שרשור חדש
מה אתם אומרים ?קשלש

האם כאן זה היה הולך ?

 

ולמה כן או לא ? (נמק פרט הסבר)

http://www.kipa.co.il/community/show.asp?messageid=4280050

 

אחרי זה ייסוד כנראה מסמך היסוד של הפורום

ופרופיל הגולש הממוצע..

 

==

מוקדש לחובשת הגדולה מכולם

אשר תפקידה בכח הדודה הג'ינית

יחס ?קשלש
סורי על הייבוש, אבל מ 7 ברכות אנשים עושים סרט, אזדרדוסית
שבת?!
עושים סרט ?קשלש
מי הבימאי ? - אנ מתנדב !!!
לא הולך*שלי*
אהקשלש
שלי מה קרה כפרע?!
אתה לא היית בשבת, אז מה אתה מדבר?חיפושית אדומה
הרוב פה תימניםחיפושית אדומה
וזה עולה לא מעט לעשות שבת...
גם לך יש בעיה עם תימנים?  איזה טוב^
לא...איזה טוב^
1. אנחנו מספר אנשים ממש מצומצם יחסית לכיפה.
2. אתה בעצמך אמרת שאתה לא בא- אתה נותן דוגמא ממש טובה לאחרים...
3. אין פה כ"כ הרבה אנשים שמעוניינים להכיר פה את הצד השני.

למרות שאחרי הכל זה יכל להיות ממש מצוין וכיף לכולנו...
מסכימה עם כל מילה...א.מ.נ
נכון עם כל הכבוד אנישרבובאחרונה
לא רוצה בנתיים "להכיר את הצד השני..."
אז סליחה שאני פה
אבל אין לפורום המתוק הזה תחליף.
לא...ירושליםאיזה טוב^
מה נסגר?
נלחץ לי בטעות...אחד מאלף
בס"ד

כמו שכתבנו וחזרנו וכתבנו כמה פעמים, חיפה משוועת ליהודים...

המצב שם לא מי יודע מה...
הערבים משתלטים על העיר בצעדי ענק.
ואין מי שיעצור אותם...

החילונים מחפשים יהדות.
ואין מי שיספק להם...

אי לכך, ובהתאם לזאת,
חשבנו מה אנחנו יכולים לעשות.
אנחנו זה אומר החבר'ה מהפורום כאן...

חשבנו על הרעיונות הבאים:
א.ארגון לימוד בחברותות, בצורה מסודרת.
ב. ארגון מחנה פעילים של יום אחד/ כמה ימים/ שבוע שיבוא לפעול בעיר.
ג. ארגון ערב לנוער בחיפה.
ד. לבוא לשבת ולהרים את הרוח בעיר.

מה דעתכם?!
מי שיש לו רעיון, מוכן לעזור, להצטרף ולסייע,
שיפנה בבקשה לענת.




נ.ב. כמובן, עדיין מחפשים רווקים וזוגות לבוא לגור בחיפה...
....איזה טוב^
תרשמי לאיזה ענת לפנות
תרושם! זה אחד! איזה עוד ענת את מכירה???ענת=)
בעזר ד'!^

שאני יעלב?!
יעלב קשות?!
ככה!
עוד לא עבר שבוע מאז סיום החג... וכבר שכחת מי החברה שלך?;( לבכות. פשוט לבכות!

חברה!!! זה הזמן לבחור בידיים! בקשות עצות עזרות במסר ובאישי בבקשה!
זוהי זמן ההצבעה!הקישו א', ב', ג' או ד'
חחחחחחחחחחחחחאיזה טוב^
Gimatria(Randomize.Rand(1,4))משה
או בעברית - מספר אקראי בין 1-4 והפיכה לגימטריה.
הלאוי וכל החיים היות תיכנות" משה בשבילךקשלש
woman =type girl;
wife=woman(23-27,150-170);
wife+kashlash=married
married<= choldren;
exit after 120 years;
חחחח יפהדודי25
הזויים... אור77
באיזו שפה פרה הסטורית זה כתוב?משה

אם כבר, אז עד הסוף

Try
' חפש מישהי אקראית בגיל 23-27 ובגובה 150-170
    Dim oWoman as Girl = Users.getPerson(Rnd(),new Span(23,27),new Span(150,170))
    ' קשר
    Dim oRel as new Relationship(oWomen, oKashlash)
    ' חתונה
    oRel.Marry()
Catch Ex as Exception
    ' אם לא הצלחנו לחתן את הקשלש, הצג הודעת שגיאה מתאימה
    MessageBox.Show("לא ניתן לחתן את הקשלש" & vbCrLf & Ex.Message & Ex.StackTrace )
End Try
שימו לב להערות, אם אתם לא מבינים את הקוד.
לא להיעלב...אור77
יש פה עוד ענת... "ענת" רגילה(פשוט ענת), וגם היא חמודה!
אבל את- "ענת=)".....מיוחדת(=עם סמיילי)
סיבכתי אתכם? בקיצור... יש לנו פה 2 ענתיות... ושתיהן מקסימות (וואי איזה מילה של מורות.. חח)
שבת שלום!
את מורה?*שלי*
היא מאריתקשלש
או מה שנקראת בתימנית מוריה
לא.. לשם שינוי לא קוראים לי מוריה...אור77
וכן, לשאלתך, שלי*3...
שאלי את אבא מזה זה בתימניתקשלש
מוריה
ואם בא לי לשאול דווקא את אמא?אור77
או את סבתא? או את השכנים??
שאלי אותם..קשלש
ואם תמשכי להרגיז אותי אני כמו אתמול
אגיע ל40 הודעות
ונגיד לשרשור ביי ביי
בדרכו לגן עדן לשירשורים
אני ממש חוששת לחיי אם אני ארגיז...אור77
פחחחחח
שלום מתימן יבוא...מתימן יבוא
שאלו אותי איך.
נו, אז איך?אור77
נשתלט על המדינה ונעשה דין בגויים כמו שרק אנחנומתימן יבוא
יודעים...חחח
אני- בחוץ!אור77
תהנו...
תימנים תמורת שלוםשירה א

תימנים תמורת ש-ל-ו-ם!!!!
^^^ אשכניזים רק מלחמהקשלש
להעליב... חס ושלום! אור-צדקת ממני!ענת=)
בשבח לבורא עולם!

הענת שדברת עליה... היא מותק של ענת! |תרתי משמע..-מי שלא ענת,או לא יודע מה זה שלא ינסה להבין;)|
אפילו יותר מותק ממני!!!

אני? מקסימה?|מסמיקה|
כל יום אני מקבלת כאן עוד ועוד מחמאות בסוף אני אהיייה מ-כ-ו-ר-ה כ-ב-ד-ה-! עסק ביש...

תודה יקירה על המילים החמות. אוהבתותך!
שבת שלום
חבר'ה, אני מחזיר את הדיון למקורו... חיפה!אחד מאלף
שכוייח עצום! כל מי שיכול..אנונימי (פותח)
חזרה לנושא המקורי....נשר
חיפה נמצאת היום במצב קשה מאוד גם באוניברסיטה וגם בעיר עצמה. חשוב מאוד להתחיל במלחמה על ייהוד ערים עבריות ובמיוחד חיפה שהיא אחת הערים הגדולות והחשובות במדינה!!!!
שוחחתי לא מזמן עם אברך מחיפה... אין לכם מושג...אנונימי (פותח)אחרונה
בס"ד

איזה צורך עצום קיים בעיר...

ביום כיפור האחרון, אחרי התפילה,
הלכו חבר'ה מהישיבה והגרעין התורני לאחד המרכזים המסחריים,
שם מתרכזים כל בני הנוער מחיפה...

הם העבירו שיעורים ודיברו עם אנשים...
והיתה הענות מדהימה...

אבל חבר'ה ביקשו שיעורי יהדות, וכמעט ואין!
ביקשו וביקשו וביקשו...

ואין מספיק אנשים!

חבר'ה... במיידי,
לפנות לענת כהן ולקבל משימה לחיפה...

"במקום שאין (מספיק) אנשים, השתדל להיות איש"
מישהו יודע לאן נעלמה ההודעה של השאלון?חיפושית אדומה
למשה פתרוניםאדרת
תשאלי את משהאיזה טוב^אחרונה
זֹרְמוּ מַיִם, עָבוֹת--קוֹל, נָתְנוּ שְׁחָקִים;די זהב

(תהילות עז' יח')

בעקבות הארה שקיבלתי^

חשבתי אולי שבאמת ישנם הבדלים מאוד מהותיים בין בנים לבנות..

ומה אני מתכוון ? - הרי זה ברור שבן הוא בן ובת היא בת

אבל בצורת יצירת הקשר, בזרימה בקשר, בדרך יצירת ההתקשרות ישנם הבדלים בניהם

 

התובנה שניתנה לי בקצירת האומר היא:

שבנים (או לפחות אני, אולי יותר דוסים - אשר הולכים לאור המימרא "אל תרבה שיחה עם האישה")

מתמקדים יותר בעניין ה"טכני" ובנתונים היבשים

והאירו את עיני שחשוב שתהיה זרימה גם בדרך יצירת הקשר ולא רק

בצורה יבשה של "איפה למדת", "מה את מחפשת" וכד'

 

הערה: ואני מצטער ומבקש סליחה אם בנות נפגעו ממני בצורה זו או אחרת

ולא שח"ו אני תוהה על הראשנות אלא שלא נהגתי בצורה כזו המתבקשת

 

אז תרגישו חופשי להעשיר אותנו מניסיונכם

מה שאתם מחפשים - ובעיקר תובנות חיים לצעירים יותר שרק

פוסעים את צעדיהם הראשונים (ובעז"ה האחרונים)  בעולם הדייטים..

 

שבת שלום !

 

----

^ תודה רבה מקרב לב לאלו שהאירו את עיני

ויה"ר שתהי משכורתם שלימה מעם ה'. אמן !

עדי, שכוייח..שירה א

מעריכה.
העלת את אחת הבעיות המרכזיות בציבור שלנוחיפושית אדומה
וזה חשוב לחשוב איך פותרים אותה...
בנות יצור רגישקשלש
צריך להתנהג אליהם בהתאם
בניגוד לבנים שיותר תכליתיים ושכליים
גם בנים רגישים..זה לא מדויק..רזוש
כל אדם בסופו של דבר הוא יצור רגיש..אצל הבנות הצד הזה יותר מפותח..
פסדר נואליסף ט
אז בנים לא בוכים מכל שטות...עכשיו ההגדרה יותר נכונה? (לא,לא! אל תבכי,לא התכוונתי לפגוע...באמת...)
גם בנות לא בוכות מכל שטות!!!!!!גלוק17
לק"י.


ואני זאת לא דוגמא.
דיוקkobyssh
בנים בוכים משטויות אחרות..
פרט הדגם ונמקאליסף ט
לא מוכרת לי התופעה שהזכרת כרגע...
לדוג'עמית-טליה
כשמכבי ת"א מפסידה

אני יכול להבטיחאליסף ט
שמעולם לא בכיתי כשמכבי ת"א הפסידה או כשהיא נצחה,למעשה זה מעניין אותי כקליפת השום...
טוב יש בניםעמית-טליה
שצריכים בדק בית..

מדריכים שלי כשמכבי זכתה יצאו ורצו ברחובות
כשהיא הפסידה חודש דיכאון..
|קשלש רגיש|קשלש
עאאאלק
אכן ייצור..אנונימי (פותח)
בדיוק ההיפך,
אני יכולה להעיד על עצמי, שאני מאוד שכלית בנושא הזה.
לפעמים זה מתיש מאוד ולעיתים אפילו ומיותר. הבעיה היא שזה נעשה באופן אוטומט...

לכן בא לא נצא בהנחה גורפת.
^^^ אל תאמינו להקשלש
סתם סתם
לדי זהביהודית פוגל
אכן בנים ובנות מתנהלים אחרת בדייטים ובכל מה שמסביב, וזה בסדר. זה בעצם הרעיון. לו הייתם נפגשים עם מישהוא שהוא הכפיל שלכם היה מאוד משעמם, לא??
לא ממש נכון*שלי*
תמיד מחפשים משהו דומה ושונה בבן זוג
זה בדיוק מה שהיא אמרהאעירה שחר
לא מחפשים כפיל, מחפשים דברים דומים אבל לא זהים..
תודה, אבל..די זהב
תודה על התגובה אבל זה לא העניין
לא דיברתי על הקטע האם מחפשים דומה או שונה בבן הזוג

אלא על ציפיות שונות מגדריות בין בנים לבנות
בעצם ההתנהלות בין בנים לבנות ובציפיות בין הפגישות

במיוחד לאור העניין שבדר"כ
החינוך הוא נפרד וקשה דרך יצירת הקשר
בגלל פירוש שונה של הצד השני של הדברים
(בנים ובנות לא חשים או חושבים אותו דבר..)

שבת שלום !
בדיוק בגלל זה צריך לקרוא אתדודי25
גברים ממאדים ונשים מנוגה.

כבר המלצתי בעבר ואני ממליץ שוב - ספר חובה
או ללכת ללמוד את זה איפה שהואחיפושית אדומהאחרונה
את איך מתקשרים עם בנות ולהבין מה הציפיות שלהן מקשר...
יש רבנים שמעבירים על זה שיעורים לפי מיטב ידיעתי.
שבוע טוב!!ט'

שבוע ראשון של שנת תשס"ח ללא אירועים מיוחדים ("רק" ר"ח )

 

שיהיה שבוע מצויין!

 

שנת התשס"ט.......איזה טוב^
אופס ט'
שבוע טוב ומבורך לכלל עם ישראל!צרויה
שבוע טוב!אדרת
אז זהו. החגים מאחורינו, ו... השיגרה לפנינו.
אז... במה מתחילים?
שבוע טוב ומבורך!!
במה מתחילים?!ט'
בלשטוף כלים של שבת חחחח
"אחרי החגים יתחדש הכל, יתחדשו וישובו ימי החול...אור77
האוויר, העפר, המטר והאש. גם אתה, גם אתה- תתחדש!" שבוע טוב לכולם בחזרה לשיגרה... המון הצלחות וברכות! והמון שמחה!
שיר יפהמשה
ב-2 גירסאות, ששתיהן מעולות. גם זו של להקת הנח"ל וגם זו של עפרה חזה ז"ל.
בגלל זה כתבתי אותו...אור77
לא מכירה את הביצוע של הנח"ל... מה שאני יודעת שהביצוע של עופרה חזה, שהוא הביצוע המקורי מהמם! (ודרך אגב, מישהו ראה את אינקו לאחרונה??? שיווכח שאני אוהבת את המקור!)
אשמח להכיר אותןענת=)
בעזר ד'!^

יש למישו מכם אותו שיוכל לשלוח לי?

שהייה לכונו שבוע-טוב! וקסום! וחודש מבורך ונפלא!
לא פחות מהשבוע ומהחודש הזה;)
אוי הבנים האלה כאלה עצלנים שמנים אף פעם לאמתימן יבוא
עוזרים... רק הבנות צריכות לעשות הכל נמאס לי לשטוף ולכבס ....[בשם-בכייניות הפורום]
אצלנו באוהל בתימןקשלש
חוץ מחול וחולירע (טוב זה הוספה מגבעת חלפון)
לא היה כלום ..
|כועס| למה לפתוח ככה ת'שבוע??ט'
לא יודע הזכרת שטיפת כלים אז המשכתי אותך...חחחחמתימן יבוא
שבוע טוב לכולם!משה4
גם לך אחי היקר(באמת)מ.דוסא
ועוד אחד אישית לך.משה4
ולנ"ו ולכל אחינו חחמ.דוסא
אל תרגיז מתימן!! אני שוטף כל שבת שאני בביתבנדא מצוי!!
כלים של אחד הכיורים....ולפעמים אני גם עושה ספונג'ה בסלון!
בטיול שנתי ובחתונה של חברה!פרת משה רבינו
היתה שבת כלה השבת.. שבת בראשית..
היה כל כך מדהים ויפה ומרומם!
איזו שמחה והתרגשות...
=)
ר"ח חשווןמשה
מה שאומר שבקרוב אני מתקדם בספרה... הלועזי יבוא קצת קודם.



שבוע טוב ופורה לכולנו.
אז מתי לפתוח עבורך שירשור?אדרת
בלועזי או בעברי?
גם אחותי נולדה בר"ח!שרבוב
ו...מי בכלל סופר ת'לועזי?
בכ"ב חשוון! אין תאריך אחר!!ענת=)
יש לך עוד כמה ימים...ruthi
שבוע מצויין לכולם!kobyssh
שיתגשמו כל חלומותיכם לטובה - כבר השבוע!!!
איזה "ללא אירועים מיוחדים"?א"ר יצהר
נראה לך הרס של חוות פדרמן זה לא אירועים מיוחדים?
לא שממש בא לי להעכיר את האווירה,פשוט חייבים לצעוק ולעורר מחאה על הבלגאן הזה.
יומוצלח בהישתדלותנו ועזרתו ^ נבנה את היכל ה' - יבנה המקדש!
התגובה מכוונת ל"ט' ". נבנה את המקדש!א"ר יצהר
צודקת. לא לזה התכוונתי...ט'אחרונה
בחינת שפע שמימימתימן יבוא
בחינת מיתוק הדיניםעדיאל
בחינת יריקה ממרוםאלעד
כויפר, כויפר!פרת משה רבינו
יש לנ"ו על מי לסמוך אויויויויויויו...נצעק אל השמיםמ.דוסא
רק אנו מתפללים וכבר נענים!שרבוב
(כל השרשור רק כותרות אז הוספתי תוכן)
הלו הלוקשלש
העירקי האחרן עדיין לא הספיק לחזור לבבל מירושלים
עיין רמבן...עדיאל
כשאין בהמ"ק לדעתו מבקשים גשמים בשמחת תורה
עיין הלכהקשלש
שלהלכה לא אומרים ויש עוד טעמים שנזכרו בגמרא תענית פרק א'
פירות בדברא בא"י ודו"ק
וא"ל תרגי"ש א"ת קשל"ש !!!
בדיעבדעדיאל
נסמוך על דעת הרמבן
בדיעבד? למה אתה זה שמוריד גשם?מאמע צאדיקה
לקחתה את המפתח מאליהו? רק לא בקמצנות, תודה...
מפתח גשמים נמצא אצל רבונו של עולם, להזכירך...פרת משה רבינו
להזכירך אליהו הנביא לקח אותו...מאמע צאדיקהאחרונה
לשלוש שנים. נוראיות.
מקווה שכל המתפלפלים פה יהיו יותר נדיבים בקטע הזה...
בדיעבד הכוונה אחרי שירד גשםםעדיאל
במצב הנתון שלנו - כל טיפה היא לברכהמשה
ולו שתהיה באמצע הקיץ.
למה בדיעבד ????די זהב
הרי קי"ל להלכה שעכשיו זה זמן גשם
ולכן מי שאמר "ברך עלינו"(ספרדים) או "ותן טל ומטר" (אשכנזים)
לא חוזר כי עשיו זה זמן גשם ורק בגלל סיבה צדדית לא שואלים גשם

אז עכשיו זה זמן גשם
שירד בעז"ה לטובה ולברכה !

יומעולה ושבוע טוב !
כמה התגעגעתי ללילות מול המחשב,kobyssh
הגשם יורד לו בחוץ בעוז.. פשוט משובב את הנפש
שאלה*שלי*
בחור שמבקש מבחורה שתלווה לו 10 שקלים וכדי להחזיר לה הוא מבקש ממנה את מס´ הטלפון שלה.

מה זה אומר?
שהוא רוצה להחזיר את ה10 שקלקשלש
כדי לא להיות חייב
(ויש אומרים בכיפה שהסיבה היא שזו אחת הטכניקות להתחיל)
הוא מנסה להתחיל איתה..~~~חסויה~~~
הוא רוצה לתת 10 שקל ולקבל הרבה יותר.אלעד
שווה, לא?
גם אני חוששת שזה בגלל זה*שלי*
כי לא פעם אני שומעת את הסיפור הזה
שני דבריםעמית-טליה
או שהוא באמת ובתמים צריך 10 שקל ורוצה להחזיר לה
או שהוא רוצה יותר מזה..

הבחורה צריכה להסתכל אם הוא מנסה לפתח עוד קצת שיחה אם הוא מחייך בחביבות וכדומה..אם כן אז כנראה שהוא מעוניין בה


*בהופעה של שוואקי ביקשתי מחרדי אחד את הטלפון כי הוא מכר לי כרטיס אני מאוד מקווה שהוא לא חשב שאני מתחילה איתו...
דבר אחד...אור77
ממתי, עמית, הולכים להופעה בלי (מספיק) כסף?
ברור שהתחלת איתו!
נה, נה, נה, נה,נה...
לא בדיוקעמית-טליה
הלכתי להופעה בלי כרטיס והרעיון היה לקנות בקופה באשראי
אבל החרדי אמר שיש לו 2 מיותרים והוא לא יכול להעביר אשראי אז הייתי צריכה את הטלפון שלו.....

אני אפילו לא זוכרת איך הוא נראה חוץ מזה שהוא היה נורא נורא גבוה
...*שלי*אחרונה
אין לדעת למה הוא התכוון
לא כל אחד שמלווה כסף ישר רוצה להתחתן איתכםאליסף ט
כדאי לזכור את זה...
חבר'ה תודה על התגובות שלכם*שלי*
בשונה לפורום שבכיפה

אתם אחלה
מה אכפת לך מה הוא התכוון..kobyssh
מה שחשוב זה אם את מעוניינת בו.. ואם כן, לכשהוא יתקשר אלייך, תהיי נחמדה+, ואז שיהיה בהצלחה..
שהוא רוצה להתחיל איתה. אבל למה בצורה כ"כ מטומטמת.yakov1
לא ברור למה זה נמחק מקודם..שיעור ממש יפה.. כנסו!רזוש

מוקדש באהבה לחיפושית שמסרו לי שהיא נהנתה מהשיעור !

http://www.shorashim.info/index.php?option=com_content&task=view&id=963&Itemid=72

כפרע עלייךקשלש
אין עלייך !!!
שתזכי לעוף עם חתן..
תודה רבה! מומלץ ביותר...חיפושית אדומה
בכלל - לשמוע את הרב מיכי זה מרגיע בפני עצמו, ולא משנה מה נושא השיעור.
איזה כיף שבזכותך ניצלתי סוף סוף לטובה את הזמן הפנוי שיש לי בימים אלה...
פשששקשלשאחרונה
אנשים השתגעו לגמריעמית-טליה

אני מחטטת בפייסבוק שלי
יש שמה אחד שכל היום מעלה תמונות

אבל הפעם זה השיא..
אתמול הוא העלה תמונות של כל הבגדי חורף שלו
ורשם וינטר 2008 הדוגמן החדש של קסטרו

אהההההההההההההההה באמת יש בנים כאלה?!



והוא יותר דומה לחורף מאשר לדוגמן של קסטרו...

^^^ דוסית בfacebookקשלש
לא אין facebook...

פחחחחחחחחחחחחח
מה הבעיה בפייסבוק?עמית-טליה
אני לא מצטרפת בנים שאני לא מכירה..

וזאת הדרך היחידה לתקשר באופן מסיבי וזול עם 50 בני משפחה רחוקים ממני...
(ולהסביר להם בפירוט מה לקנות כשהם באים )
כן.. יש המון משוגעים שם...-צורמיש-
וכאלו שמזמינים אותך לכל מיני אירועים, ואח"כ שואלים למה לא באתי..

רק חסר שאנשים ישלחו הזמנות לחתונה שם..

לא יודעת מה איתךעמית-טליה
אותי כל היום מזמינים לספידייט..
אין לי מושג מזה אבל זה מחרפן
זה הפייסבוק של קשלש?שירה א
אמרי לךקשלש
אותי לא הולך בגדי חורף
אני מדגמן רק בגדי חוף וגלישה |שורק|
ממלאת פי מים.|מתביישת|שירה א
נההה איזהעמית-טליה
קשלש כבר תלוי על מגדלי עזריאלי

מה הוא צריך לשווק את עצמו בפייסבוק?!
אה? זה הוא?שירה א

איזה קטע..

ואני לא ידעתי שיש בקשלשיה שלנו סלבריטאים...צורמיש, זה את שם על איילון?

אחותך תהיה תלויה עוד שניה בדאחיהקשלש
עם כבר אז תמונה שלי
אנחנו מערבים משפחות?שירה א

שאני יתחיל?

חבל..אמא שלך מתה עליי..

|שורק|
Facebook הוא בעיניי התגלמות הטמטום עלי אדמותמשה
ההוכחה החזקה ביותר לכך שאנשים מבוגרים יכולים להיות טפשים, ולבזבז את הזמן שלהם על שטויות.

גם כאלה שיודעים דבר או שניים מחייהם ואף בעלי מקצוע מעולים.

ואם מישהו עדיין לא הגיע למסקנה הזו - הוא יכול לחטט באפליקציות שם ולהבין. זה פשוט מדהים.
זה לא שיש רע ב-Facebook עצמו והוא לפעמים נחמד, אבל הצורה בה העסק שם הוצא מפרופורציות - מדהימה.



הייקום והטמטום האנושי הם אין סופיים, ואני לא בטוח לגבי הראשון - אלברט איינשטיין

ממשעמית-טליה
אנשים מכורים לזה...
אני לא מבינה מה יש לעשות שמה כ"כ הרבה חוץ מלדבר עם אנשים לעלות תמונות ולהגיב לתמונות...
אפשר לראות מישהו שהציעו לךחיפושית אדומה
פעם ניסתי להציע למישהי חילוניה מכר חילוני שלי - והיא פסלה אותו אחרי בדיקה בפייסבוק בטענה "שזה לא הסגנון שלה".
רק בגלל זה צריך לסגור אותו.
מי אמר שכולנו פוטוגניים? אולי במקרה הוא הכניס איזו תמונה משוגעת שלא מאפיינת אותו? אותי זה ממש עיצבן!
יש אנשים שעוברים מצלמה גרועמשה
ויש כאלה עם פוטושופ...
ויש כאלהעמית-טליה
שעוברים מצלמה מצוין ובמציאות.........
או ששיפצו את התמונה בפוטושופמשהאחרונה
יש משהו בזה..kobyssh
מעניין שלעסק הזה יש פוטנציאל לגלגל מיליארדים...
כנראה ככה זה עם כל הדברים המטופשים..
אווווף!ט'

תגידו לי??!!

גם בשמים מזמינים משטרה אם עושים רעש אחרי אחת עשרה בלילה???

ב"ה השמים וכל צבאם פצחו בחגיגה לכבודינו:

מתיזים מים, מדליקים אורות ומרעישים כמו שרק הם יודעים...

אבל למה אני לא מצליחה להרדם בגלל זה???

 

נראה לי רק במתן תורה היו כאלו ברקים ורעמים...

 

רקט'
שתבינו!! לפני ההתנפלות שצריך גשם ואין מים והכנרת וכו וכו

אני הכי אוהבת חורף!!!

גשם. קר. להתכרבל.

אבל בשקט... בלי בלאגן...






ולא!!! זה לא קשור לפורום!!
חורף...ענת=)
בעזר ד'!^

וגשם מטפטף על העורף,
חורף -וקר...
חורף! לובשים ת'מגפים בחורף...
לא זוכרת כמעט ת'מילים ולא מצלחיה לישון

אבל נשים פה מוזיקה כפיית והכל יתהפך לטובה!

לפחות היית במיטה..עמית-טליה
אני הייתי בחוץ באמצע משהו חשוב..
וככה פתאום הפציע לו גשם כואב!!

חזרתי הביתה סחוטה לגמרי..ועכשיו הצינון הגיע


אגב-שמחתי לקבל את "היסורים" האלה למען הכנרת..
רק שאתמול אמרו שלא ירד טיפה בכנרת ומחוץ לבית שלי יש כבר כנרת חדשה
למה רק הירושלמים לא זכו בברכה נפלא משמיים?!ענת=)
בעזר ד'!^

הייה קררררררררר....
ברקים (אולי רעמים)
אך לא גשם.;( גשם של דמעות.
רק בערב שבת בדרך לבית הכנסת ירד.. והלכנו בין הטיפות.

אני רוצה גשם של ברכה! אבל בעיתו.
תגידו לפני ז'חשון זה לא מודקם?
למרות שכמו שמשה אמר.. במצב שלנו כל טיפה היא ברכה כל עוד היא לא בקייץ.

האויר מחפה על הכל...עמית-טליה
כשאני חוזרת מירושלים לכאן...
ממש קשה לי לנשום כמה שעות..

צריך לבוא לכאן כדי להבין מזה אויר הרים צלול כיין
אצלי זה בולט במיוחדמשהאחרונה
אני חוזר מי-ם ומחליף אוטובוס בצומת קוקה קולה, ואז כל העשן של כביש 4 ניתך לי על הפנים.


ממש גורם להיחנק.
שבוע טוב- מרגישים כבר את "אחרי החגים?"yakov1
לא מרגישים?yakov1
לא עדין לא...שרבוב
חג שבת חג שבת.....
רק עכשיו מצפה לנו שבוע בלי משהו מיוחד באמצע ו...עומס!
ה' יעזור
ולכן עכשיו "אחרי החגים" התחילו רשמית.yakov1
תודה על העדכון המאכזב...שרבוב
ד.א. מה יש לך?
מדוע אתה בלחץ?
זאת אומרת שאני צריכה דחוףruthi
לחפש/לחזור לעבודה, כי הבטחתי לבעלי ש"אחרי החגים" אני אתרצן. נראה לכם שזה יקרה ברצינות??
שמעתי גם אני על זה kobyssh
יאללה יש עבודה?
האמת היא שמחר יש לי ראיוןruthi
ראשון מתוך שלושה.
בררררררררר....
בהצלחה.yakov1
תודהruthiאחרונה
אוף, גם לכם יש הרגשה ש.. אהמ..אנונימי (פותח)

יש פה כל מיני שרשורים שאפשר להעביר לאחד הפורומים משמאלנו?..

זה באמת או שסתם נדמה לי ש"הכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי" ובזמן האחרון, שזה גם ממתי שאני פה (אבל לא קשור) הרמה פה קצת ירדה ומדברים דברים - מילא לא קשורים, אבל לפעמים שטותיים?

מקווה שאפאחד לא נפגע..

כן. ןהלוואי שתעופי במהירות! ובשמחה!מאמע צאדיקה
הנטיה של כל פורוםפרת משה רבינו
היא ליצור מסגרת קהילתית.
ברגע שנוצרת מסגרת כזאת, לא בהכרח נשמר הסדר הטוב...
אז זה לגיטימי, כל עוד זה לא פוגם לחלוטין במהות הפורום.
במקרה הנוכחי, אם תשימי לב עדיין יש התייחסות מאוד בולטת לענייני רווקות, נישואין, זוגיות וכו'.
ובכללאדרת
נוצר הרושם, שכל החבר'ה הפעילים כאן (ותיקים יותר או פחות) מרגישים שהם נמצאים במעין משפחה אחת גדולה.
ולכן אין להם בעיה להעלות נושאים שגם לאו דוקא קשורים לנושא של לנ"ו,
וכמו שאמרה פרת משה רבינו: "כל עוד זה ...."
ובכל זאתאלעד
לדעתי חשוב שהנושא המרכזי אכן ישאר כזה
ברור!!!!מ.דוסא
הוא אשר אמרתי קודםפרת משה רבינו
ותודה לאדרת שחיזקה דברי

הנושא המרכזי נשאר כזה, וכמובן שזה חשוב, כי אחרת אין שום משמעות ועניין לקיום הפורום.
אבל זה לא סותר שאפשר לכתוב גם דברים ששייכים רק באופן עקיף (או אפילו לא..).
דווקא ממש נחמד פה (עדיין.....)שרבוב
ויש שרושורים שממש אהבתי כמו פלפןלים כל בריאת האישה (גם אם לא השתתפתי )
ושמירת הלשון של דרדסית (?) יישר כח!
וגם סתם שטויות זה נחמד ממש?
אני פה לבד בצד החיובי?
גם אמת ויציב - תורם לאווירה הטובהמ.דוסא
אני מאמין שכל אחד ימצא את מה שטוב לוkobysshאחרונה
וידע איפה להגיב. אפשר לראות שהנושא המרכזי כאן נשמר.
אז בין לבין יש קצת הצעות ליישוב הנגב, ו"להרוויח" כסף בתוכניות פרמידות.. וגם הודעות קצת יותר קשורות... אבל מסתדרים!
כמו ששרבוב אמרה - זה באמת תורם לאווירה!
חברה' למה הפסקתם להתפללעדיאל

אתם לא שומעים מה קורה בבורסות בעולם?

מה לילד ולבורסות??אור77
אני הפסקתי להתפלל.... אני הגעתי לשלב של רק מחכה! סתם...
נו, אז מה קורה עם הבורסות? (כאילו שזה באמת מעניין אותי...)
יווו בדיוק נזכרתי בזהב חחחחחחחחחחט'
בקרוב יענדו לך זהב...אור77
ככל הערך יעלה, לא יתארסו...
זה לא טוב!
שהערך*אור77
די זהבקשלש
בצחוק גבר..
אתם לא רואיםעדיאל
כל העולם יורד.. גרמניה יורדת ב9% וגם צרפת בקיצןור כולם

זהו לי זה טוב שירדו אבל לא נעים מכולם

לא ממליץ על זהב כל יום הוא יורד כמה אחוזים עדיף שתענדי דולרים
בנתיים הפסיקו את המסחרעדיאל
בארה"ב אוך כמה כסף הולך להמחק לאנשים ביום ראשון..

איך רק אותי זה מעניין הלווו אנשים הולכיפם לפשוט רגלל
נדמה ליט'
או שהפעם אתה המשועמם?

לאעדיאל
אני סתם מתרגש חחח
בטח שזה מעניין!!!אור77
אימפרית ארה"ב מתרסקת... ועמ"י נגאל! ומה שמפחיד מכל הקטע הזה... זה האם אני אהיה מהשליש שישאר....
הלוואי וזה יהיה שלישעמית-טליה
אומרים שחמישית

יאללה איתכםט'
אחרי השואה וכל הצרות
נראה מי לא יגאל...

להאמין, להתפלל ולעשות ו>>>הופ נגאל!!

בהיסח הדעת!
אנחנו חסידי הרב אליהועדיאל
אוחזים שעברה מלחמת גוג ומגוג והגיע עת הרחמים
נוט'
זהו בדיוק.




או שלא הבנתי.
זה היה חיזוק לדברייךעדיאל
אגב תשמעו רמז למפולתעדיאל
הרמב"ן נדמה לי אומר שבשירת האזינו יש את כל מה שיקרה לעם ישראל

הצרה האחרונה הייתה "ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם" "לא עם" היינו פלסטינאים

פסוק הבא אומר " כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאולך תחתית ותאכל ארץ ויבולה ותלהט מוסדי הרים "

תאכל ארץ ויבולה פגיעה בכלכלה ותלהט מוסדי הרים ידוע שמי שחוטף הכי הרבה אלו הם "המוסדיים" הבנקים וכו'
איזה כיףהדרדק
אנשים מאבדים את כספם. 150 אלף מובטלים וזה גדל. פשוט שמחה.
אגב, הרבה מעובדי ה"וול סטריט" היו יהודים... אבל גם אם זה גויים זה לא משמח. למה טוב לי כשרע לעולם?
יכול להיות באמת שעמ"י נגאל (קצת) מזה, איראן גם הפסידה המון כסף. מחירי הנפט צונחים אז יש להם פחות כסף למימון טרור.
עדיאל, זה לא הפורום המתאים לכן אנשים לא כותבים בנושא. בנוסף, הרבה מתעניינים, רובם לא כל כך מבינים..
דווקא סוחרי המט"ח יכולים להרוויח יפה בימים אלומשה4
אכן גם סוחרי המעוףעדיאל
אבל גם יכולים להפסיד יפה.. יותר מזה...

אבל רוב ככל העולם לא סוחר מטח אלא מושקע בקופות גמל ופנסיה חבל עליהם..
דווקא יש מדד אחד שעולה כל הזמןמשה
עבר עריכה על ידי Admin בתאריך כ"ו תשרי תשס"ט 22:50
מדד הדייטים הכושלים. הוא תמיד בעליה.

בגדול, יש הרבה חברות שקשורות באופן ישיר למדד הזה. מסעדות/בתי קפה למשל.
מסכיםעדיאל
עעע המסכים לא שייך לפהעדיאל
סוג של "הומור שחור"סנונית
פששששש!!!!!!!!ענת=)אחרונה
בעזר ד'!^^

אני רואה שחזרו להיות כאן אופטימים בצורה בלתי רגילה!!!
אם מאוד קשה לכם לחשוב טוב ולהאמין בזאת, אני מוכנה להעביר לכם קורס מזורז בענין!
בחיני חינם!!!
הם מרוויחים גם מדייטים לא כושלים, לא?דודי25
או שאז בעצם כבר לא יושבים כ"כ בבית קפה... המממ...
כשהבורסה נופלתעדיאל
גם זהב יורד
ואם ברצינותמשה
הנושא הכלכלי רלוונטי לכל אחד מאיתנו, בכמעט כל דבר שאנחנו עושים. יש לזה השלכות לגמרי לא פשוטות להרבה מאוד דברים.

זה ממש לא נכון להתעלם לגמרי.
רווחים עיקריים מדיטים- לחבקות סלולאר...מאמע צאדיקה
כ"כ נכוןמשה
מאיפה הקביעה שהפסקנו להתפלל? O_Oפרת משה רבינו
כי הבורסות נפלועדיאל
אני מאמין שהתפילות שלךכם מתקבלות
ואני מאמינהפרת משה רבינו
שריבונו של עולם עושה מה שהוא רוצה.
ודאי שאנחנו מתפללים ומבקשים בקשות ומקווים שרבש"ע יענה אליהן בחיוב, אבל לא לכל הבקשות שלנו אומרים כן.
אה אז סליחהעדיאל
וזה היה בחצי צחוק
שמירת הלשון 4, מעוניינים?!דרדוסית
אני מעוניינת!א.מ.נ
רק תזכירי מה זה אומר...
שעה ביום שומרים במודע על הפה מלשון הרע במשך 40 יוםדרדוסית
סבבה!!א.מ.נ
אני בפנים!
גם אני שירה א

ובטח שמעוניינים!

כל הכבוד צדיקים.
זו לא אמורה להיות שאלה ט'
אחרי ההעינות המדהימה שהיתה ב3 פעמים הקודמות !!!


דרדוסית - אני פה למקרה הצורך.
מעולה, כי לי אין כ"כ זמן...דרדוסית
אז תהיי בקשר ט'
גם אני רוצהאנונימי (פותח)
צריכה לומר שוב?!?;) זה עדיין שאלה:*)?!ענת=)
ברור!!!סמדוש
אז כל מי שמעוניין, מוזמן להיכנס לשרשור הנעוץמשה4
פה למעלה
ואני אוסיףruthiאחרונה
ולשלוח לי שעה שהוא מעונין, אנחנו רוצים להתחיל!
השתדלותדודי25
הרבה מאד פעמים מוזכרת המילה הזו.

מה זה אומר? בפרקטיקה, לא ברעיון.
מה נחשב בעיניכם השתדלות ראויה ומספקת? (דוגמאות יתקבלו בברכה)
כל אחד על פי רמתו הרוחניתעדיאל
למה רמה רוחנית קשורה לפה?דודי25
ככל שהאמונהעדיאל
גדולה יותר יש צורך בפחות השתדלות
כמו הבעש"ט שהיה צריך כסף דפק עלך דלת של מישהו והלך האיש הלך אחריו ושאל אם הוא רצה כסף למה הוא הוא לא חיכה אז הוא ענה שמספיק לו לעשות השתדלות כלשהי
טוב, בוא נניח שאנחנו לא כאלה...דודי25
מה נחשב מבחינתכם להשתדלות ראויה?
קראתי..רזוש
שכשכם שצריך להשתדל מבחינה פרקטית.. לשאול אנשים ולבקש שיחשבו עלייך ויציעו לך..כך צריך להתקדם ולעבוד על עצמך כדאי שתהיה ראוי לקבל את הזיווג שלך..

מקווה שהתכוונת לנושא הזה..

בכל מקרה בהצלחה רבה מתוך שימחה ושלווה!!
אוהו איך שזה קשור!אנונימי (פותח)
ככל שהביטחון של האדם יותר גדול וחזק, הוא צריך לעשות פחות השתדלות.
אפשר ללמוד על זה ב"נתיבות שלום" ב"המספיק לעובדי השם" ובטח בעוד ספרים.
ה
השתדלות מבחינתיאנונימי (פותח)
ניקח דוגמה פשוטה - מבחן.
אני אלמד למבחן, וזו ההשתדלות שלי. אבל, אם נגיד היתה איזו מצווה / כל דבר חשוב באמת יותר מהמבחן שהייתי צריכה לעשות ובגלל זה למדתי פחות, בנקודה הזו אני אבטח בה' שאני אצליח ולא אדפק בגלל שעשיתי דבר יותר חשוב.
ובכל מקרה, אני חושבת שעיקר הביטחון הוא בתודעה שלנו, שמה שמשפיע הוא לא המעשים שלנו אלא מה שה' רוצה. אני יכולה ללמוד מעולה למבחן, אבל אם הקב"ה לא ירצה שאצליח, אני לא אצליח. ולהפך.
"אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו"
אוקיי, צודקתדודי25
לא הייתי ברור.

אני מתכוון בתחום הדייטים - איפה עובר הגבול בין הדברים שמוכנים לעשות למען ההגעה לנישואין, ובין דברים שיותר מדי מביכים או לא נעימים או מה שלא יהיה שכבר לא עושים, ואומרים לעצמנו שכבר עשינו את ההשתדלות המספקת?

התכוונתי לנקודה מסוימת שאשמח לשמוע דיעות לגביה. לדוגמא (זו רק דוגמא, לא חייבים להתייחס דווקא אליה) - יש מי שבחיים לא יתקשר לבחורה שהקשר איתה הופסק מיוזמתה, ומבחינתו אם זה לא הלך בהתחלה, זה לא הלך, והוא עשה את ההשתדלות שלו, ויש כאלה שלא יעשו זאת.

מה דעתכם?
לכל אחד יש רמת השתדלות שונה...אור77
למשל, יש דברים שאני לא מעיזה לעשות ולמישהו אחר זה הכי ברור לעשות.
אין פה כללים קבועים.
לפעמים זה באמת לא בגלל שמצוות לא מאפשרות לעשותשרבוב
השתדלות אלא האגו שלנו
אז צריך לשים לב מה לש"ש ומה לא
"כגודל הביטחון כך מיעוט ההשתדלות"ruthi
לא זוכרת של מי הציטוט הזה, אבל כמדומתני של אחד מגדולי החסידות
דומאות אין לי כ"כ, אבל כל עוד לא מתחתנים אז כנראהדרדוסית
לא משתדלים מספיק...

ולגבי "כגודל היבטחון כך מיעוט ההשתדלות" זה יכול גם להתבטא ע"י כך שכשהאמונה שלנו חזקה אנחנו לא רואים בדברים שאנו עושים כשהתשדלות אלא כאמונה שאנו שליחים של הקב"ה ולכן זה לא שליחות, זה ברור שיש צורך בלעשות..
אני חולקת עליך, הפעם...אור77
קצת קשה לי האמירה הזאת ("...כל עוד לא מתחתנים אז כנראה לא משתדלים מספיק"). אבל בגלל שכתבת גם 'כנראה'... אז זה בסדר...
יש דברים שלא ניתנים בידי האדם, עם כל ההשתדלות שלו והתפילות...
או שחלקם כן, אבל התשובה לא מיידית.אור77
השאלה היאדודי25
אם התרוץ שאנו אומרים לעצמנו - עשינו מספיק וזה כבר בידיים של הקב"ה, הוא תירוץ קביל?

דתיים אומרים שוב ושוב שכל מה שצריך לעשות זו השתדלות, והשאר תפילות וכו'. זו נראית לי אמירה מסוכנת קצת, גם אם היא נכונה. את לא חושבת?
לא לא לא...אור77
לא לשבת בחיבוק ידיים- ולומר- 'עשיתי מספיק'... או כמו שאני אומרת: 'הוא יבוא עד הדלת..'
אלא באמת להשתדל ולעשות, אבל לכל אחד יש גבול מסויים שעד שם, הוא מוכן לעשות, ומעבר לזה- הוא לא מוכן.
וחוץ מזה, יש כאלו שמבחינתם- רוב ההשתדלות- זה תפילות! (ואני מדגישה- רוב!!)
קראתי בטורחיפושית אדומה
שכתב הרב הרוש במעייני הישועה שצריך הרבה השתדלות - אבל הוא התכוון להשתדלות בתפילות...
בכל מקרה - אני חושבת שהגבול עובר במקומות שגורמים לך להרגיש רע. כי אם יש דברים שמדכאים אותך ומורידים לך את השמחה - הם בטוח לא רצויים.
אבל אם זה דורש ממך רק עוד קצת אומץ - יאלה, לך על זה וכמובן תתפלל. בעקרון לכל עשיה צריך להוסיף תפילה - זה חלק מהההשתדלות, כי זה מראה שאנחנו עושים מתוך אמונה. ואז זה גם לא סותר את רמת האמונה...
ואגב - למדתי מניסיון בחיים שכשמוסיפים את התפילה הספציפית בתפילת שמונה עשרה, ולא סתם ככה, יש לזה ערך מוסף. כנראה כי זה בא אחרי בקשות כלליות והודאות...

אני גם לא מסכימהאנונימי (פותח)
עם האמירה של דרדוסית, אם הקב"ה קבע שאני אתחתן בזמן מסויי'ם כי זה מה שהכי טוב ונכון עבורי, כמה שאני אשתדל זה לא יזיז כלום ואני לא אתחתן לפני.. ברור שאני לא יודעת מתי הזמן שנקבע אז מבחינתי אני צריכה לברר,לצאת וכו' ובמקביל להתפלל- כי התפילה כן יכולה לשנות את מה שנקבע, ע"י זה שהתפילה משנה אותי ואני במדרגה אחרת וכך מגיעים לי דברים אחרים המתאימים לדרגה הנוכחית.. סליחה על הפלסוף, מקווה שהובנתי
הובנת הובנת, יש הרבה בדבריךחיפושית אדומה
לא מסכימה בכלל..עמית-טליהאחרונה
לפעמים אדם גם צריך לעבור תהליך כולשהו כדי להיות ראוי יותר לשלב הזה.

אז גם אם הוא משתדל יכול להיות שהוא לא מספיק מוכן או צריך להתאים יותר למקום הזה...
להתפשר על דבריםעמית-טליה
שלא הכי אידיאלים בשבילך (כמובן דברים שצריך להתפשר כמו חיצוניות וכדומה..)

לא לפסול ישר גם אם ממש נראה שלא

למצוא דרכי היכרויות מגוונות..
לעשות מאמצים ,לפנות למישהו\מישהי שנראו לנו מתאימים וכדומה.
השירשור היומיקשלש

 

(נשאול נשאלתי מה עם השירשור היומי.. והיום אני ברגע של דוסיות )

 

מסופר על תהליך יצירת האישה :

כא וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל-הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה. 

 כב וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל-הָאָדָם. 

כג וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה-זֹּאת. 

 כד עַל-כֵּן יַעֲזָב-אִישׁ אֶת-אָבִיו וְאֶת-אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד

 

מה אתם אומרים ?

יצירת האישה - לכתחילה או בדיעבד  ?

והאם הפס' האחרון זה תיאור מציאות או אידיאל ?!

 

===

מוקדש למי שהוקדש אתמול שרוצה היום (עאלק) בעילום שמה.

......איזה טוב^
אי אפשר לדעת, זה כוונותיו של הקב"ה...
ברור שזה האידיאל אחרת למה נבראנו? לחיות כל אחד לבד?!
אין פה דוס אחד לרפואהקשלש
שיקפיץ
איזה ירידת הדורות
"איזה ירידת הדורות.."מתימן יבוא
יש דעה בחז"ל שנבראו שניים ורק הופרדועדיאל
כמדומני
השאלה היא מה זה צלעדודי25
צד אחר - דהיינו פנים שלמות מצד הגב, ואז האישה הייתה קיימת בתוך גוף האדם, או זנב.
בואי אני אראה לך מה זהקשלש
אם אתה רעב - צלעות כבש

ואם תרגיז אותי - בוקס בצלעות
מפשט הפסוקים יצירת האישה היא בדיעבדדודי25
(לא להתנפל, זה מה שכתוב)

בתחילה רואה האלוקים שלא טוב היות האדם לבדו, ולכן הוא צריך עזר כנגדו. אז לפני שהוא בורא את האישה, הוא מביא לאדם את כל החיות! (והאדם נותן להם שמות, וגם רואה שאף אחת מהחיות לא מתאימה לו) ורק אחרי שזה לא מצליח, בורא הקב"ה את האישה מתוך האדם, כנראה מתוך ההבנה שאדם כ"כ אוהב את עצמו, שרק חלק ממנו עצמו יכול לספק אותו
וזה אכן עובד - "עצם מעצמי ובשר מבשרי, לזו יקרא אישה" - האדם מרוצה!
למה בדיעבד?עמית-טליה
כי היא נבראה שניה?כי היא נבראה בעקבותיו?

אם כך אפשר להמשיך זאת לעמ"י ותורת ישראל
התורה ניתנה לאחר היווצרות העם
והתורה ניתנה להטיב לעם
אבל בלעדי התורה לא היה עם.

האישה נוצרה להטיב לאדם,ובלעדי האישה לאיש לא היה יכולת וסיבה לחיות.

וזה תיאור מציאות
הכוונה שזה מה שנכון וצריך לעשות כדי להתאחד בשלמות הנכונה של בית יהודי.
זה מציאות קשה שצריך לעבוד עליה
אבל זה מציאות זה בטבע שלנו וככה זוגיות צריכה להיראות..
היט'
אבל התורה נבראה לפני העולם

'..אסתכל באורייתא וברא עלמא'
נכוןעמית-טליה
לכן רשמתי שהתורה ניתנה ולא נבראה


הראשון שקרא לעם ישרואל עם זה פרעה
וכידוע אחרי יציאת מצריים קיבלנו את התורה (הר סיני שם שם)
הזכרת לי קטע..עמית-טליה
פעם עבדתי עם ילדות אתיופיות חמודות ממש..
ואז היא התחילה לשאול אותי כל מיני שאלות על גלגולי נשמות וכאלה..
אם יכול להיות שהיא פעם היתה קוף וכאלה..
אמרתי לה שאני לא מבינה בזה.אבל אומרים שכל הנשמות היו בהר סיני בקבלת התורה

אז היא פתאום אומרת לי
כן כן אני זוכרת הייתי שמה

חחחחח
סתם לידע כללי..joy
אלפי דרושים נאמרו על זה.. עיין הרב סולוביציק איש האמונה הבודד.. ישנם 2 תיאורים של בריאת האדם באחד משמע שנבראו יחד ובשני שקודם נברא האדם ואח"כ שראה שלא טוב לבדו ברא גם את האישה.. כבר הגמ' מתמודדת עם זה..
ברכות סא:
ויבן ה' אלהים את הצלע [אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם]: רב ושמואל, חד אמר פרצוף, וחד אמר זנב;
בשלמא למאן דאמר פרצוף, היינו דכתיב (בראשית ה ב) זכר ונקבה בראם [ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם], אלא למאן דאמר זנב - מאי 'זכר ונקבה בראם'?

כדר' אבהו, דרבי אבהו רמי: כתיב (בראשית ה ב) זכר ונקבה בראם [ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם] [6], וכתיב (בראשית ט ו) [שפך דם האדם באדם דמו ישפך] כי בצלם אלהים עשה את האדם, הא כיצד? - בתחלה עלה במחשבה לבראת שנים ולבסוף לא נברא אלא אחד"
ואני אתמצט בגמ' נחלקו מאיזה צלע באדם נבראתה האישה האם פשוט לאדם היו שני פרצופים מחוברים וד' רק פיצל הוא שהיה חלק קטן שנקרא זנב ומשם הקב"ה הרחיב וברא את האישה.. למי שאומר שהיה ממש פרצוף מובן איך כתוב פעם אחת זכר ונקבה בראם ופעם אחת שרק האדם כי הם היו זכר ונקבה בתוך אדם הראשון אבל לפירוש השני שואלת הגמ' למה כתוב "זכר ונקבה בראם ועונה שחשב הקב"ה לברא שניים ובסוף יצא אחד.. את הדרושים תעשו לבד או תפשו רבנים שכבר עשו, לא חסר..
ולגבי זה שאני הולך לקבל תגובות איזה כבד!! אל תשאלו שאילות כבידות ולא תקבלו תשובות כבידות.. אבל אם שואלים צריך לדעת הכל מתחיל מהמקורות:d
לא, כי החיות לא עבדו כעזר מתאיםדודי25
זה מה שכתבתי קודם - החיות היו אמורות להיות העזר הראשוני, אבל "ולאדם לא מצא עזר כנגדו" מתוך החיות, אז נבראה האישה. על הדבר הזה אין הרבה מה להתווכח כי זה כתוב במפורש בתורה.

אבל לצורך העניין - כן, זה נכון. דבר שנוצר בעקבות כישלון של דבר אחר, הוא בעצם פיתרון דיעבדי.

עם ישראל עצמו נוצר רק לאחר כישלון האנושות במבול ובדור הפלגה, ואכן עם ישראל הוא פיתרון בדיעבד. לו לא היה העולם חוטא ומגיע לשיא השפלות, לא היה צורך בפלגה, ולא היה צורך שיבוא אברהם ויצא ממנו עם שיהיה ממלכת כהנים וגוי קדוש, לפי שכל העולם היה נוהג כראוי.

אין זה אומר שלאחר שנוצר המצב הדיעבדי לא משתנה המציאות, ועתה יש להתייחס למצב הדיעבדי כמצב הטוב ביותר האפשרי, אבל זה עדיין מצב דיעבדי.
כמו שכתבתי..joy
כבר בבריאה הראשונה הייתה משמעות של נקיבה, לרגע לא הייתה מחשבה שיהיה זכר ללא נקיבה.. לפחות על פי פירוש חז"ל שעליו אנו נשענים. עפ"י פירוש אחד הייתה מחשבה לברא נקיבה אך בסוף היא לא נבראה וצריך להבין למה.
בכל מקרה ההסבר העמוק שמובא גם בתורת הקבלה מוסבר ע"י תורת הנסירה. מהרגע הראשון היה זכר ונקיבה אך הם היו בחיבור של אחור לאחור. כמו שנאמר בתהילים "אחור וקדם צרתיני. ואז היה צורך לנסר אותם ע"מ לחבר אותם בחיבור פנים לפנים שזה חיבור בחירי.. המשמעות העמוקה של זה. הוא שהזכר ונקיבה מחוברים בחיבור עצמי מהותי גם בלי הרצון שלהם אך זה לא חיבור שלם ולכן יש צורך לנסר ע"מ שהחיבור יהיה ברצון. אך עדיין אנו צריכים לזכור שחיבור שלהם הוא מהותי ולא נובע אך ורק מבחירתם מפני שלכך נועדו. כך זה במתן תורה שכפה עליהם הר כגיגית וישר עם ישראל חטא שזה ה"ניסור" ע"מ להגיע לחיבור של קבלה ברצון גמור.. שנזכה. מקווה שהובנתי.
ולגבי מה שכתב דודיjoy
איך תסביר שבפרק א' כתוב "זכר ונקיבה בראם" או שתאמר שזה תמצות של כל מה שקרה ולא מה שהיה מרגע הראשון? בכל מקרה גם מפשט הפסוקים זה לא ברור שזה דיעבד, וודאי שלא כך הבינו חז"ל.
אכן אסביר כמו שכתבתדודי25
וזה הסבר מובן.

מה שלא יובן הוא איך להסביר שהאישה נוצרה מראש, כאשר פשט המקראות אומרות אחרת. (רק בעקבות הצורך בעזר כנגדו, נבראה האישה)
אני בסה"כ הבאתי את מה שכתוב במפורש בתורהדודי25
אבל לצורך העניין - הרבה פעמים אומרים חז"ל "עלתה במחשבה אלא" או ביטויים אחרים האומרים שדבר מסוים קיים מבחינה רעיונית. למשל עלה במחשבה לברוא את העולם במידת הדין וראה שאין העולם מתקיים כך, אז מה? זה אומר שהמציאות הזו של עולם במידת הדין מוכרחת, והיום אנו בפועל חיים בה? מסתבר שלא...

עלה במחשבה לברוא את העולם בתשרי אבל נברא בניסן (או להיפך, לא זוכר) - שוב, בפועל העולם נברא רק באחד מהזמנים הללו, אבל עם ייעוד להגיע לזמן האחר.

התורה קדמה לעולם - מה זה אומר, שהיא הייתה כתובה, ומוכרחת להינתן? הרי תוכן התורה עצמה כותב שלו האדם הראשון לא היה חוטא, לא היה כל הסיפור מתגלגל... ממילא ברור שהדברים אינם פשוטים כ"כ.

גם כשחז"ל אומרים שעלה במחשבה לברוא את האישה, ובפועל נברא האדם יחידי, אין זה אומר בהכרח שמציאות האישה הייתה מוכרחת מתחילת הבריאה, אלא ייתכן שהיא הייתה הפתרון הטוב ביותר למצוקת האדם הזקוק לעזר כנגדו, אלא שעדיף היה לתת לאדם להתנסות בעצמו מדוע האישה אכן חשובה ותועיל לו, ולכן האדם היה צריך לחוות את חסרונה בתחילה, ובכל היה חש בטובה שעשה ה' כשיצרה. [כאן זו כבר השערה כללית, אבל תחושתי היא שכשחז"ל אומרים על משהו שהוא קדם לזמנו האמיתי, היינו לומר שרעיונו אולי היה נכון, אבל להתקבל בפועל הוא לא היה מתקבל ללא ההכנה הנחוצה במציאות. במקרה זה - האדם היה צריך לחוש שחסר לו העזר. העולם היה צריך לראות שאפילו בצורה של רחמים הוא איננו מתפקד בצורה אידיאלית. ישראל והעולם היו צריכים לראות שללא התורה השחית המין האנושי את דרכיו, וכן הלאה.


איך שלא יהיה, במפורש כתוב בתורה כמו שאמרתי: (מאתר מכון ממרה)
יח ויאמר יהוה אלוהים, לא-טוב היות האדם לבדו; אעשה-לו עזר, כנגדו. יט וייצר יהוה אלוהים מן-האדמה, כל-חית השדה ואת כל-עוף השמיים, ויבא אל-האדם, לראות מה-יקרא-לו; וכול אשר יקרא-לו האדם נפש חיה, הוא שמו. כ ויקרא האדם שמות, לכל-הבהמה ולעוף השמיים, ולכול, חית השדה; ולאדם, לא-מצא עזר כנגדו. כא ויפל יהוה אלוהים תרדמה על-האדם, ויישן; וייקח, אחת מצלעותיו, ויסגור בשר, תחתנה. כב וייבן יהוה אלוהים את-הצלע אשר-לקח מן-האדם, לאישה; ויביאהא, אל-האדם. כג ויאמר, האדם, זאת הפעם עצם מעצמיי, ובשר מבשרי; לזאת ייקרא אישה, כי מאיש לוקחה-זאת. כד על-כן, יעזוב-איש, את-אביו, ואת-אימו; ודבק באשתו, והיו לבשר אחד.
להבנתי ולפי מה שלמדתי..משתדל
"עלתה במחשבה" זה לא פחות ואולי הרבה יותר לכתחילאי מכל דבר אחר.. זה בעצם לאן צריך להגיע.. כמו מה שהבאת עם מידת הדין עניין דומה יש במסכת חגיגה יב..
דא"ר אלעזר אור שברא הקב"ה ביום ראשון אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו כיון שנסתכל הקב"ה בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו מהן שנאמר (איוב לח, טו) וימנע מרשעים אורם ולמי גנזו לצדיקים לעתיד לבא..
זה מציאוית שאנו צריכים לדעת שהם קיימות מהתחלה אך לא בפועל ולשם אנו צריכים לשאוף, כך גם בזכר ונקיבה מציאות של חיבור שלם כפי שפירשו חז"ל "זכר ונקיבה בראם" אך בצורה בחירית. שנזכה!!
מסכיםדודי25
בהחלט שהמציאות בפועל של זכר ונקבה הפועלים יחד וכו' היא המציאות הטובה ביותר האפשרית, במצב הנתון. הרי האדם עצמו כבר הודה בכך - "זאת הפעם עצם מעצמיי ובשר מבשרי, לזאת יקרא אישה כי מאיש לוקחה זאת!" - זו קריאה של התפעלות, במילים אחרות אומר האדם 'סוף סוף!'

אבל כל הצריכות לזה היא משום שלא טוב היות האדם לבדו, זה כל מה שאני אומר.

בעיניי זה מצב בדיעבדי, בדומה לעצם נתינת התורה.
הרי כל אדם צריך לשאול את עצמו - לאחר שחז"ל מהללים את התורה כ"כ הרבה, ואומרים שאין טעם לעולם בלי תורה, למה לא ניתנה התורה מיד לאדם הראשון? הרי יותר מ2000 שנה היה העולם בלי תורה!
זו שאלה חשובה. לדעתי התשובה היא שהעולם היה חייב להתנסות במציאות של העדר תורה, כדי להבין את ערכה. אין זה אומר שהתורה היא לא הדבר הכי לכתחילה שיש לנו בפועל, אלא זה אומר שהצורך בתורה, הוא מקטנות האדם.
כלומר, זה דבר טבעי שלא יכול להיות אחרת, האדם חלש ולכן הוא צריך את האדם, וכן הוא צריך את האישה, אבל זה נובע מחלושתו. לזה התכוונתי בכך שהאישה היא דבר שנוצר בדיעבד, וזה לכאורה מה שכתוב בפסוקים במפורש. אין זה אומר שאפשר להאשים את האדם על החולשה הזו.

אז כשחז"ל אומרים על משהו שנברא מראש (אולי הדוגמא שנתת קצת שונה) הם אומרים שברור היה לקב"ה שהעולם יזדקק לזה מתישהו, או שזו מציאות יותר נכונה, אבל לו העולם היה חזק יותר, מושלם יותר, לא היה צורך בזה. כיון שהעולם מניח שהוא מושלם באופן טבעי, צריך לת לו לחוש שהוא אינו מושלם, ורק אז הדבר יכול לפעול את פעולתו.
חס וחלילה..joy
לבא ולומר שהתורה הגיעה מקטנותו של האדם.. והלוואי שיכל להסתדר בלעדיה. "התורה היא סדר המציאות" עיין בגמ' בע"ז

"דאר"ש) בן לקיש מאי דכתיב (בראשית א, לא) ויהי ערב ויהי בקר יום הששי מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר אם ישראל מקבלין את תורתי מוטב ואם לאו אני אחזיר אתכם לתוהו ובוהו"

כל המציאות הוכשרה לרגע הגדול הזה של נתינת התורה. למה זה לקח הרבה זמן? שאלה מעולה אבל חס וחלילה להגיע למסקנה כזאת. והתשובה הייתה שהיה צריך להכשיר עם שיהיה מוכן לקיים את תכלית הבריאה. כמו שאומר הרב צבי יהודה אשר בחר בנו מכל העמים ומתוך כך נתן לנו את תורתו. צריך להכשיר עם שיהיה מוכן לכך, ולזה נצרכו האלפיים שנה הללו.
לא אמרתי הלוואידודי25
שיכול היה להסתדר בלעדיה! בהחלט לא. כך נברא האדם וכך הוא צריך להיות. זה לא סותר את זה שהוא קטן, מה לעשות?

יש לך יצר הרע? זה דבר שלילי? לא! אבל זה כן אומר שהאדם יותר חלש מבחינת יכולתו לעבוד את ה'
גבר גם את תתקרא רש"יקשלש
אני חושב שזה רש"י (שנננננננננים לא קראתי רש"י)
הוא אומר שזה כביכול שלא יגידו שיש אדם אחד והוא אלוהות
ולא לטובת האדם (זה רש,י?)
בקשר לחלק השנידודי25
לא שולל את האפשרות שהעלית. אבל אני חושב אחרת.

פחות סביר להניח שהיה צורך באלפיים שנה כדי להכשיר את העם, אחרי שאנו יודעים שרק מאברהם החלה ההכשרה בפועל. ואברהם עצמו נולד אחרי 2000 שנה שהעולם היה קיים.

אני אומר דבר דומה, אבל מעט שונה - העולם היה צריך לעבור הכשרה. לא העם. העולם היה צריך להכיר בכך שהוא רקוב ללא דבר מנחה, ומכורח זה מוכרח שיהיה שינוי ולמידה. מתוך הכרה זו של העולם יכול להיברא עם שיפיץ את התורה
לא רעיון שלי, רעיון של ריה"ל..joy
מז אָמַר הֶחָבֵר: אַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת. וּפְרָטָם מְבֹאָר מִימוֹת אָדָם וְשֵׁת וֶאֱנוֹש עַד נֹחַ, עַד שֵׁם וְעֵבֶר אֶל אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב עַד משֶׁה. וְאֵלֶּה מִפְּנֵי הִתְחַבְּרוּתָם הָיוּ לֵב אָדָם וּסְגֻלָּתוֹ, וּלְכָל אֶחָד מֵהֶם הָיוּ בָנִים כַּקְּלִיּפוֹת, אֵינָם דּוֹמִים לָאָבוֹת וְלֹא הִתְחַבֵּר בָּהֶם הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי, וְנִמְנָה הַמִּנְיָן לְאֵלֶּה הָאֱלֹהִיִּים וְהָיוּ יְחִידִים וְלֹא רַבִּים, עַד שֶׁהוֹלִיד יַעֲקֹב אָבִינוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים כֻּלָּם רְאוּיִים לָעִנְיָן הָאֱלֹהִי, וְשָׁבָה הָאֱלֹהוּת בְּקָהָל רַב וּבָהֶם הָיָה הַמִּנְין. וַאֲנַחְנוּ קִבַּלְנוּ מִנְיַן שְׁנֵי הַקַּדְמוֹנִים מִמּשֶׁה, וְנֵדַע מַה שֶּׁיֵשׁ מִמּשֶׁה וְעַד עָתָּה.
היה צורך בזיכוך על מנת להגיע לעם.. שוב למה היה צריך הרבה זמן? אני אישית לא מבין את כל התיקונים שהיה צריך לעבור. בתורה הפנימית עוסקים בזה יותר. לא הגעתי לשם..
אני חושב שנזכיר את הראב"ד ש....מתימן יבוא
די זהב הביא באחד השירשורים -שזה תכל'ס כדי שלא להיות כמו הבהמות שאין קשר בין הזכר לנקבה... אלא שהאיש והאשה יהיו קשורים בנפש => שכביכול זה לכתחילה
כולכם אומרים דברים יפיםדודי25
וטובים.

אבל אף אחד פה לא מתייחס לעצם המושג "לא טוב היות האדם לבדו" וזה בעצם הדבר היחיד שאני אומר. זהו. רק הבאתי את המשפט הזה
באמת זה יהיה קשה..joy
להסבר של שני הפרצופין בגמ' אך עדיין ניתן אולי להגדיר את זה כסוג של בדידות, פחות קשה להסבר של הזנב. שהגמ' אומרת שבמחשבה היה שתיים אך בסוף נברא אחד.

אבל אני חושב שהדיון ביננו יותר עקרוני, אני מביא גמרות ואתה מביא פסוקים.. אם הגמ' כך מסבירה האם זה לא מחייב אותך? או שאתה נצמד לפשט נגד גמרות. ולגבי מה שכתבת שהתורה דיעבדית? זה בכלל היה לי קשה.. ולזה לא התיחסת.
שני דבריםדודי25
א. בכתובות (ח.) משמע שדווקא הדעה האומרת שהאישה הייתה פנים נאמר כי עלתה במחשבה בראשונה.

ב. אני לא חושב שסתרתי שום גמרא פה. פשוט העמדתי אותם אחרת. כמו שרוב העולם בוחר להעמיד את התורה בצורה מסוימת כדי שתסתדר עם חז"ל. אני בוחר לפעמים להעמיד את חז"ל אחרת כדי שיסתדרו עם התורה. (נראה לי שחז"ל עצמם למדו את התורה, ומתוכה אמרו מה שאמרו. וחז"ל דיברו רבות במשלים וכדו', כך שבהחלט ניתן להסביר אותם בכמה פנים)
אם תראה לי מקום בו סתרתי את חז"ל אשמח לראות, ואודה בטעותי, אם לא יהיה לי הסבר.

לצערי אני צריך ללכת עכשיו, אחזור אח"כ בעז"ה. כל טוב
שכחת רק ביעה קטנה אחתחיפושית אדומה
שהשפה של התורה היא לא בדיוק השפה שלנו - וי ש הרבה מילים שלנו ברור שהמשמעות שלהן היא מסויימת כי ככה התרגלנו, ובעצם בתורה יש לה משמעויות קצת אחרות. אל תשכח שהשפה שלנ עברה לא מעט גילגולים (היו תקופו שרוב העם דיבר ארמית, וגם המשנה נכתבה בעברית קצת אחרת)
ואני חושבת שזו הסיבה שרובנו נצמדם לחז"ל - כי להם היו יותר ידיעות בשפה הזאת, ואנחנו חוששים לטעות בפירוש.
דוגמא לזה תמצא בתגובה של eee או במילה "עוון" שאף היא מופיעה בפרשתנו (תסתכל באבן עזרא) ויש עוד שלל דוגמאות.
ולכן יכול להיות שההסבר ל"לא טוב היות האדם לבדו" הוא אחר לגמרי ממה שנראה לנו בפשטות של המילים שלנו... והיו כאן עוד תגובות שהדגימו את זה.
שנזכה לכוון לאמיתתה של תורה!
בשביל זה יש אבן עזראדודי25אחרונה
שאגב, הרבה מאד פעמים לא מסביר כמו חז"ל.

הבעיה היא שחז"ל, במיוחד באגדתות, אינם חד משמעים, ואסור להבין אותם כפשוטם.
וזו בעיה שמשום מה הרבה אנשים מתעלמים ממנה. כלומר, ברור שאת התורה לא מבינים כפשוטה, אבל את חז"ל כן.
ואז מאמינים שעוג היה בגובה של בניין ענקי ורבקה הייתה בת 3 כשאליעזר הביא אותה...

לא טוב היות האדם לבדו  מתימן יבוא
הצורך במציאות השלימה של משפיע ומושפע האדם וחוה - רק יחד = "ויקרא שמם "אדם" ( האדם קודם=זכר אך שם לא הכוונה מצד השלימות) שלימות זו תבוא דווקא ע"י שניהם באופן שהאשה חלק מהאדם חלק מגופו - נפשו כדי שיהיה קשר מלא ביניהם חיבור נצחי - יצירת מציאות ..
בלי האשה וכן להיפך אין שלימות. לכן אדם חסר אין ברכה אין שמחה המציאות פגומה - לא שלימה..
"לא טוב"= כאשר אין שלימות אין "כי טוב" כמו שכתוב בתורה על בריאת המים -(הסבר)ביום שני לא הושלמה מלאכת המים ולא נאמר שם "כי טוב" לעומת זאת ביום השלישי בנוסף ל"כי טוב" של המלאכה השניה לאותו היום נאמר עוד "כי טוב" על המים- יעני כשנשתלמה המציאות שייך כאן טוב...
(לא שהיה משהו 'לא מתוכנן' כביכול שהיה צריך פתרון חדש ח"ו)

הדברים בגדר רעיון ... תבדקו במפרשים אם זה נכון...
טוב שאתה לא מבשל גדי בחלב אימוקשלש
אני אישית נוהג כ"כי תבוא כרם רעך ואכלת ענבים.."
חופשי על הבר
לכתחילה ואידאל. ממש לא המציאות כיום.yakov1
מכניסה ראשי בין הרים...מאמע צאדיקה
כמות הגמרות שציטטתם פה הפחידה אפילו אותי!
בפשט הפס'- זה האידיאל. למה? כי זה סדר הבריאה בתוך גן עדן, לפני שהיתה הווא-אמינא של נפילה בכלל.
שמעתי דבר יפה- בתורה המושג "לבדו" בא להורות על הדבקה (כמו עץ לבוד...), לאומת מושג הרווקות שהוא במילת בדד או בגפו (אם בגפו יבוא- בגפו יצא. משפטים\עבד עברי).
לכן התורה מדברת על נסירה- הפרדה- שהיא האידאל!!!
מטירף לחשוב שהחיפוש הנואש אחרי רעתך ואשת בריתך הוא הרצוי לכתחילא. (כתבתי בלשון זכר- בהתאם לגמ' בקידושין- דרכו של איש לחזר על אבדתו...)

שכוייח
* רעיתך סליחה על התיקוןמ.דוסא
לפני כן כתוב "זכר ונקבה ברא אותם".פרת משה רבינו
שמעתי בשבת פירוש ממש יפה (לא זוכרת בשם מי):

בתחילה נבראו גב אל גב, יצור אחד עם שני פנים.
ואז... "לא טוב היות האדם לבדו" - ההימצאות של הפנים כך שאינם רואים זה את זה היא המציאות הכי רחוקה שיכולה להיות.
ולכן הקב"ה הפריד את האדם לזכר לחוד ונקבה לחוד, "אעשה לו עזר כנגדו".
כנגדו = פנים מול פנים, מצב שבו רואים את הפנים.

כמו הכרובים בביהמ"ק: כשעמ"י חברים, "ופניהם איש אל אחיו". וכשל"ע לא...
מה הקטע לשלוח את אותם השאלות,לפתוח את אותם שרשוריםאנונימי (פותח)

בשני הפורומים (פה וב'כיפה')?? במיוחד לאור העובדה ששמתי לב שאותם האנשים נמצאים בשניהם...

 

 

מצטערת על ההתנפלות.

נעים מאוד, נעמה. חדשה פה למרות הנ"ל... ;)

[הגעתי במקרה, כמובן שבעקבות שרשור כפול...]

 

 

מה הקטע לייצר 2 רכבים משני סוגים שונים...אור77
כאשר שניהם נוסעים ומובילים אותי לאן שאני רוצה....????

נו, יש אפשרות להשוות בין מרצדס לסובארו???
אהבתיייייייייי*שלי*
הקטע הוא שבכיפה רצה הציניות ולא עונים בצורה רצינים זה הקטע
האשמה לזקן הפורוםעמית-טליה
זה הגיל הוא שוכח שכאן יש שרשור כזה אז הוא הולך לפתוח גם שמה..
מי הוא זה ואיזה הוא ???  >>>>קשלש
|קשלש מתמם|
שאלי ישירות את מי שעושה זאת .. |קשלש זועם|
הם מתכוונים אלי*שלי*
תהיו ישירים, וכנים
אני לא כותב שם...כבר סיבה...אליסף ט
אני בחיים לא נכנסתי לכיפהבנדא מצוי!!
יש לך חסך ילדותקשלש
ב"ה אין לי!~בנדא מצוי!!
בטוח ?קשלש
מקפיץ לך גבר !
גם אני לא יודעת איך נראה שם הפורום!שרבוב
גם אני לא כותבת שם- עוד סיבהחיפושית אדומה
רוב האנשים מכיפה הגיעו משירשורים כפוליםקשלש
זה בסדר !
לא נכוןחובשת
אני לא הגעתי לפה בגלל שום שירשור.
ועם כל הכבוד אני בכיפה איזה 3 שנים.

בעצם שחושבים על זה הגעתי לפה כי שם לא רצו לפתוח פורום מד"א ופה כן...
אני גאה להכריז כימשה4
אני משתתף רק בפורום לנ"ו.
גם אני!!!!אור77
ומוזר שלא פתחתי שם לפחות כרטיס... כי יש לי בכל מקום.. סתם סתם...
אין כמו לנ"ו !!!!
גם אני.yakov1
גם אני*שלי*
לא, מה שכן כאן יותר נחמדים
שיעמום.yakov1
אין אותם אנשיםאיזה טוב^
יש פה אנשים כפולים אבל לא הרבה ...
מה זה לנ"ו?שרבוב
ראשי תיבות של לקראת נישואין וזוגיותצרויה
לקראת נישואין וזוגיותחיפושית אדומהאחרונה
הש הרשמי של הפורום שלנו.
גם לי לקח שנים להבין את זה
איפה הפורום שאפשר להתלונן ב ו?עדיאל
בפורום הזה:אדרת
התכוונתי להתלונן עלעדיאל
המפקד שלי חחח
אז אני מבין שפה?עדיאל
בקיצור קיבלתי גימלים והוא אומר שהוא צריך אותי עעע
התכוונתיאדרת
לאותו פורום שהצעתי לך...
אני בטח שלא אוכל לעזור. אולי משה.... ;)
די אני סתם ציניעדיאל
אל תקחי אותי קשה
אותך?אדרת
בחיים לא.
שים פס ולך לישוןמשה
(אמר מי שלא הוציא גימלים בכל השרות הצבאי שלו, למעט פעם אחת שבה היה אחרי קלקול קיבה חריף)
הבעיהעדיאל
שהוא אמר שאם אני לא מגיע אז שאגיע ביום שלישי כי יש תרגיל. ואני לומד ביום שלישי
אתה באמת חולה?משה
כן.. יש לי בחילות וחולשהעדיאל
פעם ראשונה בשירות שהוצאתי גימלים


אבל הוצאתי מלא חופשים אחרים חח
לדעתי תן לרב יום אחד וקח אחד לעצמך, או שתגיע בערבמשה
כן זה מה שתכננתיעדיאל
רק אני מפחד שידפוק אותי בסוף ויגיד להשאר שלישי וזה תחילת הסמסטר ררר
רפוא"ש!אור77
עדיאל, אמרתי לךאדרת
שמשה יוכל לעזור לך.
רפואה שלמה!!
תודה לכם עדיאלאחרונה
פינת שמירת הלשוןדרדוסית

בס"ד

יב' באלול

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע - עשין, יג

סיפר לשון הרע, ובתוך הסיפור נתערבב תערובת של שקר אפילו במקצתו, עובר על (שמות כ"ג ז') "מדבר שקר תרחק". וגם נשתנה שמו והוא עכשיו בגדר "מוציא שם רע", שעונשו חמור הרבה יותר מסתם מספר לשון הרע ורכילות.

הלכות לשון הרע - עשין, יד

ועוד נראה שעובר גם במצוות עשה של "והלכת בדרכיו". שנצטווינו ללכת במדותיו של הקדוש ברוך. רחום, חנון, וגומל חסדים, וכיוצא בזה שאר מידות טובות. ואם כן מי שמרגיל עצמו בלשון הרע, וודאי אינו הולך בדרכי ה'.
הנה סיכמנו י"ז לאוין וי"ד עשין שעלול לעבור בסיפור לשון הרע. ואף שלא מצוי שייתקיימו כולם באיש אחד, בכל מקרה מי שרגיל במידה רעה זו ייתכן שיעבור על כולם עם הזמן.

קטע מספר שמירת הלשון

שער התורה פרק י' "אדם בלי תורה כדג בלי מים" (3)

וזה לשון הזוהר בפרשת תרומה על הפסוק (תהילים קי"ט קכ"ו) "עת לעשות ה'". (תרגום)
"בכל זמן שהתורה מתקיימת ואנשים עוסקים בה, הקדוש ברוך הוא שמח במעשה ידיו ושמח בבריאה כולה. ולא עוד אלא שהקב"ה מכנס את כל פמלייתו ואומר להם "תראו את העם הקדוש שיש לי בארץ, שתורה מתעטרת בגללם. ראו מעשי ידי שאתם אמרתם (תהילים ח' ה') "מה אנוש כי תזכרנו" וכשאר רואים את שמחת ה' בעמו, מיד פותחים הפמלייא ואומרים "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". ובשעה שישראל מתבטלים מהתורה, כביכול תש כוחו. ואז "עת לעשות לה'".אלו הצדיקים שנשארו, שיש להם להתחזק כדי שהקב"ה יתחזק וישמח עם גדודיו ואנשיו. מה הטעם? בגלל שהפרו תורתך, ואין עוסקים בה האנשים כמו שראוי. עד כאן לשון הזוהר.
ישר כוח!צופיה20
יג' אלול (אם אפשר לנעוץ..)דרדוסית

בסיעתא דשמיא!

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל א, סעיף א'

אסור לספר דבר גנות על חבירו, ואפילו אם הגנות אמת. וזה נקרא בפי חז"ל לשון הרע. והמספר עובר בלא תעשה של (ויקרא י"ט ט"ז) "לא תלך רכיל בעמך", ולספר בגנות חבירו נחשב רכילות.

הלכות לשון הרע, כלל א, סעיף ב'

הלאו הזה שכתבנו שעובר בסיפור לשון הרע, הוא רק הלאו שכתוב בפירוש על עבירה זו. אבל יש עוד הרבה לאוין ועשין שעובר עליהם על ידי סיפור לשון הרע.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק א' חתימת הספר "על ידי שמירת הלשון יזכה לחשיבות מיוחדת בעולם הבא" (1)

אמרו חז"ל בבבא בתרא (קס"ה.) "רובן בגזל (רוב האנשים נכשלים בגזל) ומיעוטן בעריות, וכולן באבק לשון הרע.
ומזה אפשר להתבונן את חשיבות שמירת הלשון. כי הרי כל אדם יש לו דבר שהוא גאה בו. עשיר יש לו חצר יפה, לאדם פשוט יש לו בית יפה, וכל אחד בדרגתו שיהיה לו מה להיות גאה אצל חבריו. וכל זה בעולם הזה, שהתענוג והכבוד כאן לא אמיתיים. על אחת כמה וכמה בעולם הנצחי.
ידוע שעל כל מצוה שאדם עושה נברא לו אולם בעולם הבא, אם כן מי שנזהר בלשון הרע, יהיה לו היכל מיוחד מכולם. כי הרי "כולן באבק לשון הרע", והוא יהיה היחיד שיהיה לו היכל קדוש כנגד שנשמר מלשון הרע.
יד אלולדרדוסית

בסיעתא דשמיא!

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל א, סעיף ג'

המספר לשון הרע עובר ב"לא תלך רכיל בעמך", אם במקרה סיפור בגנות חבירו. אבל אם חס ושלום הורגל לעבור על עוון זה בקביעות, כמו אלו שרגילים לשבת ולספר דברי גנאי על אנשים, אנשים כאלה נקראים בפי חז"ל בעלי לשון הרע. ועונשן גדול בהרבה, כיון שהם עוברים על תורת ה' מתוך זלזול, ונעשה אצלם כהפקר. ועליהם נאמר בתהילים (י"ב ד') "יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות".

הלכות לשון הרע, כלל א, סעיף ד'

אמרו חז"ל על שלוש עבירות נפרעין מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא.. ואלו הן: עבודה זרה, וגילוי עריות ושפיכות דמים. ולשון הרע כנגד כולם. ופרשו הראשונים, שחז"ל מדברים על אלו שמורגלים בעוון זה של לשון הרע בתמידות, מפני שהדבר נעשה להם כהיתר מרוב הרגל.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק א' חתימת הספר "על ידי שמירת הלשון יזכה לחשיבות מיוחדת בעולם הבא" (2)

ומי שלמד בספר "חפץ חיים" רואה מכמה אלפי עוונות נשמרים אם נזהרים בשמירת הלשון, ובמקומם מתווספות לו מצוות. כי אפי' אם כל יום רק שומר עצמו מעשרה דיבורים אסורים, יוצא יותר משלושת אלפים מצוות בשנה. כי הרי "ישב אדם ולא עבר עבירה, נותנין לו שכר כעושה מצוה" (מכות כ"ג. וגם מקבל מדות קדושות.
טו' אלולדרדוסית

ב"ה

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל א, סעיף ה'

אין הבדל בסיפור לשון הרע בין אם סיפר מעצמו, ובין עמד עליו חבירו ושכנע אותו לספר עד שסיפר לו, בכל מקרה אסור. ואפילו אם אביו או רבו שחייב במוראם ביקשו שיספר להם ענין מסויים, והוא יודע שבתוך העניין מעורב לשון הרע, או אפילו רק אבק לשון הרע, אסור לו לשמוע להם.

הלכות לשון הרע, כלל א, סעיף ו'

אפילו אם הוא רואה שמהענין של לא לספר גנאי על ישראל ושאר דיבורים אסורים, יסובב לו הפסד גדול לפרנסתו, בכל זאת אסור לדבר לשון הרע. כגון אם מעסיקים אותו אנשים חסרי יראת שמיים ויפטרו את מי שלא בעל לשון הרע כמותם, ועל ידי כך לא יהיה לו פרנסה לבני ביתו, בכל זאת אסור, כמו שאר לאוין שמחויב לתת כל אשר לו ובלבד שלא יעבור עליהם.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק ב' חתימת הספר "מעלת שמירת הלשון למי שלומד תורה" (1)

ובפרט אם יש לו זמן קבוע ללמוד, על ידי שנשמר מלשון הרע לא מתבטל. וניצל מהעונש של "כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה מאכילים אותו גחלי רתמים" (עבודה זרה ג. וזה מידה כנגד מידה. שאם היה לומד תורה, היה מתקיים בו אור התורה שהיא מזון נצחי לנפש כמו לחם. ומזה שפוסק באמצע הלימוד מראה שאינו חפץ במזון הזה, לכן מאכילים אותו את האור של גחלי רתמים.
ולמה נקרא גחלי רתמים? כי אותם גחלים העשויים מעצי רותם אינם נכבים עד שנים עשר חודש, להראות לנו שדנין אותו כרשע גמור שדינו בגיהנם שנים עשר חודש.
טז' אלולדרדוסית

בסיעתא דשמיא!!

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל א, סעיף ז

אם יושב בין חבורת אנשים שמדברים דיבורים האסורים, ואין לו דרך לצאת מחברתם. וכשיישב וישתוק ידמה בעיניהם כמשוגע, בכל זאת וודאי שאסור לדבר דיבורים האסורים איתם. ועל זה אמרו חז"ל "עדויות ה' ו') "מוטב לאדם שייקרא שוטה כל ימיו, ואל ייקרא רשע שעה אחת לפני המקום". ויזרז עצמו בשעת מעשה בכל כוחותיו לעמוד על נפשו, ויהיה ליבו נכון ובטוח שיקבל על זה שכר ראוי משמיים. כי לפום צערא אגרא. לפי הצער - השכר. וככל שמצטער יותר לקיים מצוה, כך מקבל יותר שכר.
ועל זה שייך מאמר חז"ל "כל רגע ורגע שאדם חוסם את פיו, זוכה לאור הגנוז שאין כל מלאך ובריה יכולים לשער".

הלכות לשון הרע, כלל א, סעיף ח ט

איסור לשון הרע שייך בין אם מספר עליו ממש בפיו, לבין אם כותב את זה במכתב. וגם אין חילוק אם מספר את הלשון הרע בפירוש, או אם מספר בדרך רמז. בכל אופנים אלו זה לשון הרע.
ודע עוד, שגם אם גינה את עצמו תוך כדי גנות על חבירו, בכל זאת נחשב לשון הרע.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק ב' חתימת הספר "מעלת שמירת הלשון למי שלומד תורה" (2)

ובאמת עצה טובה למי שרוצה להישמר מדיבורים אסורים, ירגיל עצמו לא לדבר כלל בבית כנסת ובבית מדרש. כי מלבד שזה מצווה בגלל קדושת המקום, יש תועלת לענין כמה דברים.
א. שלא יפסיד אמן ואמן יהא שמיה רבא וברכו.
ב. שעל ידי זה ייצא לו שכל שנותיו יחד עשר שנים לא דיבר דיבורים אסורים. כי כל יהודי בבית כנסת ביום בערך ארבע שעות, ויש כאלה שגם לומדים שעתיים. וזכות גדולה היא בעולם הבא.
ג. שעל ידי זה יהיה לו רגיל לשמור לשונו כל היום, אחרי שהתרגל בבית כנסת לשמור כמה שעות.

יז' אלולדרדוסית

בסיעתא דשמיא!

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל ב, סעיף א

אסור לספר לשון הרע על חבירו אפילו שהדברים אמת, ואפילו בפני אדם יחיד. וככל שיתרבו השומעים, כך גדול עוון המספר. כי חבירו מתגנה יותר, כיון שגנותו מתפרסם ליותר אנשים, וגם כי מכשיל יותר אנשים בשמיעת לשון הרע.

הלכות לשון הרע, כלל ב, סעיף ב

ההיתר שיש בחז"ל לספר לשון הרע "בפני שלושה", מדובר בסיפור דבר שאינו גנאי גמור, ומשתמע ל-2 פנים. ודבר כזה תלוי לפי נימת המספר בעת שמספר. אם מספר דבר כזה בפני שלושה, מותר. כיון שיודע שוודאי יגיעו הדברים לאוזני מי שמספר עליו, ולכן יספר באופן החיובי.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק ג' חתימת הספר "צריך להשתדל במיוחד במצווה שאין לה דורשים" (1)

מובא בספר חרדים, על אף שחייב אדם להיזהר בכל המצוות, ראוי לו שיאחוז במצווה אחת בהתמדה שלא יעבור עליה כל חייו. כיון שהתרי"ג מצוות נחשבים כעץ חיים "עץ חיים היא למחזיקים בה". והאוחז ענף אחד מעץ כראוי, כאוחז בכל הענפים כי שאר הענפים נמשכים אחריו. אבל אם יאחוז בכל הענפים יחד, לא יוכל לאחוז כלום.
וכמו שמובא במסכת שבת (קי"ח שר' נחמן השתבח בזה שקיים שלושה סעודות בשבת כראוי, ור 'ששת בזה שלא היה הולך ד' אמות בלא תפילין. ורבה היה זהיר לא לפסוע ד' אמות בלי ציצית. ועבור זה ייטיבו ויאריכו ימי האדם בעולם שכולו טוב וארוך.
יח' באלולדרדוסית

בסיעתא דשמיא!

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל ב, סעיף ג

יש אומרים שאם אדם סיפר לשון הרע בפני שלושה. אף שוודאי המספר עבר על איסור סיפור לשון הרע, אבל אם אחד מהשלושה הלך וסיפר למישהו אחר, לא עובר על איסור לשון הרע. כיוון ששלושה יודעים מזה, נחשב כמו שכל העולם יודע. ודווקא אם סיפר לחבירו בדרך מקרה, אבל לא שהתכווין לגלות את הסיפור ולגנותו יותר.
ואפילו אם לא מספר בשם מי שסיפר לו, אלא מספר שסתם נשמע כך על פלוני, בכל זאת עובר באיסור לשון הרע.

הלכות לשון הרע, כלל ב, סעיף ד

וכל ההיתר לספר אם סופר לפני שלושה, הוא דווקא לאחד מהשלושה ששמעו. אבל למי ששמע מאחד מהם שסיפרו בפני שלושה, אסור לו לספר הלאה. אלא אם כן בכל מקרה התפרסם כבר הסיפור לכל העולם.
ואין צריך לומר אם הוא אם אינו מעצמו אם הסיפור האמת, וודאי שאין לו להאמין למי שסיפר לו ששמע את הסיפור בפני שלושה. אבל אפילו אם הוא יודע שראובן סיפר דבר גנאי על שמעון, אבל לא ידוע אם היה בפני שלושה או לא, אסור לו לספר. כיון שחוששים שלא סופר בפני שלושה, ולא עתיד להתגלות.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק ג' חתימת הספר "צריך להשתדל במיוחד במצווה שאין לה דורשים" (2)

ואם כן בזמנינו, שהופקר אצל חלק מהאנשים ענין שמירת הלשון לגמרי, וודאי שמי שיתחזק בענין, יזכה לשכר רב. כיון שמצוה שאין לה דורשין הרי היא כמת מצוה. ומצוה שאין לה רודפין, רדוף אחריה לעשותה כדי שהמצווה שלא תקטרג שמתעלמים ממנה. וידוע גודל הענין של מת מצוה שאפי' כהן גדול ונזיר, והולך לשחוט פסחו, ולמול את בנו, אינו מטמא לקרובים אבל מטמא למת מצוה כדי שלא יהיה מונח בבזיון.
רואים שאפי' מת מצוה שהוא רק חומריות בלי נשמה ורוח חיים הקפידה התורה על בזיונו, קל וחומר לתורה הקדושה שיקרה היא מפנינים. שאם מצוה אחת ממנה מוטלת בבזיון, אנו חייבים להתחזק בה.

 

יט' אלולדרדוסית

בסיעתא דשמיא!

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל ב, סעיף ה

סופר לשון הרע בפני שלושה, בדרך כלל בכזה מקרה לא עוברים על איסור לשון הרע אם סיפר הלאה. וכל זה בסתם אנשים, אבל אם ה-3 הם אנשים יראי אלוקים, שנזהרים מאיסור לשון הרע, או אפי' אחד מהם כזה, אסור לספר הלאה. כיון שלא בטוח שהסיפור יתגלה. וגם אם אחד מה-3 אוהבו או קרובו של מי שמספרים עליו, אסור לספר הלאה, כי וודאי אוהבו או קרובו לא יספרו הלאה כדי לא להכפיש על מיודעם.

הלכות לשון הרע, כלל ב, סעיף ו

ודווקא באותה העיר מותר לספר אם שמע בפני שלושה, אבל לא בעיר אחרת.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק ג' חתימת הספר "צריך להשתדל במיוחד במצווה שאין לה דורשים" (3)

וגדול ההפקר ששורר בענין למי שרגיל בלשון הרע. כי אם ישאלו אותו למה דיבר לשון הרע, יתרץ מאה היתרים שאין זה לשון הרע. וכאשר יוכיחו לו שזה כן לשון הרע, יאמר שעל אדם כזה מותר לומר לשון הרע. וכמה שישכנעו אותו יותר, יותר יגדיל בלשון הרע ויאמר שהלה אינו בכלל "עמיתך".
ורק בלשון הרע שייך כזה ענין, אדם שיוכיחו אותו באכילת בשר לא כשר, לא ימשיך לאכול בפני המוכיח. אם כן, זה מגדיל את הענין של מת מצוה, כי רק במצווה זה שייך כשמוכיחים שהמוכח ממשיך בסורו גם לאחר שהוכיחו לו.
כ' באלולדרדוסית
2 הלכות חפץ חיים
הלכות לשון הרע, כלל ב, סעיף ז
כל זה שמותר לספר לשון הרע שסופר בפני שלושה, רק אם האומר סיפר בסתם. אבל אם הזהיר אותם לא לגלות הלאה, אסור לספר הלאה. ואפילו אם רואה שאחד השומעים או שניים כן סיפר הלאה למרות ההזהרה, בכל זאת אסור לספר לאחרים.


הלכות לשון הרע, כלל ב, סעיף ח
אין חילוק בלשון האזהרה בין אם אמר להם לא לדבר על הענין שסיפר, או שהזהיר אותם שלא ייוודע מהם הסיפור, בכל האופנים אסור לספר הגנות לאדם אחר. וכל שכן למי שסופר עליו הגנות.
וכל ההיתר של "בפני שלושה" , הוא דווקא אם השומעים היו שלושה, אבל אם שניים סיפרו בפני שניים אסור לספר הלאה.
קטע מספר שמירת הלשון
פרק ג' חתימת הספר "צריך להשתדל במיוחד במצווה שאין לה דורשים" (4)
וכמה צריך בעל לשון הרע להתבייש בחטא זה. שאם היו מעלים אותו לתורה לפסוקי אסור סיפור לשון הרע, והיה פסול באותיות אפי' בקוצו של יוד, לא היה רוצה לברך על התורה. אבל כשבא לידי סיפור לשון הרע, הופקרו אצלו הפסוקים ואינו חושב הדיבורים האסורים לעוון. ומובא בתנא דבי אליהו (פרק כ"ט) "כל המכיר בדברי תורה ועובר עליהן, הרי זה רשע גמור".
כא' אלולדרדוסית
בסיעתא דשמיא!

2 הלכות חפץ חיים
הלכות לשון הרע, כלל ב', הלכה ט
כל מה שמותר לספר לשון הרע שסופר בפני שלושה, הוא רק לעניין שאין איסור על האמירה בעצמה. אבל אסור חס ושלום להוסיף מילה אחת, או להטעים את הסיפור לשומע. כיון שמקלקל בדבריו יותר ממה שהיה אילו היה נודע הסיפור לבד על פי הסברא של סיפור בפני שלושה מתפרסם מעצמו. ועוד שכשמטעים את הסיפור, מוכח שמקבל את הדבר לאמת.


הלכות לשון הרע, כלל ב', הלכה י
ודע עוד, שכל ההיתר של סיפור שסופר בפני שלושה, הוא דווקא מצד המספר. אבל אם מצד השומע הוא יודע שהשומע יקבל את הסיפור בתור אמת, וייתכן שיוסיף דברים לגנאי, לאדם כזה אסור לספר שום רמז של גנאי על חבירו בשום אופן. והמספר לאדם כזה עובר ב"לפני עוור לא תתן מכשול". וכל זה שכתבנו שאסור לספר הלאה, אסור גם לספר שסתם נשמע כך על איש פלוני, גם בלי לספר בשם המספר הראשון.
ולפי כל הפרטים שאמרנו, רואים כמה יש להתרחק מקולא זאת של לשון הרע שסופר בפני שלושה, כי אין כמעט מקרה במציאות שיושלמו כל הפרטים.

קטע מספר שמירת הלשון
פרק ד' חתימת הספר "רוב השכר המצוי בשמירת הלשון, וזכות מזכה הרבים" (1)
על כן האיש הנבון צריך מאוד להתחזק בענין זה, שמירת הלשון. ואז אשרי לו עכשיו ולהבא. כי אפי' בשאר מצוות אם יתחזק במצוה אחת לא לעבור עליה בכלל, שכרו גדול מאוד.
וכתוב בפסוק "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה'". וידוע שכל בן אדם היה רוצה לעצמו פרנסה קבועה, אפי' ברווח מועט. וכל שכן ברווח מרובה. אם כן כל שכן מצווה זו היא פרנסה תמידית ורווח מרובה. כי יכול לקיים אותה בין בביתו, בין בבית המדרש, ובין כשהולך בשוק ורואה אנשים דוברי רכיל יכול להתרחק מהם.
וכמו שאמרו חז"ל (קדושין ל"ט ישב אדם ולא עבר עבירה, נותנין לו שכר כעושה מצוה. כללו של דבר: מצוה זו אפשר להרויח ממנה מהבוקר עד הלילה, בלי הרבה טרחה. וגם השכר מרובה, כי על כל רגע ורגע ששומר פיו זוכה לאור הגנוז.
כב' באלולדרדוסית
2 הלכות חפץ חיים
הלכות לשון הרע, כלל ב', סעיף י"א [הלכה יומית אחת]
אם ישבו שבעת טובי העיר לדיון, והחליטו על פי רוב החלטה. אסור לאחד מטובי העיר שהתנגד להחלטה לספר שהוא היה בדעתו להיפך מההחלטה, אבל חבריו חלקו על דעתו והחליטו נגד דעתו, כיון שזה לשון הרע.
ולא מדובר רק במקרה שהחליטו שלא לספר לאחרים מה היה בדיון שאסור, אלא אפי' לספר דרך רמז שהשומע יבין לבד שהוא בדעתו חלק על שאר טובי העיר, אסור.
ואין הבדל בין לספר בעצמו, לבין אם חברו עמד עליו בקללות וגידופין על ההחלטה, בכל מקרה אסור לספר.
קטע מספר שמירת הלשון
פרק ד' חתימת הספר "רוב השכר המצוי בשמירת הלשון, וזכות מזכה הרבים" (2)
ובפרט שידוע מה שאמרו חז"ל (יומא ט: גיטין נ"ז.) שבית שני נחרב בעוון שנאת חינם ולשון הרע. ואם עוון זה היה בכוחו להחריב את הבית הבנוי, על אחת כמה וכמה כוחו מלעכב לבנות את הבית החרב.
על כל האיש שיחזק את עצמו בענין הזה בכל כוחו, וגם יזרז אנשים אחרים בענין זה למען כבוד ה' ותורתו שלא יהיו מצוותיה כהפקר, זכותו גדולה מאוד.
כי באמת כלל ישראל בחזקת כשרים וצדיקים
אך הסיבה לרפיון היא בגלל חוסר ידיעת ההלכות ופרטי הדינים שיש בענין הזה. וגם נעלם מהאנשים העצות איך להימלט מהיצר הרע בענין הזה. וכמו שכתבנו בשער השני.
לכן מי שיעורר בענין הזה וודאי יתקבלו דבריו, ותהיה זכות הרבים תלויה בו.
כג' באלולדרדוסית
2 הלכות חפץ חיים
הלכות לשון הרע, כלל ב', סעיף י"ב
אם דורש אחד בבית המדרש - אסור על פי דין ללעוג עליו ולומר שאין בדרשותיו ממש ושאין מה לשמוע. ובעוונותינו הרבים יש הרבה אנשים שפרוצים בענין זה, ולא יחשבו שהלעג הוא איסור כלל. ועל פי דין זה לשון הרע גמור. כי גורם היזק ממון לחבירו, וגם צער וביוש. כי גם אם זה אמת, לשון הרע אסור גם על אמת. ואם באמת איכפת לו מהדרשן, צריך לייעץ לו בינו לבין עצמו ולהעיר לו על שגיאותיו. ובעצה זו מקיים גם "ואהבת לרעך כמוך". ועל כל פנים אסור לעשותו ללעג בפני האנשים.


הלכות לשון הרע, כלל ב', סעיף י"ג
אם אחד גילה לחברו בפני שלושה פרטים על עסקו ומסחרו וכיוצא בזה, דברים שבסתם אסור לגלות לאדם אחר שמא יתגלגל על המסופר היזק או צער. אם סיפר בפני שלושה, רואים שהמספר אינו חושש לזה, ולכן מותר לשומע לכתחילה לספר לאחרים. כל זמן שלא גילה דעתו שהוא מקפיד על כך.
קטע מספר שמירת הלשון


פרק ד' חתימת הספר "רוב השכר המצוי בשמירת הלשון, וזכות מזכה הרבים" (3)
וזה לשון הזוהר פרשת לך לך:
ואמר ר' אבהו, בוא וראה כמה גדול שכרו של אדם הגורם לאדם אחר לחזור בתשובה. מנין לנו? ממה שכתוב : "ומלכי צדק מלך שלם".
תני רבי חיא רבה: בשעה שנשמת הצדיק המחזיק בתשובה אחרים יוצאת מן הגוף. מיכאל, השר הגדול שמקריב נפשות צדיקים לפני בוראו הוא יוצא ומקדים שלום לנשמתו של אותו צדיק. שנאמר "ומלכי צדק"- זה מיכאל ראש שומרי שערי צדק. "מלך שלם"-זו ירושלים של מעלה. "הוציא לחם ויין"- שהקדים ויצא לקראתו ואומר לו "שלום בואך". עד כאן הזוהר.

ובדף ס"ב ע"ב: "הכרוז מכריז בכל יום: אשריהם אלו שעוסקים בתורה, ואלו שמזכים לאחרים ללמוד תורה, ואלו שמעבירים על מידותיהם."

וגם יהיה בוודאי על ידי זה סיוע למהר ביאת הגואל במהרה בימינו. כמו שזה היה סיוע לגאולת מצרים, שלא היה בהם אז עוון לשון הרע. וכמו שמובא במדרש פרשת אמור "בשביל ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים: שלא שינו את שמם, שלא שינו את לשונם, ולא אמרו לשון הרע, ולא נמצע אחד מהם פרוץ בעריות.
כד' באלולדרדוסית

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל ג', סעיף א'

איסור לשון הרע הוא גם על אמת. בין אם מספר עליו בסתר וחושש שיתגלה שסיפר עליו שאז עובר גם על "ארור מכה רעהו בסתר", ובין אפילו משער בעצמו שהיה מספר את הלשון הרע בפני המסופר, גם כן אסור ונחשב לשון הרע. ויש איסור יותר גדול מצד אחד בפניו, כיון שמלבד איסור לשון הרע, מלביש את עצמו במידת העזות והחוצפה. וגם בא לעיתים לידי הלבנת פנים.

הלכות לשון הרע, כלל ג', סעיף ב'

ומה שנמצא לפעמים היתר בדברי חז"ל שמותר לספר אם לא היה מונע את עצמו מלספר את הלשון הרע בפניו, הכוונה בדבר שמשתמע ב-2 אופנים. אופן אחד שאין בו שום גנאי, ואופן שני נשמע לגנאי. הכול תלוי איך מטעים את הדברים כשמספר. אמרו חז"ל שאם מספר כזה דבר בפניו, מוכח שאין בכוונתו לגנותו כיון שטבע האדם להתבייש לגנות את חברו בפניו. אבל שלא בפניו, למרות שגם אם יתפרש לגנאי, יהיה רק אבק לשון הרע, בכל זאת אסור לספר.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק ה' חתימת הספר "שנשית לבנו למסילה שהלכו בה אבותינו"

ונלך במסלה אשר דרכו בה אבותינו וכמו שכתוב "שתי לבך למסלה דרך הלכת". וזה לשון התנא דבי רבא אליהו פרק כ"ג : וכשהיו ישראל במצרים ובמדבר הן היו תמימי דרך בדבר וכו'.

וכשהיו ישראל במצרים נתקבצו כולם וישבו יחד, משום שהיוו כולם באגודה אחת וכרתו ברית יחד שיעשו גמילות חסדים זה עם זה זה, וישמרו בלבבם ברית אברהם יצחק ויעקב, ולעבוד את אביהם שבשמיים לבדו, ושלא יניחו לשון בית יעקב אביהם, ושלא ילמדו לשון מצרים מפני עבודת אלילים.
כיצד? כשהיו ישראל עובדים את אביהם שבשמיים לבדו במצרים ולא היו משנים את לשונם היו המצרים אומרים להם: למה לא תעבדו אל את אלוהי מצרים ויקל עבודתו מכם?
משיבים ישראל ואומרים להם: וכי שמא עזבו אבותינו אברהם יצחק ויעקב את אביהם שבשמיים שיעזבו בניהם אחריהם אותו? ואמרו להם המצרים לאו וכו'.
ומלין את בניהם במצרים. ואמרו להם המצרים במצרים "אולי אם לא תשמרו ולא תמולו יקל מכם העבודה הקשה? היו ישראל משיבים ואומרים: שמא שכחו אבותינו את ברית אלוקינו בשמים שישכחו בניהם אחריהם? ואמרו להם: לאו.
ואמרו להם ישראל: כשם שלא שכחו אבותינו, כך לא נשכח אנו לעולם.
דבר אחר: כשהיו ישראל מלים את בניהם במצרים היו המצרים אומרים להם: למה אתם מלים את בניכם, והלא לאחר שעה אנחנו משליכים אותם בנהר?
ואומרים להם ישראל: אנחנו נמול אותם ואחר כך עשו להם כרצונכם.
וכשהיו ישראל עושים שבעת ימי המשתה, היו המצרים אומרים להם: למה אתם עושים שבעת ימי המשתה, והלא לאחר מכן אנחנו מוציאים אתכם לעבודת פרך?
אמרו להם ישראל: אנחנו נעשה שבעת ימי המשתה, ואחר כך עשו לנו כרצונכם.
בכל אלו הדברים היו המצרים מחרפין את ישראל, ומכין אותם ופוגעים בהם, ומפחידים אותם ואין לישראל מנוס מפניהם שנאמר (תהילים מ"ד י"ד) "תשימנו לחרפה לשכינינו, לעג וקלס לסביבותינו וגו'. כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך" וגו'.

אם כן אף אנו נשים לבנו למסילה ההיא ונראה לגמול חסד זה עם זה, ונשמור את ברית אברהם יצחק ויעקב לעבוד את אלוקינו שבשמים לבדו. ולא נטה לבנו להסתת יצר וטענותיו כמו שלא הטו ישראל אוזנם לטענת המצרים, אף שהמצרים הציעו בזה להקל עולם מעליהם. ועבור זה יקויים בנו הכתוב (מיכה ז' ט"ו) "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". במהרה בימינו אמן.
כה' באלולדרדוסית

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל ג, סעיף ג

איסור לשון הרע הוא אפילו אם לא מדבר מתוך שנאה ולא התכווין לגנותו אלא סיפר מתוך שחוק דרך קלות ראש, אף על פי כן כיון שהוא דברי גנאי, אסור מן התורה.

הלכות לשון הרע, כלל ג, סעיף ד

אסור סיפור לשון הרע הוא גם אינו מפרש בשעת הסיפור מפורש על מי מספר, אלא מספר סתם, ומתוך עניין הסיפור השומע מבין על מי מדובר - בכלל לשון הרע הוא.
ויותר מזה, אפילו אם בסיפורו לא היה גנאי כלל, רק שעל ידי דבריו נסבב גנאי או גנות לחבירו, והמספר כיוון לזה ברמאותו, גם כן בכלל לשון הרע. ונקרא בפי חז"ל לשון הרע בצנעא.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק ו' חתימת הספר "עצה נפלאה להנצל מלשון הרע ושאר עוונות שבין אדם לחברו" (1)

ועתה נסיים את הספר במה שפתחנו בו (תהילים ל"ד י"ג) "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב" וגו'. וקודם נבאר את הפסוק (תהילים ק"מ י"ב) "איש לשון בל יכון בארץ, איש חמס רע יצודנו למדחפות".
ונקדים לזה הקדמה כוללת לספר הזה. וכללו של דבר: מי שרוצה לשמור את פיו ולשונו באמת, יקנה לעצמו בכסף מלא את המידה להיות מלא סבלנות ולהעביר על מידותיו בכל דבר וענין. והיינו שיסכים לעצמו להוציא על המידה הזאת סכום הגון כל שנה. ובאדם עשיר כפי יכולתו. כמו שתיכף נסביר.
כו' באלולדרדוסית

בסיעתא דשמיא!

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל ג, סעיף ה

יש עוד ענייני סיפור לשון הרע דרך רמאות. כגון שמספרים סיפור לפי תומם על חבריהם,כאילו שאינם יודעים שהסיפור כולל בתוכו גנאי.

הלכות לשון הרע, כלל ג, סעיף ו

ודע, שאפילו לא בא עלי ידי הסיפור לשון הרע שום רעה לאיש ההוא, כגון שלא קבלו השומעים את דבריו, בכל זאת נחשב לשון הרע וצריך כפרה. ויותר מזה, אפילו אם הוא משער מלכתחילה שלא יבוא רעה למסופר מסיפורו, בכל זאת אסור לו לספר בגנותו.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק ו' חתימת הספר "עצה נפלאה להנצל מלשון הרע ושאר עוונות שבין אדם לחברו" (2)

ונבאר את דברינו. כי על פי רוב בא אסור מחלוקת לשון הרע ורכילות, בגלל שנדמה לו שנעשה לו עוול ומעמיד את הדבר על מידת הדין. ולא מוותר כלל. וממילא באים לידי מחלוקת לה"ר הקפדה ומריבה.
אבל אם יחליט בדעתו תמיד שלמדה זו של להעביר על מדותיו צריך כל שנה להקציב סכום מסוים של כסף כמו על שאר המצוות, לא יקפיד כלל.
כשם שבמצות ציצית, אם היה בזמינו תכלת. או אתרוג אם לא היה אפשר להשיג רק ביוקר, וודאי שלא היה שובת מהמצווה בגלל זה. כמו כן בענין זה יתנהג במידת מעביר על מדותיו ויינצל מכמה עוונות עצומים.
(ואף שאינה מצוות עשה, רק הנהגה טובה. בכל זאת לפי קטנות שכלנו אי אפשר לדעת דין תורה מתי מותר להקפיד על חבירו ולריב איתו, ומתי לא. כי לפעמים רק נדמה לו בסברא ודמיון שפלוני גרם לו נזק, ובאמת אין הדבר כן. ולכן מי שלא מעביר על מדותיו עלול לעבור ממש על גזל מחלוקת ולשון הרע. ובוודאי אסורים אלו חמורים יותר מאשר ביטול מצות עשה).
ובזה ינצל מכמה רעות עצומות.
כז' באלולדרדוסית
בסיעתא דשמיא!

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל ג', הלכה ז'

ודע עוד כלל גדול ועיקר בענינים אלו של לדון לכף זכות. אם הוא רואה אדם שדיבר או עשה מעשה בין אם הוא דבר שבין אדם למקום, בין אם דבר שבין אדם לחברו, ואפשר לדון לכף חובה ולכף זכות. אם האיש ההוא ירא אלוהים, חייבים לדון אותו לכף זכות, אפילו אם מצד הדעת הדבר יותר קרוב לכף חובה. ואם הוא אדם בינוני שלפעמים נזהר מן החטא ולפעמים נכשל בו, אם הספק שקול - מצוה לדון לכף זכות. כמו שאמרו רבותינו ז"ל: הדן את חבירו לכף זכות, המקום ידיניהו לכף זכות, והוא נכנס בכלל מאמרו יתברך "בצדק תשפוט עמיתך". ואפילו אם הדבר נוטה יותר לכף חובה, נכון מאוד שיהיה הדבר אצלו כמו ספק ולא יכריע לכף חובה. ובמקום שיותר נוטה לכף זכות, ודן אותו לכף חובה, ועבור זה הלך וגינהו, מלבד שעבר על "בצדק תשפוט עמיתך", עוד עבר בזה על סיפור לשון הרע.

הלכות לשון הרע, כלל ג', הלכה ח'

ואפילו במקום שהכף חוב מכריע יותר, שמצד הדין אין איסור כל כך אם יכריעיהו לכף חובה, היינו לענין שיוסכם בעיני עצמו עליו שעשה שלא כדין. אבל אין למהר לילך ולבזותו אצל אחרים.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק ו' חתימת הספר "עצה נפלאה להנצל מלשון הרע ושאר עוונות שבין אדם לחברו" (3)

וידעתי את טענת היצר שיאמר, אם ככה כל פעם תצטרך להוציא סכום כסף רב עבור ענינים אלו, וזהו דבר שאי אפשר.
על כן אבאר דברי. שכאשר יתיישב אדם בליבו על חשבון שבוע אחד, יראה בעצמו שהרבה מן ההקפדות והמחלוקת והלשון הרע באו על דברים קטנים. שנדמה לו שפלוני נגע בעניניו בסכומים מועט. כי אין אנו מדברים בעשירים הגדולים, אלא בסתם בני אדם. ועל כן אם אדם יסכים להפסיד על זה סכום קצוב כל שנה, ממילא ניצל לפחות מאלף דיבורים אסורים. ויש בשווין את סכום הכסף שהסכים להפסיד עבור הענין. והבא ליטהר מסייעין בידו, וזיכה למדה זו של מעביר על מדותיו בשלימות.

אבל אם לא יעשה כן ויקפיד על כל דבר קטן, יידע בעצמו שבוודאי יוכרח בסוף לבוא על ידי זה לידי דיבורים אסורים. ועלול לבוא חס ושלום לידי עניות, כמו שכתבתי (בשער הזכירה פרק ו'( בשם "ספר הקנה" שעל ידי לשון הרע בא אדם לידי עניות.
כט' באלולדרדוסית

בסיעתא דשמיא!

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל ד', סעיף ג'

הדין זה של לדון לכף זכות מתחלק לכמה פרטים. אם הוא אש בינוני שדרכו להישמר מחטא אבל לפעמים נכשל, אם אפשר לתלות שעשה את העבירה בלי כוונה, או שחשב שזו חומרה בעלמא, בכזה מקרה אפילו אם ראו אותו כמה פעמים עובר על האיסור, אסור לספר עליו, ואסור לשנוא אותו ומצווה לדון אותו לכף זכות לפי כמה פוסקים.

הלכות לשון הרע, כלל ד', סעיף ד'

אבל אם מדובר בעבירה חמורה, כמו עריות ואכילת דברים אסורים, שכל יהודי יודע בוודאות שהם אסורים, אז תלוי באיזה איש הוא.
אם הוא איש בינוני שבדרך כלל אינו נכשל בחטא ורק פעם אחת נכשל בסתר, תולים שכנראה חזר בתשובה ואסור לספר. רק צריך להוכיח אותו בינו לבין עצמו כדי שלא יחטא שוב.
ואם הוא תלמיד חכם - אסור אפילו לחשוב עליו שעשה רע, כי וודאי עשה תשובה כמו שאמרו חז"ל "אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה, אל תהרהר עליו ביום, שוודאי עשה תשובה".

קטע מספר שמירת הלשון

פרק ו' חתימת הספר "עצה נפלאה להנצל מלשון הרע ושאר עוונות שבין אדם לחברו" (5)

וזה מה שאמר הכתוב "איש לשון בל יכון בארץ". פרוש: לא יהיה לו בסיס, וכן להתייצב על מעמדו תמיד, רק שיהיה נדחף מדחי אל דחי. וכמו שמסיים הפסוק :יצודנו למדחפות".
על כן אל יתנהג האדם כן, כי אם יעביר על מדותיו בכל הענינים, ויזכה עבור זה להזכר לחיים בבוא יום הזכרון. וגם ישאר על מצבו ממקודם, וגם הקדוש ברוך יוסיף לו בראש השנה את מה שנחסר לו על ידי המדה של מעביר על מדותיו.
וזהו שאמר הכתוב "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב". פרוש: חפץ בשניהם, בחיים ובטוב, "נצור לשונך" וכו'.
כי אם לא כן, מוכרח שיחסר לו אחד אפילו בעולם הזה על ידי רוב העבירות, החיים או הטוב. אבל כשינצור לשונו, יזכר גם לחיים וגם לטוב. כמו שמובא במדרש משלי, כשדרך האדם לדבר טוב, גם עליו המלאכים מדברים טוב למעלה.
ג' תשרי(אני ישתדל להעלות את ההלכות של ימי החג..)דרדוסית
בסיעתא דשמיא!

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל ד', סעיף ט'

אדם שמחזיק במידות רעות, כגון גאוותן או שנוהג לכעוס, למרות שרואים שהורגל במידות אלו ואין ליבו מר עליהם, אסור לספר בגנותו שהוא נוהג במידות אלו. כי הרבה אנשים אינם מחזיקים מידות כאלה לאיסור, ולא מודעים לגודל איסורם. ואולי גם החוטא הזה כן. ואם היה יודע את גודל האיסור, היה מתחזק בכל כוחותיו לא לעבור עליהם. ואדרבה אם רואה שהורגל חבירו במידות רעות, יש לו להוכיחו ולהציע לפניו את חומר איסורן, ובזה יקיים מצוות עשה של "הוכח תוכיח את עמיתך". ואפשר שיודה לו שעוולה הוא עושה, אבל כעת דרכו ישרה בעיני עצמו. ולכן אסור ללכת ולספר עליו.

הלכות לשון הרע, כלל ד', סעיף י'

ואף על פי שאסור לספר בגנותו, אבל מותר לספר לבנו או לתלמידיו ולהזהירם לא להתחבר איתו כדי שלא ילמדו ממעשיו. כי מה שהתורה הזהירה מלשון הרע, הוא אם כוונתו לבזות את חבירו ולשמוח בקלונו. אבל אם כוונתו לשמור את חבירו שלא ילמד ממעשיו, פשוט שמותר לספר. אבל חשוב שיבאר את הטעם למי שמספר לו שמספר לו כדי להזהירו, כדי שלא יטעה השומע להכשיר לספר לשון הרע. וגם שלא יתמה על המספר שהוא סותר את עצמו.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק ז' חתימת הספר "גדלות מידת החסד ומעלת אגודת גמילות חסדים" (4)

ומי שמעלים עיניו ממצוה זו גדול עוונו. כמו שכתב הרבנו יונה בשערי תשובה מאמר ס"ז על הפסוק (דברים ט"ו ט') "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע וכו', ורעה עינך וכו'.
וזה לשונו הטהור: למדנו מזה כי הנמנע מלהלוות לעני עובר בשני לאוין, שהם: השמר ופן. ואם לעת אשר קרבה שנת השבע הזהרנו שלא נחדל מלהלוות מיראת דבר השמטה, אף כי בזמן שלא יפסיד חובו כי יגדל חטא הקופץ ידו מלהלוות. ועל גודל העון קרא הכתוב מחשבת צר העין מלהלוות דבר בליעל. עד כאן לשונו.
ומובא במדרש שיר השירים: ר' יהודה אומר כל הכופר בגמילות חסדים – כאילו כופר בעיקר. אבל דוד המלך מה היה עושה? היה גומל חסד לכול וגו'.
השלמה:דרדוסית
בס"ד

הלכות לשון הרע, כלל ד', סעיף י"א [הלכה יומית אחת]
דע עוד כלל חשוב בענינים אלו. אם אדם רוצה להכניס את חבירו בעסקיו, כגון לעשות שידוך איתו, או לשכרו למלאכתו. מותר לברר עליו, אפילו אם לא שמע עליו שום רעה. אפילו שיכול להיות שיספרו לו גנותו, מותר לברר. כיון שכוונתו רק לטובת עצמו, כדי שלא יבוא אחר כך לידי היזק ולידי מריבה וחילול ה'. אך צריך להודיע למי ששואל ממנו, שמברר בשביל תועלת. כדי שלא להכשיל אותו בלשון הרע. כך שגם אם חבירו יספר בגנותו, זה יהיה לתועלת ולא יהיה לשון הרע. אך מאוד צריך להיזהר שכשמספר לתועלת, לא יגזים בענין הגנות. אם אם לא יודיע לו שהוא מברר לתועלת, נראה פשוט שעובר על "לפני עוור לא תתן מכשול", כיון שייצא שהמספר מספר גנות לשם לשון הרע. ולמרות שהסיפור בעצם היה לתועלת.
עוד השלמה:דרדוסית

הלכות לשון הרע, כלל ה', סעיף ב'
אסור לבזות את חבירו מצד חסרון שלימות המעלות שיש בו. הן בחכמה, הן בעושר , וכל כיוצא בזה.
בחכמה לדוגמא, לספר לאנשים איך פלוני אינו חכם. ולא צריך לומר כשזה שקר שוודאי עוון גדול הוא, ונקרא מוציא שם רע. אבל אפילו אם זה אמת, בכל זאת זה לשון הרע. כיון שלשון הרע הוא אפילו על אמת.
אם אמר שאינו חכם, אם הוא עדיין אינו נשוי מזיקו שלא ימצא שידוך, ואם הוא בעל עסק, לא יימצא מי שירצה להיכנס איתו שותף בעסקיו. ואם הוא רב בישראל, מלבד שהוא לשון הרע, גם גורם לו הפסד ממון שלא יהיו אנשים שיילכו לעשות אצלו דין או פשרה.
וגם יוכל להיסבב מזה, שיסתלק ממקומו על ידי הלשון הרע, ודמו ודם זרעיותיו יהיו תלויים במספר לשון הרע הזה. כי על ידי הלשון הרע שלו ירד ממש לחייו. ונקרא מבזה תלמיד חכם, שאמרו חז"ל שאין רפואה למכתו. ועל ידי זה יתמוטט מאוד קיום התורה כי גם אם יזהירם הרב על איזה מצווה, לא יקשיבו לו כי התפרסם כבר בעיניהם לאדם לא חכם.
הלכות לשון הרע, כלל ה', סעיף ג' ד'
ועל פיתוי היצר שמשכנע את האדם שדבר זה אינו בכלל לשון הרע, על האדם לחשוב לעצמו כך.
אם יתוודע לאדם שאחד פרסם עליו שהוא אינו חכם, כמה היה מתרעם וכועס עליו מדוע ראה לנכון לפרסם עליו כך. והיה מחליט בליבו שהמספר הוא רע לב ובעל לשון הרע. אבל כשאדם רוצה לעשות את זה לחבירו, פתאום אין זה נחשב בעיניו עוון כלל.
ובאמת בענין זה יש יותר לשון הרע מענינים אחרים. כי לפעמים מספרים לשון הרע בגלל קנאת האמת, אבל בכזה לשון הרע זה רק מרוע לב. וגם בשאר לשון הרע לא תמיד מתקבל, אבל לשון הרע כזה מתקבל מהר.

וכל זה שכתבנו, הוא אפילו אם רק אמר עליו שאינו חכם בעניני העולם. וכל שכן אם סיפר על איש שבעיני בני העיר נחשב חכם לתורה, ואמר עליו שאינו חכם כל כך, רק יודע מעט בתורה. ועל ידי זה נתמעט ממדרגתו. בוודאי בכלל עוון לשון הרע הוא, למרות שזה אמת. כיון שאין כוונתו לתועלת, רק להכפיש את חבירו באוזני השומעים. ועלול להיגרם נזק לזה שסיפרו עליו.
כגון לומר לומר על הרב בעיר שאינו חכם בתורה, רק יודע מעט פסקי הלכות שצריך בשביל להיות רב. עובר על לשון הרע דאורייתא, כיון שממעט את כבודו לגמרי, וגם יורד לפרנסתו כי אולי יפטרו אותו. וגם משפיל כבוד התורה וקיום מצו ותיה כיון שלא יקשיבו לתוכחת הרב.
או לומר על חתן חדש בעיר ו שאינו חכם בתורה. כיון שייגרם לו היזק וצער כשייודע למשפחת הכלה.
וגם לומר על אומן שאינו מומחה גדול בתחומו, בגדר לשון הרע, אם מכוון לגנותו.
ו' תשרידרדוסית

בסיעתא דשמיא

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל ה', סעיף ב'

אסור לבזות את חבירו מצד חסרון שלימות המעלות שיש בו. הן בחכמה, הן בעושר , וכל כיוצא בזה.
בחכמה לדוגמא, לספר לאנשים איך פלוני אינו חכם. ולא צריך לומר כשזה שקר שוודאי עוון גדול הוא, ונקרא מוציא שם רע. אבל אפילו אם זה אמת, בכל זאת זה לשון הרע. כיון שלשון הרע הוא אפילו על אמת.
אם אמר שאינו חכם, אם הוא עדיין אינו נשוי מזיקו שלא ימצא שידוך, ואם הוא בעל עסק, לא יימצא מי שירצה להיכנס איתו שותף בעסקיו. ואם הוא רב בישראל, מלבד שהוא לשון הרע, גם גורם לו הפסד ממון שלא יהיו אנשים שיילכו לעשות אצלו דין או פשרה.
וגם יוכל להיסבב מזה, שיסתלק ממקומו על ידי הלשון הרע, ודמו ודם זרעיותיו יהיו תלויים במספר לשון הרע הזה. כי על ידי הלשון הרע שלו ירד ממש לחייו. ונקרא מבזה תלמיד חכם, שאמרו חז"ל שאין רפואה למכתו. ועל ידי זה יתמוטט מאוד קיום התורה כי גם אם יזהירם הרב על איזה מצווה, לא יקשיבו לו כי התפרסם כבר בעיניהם לאדם לא חכם.

הלכות לשון הרע, כלל ה', סעיף ג' ד'

ועל פיתוי היצר שמשכנע את האדם שדבר זה אינו בכלל לשון הרע, על האדם לחשוב לעצמו כך.
אם יתוודע לאדם שאחד פרסם עליו שהוא אינו חכם, כמה היה מתרעם וכועס עליו מדוע ראה לנכון לפרסם עליו כך. והיה מחליט בליבו שהמספר הוא רע לב ובעל לשון הרע. אבל כשאדם רוצה לעשות את זה לחבירו, פתאום אין זה נחשב בעיניו עוון כלל.
ובאמת בענין זה יש יותר לשון הרע מענינים אחרים. כי לפעמים מספרים לשון הרע בגלל קנאת האמת, אבל בכזה לשון הרע זה רק מרוע לב. וגם בשאר לשון הרע לא תמיד מתקבל, אבל לשון הרע כזה מתקבל מהר.

וכל זה שכתבנו, הוא אפילו אם רק אמר עליו שאינו חכם בעניני העולם. וכל שכן אם סיפר על איש שבעיני בני העיר נחשב חכם לתורה, ואמר עליו שאינו חכם כל כך, רק יודע מעט בתורה. ועל ידי זה נתמעט ממדרגתו. בוודאי בכלל עוון לשון הרע הוא, למרות שזה אמת. כיון שאין כוונתו לתועלת, רק להכפיש את חבירו באוזני השומעים. ועלול להיגרם נזק לזה שסיפרו עליו.
כגון לומר לומר על הרב בעיר שאינו חכם בתורה, רק יודע מעט פסקי הלכות שצריך בשביל להיות רב. עובר על לשון הרע דאורייתא, כיון שממעט את כבודו לגמרי, וגם יורד לפרנסתו כי אולי יפטרו אותו. וגם משפיל כבוד התורה וקיום מצוותיה כיון שלא יקשיבו לתוכחת הרב.
או לומר על חתן חדש בעיר ו שאינו חכם בתורה. כיון שייגרם לו היזק וצער כשייודע למשפחת הכלה.
וגם לומר על אומן שאינו מומחה גדול בתחומו, בגדר לשון הרע, אם מכוון לגנותו. ואם מכוון לתועלת, יתבאר בכלל ט' בהלכות רכילות.

קטע מספר שמירת הלשון

פרק ז' חתימת הספר "גדלות מידת החסד ומעלת אגודת גמילות חסדים" (7)

ומה טוב ונכון כמו שראיתי בכמה עיירות קדושות בישראל, שנתיסדה מקרוב חברה קדושה עבור גמילות חסדים, וקראוה בשם "סומך נופלים". שהם סומכים ומחזיקים ידי הנופלים שלא יתמוטטו לגמרי חלילה.
וכך היא הנהגתם: שמלוים להם לכמה זמן סכום כפי תקנתם, ויקלו עליהם את התשלומים לפרוע מעט מעט בכל שבוע. ויש להם איש מיוחד מהחבורה או בחנם או בשכר , שהולך כל שבוע לקבץ ולאסוף מהלווים את התשלומים. וכך אף פעם לא חסר כסף בקופת החברה.
ועתה ראה מעלות יש בהנהגה זו. שמלבד שמקיים בעת ההלואה המצות עשה של "והחזקת בו" והיא המעלה הראשונה שבמצות הצדקה, עוד הוא מתחסד בזה עם הלווה בענין הפרעון. וידוע מה שאמרו חז"ל בסוכה (דף מ"ט אמר ר' אלעזר אין צדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה.
המקום יחזק לבנו ללכת בדרכי חסדיו, וממילא לא ימוש ממנו גודל חסדיו. כמו שאמרו חז"ל (ויקרא רבא ל"ו): אם ראית זכות אבות וזכות אמהות שנתמוטטה, הדבק בגמילות חסדים. שנאמר (ישעיה נ"ד י'): "כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה, וחסדי מאיתך לא ימוש"- זה גמילות חסדים. "וברית שלומי לא תמוט" - זה המשים שלום בין איש לאשתו ובין אדם לחברו, שגם זה גמילות חסדים הוא, ויקויים עלינו מה שאמר הכתוב (ישעיה נ"ד י"ד) "בצדקה תכונני"" וגו'.

 

ז' תשרידרדוסית

בסיעתא דשמיא

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל ה', סעיף ה'

אסור לספר על אדם שאינו בעל גבורה. כגון לספר לאנשי העיר על אדם שהינו אדם חלוש. אם יכול להינזק מזה המסופר, כגון אם הוא שכיר יום, או מלמד תינוקות, וודאי בכלל לשון הרע הוא.
ואסור לספר על אדם שאינו אמיד, או שהוא עני ומה שיש לו הוא חייב לאחרים. כיון שאם יתפרסם לא יתנו לו אשראי, ויבוא לידי היזק וצער וממש יורד לחייו על ידי סיפור לשון הרע זה.

הלכות לשון הרע, כלל ה', סעיף ו'

ודע עוד כלל פשוט בדיני לשון הרע, שתלוי על מי מספר את הלשון הרע. יש דברים שאם מספרים על אדם אחד שבח הוא, ועל אדם אחר גנאי הוא. כגון אם יאמר על אדם שאין לו דאגות פרנסה שלומד ג' או ד' שעות ביום, זה גנאי גדול ובכלל לשון הרע. אבל אם מספר על בעל בית שטרוד בפרנסתו שלומד ג' ד' שעות ביום, זה שבח גדול.
וגם בעניני צדקה כך הוא. שנתינה מכובדת לאדם פשוט, גנאי הוא לאדם עשיר. וגם בעניני בין אדם לחבירו, התנהגות שאדם רגיל מתנהג לעובדיו, שונה מאיך שאדם חשוב בישראל מתנהג עם פועליו ומשרתיו. הכלל הוא כדברי הרמב"ם: כל דברם שאם יתפרסם יוכל לגרום לחבירו נזק בגופו או בממונו, הרי זה לשון הרע.
ואל יטעה אותך יצר הרע לומר ש"מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך", והרי לי לא היה מפריע שיאמרו עלי שאני לומד ג' ד' שעות ביום? כיון שטעות הוא. כי הגמרא התכוונה אם היית במדרגתו, היה דבר זה שנוא עליך, לכן אל תעשה אותו לחברך.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק א' "מי שמפקיר פיו, עלול שיכלו מצוותיו" (1)

כתוב במשלי (י"ג ז'): "יש מתעשר ואין כל" וגו'. וידוע שמשלי הוא תמיד משלים. והיינו כמו שבעניני הממון רגיל הוא לאדם שמתעשר בעסקיו ועולה מעלה מעלה. ומכל מקום כשעושה חשבון צדק, מגלה שאין לו מאומה. מפני שכמה שהיה לו רווח, היו הפסדים רבים. כך בעניני הנצח. יש לך אדם שעושה תמיד מצוות ומעשים טובים, אבל יש לו טבע רע שדרכו להטיל דופי בבריות.
איש שכזה כשיבוא לעולם הבא, יגלה שאין לו מאומה. שכל הנטיעות והגפנים שנטע בגן עדן במעשיו, נתכסו פניו בקוצים וברקנים ולא נכר כלל הגפנים שיש בו. כמאמר הכתוב (משלי כ"ד ל') "על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב". והיינו שיש שני מיני אנשים. אחד עצל להשיג לעצמו תורה ומעשים טובים, וזהו "שדה איש עצל". שלא למד או שכח על ידי עצלנותו. והשני "חסר לב". שיש בידו תורה ומעשים טובים, אבל לבו חסר דאגה עליהם שיתקיימו בידו. ומפרש על הראשון "והנה כולו עלה קמשונים"- שתחת נטיעות יפות מדברי תורה גדלו קוצים וברקנים מדברים בטלים. ועל השני "כוסו פניו חרולים" וגו'. ובאורו הוא לפי ענינינו, שכל דיבור של תורה וקדושה שדיבר והיה באפשרותן לעלות ולעשות פרי הלולים קודש לה', נכתסה ונמשכה עליו רוח הטומאה על ידי דיבוריו האסורים
אין, אין מילים על ההתמדה.משה4
יישר כח דרדוסית!!!
ח' תשרי-משה תודה וישר כח לך!דרדוסית

בסיעתא דשמיא!

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל ה', סעיף ז'

דע, שכשם שאסור להוציא דיבה על חבירו, כך אסור להוציא דיבה על חפציו. ומצוי מאוד בעוונתינו שחנווני מוציא דיבה על נכסי חנווני אחר, וזו היא לשון הרע גמורה מדאורייתא.

הלכות לשון הרע, כלל ה', סעיף ח'

איסור סיפור לשון הרע שאסרה התורה, הוא אפילו על אמת , אפילו ביחידי, וכל שכן בשניים. כי בשניים העוון גדול יותר כיון שהשומעים מאמינים יותר, ונגרום יותר בוז למי שמסופר עליו.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק א' "מי שמפקיר פיו, עלול שיכלו מצוותיו" (2)

וכמו שמובא בזוהר הקדוש פרשת פקודי (תרגום): "ומרוח הרע הזה תלויים כמה מעוררי דין אחרים. שהם ממונים לאחוז בדבר רע או בדבר טינוף שהאדם מוציא מפיו. ואחר כך מוציא מפיו דברים קדושים. אוי להם, אוי לחייהם, אלו בני אדם גורמים לאלו מעוררי הדין האחרים לשלוט ולפגום מקום הקדוש. אוי להם בעולם הזה, אוי להם בעולם הבא. כי אלו רוחות הטומאה לוקחים את דבר הטומאה שאמר פיו, וכשהאדם מוציא אחר מפיו דבר קדושה, מקדימים אלו רוחות הטומאה ולוקחים דבר הטומאה ההוא ומטמאים דבר הקדושה ההוא. והאדם אינו זוכה בה בדבר הקדושה, וכביכול נחלש כח הקדושה." עד כאן לשון הזוהר.
וכעין זה אמר שלמה המלך עליו השלום (משלי י"ג ג') "פשק שפתיו מחתה לו". וביאר הגר"א וזה לשונו: מי שמרחיב שפתיו, אף על פי שיש לו נפש טובה ועשה מצוות הרבה וכמה גדרים- פיו יהיה לו מחתה לכול. עד כאן לשונו.
ט' תשרידרדוסית

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל ו', סעיף א'

אסור לקבל לשון הרע, בין שהוא מדברים שבין אדם למקום ובין אם הוא מדברים שבין אדם לחבירו. שלא נאמין בלבנו שהסיפור אמת, כי על ידי זה יבוזה מי שסופר עליו, ואפילו לא יסכים בפרוש לסיפורו. כי אם מסכים בפרוש לסיפור, נחשב גם מספר ומקבל. והמקבל עובר ב"לא תשא שמע שוא". ואמרו חז"ל שזו היא אזהרה למקבל לשון הרע. ומלבד שאר הלאוין והעשין שמפורשים בפתיחה.
ואמרו חז"ל שכל המספר לשון הרע ראוי להשליכו לכלבים. שנאמר "לא תשא שמע שוא", וסמוך לו "לכלב תשליכון אותו". עוד אמרו, שגדול עונש המקבל מהמספר.

הלכות לשון הרע, כלל ו', סעיף ב'

גם על שמיעת לשון בלבד יש איסור מן התורה, אפילו שבעת השמיעה אין דעתו לקבל את הדבר, כיון שמטה אוזניו. אך יש הבדל בין שמיעה לקבלה בכמה ענינים. כיון שבשמיעה אין איסור בלבד, אם נוגע לו לגבי להבא. כגון שמבין בתחילת סיפורו שהוא הולך לספר לו על פלוני שהוא אדם לא נאמן, והוא רצה להשתתף איתו בעסקו, או לעשות איתו שידוך. שבכזה מקרה מותר לשמוע כדי לחוש ולהיזהר ממנו. כיון שאין כוונתו לשמוע גנותו של חבירו, אלא להינצל ממנו שלא יבוא לידי היזק. ומותר לשמוע גם אם יסובב טובה על סיפורו, שיבדוק אם הסיפור אמת, ואם הוא אמת יוכיח אותו. ועל ידי זה ישוב מחטאו, או שישיב את הגזילה, או שיפייס את למי שחירף וגידף אותו. וכל מה שמותר הוא רק לשמוע, אבל לקבל ולהחליט שהדבר אמת אסור.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק א' "מי שמפקיר פיו, עלול שיכלו מצוותיו" (3)

וסיים הכתוב (משלי כ"ד ל"א) "וגדר אבניו נהרסה". ובאורו - שבהמשך הזמן אף גדר של אבנים החזק נהרס. ונעשה הכרם למדרס רגליים לכל עובר ושב ואין שווה מאומה.
וכן הוא האדם, אשר לא יביט למוצא שפתיו, והם כהפקר אצלו: כל הגדרים החזקים שהיה לו עד עתה על הנהגתו - כולם יהיו נהרסים. ועל כן צריך האיש הנלבב, כשרוצה לתקן מעשיו, תחילת הכול לעשות גדר לכרמו. דהיינו לשמור פיו ולשונו בשמירה יתירה, שלא יוסיף לדאבה עוד.
ומה שהמשיל בשם הכרם, לבד שכל בית ישראל חשובים ככרם, כמו שכתוב בישעיה (ה' ז'): "כי כרם ה' צבאות בית ישראל". וכל איש ישראל יש לו חלק בכרם הזה. מלבד זה לכל אחד יש כרם מיוחד בגן עדן. כמו שכתוב (קהלת י"ב ה'): הולך האדם לבית עולמו. וצריך לשמור שמירה יתירה לנטוע בו נטעי נעמנים ולשמרו שלא יתקלקל.
י' תשרידרדוסית
יג' תשרי(שמתם לב שחסר?! או שאני היחידה ששמה לב?!)דרדוסית

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל ו', סעיף ט'

כשם ששייך איסור לשון הר אם המספר סיפר לו לשון הרע על אחד שעשה דבר שאינו הגון שנצטווינו בליבנו שהדבר אמת, כך גם שייך האיסור קבלה לענין שאר חלקי לשון הרע כגון לבזותו במעשה אבותיו, או שהוא לא חכם.
כללו של דבר: כל דבר שיש איסור על המספר לספר, יש איסור על המקבל לקבל.

הלכות לשון הרע, כלל ו', סעיף י'

אף על פי שקבלת לשון הרע אסור מן התורה, מכל מקום אמרו חז"ל שלחשוש מותר. ובאור הדבר, שצריך לקבל את הדבר בדרך חשש בעלמא כדי לשמור את עצמו ממנו כדי שלא יגיע היזק על ידו. ולא יהיה אפילו בגדר ספק, ולכן מחוייב עדיין להיטיב עם הנידון בכל הטובות שצוותה התורה, כי לא נגרע ערכו בעינינו לשום דבר, רק מותר לחוש ולא יותר. ולכן כל מה שמותר לחוש, זה רק במקום שיוכל לבוא לידי היזק לו או לאחרים. אבל בענין אחר, אסור לחוש ללשון הרע ולהאמין בכלל.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק ב' עוד מענין "מי שמפקיר פיו, עלול שיכלו מצוותיו" (3)

הנה הכתוב אומר "והתקדשתם והייתם קדושים". ואמרו חז"ל (יומא ל"ט.) אדם מקדש עצמו מעט - מקדשין אותו הרבה. מלמטה - מקדשין אותו מלמעלה. והנה בזה כל המאמר כפשוטו. הקדוש ברוך הוא שהוא מקור הטוב והחסד, מכיון שאדם כופה יצרו וממשיך עצמו מעט לצד הקדושה מעט - הקדוש ברוך הוא משפיע עליו קדושה הרבה במלוא חפניים. וכמו שאמרו חז"ל שאמר הקדוש ברוך הוא (שיר רבה ה') : פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם. מלטה - מקדשין אותו אותו מלמעלה - היינו שנמשכת קדושה מלמעלה על שורש נשמתו. בעולם הזה, מקדשין אותו לעולם הבא. היינו בעת שיעלה למעלה ויצטרך לעמוד לפני ה', מלבישין אותו בגדי הוד והדר של קדושה.
שמתי לב! אבל נמאס לי לנצל"ש...ט'
לפחות הגבת.. ככה יודעים שיש קוראים..דרדוסית
יד' תשרידרדוסית
2 הלכות חפץ חיים
הלכות לשון הרע, כלל ו', סעיף ט'
כשם ששייך איסור לשון הר אם המספר סיפר לו לשון הרע על אחד שעשה דבר שאינו הגון שנצטווינו בליבנו שהדבר אמת, כך גם שייך האיסור קבלה לענין שאר חלקי לשון הרע כגון לבזותו במעשה אבותיו, או שהוא לא חכם.
כללו של דבר: כל דבר שיש איסור על המספר לספר, יש איסור על המקבל לקבל.

הלכות לשון הרע, כלל ו', סעיף י'
אף על פי שקבלת לשון הרע אסור מן התורה, מכל מקום אמרו חז"ל שלחשוש מותר. ובאור הדבר, שצריך לקבל את הדבר בדרך חשש בעלמא כדי לשמור את עצמו ממנו כדי שלא יגיע היזק על ידו. ולא יהיה אפילו בגדר ספק, ולכן מחוייב עדיין להיטיב עם הנידון בכל הטובות שצוותה התורה, כי לא נגרע ערכו בעינינו לשום דבר, רק מותר לחוש ולא יותר. ולכן כל מה שמותר לחוש, זה רק במקום שיוכל לבוא לידי היזק לו או לאחרים. אבל בענין אחר, אסור לחוש ללשון הרע ולהאמין בכלל.
קטע מספר שמירת הלשון
חלק שני פרק ב' עוד מענין "מי שמפקיר פיו, עלול שיכלו מצוותיו" (3)
הנה הכתוב אומר "והתקדשתם והייתם קדושים". ואמרו חז"ל (יומא ל"ט.) אדם מקדש עצמו מעט - מקדשין אותו הרבה. מלמטה - מקדשין אותו מלמעלה. והנה בזה כל המאמר כפשוטו. הקדוש ברוך הוא שהוא מקור הטוב והחסד, מכיון שאדם כופה יצרו וממשיך עצמו מעט לצד הקדושה מעט - הקדוש ברוך הוא משפיע עליו קדושה הרבה במלוא חפניים. וכמו שאמרו חז"ל שאמר הקדוש ברוך הוא (שיר רבה ה') : פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם. מלטה - מקדשין אותו אותו מלמעלה - היינו שנמשכת קדושה מלמעלה על שורש נשמתו. בעולם הזה, מקדשין אותו לעולם הבא. היינו בעת שיעלה למעלה ויצטרך לעמוד לפני ה', מלבישין אותו בגדי הוד והדר של קדושה.
טו' תשרידרדוסית

בסיעתא דשמיא!

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל ז', סעיף א'

איסור קבלת לשון הרע הוא אפילו אם המספר מספר בפרסום לפני כמה אנשים. אף על פי כן אין להחליט מחמת זה שהסיפור אמת. רק יש לחוש ולחקור את הדבר, ואם יתברר שהסיפור נכון, יוכיחו את מי שסופר עליו שעשה מעשה רע.

הלכות לשון הרע, כלל ז', סעיף ב'

אין שום היתר להאמין בלשון הרע אפילו אם המספר סיפר לו את הלשון הרע בפניו. כיון שלא שמענו שום הודעה על זה מפי הנידון, וכל שכן אם לא ממש מספר בפניו. רק אומר שהיה מספר את הסיפור בפניו, שאין להאמין לו בגלל זה. ואפילו אם מי שסיפרו עליו נוכח שם ושותק, אין לקחת מזה ראיה שהסיפור אמת. ואפילו הוא אדם שאין דרכו לשתוק, והפעם שותק, אולי התגבר על טבעו והחליט לא לענות על ריב. או בגלל שראה שלא יעזור כמה שיכחיש, לא יאמינו לו. לכן אסור ליקח משתיקתו ראיה שהסיפור אמת.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק ב' עוד מענין "מי שמפקיר פיו, עלול שיכלו מצוותיו" (5)

ובזה ביארתי הפסוק בתהילים(פ"א י') "לא יהיה בך אל זר ולא תשתחווה לאל נכר אנכי ה' אלוקיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו". ולכאורה היה לו לכתוב מתחילה "אנכי ה' אלוקיך וגו'"
ואחר כך: "לא יהיה בך אל זר". כמו שכתוב בתורה ולמה הפך הסדר? אכן חז"ל אמרו לנו (שבת ק"ה): איזהו אל זר שיש בגופו של אדם זה היצר הרע (דהינו שמתחילה מסיתו לעבור עברות, שאינן חמורות כ"כ, אך לבסוף עברה גוררת עברה ומתירו אפילו להשתחוות לעבודה זרה, עין שם בגמרא)
ובאור הכתוב (שם י"א): "אנכי המעלך" וכו' הוא כן: הלא העליתיך מארץ מצרים כדי שתקבל את התורה, וכמו שכתוב (שמות ג' י"ב) "וזה לך האות וגו', בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה", שזהו תכלית היציאה, וכמו שפרש רש"י ועל כן (תהילים פ"א י"א): "הרחב פיך ואמלאהו". והוא כמו שאמר הרב לתלמידו: פתח פיך ויאירו דבריך" ומה שאמר: הרחב פיך ואמלאהו" כי הקב"ה רוצה לתן לכל אחד מישראל חלק גדול בתורה, אכן באמת תלויה כל לפי כוח המקבל ולזה אמר: "הרחב פיך", רצה לומר: הכן עצמך לקבל הרב, "ואמלאהו" לפי ההרחבה של, אכן הקדים הכתוב: דאימתי יתקיים בידך? כש"לא יהיה בך אל זר" זהו היצר הרע, לא יהיה לו אכסניה בגופך, ואז תוכל להתחזק ולהרחיב פיך לתורה, "ואמלאהו". כי בעבור העליתיך מארץ (וכמו שכתוב{שמות י"ג ט'} "והיה לך לאות על ידך וגו', למען ה' בפיך"). אבל אם יש בגופך אל זר, דהינו מלא הרהורים , חס ושלום, לא אוכל למלאות רצונך להרחיב פיך בתורה.
טז' תשרידרדוסית

בסיעתא דשמיא


 

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל ז', סעיף ג'


כשם שאסור לקבל לשון הרע אם שמע מאחד, כך הדין אם שמע משניים או יותר. ואפילו סיפרו לו דבר שאין נעשין המספרים רשעים בגלל שסיפרו אם הסיפור אמת, בכל אז אסור להאמין ולהחליט שזה אמת, כיון שלא חל שם עדות רק בבית דין. אבל חוץ לבית לא. ואם סיפרו שקר מחוץ לבית דין לא נקראים עדי שקר, אלא מוציאי שם רע סתם.
וכל זה להחליט, אבל לחוש, מותר אפילו שמע רק מאחד.

הלכות לשון הרע, כלל ז', סעיף ד'

והוא הדין אם יצא קול על אחד שעשה מעשה או דיבר דבר שלא כראוי לפי התורה, בין אסור קל בין איסור חמור, אסור לקבל להאמין לזה, אלא רק לחוש עד שיתברר הדבר. ועל אחת כמה וכמה שייזהר מאוד אם רוצה לספר לאחרים, שלא יתכווין להעביר את הקול הלאה ולגלותו יותר.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק ב' עוד מענין "מי שמפקיר פיו, עלול שיכלו מצוותיו" (6)

ובכל זאת אל יפול לב האדם עליו.שקשה עליו לטהר מחשבותיו ולהסיר לגמרי הרהורי עבירה מליבו. דאם כן גם מצוותיו ותורותיו לא יועילו לקדש נפשו - ואיך יגיע לתכליתו? אבל העיקר בזה מה שכתבו חז"ל (יומא ל"ח הבא להטהר מסייעין אותו. וכיון שבכל ליבו הוא חפץ להסיר מחשבה רעה מליבו, וודאי יעזרו לו מן השמים. וחלילה אין לו לבטל שום מצוה ותורה גם אם אין מחשבתו טהורה לגמרי. ובכגון זה אמרו (פסחים נ לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה. היינו שקדושת התורה והמצווה יסייעוהו.. שיהיה בידו לעשות וללמוד גם לשמה. וזה שנרמזבפסוק הנזכר לעיל גופא: שמתחילה כתוב (במדבר ט"ו ל"ט) "וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם". כתב מצוות ה', היינו לשם ה' רק לענין זכירה, אבל לא בעשיה. שלא הגיע עדיין לטהרת המחשבה במעשה המצוות. בכל זאת יביאו אותו מעשיו אלו להסיר מחשבות הלב ולהתחזק על תאוותיו. ואחר יבוא למדרגה "ועשיתם את כל מצוותי" - שגם העשיה תהיה אחר כך רק לשם ה'. ובזה יבוא למדרגת הקדושה "והייתם קדושים". אמנם כל זה במי שבא לטהר ומתחזק להסיר מחשבות רעות ולהמנע מתאוותיו אז "הבא לטהר מסייעין אותו".
יח' תשרידרדוסית

בסיעתא דשמיא!


 

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל ז', סעיף ז'

עתה נתחיל לבאר דין קבלת לשון הרע מאיש שהוא נאמן כמו ב' עדים, או ממסיח לפי תומו, או אם יש דברים הניכרים שהסיפור אמת.
איסור קבלת לשון הרע הוא אפילו אם שמע מאיש שנאמן עליו כמו ב' עדים. ומה שכתבנו בכלל ד' סעיף ה', שמותר לגלות בהצנע לרבו ואיש סודו אם מאמין לו כמו ב' עדים, שם מדובר בדבר שאם לא שב בתשובה מותר לספר בגנותו. כגון שעבר במזיד על עוון מפורסם בישראל ואין כבר מה לדון אותו לכף זכות. אבל כאן מדובר בדבר שאפשר שאפשר לדון לכף זכות, כגון שלא ידע את איסור העבירה, או אולי חטא בשגגה, ובכזה מקרה לא שייך נאמן כמו ב' עדים מי שסיפר לו. כי גם אם זה נכון, התורה חייבה לדון לכף זכות.

הלכות לשון הרע, כלל ז', סעיף ח'

וגם בעוון שידוע באיסורו, מותר להאמין בהצטרף 2 פרטים.
א. דווקא אם סיפר לו שראה בעצמו, או לא ששמע מאחרים.
ב. אפילו אם סיפר לו שראה בעצמו, מותר רק לענין להרחיק את עצמו מחברתו עד שייודע שחזר בתשובה מדרכו הרעה. אבל לא לענין ללכת לאחרים ולספר, וכל שכן לא להפסידו בממון או להכותו.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק ג' כמה פרשיות בתורה בענין "מי שמפקיר פיו, עלול שיכלו מצוותיו" (2)

הנה אמרו חז"ל (סנהדרין כ"ו שאמר הקדוש ברוך הוא לדואג הרשע, כשתגיע לפרשיות מספרי לשון הרע, מה אתה דורש בהם? ובאורו: כשאדם עובר עבירה , בדרך הטבע הוא מתבייש ומיצר בנפשו כשהוא קורא על הענין בתורה. ומפני זה כתב האליהו רבה בסוף סימן קל"ח: מי שהוא עוור או פסח, אין לקרוא לו בתורה בפרשה זו , שלא יתבייש. וכמו כן מי שנחשד על עריות, אין לקרוא לו לתורה בפרשת עריות.
ואם נראה לעניינו, הרי בררנו למעלה שחלק גדול בתורה מדבר על ענינים אלו של שמירת הלשון. ואדם שלא מקפיד בעניני שמירת הלשון, בוודאי בימי חייו יעבור בזה כמה עשרות פעמים. וכמה תצטער נפשו כשיראו לו לעתיד לבוא על כמה עשרות פרשיות בתורה עבר. וידוע מה שאמרו חז"ל (חגיגה ה על הפסוק (עמוס ד יג) "כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שחו". שאפילו שיחה קלה מגידין לו לאדם בשעת הדין. וכל שכן דיבורים אסורים החמורים האלו. בוודאי יוכיחוהו ויערכוהו לנגד עיניו. כמו שאמר הכתוב (תהילים נ' כ') "תשב באחיך תדבר, בבן אמך תתן דופי וגו' אוכיחך ואערכה לעיניך". וידוע מה שכתב הגר"א, שעל כל דיבור האסור צריך לירד לשאול למטה הרבה מאוד, ואי אפשר לשער גודל היסורין והצרות שסובל בשביל דיבור אחד.
והנה אפילו בסוף כשיתנקה מעוונתיו מרוב הייסורים שסובל, ויזכה לטול חלקו בגן עדן, כמה יתבייש שם לנצח כשיגיע לפרשיות אלו. ויתבייש לפתוח פיו בענינים אלו, וזהו לא לשנה ולא לשנתיים, כי אם לנצח נצחים. בכל פעם שילמד פרשיות אלו יצטער לעצמו על זה שחטא והפקיר פרשיות רבות מהתורה.
יט' בתשרידרדוסית

בסיעתא דשמיא!


 

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל ז', סעיף ט' [הלכה יומית אחת]

אם מי שסיפר לו הלשון הרע היה מסיח לפי תומו, הדין כך. אם יש בענין לדון אותו לכף זכות, או שהמספר לא ראה בעצמו רק שמע מאחרים, בוודאי אסור לקבל ממנו ולהחליט לגנאי. וקל וחומר שלא לילך ולספר לאחרים, או להפסידו בממון או להכותו בגלל מה ששמע.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק ג' כמה פרשיות בתורה בענין "מי שמפקיר פיו, עלול שיכלו מצוותיו" (3)

והנה ידוע מה שכתב בספר חסידים , שמצוה שאין לה דורשים היא כמת מצוה ואותה מצוה מקטרגת ואומרת : כמה גרועה אני, שנעלמתי לגמרי ולא מקיימים אותי. והנה זה אפילו במצוה אחת, וכל שכן לפי מה שערכנו לפני הקורא שיש חלק גדול בתורה בעניני שמירת הלשון, אם כן חלק גדול מהתורה מוטל בבזיון. וכמה גדול שכר מי שנזהר לא להכשל בזה, והוא נותן כבוד למצוות האלה. ועליו אמר הכתוב (שמואל א' ב' ל') "כי מכבדי אכבד".
כ' בתשרידרדוסית

בסיעתא דשמיא!

2 הלכות חפץ חיים

הלכות לשון הרע, כלל ז', סעיף י'

אם יש עליו דברים הניכרים שמה שמספרים עליו אמת הוא, הדין כך. אם יש לדון אותו לכף זכות, לא שייך בזה דברים הניכרים כיון שאנו מחויבים לדונו לכף זכות. אבל אם אין כף זכות, מותר להאמין ולקבל.

הלכות לשון הרע, כלל ז', סעיף י"א י"ב

ודווקא אם דברים הניכרים ממש. שהם נוגעות לעצם הסיפור בעצמו, וגם ראה אותם בעצמו. אבל אם הם רחוקים מעצם הסיפור, רק קשורים מעט, או שלא ראה אותם בעצמו, אין לדברים הניכרים שום תועלת, ואסור להאמין.
ואפילו דברים הניכרים ממש אינו מועלי אלא רק לענין שיהיה מותר להאמין בעצמו את מה שמספרים. אבל לענין ללכת לספר לאנשים אחרים, אינו מועיל, ואסור. כיון שאפילו אם ראה גנות בעצמו על חבירו אסור ללכת ולספר. ובשום פנים ואופן אסור ע"י היתר של דברים הניכרים להפסיד את מי שסיפרו עליו - ממון, או להכותו.

קטע מספר שמירת הלשון

חלק שני פרק ג' כמה פרשיות בתורה בענין "מי שמפקיר פיו, עלול שיכלו מצוותיו" (4)

והנה ידוע מה שאמרו חז"ל שהמקיים מצוה, אף על פי שה' ציוה אותנו לקיים אותה, מחשיב הקדוש ברוך כאילו המקיים חידש את המצוה. וזה אפילו במצוה אחת.
וכל שכן בענין זה של שמירת הלשון, ייחשב לו כאילו חדש בעצמו את כל הענינים הקדושים שכתובים בפרשיות אלו שעוסקים בעניני שמירת הלשון. כמה גדולה וכבוד יקבל לעתיד על ידי זה, וכמה ישמח ליבו. ויקויים בו הפסוק "ישמח לב מבקשי ה'".
קודם כל סליחה.....שרבובאחרונה
לא הייתי פה פוול ולא ראיתי את זה.....
אז קודם כל ישר כח ו....תמשיכי!
את פשוט מזכה את כולנו
חילך לאורייתא!
מה דעתכם?אנונימי (פותח)

לפעמים קורה שאנחנו שואלים את עצמנו היכן טעינו? מה לא בסדר אצלנו? ולמה זה כל כך קשה לנו? כבר בשנה השנייה של השירות לאומי התחלתי להתחזק כי הבנתי שכשרוצים משהו מסויים ורמה מסויימת צריכים לשאוף להיות כמוהו... או לפחות לנסות להגיע לרמה דתית ורוחנית כפי שאני רוצה שיראה הבית שלי עם בן זוגי. ועכשיו שאני די חזקה מבחינה דתית(ואין ספק שיש עוד מה לעשות בעניין) אני שואלת את עצמי.. "אבא, הרי זה לא חילול ה' כאשר רואים את בתך שהיא משתדלת כל כך בקיום המצוות ובאמת משתדלת לעשות את רצון ה' על אף המכשולים הקשים שבדרך...למה לא עדיין לא הגיע זמני? למה זה מתעכב כל כך?" ואיני שואלת זאת מתוך טרוניה או מחשבת כפירה לרצון הבורא, אני באמת שואלת את זה מתוך רצון תמים להבין על מה העיכוב?

תגובה: דעי לך אחותי היקרה, עיכוב זיווגו של אדם עשוי להיות מכמה וכמה סיבות. א. יתכן מאוד שאת אמורה להתחזק יותר כדי לקבל בחור איכותי יותר ולכן זה מתעכב. ב. יתכן מאוד שעיכוב נגרם בגין תיקונים מגלגול קודם. ג. אחת הסיבות המשמעותיות יותר לעיכוב זיווג עשויה להיות הקפדה של בן המין השני, אם גבר מקפיד עליך הוא יכול לעכב לך את הזיווג אם הקשר ביניכם נגמר בצורה לא ראויה או אם פגעת בו חלילה. לכן חשוב מאוד להתפלל הרבה על זיווג ולבכות, להתחזק מאוד ביראת שמים כדי להצדיק את העיכוב, לסגור קשרים שלא סגרת בצורה יפה ומכובדת והכי חשוב לומר כל יום שירת הים בכוונה זה אחד מהדברים שמועילים מאוד לזיווג, בלי קשר להשתדלות האישית שחייבים לעשות. אם את עושה את ההשתדלות האישית ויוצאת לשידוכים אני מניח שלא יקפידו עליך בשמים, אבל אם את יושבת בבית ולא עושה השתדלות זה לא ממש עוזר. לכן, אם את מרגישה יציבה מבחינה רוחנית וגיבשת לעצמך דעה והשקפת חיים, את מוזמנת להתייעץ עם הרבנית שלך ולצאת לשידוכים. אגב, המון הצלחה, את מוזמנת להתפלל עלי ואני אתפלל עליך, חחח יום נפלא... והמון הצלחה

מחזק ויפהשרבובאחרונה
כשרון
שבוע  טוב לכולםאנונימי (פותח)
שבוע טוב לכל עמך בית ישראל
אמן! ברוך הבא!אור77
בצל קורות פורום לנ"ו...
ויהי רצון שתזכה...
אני אמשיך אותה^^ruthi
לעוף מכאן מהר עם כלה, ולעבור לפורום משפחה..
תודה, רותי...!!אור77אחרונה