פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 199)

בתי מלון

הלובי בגן הטכנולוגי

בתים של אנשים נחמדים

 

בית מלון לא אוהבת, כנל בתים של אנשים

קל להגעה?
כמה שפחות אוטובוסים?
או אחד ריק?

סנטר 1 ,קפה שלווה , ממילא, קניון מלחה, קניון תלפיות, אנג'ל במרכזית, יש מיליון.

אבל רובם ממוקמים בקניונים או אזורים סואנים אחרים.

 

אולי באמת נעשה פה שרשור על בתי קפה שקטים\שכונתיים

קפה תמרה בגן הטכנולוגי

קפה אביחיל במלחה

שושקפה ברחביה

שושקפה נסגר. וזו אחת הבאסות הגדולות של מיקומי דייטים...

דניה בכיכר

קצפת בכיכר (דניה)

דניה בהרנוף

אנג'ל בכנפ"ש (אבל נסגר ב 7:00 בערב)

קפה גן סיפור- עמוס בד"כ...

ארומה בממילא- גם עמוס בד"כ אבל יש הרבה מאד מקומות ישיבה ולפעמים אפשר למצוא פינה שקטה...

קפית ליד ממילא

חבל שיהיה לך מבאס כי קר ולא נעים

להפך, מבינה שיש מולי בן אדם אחראי שחשב על טובתי

אלא בצורה של התלבטות משותפת.
הייתי מכניסה את זה בצורה עדינה ונעימה. משהו בסגנון של-
"יו, בדקתי עכשיו ומסתבר שאמור להיות מחר גשם. נראה לך שהמקום הזה עדיין יהיה לנו סבבה? או שעדיף שנלך על מקום יותר סגור?"

- "יסתומה, יש גשם! למה נראלך שנפגש בחוץ?!"
- 😳😳😳😳
- 🥺🥺
- 😡😡😡
- 😵😵
- 🤬🤬👊👊👊
- 🤕🤕😞😔

אשריך שאתה לא מבין איך זה יכול להיאמר בצורה של הערה.

תודה על המחמאה

אזכור לפעם הבאה

"וואי, עכשיו הסתכלתי בתחזית וראיתי שיהיה גשם, אולי וכו"

למה לא? הרי הסיבה היא המזג אוויר

אין שום סיבה שהיא לא תבין או תיפגע, כמובן שבצורה של התלבטות משותפת, ומה היא אומרת וכו..

אפשר לומר שלא חשבת על זה לפני, אבל בגלל הגשם נראלך כדאי במקום אחר.
הגיוני ביותר שגם היא לא חשבה על זה..

וגם אם כן, הגיוני להגיד שאתה חושב שכדאי אחרת. זה לא קשור ללסמוך.
כמובן אם היתה מתעקשת, לא הייתי נלחם איתה 😏

זה שיש לך חיים נוספים- זה בסך הכל טוב

לפעמים ככל שמתבגרים לוקח קצת יותר זמן כדי להתחבר ולהחתתן אבל זה אפשרי. כמו שאתה רוצה להתחתן לא רק בגלל ילדים אני מאמין שתמצא גם מישהי כזו.

זה עצוב. רוצה שיהיה לך שמח וטוב

כל אישה בהכרח תראה בכך אמצעי כדי להביא ילדים? האמנם?

ההנחות יסוד של שלאורך השאלה מחייבות לדעתך?

ב. מכירה אנשים שהתחתנו בגיל מבוגר(ארבעים ויותר) מרווקות.
ג. מה?
ד. יש בכל מיני מקומות קהילות של רווקים.
ה. אני לא חושבת שיש פה נכות או אשמה כלשהי.

שיכאב בכיס אבל שיוכל לשלם

אני רואה את זה חוזר קצת בהודעות שלך פה בפורום.
הציניות פשוט מפרקת את הלב של התכנים וממילא מוחקת את הבעיה. זה לא אומר שזה נכון, אבל זה משיג את המטרה הרגשית. השלמה עם בדידות ואז הפיכתה לדבר טוב, אכזבה או ייאוש מאהבה ולכן ביטול המימד והפיכת הקשר עם האישה לביולוגי, הצעה לבניית קהילות לבדידי נפש זוגית במקום לחפש דרך לסלק את הבדידות בדרך העולם, וכו וכו וכו.
הקו החורז הוא חילול התכנים. זה פילוסופי יותר ולכן לדעתי לא יכול לקבל מענה רגשי בפורום, פשוט זו לא הסוגיה.
מה שנותן סעד להסתכלות כזו זה משקפי המיקרו של החיים. יש נקודות רבות בחיים שהמבט של המיקרו באמת יכול להסיק כל מיני ולתרץ כל מיני, אבל האמת שלהם נחשפת במשקפי המאקרו. כשבוחנים את השפעת המשפחה והזוגיות בעולם אז רואים את השמחה, ההצלחה, הסיפוק הרגשי, היציבות הנפשית (הן של הסוג והן של ילדיו), תחושת המשמעות, מציאת עומק באירועי חיים וכו'. המיקרו לעיתים מפספס את כל זה, ודווקא המאקרו, ההכללה, יגלו מהי הסטטיסטיקה ומהם התוצאות של התהליך. באופן דומה לא יודעים כל כך להסהיר למה לבוש הוא דבר טוב ונצרך, אבל במבט מאקרו היבטורי רואים שיש קשר בין ציוויליזציה לבין לבוש. בשבטים שבהם אין לבוש גם אין ציוויליזציה. למה? אין תשובת מיקרו, אבל במאקרו מגלים שזה עובד, ועובד נהדר. כך גם בזוגיות תקינה.

תמיד תבדוק שאתה לא מחליף סיבה במסובב.

הלבוש לא גורם לציוויליזציה. הציוויליזציה גורמת ללבוש.

נישואין לא הופכים אנשים למאושרים. אנשים מאושרים מתחתנים יותר בקלות.

 

אבל אם לא נולדת בציוויליזציה, למה אתה מנסה להשיג בגדים?

העובדה שמאושרים מתחתנים ביתר קלות לא קשורה לעובדה שנישואין מביאים אושר. כתופעה, יש השלכות טובות רבות על חיי זוגיות ומשפחה. הסטטסיטיקה לטובת המתחתן. הדברים ניכרים עוד יותר על ילדים שחיים במשפחה עם הורים בזוגיות טובה. הטוב ניכר במחקר מדעי. אבל גם בעדויות קהילתיות.

לגבי הלבוש, ממה שאני יודע (וזה אכן השכלה כללית בלבד) הלבוש לא הופיע אחרי שהציוויליזציה התפתחה אלא קודם לה. משהו המחשבה התקדם לצורך בלבוש (יהא זה מוסרי, חברתי, טכנולוגי או אחר) ומתוך היסודות האלה, או בהתכתבות איתם, באה התפתחות ציווילזציונית. אבל מסכים שככלל ההערה שלך נכונה.

קח דקה כדי להבין מה בדיוק אתה רוצה לומר. מילים גבוהות לא מסוגלות להפוך משהו אידיוטי לחכם (ובינישים נוטים להיכשל בזה האחרון). עוד תגיד לי תודה כשתגיע לאקדמיה.

 

>>> "כשבוחנים את השפעת המשפחה והזוגיות, רואים את השמחה, ההצלחה... המיקרו לעיתים מפספס את כל זה, ודווקא המאקרו, ההכללה, יגלו מהי הסטטיסטיקה, ומה התוצאות של התהליך"

>>> "תבדוק שאתה לא מחליף סיבה במסובב"

>>> כן, נכון, אבל "העובדה שמאושרים מתחתנים ביתר קלות לא קשורה לעובדה שנישואין מביאים אושר"

 

העובדה ש-A מתפרש ע"י B, לא קשורה לעובדה שגם B מתפרש ע"י A? אם הראשון נכון, מניין לך השני? אתה מבין למה זה טיעון אידיוטי? אל תכתוב את זה בתזה, בבקשה.

 

בעניין הלבוש אתה טועה, משום שאתה משתמש במילה "ציוויליזציה" באופן שגוי. המילה הנכונה כאן היא "תרבות". חפש את הפירוש בויקיפדיה. אבל זה בהחלט לא משנה לדיון אלא סתם דוגמה.

אתה טענת על הקשר הסיבתי שהצגתי וכנגדו נתת שתי טענות שאמורות להפוך את הסדר.

אני השבתי ששתי הטענות שהבאת הן בלתי תלויות.

 

זה נכון שאנשים מאושרים מתחתנים יותר בקלות.

זה לא סותר את הטענה שנישואין מייצרים אושר.

 

בנוגע ללבוש, אני בהחלט התכוונתי לציוויליזציה. אבל זה באמת לא משנה לעצם הדיון בציניות שלך.

יותר מידי אולי שבעיני יותר הגיוני
שהם מגוננים על חסימות ו/או פחדים שלך ,שכביכול מתחפשים ב- אני בסדר אל תדאגו לי. אתם פה המוזרים (כתובה למשל / גיחוך)

לדוגמא עם הילד ,
רשמת שהאישה רואה בגבר רק מישהו להביא איתו ילד.
דיברת על פחד מילדים הזכרת את זה כמה פעמים.

יכול להיות שזה פחד שהילד יקח לך את התשומת לב של מהאישה ...

אגב אני לא אוהבת לנתח פשוט שאלת זה סוג של נכות ?

אז לא חושבת שנכות אבל כן הרבה חסימות
חשוב לדעת מאיפה הן הגיעו

פחד משינוי/ חוסר משמעות/ אולי אני לא טוב מספיק?/ רגישות / אכפתיות יתר וכו

אתה פוחד להקשר כדי לא להתאכזב.
הייתי הולך לאיזה מטפל זוגי או משהו

אם זה עולה באופן טבעי אציין זאת, לא יודע אם משפיע.

הרי הם אמורים לצאת עם בנות לא בנים ..
באופן כללי כן בנות לא יאהבו את זה אם בחור לא שמר נגיעה או אם היתה לו חברה בתיכון/ בני עקיבא ..
ברור שזה מבאס .. אם הבחור איכותי ובכל זאת שווה את המינוס הזה הן כן יצאו ..

לא מדברת על חברה של זמן שידוכים שזה כבר היה אמור בטווח הקצר לחתונה אבל לא יצא לפועל כי ככה זה בדרך לחתונה.

בכל מקרה התכוונתי לידידות שיש לנו קשר ממעגלים שונים.
(מאוד שונה מקשר שהיה כתוצאה מכך שיצאנו, ואין לי קשר עם אף אחת כזאת.)

אבל עד עכשיו לא הבנתי למה זו לא שאלה לבנים.. רציתי לשמוע את החוויות שהיו לכם אם בכלל היו לגבי סיטואציה כזו.. אבל לצערי לרוב כאן לא היו ידידות בקטע חברי חח.. אלה שאני יודע שכן היו להם לא הגיבו..😓

נראלי הבנתי, אז חידוד לשאלה: הכוונה לכמה ידידות בו זמנית שלא לצורך חתונה. נראלי עכשיו מובן יותר למה זו ספציפית שאלה לבנים.

גם לבת יכלו להיות ידידים, אני כאמור מתעניין בסיטואציה של בחורים כי אני בן מין הסתם... 🤨

אז אפשר גם מצד בנות והקשר שהיה להן.

אבל גם מהצד שאתה שואל, יש מצב שלבנות פה יש ידידים ואותה השאלה שלך תקפה לגביהן.

רובן המכריע מבוגרות ממני בעשרים וחמש שנה, והקשר בינינו הוא בעיקר על רקע ספציפי (עבודה, מגורים).

 

למה שאני אספר על זה למישהי? זה באמת יפריע לה?

 

אם אתה מתכוון לידידות עם מישהי בגילך שלא על רקע ספציפי ("סתם נחמד לי להיות איתה"), אז צר לי לאכזב אותך, אבל פשוט אין דבר כזה.

בהחלט יש דבר כזה, אולי אצלך לא אבל בהחלט קיים. השאלה אגב התייחסה לעבר ולא להווה.

הסיפור הקצר-בעלי התחיל בתור חבר שאינו בן זוג.

הסיפור הארוך-בתקופה שלא רציתי להתחתן וזאת הייתה אחת הסיבות(הפחד לאבד את החברים האלה בגללי) דיברתי על זה עם מי שהיום הוא בעלי והוא לא הבין למה שזה יקרה בכלל.

בגדול אני לא מתבכיינת לאף אחד על בעלי בלי שהוא יודע על זה, גם לא לחברות.

האמת שזה מקרה ראשון שאני שומע על מישהי נשואה שיש לה עדין חברים מהעבר, אז לדעתי כאילו זה לא משקף לגבי שאר הבנות חח .. מבינה למה אני מתכוון?

אחרת הייתה שומע על זה יותר

לרגע זה נתפס ושוב ברח ..

רואים את זה כל יום...

דחוק משהו .. בלשון המעטה .

חשבתי שרואים את זה ״כל יום..״ וזה לא נדיר בכלל ..

דיברתי על חברים מהמין האחר

חשבתי שהוא טעה בהבנה אבל אחרת למה שיתפלא כל כך על מה שכתבתי

@advfb , אני אגיד לך מה אני חושב (:

אני חושב שכשחופשיה לנפשי כתבה שיש לה חברים מהעבר לכתחילה הבנת את זה כ״חברות״ ולכן הגבת כמו שהגבת. אבל אז הבנת שטעית ומדובר ב״חברים״ כלומר בנים, וזה התחיל להסתבך לך .. 🙂🙂

אין טעם להכנס לתירוצים דחוקים על זה שזה ״לא בנמצא בערוץ 7״ ... ((:

בדיוק כמו העידוד של פנינה לחנה.

עם כל הכבוד לרגישות(שלדעתי לא באמת קיימת) שאנשים מפגינים כלפי רווקים והוא כל כך בז לה.. 

אף רווק לא רוצה להמשיך לשאת את צער השכינה ולהישאר בלי בית לעצמו, אף אחד מכיל ככל שיהיה לא יצליח לעשות רומנטיזציה לבדידות, ולכן כל הכתבה הזו מיותרת, כי לא משנה כמה "יכילו" את הרווק הוא לא יכיל את עצמו ואת החסר הכל כך אנושי שלו בזוגיות.

וזה עוד בלי להיכנס לנושא שאין באמת מקום לרווקים בחברה (אני מדברת כחרדית אולי זה נכון גם לדת"ל).

זה נושא אחר, שגם עליו כתבו שם פעם מאמר יפה..

 

אני דווקא כן מבין ורואה סביבי את מה שהיא כותבת. שיש רווקים שמתקבעים במצבם ומתרגלים לסיטואציה וצורת החיים הזאת, ונכנסים לאווירה שכאילו המצב הנוכחי הוא בסדר. דוגמא אולי קיצונית זה השרשור הזה- שאלה פרובוקטיבית משהו - לקראת נישואין וזוגיות

 

וכחרדית בטח תסכימי שהפיסקה לגבי בית של תורה מאוד רלוונטי ונכון.

אבל הנושאים קשורים. כל עוד אין לך מקום בחברה לא תרצה להישאר במצב הרווקי הנוכחי. יכול להיות שיש כאלו שמתרגלים למצב ועם השנים קצת קשה להם מהמחשבה לצאת מאזור הנוחות. אבל האזור הזה הוא לא באמת נוח, הוא מנוגד לטבע ולרצון ולכן ההשפעה של ההרגל לא כל כך משמעותית.. 

אתה מסכים איתי שהבחור שהעלה את השאלה הוא די יוצא דופן? לא חושבת שהוא לא מראה על הכלל

 

על הבית של תורה אני מסכימה. 

אבל עדיין אפילו שם מרגיש לי שבאיומים של הוצאה מקהל ה' הוא מנסה לשכנע את המשוכנעים, שבכל מקרה רוצים להתחתן..

ובחרת בחיים - בדיוק בחיים שלך ..
לא לחטט בחוסר רגש משווע בחיים של אחרים .
לא רוצה להתחיל לחשוב מה היא תכתוב על אנשים עם קשיים אחרים .

רשות הרבים אינה קליניקה - ה' ישמור עד שיש לנו רגישות בעם וראיית הטוב , הרי הוכח תוכיח וראייה קשוחה יש לנו מספיק .
לא צריך עוד אנשים כאלה

קצת כואב לי להודות בזה אבל כתבות כמו שלה גורמות לי לא לרצות להביא ילדים לעולם אטום חשוך ואגואסטי שכזה.

אם היתה יורדת לעם היתה מבינה שהרווקים נלחמים ולא יושבים בתקרבנות .

אם היתה בוחרת לכתוב את הכתבה הזאת על להביא צאנסים או על השדכנים שבאים בפניה .. הייתי מקבלת

אבל לא פשוט לא אחד גדול

בטח לא לחזק את זה עם מקורות כאלה גדולים שלא קשורים לעניין .

שכתוב את זה אחרת
שתגיד כמה חשוב ומיוחד להקים בדור שלנו בית יהודי כמה שיותר מהר עם אדם טוב ומתוק.
לא הייתי מגיבה
אבל מרגיש שיש פה ניכור צר לי

ולא זיהיתי שום פטרונות או חוסר רגישות...

לדעתי אמת פשוטה.

שכיום יש קטע כזה שבמקום לחזק בנאדם שלא הגיע ליעד (כל יעד שהוא) בצורה של דחיפה להמשיך לנסות

מרגישים משום מה שאנשים שבירים מידי ומעדיפים להגיד לו שזה לא אשמתו וכו'... וזה עשוי להחליש את המלחמה שלו.

 

היה לי פעם קאוצ'ר כזה, כמעט כל דבר אמר לי "אתה לא אשם.. זה לא נורא"

עזבתי אותו.  מעדיף מישהו שיבעט בי בדרך להצלחה

 

 

 

ולמה בכלל זה מלחמה ?

בנאדם שיודע שמשהו תלוי בו, אם הוא ינסה מספיק הוא יצליח - הוא יבין שאסור לו לוותר לעצמו, והוא יבין שכל עצירה בשוליים דוחה את ההגעה ליעד 

אבל אם רומזים לו שזה לא באמת תלוי בו, וזה לא אשמתו, זה נזק לאותו אדם

 

הגמרא בברכות אומרת "ארבעה דברים צריכים חיזוק" אחד מהדברים זה "דרך ארץ" דברים שהם דרך כל הארץ

אם זה צריך חיזוק כנראה שבלי חיזוק אדם מתעצל מאליו.. אז כל שכן אם מורידים ממנו אחריות

 

(מלחמה, הכוונה מאמץ להצליח) 

אבל אני אומרת שיש דרך לכתוב ולהביע את מה שאתה חושב .
איך שהיא עשתה את זה זה בהחלט לדרוך על אחרים

בקריאה יש לי קטע שקשה לי לעקוב ואז אני קופץ שורות בטעות

יש מצב שבדיוק שם הגיע לי הקפיץ

אבל היא מתארת את מציאות הרווקות המאוחרת במשקפיים של מי שלא חוותה אותה.

וזה מציק.

שלא יודע פשוט מהי רווקות.

מעולם לא נתקלתי ברווק מסוג הרווקים שהרב וידר או הרבנית ימימה דיברו עליהם, שטוב לו ברווקותו..

בנות בגילאי 22 מתחילות להרגיש אומללות עם עצמן כי הן רווקות.. בנים בני 23 גם כן נכנסים לאותו לופ.

איפה בדיוק ההתקרבנות למען ה'?

רווקות זה קשה. קשה. קשה.

גם עקרות. וגם בעיות בשלום בית. וגם אינסוף דברים אחרים.

מותר להיות אמפתיים, ומותר להציב אמונה אמיתית שכולם צריכים להתחתן.

לא צריך להתייחס בעינים צרות בגלל זה. קשיים יש מספיק לרווקים, תאמיני לנו.

על הכותבת ביחס שלה.

סליחה..!! היה מיועד לפותח.

של המאמר הזה.
הרגיש לי כמו שיחת רכילות של נשואים מסודרים שהכל הולך להם חלק בחיים על הרווק הלא יוצלח שבאשמתו נשאר רווק.
לא הצלחתי להבין מי קהל היעד.
הורי הרווקים?
חברי הרווקים?
הרווקים בעצמם?
שידעו שהרווק אשם ברווקותו?
אוקי.ואז מה?

היא משתמשת ברווקות כנושא לדיון.

היא לא מנסה להתייחס אנושית לא לרווקים ולא להורים. היא רק מציגה את הנושא.

נכון שהיא מתייחסת לנושאים נכונים תיאורטית, ואפילו לנקודות נכונות (האם נכון להתפשר על סוג מסוים של זוגיות, עבור הערך הממשי של זוגיות בפועל כאן ועכשיו?)

אבל היא לא מדברת על מקרה קונקרטי וכנראה לא עבדה עם מקרה קונקרטי ולכן מדברת תיאוריות באוויר

אבל אחרי שנרגעים כדאי לחשוב אם יש דברים שכן נכונים שם

מה היא תרמה לך?
ברור שיש דברים נכונים במאמר ברמה התיאורטית אבל לא רואה איך הדיון הזה מקדם משהו,מישהו.
יש מישהו בחברה הדתית שמרגיש שמאדירים רווקים ורווקות?סורי אבל זאת טענה כ"כ הזויה ומנותקת מהמציאות שזה מכעיס.לא רק שלא עושים את זה כל הזמן מדברים על 'בעיית הרווקות' עם כל מה שזה אומר ופועל. אפילו מירב מיכאלי התיישרה לפי הטבע ,אז שאנחנו לא נרצה?
המאמר כולו מרגיש לי כהתעמרות באנשים שגם ככה רוצים לצאת מהסטטוס הזה.ומי שלא או טוען שלא לרוב זה אחרי הרבה כאב,הרבה אכזבה וחלום שכנראה התנפץ.
פשוט לא מצליחה לראות איך הדיון הזה תורם ולא מזיק.
מעניין אם יש מישהו שהפיק תועלת כלשהי מהמאמר הזה.

היא טוענת, מכיוונים שונים, שהעובדה שאנחנו סובלים וראויים לאמפתיה, אסור שתשכיח מאיתנו דברים חשובים אחרים

אסור לשכוח יעדים, אסור לשכוח סדרי עדיפויות. נכון בכל הקשר.

הטיעון הזה הוא טיעון נכון ותקין.

 

האם באמת יש חשש שעודף אמפתיה לרווקים תגרום להם לוותר על האופציה להתחתן? לא, לפחות לא בסדרי גודל מקיפים.

ולכן הטיעון שהיא מביאה כדוגמה הוא לא רלוונטי ולא נכון, ולכן הוא גם מעצבן. ולכן הוא פוגע בטיעון הבסיסי והנכון.

לא ככה כותבים כתבה על יעד ועל מטרות !
הטיעון שלה לא קביל ברגע שהיא יוצאת מההקשר ואיך לה טענות שמאששות את מה שהיא רושמת .

זה פשוט מביך גם הצירוף של המקורות של הרב קוק למשל .
מה היא חשבה לעצמה לא ברור

אם היא היתה מולי הייתי שמחה לענות לה

ולכן לא מפתיע שהמבנה של הכתיבה שלה הוא יותר בנוי מאשר התוכן

 

היא משתמשת בהמון קלישאות וזה הסגנון שלה

 

מה שאני למדתי הוא פשווט להתעלם ולראות מה בכל זאת יש, ולכן שמתי לב לדברים הסבירים ולא לקלישאות הריקות

 

אני מוסיפה שאין בכלל עודף אמפתיה.אין,לא קיים.אפילו לא קרוב לעודף,יש מחסור באמפתיה ,ויש המון שיפוטיות. לאף אדם דתי לא כיף להיות רווק בחברה הדתית לאורך זמן.
על גב זה להזהיר את החברה את את מי שהיא מכוונת אליו את המאמר מעודף אמפתיה פשוט הזוי ולדעתי מרושע אפילו. כל אחד היה רוצה לצאת מהסטטוס הזה גם אם היה עודף אמפתיה באופן טבעי אלא אם נוצרו כל מיני מנגנוני הגנה ,פחדים וכו וגם אותם לא מסירים באמצעות הוקעה חברתית..

נורא מעצבן לקרוא דבר כזה במיוחד שהסכמתי עם מה שהיא כתבה
נושא מרתק לדיון

בלי קשר לעניין הרווקים בכלל.
שיהיה ברור- אני לא מסכימה עם האשמת קורבן או האשמה בפוזיציה של קרבן
בשום שלב.

יש אנשים שזה מתאים להם ככה.

לכן שאלתי איך אפשר לנהל זוגיות ככה

יש בזה גם חסרונות אבל כל מקרה לגופו

לא רק עד שהוא ייסיים

זו מסירות של האישה שמתאימה רק לחלק מהנשים.

איך עושים את זה? בזמנים שכן אפשר מדברים ומשקיעים.

בשאר הזמן כדאי למלא את הזמן בקשרים חברתיים ובעשייה חיובית.

יש חיים בכך (:

ובטח רובנו כאן לא בעלי ניסיון בנישואין תוך כדי צבא, אבל אנסה לתת כיוון.

 

הדמיון שלך נכון וטוב וכך ראוי להיות. הקב"ה אף קבע זאת ב'נקי יהיה לביתו שנה אחת'.

אך בשאר שנים, יש חיי אידיאל שהבוחרים בהם מקריבים את הראוי בזוגיות למען חיים של גדולה תמידית.

 

אז אתחיל עם שתי יתרונות מצידי :

א. ככול שרחוקים יותר כך כל דקה בקשר חשובה יותר. הרבה פעמים המרחק והקושי שהוא מביא גורמים לזמן שיש יחד להיות מיוחד יותר וגורמים לויכוחים הפחות חשובים להעלם.

ב. חיים של אידיאל והקרבה עבור ערך גדול.

ג. קירבה למשפחה ולהורים שלך.

ד. שנה ראשונה להרבה מההזוגות זו שנה גם מורכבת. בזוגיות שכזו יכולה להיות שנה אחרת לגמרי (לטוב ולמוטב).

(שני האחרונים אינם נכונים הכרח בעיניי, ובכל זאת).

 

אני לא יודע איך אבל פשוט שאפשר.

מכיר לא מעט שעושים זאת.

לנהל טכנית ויש לנהל ריגשית

אי אפשר לנהל את זה שונה טכנית.

יציאות פה ויציאות שם אבל זאת באמת התנהלות זוגית אחרת.

מי שרואה את חייו בצבא (בשלב מסויים לכל הפחות) אז הגיוני שהוא ינהל זוגיות בצבא ויקבל על עצמו את המחירים של זה.

תחשוב לאורך תקופה על המכלול של העניין הזה ותראה מה אתה מרגיש ביחס לזה

וזה גם לא פשוט לצאת עם חייל ..
יש לי חברה שבעלה לפעמים לא חזר שבת
כמובן שלא שאלתי אותה אבל כן לדעתי הם התחתנו בלית ברירה כי היו כבר הרבה זמן ביחד והיו חייבים להתחתן . בכל זאת רוב הזמן היא לא היתה בבית כי הוא לא היה
הבחורה צריכה להיות ממש גיבורה כדי להסכים לצאת עם חייל שלא חוזר יומיות .

יש לזה השלכה שלרוב לא מתאים

א. זה באמת מורכב וקשה אבל יש הרבה שעושים את זה, זתימרת זה אפשרי. ולא יודע אם הנקודה היא מה היתרונות של זוגיות כזו, בגלל שזה מצב מאוד מאוד לא אידאלי מכל הבחינות. מה שכן, הבית שבונים הוא בית שהוא כמעט נטו תרומה לכלל וזה קומה אחרת של חיים

ואם הבחור רק "בשאיפה" לקבע, אבל יש לו עוד שנתיים בצבא, המשמעות היא שהוא כרגע בקושי סיים את ההכשרה כלוחם פשוט. הסיכוי שלו להיות בקבע לא גבוה בכלל. הוא, במילים פשוטות, עושה עלייך פוזות של "קבע" (גם אם לא בכוונה), ואת, במילים פשוטות, אשכרה אוכלת את זה.

 

את רוצה עצה טובה?

 

מאוד לא טוב להתחתן כשאתה חייל - בשבילו בעיקר. כשאני הייתי חייל לא היה לי זמן לחשוב על אוכל, בטח שלא על חתונה. המשמעות מבחינתך היא לגור עם ההורים כמה שנים עד שישתחרר. אני הייתי ממליץ לך לומר לו שיחכה כמה שנים, ויפנה אלייך שוב רק אחרי שישתחרר.

 

אם באמת מדובר בקצין (מ"פ לפחות) שחולם על קבע, זה עניין לדיון נפרד.

קרה לי דברים דומים כמה פעמים

שאמרתי את המשפט הזה: ״לא אכפת לי ...״ וכלפי ה׳,
הוא התגשם תוך פחות מדקה. לא יכול לפרט ...

אוקיי...

לא אכפת לי להתחתן עם אשה מקסימה, ובדיוק גם לזכות בלוטו!! 

 

(תחזיקו אצבעות..)

גם אני אמרתי ככה אחרי שקלטתי את הפוטנציאל חחח.. לא זוכר כבר מה ביקשתי 🙃

עכשיו בטח לכולם לא יהיה אכפת מכלום יותר.

״אני מרגישה שאתה כבר לא אוהב אותי יותר ולא רוצה שנתחתן..״ ... 😔

״ממש לא אכפת לי ..״ 🙂

״מה?! חוצפן״😡

״רגע חכי!!!״

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

(מחילה ששכחתי להגיב מקודם)

ובאמת קיבלתי את הצ'ק מאריאלה, אבל לא היה בי העוז להפקיד אותו.

נשמע אמין בסך הכל

נראה לי שלא היה לי העוז לא לצאת איתה, זו חתיכת השגחה פרטית..

קרה לי מלא שדברתי עם ה' בעניין מסוים וקצת אחרי משהו הסתדר בנוגע לזה

או שסתם הייתה לי משאלה שלא עכשיו פיקוח נפש, אולי יותר בגדר צ'ופר או פינוק

וזה קרה! לפעמים אתה נדהם...

 

הייתי בשוק

זה כאילו קריטריון, התחסנה או לא?

מה קורה עם אנשים

אז כל אחד מפחד מהשני.
ה' יעזור לנו

שלא התחתנה

זה מספיק טוב? או שהוא מתעקש על הס'

קיבלה רק חיסון קורונה אחד 

אבל עכשיו מתנגדת בנשמה!

 מחמירה אפילו בחיסון שפעת.

 

מחפשת מישהו לא מחוסן, אבל מסוגלת להתפשר על מחוסן לייט.

מתכוונת להקים בית חסין קדוש

 

 

אבל הרבה אנשים פה היו שוקלים לחתוך על רקע התנגדות עקרונית לחיסונים, אז גם בכיוון ההפוך זה קיים.

זה יכול למשל להצביע על גישה אנטי ממסדית ומדעית, יכול להבין למה יהיה קשה למישהו כזה עם מישהי שכן מאמינה בממסד.

נשפך לי השוקו אתם לא נורמלים

ובהערת סוגריים - אני חושבת שחובה על מי שלא התחסן להגיד את זה מראש לצד השני.

לפחות לגבי הגל הנוכחי אין שום הבדל בין מחוסן ללא מחוסן.
אז מה המשמעות של זה בכלל?

הוא ככל הנראה מאמין בשקרים שמפיצים על החיסונים - מה הם גורמים כביכול למי שהתחסנה.

 

אולי @מאמין וזורע יכול להסביר למה זה פרמטר חשוב לחבר.

זה דבר כל כך שולי ולא קריטי, לכן גם מצחיק שמישהו מחפש ספציפית מישהי לא מחוסנת וזו הדרישה היחידה שלו..

ראי כאן:

חובה! - לקראת נישואין וזוגיות

אני ארחיק לכת ואומר שזה אשכרה נהיה כמו תת מגזר

 

יש המווון אנשים שמדברים על זה כל היום

 

מבחינתם זה הצלת נפשות כפשוטו

 

לא רוצה להיכנס לוויכוח, אצלי זה לא תופס בכלל מקום, אני לא רואה שהחיסון עוזר למניעת הדבקה (המחוסנים אצלנו נדבקו חוץ מאחת והמחלימים לא נדבקו) גם בסטטיסטיקות של משרד הבריאות.

עכשיו, הסיכוי שאחלה ואקבל את זה קשה נמוך מאוד ולכן לא אקח חיסון שבטוח יגרום לי להרגיש רע שמראש הסיכון שלי לחלות בצורה קשה אפסי.

 

ושום דבר ממה שכתבת לא נותן תשובה אמיתית לאף אחד מהסעיפים בהודעה שקישרתי אליה, ותסלחי לי על הבוטות - המניעים שכתבת כאן אגואיסטים לחלוטין.

 

מה שאת יודעת היום זה שונה ממה שידעת לפני שנה (העניין של מניעת ההדבקה).

החיסון לא בטוח יגרום לך להרגיש רע.

 

 

א. הוא מסכן אותי. ת. מחוסנים נדבקים ומדביקים יותר ממחלימים. לכן אני לא מסכנת  אף אחד.

ב. הוא מסכן את סביבתי. ת. כנ"ל

ג. הוא לא סומך על רוב מניין ורוב בניין של אנשי הרפואה והמדע. ת. זה לא עינין של חוסר אמון. אני מסכימה שהחיסון מספק הגנה ממחלה קשה למתחסן אך אני כמחלימה צעירה בלי מחלות רקע לא צריכה את ההגנה הזו.

ד. הוא פורש מן הציבור. ת. אחוז המחוסנים בחיסון רביעי גדול מאחוז לא מחוסנים? 

ה. הוא מעדיף את טובתו האישית על פני הטוב הציבורי (נכון שצעירים ובריאים חוטפים קורונה קלה יותר - אבל בזה שכל פרט לא מחסן הוא משאיר את גופו זמין להיווצרותם של וריאנטים חדשים). ת. אם מחוסנים נדבקים ומדביקים באותה רמה אין שום סיבה שבגופם המחוסן לא יווצרו נגיפים חדשים. פלאש ניוז, האומיקורון הובא לארץ ע"י אישה מחוסנת.

ו. מחלה נגיפיות (כמו קורונה) עם סיכון להשפעה ארוכת טווח על פוריות הגבר. חיסון מגן מפני זה. (ראו כאן וכאן) ת. אני משדלת ממש להיות נקבה. אגב, חיסון משפיע על המחזור הנשי. (המחקרים העדכניים אומרים שזה לטווח קצר)

 

נכון. המניע שלי לא להתחסן הוא אגואיסטי לחלוטין. אני לא מעוניינת להרגיש רע לכמה ימים שאני מחשבת שהסיכון שאחלה נמוך יותר. משפחתי חוסנה והם הרגישו רע למספר ימים כשחליתי הרגשתי רע ליום אחד.

גם כשאת בוחרת בחנות שוקולד או קרטיב זה אגואיסטי לחלוטין. כיוון שהבחירה האגואיסטית שלי לא מסכנת אף אחד אני לא רואה בה שום דבר רע.

 

כי את ההודעה ההיא כתבתי לפני האומיקרון (ולגבר), אז מצחיק קצת לתת הנמקות למצב מתוך מה שאנחנו יודעים היום על האומיקרון.

הדגש בעיניי הוא מי שבחר לא להתחסן עד כה אפילו בחיסון הראשון.
זה בהחלט הבעה של חוסר אימון בממסד.

 

אני חושבת שהרבה מהטענות שהבאת כאן לא נכונות בעליל.

"מחוסנים נדבקים ומדביקים יותר ממחלימים." הייתי שמחה לראות מקור (מוסמך) לדברייך. לא שמעתי על דבר כזה בכלל. לחלק של "מחוסנים נדבקים יותר" - זה לא נכון לפי הנתונים הנמצאים באתר של משרד הבריאות. לא מחוסנים ומחוסנים ללא תוקף (גם מעל גיל 60 וגם מתחת) נדבקים יותר מאשר מחוסנים.

האם הם מדביקים יותר? לא נראה לי שיש איך לדעת. לא נראה שמישהו באמת בדק את זה...

 

הנתונים של החיסון הרביעי לא רלוונטיים - רק עכשיו הוא נפתח לאנשים מעל גיל 18. הנתון הנכון הוא ש-70% מהאוכלסיה בישראל התחסנה (בלפחות חיסון אחד) - וזה הרוב המוחלט...

ההחלטה אם לקבל חיסון רביעי או לא היא שולית בעיניי לעומת ההחלטה אם בכלל לקבל חיסון (ראשון).

נכון, אדם צעיר ובריא ככל הנראה לא יצטרך אשפוז אם יחלה בקורונה, בין אם הוא מחוסן ובין אם לא.

אבל יש כאן שתי נקודות עקרוניות:

1. כל אדם שנדבק הוא פוטנציאל ליצירת וריאנטים חדשים, לא משנה מה גילו ומצבו הבריאותי. כשאני מתחסנת, אני חושבת לא רק עליי - אלא גם על הסובבים אותי, איך הבחירות שלי ישפיעו עליהם. לבחירה האגואיסטית לא להתחסן יש השלכות על החברה כולה - זה לא כמו לאכול שוקולד, אלא כמו לעשן ליד אנשים אחרים.

2. אנחנו לא יודעים מה ההשפעה של המחלה בטווח ארוך. אנחנו מכירים וירוסים אחרים (לדוגמה, אבעבועות רוח) שאחרי עשרות שנים מתפרצים שוב (שלבקת חוגרת בדוגמה). ולכן אני עושה את כל ההשתדלות לא להידבק (כולל לצאת לדייטים עם מסיכה באוויר הפתוח בגלל מה שקורה עם האומיקרון).

 

כמחלימה את נמצאת בקטגוריה נפרדת, כי יש לך נוגדנים (בהנחה שחלית לאחרונה). אבל עדיין, את הבחירה שלך לא להתחסן אני רואה כמשהו אגואיסטי שפוגע בנו כחברה. והבחירה שלא להתחסן עד עכשיו - בעיניי זה מעין יריקה בפרצוף של הקב"ה.

אם את סופרת בכלל המחוסנים את המחוסנים בחיסון ראשון ושני זה מאוד מקל עלי.

הנקודות לא רלוונטיות

1. אחוז המחוסנים הנדבקים שווה לאחוז הלא מחוסנים שנדבקים וגבוה מאחוז המחלימים שנדבקו. ככה שאם את ממש רוצה לחשוב על כל החברה תדבקי ותכנסי לבידוד. כך הסיכון שלך לחלות פעם נוספת יהיה נמוך יותר.

הבחירה להתחסן או לא לא משנה כי בכל מקרה הסיכוי להידבק שווה.

2. נכון ואנחנו גם לא יודעים מה ההשפעה של החיסון לטווח ארוך של 10 שנה. בכל מקרה לי זה לא רלוונטי כי אני מחלימה ככה שחליתי כבר. נראה מה יהיה עוד 20 שנה. אגב, אני גם לא מתנגדת חיסונים, אני רק אומרת שזה לא כזה ביג דיל שצריך להקים קבוצות שידוכים נפרדות ולהסתמך על זה כאילו זו איזה תכונה קריטית מחוסן/לא מחוסן, שכל אחד יעשה מה שהוא חושב לנכון וישתדל לשמור על הבריאות שלו ושל הסובבים לו. וכל מי שלא התחסן/התחסן אני משוכנעת שיש לו סיבה ולא צריך להפוך את הכל לאישיו

 

כמחלימה אני אכן נמצאת בקטגוריה שונה אבל זה לא העינין, למה שאני אתחסן אם סטטית אני באותו סיכון להידבק כמו מחלים מחוסן? אגב, לומר שזו יריקה בפרצוף של הקב"ה בלי להסביר את עצמך זו דמגוגיה.

 

נ.ב. אם את תוהה מאיפה הסטטיסטיקות שלי אז את מוזמנת להיכנס לאתר הזה חבל שאנשים לא טורחים לבדוק מה כתוב בו קורונה - לוח בקרה

נ.ב.ב. אין שום דבר קדוש בחיסון כשלעצמו ואני לא אתחסן רק בתור אמירה.

גם במחשב וגם בטלפון - אבל לא מפורט שם ממי כל אחד נדבק, אלא רק מספר הנדבקים.

 

1. אם את מסתכלת על מספר חולים פעילים למאה אלף איש בקבוצת הגיל שלנו (אני מניחה שאנחנו באותה הקטגוריה) - יש 6355 לא מחוסנים בכלל; 5799 מחוסנים ללא תוקף; 4458 מחוסנים). אם את מסתכלת על יום שני, על כל מאה אלף איש מתחת לגיל 60, 1029 איש חלו ולא היו מחוסנים בכלל; 1049 חלו ולא היה להם חיסון בתוקף; 903 חלו והיו עם חיסונים בתוקף. 

אקראית בחרתי לשים כאן נתונים של יום שני. אפשר לבחור ימים אחרים גם - זה די עקבי, ולכן כנראה גם מובהק סטטיסטית - מחוסנים פחות נדבקים. הסיכוי להידבק אינו שווה - מחוסנים נדבקים פחות. לחברה מועיל יותר שלא אדבק כלל, ואני מנסה לעשות את זה.

2. מעולם לא התגלה השפעה ארוכת טווח של חיסון. של מחלות כן. אולי זה אינדקציה טובה לעתיד.

3. האם זה ביג דיל? אני חושבת שכן.

באותה מידה יש אנשים שדברים אחרים הם ביג דיל בשבילם - נניח עקרוני להם גובה מסוים - לא מוכנים לצאת עם מישהו שגבוה מהם\נמוך מהם בפער מסוים. בעיניי זה שטויות.

ומי שחשוב לו להתחתן רק עם מישהי שלא התחסנה (כמו החבר של הפותח) - למה שלא יהיה לו מקום ייעודי לזה? לצורל העניין, אין לי שום בעייה שיהיה קבוצה שבו חברים אנשים רק בטווח גבהים מסוים. או גילים מסוים. או כל חתך אחר שאנשים חושבים שהוא רלוונטי.

 

סליחה, חשבתי שזה ברור. כאדם מאמין, אני מאמינה שהקב"ה בורא גם את המכה וגם את התרופה. בניגוד למגיפות קודמות, אנחנו נמצאים במצב בו האנושות למדה את חוקי הטבע שהקב"ה ברא, ומצא פתרונות בצורה של חיסונים.

אנחנו כבר כמעט שנתיים תמימות בתוך מגיפה עולמית. תוך שנה (!) הצליחו ליצור חיסונים שהצילו חיים של מיליונים ברחבי העולם. אמנם לא הצליח למגר את הנגיף, אבל בהחלט להקל על תסמינים ולצמצם מקרי מוות.

וכשאדם מאמין לא מתחסן, מה הוא בעצם אומר לקב"ה?

זה כמו הבדיחה (קראו בכותר - כיתה ז: חינוך ישראלי תרבות ישראל ומורשתו זהות יהודית בעולם משתנה) על ההוא שטובע ולא רוצה לעלות על סירת הצלה ומסוק כי הקב"ה יציל אותו. הקב"ה מושיט לנו את היד בצורה של חיסונים, ויש כאלה שמסרבים לקחת את זה.

ואני לא מדברת על מי שעומד כרגע מול האומיקרון ואומר שממילא הסיכון לחלות די דומה - אלא בקטע של איפה היית עד עכשיו? איך אתה מעז לא לעלות על המסוק ולסמוך על הנס? איך אתם עוצמים את העיניים ואוטמים את האוזניים לטוב שהקב"ה מרעיף עלינו? איך אתה מביע חוסר אימון מוחלט במי שממלא את הצו האלוקי של "מילאו את הארץ וכבשוה"?

 

ולגבי נ.ב.ב. - אני חושבת שיש כאן עניין שנובע מהבדל עקרוני בתפיסות העולם שלנו. משהו שמבדיל בין תפיסה חרדית לדת"ל.

 

 

לקחתי

האמת שעשיתי את זה אתמול. ממש מקווה שיצא מזה משהו...

ושתזכי את בעצמך😁

אבל אין לי זמן אפילו בקור הזה מה נעשה

תתקשר לאחותך, תספר לה על איזה חבר טוב שיש לך.

תתקשר לאיזה חבר, תספר לו על איזו בת דודה.

 

אולי הם מכירים באיזשהו מעגל מישהו רלוונטי...

אז אני די בנחת על זה

אין עליך חצילנ"ו!

הבחור איבד את זה (;

למרות שלא כל כך אוהב לקרוא לאישתי ''זה''.. נשמע לי קצת מעליב..

עד מתי

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

ואצלינו אומרים ''גוועעעעלללדדדדד'' (נאמר במלעיל כמובן)

וישתבח שמו שהחיים שלך תותים! גם שלי ברוך ה' ישתבח שמו לעד!
שישפיע על כל עם ישראל לטובה בעז''ה

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

אמן אמן ישתבח שמו שפעים גדולים נ''ופלים עלינ''ו מלמעלה כן ירבו

או- פרה פרה

 

בכל אופן אמן!
מחכים שתספר לנ"ו באיזה חסדים גדולים נ"ושעת ומצאת את זו שנ"ועדה לך עוד לפני שנ"ולדת

גם את! נ''ורא מחכה ונ''ושם לרווחה על כל דבר שבנ''ושא הזה

כל תגובה נ"ותנים שנינ"ות נ"וספת!

🤦‍♂️

ונראלי לא מגעיל להתחתן בגילי

אגב אני חושב שכבר רוב חברי נשואים, וזה המון ברוך ה'.

מ"ע נהיה

אבל מ''ע זה משנה

אבל מהצד השני..

שהקב"ה יעזור לי סוף סוף להיות ראוי.

תחשוב על זה - אדם ראוי כלומר אדם שרואים אותו

כדי לזכות להיות גדולים יותר..

ז"א יש בי צד בזמן האחרון שפשוט נורא רוצה כבר ונ"ו...

מצד שני מרגישה דווקא בזמן האחרון איזה טוב שלא התחתנתי עד היום, רק בשנה האחרונה ככ השתניתי וקרו בי דברים שספק אם היו קורים לי כנשואה ונטועה בחיים האלה...

אבא שלי אמר לי ברגע של עזות- את יודעת כמה טוב שלא התחתנת בשנים קודמות? תראי אפילו רק את התקופה האחרונה, זה ממש מצטמק וטוב לו

אבל די זהו את המשך הבישולים נשאיר לאחרי

אמנם אני יחסית צעיר אבל אצלינו המון מתחתנים מוקדם ואני ממש רציתי גם כן גיל 18 ויאללה לחיים.
אבל ברוך ה' שנתן לי את השנים האלה לבד להתקדם ולהחיות עצמי בשמחה ואהבה ובנחת בתורה.
ועכשיו יאללה אריס אינשאללה כמו שאומרים

האמת שאיגלו זה רעיון מגניב

כן?

אם אני נכנס לזה אני די תחרותי...

זה הזמן לציין שאני נהנית בטירוף מהתגובות שלך(: סתם שתדעי(:

איגלו ואיש שלג וזה.. (לא השתתפתי).

תמצא מישהו שעסק בבניה לשדך לממלא כל עלמין..

אבל שתדע שכולם קטנים מגיל 21 ומטה...

אז נקרא את זה על שמך. הכל נתון לשיקולך.

אני עוד זוכר את הפרסום שנה שעברה על אלו שישבו ולמדו בתוך איגלו (עם הבהרה חשובה שהוא נבנה לאחר שעות הסדר)

לפחות לפי הסרטון הזה:

 

מה שהכי מעניין בזה זה כמה חישובים צריך להכניס כדי שכל הדבר הזה לא יתמוטט. אני לא חושבת שזה משהו שכל אחד יכול לעשות סתם כשמשעמם לו.

כמה עומק

אבל האמת שיש בשורש יותר מזה..

😜

זה התכלית של הכוונה שלה

עדיין לא שם אז עדיף לא לומר דברים יותר מידי גדולים. אתה יכול לבטא את הרגשות שלך בדברים יותר עדינים, שלא יגרמו לה להילחץ ויתנו לה הרגשה טובה. 

נראלי זה יכול לעשות טוב שתגיד לה את זה.. אבל פנים מול פנים, באיזה רגע נחמד שלכם ביחד
וגם אולי כדאי להגיד לה שזה בטוב ובנעימות, שאתה רוצה לשתף אותה בלי חלילה להלחיץ או לצפות שזה מה שהיא גם תרגיש..

 

ויכול להיות שאני טועה אבל אם זה פעם ראשונה שאתה אומר לה כזה דבר אז אולי כדאי שתגיד לה שטוב לך בלי להגיד שלא היה לך משהו דומה לזה בעבר..

ואם אתה יודע בוודאות שהיא לא שם, כדאי באמת להתאפק. אפשר להגיד שאתה לא רוצה להלחיץ ושזה בסדר ואתה שמח על הקשר הזה (לא צריך להשתמש במילים מפוצצות. בחורות חכמות. עצם זה שאמרת את זה, הן מבינות למה אתה מתכוון.)

ותנסה בעצמך להיות יותר רגוע לגבי הקשר. אין ספק שזה ישפיע גם עליה.

עוד משהו. מותר לטעות.
אפילו חשוב לטעות. ויכול להיות שתעשה משהו שילחיץ. וחשוב שהיא תוכל להכיל את זה. וחשוב שהיא תוכל להשמיע שהיא לחוצה. וחשוב שתרגיע אותה שזה בסדר ותודֶה ששיתפה. וחשוב שבאמת תראה לה שאתה משחרר יותר - שבאמת הקשבת לשיתוף שלה.
כל ה"דרמה" הזו, תוסיף פי 1000 יותר לקשר.
קשרים נבנים דווקא במקומות האלה ה"מסוכנים יותר", שבהם אנחנו יוצאים מעצמנו למרחב הפחות בטוח. כי ככה נקשרים..

בהצלחה יאח!!
וממש שמח בשבילך שטוב לך! קשר טוב הוא אחד הדברים הכי מקסימים שיש.
חודש וחצי זה לא הרבה מדי. תן לזמן לעשות את שלו..

במיוחד להצעה לשדר ולדבר את זה שטוב לך בקשר אבל בלי לעשות לה השלכה ישירה ל'בואי נתחתן'..

 

ו@ספק ספקא אני חייבת להגיד פשוט וואו על הרגישות והמודעות שלך לזה ועל היכולת להבין ולחשוב איך זה עשוי להתפרש אצלה

נכון שאדרבה, המקומות האלו בונים את הקשר, אבל שים לב למה שכתבת - שחשוב שהיא תוכל להשמיע וכו'. כי אכן - כשיכולים לדבר פתוח, ולשתף - בקשיים, בלחץ, וכו' - זה מעולה ועמוק ובונה. אבל לגרום שהיא תילחץ כשהיא בכלל לא במקום של להשמיע, של לפתוח את זה - זה מסוג הטעויות שעדיף לא לטעות אותן.
לכן, הייתי מעדיף להקדים את התגובה הזו: זה חמוד ממש מצדך - לקראת נישואין וזוגיות כשלב ראשון. אחרי קיום שלה יכולה להיבנות אופציה בריאה לתגובה שלך.

לא כתבתי שבגלל שזה חשוב, בכוונה לעשות את זה.
כתבתי שגם אם טועים זה בסדר. וחשוב שיתגברו על זה. כי זה מאפשר לבני הזוג לסמוך אחת על השני ולבנות יחד קשר. בגלל שדווקא מתוך המקומות האלה, אנחנו לומדים איך להתחשב בשני, איך להכיר ברצונות שלו, איך לסלוח לו על טעויות, ואיך לנסות להיות חלק ממנו ולשמח אותו כשאני יכול להיות שותף לאותן תחושות.

"ויכול להיות שתעשה משהו שילחיץ" - הוא לא מלחיץ בכוונה. הוא חושש ולא בטוח? לא סוף העולם. זה מה שכתבתי.
פתחתי עם זה שאם הוא יודע בוודאות שילחיץ אין טעם להגיד לה את זה.

בכל אופן, שכוייח על החידוד

אני יוצאת עם בחור 3 חודשים. בחודש וחצי הראשונים היה לי ממש בסדר איתו, אבל היו לי הרבה שכבות הגנה להסיר, לא הייתי סגורה עליו. ידעתי שהוא צעד יותר ממני. הוא לא הסתיר את זה, אבל גם לא לחץ. להיפך, הוא רק הרגיע ונתן לי את הקצב שלי. וכן הןא היה זורק הערות פה ושם ורמיזות והייתי מבינה שהוא בעניין. וחאט לאט התחלתי להתקרב יותר ולרצות יותר. אני עומדת היום במקום שאני אומרת בפה מלא שאני אוהבת אותו. לפני חודש יכולתי רק לחלום שאגיד דבר כזה... בקיצור, קח את הזמן שצריך ותיתן לה. בעה אם זה שלך הקסם יקרה, וכשזה קורה, אין מתוק יותר מלהבין איזה תהליך אתה עובר

תודה על השיתוף.

התהליכים האלה שעוברים בקשר, פשוט מקסימים.

וכיף לך.

איזה כיף לשמוע על קשרים שטוב בהם.

מצטרפת למה שאמרו פה לפני, 

ומוסיפה שזו לא צריכה להיות איזו אמירה רשמית...

וכן, גם בהודעות של בין לבין אתה יכול לשקף לה שטוב לך.

בלי מילים מפוצצות. בפשטות. מחכה לפגוש אותך, מעניין לי איתך ועוד כהנה "זריקות" מוטיבציה לקשר.

בהצלחה...

יש זוגות שהתחתנו שלגבר היה יותר רצון מאשר לבחורה .. וזה בסדר זה התאזן והיום ב"ה זה שווה.

אז אם שמת לב ,וכל הכבוד ששמת לב שזה מלחיץ אותה שווה לחכות עם זה , ולא רק לחכות עם זה אלא לשים בצד את כל המחמאות .. וכל מה שעלול להלחיץ.

כי אם היא לא יודעת מה היא מרגישה בקשר אלייך , הדבר האחרון שהיא צריכה זה שתתזכר אותה שאתה עף בטירוף על הקשר .. היא עלולה לברוח.

קרה לי משהו דומה אומנם לא ברחתי ישר אבל זה כן הסתיים. נעים זה לא היה כל הזמן הרגשתי כמה אני כביכול מונעת ממנו את האושר שלו שאני לא מרגישה מה שהוא מרגיש
וזאת תחושה באמת מזעזעת . מה אני אמורה להגיד לו על אני אוהב אותך / בואי נלך להורים שלי? אני לא הייתי שם בעליל .

מנגד יש לי חברה עם סיפור דומה שיצא לי לדבר עם הבחור ואמרתי לו אל תלחיץ אותה ! הוא יש לו לב ענק ותמיד הוא מראה מה שמרגיש , אמרתי לו תן לה את הזמן שלה מבטיחה לך שהיא תבוא .
והיום הבחורה ממש עפה כל הזמן היא אומרת לי למה הוא לא מציע לי ??
קיצר סבלנות משתלמת מבטיחה אבל אתה חייב להבין שהיא חייבת את האוויר הזה .

נראה לי שזה ממש תלוי מאיזה מקום אתה אומר את זה ובעיקר באיזה אופן ומה אתה משדר..
היה בחור שכבר בדייט רביעי הודיע לי שהוא "החליט ומחכה לי" ולא ברור לי איך המשכנו לצאת אחכ עוד חודש זה היה ממש לא במקום. הוא הביע חיבה ואחכ גם אהבה מוגזמת ששמה אותי במקום לא נעים וכל הזמן נתן תחושה שהוא "מחכה לי".
ולעומת זאת, היה בחור (גילוי נאות; היום הוא בעלי) שהה צעד לפניי, אבל עשה את זה בסופר רגישות ונועם. ולא הלך על כל הקופה, אלא חיכה והעלה את רמת הפתיחות והשיח ומילות החיבה והמחמאות והדיבורים על החוזק והשמחה בקשר לאט ובהדרגה, כל פעם אמר לי עוד משהו בקטנה, בחינניות, ברגישות, בטוב טעם, בטאקט והכי חשוב - ברוגע!! לא לחץ עליי. כל הזמן אמר שאני לא צריכה להחזיר מחמאות או גילויי חיבה, וזה בסדר שאני עדיין לא שם, ורק חשוב לו שאני אדע כמה טוב לו, כי מתחשק לו לשתף בזה שטוב לו איתי ובזכותי וכמה הקשר עושה לו טוב. והאמת? די מהר הדבקתי את הפער, ובסוף הייתי הראשונה להעיז לומר בקול, שהחלטתי ועכשיו שיקח הוא את הזמן בנחת, אבל אני מבחינתי שלמה עם זה.. לו לקח פחות משניה להדביק את הפער בחזרה, והנה אנחנו נשואים ב"ה

המלצה שלי, כמובן קח מה שמתאים לך, לה ובעחקר לכם ולקשר...
תהיה כנה ואותנטי, ויחד עם זאת רגיש וסבלן
תחמיא, תשדר שטוב בקשר, אבל אל תלך ישר על כל הקופה. תתחיל בקטן, תראה איך היא מגיבה ולאט לאט תתקדם וכמובן לט להלחיץ ולא לצפות שהיא תחזיר חזרה, אפשר לשדר את זה ואם היא מאוד לחוצה (כמוני) אז אפילו לומר ישירות.
בהצלחה רבה!!

תגיד לה.

אני מתכוונת- תוריד בכמה רמות ואל תלחיץ מדי אבל כשאתה מספר לה שאתה שמח בקשר ורוצה בו, ומצד שני גם אומר לה שתקח את הזמן וזה ממש לא מחייב אותה להרגיש דברים שהיא לא שם עדיין- אתה קודם כל נותן לה בטחון בקשר, ומצד שני זה מרגיע. 

וכמו איך שאתה תיארת פה את הדברים מאמינה שתוכל לשקף לה את זה בהרבה רגישות!

 

ובאמת כיף לשמוע על קשר טוב... שימחת!

 

אבל אז מתחיל תהליך של להתרגל למראה ולייחס לו תכונות חיוביות

המשיכה שלנו מושפעת מעוד דברים חוץ מהמראה החיצוני.. כמו האופי והדיבור של האדם שמולנו

סרטון יפה של פנינה על הנושא

רק שנראלי הרבה פעמים מראה חיצוני לא מושפע מהסתכלות לא טובה שיש לנו על האדם.. אלא פשוט כי זה פחות מוצא חן

אבל בוודאי שעין טובה יכולה רק להועיל.. תודה על הדיוק

אבל לא יודעת להסביר איך זה קורה🙈

יכול להיות מבצ שאני אגיד על בחור שהוא מכוער בעיני, (חיצונית)

ועדיין ארגיש משיכה.

אצל נשים בעיקר, משיכה מתבססת על הרבה מאד נתונים אחרים מעבר למראה.

שהיום הן נשואות ..
יש לי חברה בכלל שבעלה (לפני שהיה בעלה ) עבר והיא אמרה לי נכון הוא רזה מידי ? אבל חמוד?
היום היא חושבת שהוא הכי יפה .


תראי אני כן חושבת שאם את לא חושבת שאין בו חן בכלל
לא עין טובה לא פנים טובות .. לא קול נעים .. בעצם כלום ויש רתיעה אז לא לצאת

לא יודעת לפרק ממה בדיוק היא מורכבת, אבל יש דברים פנימיים באישיות שגם משפיעים על המשיכה.
אני לא מתכוונת שמתגברים על זה שאין משיכה ומתנחמים שיש לפחות דברים פנימיים טובים.
אני מתכוונת שהדברים הפנימיים עצמם מגבירים את המשיכה.

אגב בהמשך היכרות וככל שבונים קשר, מין הסתם גם אוהבים את המראה החיצוני כחלק מהמכלול של האדם

איך זה קורה? לאלוהים פתרונים

 

סתם.. אולי כי פשוט משיכה יכולה להתפתח גם בעקבות הכרות וקשר קרוב עם בנאדם שגוברים על הקושי עם הנראות החיצונית

(גוברים זה לא אומר שהמראה מפסיק להפריע, זה אומר שזה לא חוסם מלהימשך)

היו מקרים קיצוניים יותר או פחות, אבל אף אחד מהם לא היה נראה לי סופר מושך בהתחלה ונהיה יותר מושך עם הזמן.

בית שהתורה מרגישה בו בבית. כמה קלישאתי

בית שיש בו אוירה תורנית, רצינות הלכתית, רגש לדברים שבקדושה, קביעות בלימוד תורה (של הבעל) ושיח משותף בענייני תורה, עבודת ה' וגם לימוד משותף.

ולא, אני לא מחפשת אברך. אבל כן רוצה מאד שישתף אותי מתוך עולם בית המדרש שלו. (למה רק אברך יכול לשתף?)

השתדלתי להגיע בעיקר לדברים מעשיים.
זה אומר לפנות זמן לתפילות במניין ושיעורי תורה/ חברותות (גם בימים שמנחה,/ ערבית נופלת בדיוק על מקלחות והרדמות), וזלמן שבו הבעל לומד ולא עוסק במלאכות הבית (לא שהוא פטור, אלא זמן קבוע שלא).
זה אומר שמחנכים מגיל קטן לברך ולהתפלל (בלי קפדנות ועם צ'ופרים, אבל כציפייה)
זה אומר לנתב שיחות להקשרים הלכתיים/השקפתיים ולא לרכילויות וחדשות שלא באמת רלוונטיות לחיי היומיום (לדבר על תאונות דרכים, עם כל הצער שבדבר, זה לא משהו שצריך לדבר עליו בכל תאונת דרכים)
זה אומר לתמוך ולעודד קשר עם דמויות הלכתיות/ רוחניות שכולל שאלת שאלות והתייעצויות גם אם מכירים את הנושא.
זה אומר כמובן וכמובן ששמירת הלכה בכל התחומים (לא צריך חומרות בשביל לקיים את ההלכה).
אני מניח שהרוב מתכוונים לבית שבו התורה נתפסת כמובן מאליו ולא כמשהו שצריך להיות בלחץ קפדני עליו.



הדף שכתבתי לא לפני, אז אני לא זוכר עוד משהו, אבל נראה לי שזה מה שמתכוונים בדר"כ (או לפחות אני)

ונראה לי שהשאלה צריכה להעסיק גם את הבעל וגם את האישה, לימוד תורה זה רק צד אחד של התורה. יש לימוד ויש מעשה ובית של תורה זה בעיקר מעשה.

יש גם את העניין של בילויים וחופשות (אם בכלל, ואםכן אז); בארץ ולא בחו"ל, מופעים עם אוירה תורנית (לדוג' סטנדאפ שלא יורד על התורה).
ציון ולימוד על ארועים מסויימים (ימי פטירה של רבנים למשל).