פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1848)

צדיק!

בשו"ט...

השבוע שבו מת סבא אלהים / גלעד, חבר של נחשון וקסמן הי"ד

כבר בגיל צעיר הכרתי אותו, את סבא אלהים, שמעתי עליו רבות: בבית, בגן ומסתם אנשים. אפילו זכיתי לדבר איתו אישית, עם סבא אלהים, כשבאתי לבית הכנסת- שם הייתי מתנדנד בשבילו. הייתי קורא את המילים האלה מהסידור ועושה טובה גדולה לסבא הטוב, ממש הייתי בסדר איתו, הרי כתוב בתורה: "והדרת פני זקן".
אחלה סבא היה אלהים, עם פנים יפות וזקן לבן ארוך, האמת היא שהוא היה די דומה לסנטה קלאוס, הסבא הטוב שלהם.
אבל עם השנים הסבא התחיל לאכזב, כנראה שהוא כבר נעשה קצת סנילי כי הוא היה מפשל הרבה. הצטברו לי המון דוגמאות למחדלים של סבא: כשנכשלתי במבחנים, או כשנורא רציתי להיות חבר של יוסי, "מלך הכיתה", ולא הלך לי. ולאט לאט החלו מתגנבות לאוזני שמועות, שהיו לו, לסבא, מעידות הרבה יותר גדולות, ממש שערוריות שלא האמנתי על הסבא הטוב שהוא אחראי להן.
סיפרו לי על כל מיני נכדים שלו שאין להם מה לאכול, על כאלה שאין להם קורת גג שתגן עליהם, על חולים במחלות קשות. והנורא מכל, פעם בשנה אנשים רעים היו מספרים לי שקרים, כאילו שישה מליון מאחי נטבחו באכזריות ועונו על לא עוול בכפם, והייתי כועס עליהם, הרי לא ייתכן שסבא נתן שככה יעשו בחצר שלו, והלא אי אפשר לעשות שום דבר ללא רשותו של סבא!
אבל לאט לאט הבנתי שכנראה זה נכון, ואז החל סבא לגסוס.
לא שלא היו לו את הרגעים היפים שלו, שלא תחשבו, הרבה פעמים הוא עזר לי, למשל כשהעירקי המשופם ירה עלי מלא טילים, והוא הציל אותי ועוד הרבה חבר´ה, אבל למרות זאת הוא גילה סימנים מובהקים של מוות הולך וקרב.
שמעתי שמועות שהוא נפטר ולא ידעתי אם להאמין להן. ובעוד אני מסתפק ירו בחיילת שכל חטאה היה לשבת בבית קפה, לא רחוק מכאן, בנחלת שבעה. ובעוד אני מתלבט, אולי הוא באמת מת, באו החבר´ה של ה"חמאס" וחטפו לנו את נחשון, והחלטתי שאני אכריח את סבא להחזיר לנו אותו.
ביקשתי מסבא אינספור פעמים, והייתי ילד ממש טוב, כמו שמזמן לא הייתי, וידעתי שסבא הטוב לא יכול לפשוע פשע כה חמור ולא להחזיר לנו את נחשון, הרי אם אני החלטתי שזה לא פייר, אז מי הוא, הסנילי הזה, שיעז להחליט אחרת?!
אבל הסבא הרע הזה בכלל לא הקשיב לי, הוא נתן להם לרצוח אותו! וכאילו רק כדי להוכיח איזה סבא הוא באמת, הוא גם לקח את ניר פורז, אפילו שאת אביו הוא כבר הרג לפני הרבה זמן.
מבחינתי זה היה חמור מאוד, זה חייב אותי לבדוק אם באמת הסבא הזה בכלל היה קיים אי פעם.
רציתי לקחת פסק-זמן מהכל ולפתוח בחקירת העניין, אבל אפילו שבוע מנוחה הוא לא נתן לי, כשהפצע שלי עוד היה פתוח לרווחה, הוא שפך עליו חומצה. קו חמש עלה באש, ופתאום נפקחו עיני וראיתי, ראיתי את הדם הזורם, את המעיים השפוכות, ראיתי את הגולגולות על הכביש ואת האיברים שנתלו להם במרפסות, ראיתי 22 משפחות שבשבילן כבר שום דבר לא יהיה כמו פעם, אבל יותר מזה: ראיתי משפחה אחת גדולה מבכה על בניה שנפלו. המשפחה הגדולה הזאת היא בעצם המשפחה שלי, עם ישראל קוראים לה, וביחד הלכנו לקבור 22 שקים של דם ועור.
אבל למניין ההרוגים הצטרף חלל 23, סבא אלהים.
היום החיים שלי קצת יותר קשים, קשה בלי הסבא הטוב, אבל בפנים אני שמח שקברנו אותו, כי קברנו סבא שאף פעם לא היה. קברנו סבא שהמצאנו לעצמנו כי זה היה נוח, סבא אותו דמיינו, סבא שאת קולו אף פעם לא שמענו ואותו מעולם לא ראינו, וזה רק היה נדמה לנו.
אבל שעת פטירתו של סבא הייתה גם שעת לידה, כי רק כשראיתי אותו עמוק עמוק בתוך האדמה, נולד לי אלהים חדש. די מבאס האלהים החדש שלי, הוא בכלל לא כמו סבא! בעצם אני כבר לא מספיק יודע מה הוא בדיוק, לו אין סימנים מובהקים כל כך כמו להוא עם הזקן והחיוך.
אבל למרות שאיתו הרבה פחות כיף והוא קצת פחות מוחשי, אני מאוד אוהב אותו, כי הוא אמיתי. את האלהים הזה לא אני בראתי, הוא ברא אותי, וה"טוב" שלו זה מושג קצת פחות מושג מהטוב שלי. קצת קשה לי איתו, הוא לא תמיד מובן, אבל הוא יודע את זה ולכן הוא הזהיר אותי מראש, אך את אזהרותיו לא יכולתי לשמוע, כי הסבא סתם את אוזניי. סתם אותן מלשמוע את ה´ מדבר אלי בסיני, באופן הכי גלוי וודאי. סתם אותן מלשמוע את חזן ההפטרה צועק בכל ראש חודש: "כי גבהו שמים מארץ, כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם". סתם אותן מלשמוע את פרשיות התוכחה, על הנשים שמבשלות את ילדיהן וכל השאר.
היום אני כן שומע, שומע ומתבגר, מתבגר ומתגבר. את האלהים החדש שלי אני לא מנסה לחנך, לא מנסה להכריח, רק מנסה להבין למה הוא מנסה אותי. באלהים הזה אני מאמין, מאמין שהוא טוב, מאמין שהוא רואה את הדברים בצורה קצת יותר גדולה ממני, והשיקולים שלו קצת יותר אמיתיים. אני גם מאמין שהוא יראה לנו יום אחד את הטוב הזה, כמו שהוא הבטיח שהוא יעשה, ורק אז נראה את כל החלקים שמרכיבים את הפאזל, ורק אז ימלא שחוק פינו. בינתיים החלטתי לעבוד קצת יותר קשה, כדי שהיום הזה יבוא יותר מהר, כדי שאת הטוב והצדק נוכל לראות בעיניים, שכבר לא נצטרך רק להאמין בו.
כנראה שזה נכון, מה שאומרים הגננים, שהצמחים גדלים רק אחרי שגרעיניהם נרקבים,

וככה השבוע אני ומדינה שלמה, קברנו לנו סבא,
וגילינו אלהים.

השבוע שבו מת סבא אלהים / גלעד, חבר של נחשון וקסמן הי"ד

כבר בגיל צעיר הכרתי אותו, את סבא אלהים, שמעתי עליו רבות: בבית, בגן ומסתם אנשים.

אפילו זכיתי לדבר איתו אישית, עם סבא אלהים, כשבאתי לבית הכנסת- שם הייתי מתנדנד בשבילו.

הייתי קורא את המילים האלה מהסידור ועושה טובה גדולה לסבא הטוב, ממש הייתי בסדר איתו, הרי כתוב בתורה: "והדרת פני זקן".
אחלה סבא היה אלהים, עם פנים יפות וזקן לבן ארוך.

האמת היא שהוא היה די דומה לסנטה קלאוס, הסבא הטוב שלהם.
אבל עם השנים הסבא התחיל לאכזב, כנראה שהוא כבר נעשה קצת סנילי כי הוא היה מפשל הרבה. הצטברו לי המון דוגמאות למחדלים של סבא: כשנכשלתי במבחנים, או כשנורא רציתי להיות חבר של יוסי, "מלך הכיתה", ולא הלך לי.

ולאט לאט החלו מתגנבות לאוזני שמועות, שהיו לו, לסבא, מעידות הרבה יותר גדולות, ממש שערוריות שלא האמנתי על הסבא הטוב שהוא אחראי להן.
סיפרו לי על כל מיני נכדים שלו שאין להם מה לאכול, על כאלה שאין להם קורת גג שתגן עליהם, על חולים במחלות קשות.

והנורא מכל, פעם בשנה אנשים רעים היו מספרים לי שקרים, כאילו שישה מליון מאחי נטבחו באכזריות ועונו על לא עוול בכפם, והייתי כועס עליהם, הרי לא ייתכן שסבא נתן שככה יעשו בחצר שלו, והלא אי אפשר לעשות שום דבר ללא רשותו של סבא!
אבל לאט לאט הבנתי שכנראה זה נכון, ואז החל סבא לגסוס.
לא שלא היו לו את הרגעים היפים שלו, שלא תחשבו, הרבה פעמים הוא עזר לי, למשל כשהעירקי המשופם ירה עלי מלא טילים, והוא הציל אותי ועוד הרבה חבר´ה,

אבל למרות זאת הוא גילה סימנים מובהקים של מוות הולך וקרב.
שמעתי שמועות שהוא נפטר ולא ידעתי אם להאמין להן.

ובעוד אני מסתפק ירו בחיילת שכל חטאה היה לשבת בבית קפה, לא רחוק מכאן, בנחלת שבעה.

ובעוד אני מתלבט, אולי הוא באמת מת, באו החבר´ה של ה"חמאס" וחטפו לנו את נחשון, והחלטתי שאני אכריח את סבא להחזיר לנו אותו.
ביקשתי מסבא אינספור פעמים, והייתי ילד ממש טוב, כמו שמזמן לא הייתי, וידעתי שסבא הטוב לא יכול לפשוע פשע כה חמור ולא להחזיר לנו את נחשון, הרי אם אני החלטתי שזה לא פייר, אז מי הוא, הסנילי הזה, שיעז להחליט אחרת?!
אבל הסבא הרע הזה בכלל לא הקשיב לי, הוא נתן להם לרצוח אותו!

וכאילו רק כדי להוכיח איזה סבא הוא באמת, הוא גם לקח את ניר פורז, אפילו שאת אביו הוא כבר הרג לפני הרבה זמן.
מבחינתי זה היה חמור מאוד, זה חייב אותי לבדוק אם באמת הסבא הזה בכלל היה קיים אי פעם.

רציתי לקחת פסק-זמן מהכל ולפתוח בחקירת העניין, אבל אפילו שבוע מנוחה הוא לא נתן לי, כשהפצע שלי עוד היה פתוח לרווחה, הוא שפך עליו חומצה.

קו חמש עלה באש, ופתאום נפקחו עיני וראיתי, ראיתי את הדם הזורם, את המעיים השפוכות, ראיתי את הגולגולות על הכביש ואת האיברים שנתלו להם במרפסות, ראיתי 22 משפחות שבשבילן כבר שום דבר לא יהיה כמו פעם, אבל יותר מזה: ראיתי משפחה אחת גדולה מבכה על בניה שנפלו.

משפחה הגדולה הזאת היא בעצם המשפחה שלי, עם ישראל קוראים לה,

וביחד הלכנו לקבור 22 שקים של דם ועור.
אבל למניין ההרוגים הצטרף חלל 23, סבא אלהים.
היום החיים שלי קצת יותר קשים, קשה בלי הסבא הטוב, אבל בפנים אני שמח שקברנו אותו, כי קברנו סבא שאף פעם לא היה.

קברנו סבא שהמצאנו לעצמנו כי זה היה נוח, סבא אותו דמיינו, סבא שאת קולו אף פעם לא שמענו ואותו מעולם לא ראינו, וזה רק היה נדמה לנו.
אבל שעת פטירתו של סבא הייתה גם שעת לידה, כי רק כשראיתי אותו עמוק עמוק בתוך האדמה, נולד לי אלהים חדש.

די מבאס האלהים החדש שלי, הוא בכלל לא כמו סבא!

בעצם אני כבר לא מספיק יודע מה הוא בדיוק, לו אין סימנים מובהקים כל כך כמו להוא עם הזקן והחיוך.

אבל למרות שאיתו הרבה פחות כיף והוא קצת פחות מוחשי, אני מאוד אוהב אותו, כי הוא אמיתי.

את האלהים הזה לא אני בראתי, הוא ברא אותי, וה"טוב" שלו זה מושג קצת פחות מושג מהטוב שלי.

קצת קשה לי איתו, הוא לא תמיד מובן, אבל הוא יודע את זה ולכן הוא הזהיר אותי מראש, אך את אזהרותיו לא יכולתי לשמוע, כי הסבא סתם את אוזניי.

סתם אותן מלשמוע את ה´ מדבר אלי בסיני, באופן הכי גלוי וודאי.

סתם אותן מלשמוע את חזן ההפטרה צועק בכל ראש חודש: "כי גבהו שמים מארץ, כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם".

סתם אותן מלשמוע את פרשיות התוכחה, על הנשים שמבשלות את ילדיהן וכל השאר.
היום אני כן שומע, שומע ומתבגר, מתבגר ומתגבר.

את האלהים החדש שלי אני לא מנסה לחנך, לא מנסה להכריח, רק מנסה להבין למה הוא מנסה אותי.

באלהים הזה אני מאמין, מאמין שהוא טוב, מאמין שהוא רואה את הדברים בצורה קצת יותר גדולה ממני, והשיקולים שלו קצת יותר אמיתיים.

אני גם מאמין שהוא יראה לנו יום אחד את הטוב הזה, כמו שהוא הבטיח שהוא יעשה, ורק אז נראה את כל החלקים שמרכיבים את הפאזל, ורק אז ימלא שחוק פינו.

בינתיים החלטתי לעבוד קצת יותר קשה, כדי שהיום הזה יבוא יותר מהר, כדי שאת הטוב והצדק נוכל לראות בעיניים, שכבר לא נצטרך רק להאמין בו.
כנראה שזה נכון, מה שאומרים הגננים, שהצמחים גדלים רק אחרי שגרעיניהם נרקבים,

וככה השבוע אני ומדינה שלמה, קברנו לנו סבא,
וגילינו אלהים.

חזק כל כך!!!

רעיון פשוט שמובא בצורה מדהימה.

ראיתי את התוכנית אתמול בערב, איזה כוחות נפש!

הלוואי ונגיע לרגליים של האנשים האלו!

חוסר אחריות לפרסם דבר כזה בלי לבדוק (וגם עם לבדוק..)

מרגש ומלא אמונה וביטחון! הלוואי ונזכה לחזור בתשובה ולהתחזק.

אנא ה' הושיעה נא!!!

שעושים דברים נוספים במקביל על המחשב.

אני למשל.

ב"ה

ומתפללים כל הזמן.

השם יעזור.

באו כל אחד יקח על עצמו להגיד את הפרקים האלו עד סוף השבוע...

מה דעתכם?

יישר כח!

מי עוד מצטרף/פת?

הייתי בטוחה שאני נכנסת לאחר זמן רב וכל הספר נגמר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אז קדימה ובזריזות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

להתחיל חדש?

יש לכם כח?

ב"א כל התחלה בשרשור חדש

(שלא יהיה יותר מידי בלאגן ושלא יצטמק לנו ח"ו)

בס"ד

מופיע על המסך למטה ריבוע קטן בצד ימין.
תקישי בתוכו.

בס"ד

שאחרי32 יום  שימותו בדרום העולם 5 אנשים קדושים ...תבוא נקמה על הגויים...

(במומבי נרצחו 5 אנשים קדושים ואחרי 32 יום יצאנו למלחמה)

בציפיה לגאולה!

אפרת

א הִתְקוֹשְׁשׁוּ, וָקוֹשּׁוּ--הַגּוֹי, לֹא נִכְסָף.  ב בְּטֶרֶם לֶדֶת חֹק, כְּמֹץ עָבַר יוֹם; בְּטֶרֶם לֹא-יָבוֹא עֲלֵיכֶם, חֲרוֹן אַף-יְהוָה--בְּטֶרֶם לֹא-יָבוֹא עֲלֵיכֶם, יוֹם אַף-יְהוָה.  ג בַּקְּשׁוּ אֶת-יְהוָה כָּל-עַנְוֵי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ פָּעָלוּ; בַּקְּשׁוּ-צֶדֶק, בַּקְּשׁוּ עֲנָוָה--אוּלַי תִּסָּתְרוּ, בְּיוֹם אַף-יְהוָה.  ד כִּי עַזָּה עֲזוּבָה תִהְיֶה, וְאַשְׁקְלוֹן לִשְׁמָמָה; אַשְׁדּוֹד, בַּצָּהֳרַיִם יְגָרְשׁוּהָ, וְעֶקְרוֹן, תֵּעָקֵר.  {ס}

ה הוֹי, יֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם--גּוֹי כְּרֵתִים; דְּבַר-יְהוָה עֲלֵיכֶם, כְּנַעַן אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְהַאֲבַדְתִּיךְ, מֵאֵין יוֹשֵׁב.  ו וְהָיְתָה חֶבֶל הַיָּם, נְו‍ֹת כְּרֹת רֹעִים--וְגִדְרוֹת צֹאן.  ז וְהָיָה חֶבֶל, לִשְׁאֵרִית בֵּית יְהוּדָה--עֲלֵיהֶם יִרְעוּן:  בְּבָתֵּי אַשְׁקְלוֹן, בָּעֶרֶב יִרְבָּצוּן--כִּי יִפְקְדֵם יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, וְשָׁב שבותם (שְׁבִיתָם).  ח שָׁמַעְתִּי חֶרְפַּת מוֹאָב, וְגִדֻּפֵי בְּנֵי עַמּוֹן--אֲשֶׁר חֵרְפוּ אֶת-עַמִּי, וַיַּגְדִּילוּ עַל-גְּבוּלָם.  ט לָכֵן חַי-אָנִי נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי-מוֹאָב כִּסְדֹם תִּהְיֶה וּבְנֵי עַמּוֹן כַּעֲמֹרָה, מִמְשַׁק חָרוּל וּמִכְרֵה-מֶלַח וּשְׁמָמָה, עַד-עוֹלָם; שְׁאֵרִית עַמִּי יְבָזּוּם, וְיֶתֶר גּוֹיִ יִנְחָלוּם.  י זֹאת לָהֶם, תַּחַת גְּאוֹנָם:  כִּי חֵרְפוּ וַיַּגְדִּלוּ, עַל-עַם יְהוָה צְבָאוֹת.  יא נוֹרָא יְהוָה, עֲלֵיהֶם, כִּי רָזָה, אֵת כָּל-אֱלֹהֵי הָאָרֶץ; וְיִשְׁתַּחֲווּ-לוֹ אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ, כֹּל אִיֵּי הַגּוֹיִם.  יב גַּם-אַתֶּם כּוּשִׁים, חַלְלֵי חַרְבִּי הֵמָּה.  יג וְיֵט יָדוֹ עַל-צָפוֹן, וִיאַבֵּד אֶת-אַשּׁוּר; וְיָשֵׂם אֶת-נִינְוֵה לִשְׁמָמָה, צִיָּה כַּמִּדְבָּר.  יד וְרָבְצוּ בְתוֹכָהּ עֲדָרִים, כָּל-חַיְתוֹ-גוֹי--גַּם-קָאַת גַּם-קִפֹּד, בְּכַפְתֹּרֶיהָ יָלִינוּ; קוֹל יְשׁוֹרֵר בַּחַלּוֹן, חֹרֶב בַּסַּף, כִּי אַרְזָה, עֵרָה.  טו זֹאת הָעִיר הָעַלִּיזָה, הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח, הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ, אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד; אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה, מַרְבֵּץ לַחַיָּה--כֹּל עוֹבֵר עָלֶיהָ, יִשְׁרֹק יָנִיעַ יָדוֹ.  {פ}

בע"ה

אבל הכל כתוב, אני יודעת..

__________________________
רק אני לא מצליח לתפקד נורמלי עכשיו?
פשוט אצלנו הכל מתנהל כרגיל, כאילו אין מלחמה..

בע"ה

זו לא אני! זו המקלדת!

|מתגוננת|

בע"ה

זו לא אני! זו המקלדת!

|מתגוננת|

וגם על כל עם ישראל באשר הם!!

הכל לטובה- את זה אנחנו יודעים. אבל הקב"ה, תן לנו להרגיש זאת בזמן אמת!!
כפי שנאמר "שנה טובה ומתוקה".שהטוב יהיה מתוק, ולא יבוא בקשיים.!
|ענת המודאגת עד מאוד|

לילה טוב!

שאלוקים הטוב ימשיך לשאת אותנו על כפיו....

שנמשיך לראות את הניסים הגדולים המתרחשים עמנו....

ושלא נשמע עוד שוד ושבר בגבולינו.

רק טוב!!!

בן פרידה אלקה.

ביקרתי אותו בבאר שבע.

איך את מכירה אותו?

בס"ד

לכן כתבתי את זה...

בס"ד

חייל נוסף שנפצע בלחימה היום.

http://www.islamonline.net/English/In_Depth/GazaHolocaustMuseum/comment/BrowseComment.aspx

שימו תגובות אוהדות לישראל
הם שמים הכל בלי לסנן או שהם לא ממש מבינים אנגלית