הרהורים מותרים.מה ידידות

בס''ד

 

זהו.

כנראה העת הזו הגיעה.

כמה אירוני,לא? פחות משבוע לפני ראש השנה ופתאום נחתה עלי התובנה- עכשיו, עכשיו זה הזמן לחשבון נפש.למה חתכתי איתך כל כך מהר?למה רצתי לסיים הכל?מדוע אני תמיד טסה??  גם אני שואלת את עצמי. ואין לי תשובות. אז אני מתחילה לנתח את כל המהלך-

את ההצעה,את השיקולים(אוהו שיקולים-אליכם עוד נחזור בהמשך),את ההחלטה ואז את החרטה. ולאחר מכן-את ההחלטה הנוספת שהתחייבתי בעבורה שלא אתחרט.

נפגשנו. מרחוק כבר הבחנתי בך- ''וואו,איזה צדיק'' חשבתי לעצמי. חיכית עם הספר בידך,לומד,שלו, מעמיק בתורתך. התלבשת בהידור, לא בצורה מוגזמת,אלא באופן שמכבד את המעמד. נראית כל כך אצילי וחכם. חצי ממני כ''כ התלהב באופן אינסטנקטיבי שכזה. ואילו החצי השני ניסה לנער ולטלטל אותי-''תרגעי!!זה ממש גדול עלייך''!

היה כיף. כן-פשוט כיף. לא נתת שיהיו שתיקות מביכות,ידעת תמיד מה לומר,היתה תקשורת נפלאה והכל זרם בנחת.

כשדיברנו למחרת התחלתי לטפטף לך על חששותי. אמרתי לך שאני מאוד מתלבטת ושאולי בעצם אין כאן התאמה שכלית. ואתה הופתעת,לא הבנת כיצד אחרי מפגש אחד,יחיד ובודד אני מסכמת בכאלה תובנות. וגם אני מנסה לברר לעצמי-למה אני מחליטה כ''כ מהר?למה אני לא נותנת לעצמי אף פעם להישאר בהתלבטות?מה חוסר הסבלנות הזה?ומתחילה לפרש לעצמי אלפי תירוצים-

אני מפחדת להונות את הבחור שמולי.

אני מפחדת לפגוע.מפחדת להיפגע.

דיברתי עם חברה אתמול.רציתי לשתף,להתייעץ,לפרוק. ובמקום לקבל את הבמה ,קיבלתי על הראש. ''מדוע מלכתחילה הכנסת את עצמך לקשר עם בחור כזה?הרי הסטטוסים שלכם כ''כ שונים אחד מהשניה,כל אחד בא מעולם אחר.." ועוד ועוד. 'כולנו הולכים אחרי אותה התורה'-חשבתי לעצמי.אז איך זה שיש כאלה פערים עצומים באורחות חיינו? וההבדל הזה אמור להפריע לי? הרי יש כאן שני אנשים עם מוכנות כ''כ גדולה להצליח קשר. שיודעים מה חשוב ומה תפל.אז למה??

לחץ חברתי. כן כן-המושג התיכוניסטי הזה משום מה בחר כנראה לתפוס אותי דוקא בשלב זה של חיי. הבנתי שאני דואגת מאוד. דואגת איך החברות יקבלו אותו,איך החברה תקבל אותו. אני מאוכזבת מעצמי,זה לא מתאים לי.ההתרכזות הזו בסביבה כ''כ מיותרת ויחד עם זאת כזו הרת עולם עבורי.

יכול להיות מאוד שהתחושות והבלבולים יחלפו לי ברגע שאפגוש את ה'נסיך' הבא. אבל יותר מכך-יכול להיות שהגיע הזמן לסדר את רשימת המכולת אליה התנגדתי נחרצות קבל עם ועדה.

אם לא אדע מה קריטי לי ומה פחות לא אצליח להחליט. מה השיקולים שאני לוקחת בחשבון?מה חשוב לי?מה ה''יהרג ובל יעבור'' שלי?האם אני פתוחה יותר מדי בדרישותי?או לחילופין מצומצמת שלא בצדק?

 

אנא ה' הושיעה נא.

 

אני נזכרת עכשיו שאמרת לי בשיחה האחרונה שלנו שאין לי בכלל ממה להיות כ''כ לחוצה ומוטרדת. שהרי לא משנה איזו החלטה אקבל, בסופו של דבר-אם אנו צריכים להיות ביחד,כך יהיה. כי ה' יתברך איתנו.ויש הכוונה ויש סיעתא דשמיא.

ויש אמונה.

תודה שהזכרת לי כי ''גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים''. שאזכה להסיר את הערפל בקרוב ולחזות באור הנעים.

וואוו... | חיבוק עידוד + נשיקה |כפרגניסטית
ובעיתו ובזמנו תמצאי את החצי שלך...
נעמונת יקרהמה ידידות
בס''ד

תודה רבה לך.
תמיכתך מדהימה אותי כל פעם מחדש=)
עכשיו הבנתי לאן נעלמת......-צורמיש-
מתוקה שלי-
מה שצריך לקרות קורה.

יכול להיות שהוא אכן צודק, ומה שלא יהיה, גורלכם להיות יחד.
ויכול שלא..

שניכם מגיעים אולי ממקומות שונים,
אבל מקום לחיבור תמיד יכול להיות. תלוי ברצון, ובמטרות.

אל תעשי צעדים דרסטיים מתוך לחץ חברתי! בשום פנים ואופן לא!
לא בריא, ומסוכן.

יש לך מנסתם מספיק אנשים קרובים אלייך שמכירים אותך טוב, ויודעים ורוצים את הטוב בשבילך,\תתייעצי איתם שוב ושוב.

ההחלטה בסופו של דבר היא רק שלך,
אך ורק שלך.
כמה שייעצו לך, כמה שינחו אותך, מה שהלב שלך יבחר זה לא מה שהלב של מישהו אחר יכול לרצות.

קחי את הזמן..
בלי לחץ. יש לך את כל הזמן שבעולם. באמת!
זו אחת ההחלטות הכי הכי הכי חשובות שתקבלי במהלך חייך,
אין טעם והגיון לקחת אותה מתוך לחץ וחוסר בהירות מחשבתית ונפשית.

סומכת עלייך, שתדעי לעשות את הדברים שטובים לך באמת,\בלי מסכות חיצוניות, בלי לחצים מיותרים, ותגיעי לנקודת האמת הטובה לך.

הקב"ה יהיה בעדך וינחה לך את הדרך הברורה.

אוהבת המון.ותמיד כאן בשבילך..
תודה אהובהמה ידידות
בס''ד


איך את יודעת להניח את דעתי בכזו שלווה=)

אשרייך צדיקה.
אוהבת.
בשביל זה אני פה מותק -צורמיש-
המון הצלחה אהבה ורוגע!
וואו. נשמע לא פשוט בכלל.שחר26
באמת לפעמים אנחנו מונעים ע"י קריטריונים של אחרים ולא שמים לב שהם בכלל לא שלנו.
אני חושבת שמגיע לך ח"ח שאת מודעת לזה. יש כאלה בינינו שלא מודעים לזה עד שלא עלינו מתגרשים.

מודעות זה כבר חצי עבודה.

בהצלחה !

רק דבר אחד לא הבנתי,
המשכת עם הבחור, או חתכת?
חתכתי יקירה.מה ידידות
דורש הרבה אומץשחר26
אני חושבת שזה מהלך לא קל, מצד אחד משיב אותך ללבד ולאמירה אולי יכולתי להתמודד, מצד שני את אומרת בהמון אומץ לדעתי - לא. עם זה לא אוכל להתמודד.

את יודעת כמה זה קל להישאב? ואת עמדת בפרץ.

כל הכבוד. באמת.
בהחלטyakov1
התחברתי לסטאטוסים ולאורח חיים שדיברת עליהם אור77
כ"כ נכון וכ"כ משמעותי.. וגם אני שואלת את עצמי... נו, אז מה? זו אותה התורה?
מה זה משנה אורח החיים?
אבל כמוך, מבינה שהכל משמים ומה שנגזר להיעשות- יתקיים!
ישר כח! כל טוב! שנה טובה מתוך שאיפה להתחזקות ביראת שמים וביטחון בה'!
ושנזכה עוד רגע לביאת משיח צידקנו שיגשר על כל הפערים ויעשה סדר בפלגים...
אור יקרהמה ידידות
בס''ד

הזדהותך תרמה רבות לחיזוקי

=)
אשרייך.
לפעמים יש לי בעיה עם זה שמפילים הכל על שמיאחיפושית אדומה
אני לא רוצה להלחיץ אף אחד (או שכן...?) אבל:
פעם סיפר לי מישהו, שהוא קרא בספר של תלמיד חכם כלשהוא שאיני זוכרת את שמו, שיש לפעמים מצב שמשים שולחים לאדם את זיווגו, והוא במו החלטותיו דוחה אותו. לפעמים ככה הוא יכול להישאר לבד - רק כי הוא החליט. משמים הייתה מתוכננת מישהי והוא וויתר עליה (אגב, אחרי קריאת הקטע הזה הוא הסכים להצעה שהוא סירב לה לפני כן, וברוך השם גם התחתן איתה...)
ואני מיכרה ועד מישיה שכל חייה בררה על שטויות - ובשלב כל שהו רק גדול אמר לה שהיא פיספסה את הזיווג שלה. ממש ככה.
אז נכון - הקב"ה הרבה פעמים עוזר לנו טעויות שעשינו. השאלה עד כמה מותר לנו לסמוך על זה...
"...והארץ נתן לבני אדם"
יותר מדי טעויות כתיב - תיקוניםחיפושית אדומה
"מכיה עוד מישהי... בשלב כלשהוא רב גדול אמר לה..."
אלו שגיאות הקלדהyakov1
יש רמת השתדלות האדםאור77
והיא משתנה בין אדם לאדם.
אני חושבת ומאמינה בלב שלם שה-כ-ל מאת ה'!
ויש לנו המון ניסיונות שה' מעמיד בפנינו על מנת לבחון אותנו עד כמה אנו בוטחים בו.ואולי אני נאיבית.. אבל אני לא מאמינה שכאשר תינתן לי הזדמנות שה' החליט שאני אמורה לעבור אותה בהצלחה, אני אכשל בה.. כי אני הכשלתי את עצמי. זה לא הגיוני. הרי הכל מאת ה'. הכל הכל הכל... (גם זה שאני החלטתי להכשיל את עצמי).
אין שום דבר שאני אחראית עליו! שום דבר. וגם אם אני החלטתי להשתדל בדבר מסויים זה מאת ה'. לא בזכותי.. ה' נתן לי את הכח והרצון. נכון שיש לי בחירה! יש הבדל בין בחירה לבין לדעת מה אני אבחר.
"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים"- ויש לי עוד ללמוד על זה.
הכשלנות הם שלנו יקירתיחיפושית אדומה
הכוחות מאיתו יתברך - אין ספק.
ואנחנו אחראים הרבה יותר ממה שנדמה לנו על החיים שלנו.
אני חושבת שכדאי שנעשה לימוד יותר עמוד על המשפט החשוב הזה - "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים"
תודה מותק!אור77
איזו 'עדינות'...
מזל שאני מכירה אותך אור77
סליחה, לא התכוונתיחיפושית אדומה
זה פשוט נושא שמטריד אותי הרבה
משפט זה צריך עיון רציני...yakov1
ועוד נק' חשובה להבהיר...אור77
זה לא אומר שצריך להתנער מאחריות כלפי או כלפי כל אדם/דבר אחר!
ועל זה נאמרט'
מה שיהיה בחירה חופשית
מה שהיה השגחה פרטית

...
תמיד אנחנו מחמירים עם עצמנו לאחר מעשהדודי25
יש לי שני דברים לומר, ואני מדבר רק מדעתי האישית -
1. האמת, נראה לי שאת לא פיירית עם עצמך. לאחר מעשה הכל מקבל פרופורציה שונה. אם נסתכל היום על השטויות שעשינו בתור ילדים או נערים (נגיד, בבתי הספר) נחשוב שהיינו לא בסדר, והגבנו בצורה לא ראויה בהתאם למצב. נכעס על עצמנו, ובצדק!

אבל גם שלא בצדק!
כי כשהיינו בתוך זה, ההרגשה שונה לחלוטין. אי אפשר להגיד לאדם שנמצא בתוך תהליך נפשי שהוא חש ומרגיש אותו בכל רגע - תתעלם, תנהג כמו שאדם מבחוץ היה נהוג, היה שקול... זה לא עובד ככה.
כשנמצאים בתוך קשר ומשהו מפריע, חיים את זה! כל הזמן מרגישים וחושבים על זה, ולא חשים בנוח עם התחושה המפריעה. אז פועלים, לכאן או לכאן, כי לא לעשות כלום אי אפשר.
מה עדיף היה? לדעת שמשהו מפריע לך בעצם הקשר (לאו דווקא בבחור, אבל בעצם הקשר) ולא לעשות עם זה כלום?? או לפעול לפחות?

אז נכון, לא על כל שטות צריך לפרק קשרים, וצריך לתת לזמן לעשות את שלו ולהסתגל, אבל לבוא לעצמנו בטענות ע"פ המצב שלנו לאחר מעשה, זו התעללות עצמית. חבל. זה לא מגיע לך.

במידה מסוימת, יש לזה קשר עצוב לעצם החזרה בתשובה - לחזור בתשובה על משהו, כאשר אנחנו נמצאים במציאות שונה לחלוטין - בתוך בית הכנסת, בזמן נעילה של יו"כ - בינינו, זה לא כל כך קשה... כל אחד מאיתנו שואל אז את עצמו, 'איך הייתי כל כך טיפש, איך יכולתי לעשות את זה?' העניין האמיתי הוא לראות מה נעשה ברגע שניכנס עוד פעם למצב הזה. ותכל'ס, שם נמצא המבחן הגדול. (או לפחות בגדרים שאנו מקימים לעצמנו כדי לא להגיע לאותו מצב נמצא המבחן)

תכל'ס, אני ממש מזדהה איתך,
מי לא מרגיש מדי פעם שהוא צריך לעשות חשבון נפש, ולבדוק מחדש אם מה שהאמין וחשב קודם, עדיין נכון לגביו?
האם אני מחפש היום את מה שחשבתי שאני מחפש בעבר? לא! בכלל לא. הדברים משתנים ואפילו מאד. אז חשבון נפש זה טוב, אבל לבוא בטענות עצמיות על העבר, בנושאים האלו, זה מיותר. ולחשוב על העבר כאילו הכל היה שם ורוד, ורק אנחנו לא היינו בסדר, זה פשוט לא נכון.

יש הרבה סיפורים על כאלה שניסו שוב עם מישהו מהעבר, והתחתנו. יש עוד יותר סיפורים, שלא מספרים, על אלה שניסו שוב, וראו שזה באמת לא היה שייך בכלל... אז למה מנסים? כי אנחנו מאדירים תמיד את העבר, ואת מה שלא חווים ביום יום, ונוטים לזלזל במה שנמצא מולנו.
כאלה אנחנו. זה מה יש.

2. המציאות של היום מורכבת ומסובכת, לצערם של כולנו. אם בעבר יהודי היה יהודי היה יהודי, ולא היה צריך להגדיר בצורה מדויקת מיהו ומה הוא, הרי היום כל אחד מגדיר את עצמו בדיוק, ובטוח שהוא יודע בדיוק מה מתאים לו. (אני משתייך לזרם מספר 8 בתוך הציונות הדתית, ולכן תתאים לי בחורה שלמדה במוסד כזה וכזה, שרוצה לגור שם ולעבוד בזהו, ומאמינה בכך וכך...) זה מצב מנוון. הלכה האינטואיציה. מדברים הרבה על לתת לרגש לעשות את שלו, אבל בפועל הבחינה נעשית הרבה יותר בשכל ממה שנדמה לנו. כי אנחנו כבר מובנים עם השכל בתוך הרגש. לא נותנים לרגש לדבר, בגלל שההגדרות השכליות הן חיינו למעשה. הרבה יותר קשה להתחתן ככה.
חוץ מזה, יש משהו מאד יפה ברעיונות הגבוהים על החתונה, ובכל אתר שקשור לנושא, יש אין סוף אמירות על "והיו לבשר אחד", "שכינה ביניהם", "לא שניים, אלא אחד חדש" ועוד ועוד כיד ה' הטובה עליכם. זה נחמד ויפה, וגם אני מאמין ורוצה את זה, אבל זה הופך את העניין למושלם מדי, ולכן גם את מציאת בן הזוג למשהו שבלתי אפשרי למצוא.
ההרגשה שמשהו מפריע בפגישה, ומשהו לא מושלם, לא מסתדרת לנו עם הרעיון שנישואין אמורים להיות דבר מושלם (ולפני שתעירו לי שאף אחד לא חושב שנישואין זה דבר מושלם, אומר שאנחנו דווקא כן חושבים את זה. אומרים אולי שחושבים אחרת, אבל בתת מודע, זה מה שאנחנו חושבים ורוצים, ולא יעזור לעצמנו אם נגיד בקול משהו אחר) - ולכן הדחף הפנימי לסיים קשרים, כאשר משהו מפריע, הוא אמיתי וגדול! כלומר, זה מגיע ממקום אמיתי, כי זה באמת בוער בנו, אבל כל זה בגלל תפיסה שרעיונית היא נכונה, אבל פרקטית היא בעייתית.
בעבר, לא דיברו על רעיונות גדולים, ואנשים התחתנו כי זה היה כורח במקרים מסוימים, הכרח מצד ההורים במקרים אחרים, והתאהבות פשוטה במקרים שוליים יותר. לא היו מאחורי זה הרבה רעיונות גדולים בד"כ. היה רק רעיון פשוט, שאיש ואישה צריכים להיות יחד וזהו. צריך להקים משפחה, וזה חלק מהחיים. ראייה כזו גוררת תוצאות שונות. אולי טובות יותר ואולי פחות, אבל בהחלט שונות.
אמרת דברים נכונים, הזדהתי עם כל הנאמר.אור77
אין עליך דודיחיפושית אדומה
אני תמיד נהנית לקרוא את מה שאתה כותב.
אתה כל כך צודק וזה כל כך כואב לי לחשוב על זה כל פעם מחדש. שאני באמת מחפשת משהו מושלם מדי ולא מצליחה לצאת מזה, למרות שבשכל אני יודעת שזה לא אמור להיות ככה.
איך לעזאזל יוצאים מזה?
כי להיות לבד זה הרבה פחות טוב מלהיות בקשר לא מושלם...

ואגב, סתם לא קשור:
וחברה שלי רוצה שאני אכנה אותך זודיאק - מה דעתך על השם? אם אי פעם תצטרך להחליף שם, אז בבקשה.
וואס העס דאס זודיאק?דודי25
תודה על המחמאות.

יש לי תחושה שיש לי איזה בור בהשכלה עם הזודיאק הזה.

איך יוצאים מלחפש משהו מושלם? האמת, לא יודע. אבל בפועל אני רואה שאצלי זה פחות קיים מאשר אצל הבנות שנפגשתי איתן (נראה לי זו תופעה רווחת במיוחד אצל בנות, אבל אולי אני טועה) אז אולי הגישה שלי בכל זאת קצת שונה. יש כמה רעיונות:
- לדבר עם חברים נשואים, ולהזכיר תוך כדי השיחה: "כן, אצלכם בטח החיים מושלמים, ככה זה בנישואין, הא?" ואז לראות בבת אחת איך הפנים שלהם מרצינות, והם דואגים לומר מיד "נראה לך?"
[ברצינות, פעם חבר באמת הפחיד אותי מאד. הבן אדם יצא עם אשתו 3 שנים לפני שהתחתנו, ואחרי כמה חודשים דיברנו, והוא אמר שהאישה שלה הוא נשוי, היא לא האישה שאיתה הוא התחתן... כלומר, הוא אוהב אותה וטוב לו בסה"כ, אבל זו לא אותה אחת. וברור לו שגם היא מרגישה אותו דבר... אותי זה מאד הפחיד]

- למסגר ולהפנים את המשפט שיהודית כתבה פה פעם "נישואין הם תוצאה של עבודה עבודה ועבודה". זה כבר מוריד מהמשקל המוגזם שאנו מייחסים לכל התהליך הזה של בחירת בן הזוג.

- מה שאני עושה בדייטים זה שאני לא בוחן אם הבחורה מתאימה לי, אלא אני בוחן אם אני מתאים לה, ואם נראה לי שאני יכול להיות לה לבעל או בן זוג טוב. אם-כן, אני ממשיך. וזה עובד נהדר! (ברור שצריך שהבחורה תהיה סבירה, כי אחרת לא אהיה מסוגל להיות לה לבעל טוב, אבל ברגע שהדגש הוא לבדוק את עצמנו יותר מאשר את הצד השני, הצד השני כבר לא צריך להיות מושלם)

- אפשר גם להעביר הצעת חוק שאוסרת על נישואין לפני גיל 20, ואז יפסיקו לפמפם שטויות באולפנות, והיחס לעניין ישתנה (תודו שזה מקורי)

- ואם שום דבר לא יעזור, תמיד אפשר לעשות מה שהעליתי פה בעבר, וזה להאשים את מערכת החינוך הציונית!
יפהyakov1
דודי היקר,כהרגלך-מה ידידות
בס''ד

כל מילה בסלע.
הבנת אותי.הבנת את המקורות הבעייתיים.

דוקא משום תפיסת הזוגיות שעוד לא ברורה לי הגעתי למסקנה שאני צריכה להפעיל את גלגלי המחשבות בנוגע לחשבון נפש והצבת מטרות חדשות.

אולי הטעות הכי גדולה שלי היא שהסכמתי לבוא עם ראש כ''כ פתוח.כזה שקודם ירגיש,יתלהב-ורק אח''כ יעבור על כל הפרטים ה''שוליים''.
אולי הסתבר לי שהם לא שוליים כ''כ..
 דודי , אתה די צודק.....אלי12345
ב"ה.

אני מסכים איתך מאוד בחלק הראשון של ההלקאה העצמית אחרי מעשה, זאת נק' מאוד חשובה ,והיא נמצאת אצל כולם. אבל השאלה העיקרית היא מה עושים בזמן הקשר כדי שאח"כ לא יהיו ההלקאות העצמיות האלו./או לפחות יקטנו..?(להיות מעשיים בפועל...!!)
נראה ,לענ"ד, שאדם צריך להיות פתוח למי שהוא הולך לפגוש כיוון ש'אדם' מורכב מהרבה דברים מעבר לנתונים היבשים שלו. (כגון:אופי,תכונות,וכו'..), וכדי לקלוט את הנק' האלו צריך להיות קצת פתוחים במחשבה. עם זאת,(וזה העיקר כרגע.) ,כ"א מכיר את עצמו, ויודע לאיזה תכונות, אופי,וכו'.. הוא מתחבר יותר מהשאר ולכן חשוב מאוד לעבוד עם קצת שכל בתוך הרגש, ולנסות לחפש את התכונות העיקריות שהוא רוצה ב'בן זוגו' במי שהוא הולך להיפגש. וע"פ זה לתכנן את הפגישה.כגון: לחשוב על נושאי שיחה כלשהם שמהם תוכל להגיע לשאלות שהתשובות עליהם יתנו לך תשובות על מה שאתה מחפש, להעלות דילמות מהחיים ולשמוע את התגובה וממנה ללמוד, וכו'... . חובה לתכנן את תוכן הפגישות (פחות או יותר.),לאן הולכים, ועוד יותר ,מה אני רוצה להשיג מהם. ולכל פגישה יש לעשות תחקיר .(עם עצמי,..) , מה למדתי עליו/ה היום (לטוב/ולרע, וכו..), וככה לבנות פרופיל אישי של האדם שמולי. (להיות תכניים.!) .וכו'..

וכך ,בנוסף לקשר הריגשי שנבנה לאט לאט, השכל מבין יותר וקולט מי עומד מולי. ואז, ההחלטות יהיו הרבה יותר מושכלות ומובנות, נדע מהן הסיבות שבגללן אנחנו ממשיכים בקשר ומתחתנים, ומהן הסיבות שח"ו להיפך.

וכשמחליטים להתחתן, יודעים בדיוק מהן נק' החוזק שבגללן החלטנו,ומהן הנק' שבהן יש לנו עוד על מה לעבוד ולוותרלשני.....

יצא די ארוך ,אבל זה הכיוון, צריך להשתדל לתת דרכים מעשיות , אם יש...
בהמשך ,נגיב גם לחלק השני שלך/ה...

יום טוב.
דווקאדודי25
בפרקטיקה אני רואה את הדברים אחרת. אבל אני ממש יוצא דופן בקטע הזה

לתכנן את הפגישות בצורה כזו נשמע מאד מתיש וכבד.

מכיון שאני מאמין שאוטומאטית אנחנו בודקים שכלית, גם אם בפועל לא ניתן על זה את הדעת... באמת לא נראה לי שזה חשוב כ"כ לכוון ולבדוק שכלית. כלומר, לא נרגיש בנוח עם מישהי/מישהו ששונה מאיתנו מהותית, מכיון שכ"כ ברור לנו מי אנחנו היום, ואנחנו כ"כ מוגדרים בצורה חד משמעית, זה כבר מובנה אצלנו עמוק בפנים, ופשוט לא נרגיש בנוח עם מישהו שלא מתאים.
לכן אני בעד לבדוק רק אם אתה יכול ליהנות עם הבחורה פגישה אחת. זהו.
יכול? תבדוק אם אתה יכול ליהנות פגישה נוספת. יכול? אז נוספת ונוספת ונוספת...
ליהנות, לחיות, השיחה זורמת, יש נושאי עניין משותפים, יש הבנה הדדית, הערכה הדדית... זהו. מספיק. מכאן והלאה זה כבר רגש נטו ועבודה על הקשר - לחזר, להפתיע, להשקיע. (בין לבין תבדוק את עצמך, אם יש לך רצון, ואם אתה חושב שאתה יכול להתאים לה)

אלא מה? אני יוצא דופן בקטע הזה, ומאמין שבכלל לא צריך להעלות במודע נושאים רציניים, אלא הדברים כבר יעלו מעצמם. אבל יתר העולם לא חושב ככה, ואם לא מדברים על נושאים רציניים, מרגישים שלא מתקדמים, ולא עושים כלום בקשר הזה, וזה חבל. אז בלית ברירה, בשלב כלשהו, צריך להעלות נושאים רציניים.
אחרי שמעלים את הנושאים הרציניים, ומלבנים אותם, מגלים שזה לא קידם אותנו במטר, וזה לא תרם כלום לעניין (בד"כ) אבל לפחות הרגשנו שעשינו משהו. אז סבבה.
לא.אתה לא יוצא דופן.ט'
גם אני כזו.

לדעתי הנושאים הרציניים צריכים לעלות בטבעיות.
תוך כדי השיחה מתישהו.
ולא לדבר מתוך רשימה....
ואווו כתבת מדהים!עמית-טליה
והאמת?שבכלל לא צריך לנחם אותך
את ניחמת את עצמך

בכל התובנות שלך,באומץ שלך,בבחירות שלך.

יצאת מקשר וישר הסקת דברים על עצמך ועל המשך חייך.
היית אמיצה לסיים משהו שנראה לך מאוד חלומי אבל הלכת עם הכנות שלך.


בטח זה מרגיש קשה..וחסר..
אבל זה קושי של עליה!
מן מערה חשוכה עם קצה אור בסוף...
ובסוף כשתיגעי לאור את לא תישאלי למה ואיך
פשוט תהני ותתעלי ממנו.

ואני אישית מעריצה אותך על האומץ..


עמיתו'שחיפושית אדומה
את יודעת, אחרי כמה וכמה שנים של התעלויות שכאלה, דברים נראים קצת אחרת. הלוואי ומה שאת אומרת באמת יתקיים ושבאמת נגיע לאור המיוחל ונבין שלא טעינו ושעשינו את ההחלטות הנכונות. בינתים סתם בודד לי בגללן...
אני מבינה אותךעמית-טליה
זה באמת קשה
ולפעמים מרגישים את המשפט "לא טוב היות האדם לבדו"
בצורה הכי חזקה ואמיתית שיש.

עוד לא הגעתי למקום הזה
וקשה לי לנחם מהמקום שאני נמצאת בו (למרות שעברתי קשרים ארוכים שנגמרו בדמעות רבות)
אבל אני באמת רוצה להאמין שבסוף כל זה משתלם
שכל זה תהליך שהקב"ה מוביל ומנהיג אותנו.
שזה הכרחי להקמת בית אידיאלי באמת.

ולפעמים האמונה היא המונעת את היאוש.

אבל קשה לי לנחם באמת..כי הבדידות כואבת או או כואבת..
אני רק יכולה לומר שחשוב שמכל קשר מכל תהליך מכל קושי ניקח את הדבר שהיינו צריכים ללמוד ממנו,גם על עצמנו וגם על המהלך של הקב"ה
(כשאני מקבלת מכה אני תמיד מנסה לפענח למה הקב"ה הביא לי אותה,התירוצים שאני נותנת לעצמי לרוב מנחמים ממש)
אני מקווה שבעז"ה האושר שלך יגיע במהרה!
ומה אם כל המחשבות מובילות למסקנהחיפושית אדומה
שזה הכל נובע מתוך החלטות שלך שאת לא מצליחה לגמרי להסכים איתן?
שאת חושבת שהמקור שלהן לא כל כך נקי ואמיתי, אבל את עדיין לא מסוגלת להחליט אחרת?
תמיד אני זאת שחתכה את כל הקשרים הרציניים...
זה לא משהו שנפל עלי - מבינה את הבעיה?
איך את מגיעה לזה?עמית-טליה
קפץ לי..עמית-טליה
איך את מגיעה לזה?
למה תמיד את רוצה לסיים?
כי באמת הקשר נראה לך לא מתאים?
או בגלל לחץ פנימי,פחד או משהו?

תודה עמית. ריגשת אותי ממש.מה ידידות
מה ידידותסמדוש
מזדהה עם כל מילה.

והמשפט

"גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים"

פשוט במקום בשבילי עכשיו.

תודה. ובשורות טובות.
בעה"י יבוא בקרובyakov1
שאלה למה ידידותאנונימי (פותח)
אני לא מכירה את הנפשות הפועלות אך עולה תחושה שאת בהחלט בחורה
רצינית וחושבת.
רציתי להבין את הנקודה- האם בגלל שהבחור חרדי - הקשר הסתיים?
אני רוצה לספר לך שאני גדלתי בבית דתי ציוני מאד והכרתי בחור חרדי,
נכון, עברנו בירורים משמעותיים בפגישות שלנו
לא הכל הלך חלק
גם אני חששתי מתגובת החברות וההורים.
אבל השורה התחתונה כל הזמן היתה-
שיהיה לשם שמים...
וישתבח שמו גילינו שזה אפשרי , שזה מדהים ושזה אמיתי.
היום אנחנו נשואים בשמחה גדולה ועם הבנות משותפות.
(לא אפרט אבל עם הזמן התגבשו הדעות מחדש והיום אפשר לומר שאנו חיים את חיינו באותן האמונות ממש, באותה השקפה ובהסכמה מוחלטת על חינוך הילדים וכו').
בהצלחה רבה ושנה טובה.
שירה אל היקרהמה ידידותאחרונה
בס''ד

תגובות מסוג זה מעלות בי חיוך קטן.
את ודאי חושבת שההבדל כזה משמעותי והרי לך-
גם אני וגם הבחור גדלנו בבתים דתים לאומים-ציונים. ההבד'ל הוא יותר דק אך עדיין משמעותי. הוא קשור לאורחות חיים ולמיקומם בסדר עדיפויותנו.
בקשר להבדליםאנונימי (פותח)
מכירה זוג דתיה לאומית וחרדי שהתחתנו וב"ה מסתדרים טוב מאוד...
מתגעגע למקום הזהחצילים
מעניין כמה פה אני עוד מכיר
המקום הזה מתגעגע אליך לא פחותנוגע, לא נוגע
מה שהוא אמרברוקולי
מה מונע ממך להיות פה? ;)advfb

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

מה יש לגבר נשוי לחפש פה?ראומה1אחרונה
אח שלי הולך להציע נישואיןLavender

ואני בוכה מהתרגשותתת

כמה שזה היה צפוי אני פשוט מאושרת

אבא תודה

וואי מלא מזל"ט!! 🎉🎉🎉ל המשוגע היחידי
אמן תודה🙏Lavender
מאוד מאוד מרגש. מזל טוב!נחלת
תודה תודה❤️Lavender
מזל טובשפלות רוח
בקרוב אצל כל הרווקים והרווקות בעם ישראל אמן🎉🎊
אמן ואמן תודה!Lavender
וואוזיויק
ב"ה
מרגש, מזל טובארץ השוקולדאחרונה
נראה לי כלו כל הקיצים, הראשונה שפונה אליחסדי הים
שהיא צנועה וצדיקה, אני אמור לה שהיא אשתי.😂😂
כן כן כןןמחפש שם
שתף אותנו איך היה😋
מנה אותי שליח ואצא אקדש לך אישה בשוקחתול זמני
עדיף שתקדש לו אישה מעזרת נשים בבית כנסתLavender

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

לא בטוח שזה חכם דודשפלות רוח
כי במידה והשליח חס ושלום נלקח לבית עולמו, הבחור היקר ששלח אותו אסור על כל הנשים שבעולם מספק
זה לא בדיוק מספק אלא קנסחתול זמני
אייייישפלות רוח
אשריך דוד שלי!
חבל שרק עכשיו מגיע למסקנה כזאתעַלְמָה
לא בטוחה שזו האסטרטגיה הכי חכמה. אני נגידלגיטימי?

הייתי בורחת...

 

בהצלחה!

לא בטוחהנחלת

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

 

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

 

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

 

ועל זה הדרך. 

הוא כתב בצחוק...הרמוניה

אבל תגובה יפה

תודה ילדה.נחלת

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

כל יאוש הוא פתח לתקווהזיויק
מישהו פה בפורום פעם עשה את זהמשה

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

נשמע חזקל המשוגע היחידי

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

מצאת את זה!משה
עד כמה להקפיד על הכלל של להציע לבן קודם.אנונימי 14

משהי מעבודה נראית לי מתאימה לחבר שלי.


 

הבעיה:

אני לא מספיק יודע לספר לו עליה..

אני צריך מס' של חברה שלה שהיא תוכל לספר לו עליה..

אבל אם אבקש ממנה מספא שך חברה היא כמובן תבין שיש לי הצעה, ואם לא אחזור אליה עם ההצעה היא תבין שנפל..


 

מלעשות??

מה הבעיה שתבין שהוריד?אני:)))))

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

זה כזה נורא אם היא תבין שנפל?advfb
זה בכלל לא אישיו.לגיטימי?

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

 

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

 

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

אצלךבחור עצוב
מכיר לא מעט שרוצות שיציעו לגבר לפניהן. 
עדיין, יש הרבה שבמצבים מסויימים יקבלו בהבנהadvfb

שיציעו להן קודם

לא אמרתי את ההעדפה שלי...לגיטימי?

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

זה גם מאוד הגיוני האמתשפלות רוחאחרונה
מסכיםארץ השוקולד

אבל אני לא אישה.


עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.


שידוך יציב – ויקיפדיה

אפשר פשוטאשר ברא

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.


להציע לה קודםברוקולי
שאלת המשך במקום לפתוח שרשור חדשאנונימי 14

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

..אני:)))))

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

באמת יכול להרתיע..אשר ברא

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.


לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

אדם שמחזיק מקום עבודה לא אידיאלי כדי לפרנס את עצמומשה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

בהחלט. אפילו אם בניקוי חדרי מדרגות וכאלה.נחלת

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

תקפוץ למים!לגיטימי?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

תודה לכולם..אנונימי 14
מתנות בשלב הדייטיםיובללל

אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש וחצי, והולך ממש טוב ב"ה. נחמד לשנינו בקשר וסהכ ממשיכים להתקדם בנחת.

העניין הוא שבא לי לעשות לה איזה משהו נחמד שיחבר ביננו עוד. לדוג חשבתי להביא לה משהו קטן סימלי, כמו פרח או איזה ספר עם הקדשה (או רעיונות אחרים שאני ממש ממש אשמח לקבל) ואני קצת מתלבט האם זה ילחיץ אותה. ובנוסף זה אולי קצת מוזר חחחח, אבל פרקטית, איך זה יהיה לה נוח לקבל זר פרחים ולהיתקע איתו כל הדייט?😂


קיצר, מתי לדעתכם מקובל/מצופה לתת מתנות בדייטים? האם לדעתכם הבנות מצפות לזה? זה מלחיץ?

ואם כן - מה הדברים שהייתם מביאים כדי לעשות שמח על הלב לצד השני?(:

דעתי האובייקטיבית:חתול זמני

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

 

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

 

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

 

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

..יובללל

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

זה אחלה שלב לדברים מתכליםחושבת בקופסא

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

תודה!יובללל
זהו, התחלנו קצת להצטלם ביחד אבל זה עדיין לא מרגיש טבעי לגמרי ואני לא רוצה להעיק
אני לא חושבת שיש מקובל\מצופה כללילגיטימי?

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

 

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

 

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

לשים לב לאורך הקשר אבל גם לאיכות הקשרברוקולי

 

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

נחמד. מאוד.נחלת

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

 

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

 

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

 

בהצלחה! 

תודהיובללל

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

יצאתי פעם עם מישהישפלות רוח

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

 

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אם אתה רוצה להעמיק בחיבורנקדימוןאחרונה

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.


 

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.

מקומות טובים לדייטים בתל אביב?נו, ההוא מהזה

בשעות הערב אז אמור להיות יחסית סבבה

לא דייט ראשון אבל גם לא קשר יותר מדי מתקדם

רעיונות?

נמל תל אביב, הירקון, גני יהושעבחור עצוב
רידינגרקאני
חוף היםשפוי

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

פארק וולפסון - פארק לא גדול וממש חמודריבוזום
אבל גם שאר המקומות שהמליצו מעולים
נווה צדק יפהריבוזום
ויש שם מקומות מעניינים, אפשר לסייר לפי מסלולים באתרי טיולים
באוניברסיטהלגיטימי?אחרונה
פוצל משרשור אחר בשל נצלוש מוגזם🐱יעל מהדרום
חתולה מאומצת.חתול זמני
חתולה מאומצת וחתול זמני יכולים להיות זוג נדירLavender

מזל טוב 🥳

 

(סורי הייתי חייבת)

פעם היתה כאן בפורום חתולה ג'ינג'יתפ.א.

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

מעדיף טריקולוריות.חתול זמני
אולי לזה מתכוונים הנשואים כשהם סונטים מידיLavender

פעם ברווקים הבררנים😊

לא אמרנו שמראה חיצוני זה חשוב???חתול זמני
היה חשוב, עד שאנשי הפורוםLavender

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

טוב, אולי אשקול גם חתולות אפורות.חתול זמני
מצאתי לך את האחת, אין מתוקה ממנה.Lavender

במחשבה שניה בא לה חתול לקשר רציניLavender

לא חתול זמני😸

הקשר רציני, רק החתול זמני.חתול זמני

סתם, אני לא ממש בשל.

כזו?פ.א.

אופסLavender

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

אולי עוד תירשם לכאן איזו חתולה זמנית?חתול זמני
נראה לי שקצת הגזמתם עם הניצלוש לקשקשתיעל מהדרום
לק"י

לא בכל שרשור זה מתאים.

סורי, קיבלתי.חתול זמני
מיאוגזם!חתול זמני
😹😹😹Lavender
נצלו"ש = ניצול שרשור?נחלת
מדויק.חתול זמניאחרונה

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

אני מספיק טובחקלאי

אני נשבע לך שאתה מספיק טוב

כן, אתה מספיק טוב

המציאות זו לא האמת

אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.

גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.

גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.

גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.

אני אומר לך, א ת ה  מ ס פ י ק  ט ו ב.

אני נשבע.

גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.

אתה מספיק טוב.

וואי כמה הוא לא זוכר.

שחכת אותי ריבנו של עולם.

אני גם פה

ואני כבר מספיק טוב

א נ י. מ ס פ י ק  טוב.

אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה

ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.

אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,

אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז

וזה כואב לי האכזבה, כואב,

להחזיק בה' יתברךאשר ברא

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

כל כך יפה ונכון.נחלת
נכון! תחזיק את זהברוקולי
ואו זה מרגשהפי
מדהים ביותראני:)))))

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

 

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלאחקלאי

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

נכון. מאוד קשה.ואני חושבת שצריךאני:)))))

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

 

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

 

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

..שפלות רוח

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

 

אתה מספיק טוב!עַלְמָהאחרונה

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.

אולי יעניין אותך