נניח שאת צודקת בענין רווקות מאוחרת

מה תגידי לאילו שמשתמשות בבנק הזרע מתוך אידיאולוגיה של משפחה חד הורית או חד מינית? השימוש בבנק הזרע הוא בעיתי מאד מאד מבחינה הלכתית, ולומר באופן גורף שצריך לעודד את התופעה זה פשע! אם רווקות מאוחרת היא בעיה ובחורים נרתעים מרווקות מבוגרות, הן ירתעו שבעתיים מרווקות מבוגרות שיש להן ילד. למה שבחור נורמלי יסכים להיות אבא לילד שלא שלו?
מערכת זוגית בריאה נבנית בחלקה הגדול מהציפיה לילדים וההמתנה המשותפת בתקופת ההריון. לבנות זוגיות כשיש כבר ילד בשטח זה קשה עד בעיתי מאד.

הרווקות מהמגזר שלנו שאני מכירה, שהביאו ילדים בתרומת זרע (מכירה אישית כמה כאלה), לא עשו את זה מתוך אידיאולוגיה (גם הן מסכימות שהאידיאולוגיה זה לגדל ילדים בזוגיות) אלא מתוך להספיק להיות אמא - בחינת "זה מה יש".

אבל בטוח שהן עדיין רוצות זוגיות וזה האידיאל ביניהן.

לא בדיוק בן דוד ובכל-מקרה, נראה לי שהתשובה נמצאת בתוך מה שכתבתי די באריכות.
את מוזמנת להתייחס למה שכתבתי ואולי יהיה על מה לדון, כרגע את שואלת על מה שכבר כתוב ונוקטת עמדה מבלי להסביר אותה.

אני מניחה שזה עניין של הרגל של דיון אבל אני מבקשת להסביר שלפעמים אם נוקטים עמדה מעשית מבלי להתייחס לשיקולים שהצד השני הציג זה לא רק פחות ענייני זה גם עניין של מחיר שמישהו פה משלם (במקרה הזה, הרווקות) 

אין יותר מידי דברים מספיק חשובים להחרים חתונה של קרובה משפחה. (דוג' שכן לגיטימי- נישואי תערובת. ושאר נישואי איסור.)

בעיני פער של 5-6 שנים בין בני זוג זה בהחלט לגיטימי-

בין אם הם בני 20- 25 ובין אם הם בני 25- 30 או 35- 40.

לגבי רווקות שמביאות ילד- (יש לי המון מה לומר עליהן- זה ניסיון לסיכום בנקודות....)

*אי שיוויון מגדרי- כדי שלגבר רווק יהיה ילד הוא צריך גם תרומת ביצית וגם אם פונדקאית... (1:2)

*כל ילד זכאי להגיע לעולם מתוך חיבור של איש ואישה באהבה וטהרה וצניעות. תנאי פתיחה מינימאליים לחיים העולם הזה.

וכל ילד זכאי לגדול עם אביו- מולידו.

וכל ילד זכאי לקבל דוגמא אישית מהוריו לנישואין תקינים ובריאים.

*^^^ זה אומר לאותה אישה- תפסיקי לחשוב על המימוש העצמי שלך על חשבון הילד!

*מי שמשנה את היחס שלה לעצמה, לגוף שלה, לחיים שלה, לתפקיד שלה- והופכת לאמא--- שתעשה עוד צעד ותשנה את היחס גם לזוגיות ונישואין.

כמו שאמרו חז"ל- אין אישה אלא לבנים.

חז"ל לא היו צרי-מחשבה ושללו כל הקשר רומנטי ואישיותי וכו' מנישואין- הם פשוט הכירו שלפעמים יש נימוק טיבעי לקשר של זכר- נקבה - ומכיוון שאנחנו לא חיות- מוסד הנישואין עונה גם עליו.

* מה אני ממליצה לאותה בחורה רווקה?

תעזבי את החלומות. אבירים כבר אין בעולם.  גם אהבה חלומית לא תמצאי.

את רוצה בית עם ילדים- נכון?

אז פשוט- תמצאי איש יהודי, הוא צריך להיות ניסבל ונחמד מינימאלית-

ותתני לו ולעצמך את מתנת חייכם! -- קשר של נישואין ובית.

הזוגיות הזו מאוד מבוססת לדעתי- על יסוד של כל אחד נותן לשני ומקבל מהשני ובלעדי השני לא היה כלום אז אני אסיר תודה. בסיס של הערכה ולא של אהבה. (ועפ"י הרב דסלר---  האהבה בוא תבוא- עם הנתינה...)

*אגב- זה נק' שנכונה לכל נישואין-  האם את מוכנה לתת לבחור את מתנת חיו=

את החיים עצמם?

"וטהר ליבנו לעבדך באמת"

סליחה שאני אומרת אבל הסגנון של הדיבור הוא כזה שמקשה עלי להתייחס לדברים בצורה רצינית..

בטח יש לך הרבה מה להגיד אז בא נדבר בצורה בוגרת (בן כמה אתה?)

(דהיינו מובנים מאליהם) זה יותר קשה. וזה מה שאת מבקשת, לנמק לך דבר שנתפס בשכל כמובן מאליו. והרעיון הזה, במחילה מכבודך, פשוט מגוחך ומופרך.

כיוון נכון לפתור את בעיית הרווקות יהיה ע"י שבירת של מוסכמות חברתיות מיותרות שמונעות קיום של זוגות שהיו יכולים להצליח. ולא להוסיף נורמות כאלה שרק יחמירו את הבעיה.

בעצם את מציעה לפתור בעיה ע"י כך שניצור בעיה גדולה יותר. ואת עוד מתפלאת על התגובות שאת מקבלת ?

אני מודה לך כי באמת אני קולטת פה אמירה משמעותית שנוגעת באמת לדברים שלי ופותחת לי כיווני חשיבה.
אשמח לדון איתך יותר בנחת בהמשך, בינתיים מה שאני יכולה להגיד לך זה:

א- נכון, זאת בריאות לתפוס משפחה עם זוג הורים כדבר מובן מאליו ולא כמשהו שצריך להוכיח אותו.

ב- אתה טוען פה טענה חזקה- אם אני מדברת על תופעת הרווקות כבעיה של החברה אז האם יהיה נכון לחברה ליצור תיקון לבעיה שהוא בעצמו קלקול גדול יותר. וברור שזה לא מה שאני רוצה. כמה שאלות:
 1) האם התוצאה המשוערת היא תוספת קלקול או חוסר לגיטיציה של החברה למציאות שבה רווקות נותרות לבד (הסברתי את עצמי טוב?)
 2) האם זה מוסרי מצידנו להגיד דבר כזה שבעצם בא "על חשבונן" של אלה שלא יתחתנו, זה לא שחור-לבן, זה עניין של תחום אפור. (וצריך להסביר את העניין של "על חשבונן" כי עלתה האמירה שאנחנו מביאים ילדים לא בשביל עצמנו).
 בכל-מקרה, אני לוקחת את האמירה הזאת שלך אלי כדי לחשוב עליה קצת יותר..

ג- לא הבנתי למה התכוונת שכתבת שהתפליתי על איזושהי תגובה. אני יודעת שאני נוגעת ב"קודש הקודשים" של עמ"י וזה חייב להיות נושא טעון ולא משהו שדנים בו מבחוץ בצורה קרירה (אהבתי את האמירה הכל-כך עמוקה שלך: "לפעמים, דווקא להוכיח (דהיינו מובנים מאליהם) זה יותר קשה. וזה מה שאת מבקשת, לנמק לך דבר שנתפס בשכל כמובן מאליו." זה אומר שאתה נפגש עם הנושא מהמקום האמיתי שלו. כאן המקום להסביר שגם אני לא רואה את הדברים שצורה הסטטיסטית היבשה ממש לא אבל גם בעניין הזה. קשה לי להשקיע בקוצר זמן הזה של לפני שבת שבהתיחסות רצינית.

אני מקווה שאספיק במוצש.

(התפיליתי רק על תגובות שהיו נראות לי לא ענייניות, הסגנון היה של מריבות בין ילדים. אני מעלה ושא לפורום כדי לדון בו ולא כדי להתנגח עם אף אחד.)

שבת שלום /שבוע טוב

לרעיון שלך "להלחם על חוסר הלגיטימיות להנשא בפער של 5-6 שנים ויותר (כשהבחור הוא המבוגר כמובן)", ולו קראתי מגוחך ומופרך ולא לסוגיה של תרומות זרע לרווקות מבוגרות, שהוא לא ראוי לכינוי כזה. א"כ בדיעבד אני רואה שאפשר בהחלט להחיל את מה שאמרתי גם בהקשר הזה.

האם התוצאה המשוערת היא תוספת קלקול או חוסר לגיטיציה של החברה למציאות שבה רווקות נותרות לבד (הסברתי את עצמי טוב?). כן. הבנתי למה את מתכוונת. בשני המקרים לדעתי התוצאה תהיה של תוספת קלקול.

לגבי הרעיון של הגבלת הגיל, אפשר לתקוף אותו מכמה כיוונים, ומה שקשה זה להחליט באיזה מהם. קודם כל, ברור לך שהוא תיאורטי לגמרי ולא ישים, כן ? מהסיבה הפשוטה שהגברים יעדיפו נשים צעירות שבאופן טבעי נראות יותר טוב ויותר פוריות ואת לא תצליחי לשנות את המציאות הזאת. וגם מצד הנשים יש כאלה שמחפשות דווקא מבוגרים מהן ואפילו בהרבה, כל אחד והג'וק שלו. ועצוב לשמוע שבשם הרעיון המשובש הזה לא תלכי לחתונה של בן משפחה קרוב. וגם אם נשאר במימד התיאורטי. חשבת אולי שבמקום ליצור חוסר לגיטימציה כזאת עדיף ליצור לגיטימציה הפוכה למצב שבו הגבר יהיה קטן מהאשה ? למצב שבו לא נורא אם הגבר יהיה נמוך מהאשה ? אישית, כשאני רואה זוגות כאלה שהם בניגוד ל"נורמה", למשל שהאשה גבוהה מהגבר או זוגות מעורבים של אתיופי ו"לבנה", זה עושה לי טוב על הלב. משמח אותי קצת.

לגבי הרעיון של תרומת זרע לרווקות מבוגרות. קודם כל, הצורך והרצון להביא ילד לעולם הוא בהחלט מובן ומעורר הזדהות. אבל להביא לעולם ילד יתום מלכתחילה זאת אנוכיות ואכזריות. נכון, המציאות היא לא אידאלית, ויש לצערנו ילדים שנולדים בלי אבא או אמא, אבל האם זה מהווה הצדקה להביא ילדים כאלה לעולם מלכתחילה ?

חוץ מזה, גם כאן הדבר עלול ליצור תוספת של קלקול. דבר ידוע שהערך של המשפחה בעולם כיום התערער. עכשיו, לו נניח שמציאות שרווקות מבוגרות מביאות לעולם ילד מתרומת זרע תהפך ברבות הימים לדבר מצוי ומקובל, מוסד המשפחה יתערער עוד יותר. שהרי אם כיום קיימים שני מניעים לנישואין אחד הוא הקשר הזוגי בין איש לאשה והשני הוא הרצון לילדים, אם כל רווקה כבר מגיל צעיר תדע שיש לה פתח מילוט בדמות של תרומת זרע אזי הדרישות יעלו והמוטיבציה להתחתן תרד בצורה משמעותית כי "מי בכלל צריך את הגבר" ובעיית הרווקות רק תחמיר.

ובכלל, נקודה שמפריעה לי. מדוע מוקד הדיון הוא דווקא הרווקות המבוגרות ? מה עם הרווקים המבוגרים ? את חושבת שהם לא רוצים ילדים ? להם לא מגיע ? חשבת על זה בכלל ?

ומכאן לשאלה השניה שלך - בהתאם לטעם הראשון שלי, כיוון שהשיקול הוא לא רק על חשבונן אלא גם על חשבונו של הילד, אזי זה בהחלט נשמע לי מוסרי להתנגד לזה. וגם מהטעם השני נראה לי שהיה ראוי להתנגד לזה, אבל את הטיעון הזה אני לא אפתח כי כבר הארכתי יותר מדי.

וחוסר לגיטימציה של החברה למצב שבו רווקות נשארות לבד יכול וצריך להתבטא למשל בנסיון מוגבר להכיר ולהציע. שאנשים קצת יפתחו את העיניים והלב ויחשבו על כל הרווקים והרווקות שסביבם.

תודה לכל מי שהתייחס לדברים שכתבתי ביום שישי. ראיתי את ה"כתבה" של גיל (מי שלא הבין השרשור התחיל בכלל בפורום משפחה ובגלל שחשבתי שבפורום הזה הוא יותר רלבנטי העברתי אותו לכאן). מפאת השהע המאורת (2:00) והעובדה שאני צריכה לקום בעוד 4 שעות ליום ארוך אנסה להתייחס להכל ביחד בתמצות ובתקווה שאצליח לעשות זאת בצורה הטובה ביותר. אז ככה,
לגבי נושא פער הגילאים-
א- לא דיברתי על חוקים אלא על יצירת נורמות חברתיות. אני חולקת על מי שכתבה שא"א לעשות זאת. אני לא מקבלת את המושג "לחנך את החברה" כתבתי על כך, בסופו של דבר אדם רוצה להתחתן עם בן/בת הזוג שלו האלה היא מה יוצר רצון לדבר מסויים וכאן יש מקום להאריך אבל לא בשעה שכזאת, השורה התחתונה של ההסבר שלי על העניין תהיה שדפוסי חשיבה של החברה משפיעים על הרצון של היחיד ואם האדם קולט שלא לגיטימי לדבר על מראה חיצוני כפי שכרגע כן לגיטימי ולא לגיטימי להגדיאר שאני רוצה בחורה שצעירה ממני בכך וכך שנים ושכן לגיטימי להנשא עם בחורה שמבוגרת ממני בשנה שנתיים אז לאט-לאט התופעה הופכת ליותר ויותר רווחת והעסק נהיה יותר גמיש. ואיך יוצרים את המציאות הזאת? בכך שמציעים הצעות כאלה ולא מציעים הצעות שיש בהן את הפער הזה. לגבי, כרווקה, אני גם לא מקבלת הצעות בפער גדול מדי (זה לא שחור-לבן, בערך 4-5 שנים מעלי זה המקס', ושנתיים מתחתי).
ב- אני חושבת שבדיון אפשר להעלות הרבה טענות, אבל באמת בואו נראה מה קיים במציאות ומה נקודות התקיעה המרכזיות. זה לא משהו שנבדק מחקרית אבל כל מי שנפגש עם המציאות של הרווקים מקרוב יודע שהגבלת הגיל מצד הגברים מאוד מאוד משפיעה...
טוב קוראים לי ואני חייבת לעצור כאן, המשך יבוא בע"ה. לילה טוב

סליחה על התיקון בהבנת הנקרא... ניסחתי את עצמי בלשון נקבה- ואם לא שמת לב בבקשה תקראי שוב.... (חחח הבעיות המצחיקות של הרשת... יש גדר "לא ילבש" הכינויים??? צ''ע)

כן, אני אישה! שיום אחד בעז"ה תהיה רעיה! אמא!

אני בת 21 (אם לא ראית בכרטיס אישית), סטודנטית לאומנות, בוגרת שנתיים מדרשה. - האם אני נחשבת מספיק אינטלגנטית ומבינה בעינייך? או שסיגנון הכתיבה שלי מעיד על רדידות?!

אני מודה שאולי קצת העלת לי את הפיוזים---

א. גם לצעירים מגיע יחס ותשובה מכבדת.

ב. כל הנושא הזה נוגע העצבים רגישים.... כיחידים וכחברה.

עוד נק' שחשבתי עליה-

היחס בין היכולת הטכנולוגית שלנו לפעול בעולם לבין הכבוד שלנו כלפי מעשה בראשית.

זו סוגיה עם השלכות בתחומים רבים -הרבה מהם הבתחומי רפואה וכו'. לנו זה נוגע ביחס בין איך השם רוצה שיבואו ילדים לעולם לבין איך אנחנו יכולים להביא אותם לעולמנו...

ולדעתי- כל אדם זכאי שנשמתו תתחבר לגוף ותופיע בעולם מתוך זיווג של שתי אישיאויות- חיבור איש ואישה ולא תנאי מעבדה... (הסתייגות לגבי זוגות עם בעיות פוריות- ששם יש זוג! ויש גם תחנת ביניים להריון...) 

בחור שמציעים לו בחורות מכל מיני הפרשי גילאים הוא יצא איתן וזו שהתחתן איתה דוקא צעירה ממנו בשש שנים...

לבין בחור שמלכתחילה רוצה צעירות ממנו בהרבה.

אם הבנתי את רותם נכון, יש לה ביקורת על הסוג השני בלבד (גם לי יש...)

'יש להלחם על חוסר הלגיטימיות להנשא בפער של 5-6 שנים ויותר (כשהבחור הוא המבוגר כמובן).'
אני מבקש אם אפשר הסבר פירוט ונימוק, גם אם יש טענה הפוכה.

תנאים מקדימים שמגבילים עלי.
לא מדובר שהבחור המבוגר בן 18, לא על זה דיברתי.
וגם לא הבחורה בת 18.

אבל כהכללה גורפת זה תפס לי את העין.

~~

בתור בחור רווק ובלי קשר שאני לא יודע מחיי בנושא לא אוכל להגיב לשאר הדברים ואני חושב שכך באמת שייך.
יום אחד אולי אחזור לכאן כשאדע פירור.

יעקביוסף
[הפיצול הסכים בשרשור כאוב זה לרדת ממני]

אני חושבת שהיא מדברת על כך שבחורים בני 27 ומעלה לא מוכנים לצאת עם בחורות בגילם אלא רק עם קטנות מהן.

ואלי אם רותם תסכים היא תכתוב לנו למה היא מתכוונת כשהיא כותבת:
"ובזמן שאנחנו מזדעדעים איך בוגרות האולפנות והמדרשות שלנו חושבות בכיוונים של חד הוריות עלינו להזדעזע מהדרך שבה מדברים בחורים בתוך הישיבות שלנו!"
איך מדברים בחורים? על מה בעצם את מתלוננת? את מוכנה לכתוב לנו דוגמא?

ועוד שאלה קטנה- פער גילאים לטובת הבחורה- כן מקובל עליך? בחורה בת 32 עם בחור בן 27 זה בסדר? למה? כי זה פותר לך את הבעיה של הרווקות המבוגרות?
אני תוהה אם זה אמור להיות השיקול של כן או לא פער גילאים, לאיזה כיוון שיהיה.
באמת אשמח לדוגמאות ונימוקים.

ואגב,
אני כן מדברת על פער של 5-6 שנים. גם בחור בן 23 לא צריך להפגש עם בת 18 ובן 27 עם בת 22. אם יוצא יוצא (אנחנו עדיין בחברה מעורבת, לאט-לאט..).

יהיה לי יותר קל להתייחס לשאר הדברים שכתבת עם אדע פחות או יותר עם מי אני מדברת (כלומר בת כמה את בערך- יש שאלות שקצת מוזר לשמוע מבת 24-25 כי היא מבינה את התשובה לבד, יש לי תחושה שאת עוד לא שם..).

אני אמא לילד. ולילד יש אבא. שהוא אומנם לא בעלי היום. ובכל זאת. לילד שלי יש אבא והוא שומר איתו על קשר בעידודי המוחלט! להגיד לך שקל לי עם זה? לא. ואני בכל זאת נלחמתי על הסכמי ראיה רחבים ככל האפשר כי ילד צריך אבא.

ועדיין פער גילאים של 5-6 שנים לא נראה לי נורא ואיום, ובוודאי שלא מצריך גינוי.

המשך במוצ"ש.

שבת שלום!

באמת מעריכה את האימהות שלך!

קול שפוי מול השירשור ההזוי הזה- ילד צריך אבא- ואני ייאבק על מיוש הצורך הזה.

שאלת יותר מפעם א' מגיבים בני כמה הם.

אני משוכנע שעניין יותר משמעותי הוא ההתנסות, שהרי גם גיל הוא פונקציה, בין השאר , של התנסויות.

 כלומר, אין לי שום ספק בכך שתתפסי את כל הסוגיה באופן שונה לאחר נשואיך בע"ה, שכן רק לאחר שתחווי את הזוגיות  בפועל בצורה נכונה, תביני עד כמה זהו המצב הטבעי הראוי והנכון, וכל מיני תפיסות קודמות שלך היו מוטעות.

אשמח להסביר אם תסביר לי.

האם צורם לך שאומרים לך להתמקד בבנות בטווח של שנתיים שלוש מהגיל שלך ולא להפגש עם צעירות יותר? מה צורם בזה? הרי בחורות הרבה יותר מוגבלות ממך??
נראה לי שמי ש"דעתו מעורבת עם הבריות" והוא רוצה את טובת הכלל ולא את טובת הנאתו הפרטית לא מרגיש שזו הגבלה אלא הכוונה (ולא סמנטיקה!!- מוכנה לפרט אם צריך) כי הוא באמת באמת רוצה שכולם יתחתנו ויבנו בתים בריאים וטובים עם זוג הורים וזה גובר על הרצון שלו להנשא דווקא למישהי כל-כך צעירה כי הוא מבין שזה סותר.

שיקולים אישיים ושיקולים כלל- ישראליים.

עושים סלט מכל הערכים גם יחד.

השם יעזור לכולנו...

אני לא רוצה להתעלם אבל תנסי לנסח משהו ענייני באמת בלי לכעוס. אשמח להתייחס.

אני כותבת שוב כמו שכבר כתבתי בתגובות אחרות, אני שמה סימן שאלנה גדול ברקע של כל מה שאמרתי אבל עד כה לא היה איזשהו טיעון שגרם לי לראות את הדברים אחרת.

אני מעלה את דברי על הכתב בפורום מתוך הרגשה שזה נושא שאני רוצה לברר עם אחרים. לברר באמת- אז קדימה, מה יש לך להגיד?

(ואם יש עמדות של תלמידי חכמים בעניין אז הכי טוב!)

וכל הכבוד לך שאת באה לברר ולדון ולהקשיב ולהבין. באמת.

לגבי הגילאים של זוגות--

יש בעיה כלל מערכתית של רווקות מאוחרת.

ויש בעיה אישית של כל אדם מחפש את אהבת ליבו\ה.

וכשעושים הצלבה בין שתי הבעיות- אין פיתרונות קסם! א''א לקבוע גבולות גיזרה חדים- לאמור- אתה תאהב רק בנות עד

גיל X! את תסנני הצעות מעולות שהבחור מבוגר מידי ב11 חודש!... נתתי דוגמאות מגוכחות כדי לנסות להביע את הקושי.

דעות של רבנים- הדרך הכי מהימנה היא לפנות אל רבנים ולבקש תשובות. יש היום המון רבנים גדולים שזמינים לשאלות בדואר מעטפות-בולים, דואר ינשופים, דואר אלקטרוני, SMS (סתם... תבקשי תשובה מנומקת!)...

ואני אישית ישמח אם תעלי לנו את אתשובות שתקבלי.

חילך לאוריתא!

א- לא דיברתי על בחורות שקשה להן עם מבוגרים, אני לא יודעת בת כמה וכמה את מכירה את המציאות אבל זאת לא ה"בעיה" שלנו.

ב- זכותו של כל אחד לעשות מה שהוא רוצה, מבחינתי זכותו של גבר בן 40 להתחתן עם בת 20, זה חא המישור. יש פה בעיה של החברה והשאלה איך מתקנים חברה. והתשובה היא יצירת נורמות חדשות.

ג- תודה על האיחולים! תבורכי. (ולמרות שאני מעריכה את הרצון לשדר אכפתיות וכו'.., זה גורם לי לחשוש שאולי ההתייחסות לטענות לא כל-כך עניינית).

ד- אם לא היה עכשיו שעתיים לפני שבת הייתי מסבירה לך איך אני קולטת את סוגית הבטחון בה'. בתמצות: בטחון בה' זה לא מושג מן הפה ולחוץ, המשמעות של זה היא ההבנה שהכל מכוון, הכל חלק ממציאות אחת, מציאות אלוקית ושבתוך המציות האלוקית הזאת רצון ה' היא שאנחנו נהיה כמה שיותר פעילים (וכרגע להיות כמה שיותר פעילים זה בעיקר להבין עד הסוף כיצד עלינו לפעול) וכמה שיותר שותפים ולכן בכל תחום בחיים האדם צריך לעשות את המקסימות מצידו וגם להתפלל- זה נושא מאוד מדויק ומאוד עדין שלא עכשיו הזמן הנכון להסביר אותו.
אני אומרת שוב, ברקע של האמירות שלי עומד סימן שאלה גדול כלומר, אני רוצה לשמוע מה יש לאחרים (ובעיקר לת"ח אז קדימה! תביעו עמדות עם גיבוי של רבנים ותאמרו דברים בשם אמרם!) אבל ברור לי שלא נכון לפתור את זה במושגים של דוסים "בטחון בה'" כי אם זה הדבר הנכון לעשות אז זה מה שצריך לעשות.

יש לי תחושה שבגלל המהירות (שבת...) האמירות יצאו קצת מעורפלות. אני מצטערת, נוסף למהירות זה גם לגעת בנקודות די עמוקות שלא קל להסביר למישהו שלא מכירים.

את כותבת 'לא להתחיל לחנך את העולם או לשנות סדרי עולם נורמליים'. למה לא? האם אדם צריך לתקן רק את עצמו או שאם הוא רואה סדרי עולם לא נורמליים הוא צריך לתקן אותם?

סליחה, אבל זה נשמע היגררות מהמקום של ביטחון בה' למקום של בריחה מהתמודדויות וחידושים

'האדם לא נברא לתקן את נשמתו, הוא נברא להרים את השמיים' (הרבי מקוצק זצ"ל).

חיים ומוות ביד הלשון...

פעמים רבות הדרך שבה אנו מתבטאים יוצרת סוג מסוים של זרקור לעומק לתכנים אותם לא רצינו לחשוף. ייתכן ואני טועה אבל נראה לי שבמקרה כזה מדובר גם כאן...

שימת הדגש על בעיותיה של הרווקה המבוגרת 'שרוצה' אבל רצונותיה אינה מתגשמים - חושפת כאן צהר לעולם נפשי עמוק שעומד בשורשו המדרש המפורסם - 'בשבילי נברא העולם'...

ההתליה בין הגיל לבין יכולתה של הבחורה להנשא - 'כי לא מוכנים לשמוע על לצאת עם בחורה בת גילם או מבוגרת יותר' היא חסרה. הסיבה שבגללה בדרך כלל בני 27 ומעלה מעדיפים שלא לצאת עם רווקות בנות גילם או מבוגרות יותר אינה עומדת בהכרח על עניין 'אני רוצה ילדה שיהיה לי עם מי לשחק' או 'אני אשמח להשאר תמיד הגדול והחכם שיסתכלו עליו מלמטה למעלה'. מן הסתם יש רבים שרמת חשיבתם היא כזו, אך לרוב הנשים אותן אני מכיר אני ממש לא מאחל אדם כזה כבן זוג לחיים (עניין של טעם אישי...)!

הבעיה המרכזית (והיא אינה תלויה בין רווקים לרווקות), היא העובדה שאדם התבגר והתרגל למציאות חיים לבד במשך שנים ולא הסכין, השכיל, או התמזל מזלו (מחק את המיותר) לבנות מערכות זוגיות. ייתכן שמדובר באחריות הצד השני, ייתכן מדובר בחוסר מזל,אך הדבר מעורר שאלה.

כמובן שהדבר אינו חד משמעי... יש לגיל גם יתרון של התפקחות ושל בגרות דבר שקוסם לחלק מן הנשים הצעירות כמו גם לחלק (קטן יותר לצערנו) מהגברים. חוכמת החיים מהווה יתרון גדול למי שמחפש את הבגרות והבשלות.

אבל,הבשלות אינה תלוית גיל כרונולוגי! חשיבה כמו של הכותבת - לפחות יהיו לי ילדים. היא חשיבה אנוכית!  היא מעלה על נס את רצונותי ומאוויי בלי להתייחס למחירים הנלווים. כגרוש שהוא הורה לילדה אני יכול להעיד כמה לא פשוט החינוך מתוך משפחה שאינה משפחה אידאלית (היום קשה להשתמש במושג נורמלית - כי גם אצלנו פשה הנגע של הגירושין ברמות כאלו שאפשר לומר שילדי גרושים באזורים מסויימים בארץ אפילו אינם מיעוט...).

ההתייחסות אל הילד/ה כאל אביזר לשימוש לנוחותי ולרצונותי אינה מעידה על בגרות יתר! ההפך הוא הנכון ככל שאדם מתבגר הוא מבין מה הדברים החשובים לו ביותר שעליהם הוא יתעקש ומה הדברים שהם כצל חולף שאיתם אפשר להתמודד ולכן אין צורך להתעכב עליהם בבניית קשר.

אבל, אדם ששם את עצמו במרכז וילדו/ילדתו הם חלק מהדברים שצריכים לסובב אותו ולספק את רצונותיו המיידים. הוא אדם אנוכי ולא בוגר. הייתכן שבגלל חוסר בגרותו הוא לא נישא/התגרש?!

רק נקודה למחשבה...

(וכל זה בלי להתייחס לצד ההלכתי!)

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)

לק"י

אבל לא הייתי בונה על זה. זה לא פורום היכרויות מלכתחילה.

אשמח להכיר אישה דתיה מעל גיל 40.

אני בן 48 גרוש.

על השאר אפשר להתכתב