פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1888)

לאבא, לאמא?!

ומה קונים לבנים ?!   (פה, באמת דרושה עזרה...)

בס''ד

זהו.

כנראה העת הזו הגיעה.

כמה אירוני,לא? פחות משבוע לפני ראש השנה ופתאום נחתה עלי התובנה- עכשיו, עכשיו זה הזמן לחשבון נפש.למה חתכתי איתך כל כך מהר?למה רצתי לסיים הכל?מדוע אני תמיד טסה??  גם אני שואלת את עצמי. ואין לי תשובות. אז אני מתחילה לנתח את כל המהלך-

את ההצעה,את השיקולים(אוהו שיקולים-אליכם עוד נחזור בהמשך),את ההחלטה ואז את החרטה. ולאחר מכן-את ההחלטה הנוספת שהתחייבתי בעבורה שלא אתחרט.

נפגשנו. מרחוק כבר הבחנתי בך- ''וואו,איזה צדיק'' חשבתי לעצמי. חיכית עם הספר בידך,לומד,שלו, מעמיק בתורתך. התלבשת בהידור, לא בצורה מוגזמת,אלא באופן שמכבד את המעמד. נראית כל כך אצילי וחכם. חצי ממני כ''כ התלהב באופן אינסטנקטיבי שכזה. ואילו החצי השני ניסה לנער ולטלטל אותי-''תרגעי!!זה ממש גדול עלייך''!

היה כיף. כן-פשוט כיף. לא נתת שיהיו שתיקות מביכות,ידעת תמיד מה לומר,היתה תקשורת נפלאה והכל זרם בנחת.

כשדיברנו למחרת התחלתי לטפטף לך על חששותי. אמרתי לך שאני מאוד מתלבטת ושאולי בעצם אין כאן התאמה שכלית. ואתה הופתעת,לא הבנת כיצד אחרי מפגש אחד,יחיד ובודד אני מסכמת בכאלה תובנות. וגם אני מנסה לברר לעצמי-למה אני מחליטה כ''כ מהר?למה אני לא נותנת לעצמי אף פעם להישאר בהתלבטות?מה חוסר הסבלנות הזה?ומתחילה לפרש לעצמי אלפי תירוצים-

אני מפחדת להונות את הבחור שמולי.

אני מפחדת לפגוע.מפחדת להיפגע.

דיברתי עם חברה אתמול.רציתי לשתף,להתייעץ,לפרוק. ובמקום לקבל את הבמה ,קיבלתי על הראש. ''מדוע מלכתחילה הכנסת את עצמך לקשר עם בחור כזה?הרי הסטטוסים שלכם כ''כ שונים אחד מהשניה,כל אחד בא מעולם אחר.." ועוד ועוד. 'כולנו הולכים אחרי אותה התורה'-חשבתי לעצמי.אז איך זה שיש כאלה פערים עצומים באורחות חיינו? וההבדל הזה אמור להפריע לי? הרי יש כאן שני אנשים עם מוכנות כ''כ גדולה להצליח קשר. שיודעים מה חשוב ומה תפל.אז למה??

לחץ חברתי. כן כן-המושג התיכוניסטי הזה משום מה בחר כנראה לתפוס אותי דוקא בשלב זה של חיי. הבנתי שאני דואגת מאוד. דואגת איך החברות יקבלו אותו,איך החברה תקבל אותו. אני מאוכזבת מעצמי,זה לא מתאים לי.ההתרכזות הזו בסביבה כ''כ מיותרת ויחד עם זאת כזו הרת עולם עבורי.

יכול להיות מאוד שהתחושות והבלבולים יחלפו לי ברגע שאפגוש את ה'נסיך' הבא. אבל יותר מכך-יכול להיות שהגיע הזמן לסדר את רשימת המכולת אליה התנגדתי נחרצות קבל עם ועדה.

אם לא אדע מה קריטי לי ומה פחות לא אצליח להחליט. מה השיקולים שאני לוקחת בחשבון?מה חשוב לי?מה ה''יהרג ובל יעבור'' שלי?האם אני פתוחה יותר מדי בדרישותי?או לחילופין מצומצמת שלא בצדק?

אנא ה' הושיעה נא.

אני נזכרת עכשיו שאמרת לי בשיחה האחרונה שלנו שאין לי בכלל ממה להיות כ''כ לחוצה ומוטרדת. שהרי לא משנה איזו החלטה אקבל, בסופו של דבר-אם אנו צריכים להיות ביחד,כך יהיה. כי ה' יתברך איתנו.ויש הכוונה ויש סיעתא דשמיא.

ויש אמונה.

תודה שהזכרת לי כי ''גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים''. שאזכה להסיר את הערפל בקרוב ולחזות באור הנעים.

בנים אתם גם יכולים לענות אתם פשוט יותר ריגשיים בדברים האלה-מקווה לפחות

אם חברה טובה שלכם (אולי הכי טובה) אומרת לכן שהיא מתחילה מדרשה והיא לא לוקחת את הפלאפון איתה
אבל היא הבטיחה שכל שלושה ימים היא מתקשרת

הייתם נעלבות?
מי שכן שתסביר למה כן..