עבר עריכה על ידי לב אוהב בתאריך י"ז בטבת תשפ"ב 05:04
שצריך לשתף לדעתי
מקבץ של מסקנות מתקופה כזאת שעוברת
ואני מקשרת את זה למציאת זיווג.
יש לנו תהליכים שאנחנו צריכים לעבור
ולפעמים קשה לשהות בתהליך ולעשות שם את הבירור שצריך לאותו הרגע
כי משהו אחר, שהוא לא פחות חשוב, מעסיק
ואני מדברת על מציאת הזיווג שלנו.
אם היו מודיעים לי מראש שיש מצב אני לא אמצא, אז הייתי יכולה להרפות ולהתאבל
אבל יש בי אמונה שזה יקרה, ויש תקווה, ויש ציפייה, ויש רצון
ותוך כדי קורים דברים בחיים שלי, שמצריכים התבוננות
ולפעמים צריך לשים רגע בצד את הציפיה והרצון והכמיהה,
זה קשה.
לשים אותו רגע בצד, עם הפחד שאולי זה לא יקרה,
ורגע להתייחס לדבר שאיתו כרגע אנחנו מתמודדים
כי הוא גם צריך יחס, ואנרגיה, ותשומת לב.
כי אם נערבב את שניהם ביחד, כי שניהם דורשים תשומת לב,
שניהם יכולים להטריד,
אז נצא סתם מבולבלים או אולי אפילו מיואשים
החיפוש לבן זוג זאת התמודדות שמתקופה לתקופה
נעשית קשה ומאתגרת אמונית ורוחנית ונפשית ורגשית יותר ויותר
אבל החיים לא נעצרים רק באתגר הזה.
וכששמנו את האתגר הגדול הזה של התסכול בכך שלא מצאנו את הזיווג עדיין, בצד
בבקשה תפנו זמן לעצמכם להתמודדויות אחרות שאולי פוקדות אתכם,
(ואולי לא... הכל בסדר חח)
אם ישנה התמודדות כזאת, רק שימו לב שאתם באמת מקדישים לה את התשומת לב שהיא צריכה
דברו אותה, עם עצמכם, ועם ה', זה שעת איכות שלפעמים היא קריטית להתפתחות.
יש דברים שכל כך מציקים ויושבים על הלב,
שברגע שלא נוגעים בהם, כל המצב רוח יורד
ולא מבינים מה עובר עלינו, והסביבה לא מבינה מה עובר עלינו
ולא הכל ישר צריך ללכת לטיפול,
יש דברים שבאמת מצריכים בסה"כ
תשומת לב ופניות נפשית
להקדיש לעצמנו את הזמן
ולדעת בו לפנות לה' שיאיר את עיננו מה נכון לעשות
ואיך להתמודד
אפשר לגלות שם שאנחנו יכולים להיות מאוד יצירתיים כשמדובר בנפש שלנו.
והמלצה שלי-
תדברו, פשוט תדברו.
אל תשאירו בבטן ולא בלב ולא בשום מקום בגוף.
ועוד המלצה-
דברו דווקא לעצמכם את הסיטואציה (נסו לפחות). תפרקו את החוויה/התמודדות
תנו לה שמות ומילים, ותיאורים
תפרטו, תפרקו, תרחיבו
ואני בטוחה שתגיעו למסקנות ותובנות שייקלו/יעזרו או אפילו ייפתרו משהו.
וזה כמובן נכון לכל סיטואציה
שבה צריך להתמודד עם כמה אתגרים לא פשוטים במקביל.
זהו להיום.
)
