סיפר לי בזמנו ראש הישיבה בה למדתי בשיעור ב': (אני לא יודע איפה הוא שמע את הסיפור)
כשרבי עקיבא איגר רצה לשדך את בתו, ונמצא בן של אדם למדן אחר, נפגשו שני האבות ונדברו ביניהם.
כבר הוסכם דבר השידוך, והדבר נגמר לרצון שני הצדדים המוצלחים, ואז נכנס אדם לפני רבי עקיבא איגר ושאלו שאלה בדין ביצה שנפל בה ספק כלשהו.
ר' עקיבא איגר החל לדון בדבר, והתחיל לציין מקורות שונים, להעלות סברות וכו'. תוך כדי לימודו, הוא דן עם המחותן העתידי, ושיתף אותו בספק, שכן גם אותו מחותן היה למדן כמובן.
דנו השניים בדבר, ותוך כדי הדיון, זרק המחותן איזה משחק מילים משעשע על המילה "ביצה" (משהו ביידיש, לא יודע מה) וצחק קצת.
כששמע רבי עקיבא איגר, שבאמצע הדיון ההלכתי, מתבדח מחותנו - ביטל מיד את השידוך...
ועל זה נאמר - כבדים היקים האלה, הא?