה לא לקבל לשון הרע על שום אדם מישראל, חוץ מעל אפיקורסים ומלשינים שיצאו מכלל "עמיתך".

הלכות לשון הרע, כלל ח', סעיף י"ד

אין חילוק בקבלת לשון הרע בין אם שומע מאנשים זרים, או מאביו ואמו ואנשי ביתו. ויותר מזה, מובא בתנא דבי אליהו פרק כ"א, שאם רואה לאביו ואמו שמדברים דברים יתירים, כגון לשון הרע - מלבד שמוזהר שלא לקבל את הלשון הרע, אלא צריך להוכיח אותם שימנעו מכך. ואם החריש להם, נענש הוא והם בעונש גדול.
וכתוב במסכת שבת (נ"ד כי מי שיש לו למחות באנשי ביתו ולא מוחה, נענש עליהם לעתיד לבוא. על כן יהיה אדם תמיד רגיל להוכיח את אנשי ביתו על ענינים כאלו, ורק בלשון רכה, ולהציע לפניהם את גודל העונש שיקבל עבור זה וגודל השכר למי שנזהר בזה. וביותר ייזהר בעצמו שלא ישמעו אנשי ביתו אותו אומר דברי גנאי על חבירו. כי אם בעצמו יעבור על איסור לשון הרע, מלבד האיסור עצמו, לא יהיה לו פתחון פה להוכיחם אחר כך. ובדרך כלל הנהגת אנשי הבית מושפעת מבעל הבית, לכן ייזהר בזה בעצמו מאוד.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק ז' חתימת הספר "גדלות מידת החסד ומעלת אגודת גמילות חסדים" (6)

ודע אחי שמצות גמילות חסדים היא המעלה הראשונה משמונה מעלות שבמצות צדקה, כמו שכתב הרמב"ם בפרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ז', וזה לשונו: שמונה מעלות יש בצדקה, זו למעלה מזו. המעלה הגדולה שאין למעלה ממנה, זה המחזיק ביד ישראל שיורד מנכסיו ונותן לו הלוואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול. ועל זה נאמר (ויקרא כ"ה ל"ה): "והחזקת בו גר ותושב וחי עמך". כלומר החזק בו עד שלא יפול ויצטרך לבריות. עד כאן לשונו.
ב' שבטדרדוסית

בסיעתא דשמיא!

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל ט, סעיף א'

יש דברים שאסורים מטעם אבק לשון הרע. כגון שאומר "מי היה מאמין על פלוני שיהיה כמו שהוא עכשיו". או שאומר "אל תזכירו את פלוני. אני לא רוצה לומר מה קרה איתו...".
וכמו כן המספר בשבחו של חבירו בפני שונאיו, גם גם כן בכלל אבק לשון הרע, כי זה גורם להם לספר בגנותו. ואם מרבה לספר בשבחו, גם שלא בפני שונאיו אסור. כי על ידי זה רגיל בעצמו לגנותו בסוף "חוץ ממידה אחת רעה זו שיש בו..." או שהשומעים יאמרו "למה אתה מרבה בשבחו, הרי יש לו מידה רעה זו..".

הלכות לשון הרע, כלל ט, סעיף ב'

וכל זה אם אינו משבחו ברבים. אבל לשבחו ברבים אסור בכל צורה. כי בכל מקום יש אנשים מקנאים, ויבואו לספר בגנותו.
ואם יחפוץ לשבח אדם אשר הוחזק ברבים ונודע לצדיק וכשר, גם על פני שונא ומקנא אפשר לשבחו כי לא יוכלו לגנותו.ואם יגנוהו, כולם יידעו שהם מדברים דברי שווא.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק ז' חתימת הספר "גדלות מידת החסד ומעלת אגודת גמילות חסדים" (7)

ומה טוב ונכון כמו שראיתי בכמה עיירות קדושות בישראל, שנתיסדה מקרוב חברה קדושה עבור גמילות חסדים, וקראוה בשם "סומך נופלים". שהם סומכים ומחזיקים ידי הנופלים שלא יתמוטטו לגמרי חלילה.
וכך היא הנהגתם: שמלוים להם לכמה זמן סכום כפי תקנתם, ויקלו עליהם את התשלומים לפרוע מעט מעט בכל שבוע. ויש להם איש מיוחד מהחבורה או בחנם או בשכר , שהולך כל שבוע לקבץ ולאסוף מהלווים את התשלומים. וכך אף פעם לא חסר כסף בקופת החברה.
ועתה ראה מעלות יש בהנהגה זו. שמלבד שמקיים בעת ההלואה המצות עשה של "והחזקת בו" והיא המעלה הראשונה שבמצות הצדקה, עוד הוא מתחסד בזה עם הלווה בענין הפרעון. וידוע מה שאמרו חז"ל בסוכה (דף מ"ט אמר ר' אלעזר אין צדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה.
המקום יחזק לבנו ללכת בדרכי חסדיו, וממילא לא ימוש ממנו גודל חסדיו. כמו שאמרו חז"ל (ויקרא רבא ל"ו): אם ראית זכות אבות וזכות אמהות שנתמוטטה, הדבק בגמילות חסדים. שנאמר (ישעיה נ"ד י'): "כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה, וחסדי מאיתך לא ימוש"- זה גמילות חסדים. "וברית שלומי לא תמוט" - זה המשים שלום בין איש לאשתו ובין אדם לחברו, שגם זה גמילות חסדים הוא, ויקויים עלינו מה שאמר הכתוב (ישעיה נ"ד י"ד) "בצדקה תכונני"" וגו'.
ג' שבטדרדוסית

בסיעתא דשמיא!


 

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל ט', סעיף ג'


יש לו לאדם להיזהר לשבח את חבירו בשבח הבא לידי הפסד כמו אורח שייצא לרחוב ויספר לכולם איך בעל הבית גמל עמו טובה ואירח אותו. שעל ידי זה יתלקטו לבעל הבית אנשים רעים וינצלו אותו ויכלו את ממונו. ועל ענין כזה נאמר (משלי כ"ז י"ד) "מברך רעהו בקול גדול בבוקר השכם – קללה תחשב לו". ומזה יש ללמוד שהוא הדין אם אחד השיג הלואה מאת חבירו, ומפרסם לכולם את גודל טובתו. כי על ידי זה יתקבצו אליו אנשים רעים, ולא יצליח להתחמק מהם.
וחייב האדם לשמור פיו ולשונו שלא ייחשד בדבריו וייראה כמספר לשון הרע. ואם הביא את עצמו לידי חשד, נחשב אבק לשון הרע.

הלכות לשון הרע, כלל ט', סעיף ד'


אסור לדור בשכונת בעלי לשון הרע. וכל שכן לשבת איתם ולשמוע את דבריהם. ואפילו אם אין בדעתו לקבל את הדבר, כיון שמטה אוזנו לשמוע אסור לשבת איתם.
ואם הוא יודע באחד מתלמידיו שהוא בעל לשון הרע, עליו להרחיקו ממנו.
ואם באיזה אונס נתפס בחבורה של בעלי לשון הרע, ושומע שהם מדברים לשון הרע. אם תוכחתו תועיל שיפסיקו – וודאי מחויב להוכיחם מדין תורה. ואפילו אם משער שתוכחתו לא תועיל, אך גם לא יקלקל על ידי זה, מחויב להוכיחם. לכן אסור לשבת עם בעלי לשון הרע, כי אף בשתיקתו נענש כששומע דבריהם ולא מוכיח.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק א' "מי שמפקיר פיו, עלול שיכלו מצוותיו" (1)

כתוב במשלי (י"ג ז'): "יש מתעשר ואין כל" וגו'. וידוע שמשלי הוא תמיד משלים. והיינו כמו שבעניני הממון רגיל הוא לאדם שמתעשר בעסקיו ועולה מעלה מעלה. ומכל מקום כשעושה חשבון צדק, מגלה שאין לו מאומה. מפני שכמה שהיה לו רווח, היו הפסדים רבים. כך בעניני הנצח. יש לך אדם שעושה תמיד מצוות ומעשים טובים, אבל יש לו טבע רע שדרכו להטיל דופי בבריות.
איש שכזה כשיבוא לעולם הבא, יגלה שאין לו מאומה. שכל הנטיעות והגפנים שנטע בגן עדן במעשיו, נתכסו פניו בקוצים וברקנים ולא נכר כלל הגפנים שיש בו. כמאמר הכתוב (משלי כ"ד ל') "על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב". והיינו שיש שני מיני אנשים. אחד עצל להשיג לעצמו תורה ומעשים טובים, וזהו "שדה איש עצל". שלא למד או שכח על ידי עצלנותו. והשני "חסר לב". שיש בידו תורה ומעשים טובים, אבל לבו חסר דאגה עליהם שיתקיימו בידו. ומפרש על הראשון "והנה כולו עלה קמשונים"- שתחת נטיעות יפות מדברי תורה גדלו קוצים וברקנים מדברים בטלים. ועל השני "כוסו פניו חרולים" וגו'. ובאורו הוא לפי ענינינו, שכל דיבור של תורה וקדושה שדיבר והיה באפשרותן לעלות ולעשות פרי הלולים קודש לה', נכתסה ונמשכה עליו רוח הטומאה על ידי דיבוריו האסורים.
ד' שבטדרדוסית

בסיעתא דשמיא!

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל ט', סעיף ה'

אפילו שמע לבנו ובתו הקטנים שמדברים לשון הרע, מצוה לגעור בהם ולהפרישם מזה. כמו שכתוב "חנוך לנער על פי דרכו".

הלכות לשון הרע, כלל ט', סעיף ו'

האומר לחבירו איזה דבר, אסור לו לספר אחר כך לאחרים. אלא אם כן נתן לו רשות על זה, ודווקא אם הוא דבר שאין בו לשון הרע.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק א' "מי שמפקיר פיו, עלול שיכלו מצוותיו" (2)

וכמו שמובא בזוהר הקדוש פרשת פקודי (תרגום): "ומרוח הרע הזה תלויים כמה מעוררי דין אחרים. שהם ממונים לאחוז בדבר רע או בדבר טינוף שהאדם מוציא מפיו. ואחר כך מוציא מפיו דברים קדושים. אוי להם, אוי לחייהם, אלו בני אדם גורמים לאלו מעוררי הדין האחרים לשלוט ולפגום מקום הקדוש. אוי להם בעולם הזה, אוי להם בעולם הבא. כי אלו רוחות הטומאה לוקחים את דבר הטומאה שאמר פיו, וכשהאדם מוציא אחר מפיו דבר קדושה, מקדימים אלו רוחות הטומאה ולוקחים דבר הטומאה ההוא ומטמאים דבר הקדושה ההוא. והאדם אינו זוכה בה בדבר הקדושה, וכביכול נחלש כח הקדושה." עד כאן לשון הזוהר.
וכעין זה אמר שלמה המלך עליו השלום (משלי י"ג ג') "פשק שפתיו מחתה לו". וביאר הגר"א וזה לשונו: מי שמרחיב שפתיו, אף על פי שיש לו נפש טובה ועשה מצוות הרבה וכמה גדרים- פיו יהיה לו מחתה לכול. עד כאן לשונו.
ה' שבטדרדוסית

בסיעתא דשמיא!

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל י', סעיף א'

אם אחד ראה אדם שעשה עוולה לחבירו, כגון שגזלו או עשקו או הזיקו. בין אם הנגזל או הנעשק יודעים מזה, בין אם לא. או שביישו וציערו בדברים והונה אותו בדברים, ונודע לו בבירור שלא השיב לו את הגזילה, ולא שילם לו נזקו, ולא ביקש סליחה על שביישו, אפילו אם ראה ביחידות בלי עד נוסף איתו, יכול לספר לאנשים כדי לעזור לאדם שהוזק, ולגנות המעשים רעים בפני הבריות, אבל צריך שיושלמו שבעה פרטים אלו.

הלכות לשון הרע, כלל י', סעיף ב'

א. שיראה את הדבר בעצמו ולא על ידי שמיעה מאחרים, אלא אם כן התברר לו שזה אמת.
ב. שייזהר מאוד שלא יחליט מייד בדעתו לגזל ועושק. ויתבונן היטב אם זה בכלל גזל או עושק.
ג. שיוכיח מתחילה את החוטא בלשון רכה.
ד. שלא יגדיל את העוולה יותר ממה שהיא.
ה. שיכווין לתועלת, ולא כדי להנות מהפגם שנותן בחבירו, ולא מפני שנאה שיש לו עליו מפעם.
ו. אם הוא יכול לסבב את התועלת בעצה אחרת בלי לספר עליו לשון הרע, אסור לספר.
ז. שלא יסובב על המזיק יותר היזק ממה שהיה נגרם אילו הועד על המעשה שעשה בבית דין.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק א' "מי שמפקיר פיו, עלול שיכלו מצוותיו" (3)

וסיים הכתוב (משלי כ"ד ל"א) "וגדר אבניו נהרסה". ובאורו - שבהמשך הזמן אף גדר של אבנים החזק נהרס. ונעשה הכרם למדרס רגליים לכל עובר ושב ואין שווה מאומה.
וכן הוא האדם, אשר לא יביט למוצא שפתיו, והם כהפקר אצלו: כל הגדרים החזקים שהיה לו עד עתה על הנהגתו - כולם יהיו נהרסים. ועל כן צריך האיש הנלבב, כשרוצה לתקן מעשיו, תחילת הכול לעשות גדר לכרמו. דהיינו לשמור פיו ולשונו בשמירה יתירה, שלא יוסיף לדאבה עוד.
ומה שהמשיל בשם הכרם, לבד שכל בית ישראל חשובים ככרם, כמו שכתוב בישעיה (ה' ז'): "כי כרם ה' צבאות בית ישראל". וכל איש ישראל יש לו חלק בכרם הזה. מלבד זה לכל אחד יש כרם מיוחד בגן עדן. כמו שכתוב (קהלת י"ב ה'): הולך האדם לבית עולמו. וצריך לשמור שמירה יתירה לנטוע בו נטעי נעמנים ולשמרו שלא יתקלקל.
ו' שבטדרדוסית

בסיעתא דשמיא!

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל י', סעיף ג'

מותר לספר על אדם שגרם רעה לחבירו כדי שיתקן מעשיו, רק אם מעשי עצמו טובים יותר ממנו. אבל אם הוא חוטא כמותו, הרי זה אסור לפרסמו.כי איש כזה אינו מתכווין לפרסם לתועלת, אלא לשמוח לאיד ולבזותו בזה. וכבר נאמר בענין הזה (הושע א' ד') "ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא". שאף אל פי שעשה יזרעאל מצוה שהכרית את בית אחאב, כיוון שהצטווה על ידי נביא, ונתנה לו עבור זה מלוכה לארבעה דורות, בכל זאת נפקד עליו לבסוף דמי אחאב, כיון שגם יזרעאל עצמו היה רשע.

הלכות לשון הרע, כלל י', סעיף ד'

הפרט החמישי שכתבנו לעיל שיכווין לתועלת. לא משנה אם האנשים שהוא מספר לפניהם יכולים לעזור לנגזל ולנעשק בענינם – וודאי נכון הדבר לספר. ואפילו אם התועלת לא תוכל להגיע על ידי סיפורו, רק שהוא מתכווין שיתרחקו בני אדם מדרך רשע כשישמעו שהבריות מגנות פועלי אוון, ואולי הוא בעצמו ישמע וישוב ממעשיו הרעים כשישמע שהבריות מגנות אותו, ונחשב לתועלת הסיפור לשון הרע. כיון שאינו מתכווין להנות מהסיפור לשון הרע, רק לקנא לאמת ואולי תבוא על ידי זה תועלת על להבא.
אבל אם משער שלא תהיה שום תועלת מסיפורו, כגון אם האנשים שמספר להם עשו עוול כזה בעצמם ולא נחשב בעיניהם עוון כלל, אסור לספר להם. כי מלבד שלא יבוא שום תועלת , עוד יבוא קלקוך כשהם יספרו את הסיפור לגזלן ולעושק ויבואו לידי "לא תלך רכיל בעמך".
ואין חילוק בעניין אם ביקר ממנו הנגזל לספר ולעזור לו, או אם מספר מעצמו כדי לעזור לו. באופן המותר לספר מותר גם אם לא ביקש ממנו, ובאופן שאסור – אסור גם אם ביקש ממנו.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק א' "מי שמפקיר פיו, עלול שיכלו מצוותיו" (4)

וגם צריך לעקור קוצים וברקנים מכרמו, דהיינו לאנשים שהפסידם בלשונו או שביזה אותם וצערם. צריך לפייסם בפיו, וגם להתוודות לפני ה' על שעבר על רצונו שכתוב בתורה. שכל עוונות שבין אדם לחברו הוא גם כן עבירה שבין אדם למקום, כידוע. ואפילו אם דיבר עליהם שלא בפניהם, ולא הועיל מעשיו - צריך בכל מקרה לשוב לפני ה'. ובזה יעברו הקוצים מכרמו, ותסולק רוח הטומאה שכסתה פניו. ועיין בחלק ראשון שער התורה, פרק א', שהרחבנו שם הדיבור בזה.
וסוף הכתוב (משלי י"ג ז'): "מתרושש והון רב". ובאורו הוא: לפי מה שידוע שמי שעושה תשובה מאהבה, כל עוונתיו שעשה מתחילה נעשין לו כזכויות. ונמצא שכל מה שעשה יותר עוונות מתחילה נעשה רש יותר, ימצא אחר כך על ידי זה הון רב. והטעם אפשר כפשוטו, שמי שהוא עושה תשובה מאהבה, בוודאי מתמרמר על כל עוןו בפני עצמו, ובוכה ומתאונן, איך מלאו ליבו לעבור על רצון הבורא המחיה כל המציאות בחסדו ובטובו. וממילא נעלם החטא מעיקרו. ומקיים בזה מצוות עשה של תשובה. ונמצא שבכל חטא שעשה יש בו עכשיו מצות עשה של תשובה.
ז' שבטדרדוסית

בסיעתא דשמיא!

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל י', סעיף ה'

אם הוא רואה אחד שמספר לשון הרע על חבירו, גם זה נחשב עבירה שבין אדם לחבירו. ולכן אם יושלמו הפרטים, מותר לפרסם גודל גנות המספר לבני אדם. וכל זה מותר רק אם התגלה הלשון הרע לאדם שסופר עליו. אבל אם עדיין לא התגלה, אסור לספר הדבר אפילו לאחרים, כיון שלבסוף יתגלה למי שסופר עליו, ויעבור באיסור רכילות.
וכל שכן שאסור לספר לאדם עצמו שסופר עליו, כיון שהוא שזה רכילות גמורה. ואפילו אם מדובר באחד הפחותים שבישראל מלגלג על החשוב שבישראל והוא אביו או רבו.

הלכות לשון הרע, כלל י', סעיף ו'

ולפעמים מותר לספר לאחרים אפילו אם לא נודע עדיין למי שסופר עליו. כגון אם הוא רואה שיבוא תועלת מזה שיספר. כגון שאם יספר קודם לאנשים שפלוני מספר בגנות פלוני לחינם, אחר כשיבוא פלוני לגנותו בפניהם, יידעו שהוא רק מדבר לשון לשון הרע, לא יקבלו את דבריו, ויוכיחוהו. וכך גם יציל את מי שמסופר עליו הלשון הרע מחרפה, וגם את נפש המספר והמקבל מדינה של גיהנם.וגם יקיימו מצות עשה של הוכח תוכיח.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק ב' עוד מענין "מי שמפקיר פיו, עלול שיכלו מצוותיו" (1)

והנה אמרו חז"ל ביומא (ל"ט.) על הפסוק (ויקרא י"א מ"ג): "ולא תטמאו בהם ונטמיתם בם". אדם מטמא את עצמו מעט - מטמאין אותו הרבה. מלמטה - מטמאין אותו מלמעלה. בעולם הזה- מטמאין אותו בעולם הבא. והנה רש"י פירש שם: מטמאין אותו הרבה- מניחין אותו להיטמא הרבה. אבל לשון מטמאין דחוק על זה.
אבל לפי מה שהעתקנו לעיל דברי הזוהר הקדוש, ניחא בפשטות. והוא שכתב שם שעל ידי דיבורים אסורים שדיבר, נמשכה רוח הטומאה עליהם, ואחר כך נוטלין החיצונים אלו הדיבורים האסורים הטמאים, ומטמאין בהם כל דברי הקדושה. ומאבד אותם בזה, שלא יוכלו לעלות למעלה לפני ה' יתברך , אחרי שרוח הטומאה מרחפת עליהם. וזהו שאמרו: מטמאין אותו הרבה. ומה שאמרו : מלמטה - מטמאין אותו למעלה, היינו שנמשכת טומאה מלמעלה גם על שורש נפשו.
ומה שאמרו: מטמאין אותו לעולם הבא - היינו בעת שימות, ונפשו תשוב לאלוקים, אשר נתנה ליתן שם דין וחשבון, ורצונו יהיה בוודאי שיכניסוהו לגן עדן- יפגועוהו המשחיתים וילבישוהו לבוש מאוס וטמא שנברא מעוונתיו, ומי יוכל לשער גודל הבזיון והכלימה, שיהיה לו על ידי לבוש זה. ומוכרח על ידי זה לרדת לגיהנם - מקום חושך וצלמוות להתכבס שם מחלאת עוונותיו.
ט' שבטדרדוסית

בסיעתא דשמיא!

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל י', סעיף ט'

אם אדם שמוחזק לרבים, שלא ישא פני איש, ומה שמספר לשון הרע על אנשים שלא בפניהם אין לו בעיה לספר להם בפניהם, והוחזק בישראל שלא מדבר אמת - מותר לספר לאנשים דבר עוולה שעושה אדם כזה לחבירו, אפילו שלא בפני שלושה. כיון שהשומעים לא יחשדוהו לחונף או לשקרן, ויידעו שהוא מתכווין לקנא לאמת ולעזור למי שנעשה לו עוול. אבל צריך שיושלמו שאר הפרטים מלבד הפרט של בפני שלושה.

הלכות לשון הרע, כלל י', סעיף י'

דע עוד, ששווה סיפור לשון הרע על דבר עוון שבין אדם לחבירו, לבין על עבירה שבין אדם למקום. אבל בעבירה שבין אדם למקום, גם אם יושלמו כל הפרטים שצויינו בסעיף ב', אסור לספר עליו אלא אם כן ראה עליו שאוחז בעבירה זאת ועשה אותה כמה פעמים במזיד, והוא דבר שמפורסם לכול שהוא איסור.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק ב' עוד מענין "מי שמפקיר פיו, עלול שיכלו מצוותיו" (3)

הנה הכתוב אומר "והתקדשתם והייתם קדושים". ואמרו חז"ל (יומא ל"ט.) אדם מקדש עצמו מעט - מקדשין אותו הרבה. מלמטה - מקדשין אותו מלמעלה. והנה בזה כל המאמר כפשוטו. הקדוש ברוך הוא שהוא מקור הטוב והחסד, מכיון שאדם כופה יצרו וממשיך עצמו מעט לצד הקדושה מעט - הקדוש ברוך הוא משפיע עליו קדושה הרבה במלוא חפניים. וכמו שאמרו חז"ל שאמר הקדוש ברוך הוא (שיר רבה ה') : פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם. מלטה - מקדשין אותו אותו מלמעלה - היינו שנמשכת קדושה מלמעלה על שורש נשמתו. בעולם הזה, מקדשין אותו לעולם הבא. היינו בעת שיעלה למעלה ויצטרך לעמוד לפני ה', מלבישין אותו בגדי הוד והדר של קדושה.
י' שבטדרדוסית

בסיעתא דשמיא!

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל י', סעיף י"א

מה מאוד יש להיזהר של להתיר לעצמו לספר לאחרים איך היה לו עסק עם פלוני וגזלו או עשקו, או שחרפו או ביישו וכיוצא בזה. ואפילו אם יודע בעצמו שהסיפור אמת, ויש את כל הפרטים להתיר, בכל זאת אסור. כיון שבשעת הסיפור כוונתו רק לגנות את חבירו ולא לתועלת. וככל שיראה שחבירו מתגנה יותר, כך ייהנה יותר.

הלכות לשון הרע, כלל י', סעיף י"ב

וקל וחומר אם לא הירע לו, רק לא היטיב איתו בטובות שלפי דעתו היה ראוי שייטיב לו. כמו הלוואה, צדקה והכנסת אורחים וכיוצא בזה, אם מגנה אותו בזה אחר כך, לשון הרע גמורה היא. ועובר בעוד כמה לאוין לפעמים.
ונכשלין בזה בעוונתינו הרבים אנשים רבים, שלא קיבלו אותם יפה בעיר מסויימת, ואחר כך מספרים בעיר אחרת בגנות אנשים החשובים בעיר שלא קיבלו אותם יפה. וכל שכן אם מספרים בגנות עיר שלימה, וודאי איסור לשון הרע. כיון שאיסור לשון הרע הוא גם על איש יחיד, וגם על עיר שלימה מישראל.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק ב' עוד מענין "מי שמפקיר פיו, עלול שיכלו מצוותיו" (4)

וזהו שכתוב (במדבר ט"ו מ') "למען תזכרו ועשיתם כל מצוותי והייתם קדושים לאלוהיכם". והנה לכאורה מה שאמרה התורה מיותר, שהרי כתוב מקודם "וזכרתם את כל מצוותי ועשיתם אותם"? והיה לו לכתוב שם, "והייתם קדושים לאלוהיכם"? אלא הכתוב מרמז שיש כאן עוד ענין נחוץ מאוד. שאימתי מועילין המצוות כל כך, שעל ידם יהיה האדם קדוש לה', כשהוא זהיר מלתור אחרי מחשבת הלב וראית עיניו. והנה אמרו חז"ל (ברכות י"ב על הפסוק הזה "ואחרי לבבכם" - זו מינות. "ואחרי עיניכם" - זו זנות. וכתב החינוך שבכלל מינות הוא כל מחשבות, שהם הפך דעת תורה. ובכלל זנות הוא מי שרודף אחרי תאוות העולם. עין שם.
יא' שבטדרדוסית

בסיעתא דשמיא!

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל י', סעיף י"ג

אם הוא משער שעל ידי שיספר שאדם פלוני גרם לו עוולה, יהיה לו תועלת להבא, כגון שיספר לאנשים שפלוני נשמע להם, והם יוכיחוהו ועל ידי זה ישיב לו את הנזק או הגזילה שגרם לו, מותר לו לספר להם ולבקש שיעזרו לו.
ולפעמים יש תועלת גם לא בענין ממון. כגון אם נודע לו בבירור שפלוני רוצה לחרפו ולגדפו על ענין מסויים, אם יספר לאנשים חשובים או לקרוביו של פלוני, והם יאמינו לו וימנעו מפלוני לחרפו או לגדפו. או אפילו אם סיפר עליו כבר, אבל על ידי שיספר לקרוביו או אנשים שמשפיעים עליו, על ידי זה יפסיק לספר עליו – בכזה מקרה מותר לספר להם.
ואפילו שבאלו האופנים יתבזה חבירו כשמספר על הרעה שגורם לו – מותר. כיון שאין כוונתו אלא לשמור את עצמו מהיזק או מצער וביוש.

הלכות לשון הרע, כלל י', סעיף י"ד

אבל צריך להיזהר בהיתר זה שלא יחזרו כל השבעה פרטים.
א. שיראה הדבר בעצמו ולא על ידי שמיעה מאחרים.
ב. שלא יחליט מייד שהענין שחבירו גורם לו הוא גזל, אלא יתבונן היטב אם לפי התורה הדין איתו.
ג. שאם הוא משער שלהתווכח עמו בעצמו יועיל, צריך לדבר איתו קודם לפני שמפרסם לאנשים.
ד. שלא יגזים אפילו במעט בסיפור הדברים.
ה. שיכווין לתועלת, ולא מפני שנאתו למזיק לו.
ו. אם יש עצה אחרת לסובב את התועלת שיפסיק להזיק לו, חייב לעשות עצה אחרת ולא לספר. וגם אם יכול לספר את הסיפור בפחות גנאי, חובה להמעיט בגנאי חבירו במידת האפשר.
ז. שלא יסובב על חבירו יותר נזק ממה שהיה מסובב אילו העידו עליו בבית דין.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק ב' עוד מענין "מי שמפקיר פיו, עלול שיכלו מצוותיו" (5)

ובזה ביארתי הפסוק בתהילים(פ"א י') "לא יהיה בך אל זר ולא תשתחווה לאל נכר אנכי ה' אלוקיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו". ולכאורה היה לו לכתוב מתחילה "אנכי ה' אלוקיך וגו'"
ואחר כך: "לא יהיה בך אל זר". כמו שכתוב בתורה ולמה הפך הסדר? אכן חז"ל אמרו לנו (שבת ק"ה): איזהו אל זר שיש בגופו של אדם זה היצר הרע (דהינו שמתחילה מסיתו לעבור עברות, שאינן חמורות כ"כ, אך לבסוף עברה גוררת עברה ומתירו אפילו להשתחוות לעבודה זרה, עין שם בגמרא)
ובאור הכתוב (שם י"א): "אנכי המעלך" וכו' הוא כן: הלא העליתיך מארץ מצרים כדי שתקבל את התורה, וכמו שכתוב (שמות ג' י"ב) "וזה לך האות וגו', בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה", שזהו תכלית היציאה, וכמו שפרש רש"י ועל כן (תהילים פ"א י"א): "הרחב פיך ואמלאהו". והוא כמו שאמר הרב לתלמידו: פתח פיך ויאירו דבריך" ומה שאמר: הרחב פיך ואמלאהו" כי הקב"ה רוצה לתן לכל אחד מישראל חלק גדול בתורה, אכן באמת תלויה כל לפי כוח המקבל ולזה אמר: "הרחב פיך", רצה לומר: הכן עצמך לקבל הרב, "ואמלאהו" לפי ההרחבה של, אכן הקדים הכתוב: דאימתי יתקיים בידך? כש"לא יהיה בך אל זר" זהו היצר הרע, לא יהיה לו אכסניה בגופך, ואז תוכל להתחזק ולהרחיב פיך לתורה, "ואמלאהו". כי בעבור העליתיך מארץ (וכמו שכתוב{שמות י"ג ט'} "והיה לך לאות על ידך וגו', למען ה' בפיך"). אבל אם יש בגופך אל זר, דהינו מלא הרהורים , חס ושלום, לא אוכל למלאות רצונך להרחיב פיך בתורה.
י"ז בשבט ה'תשס"טרחלקה

הלכות רכילות, כלל א', סעיף ח'

אם שואל אותו חבירו "מה דיבר פלוני עלי". תלוי בזה. אם יש לו עצה מה להשיבו באופן שלא יהיה שקר גמור, וגם לא יהיה רכילות - יענה לו באופן הזה, ואל יוציא שקר מפיו.
אבל אם הוא מבין שחבירו לא יקבל תשובה זו, מותר לומר שקר גמור מפני השלום, אבל לא יישבע חס ושלום לשקר.

הלכות רכילות, כלל א', סעיף ט'

ודע, שאפילו אינו מספר לחבירו את שם האיש שסיפר עליו, רק מספר סתם ועל ידי סיפורו נודע לחבירו אחר כך מי סיפר עליו, או שחבירו ידע בעצמו מה עשו לו , רק לא ידע מי עשה לו, ועל ידי הרמז שלו נודע לחבירו מי זה - גם כן אסור מפני איסור רכילות.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק ד' "על ידי חטא הלשון מתפרסמין עוונותיו של אדם למעלה, ומקלקל לעצמו וכל העולם" (1)

כתוב בתורה (שמות ב' י"ד) "וירא משה ויאמר : אכן נודע הדבר". ופירש רש"י שהיה משה מתמה על מה ישראל שרויים בגלות יותר משאר עמין, וכשראה שדיברו לשון הרע התיישבה דעתו. וקשה, שלכאורה כתוב ביחזקאל שהיו להם עוונות חמורים כמו עבודה זרה. דווקא על עוון לשון נתיישבה דעתו שראויים ללקות בגלות?
אלא הבאור על פי הזוהר הקדוש. שעל ידי לשון הרע הוא מעורר את המקטרג הגדול על כלל ישראל. שמובא בזוהר שכשאדם מספר לשון הרע, מתעורר רוח טמאה למעלה בשם סכסוסא, והיא עולה למעלה וגורמת למוות חרב והרג בעולם.
בלא חטא הלשון אין כח למקטרג ההוא להודיע בשמים את חטאי האנשים ולתבוע דין עליהם. אבל ברגע שקיים לשון הרע, ניתן כח לשטן לקטרג. בהתחלה משה רבינו חשב שאין ביהודים במצרים חטא לשון הרע, והתפלא איך ניתן כח לשטן לקטרג. אבל ברגע שראה שיש ביניהם לשון הרע, הבין איך נודע למעלה והתפרסמו חטא בני ישראל בעבודה זרה.
י"ח בשבט ה'תשס"טרחלקה

2 הלכות חפץ חיים

הלכות רכילות, כלל א', סעיף י'

אסור לספר רכילות דרך רמאות. כגון שיודע שפלוני גרם עוול לחבירו, והיה ביניהם מריבה על זה. והוא רוצה לעורר את המחלוקת הישנה, ורצונו שחבירו לא ישים לב שהוא מעורר שוב את המריבה. לכן הוא מזכיר את הגנות או הרעה שחבירו עשה לו, וכאילו מסיח לפי תומו ואינו יודע מי עשה לחבירו את העוול. ועל ידי זה נזכר חבירו שפלוני גרם לו את העוול - אסור מפני איסור רכילות.

הלכות רכילות, כלל א', סעיף י"א

דע עוד, שאין חילוק באיסור רכילות בין אם מספר לו מפורש מה שאחד עשה לו, או דיבר עליו, לבין אם מספר לו במכתב. ואין הבדל אם מספר לו שפלוני גינה אותו, לבין אם מספר לו שפלוני גינה את סחורתו. כיון שעל ידי זה מכניס שנאה בליבו עליו.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק ד' "על ידי חטא הלשון מתפרסמין עוונותיו של אדם למעלה, ומקלקל לעצמו וכל העולם" (2)

מכיון שכשאדם מדבר לשון הרע מעורר את המקטרג למעלה, על האדם להיות זהיר מאוד מחטא זה, כדי שלא יקלקל לעצמו ולכל העולם.
והנה כשאדם גוזל מחבירו, תקונו שישיב לו את הגזילה. אם ציער או בייש את חבירו, תיקונו שיפייסנו עד שימחל לו. אבל מי שחטא בלשון הרע ועורר את המקטרג הגדול, אי אפשר לדעת כמה אנשים ניזוקו וירדו מנכסיהם, או מתו, בגלל דיבור לשון הרע שדיבר. ועל כן השומר נפשו ירחק מזה מאוד.
י"ט בשבט ה'תשס"ט - שבת שלום!רחלקה

2 הלכות חפץ חיים

הלכות רכילות', כלל ב', סעיף א'

אסור לספר רכילות אפילו בפני יחיד, וכל שכן בלשון רבים.

הלכות רכילות, כלל ב', סעיף ב'

אפילו אבק רכילות, אסור לספר בשום אופן. ואפילו אם האבק רכילות משתמע לשני פנים, אחד לגנאי והשני אינו לגנאי, אפילו אם אומר באופן שמשתמע שהראשון לא התכווין לספר בלשון גנאי, בכל זאת אם יודע שהשומע יאשים שהמספר הראשון סיפר בלשון גנאי - אסור לספר לו. כיון שמחפש עלילה להאשים את חבירו.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק ה' "גודל הפגם שמגיע למעלה על ידי חטא הלשון" (1)

הנה מצינו בתורה כשאדם עובר עבירה שחייבין על זדונו כרת ושגגתו חטאת - מביא חטאת וזריקתו על מזבח החיצון. וכהן משוח כשעובר עבירה צריך שתהיה הזאתו על מזבח הפנימי מול פרוכת הקודש. והטעם הוא שכשם שיש ירושלים של מטה, כך יש ירושלים של מעלה. וכשאדם חוטא, הוא מטמא את ירושלים של מעלה. ככל שאדם נעלה יותר, הוא מטמא יותר לבפנים של ירושלים של מעלה. לכן על כהן משוח משוח, להזות יותר בפנים, מאדם רגיל שהזאתו על מזבח החיצון. כיון שכשחטא קלקל במקום יותר גבוה באוהל מועד של מעלה, לכן עליו להזות על מזבח הפנימי שיותר פנימי ממזבח החיצון.
ולפעמים גם אדם פשוט קלקולו מגיע עד המקום הקדוש ביותר, מול בית קדשי הקדשים. כמו מצורע שמזים 7 פעמים מול בית קדשי הקדשים. וידוע שצרעת באה על ידי לשון הרע, רואים עד לאן מגיע קלקולו של לשון הרע.
כ' בשבט ה'תשס"ט - שבוע מצוין!רחלקה

2 הלכות חפץ חיים

הלכות רכילות, כלל ב', סעיף ג'

יש אומרים שאם אחד סיפר על חבירו גנות בפני שלושה, אין בו משום רכילות אם יספרו למי שסופר עליו הרכילות שסופר עליו רכילות. והטעם הוא - כיון שכל דבר שסופר בפני שלושה אנשים, סופו שיתגלה בסוף. אבל אין לסמוך על דעה זאת למעשה כיון שרבים מהראשונים חולקים על דעה זו וסוברים שבכל מקרה אסור לספר לאחר גם אם סופר בפני שלושה, וכל שכן למסופר בעצמו.

הלכות רכילות, כלל ב', סעיף ד'

ולפי זה אם שותף רצה להסתלק בנידון העסק שלו משותפו, כי חשב שאחרים ישתתפו איתו, ובסוף לא עלתה בידו, אסור לגלות דבר זה לשותפו הראשון. אפילו שהדבר כבר התפרסם בפי שלושה. כיון שבוודאי יכעס על שותפו שרצה לעזוב אותו.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק ה' "גודל הפגם שמגיע למעלה על ידי חטא הלשון" (2)

על האדם להזדעזע כשיזכור שעוונתיו כשמספר לשון הרע הגיעו עד בית קודשי הקדשים. ובאמת כאין זה כתוב בתנא דבי אליהו. שהלשון הרע שמספר מגיע עד כסא הכבוד. שנאמר (תהילים ע"ג ט') "שתו בשמים פיהם, ולשונם תהלך בארץ".
ויש עוד דבר נפלא ונורא מאוד. שהכהן גדול כשנכנס לקודש הקדשים פעם בשנה ביום כיפור, המלאכה הראשונה שהוא עושה היא להקטיר קטורת. ומובא במסכת יומא (מ"ד.) שהקטורת היתה מכפרת על חטא הלשון. מזה נוכל לראות את גודל הקלקול בלשון הרע. שמגיעה עד כסא הכבוד, ושם צריך הכהן גדול שהוא האיש המקודש ביותר בכלל ישראל לכפר על זה לפני ה'.
כ"א בשבט ה'תשס"טרחלקה

2 הלכות חפץ חיים

הלכות רכילות, כלל ג', סעיף א' [הלכה יומית אחת]

אסור לספר רכילות גם אם הוא אמת גמור, אפילו שלא בפניו, גם אם יודע שהיה מספר את הרכילות בפניו ממש. וכל שכן אם מעיז לו לומר לו בפניו "אתה דיברת עליו כך וכך" "אתה עשית לו כך וכך", שעל ידי זה נגרם שנאה יותר חזקה. כיון שמי שסופר עליו, בטוח יותר שזה אמת גמור, כי אילולא זה היה אמת, לא היה מעיז לומר לו בפניו שהוא עשה כך.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק ה' "גודל הפגם שמגיע למעלה על ידי חטא הלשון" (3)

ויש להתבונן בענין של ההזאה בקודש הקודשים. שרק פעם אחת בשנה הותר לכהן גדול להיכנס לשם, ולא הותר לו אלא בשביל ענן הקטורת כדי לכפר על עוון לשון הרע, ובלי זה חייב מיתה. ורק אחר כך הוא מזה את הדם. רואים שהכפרה על לשון הרע מעכב את כל הכפרה של עבודת פנים קודש הקודשים, כיון שעד שלא מקטירים קטורת , לא מזים על הפרוכת את הדם.
ועלינו ללמוד מזה, שכשאדם רוצה לתקן את עוונתיו לפני ה', שיתקן קודם את חטא הלשון, ואז תתקבל תשובתו. וכמו שהכהן הגדול קודם שמכפר על עוון טומאת מקדש וקודשיו, מכפר עם הקטורת על חטא הלשון.
כ"ב בשבט ה'תשס"טרחלקה

2 הלכות חפץ חיים

הלכות רכילות, כלל ג', סעיף ב'

אם ראובן סיפור על שמעון בפני לוי. והלך לוי וסיפור את הדברים לשמעון. אסור לשמעון לומר אחר כך לראובן : איך דיברת עלי בפני לוי? כי על ידי זה עובר רכילות על לוי. ואפילו אם לא יזכיר לו מפורש שלוי סיפר לו. אם על ידי זה יבין ראובן מעצמו מי סיפר לשמעון, אסור לומר לו.

הלכות רכילות, כלל ג', סעיף ג' ד'

ודע עוד, שאיסור רכילות נקרא גם אם לא אומר בפני מי שנוגע לו הענין. כגון שאומר סתם לחברו , כך וכך שמעתי על ראובן, שסיפר על שמעון כך וכך. כי דרכם של כאלה סיפורים להתגלגל ולגרום מריבה בין פלוני לבין מי שסיפר עליו.
וכל שכן שאסור לספר לאדם מה שסיפרו על בניו וקרוביו, כיון שדרך האדם להתרגז מכאלה סיפורים.
ואם כוונתו כשמספר לחבירו על מנת שיוכיח את ראובן שסיפר לשון הרע על שמעון, עיין בחלק א' כלל י' סעיף ו.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק ו' "מי שאינו שומר כח הדיבור, יחסר לו חלק גדול בתורה לעתיד" (1)

אדם שחשובים לו ימי חייו, צריך להיזהר שלא לאבדם ברצונו. כי כוח הדיבור שקיבלנו מה' הוא מתנה חשובה מאוד. לו היה אפשרות לאדם לתת לחבירו ימים מחייו, וודאי שלא היה נותן אפילו יום אחד לחבר שלו במתנה על חשבון חייו. מי שאינו שומר את כח הדיבור שלו ומכלה כל יום שעות רבות בדיבורים בטלים, מצטברים ימים רבים שהלכו לטמיון על כלום. ובוודאי לא הרויח על ימים אבודים אלו לא עולם הזה ולא עולם הבא.
אך להיפך, מי שנדבה רוחו לשמור את כח הדיבור שלו, איש כזה וודאי לא יילך לשבת סתם בחבורת אנשים, כי שם ייתכן שידבר דיבורים אסורים, או ייכשל בשמיעת לשון הרע ורכילות. אדם כזה יתווספו לו כמה עשרות שעות פנויות בשבוע שיהיו פנויות ללימוד תורה וקיום מצוות.
כ"ג בשבט ה'תשס"טרחלקה

2 הלכות חפץ חיים

הלכות רכילות, כלל ד', סעיף א'

איסור הרכילות הוא גם אם אינו מספר לו דבר חדש, אלא מסב את תשומת ליבו למעשה שעשו לו כבר והוא ידע, ומעורר מחדש את הענין. כגון שאומר לראובן "מה קורה בדינך", והשיב ראובן "פסקו כך וכך". ואומר לו "לא יפה שפסקו לך כך". אסור, כיון שעל ידי דיבורו נולד ענין חדש שגורם שנאה בלב ראובן על הפלוני שהיה איתו בדין.

הלכות רכילות, כלל ד', סעיף ב' ג'

אם ראובן גינה את שמעון בפני שניים, ועבר אחד מהם על איסור רכילות וסיפר לשמעון. אפילו ככה על השני להיזהר לא לספר לשעון, וכל שכן אם רוצה להטעים את הסיפור יותר, ונקרא הולך רכיל אם מספר לו. ואפילו אם שמעון שואלו בסתם, לא בשביל לחזק את הסיפור, בכל זאת אסור לספר לו. כי כשמספר לו שוב מחזק יותר את השנאה לראובן, כיוון שמתקבל יותר כששומע משני אנשים ששמעו את זה. או שהמריבה תתעורר מחדש כיון שישמע את הסיפור שוב.
ואם עבר וסיפר רכילות על חבירו, אין לו תקנה עד שיפייס אותו ויבקש ממנו מחילה, וגם יעשה תשובה לה', כיון שעבר על "לא תלך רכיל בעמך". וכמו שמבואר בחלק א' כלל ד' סעיף י"ב.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק ו' "מי שאינו שומר כח הדיבור, יחסר לו חלק גדול בתורה לעתיד" (2)

כתוב בקהלת (ט' ט') "ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי הבלך וגו' כי הוא חלקך בחיים". "אשה אשר אהבת" הוא רמז על התורה, והזהיר לנו הכתוב שלא לחסר יום אחד מהתורה, כי הוא חלקנו בחיים. ואמר "הבלך", לרמוז כי רק מי שמכיר שבלי לעשות את שליחותו בעולם הרי הוא חי חיים של הבל, אדם כזה נוכל לקוות בו שינצל ימיו ולא יכלם לריק.
כלל הדברים: כמו שהעשירים הגדולים שיש להם שטרות על סכומים גדולים שומרים על שטרות אלו מכל משמר, כך על האדם לעמוד על המשמר לשמור ימיו ושעותיו. כל כל יום שהולך לטמיון, הוא כאבידה שאין להחזירה.
רווח נוסף יש לאדם ששומר את דיבורו. שבכל עת שרוצה לדבר, אבל שותק כיון שחושש שיש בדברים חשש איסור לשון הרע וכיו"ב, נחשב לו למעלה כאילו קיים מצוה של ממש. וכמו שאמרו חז"ל (מכות כ"ג.) "ישב אדם ולא עבר עבירה שבאה לידו, נותנין לו שכר כעושה מצווה", ויתווסף לו על ידי זה בשנה כמה אלפי מצוות.
כ"ד בשבט ה'תשס"טרחלקה

2 הלכות חפץ חיים

חפץ חיים - הקדמה (1) [הלכה יומית אחת]

ברוך ה' אלוהי ישראל אשר הבדילנו מכל העמים ונתן לנו תורתו והכניסנו לארץ הקודש כדי שנזכה לקיים כל מצוותיו. וכל כוונתו הוא רק לטובתנו כדי שעל ידי זה נהיה קדושים אליו כמו שכתוב (במדבר ט"ו מ') "למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלהיכם". ויהיה ביכולתינו לקבל את השפעת טובו ורוב חסדו בעולם הזה ובעולם הבא כמו שכתוב (דברים י"ב י"ג) "מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם וגו', לשמור את מצוות ה' ואת חוקותיו אשר אני מצוך היום לטוב לך".
ולא די בזה שנתן לנו את כלי חמדתו, אף גם צוה אותנו שלא נעזבנה. כמו שכתוב (משלי ד' ב') "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו". ולא כמידת בשר ודם שאם יתן לחברו מתנה טובה, וחברו אינו מתנהג בה כראוי, מצפה מתי חברו יפקירנה ויחזור ויזכה בה שוב. אבל לא כן חלק אלוקינו. כי הקים לנו בכל דור ודור בימי בית ראשון נביאים להחזירנו למוטב, ואף בימי בית שני שירד מצב היהודי בעוונתינו הרבים מקדושתנו הראשונה חסרו להם חמשה דברים שהיו להם בבית ראשון. עם כל זאת כשהיינו בארץ ישראל והיה לנו את בית המקדש, היינו יכולים להשלים כל חלקי הנפש שנמצאים בנו. כי בנפש יש גם רמ"ח אברים ושס"ה גידים רוחניים.
אך לבסוף בימי בית שני גברה שנאת חינם ולשון הרע בינינו, ובעוון זה חרב בית המקדש וגלינו מארצנו. ומאז ועד היום אנו מתפללים בכל יום לקדוש ברוך הוא שיקרב אותנו כמו שהבטיח לנו בתורה הקדושה ועל ידי נביאיו, ואין תפילתינו מתקבלת לפניו. כמו שאמרו חז"ח בברכות (דף ל"ב : מיום שנחרב בית המקדש, חומה של ברזל מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים.
ובאמת לא עליו חס ושלום היא תלונתינו, כי אם על עצמנו. כי מצדו לא יבצר חס ושלום כמו שכתוב בישעיה (נ"ט א') "הן לא קצרה יד ה' מהושיע ולא כבדה אוזנו משמוע כי אם עוונתיכם" וגו'. ובימי ר' יהושע בן לוי נמצא בגמרא סנהדרין (בפרק חלק דף צ"ח.) שהשיבו לו שהיום אם בקולו תשמעון יבוא משיח. אף שלא נשלם אז זמן הגלות שנקצב על ישראל. שיהיו אלף שנים בגלות כמנין יומו של הקדוש ברוך הוא. כמו שמצינו בדברי חז"ל. עם כל זאת היה כח התשובה מבטל את הגזירה. וכל שכן בזמנינו שעבר כבר שמונה שנה מאז שעבר היום הנ"ל. ואין הסיבה כי אם מצידנו, שבעוונתינו הרבים אין אנו מניחים לו שישרה שכינתו בתוכנו.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק ז "הזהיר מחטא הלשון, מסייע לבנין הבית העתידי" (1)

אמרו חז"ל (יומא ט שהדור של בית שני היה בו תורה ומצוות, וחורבנו היה בגלל לשון הרע. וכתבו הראשונים, שמה כח בעוון להחריב את הבית הראשון, על אחת כמה וכמה שלא יניח לבנות מחדש. וזהו רמז למה שאמרו חז"ל: כל דור שלא נבנה בית המקדש מחדש, כאילו נחרב בימיו. ואם כן על כרחנו אנחנו צריכים להתחזק לתקן החטא הזה.
אבל אם נתבונן מי יכול לתקן את החטא הזה, איש שאינו יודע את ההלכות אינו יכול לשמור את הענין מכיון שאינו יודע מה ההלכות. אם כן עיקר התיקון תלוי במי שיודע את ההלכות ונוהג על פיהם ויודע להיזהר.
כ"ה בשבט ה'תשס"טרחלקה

2 הלכות חפץ חיים

חפץ חיים - הקדמה (2) [הלכה יומית אחת]

וכאשר נחפשה דרכינו ונחקורה, איזה עוונות הם העיקריים לאריכות גלותינו נמצאם הרבה. אך חטא הלשון עולה על כולו בגלל כמה טעמים.
אחד, כי זה היה הסיבה העיקרית לסיבת גלותינו. אם כן כל זמן שלא נתקן את זה החטא, איך תוכל להיות גאולה. כשזה החטא שגרם לכך שנגלה מארצנו, על אחת כמה וכמה שאין מניח לנו לבוא לארצנו.
ועוד הלא ידוע שנגזר עלינו גלות מעת מעשה המרגלים, כמו שכתוב בתהילים, כמו שכתוב בתהילים (פרק ק"ו, כ"ו-כ"ז) "וישא ידו להם להפיל אותם וגו' בגויים ולזרותם בארצות". וכמו שפירש רש"י שם. וחטא המרגלים הלא היה לשון הרע, אם כן מוכרחים אנו לתקן עוון זה קודם הגאולה.
ועוד נמצא מפורש שעוון זה גורם שיהיו ישראל נרדים בפרך. ממה שכתוב בפרשת שמות (ב' י"ד) "אכן נודע הדבר". ועוד נמצא מפורש במדרש רבה (דברים רבה ו' י"ד): "אמר הקדוש ברוך הוא, בעולם הזה על ידי שהיה לשון הרע ביניכם - סילקתי שכינה מביניכם אבל לעתיד לבוא וכו'. ועוד מקרא מפורש בפרשת ברכה (דברים ל"ג ה') : ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל" ופרש רש"י שם, שאימתי מלך הוא בישורון? דווקא כשהם יחד שבטי ישראל ולא אגודות אגודות, וידוע שדבר זה רגיל לבוא על ידי לשון הרע.
ולבד זה, היאך יכולות לחול עלינו ברכותיו של הקדוש ברוך הוא, שאנו מקוים לזה, כיון שבעוונתינו הרבים אנו מורגלים בעוון זה. הלא יש על זה ארור מפורש בתורה (דברים כ"ז כ"ד) "ארור מכה רעהו בסתר". שהוא עולה על לשון הרע. ולבד שאר ארוין שיש שם.
ולבד זה ידוע הוא מגמרא בערכין (ט"ו שגודל עוןו זה הוא עד אין שיעור, עד שאמרו עליו שהוא ככופר בעיקר, חס ושלום. ואמרו בירושלמי בפאה (א' א') שנפרעים מן האדם עבור עוון זה בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא.
ועיין לקמן בפתיחת ובספרי שמירת הלשון שם העתקנו כל מאמרי הש"ס והמדרשים והזוהר הנזכרים בענין זה, ומי שיעיין ויתבונן היטב בהם, תסמר שערות ראשו מגודל העוון.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק ז "הזהיר מחטא הלשון, מסייע לבנין הבית העתידי" (2)

אמרו חז"ל - בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ועבר על לאו של "לא ירבה לו נשים". עלתה הי' של "לא ירבה" לפני ה' יתברך ואמרה : שטר שבטל מקצתו, בטל כולו. אם שלמה יבטלני, מי יקיימני? (כיון שהמצוה של לא ירבה נשים שייכת רק במלך). ענה הקדוש ברוך הוא: שלמה ואלף כמוהו יהיו בטילין, ואל תיבטל אות אחת מן התורה. ומזה נראה שהקדוש מקפיד מאוד כשדבר מהתורה נעשה הפקר. ואם נתבונן איזה דבר מהתורה הוא הפקר, נמצא שעוון לשון הרע הפקר אצל האנשים שלא טעמו טעם תורה.
[שנה מעוברת יב סיון]
ובעוונתינו הרבים אפילו מי שמבין בדיני התורה, אין חמור אצלו עוון לשון הרע כשאר עוונות. וראיה לזה, שאם אדם יתחלף לו הבשר לבשר לא כשר, כמה יחפש תיקון לעוונו, וכל ימי חייו לא ישכח מזה. אבל אם עבר בלשון הרע, על אף שמעורב בזה לאוין מפורשים בתורה, מכל מקום לבו לא יצטער על זה לזמן רב, ולא יילך לחכם למצוא תשובה לחטאו. כל זה ראיה ברורה שהיצר הרע לא מניח לאדם להשים עיניו ולבו על הענין של שמירת הלשון.
ואם כמה כמה צריך בן תורה להתחזק בענינים אלו שתלויים בכוח הדיבור, כדי שלא יהיו דברי ה' הפקר.
כ"ו בשבט ה'תשס"טרחלקה

2 הלכות חפץ חיים

חפץ חיים - הקדמה (3) [הלכה יומית אחת]

ונראה פשוט שהטעם שהחמירה תורה כל כך בזה העוון, משום שמעורר בזה את המקטרג הגדול על כלל ישראל, ועל ידי זה הורג כמה אנשים בכמה מדינות.
וזה לשון הזוהר פשרת פקודי (תרגום): יש רוח אחד שעומד על בעלי לשון הרע. כי כשבני אדם מתעוררים בלשון הרע, אז מתעורר הרוח הרע ההוא למעלה, וכאן נקרא סכסוכא, והוא שורה על התעוררות לשון הרע שאמרו אנשים. והוא נכנס למעלה. וגורם בהתעוררות ההיא של לשון הרע מוות והרס בעולם.
אוי לאלו שמעוררים את הצד הרע הזה, ואינם שומרים את פיהם ולשונם. שאינם יודעים שבהתעוררות למטה תלויה התעוררות של מעלה, בין לטוב בין לרע. וכולם דוברי רכיל על העולם לעורר על הנחש הגדול הזה לדבר רכילות על העולם. והכול בגלל התעוררות לשון הרע, כשנמצאת התעוררות שלו למטה.
ונוכל לומר שזו כוונת הגמרא בערכין: כל המספר לשון הרע מגדיל עוונות עד לשמים שנאמר "שתו בשמים פיהם, ולשונם תהלך בארץ". פרוש: אף שלשונו מהלך בארץ, אבל פיו שת בשמים. וכן מובא בתנא דבי אליהו שהלשון הרע שהוא מספר עולה עד כסא הכבוד. ומזה נוכל לידע את גודל החורבן שמחריבים בעלי לשון הרע את כלל ישראל.
ועוד פגם גדול יש בלשון הרע. שעל ידי זה מונע את הדיבורים של קודש שהוא מדבר מלעלות ללמעלה.
וזה לשון הזוהר הקדוש פרשת פקודי (תרגום): ומרוח הרע הזה תלויים כמה מעוררי דין אחרים. שהם ממונים לאחוז בדבר רע או בדבר טינוף שהאדם מוציא מפיו. ואחר כך מוציא מפיו דברים קדושים. אוי להם, אוי לחייהם, אלו בני אדם גורמים לאלו מעוררי הדין האחרים לשלוט ולפגום מקום הקדוש. אוי להם בעולם הזה, אוי להם בעולם הבא. כי אלו רוחות הטומאה לוקחים את דבר הטומאה שאמר פיו, וכשהאדם מוציא אחר מפיו דבר קדושה, מקדימים אלו רוחות הטומאה ולוקחים דבר הטומאה ההוא ומטמאים דבר הקדושה ההוא. והאדם אינו זוכה בה בדבר הקדושה, וכביכול נחלש כח הקדושה. עד כאן לשון הזוהר.
וכאשר נעמיק בזה הענין נמצא עוד יותר, שהוא מגדיל הקלקול בכל העולמות ומחשיך וממעט אורן. על ידי שרגילות לכמה אנשים שכופלים את הלאו הזה מאות ואלפי פעמים במשך חייהם. כי אפילו עוון קטן כשיכפיל אותו הרבה פעמים נהיה בסוף כעבות העגלה כמו שצוח ישעיה (ה' י"ח) "הוי מושכי העוון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה". והמשל מחוט המשי, כשיכפלנו מאות פעמים, וכל שכן בחטא הזה שהוא חמור מצד עצמו עד מאוד ורגילים לעבוד עליו מאות פעמים. שוודאי הקלקול הוא למעלה מאין שיעור.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק ז "הזהיר מחטא הלשון, מסייע לבנין הבית העתידי" (3)

לפי מה שאמרנו, שבשמירת הלשון תלוי בנין בית המקדש לעתיד, אם כן כל אחד שמתחזק בענין הזה, יש לו חלק בבנין בית המקדש העתידי, כי בלעדיו היה הבית נשאר חרב לעולם.
והנה אם היתה לנו רשות לבנות את בית המקדש, והיה צריך כסף לזה. כל אחד מישראל וודאי היה מנדב כמה שבכוחו לתרום, כדי שיהיה לו חלק בבנין בית המקדש. ובענין שלנו אין צריך כסף כלל,רק להתרחק מעוון של לשון הרע ושנאת חינם, ועל ידי זה יתוקן החטא ונזכה לביאת המשיח ולבנין המקדש.
וכמה יתרומם שמו של האיש הזה, שהוא היה הסיבה לבנין הבית. וכמו שכתוב בנחמיה (פרק ג') "נרשמו שם לנצח שמות האנשים", שנתנו חלק בחומה של ירושלים. ועל אחת כמה וכמה שהמסייעים בבנין הבית עצמו שיהיו רשומים לנצח.
כ"ח בשבט ה'תשס"ט [השלמה לכ"ז בע"ה תגיע..]רחלקה

2 הלכות חפץ חיים

חפץ חיים - הקדמה (5) [הלכה יומית אחת]

על כן אזרתי כגבר חלצי, בעזרת ה' החונן לאדם דעת, וקבצתי כל דיני לשון הרע ורכילות אל ספר. ולקטתי אותם מכל המקומות המפוזרים.
וחלקתי את הספר לשני חלקים. א. הלכות איסורי לשון הרע. ב. הלכות אסורי רכילות. ואחר כך חלקתי את ההלכות הנ"ל לכללים, וכל כלל לכמה סעיפים. כדי שירוץ הקורא בו, וכמעט בכל כלל ציירתי ציורים הקשורים בו, כדי שממנו יתבונן הקורא איך להיזהר בזה למעשה.
וקראתי את שם הספר בכללו "חפץ חיים" על שם הכתוב (תהילים ל"א י"ג) "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה". ומפני שלא יקוץ הקורא בקריאתו כל דין דין ומקורו מחמת האריכות שנמצא בו לפעמים, על כן חלקתיו לשנים. הפנים והוא ההלכה היוצאת אחר ברור כל הדברים נקרא "מקור החיים", כי הדבור שבאדם יוצא ממקור הנפש החיה אשר בו וכמו שכתוב (בראשית ב' ז') "ויהי האדם לנפש חיה". ותרגם אונקלוס: לרוח ממללא. ובאור סביב לו יקרא בשם "באר מים חיים" כי הוא הבאר שדליתי ממנו את באר החיים הפנימי.
וידע אחי הקורא שאפילו כל דבר פשוט שנמצא בפנים, הראיתי את מקורו בבאר מים חיים. למען יבורר לעיני כל, שספר זה לא חברתיו על פי מידת חסידות, רק על צד הדין.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק ח' "דברי מוסר בענין חשבון הנפש" (2)

תבנה ותכונן- תבנה בעולם הזה ותכונן לעולם הבא. עד כאן לשון הגמרא.
והנה צריך להתבונן למה סמך רבי שמואל בר נחמני את דברי המוסר על חשבונו של עולם דווקא לפסוק "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון". ונראה לפרש על פי שאמרו חזל במסכת חגיגה (ט"'ו.) "צדיק נוטל חלקו וחלק חברו בגן עדן. רשע נוטל חלקו וחלק חברו בגיהנום". והנה לכאורה קשה,הרי אלוקים שופט משפט צדק, ולמה שהרשע יקבל יותר עונש, וגם מי הצדיק הזה שמקבל כפליים?
אלא ביאור הדבר הוא כך. מדובר בצדיק ורשע שגרים בעיר אחת. והרשע תמיד מתלוצץ על הצדיק ומטיל עליו גנאי בעיני הבריות, והצדיק מתחזק בתורתו וסובל עלבונו ולא רב עם הרשע. ביום הדין הרשע מאבד את זכויותיו, כי מלבד שהוא לא עבד את ה', הוא גם התלוצץ על הצדיק שכן עבד. והצדיק מקבל את זכויות הרשע, שהתלוצץ עליו.
והרשע שמקבל כפליים בגיהנום, זה עקב שבעקבות טרדותיו לצדיק הופרעה העבודת ה' של הצדיק, ועל זה ייענש הרשע בנוסף לעברותיו.
כ"ט בשבט ה'תשס"טרחלקה

2 הלכות חפץ חיים

חפץ חיים - הקדמה (6) [הלכה יומית אחת]

גם חיברתי על הספר הזה פתיחה ארוכה ורחבה, שם מבואר כמה לאוין ועשין רגיל לעבור מי שאינו נזהר מהאיסור המר של איסור לשון הרע ורכילות. אולי יתן ה' שעל ידי כך ינגף היצר בראותו את גודל המהומה והמכשלה שהוא עושה על ידי דיבורו.
גם מלבד זאת, ידוע מה שהובא במדרש רבה פרשת נשא (י"ד ד') וזה לשונו: אם יגעת הרבה בדבריהם, הקדוש ברוך הוא מסיר יצר הרע ממך. על כן אמרתי אל ליבי, אפשר שעל ידי שייעיינו בספר, שהוא מלוקט מכל מיני דברי הראשונים בענין זה ויתבוננו בו, לא ישלוט היצר הרע כל כך בענין הזה.
וממילא כשימשוך מתחילה את עצמו קצת מעוון זה, בהמשך הזמן ימשוך ממנו את ידו לגמרי. כי בעוון זה הרבה ההרגל עושה, והבא ליטהר מסייעין אותו (יומא ל"ח ובזכות זה ובא לציון גואל במהרה בימינו, אמן.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק ח' "דברי מוסר בענין חשבון הנפש" (3)

ועכשיו נבוא לבאר את הפסוק "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון". שהנה ידוע שבהתחלה היו העיירות שייכות למואב, ואמרו המושלים לסיחון וחייליו: בואו לעיר חשבון, והיא תהיה נחשבת עכשיו לעיר סיחון. והנמשל בעניננו: חלקי התיקון הנשעו בגן עדן על ידי מעשה הרשעים, יהיו שייכים לצדיקים המושלים ביצרם, ועבדו לה' ולא הסתכלו על הרשעים שביזו אותם ועבודתם.
וזה מה שכתוב בפסוק בהמשך הפסוק "תבנה ותכונן עיר סיחון". תבנה בעולם הזה, ותכונן לעולם הבא. היינו שלעתיד לבוא יהיו הצדיקים בשלימות. כי מלבד שיש להם את חלקם, יש להם את חלק הרשעים.
ל' בשבט ה'תשס"ט - ר"ח שמח!רחלקה

2 הלכות חפץ חיים

פתיחה להלכות אסור לשון הרע ורכילות (1) [הלכה יומית אחת]

באהבת השם יתברך את עמו ישראל וחפץ מאוד בטובתם עד שקראם בשם בנים, וחלק ה' ונחלה, וכמה שמות חביבים המראים על גודל חיבתו לישראל, כמו שכתוב (מלאכי א' ב') " אהבתי אתכם אמר ה'", לפיכך הרחיקם מכל המדות רעות ובפרט מלשון הרע ורכילות. כי הוא מביא את בני האדם לכלל ריב, וכמה פעמים יוכלו לבוא בזה לידי שפיכות דמים כמו שכתב הרמב"ם ז"ל בהלכות דעות (פרק ז' הלכה א'): אף על פי שאין לוקין על לאו זה, עוון גדול הוא וגורם להרוג נפשות רבות מישראל. לכך נסמך לו (ויקרא י"ט ט"ז): "לא תעמוד על דם רעך". צא ולמד מה אירע לדואג האדומי ולנוב עיר הכהנים.
ועוד כמה רעות עצומות שנסבו על ידי המידה המגונה הזאת. כמו שידוע שחטא הנחש היה העיקר על ידי לשון הרע. שדיבר לשון הרע על הקדוש ברוך הוא שאמר : מן האילן הזה אכל וברא את העולם ועל ידי זה פיתה את חוה כמו שאמרו חז"ל (שבת קמ"ו.) בא נחש על חוה והטיל בה זוהמה. הרי שגרם גלוי עריות וגם מיתה לכל העולם. הרי שפיכות דמים. ועל ידי זה גרם לאדם הראשון וחוה לעבור על רצונו של הקדוש ברוך הוא. וממילא זה המדבר לשון הרע אוחז במדתו המשחתת לבריאת העולם.
וגם שעיקר סיבת ירידת ישראל למצרים היתה מלכתחילה על ידי זה. כמו שכתוב (בראשית ל"ז ב') "ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם". ועל ידי זה נגזר עליו מן השמים מדה כנגד מדה שימכר לעבד. וכמו שאמר עליהם שקוראים לאחיהם עבדים.
ועוד שכל סיבת גלותינו עתה הוא העיקר בגלל מעשה המרגלים. כמו שכתוב בתהילים (ק"ו כ"ו- כ"ז) "וישא ידו להם להפיל וגו' ולזרותם בארצות" וכמו שפירש רש"י שם. וכן כתב הרמב"ן בחומש פרשת המרגלים (במדבר י"ד א') ואמרו בערכין (דף ט"ו.) שעיקר חטא מרגלים היה לשון הרע. שהוציאו דבה על הארץ. ועל ידי שבכו אז בכייה של חינם, נגזר עליהם בכייה לדורות. ועוד כמה רעות עד אין מספר השיגונו על ידי חטא החמור הזה. כי גם כל חכמי ישראל שנהרגו בימי שמעון בן שטח, גיסו של ינאי המלך, על ידי ינאי, היה גם כל על ידי רכילות. והריגת התנא ר' אלעזר המודעי שהיה גם כן סיבה לחורבן ביתר, היה גם כל על ידי רכילות. שהרכילו עליו לפני בן כוזיבא. כדאיתא במדרש איכה (איכה רבה ב' ד').

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק ח' "דברי מוסר בענין חשבון הנפש" (4)

"תבוא ותכונן עיר סיחון". דרשו את המילה "עיר סיחון" באופן אחר. כי כתוב אחר כך (במדבר כ"א כ"ח) "כי אש יצאה מחשבון, להבה מקרית סיחון, אכלה ער מואב, בעלי במות ארנון". ודרשו כך: אם אדם עושה את עצמו כעיר (חמור צעיר), שמהלך אחרי סייחה נאה (שמתפתה ליצרו), תצא אש מחשבון. זאת אומרת מאנשים שמחשבין חשבונו של עולם. "להבה מקרית סיחון", אלו הצדיקים שנקראו שיחין. (אילנות טובים). ותאכל את אלה שלא מחשבים את סופם.
ובאור הדברים לפי מה שאמרנו שהרשע נוטל חלקו וחלק חבירו בגיהנום, וזה שאמרו "כי אש יצאה מחשבון", היינו אש של גיהנם שנברא על ידי העוונות. תצא אש אש מהם, שלא תשלוט בצדיקים, אלא ברשעים שלא מחשבים את סופם. וזה הפשט בסוף הפסוק "אכלה ער מואב". למרוז שאכלה בעלי תאוות.
א' באדר ה'תשס"ט - חודש טוב!רחלקה

2 הלכות חפץ חיים

פתיחה להלכות אסור לשון הרע ורכילות (2) [הלכה יומית אחת]

ומפני גודל הרעות שנמצאו במדה המגונה הזאת, הזהירה התורה אותנו בפרטות על זה בלאו (ויקרא י"ט ט"ז) ד"לא תלך רכיל" וגו' וכמו שנבאר לקמן.
ועוד נראה טעם אחר, מה שהזהירה תורה בפרטות על זה. מפני שכשאשר נדייק בפרט הזה דהיינו לשון הרע ורכילות, נמצא שכמעט הם כוללים כל הלאוים והעשין שימצא בין אדם לחברו. והרבה בין אדם למקום. כאשר נבאר אם ירצה ה'. לכן הזהירה אותנו תורה בפירוש, כדי שלא נלכד במצודה הרעה הזאת. ועתיד אני לבאר זה בעזרת ה' יתברך,. ומזה ייצא דרך אגב תועלת רבה להלכות אחרות, וגם אולי על ידי זה ינגף היצר בראותו גודל המהומה והמכשלה שיעשה על ידי דיבורו. וזה החלי בעזרת החונן לאדם דעת.
ומתחילה צריך הכללים בהלכות אלו דלשון הרע ורכילות אסור אפילו על אמת. כמו שנבאר לקמן. גם אסור לשון הרע ורכילות הוא בין בפניו בין שלא בפניו, גם שאין חלוק בין מספר למקבל כמו שנבאר הכול לקמן. ומקבל מקרי במה שמאמין בלבו להסיפור שמספר לו חבירו אפי' אין מסייע לו בספור. רק שמאמין לו בליבו לסיפור לשון ורכילות ששמע, בזה מקרי שמע שוא. ועובר על ידי זה בלאו ד"לא תשא שמע שוא". כל אחד מאלו הכללים יש בו שרשים וענפים כמו בשאר חלקי התורה, ה' יזכנו לדעת אותם על בוריים.
ודע שמה שנכתוב דעובר בין בלאוין בין בעשין ובין בג' ארורין שנכתוב ונברר לקמן דיש עליו, כוונתנו בין בלשון הרע בין ברכילות ובין על שקר ובין על אמת. וזהו מה שנכתוב בכל מקום על באר מים חיים "ב-ד' אופנים ראשונים". ולא נשאר חוב עלינו רק לבאר בכל אחד מהלאוין או העשין אם קאי בפניו או שלא בפניו או על המספר או על המקבל.
והלאין או העשין שהם כוללים כל אופן אכתוב בקיצור מהבאר מים חיים ב"כל ח' האופנים". וכוונתנו בלשון הרע ורכילות ובפניו שלא בפניו ובין למספר ובין למקבל ובין על אמת בין על השקר. וזכור אלו הדברים.
ומתחלה נבאר כמה לאוין, ואחר כמה עשין, ואחר כך כמה ארורין, שמקבל על עצמו על ידי זה, ועוד כמה אסורין גדולין שנגרם על ידי זה.
ואחלק את הפתיחה הזאת לשניים. הפנים יקרא בשם "מקור החיים", ובאור סביב לו בשם "באר מים חיים". וטעם לשמות האלו כתבתי בהקדמה. ובבאר מים חיים יבואר על איזה אופן נאמר כל לאו או או עשה ועוד אי אלו הלכות אחרות. וזה החלי בעזרת החונן לאדם דעת.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני, פרק ט', עניני שמיה"ל לפי סדר פרשיות התורה - פרשת בראשית (1)

כתוב במסכת ערכין (טו אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זמרא, כל המספר לשון הרע, כאילו כפר בעיקר. שנאמר "אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו איתנו, מי אדון לנו" (תהילים י"ב ה').
והכוונה, שדרך מי שלשונו שלוחה כחץ, להשתבח בעצמו שכשירצה יכול לכלות אנשים על ידי לשונו. ואינו חושב כלל שיש אלוהים עליון, שעיניו משוטטות בכל הארץ.
ובאמת בכל העברות יש שבאות מחמת תאוות, ויש מחמת חמדת ממון. מה שאין כן בסיפור לשון הרע על חבירו, אין שום הנאה בזה. כמו שכתוב בקהלת "אין יתרון לבעל הלשון" (י' י"א). והמספר לשון הרע, אין זה אלא שדבר ה' בעיניו הפקר, ואינו חושש לציווי ה'. לכן נחשב מספר לשון הרע ככופר בעיקר.
ועוד טעם כתוב בספרי יראים, כי ידוע שמי שרוצה לספר לשון הרע מביט לכל הצדדים שמא המסופר נמצא שם ומקשיב לסיפורו, ועושה כאילו שעין של מעלה אינה קיימת ואינו חושש לספר בגללה.
ב' באדר ה'תשס"טרחלקה

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, פתיחה - לאוין, א

המרגל בחברו עובר בלא תעשה שנאמר (ויקרא י"ט ט"ז) :"לא תלך רכיל בעמך". איזהו רכיל? זה שטוען דברים והולך מזה לזה ואומר : כך אמר פלוני עליך. וכך וכך שמעתי על פלוני שעשה לך. אף על פי שהוא אמת, הרי זה מחריב את העולם. ויש עוון גדול מזה עד מאוד והוא לשון הרע והוא בכלל לאו זה. והוא המספר בגנות חברו אף על פי שאומר אמת. אבל האומר שקר נמצא מוציא שם רע על חברו.

הלכות לשון הרע, פתיחה - לאוין, ב

ועובר גם המספר או המקבל בלאו (שמות כ"ג א') של "לא תשא שמע שוא" וקרוי גם "לא תשיא", ואם כן לאו זה כולל את שניהם, המספר והמקבל.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני, פרק ט', עניני שמיה"ל לפי סדר פרשיות התורה - פרשת בראשית (2)

וכאשר נתבונן נגלה שהלשון הרע הראשון בא לעולם על ידי הנחש וכפירה בה'. שאמר הנחש לחווה (בראשית ג' ה') "כי יודע אלוקים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם". ועונשו היה מידה כנגד מידה. שכל הבריות שונאים אותו ורוצים להרגו, וניטל ממנו כח הדיבור.
וגם בעל לשון נענש כך. שכשמתפרסם טבעו הרע שהוא בעל לשון הרע,כולם שונאים אותו ומתרחקים ממנו מחשש שמא יספר עליהם לשון הרע. וגם לעתיד לבוא בתחיית המתים לא יפתח פיו. כמו שאמרו חז"ל (דברים רבה ו') שעתיד הקדוש ברוך לחתוך לשונם של בעלי לשון הרע. שנאמר (תהילים י"ב ד) "יכרת ה' כל שפתי חלקות, לשון מדברת גדולות". וכוונתם היא על זמן תחיית המתים. ויהיה לו צער הגדול שבתחיית המתים כולם יידעו את גודל שפלותו וטבעו הרע שהיה מטיל שנאה בין איש לחברו.
ג' באדר ה'תשס"טרחלקה

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, פתיחה - לאוין, ה

ועובר גם המספר בלאו (דברים ח' י"א) "השמר לך פן תשכח את ה' אלוהיך" שהוא אזהרה לגסי הרוח. כי כיון שהוא מלעיג על חבירו, מן הסתם הוא מחשיב את עצמו לחכם ולאיש באנשים. כי אילו היה מכיר את נגעי עצמו, לא היה מלעיג לחברו. וידוע מאמר חז"ל בסוטה (ד שעוון הגאווה קשה הוא עד מאוד, כמו שמובא שם שעבור זה אין עפרו ננער לתחיית המתים. והוא כעובד כוכבים ומזלות, ושכינה מיללת עליו, ונקרא תועבה.
ובפרט אם בסיפור הזה של לשון הרע הוא מכבד את עצמו, בוודאי עובר בלאו זה. מלבד מה שכרתוהו ז"ל מעולם הבא ואמרו (ירושלמי פרק ב' הלכה א'): "המתכבד בקלון חברו- אין לו חלק לעולם הבא".

הלכות לשון הרע, פתיחה - לאוין, ו

ועובר גם המספר והמקבל בלאו (ויקרא כ"ב ל"ב) "לא תחללו את שם קדשי". אחרי שאין בזה תאווה או הנאה גשמית, שעל ידי זה יתגבר יצרו עליו, על כן נחשב העוון הזה כמרד ופריקת עול מלכות שמים בעלמא. ומחלל שם שמים בזה. וכל זה אפי' בסתם איש ישראל. ובפרט אם הוא איש חשוב שהכול מסתכלים על מעשיו בוודאי מתחלל השם על ידי זה. ועל אחת כמה וכמה אם היה העברה הזאת ברבים, בוודאי שהחטא גדול עד מאוד שנקרא מחלל שם שמים ברבים.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני, פרק ט', עניני שמיה"ל לפי סדר פרשיות התורה - פרשת בראשית (3)

ודע עוד, שכשם שהנחש נענש בענין מזונו, כמו שכתוב "ועפר תאכל כל ימי חייך", כך בעל לשון הרע נענש בעוני. כמו שכתב ב"ספר הקנה". וזה לשונו: ראה והבן, שכל המוציא לשון הרע מפיו, נידון בצרעת. ומסיים שם בסוף דבריו, שמי שאינו נעשה מצורע, נדון בעניות ושקולה העניות כצרעת.
ובאמת פלא הדבר, שהלוא טבע בני האדם לחפש סגולות וברכות מאנשים גדולים לברכה על פרנסה, ומה יועילו כל הברכות והסגולות אם הוא מורגל בחטא לשון הרע? הלא יש על זה ארור מפורש בתורה "ארור מכה רעהו בסתר". שהוא מדבר על לשון הרע.
ואם היו שומעים לדברי, הייתי מייעץ להם שישמרו עצמם בזהירות יתירה מחטא לשון הרע, ובפרט מלעשות בפועל מעשה רע לחבירו בענין גזל חמס אונאה וכיוצא בזה. שאז בוודאי יתברכו נכסיהם יותר מכל הסגולות, וכמו שידוע שהארורים פתחו תחילה בברכה "ברוך אשר לא יכה את רעהו", וכל ישראל ענו אמן. ובוודאי תקויים הברכה על ידי זה.
ד' באדר ה'תשס"טרחלקה

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, פתיחה - לאוין, ז

ולפעמים עובר גם המספר בלאו של (ויקרא י"ט י"ז) "לא תשנא את אחיך בלבבך". כגון אם בפניו שלום ידבר את רעהו, ושלא בפניו מבאיש את ריחו בפני אחרים. ועל אחת כמה וכמה אם בפרוש מצווה להם, שלא ילכו ויודיעוהו וודאי עובר על לאו זה.

הלכות לשון הרע, פתיחה - לאוין, ח ט

ולפעמים שהמספר עובר גם כן על לאו (ויקרא י"ט י"ח) של "לא תקום ולא תטור". כגון שיש לו שנאה עליו על דבר, שבקש ממנו לעשות לו טובה כגון הלוואה וכיוצא בזה, ולא היטיבו ועבור זה נוטר לו שנאה בליבו. וכשרואה אחר כך עליו דבר גנאי, מפרסמו בפנים אנשים.
והוא עובר מתחילה על הנטירה בלב, על לאו "לא תטור". ואחר כך כשנוקם ממנו וסיפר עליו עבור זה הדברי גנות שראה עליו, עובר גם על לאו של "לא תקום. אלא צריך שימחה הדבר מליבו.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק ט' שער התורה

ולענין של להתבונן בדרכי האבות, רמז לנו הכתוב בשיר השירים (א' פסוק ז'). כנסת ישראל שואלת "איכה תרעה", מהיכן יהיה לנו השפעה בימינו. "איכה תרביץ בצהרים", הכיצד נתמודד עם קשיי הזמן בדורנו. ועל זה התשובה "אִם-לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים; צְאִי-לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן". שנתבונן בדרכי אבותינו אברהם יצחק ויעקב, ועל ידי זה נקבל השפעה כמו שהיה לאבותינו ויוקל לנו עם קשיי הזמן.

וכעין זה מצאתי גם בזוהר הקודש. שהפסוק מעורר אותנו לחזק בנינו לתורה, ועל ידי זה יהיה לנו כח להגן עליהם, ונתקיים בין העמים. וזה לשון הזוהר (תרגום): "אם לא תדעי לך" להתחזק בגלות ולהגן על בנייך, "צאי לך" להתחזק "בעקבי הצאן". אלו הם ילדים שבבית רבן שלומדים תורה, ומהם תטלי כח להגן על בנייך.
ו' באדר ה'תשס"טרחלקה

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, פתיחה - לאוין, יב

ואם הוא מחזיק במחלוקת על ידי סיפורו עובר גם על לאו (במדבר יז ה') של "לא יהיה כקורח ועדתו" שהוא אזהרה לא להחזיק במחלוקת.

הלכות לשון הרע, פתיחה - לאוין, יג

ופעמים רבות מצוי לאו נוסף. לפי מה שרגילים לבזות אדם על פי מעשים שעשה בעבר, או ביחוס משפחתי נמוך. או בחוסר חוכמה או בחוסר הצלחה, כל אחד לפי מה שיכעיס אותו. אפילו אם הדבר היה רק בין שניהם, עובר בלאו של "לא תונו איש את עמיתו". וקל וחומר אם זה היה בפני אנשים.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק א' חתימת הספר "על ידי שמירת הלשון יזכה לחשיבות מיוחדת בעולם הבא" (1)

אמרו חז"ל בבבא בתרא (קס"ה.) "רובן בגזל (רוב האנשים נכשלים בגזל) ומיעוטן בעריות, וכולן באבק לשון הרע.
ומזה אפשר להתבונן את חשיבות שמירת הלשון. כי הרי כל אדם יש לו דבר שהוא גאה בו. עשיר יש לו חצר יפה, לאדם פשוט יש לו בית יפה, וכל אחד בדרגתו שיהיה לו מה להיות גאה אצל חבריו. וכל זה בעולם הזה, שהתענוג והכבוד כאן לא אמיתיים. על אחת כמה וכמה בעולם הנצחי.
ידוע שעל כל מצוה שאדם עושה נברא לו אולם בעולם הבא, אם כן מי שנזהר בלשון הרע, יהיה לו היכל מיוחד מכולם. כי הרי "כולן באבק לשון הרע", והוא יהיה היחיד שיהיה לו היכל קדוש כנגד שנשמר מלשון הרע.
ז' באדר ה'תשס"ט - יום פטירת משה רבינו ע"הרחלקה

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, פתיחה - לאוין, יד

ואם גנהו בדברים עד כדי כך שהשתנו פניו, עובר גם על לאו של "לא תשא עליו חטא". שהזהירה התורה לא לבייש יהודי אפילו כשמוכיח אותו בינו לבין עצמו. קל וחומר שאסור לבייש יהודי כשלא מוכיח אותו.
וכל זה מדובר לא ברבים. אבל אם זה היה ברבים כבר כרתוהו חז"ל מעולם הבא ואמרו "כל המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק בעולם הבא".

הלכות לשון הרע, פתיחה - לאוין, טו

ואם מדובר ביתום או אלמנה, אפילו אם עשירים, וסיפור גנותם בפניהם עובר על עוד לאו של "כל אלמנה ויתום לא תענון". שהזהירה התורה בזה שלא להקניטן או להכאיב להם בכל צורה. וענשו מפורש בתורה (שמות כ"ב כ"ג) "וחרה אפי והרגתי אתכם וגו'".

קטע מספר שמירת הלשון

פרק א' חתימת הספר "על ידי שמירת הלשון יזכה לחשיבות מיוחדת בעולם הבא" (2)

ומי שלמד בספר "חפץ חיים" רואה מכמה אלפי עוונות נשמרים אם נזהרים בשמירת הלשון, ובמקומם מתווספות לו מצוות. כי אפי' אם כל יום רק שומר עצמו מעשרה דיבורים אסורים, יוצא יותר משלושת אלפים מצוות בשנה. כי הרי "ישב אדם ולא עבר עבירה, נותנין לו שכר כעושה מצוה" (מכות כ"ג: ). וגם מקבל מדות קדושות.
ח' באדר ה'תשס"טרחלקה

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, פתיחה - לאוין, טז

ולפעמים עובר גם על איסור חנופה, שהוא לדעת הרבה גאונים לאו גמור.והוא לאו של (במדבר ל"ה ל"ג) של "לא תחניפו את הארץ". כגון אם מתכווין בסיפורו להחניף לשומע, שיודע שהוא שונא מפעם את מי שמספר עליו את הלשון הרע, ועל ידי זה למצוא חן בעיניו. כי מלבד שהוא לא מקיים מצוות הוכחה להוכיחו על ששונא את חבירו, עוד מחזק בסיפוריו את השנאה ביניהם.
ודע עוד שבעוונתינו הרבים מצוי גם שאחד מספר לשון הרע, והשומע למרות שהוא יודע שזה לשון הרע, מנענע בראשו כמסכים ללשון הרע, ומוסיף מילים כדי שיהיה לו טובות הנאה מהמספר, או שיחשבו שהוא אדם חכם. אבל זה בעצם לאו של חנופה, כיון שמחניף למספר.
ועל ענין כזה שייך מה שנאמר (משלי כ"ג ב) "ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה". וחייב אדם למסור עצמו לסכנה, ולא לעבור בכזה איסור. ועל זה שייך מאמר חז"ל "מוטב שייקרא אדם שוטה כל ימיו, ואל יהיה רשע שעה אחת לפני המקום".

הלכות לשון הרע, פתיחה - לאוין, יז

ולפעמים מצוי עוד לאו של "לא תקלל חרש". כשמספר על אדם לשון הרע מתוך כעס, ומתוך זה מקללו. שכוונת הפסוק הוא לא לקלל אפילו חרש, וכל שכן מי שאינו חרש.
הרי חישבנו יחד 17 לאוין הרגילין לבוא על ידי סיפור לשון הרע. וכל זה אם הוא מספר בפני ישראל, אבל מספר בפני גוי, איסורי גדול הרבה יותר ונקרא מוסר.
ויש מהם שחייבים עליהם מיתה בידי שמים, כגון מצער אלמנה ויתום. ויש יש מהם שנוגעים לעולם הבא, כמו מלבין פני חבירו ומתכבד בכבוד חבירו.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק ב' חתימת הספר "מעלת שמירת הלשון למי שלומד תורה" (1)

ובפרט אם יש לו זמן קבוע ללמוד, על ידי שנשמר מלשון הרע לא מתבטל. וניצל מהעונש של "כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה מאכילים אותו גחלי רתמים" (עבודה זרה ג. וזה מידה כנגד מידה. שאם היה לומד תורה, היה מתקיים בו אור התורה שהיא מזון נצחי לנפש כמו לחם. ומזה שפוסק באמצע הלימוד מראה שאינו חפץ במזון הזה, לכן מאכילים אותו את האור של גחלי רתמים.
ולמה נקרא גחלי רתמים? כי אותם גחלים העשויים מעצי רותם אינם נכבים עד שנים עשר חודש, להראות לנו שדנין אותו כרשע גמור שדינו בגיהנם שנים עשר חודש.
ט' באדר ה'תשס"טרחלקה

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, פתיחה - עשין, א

המספר לשון על חבירו עובר על מצוות עשה (דברים כ"ד ט') "זכור את אשר עשה ה' אלוהיך למרים בדרך וכו'". שהזהיר אותנו הכתוב את מה שה' עשה למרים, אפילו שסך הכול דיברה על אחיה. שאהבה אותו כנפשה, וסכנה עצמה להצילו מן הים, וסך הכול השוותה אותו לשאר נביאים ולא ממש דיברה בגנותו. ולא דיברה בפני רבים אלא רק בפני משה רבינו. בכל זאת נענשה בצרעת. קל וחומר לאנשים שמספרים בגנות חבריהם שייענשו.

הלכות לשון הרע, פתיחה - עשין, ב

ועובר בנוסף לזה גם על מצות עשה (ויקרא י"ט י"ח) "ואהבת לרעך כמוך". שמי שמספר לשון הרע, או מקבל לשון הרע, וודאי אינו אוהב את חבירו. שהרי הוא את חסרונות עצמו לא רוצה שיספרו, וודאי שחבירו לא חפץ שיספרו את חסרונותיו.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק ב' חתימת הספר "מעלת שמירת הלשון למי שלומד תורה" (2)

ובאמת עצה טובה למי שרוצה להישמר מדיבורים אסורים, ירגיל עצמו לא לדבר כלל בבית כנסת ובבית מדרש. כי מלבד שזה מצווה בגלל קדושת המקום, יש תועלת לענין כמה דברים.
א. שלא יפסיד אמן ואמן יהא שמיה רבא וברכו.
ב. שעל ידי זה ייצא לו שכל שנותיו יחד עשר שנים לא דיבר דיבורים אסורים. כי כל יהודי בבית כנסת ביום בערך ארבע שעות, ויש כאלה שגם לומדים שעתיים. וזכות גדולה היא בעולם הבא.
ג. שעל ידי זה יהיה לו רגיל לשמור לשונו כל היום, אחרי שהתרגל בבית כנסת לשמור כמה שעות.

י' באדר ה'תשס"טרחלקהאחרונה

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, פתיחה - עשין, ג

לעיתים בסיפור לשון הרע עובר גם במצות עשה של (ויקרא י"ט ט"ו) "בצדק תשפוט עמיתך". כגון שראה את חבירו שאפשר לדונו לכף חובה ולומר שעשה מעשה רע, או יש אפשרות לדונו לכף זכות ואז לא בהכרח שחבירו עשה מעשה רע. מצוות עשה מן התורה לדון את חבירו לכף זכות, שעל ידי זה חבירו לא עשה מעשה רע. ומי שהולך ומספר לשון הרע מבקום לדון לכף זכות, או מאמין ללשון הרע במקום לדון לכף זכות, עובר במצות עשה זו.

הלכות לשון הרע, פתיחה - עשין, ד

ואם על ידי סיפור לשון הרע חבירו איבד את פרנסתו, כגון שפרסם על חבירו שאינו נאמן. או שלא מקצועי במקצוע שלו, עובר על מצוות עשה של (ויקרא כ"ה ל"ה) "וגר ותושב וחי עמך", וכתוב אחר כך "וחי אחיך עמך". שנצטווינו לעזור ליהודים למצוא פרנסה, כדי שלא יצטרך לצדקה. ועל אחת כמה וכמה לא לגרום לו לאבד את פרנסתו.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק ג' חתימת הספר "צריך להשתדל במיוחד במצווה שאין לה דורשים" (1)

מובא בספר חרדים, על אף שחייב אדם להיזהר בכל המצוות, ראוי לו שיאחוז במצווה אחת בהתמדה שלא יעבור עליה כל חייו. כיון שהתרי"ג מצוות נחשבים כעץ חיים "עץ חיים היא למחזיקים בה". והאוחז ענף אחד מעץ כראוי, כאוחז בכל הענפים כי שאר הענפים נמשכים אחריו. אבל אם יאחוז בכל הענפים יחד, לא יוכל לאחוז כלום.
וכמו שמובא במסכת שבת (קי"ח שר' נחמן השתבח בזה שקיים שלושה סעודות בשבת כראוי, ור 'ששת בזה שלא היה הולך ד' אמות בלא תפילין. ורבה היה זהיר לא לפסוע ד' אמות בלי ציצית. ועבור זה ייטיבו ויאריכו ימי האדם בעולם שכולו טוב וארוך.
"אצל"נו שומרים על הלשון"משה4
יש אפשרות עוד להצטרף?אסליר

או שפיספסתי את ההזדמנות?

פשוט רק עכשיו קראתי את השרשור על מהות וחשיבות הענין.. (ומזה בכלל) ואני אשמח גם להצטרף....

שבוע טוב ושמייח...

תמיד אפשר להצטרף!!!בעל תשובה
ברוכה הבאה!

מה זה אסליר? רות לא מספיק טוב!
כ בשבט התשס"טבדולח
סתםצברוח. לא סתם בעצם.אנונימי (פותח)
בדד, במשעול אל האין
בדד, בנתיב ללא כלום
בדד, עם הזמן הבורח
והזמן לא שוכח להציב את הגבול

בדד, בלי כף יד מלטפת
בדד, ללא שכם ידיד
בדד, כמה טוב לא לדעת
שידך כבר נוגעת
בידו של אחר

בדד אלך גם תפילה אין לי
בדד בלי עתיד בלי תקווה בלי חלום
בדד אלך גם תפילה אין לי
בדד בלי עתיד בלי תקווה בלי חלום

בדד, כמו השמש אנדודה
בדד, במדבר הלוהט
בדד, גם דמעות הן רק הבל
שיר מזמור אין לסבל
שיר מזמור של אילמים
למה כזה מצב רוח על הבוקר?איש השקים
פעם ראשונה שאני רואה את כל מילות השיר. הוא התאבד נכון?
לא נראה לי*שלי*
כן, התאבד בכלא...אור77

תלה את עצמו...

אחלה נושא לשירשור! ;)

כאילו.. מילא אני,עם השירים שלי.. אבל יש פה עוד כמוני??

אפשר לעשות תחרות שירי פורום.. (לא פורים)

הלווו!!רחלקה

מישו פה שכח את התקנון שלנ"ו?!?!

פורים   ש - מ - ח !!!

במקרה הזה - נראה שכן.רחלקהאחרונה

גילוי עוד יותר נאות - לפעמים אני חלק מהאנשים האלה.

וזה אכן לא טוב, בכלל.

שמירת הלשון תוספת חשובה...בבקשה להוסיף...אודה לך ה'

עקב טעות קטנה השמות האלו לא הועברו ברשימה לסבב ה-7 של שמירת הלשון...

בבקשה להוסיף את השמות הבאים.

יהל חן בת דליה שולמית

דוד בן אפרת

צבי בן ג'ינה

אודליה בת דודי דורית

דודי דורית בת גי'נה

אלעד בן דודי דורית

שני מיכל בת דודי דורית

תודה רבה רבה רבה רבה רבה............................

אשריכם צדיקים וצדיקות~~~~~~~~~~~~~~!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ושוב תודה רבה.

שבת מלאה בטוב...

שם נוסף:רחלקהאחרונה

לזיווג הגון: אשר בן דורית

תזכו למצוות!

תגידו גם ההורים שלכם עושים כל מיני סגולות כדיחשבשבת

שתתחתנו?

נגיד אמשלי כל שבוע או קצת יותר קונה לי מטפחת או כובע............

סגולה נחמדה....מאמע צאדיקה

רצוי שתכווני אותה איזה צבעים וסיגנון את אוהבת...

 

באירוסין של בת- דודה אבא שלי "תקע אותי" עם שבר מהצלחת אירוסין...

ואני ממש לא מאמינה בסגולות ושברים!

אח"כ בשקט החזרתי את השבר לשקית....

מה לא עושים בשביל אבא לחוץ?!

איזה סגולה שווה!עמית-טליה

אמא שלי מתעצבנת כשהיא רואה שאני קונה צעיף (צעיף אמא צעיף!!) שדומה למטפחת משומה..

אבל לא מזמן התארח אצלנו גדול דור (הרב יוספי..)ושני ההורים שלי כל הסעודה שלישית תברך אותה תברך אותה..וזה היה מוזר ביותר..

ולפני שבוע אמא שלי עשתה סעודת אמנים אצלנו
בברכה של הזיווג היא נזכרה ללכת לשירותים!!מזל שדודה שלי היתה ואמרה את שמי

קיצור לאמא שלי לא יותר מידי אכפת ממני,סתם היא פשוט רוצה אותי לעצמה עוד קצת

אם לחץ נפשי נחשב סגולהמישהו10
אז כן
שמעו "סגולה" של מרוקאים--הילה =]

לבנים מביאים לאכול את ההזרוע(השוק) של העוף כדי שיהיו חזקים...

ולבנות מביאים לאכול כנפיים כדי שיעופו מהר מהבית!!ככה רוצים להעיף אותנו מהר =)

מצטערת לאכזב...זה לא בדיוק  סגולה של מרוקאיםחלי1

 זה לדעתי  בכל בית ספרדי ...

נקווה שהסגולות יופעלו במהרה...

ספרדים,מרוקאים,הכל אותו דבר =)הילה =]
זה בכלל לא סגולה סתם עבדו עליכם...בתאל1
אני מוצפת קמעות בתוך הת.ז שלי וזה לא הסוף...אודה לך ה'

כל סגולה אפשרית עשיתי...

באמת...

השבוע נתנו לי משו חדש לנסוע לר' יהודה בעל היסורים בצפת אחרי חצות היום שישי...

 

אני לא הולך להביע דעה בנושא,משה4

אבל לתשומת ליבכם קטע יפה שהתפרסם באחד הפורומים באתר:

יומני היקר!

 

חבר בני ברקי (נולד בירושלים וגר בביתר, אבל בני ברקי) פגש אותי היום בצהרים, ולפי ניצוץ הטירוף בעיניים וטון הדיבור עוטה הסוד ידעתי מיד: עוד סגולה. כבר שבעתי מהצעות לסדר של כל מיני נשמות טובות על אבנים סגוליות ומיצים פלאיים,  ואפילו על עין של קרפיון  טחון שמעתי. אבל ידידי זה היה נחוש בדעתו שהסגולה שלו עוד לא הגיעה לאוזני. "קוראים לה 'הסגולה האחרונה' כי אחריה לא צריך עוד אחרות". כך אמר. זו כבר הייתה בשורה מרעננת. או שסוף סוף ניוושע, או שסוף סוף תהיה לי הוכחה מדעית שהדברים האלה לא  עובדים!

           

ובכן יומני, אם פעם תרצה שייוולדו לך יומנים קטנים וחמודים, כל שעליך לעשות הוא כך: לומר את כל ספר התהילים פעם אחת, בכוונה גדולה, ביום א' של ר"ה לפני תקיעת שופר. לרגע תהיתי – וזה הכול? שאלתי את ידידי בפליאה. "כמעט", הוא ענה. ואז הנחית את שורת המחץ של המרשם: יש לחזור על הפעולה ארבעים פעם. בטח לא תפסת את העוקץ, יומנון, אז אעשה בשבילך את החשבון: ארבעים שנה!  טוב, מה יש לדבר, בטח שקוראים לזה הסגולה האחרונה. אני היום בן שלושים וחמש, ובהנחה האופטימית ש...טוב, עזוב, עדיף לא לחשוב על זה. אחריה לא צריך עוד סגולות... התגובה האפשרית היחידה הייתה סיבוב שתי אצבעות על הרקה. אך פטור בלא כלום אי אפשר, וכך שלפתי לחברי החכם-מכל-אדם את הקונטרה: סגולת פלאים לדיאטה קלה. (האיש זקוק לזה, זקוק מאד. באוטובוס למשל הוא תמיד מנקב פעמיים) לערבב קולה דייאט עם המון סוכר ולשתות. ככה, שהדיאטה תהיה קלה.

 

צחוק צחוק, אבל משהו בכל ההתנהלות של האנשים היום הפך להיות מוזר, כמעט תימהוני. פעם ידעו שיש בינינו לבין הקב"ה יחסי תן וקח: אם בחוקותיי תלכו – ונתתי שלום בארץ. אם שמוע תשמעו אל מצוותי – ונתתי מטר ארצכם בעיתו. כשעל מישהו נחתה צרה, היא היה מתחזק בקיום המצוות ו/או פותח ספר תהילים. בכוונה, בבכיות, בלי לספור את הפעמים ובלי שישנה לו אם הוא נמצא בבית הכנסת או בבית קברות עתיק בצפת או בדרך ליריד. תפילה! מה פועל יותר מתפילה?! "אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה", מה יעשה? יבשל עלים של ערבות? ישתה מיץ רימונים שהיו תלויים בשבע מאות סוכות? "יחזור ויתפלל"! חד וחלק. הגמרא שאלה את השאלה כי היא ידעה שיש צד שהתפילה לבד לא תעזור: הנה, אומר אדם לעצמו, התפללתי ולא נעניתי. אולי ננסה משהוא אחר? ועל זה אומרת הגמרא לא. אין אפשרויות אחרות, אין שבילי מילוט ודרכי קיצור. יחזור ויתפלל!

 

אבל היום זה דור ההאקרים, פורצי המחשבים. אנחנו מתוחכמים. למה לשבת מול המסך ולפעול לפי הוראות היצרן? אפשר לפתוח את המחשב לבד ולהזיז דברים! אם מציצים בספרים רואים שהקב"ה ברא בעולם המון כוחות. חלקם מובנים, אחרים לא. הגמרא אומרת שאם אישה דורכת על ציפורן היא יכולה להפיל. למה? ככה זה. ככה בנוי המחשב. מי שנוטל ידיים עם שפע מים זוכה לעשירות. אז באים אנשים, ואומרים: למה לדבר עם אלוקים? אני אמצא לבד את הכבל או הכפתור שמחובר לצרה שלי, ואנתק אותו בעצמי! וככה במקום שנהיה יהודים יותר טובים פתאום אתה מוצא את עצמך רץ שבע פעמים פה ותורם ח"י רוטל שם, נוסע לקבר אלמוני ומארגן ארבעים נשים שיפרישו חלה בשבת "זאת חנוכה". אחד פרסם עכשיו בעיתוני קריית ספר שהוא הדליק ארבעים יום נר לזכרו של הרב הקדוש פלוני ונושע. נגיד שזה מה שעזר. אבל למה חיכה המסכן ארבעים יום, יכל להדליק ביום אחד ארבעים נרות ולגמור את הסיפור! אך היום ה'מודה' בשמים זה ארבעים יום. פחות מזה לא עובד. פרק שירה ארבעים יום, שיר השירים ארבעים יום, ללכת לכותל ארבעים יום. (בתקופת ההפגנות יצא סטיקר "שרפתי ארבעים פחים ונושעתי") אני רוצה שתבין, יומן, אין לי עניין שתפסיק לנסוע לכותל. אבל אם כבר, אולי תעשה את זה בתור חיזוק בעבודת ה' ולא בתור הוקוס-פוקוס? אתה בטח מכיר את הסיפור על זה שקיבל על עצמו להיזהר במשך ארבעים יום מלשון הרע, וכשהזדמנה לידו פיסת רכילות עסיסית הוא שלח אותה לידידו בדואר ישראל, בהנחה שעד שמכתב יגיע יעברו ארבעים יום... ככה זה נראה כששוכחים את ה' ובמקום לפנות אליו טובעים בעשיית סגולות.

 

ולפני שתוציא עלי פשקווילים או תרוץ לוועדת אכלוס, כדאי שתשמע סיפור. שאלתי את רבי, מרן ראש הישיבה שליט"א, על אמירת פרקי שירה כסגולה. למיטב ידיעתי כבר בירושלמי נזכרת אמירתו כעניין גדול. אתה יודע מה הוא ענה לי?  "לא ראיתי אף פעם את החזון איש אומר פרק שירה". נקודה. והירושלמי? כאן הטון כבר נהיה מוכיח – "אתה חושב שהחזון איש לא ידע את הירושלמי?" נקודתיים. אז בוא נהיה למדנים, יומן. מה הפשט בחזון איש, הרי יש לנו קושיה עליו מירושלמי מפורש! אלא מאי, פשוט שפרק שירה זה דבר נפלא, אם אומרים אותו בהבנה ובהתפעלות מהבריאה ולא נזכרים כל הזמן בטיול האחרון לגן החיות התנ"כי. אבל לא זה מה שאמור לעשות יהודי שמחפש ישועה!  בשבילו יש מרשם בדוק הרבה יותר: יחזור ויתפלל! ובקיצור, ידידי, הצרות נועדו לגרום לנו להתקרב אל ה' ולא לשום דבר אחר. וכן, אפילו אם גם הדבר האחר יכול לעזור.

 

ואם כבר מדברים, יומני, אהיה טרחן מעט ואצטט לך מה שאמר מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א על כמה סגולות, הובאו דבריו בספר "דרך שיחה" (שהוא אולי הספר המוסמך ביותר בכל מה שקשור למה ר' חיים אמר או לא אמר)  עמ' תכ"ח: שאלה. האם יש עניין וסגולה להתפלל על קברו של ר' לייב בעל הייסורים בצפת, בערב שבת שהוא ערב ראש חודש, כי יש אומרים שסגולה גדולה היא? תשובה: איני יודע דבר שלא כתוב בשולחן ערוך. שאלה: מפרסמים על אבנים טובות מהחושן שמועיל להרבה דברים, יש בזה ממש? תשובה: אל תשים לב לשטויות כאלו, שאין בקיאים כלל בזה. שאלה: יש היום סגולה לזש"ק לבוא בל"ג בעומר לציון הרשב"י במירון ולחלק ח"י רוטל יין, בקשוני לשאול, מה לומר להם? תשובה: לא ידענו מזה אף פעם. ושם בעמ' נ"ב הביא בשמו שאפילו סגולות שיש להם בסיס בדברי חז"ל, אם כרוך בביטול תורה לא יעשה, ש"התורה היא הסגולה הגדולה לזרע של קיימא".

 

אבל ללא ספק את המקום הראשון ברשימות החיסול צריכות לתפוס הסגולות המומצאות, פרי מוחם הקודח וההזוי של הבאבות למיניהם שלא קראו ולא שנו ובעיקר לא שמשו ת"ח. מילא הם, צריכים להתפרנס ממשהו. אבל למה אברכים בני תורה צריכים לממן להם את הוולוו או לתרום להם ח"י רוטל דלק? תמורת הזכות לשים על הבטן והצוואר קמעות תמוהים ולדמיין שהנה הנה משיח בא? הרי הפתרונות שלהם כה מעוררים גיחוך עד שחוץ מלומר "סגולה גדולה להצלחה לשחות ביום אחד גם בים וגם בבריכה" הם כבר עשו הכול.

 

 

ועוד לא דברנו על המוסד המתפתח של פרסומים בעיתונות. "אמרתי פרק שירה ארבעים יום ונושעתי". יופי לך. ואני אמרתי ולא נושעתי, אז מה? מילא אם הוא היה מתכוון לעשות קידוש ה', ופשוט להודות לו מעל דפי העיתון כמו שלהבדיל עושים היום לכל חבר מועצה או עירייה או כנסת או ועד בית. אבל עושה רושם שאנשים לא מתכוונים דווקא לקיים את הפסוק "אודך בקהל רב". הם רק בטוחים שזה חלק מההוקוס פוקוס הנזכר לעיל. בכלל, יש כאלו שמצאו קיצור דרך: "הבטחתי לפרסם ונושעתי". טבין ותקילין. כשחושבים על זה, גם זה ארוך מידי, אפשר לכתוב מילה אחת: נושעתי. אני אינני מבין איזו תועלת צומחת ולמי, מזה שבין המודעה על סובארו שנת 89 למכירה לבין מודעה על דירה ברמות שעולה חצי מליון דולר, מתחבאת גם קובייה שכתוב בה שאדם עלום שם כלשהו היה חולה ועכשיו הוא כבר לא. אבל מה לעשות? אחד עשה ראשון, למחרת מישהו חיקה אותו, ואחרי שבוע לא היה מקום לזוז.

 

ורק להבהיר. חס ושלום מלומר דבר נגד מצוות. "מצווה – סגולה היא לכל דבר", אמר הגר"ח קנייבסקי, בספר הנ"ל עמ' נ"ג. כל חיזוק במצוות מתקבל שם למעלה בברכה. ואפילו אם הכוונה איננה רק לקיים מצות ה', לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה. קל וחומר על  צדקה, ששנינו בה: האומר סלע זו לצדקה על מנת שיחיה בני הרי זה צדיק גמור. אבל בני אדם, תשמרו על שפיות!

 

הסגולה הכי טובה-אני12345
להיפגש.
הסגולה הכי טובה-אלעד
להפגש ולהאמין
הסגולה הכי טובה זה להתפלל ולהיפגשeyalicohen
פורסם לראשונה בעלון פנימי שיו"ל לזוגות חשוכי ילדיםruthi

וכדי להרגיע אתכם- הכותב ואשתו זכו והם חובקים היום בן ובת.

לפעמים המיקום והשעה עושים את שלהם.יעקב רוביןאחרונה

[מצטער, הייתי חייב]
בס"ד...רחל גליק
אז אם זה מעניי'ן..לנו יש אוסף של הזמנות לחתונות...
הנכם מוזמנים...ענת=)

בעזר ד'!

למסיבת תחפושות שתערך ביום שני (ליל פורים בעריי הפרזות)
בביתה של דידי אשר ברחובות.
הזמן: אחר קיאת מגליה ככל הנראה.

את מוזמנים לאשר את הצטרפותכם.

בברכת שבת שלום ופורים שמח

מי שלא יודע שוב פיגוע בירושלים מחבל עם טרקטורעדיאל
2 פצועים קל והמחבל מת
מה יהיה עם הטרקטורים האלו????מאמע צאדיקה
"אל תתנו להם טרקטורים"משה4
ופרנסה בכלל.
מה יהיה עם הערבים האלו????אלעד
שאלה טובה!א.מ.נ
בעזרת ה' שנראה את כולם בקבר! במהרה!
שמעתי על זה וישר סיפרתי לאמא שלי,mama

שפעם, כשהייתי מגיעה קצת יותר לירושלים, והייתי עוברת במקומות האלה שסוללים ת'דרך לרכבת המעצבנת(שמעוותת את ירושלים שאהבתי), הייתי רואה טרקטור- ושמה עליו עין... מה שנקרא- תפסתי מרחק, מהטראומה...

מפחיד

ימח שמם!שרבוב
שמה עין על טרקטור... חחחחמאמע צאדיקה
אני כועס,עצבני,ומתפלל!am42

בס"ד

יש בי את ההרגשה של אותו בוקר שאחרי טבח מרכז-ישל"צ רק שעכשיו ב"ה אין נפגעים אך בכל זאת

אני כועס מאוד על המדינה שמגנה את אותם מחבלים ארורים!!

התקשורת אומרת "ניסיון פיגוע דריסה" שקרנים!זה היה פיגוע שלא ינסו להוציא אותם בצורה טובה את המנוולים האלה

למרות שהייתה לי הרגשה נוראה שמשהו בסגנון יקרה.אתמול הלכתי ברחובות ת"א ליד הישיבה שלי

ואני עם כיפה כתומה,תיק עם שלושה סרטים כתומים,תיק מצלמה עם סרט כתום פתאום,רכב מאט לידי והנהג צועק לי במבטא ערבי כבד:

"אתה וכל הכתומים מצחיקים,אנחנו נקח לכם את כל השטחים נקח את שכם,חברון,ת"א,נתניה ולא נשאיר לכם פרור ואתם בים"

אני בתור חמום מח עונה לו:"אנחנו עוד נראה מי יהיה בים זבל" ואז הוא נסע..

הערבים האלה גם משתלטים על כפר-סבא הם עובדים פה,לומדים,מבלים ובזמן האחרון גם קנו בתים אסור לפרנס את הנבלות האלה!!!

שכחתי..בואו נגיד תודה למדינה שנתנה להם ת"ז כחולה!!am42
ולעיריית ירושלים המדהימהרחלקה

שנותנת להם תעסוקה..

ולנו, על כל החטאים שלא ממש מוסיפים טוב למצב.

[בקיצור - שכל אחד ישתפר במה שהוא יכול.]

מישהו מבית הכנסת שלנו ירה בו הר חומה כבוד עדיאל
אם כבר חמ"ש כבוד!ענת=)אחרונה

בעזר ד'!

חומת שמואל!! אין עליהם

שרשור תהילים לשבת תצווה- זכורשירה א

שוב חוזרים על המבצע

הוראות :

* זמן קריאה מעכשיו עד צאת השבת ..

* כל אחד שיכתוב בכותרת את הפרקים שהוא לוקח

* לא משנה אם כמה יקראו אותם פרקים אין מטרה דווקא לסיים

ספר אחד או 2 או בכלל אלא עצם הקריאה בציבור היא חשובה

אבל לאור הערת אלעדי שליט"א באמת עדיף שנסיים כמה ספרים

אז עדיף להשתדל לשרשר תגובה רק לאחר ההודעה הראשית שהשרשור יהיה מסודר !!!!

 

להצלחת

- כל עם ישראל ובכללם

- חיפושית, רזוש, די זהב, ליטל ב, עדיאל ועוד ועוד  שליט"א וכל הלומדים למבחנים די באתר הדין ודי בכל אתר ואתר ..

- גשמים בעיתם, שכבר הגיע עיתם כמה פעמים ולא הגיעו

- זיווג הגון לכל הרווקים\רוווקות

- פרי בטן לכל העקרות

- רפואה שלימה לכל עם ישראל הצריכים רפואה ובכללם כל יושבי הפורום ובכללם

בנדא מצוי שנמצא בשעות אלה בארץ נכר יחזירהו הקב"ה לארצנו לששוןן ולשמחה

 

ונסיים בתפילת כהן גדול של יוה"כ

 יהי רצון
מלפניך ה' אלקינו ואלוקי אבותינו. שתהא
 שנה זו הבאה עלינו ועל כל עמך בית ישראל
בכל מקום שהם, אם שחונה גשומה, ואל יכנס
לפניך תפלת עוברי דרכים לענין הגשם בשעה
שהעולם צריך לו. ושלא יצטרכו עמך בית
ישראל בפרנסה זה לזה ולא לעם אחר. שנה
 שלא תפיל אשה פרי בטנה. ושיתנו עצי השדה
את תנובתם ולא יעדי עביד שלטן מדבית יהודה:




קשלש קנית - לא טעית !

^^ חפשו את המוצר באריזה המקורית
היזהרו מחיקויים !!!!

א'- י'שירה א
כ'- ל' |קשלש הצדיק שיזם את המבצע|שירה א
ל"א-מ' |קשלש אשריי יולדתך!|ענת=)
בעז"ה.

שבת שלוום ובמורכת
מ"א- נאור77
קשלש!! אשרי התימניה שילדה אותך!!!
נ"א-ס'אנונימי (פותח)
יישר כח!
כל שבת בלנ"דאור-עציון
שבת שלום ומבורך!!!
ס"א-ס"ו (כולל). מוחה על שקשלש החרים אותנו.משה4
ס"ז-פ' בעז"ה בלנ"דסנונית
בע"ה את כל שבתאיזה טוב^

את המחליפה של קשל"ש?!

 

כבר לקחו את זה..^^^ליצנית לרגע
פ"א-צ'שרבוב
שימו לב שעוד לא גמרנו את הספר!שרבוב
מקפיצה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!שרבוב
יום שישי נראה לי קז-קי"טחשבשבת
קכ- קנסתם שואלתאחרונה
צ-קאנונימי (פותח)
קא-קומחוברת
שבת שלום!
יום ראשון- שני בל"נהכלתפוס