פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 201)

עדיף צד שלישי כדי לתת מקום למחשבה על התאמה מצדך וגם מצידה. הודעה על בואי נכיר יכול להיות קצת מלחיץ..

פשוט ניסיתי לרמוז למישי כאן והיא לא הבינה את הרעיון.. אז כתבתי לה שזה בצחוק..

אולי באמת עדיף לא ישיר גם מהסיבה שכתבת ..

נראה לי שצד שלישי מראה על רצינות יותר מהודעה בפרטי.

לא אצא עם בנים מכאן - עקב חוסר התאמה מגזרית

לגבי ההתאמה, לדעתי יש כאן מכל הסוגים..

אולי לפעמים זה יותר נעים כי זה מאפשר מרחב החלטה כשזה לא מול הבנאדם עצמו.. אבל זה לא 'לא רציני' לדעתי. זה דווקא אמיץ ויפה בעיניי אם מישהי/מישהו פונים ועושים צעד. (לאו דווקא פה, בכללי בחיים)

מרגיש לי יותר מחייב שמערבים צד שלישי. 

במיוחד שמדובר במרחב וירטואלי, זה מראה שהוא באמת רוצה לנסות ולא סתם זורק הצעות לאוויר.

כמובן שאני לא אומרת שמי שפונה בעצמו זה אומר שהוא לא רציני, זה אמיץ ומוערך גם בעיני שמישהו פועל ואקטיבי. אבל מבחינתי פנייה לצד שלישי נותנת גושפנקא כלשהי.

כי אז אם יש צד שלישי אז פחות אפשר פשוט להעלם, אבל סתם ככה בחיים לא מבינה למה צד שלישי זה יותר מחייב... עצם הלפתוח את הלב מול הבנאדם ולא באנונימיות ולהציע שתצאו נשמע לי ממש מחייב

התכוונתי במרחב הווירטואלי (פורומים כמו הפורום החביב הזה, לא אתרי הכרויות)

במציאות של פנים אל פנים אני מסכימה אתך לגמרי

אני חרדית שמשתייכת לקהילה חסידית. משערת שאין פה כאלו

לא כזה מופרך.

דבר שני - מסתמא את לא חסידית קלאסית, אחרת איך הגעת לפה, לא?

מה יש להפסיד אה .. 😅

לי אישית נראה מאוד אמיץ כשבחור פונה, משהו שאני לא אעיז לבד ואם הוא עושה את זה ומציע את עצמו אני קודם כל חושבת שמגיע לו כפיים...

מבינה שזה יכול להיות בעיני בנות קצת חדירה לרשות הפרט, וגם אני אישית לרוב הייתי ממליצה על צד ג'

אבל בעיני לגיטימי כשזה מכבד ופונה כהצעה שנותנת מקום לכל צד והחלטה

מכל מה שכתבו כאן אני מסיק שזה דווקא מוערך לפנות אישית. מעניין אם זה ככה גם לא באופן הווירטואלי

אני אישית הייתי חוסמת

בסוף, זה אנשים מאחורי מקלדת, בלי תמונה או כל פרט יבש אחר. אתה יכול להיות בן 22 רווק צדיק ויכול להיות בן 50 גרוש עם 3 ילדים עם עבר בכלא...

דווקא בפניה ישירה פנים מול פנים אני הרבה יותר מעריכה את הגבר על זה שהוא ניסה. כי זה אומץ. הרבה מאוד אומץ.

בקיצור- פנים מול פנים מעריכה. בפורומים (לא אתרי הכריות) אחסום\ אצפה לצד שלישי.

בהצלחה

ולא חושפים פרטים כמו מספר לפני שיודעים קודם כל על מי מדובר פחות/יותר

זה גם נורא רחוק שגבר גרוש בן חמישים עם עבר פלילי יפנה... לי בכל אופן לא קרה אף פעם

אולי בפייסבוק וסגרתי בגלל זה

אבל עדין מבחינתי הפורומים פה זה כמו קבוצה בפייסבוק... אפשר להמציא נתונים עלייך ואף אחד לא יודע מזה. עצוב אבל קורה כל הזמן. 

כמובן שהרוב המוחלט הם אנשים טובים אבל באסה להתקע על האחד שלא.

אני בטוחה שאני לא הבחורה היחידה שלא מגיבה לגברים שפונים בפרטי.

בקשר לפורומים...

הנסיון שלי כאן שהוא נטו שלי לימד אותי אחרת... 

בכל מקרה חשוב לי לומר שתגובה מקפיאה של בחורה למישהו שבסה"כ אזר אומץ ופנה בצורה מכובדת צריכה להיות אם כבר מעריכה, בטח מעודנת. המעשה שלו אמיץ גם אם הוא לא עונה בקנה אחד עם הרצונות שלה.

***לא מתכוונת למצב שהבחורה כותבת בכרטיס האישי לא לפנות אליה. 

אני חושב שאת טועה.

אף בן אדם שעושה מעשים אמיצים, לא יכול לצפות - וזה עוון אם הוא משכנע אנשים שהם חייבים להגיב אליו ב"כפיים" או בכל דרך ש"נותנת גמול" על מעשיו - גם אם הגמול "באמת מגיע לו".

אדם צריך לחיות את חייו - היחס לאנשים בשטח ציבורי קשור לנושא הציבורי - זה שיש אדם לא מוכר שעושה כך וכך לא מחייב אותך כלום - ואסור שיחייב אותך. זה יהיה חמור מאוד אם זה יחייב אותך. - זה יהיה מתכון לאנרכיה - זה מה שקרה בדור המבול - "חמסן יהיב דמי" - כך אמרו חז"ל. הוא חושב שאם הוא נתן לך אז אתה "חייב" לו. - אין כזה דבר. אסור לעשות צחוק מדברים רציניים. בודאי לא להגיד תראו זה מאוד יפה ולכן אתם חייבים - לא זה אסור בשום אופן ונשאר אסור. מותר לכל מי שרוצה, שמרגיש יכול (או יכולה), שמתאים לה או לו, מישהו שיכול להתחסד במידות חסידות ולהתחייב במקרה זה או אחר - לפי ההקשר - וכמו שהוא באופן כללי החובה של החוכמה של "מידות חסידות" - אז מותר להתחסד לפי ההקשר. ולתת גם מה שעל פי דין אין צורך - בלי קשר לשאלה "מי יזם". אם מישהו יזם - גם בצורה הכי ג'נטלמנית - זה לא מחייב. איזה מין ג'נטלמן זה הוא ג'נטלמן שמחייב אותך?

זה יעזור לסינון מינימלי.

נפגעת שהיית צריכה לחכות?

או שסתם ירדה ההתרגשות ממשהו חדש?

לכל מלון יש הכללים שלו

לפעמים יש חלוקה לאזורים (רק לאורחי המלון, גם לאנשים מבחוץ אבל רק אם מזמינים, לכל מי שרוצה גם בלי להזמין)

אבל בכל אלה שאני מכיר אפשר לשבת לפחות אם מזמינים (ואם לא מלא לגמרי בזוגות כמוכם...)

וכמובן, אתם לא צריכים לפנות אליהם. אחריות שלהם להגיד לכם מה לעשות ומה לא לעשות, איפה לא לשבת וכמה חייבים להזמין, ואתם יכולים לקום ולעזוב אם לא בא לכם לשלם.

 

*לפעמים צריך להזמין במחיר התחלתי די גבוה - יכול להיות 70 או אפילו 120.

קחו בחשבון. מצד שני, אם הבחור שומע מחיר גבוה וזורם עם זה, אל תברחי. תני לו לפרגן את העלות הגבוהה ובפעם הבאה תיזהרו.

זה עושה רושם רע כשהבחורה פשוט לא מסוגלת לשמוע על הוצאות גבוהות מדי

ולבחור - בדרך כלל הצעד הנכון הוא לשלם. אם אתה רוצה תתיעץ איתה אם היא רוצה להישאר ולשלם או ללכת למקום אחר.

מה גם שבדרך כלל דווקא נשים יוצאות לעולם מהר יותר מגבר ולא פעם יותר מבוססות כלכלית

כל המקובעות הזאת שהגבר חייב לשלם- פשוט מחליאה בעיני.

אבל הכי טוב באיזה בית קפה או משהו. ב"ה לא חסרים...

נוטה לבדוק אצל אדם שלישי שקשור אלי ואליו

וכשהמציע/ה קרוב/ה אלי ומכירים אותי אני נוטה לסמוך יותר על הפרטים שלהם

אוף כבר כל הצמתים האלה שדורשים הכרעה מתישים אותי אששששש...

בטוחה שאין אף אדם שאיכשהו מכיר אותו אפילו שטחי? המטרה היא יותר היכרות איתך והיכרות כלשהי איתו...

אני תמיד מגלה שאין לדבר הזה סוף... תמיד חייב להיות אדם כזה, יותר מ1

תחשבי שוב...

אני לא אכתוב כאן את התשובה, כיוון שיש פה הרבה טרולים, ואני אוחז שאת טרולית, ואני לא אתן לך תשובה. באאייייי!!!!!

בגדול אפשר לומר שחבר יותר ייטה ליפות כל מיני דברים, בעוד שהרב יותר יגיד את האמת.

ומצד שני הקשר עם החבר בד"כ חזק והוא מכיר יותר מקרוב.

 

לכן בדברים של תכונות, תחביבים, אופי ואישיות - הייתי סומך יותר על החבר. אלא אם כן יש סיבה לחשוב שהחבר לא אומר את האמת, שאז הייתי סומך יותר על הרב. 

 

כמובן שאם אפשר להמשיך לברר זה הכי טוב..

אלא אם ברור שהבחור בקשר מאד טוב עם הרב ואז משתווה

אלו שעורכים שיחה לפני דייט ראשון,

אתם לוקחים את זה כחלק מהליך הבירור? יש מצב לענות בשלילה אחרי שיחה ראשונה?

ואיך ממקדים אותה כך שהיא תהיה מבררת ולא מבלבלת יותר?

אם זו שדכנות ממוסדת אז כנהוג שלא אבל בהחלט זה לא אומר שאת חייבת ליישר עם זה קו

במקום שאנסה לשבור את ראשי בהכרעה תיאורטית בין הרב לתלמיד...

שאלתי אותו בעצמו דברים שלא הבנתי, דיסקסנו על עצמנו במה שלא הבנו ברמה הישירה וזה באמת פתר לי כל מיני פעמים את הקושיה..

אממה... יש בזה משהו קצת מביך, לראיין בנאדם בקשר לעצמו, ואז תוך כדי למשל להבין שזה לא מתאים... אבל גם קרה ושיקפתי לו את מה שאני חושבת על הפוטנציאל הנמוך מבחינת החיפוש/הפרטים של שנינו... לפעמים יש הזדהות ולפעמים מגיעים לחוסר הסכמה בנידון כיאה לתחום המורכב והדו צדדי הזה...

בבחינת לא נעים לא נורא... לפעמים אין מה לעשות וזו הדרך היחידה כמעט להגיע להבנה

אני חושב שזה הגיוני ממש להיות כנה עם הבחור ולהגיד שלא ממש הצלחת לקלוט מההורים, אז היית שמחה שתדברו קצת כדי להבין אם זה באמת הכיוון שלך.
נשמע לי רעיון סבבה.

שהבחור ידע שאת עדיין לא בטוחה אבל את מוכנה לנסות, אבל חשוב לך לבדוק כמה פרטים בשיחה

אם הוא יסכים - מצוין

 

אני זוכר מקרה שלא הסכמתי לדבר כזה, כי אני לא משהו בשיחות טלפון

ופעם אחרת שהסכמתי לדבר כזה, ולא היה שום קשר בין השיחה לפגישה

האם אחד מהתיאורים התאים והשני לא?

הייתי סומך יותר על התיאור של החבר בכל מה שקשור למידות ולמצבו היום ועל הרב בקשר לתורניות ולמה שהוא יכול להתפתח בעתיד.

 

החלטתי לסמוך על דעתו של הרב.

כי החבר כדרכם של חברים שפך שירות ותשבחות מכאן ועד בכלל...

והרב התמקד בכמה תכונות אופי שהן מורכבות ולא פשוטות, ואין סיבה שהחבר יגיד אותן כי למה לו לקלקל... ואין סיבה שהרב ידבר עליהן אם הן לא קיימות כי למה לו לקלקל...

 

(דווקא בעניין הכיוון הרוחני שלו שניהם היו מתואמים...)

 

ותדעו לכם שהתייאשתי.

מה דין אבידה שהתייאשה מבעליה?

אגב, חברה שאומרת שהכל מצויין זה הסוג שאני הכי לא סובל.

סה"כ רוצים לבדוק התאמה, אם לא מתאים אז לא. אין צורך לעקם בכח את המציאות.

לצערי אני ממש צריך לחקור שתי וערב כשזה מגיע לתורניות ובמיוחד ללבוש. הרבה פעמים התשובה הראשונית היא לא מדוייקת בלשון המעטה.

אז לדעתי הדברים של הרב נכונים, אבל חבר יכול לחוות את הבחור כמו שהחבר מתאר

אבידה שמתייאשת
(אולי בעלים שמתייאש אבל נשמה שלי כאן זה קשור♥, הוא בדוק לא התייאש)

אלא אם לא דיברת אם ה-חבר שלו אלא אם סתם חבר, ואז אולי הרב קצת יותר מכיר

אז לא היינו יוצאים...
ב''ה שהיא דיברה גם עם הרב שלי...
זה לא כי החבר לא מכיר אותי/לא חושב שאני x אלא כי הוא לא ידע מה להגיד.

נ.ב. א' אני מקווה שאתה כבר לא קורא פה😘

אבל בגדול, היכרות דרך מכר משותף, ואינטרנט למיניו (לא רק אתרי היכרויות נניח).

שליש גן עדן.

 

בתחילת הקשר התעלמתי מכמה דגלים אדומים שעלו, בין השאר כי חשבתי שאני נלחצת יותר מידי בעקבות חוויות אחרות בחיים שלי, ובסופו של דבר הבנתי מה קורה וחתכתי.

 

לא הייתי רוצה למנוע, זה לימד אותי הרבה דברים על עצמי ועל מה שאני מחפשת.

מה חוויה אני שונאת את האלה
לכי מקסימום תשתי קפה / שוקו ותחזרי
סירסלי?

המקלחת הכי משמעותית שלי היתה אחרי הג'יפה הכי גדולה.

האוכל נטעם יותר טעים כשאתה מגיע מת מרעב.

אז ממקום של להגיד הדברים השליליים שחוויתי העניקו משמעות יותר טובה לדברים החיוביים. זה מבהיר כמה שאני לא מעוניינת בקשר כזה, ובאיזה סוג קשר כן.

דרך שגרירים בלב, מישהי שהייתי אצלה בעבודה מעשית, חברה ובעלה.
באחד מהם הייתי יכולה למנוע מראש, עם האחרים לא יכלתי לדעת לפני מהבירורים. לא הייתה חוויה בונה ולא היה קריטי למנוע, היה רק דייט אחד.

כי הכי משמעותיים שלי גם היו הכי מכאיבים בסוף...

ולא, לא הייתי מוותרת עליהם.

כן הייתי שמחה ללמוד לא להכנס לקשרים מתוסבכים...

הלוואי שכבר למדתי

יש הרבה אנשים שטוב וכיף איתם אבל הם לא מתאימים לנו.

זה לא היה דייט ראשון ובשלב הזה מצופה שיפרט (הוא פירט איזה תירוץ שלא אמור להצדיק פרידה בשכל הישר). אז ניראה לי יותר כמו ש@לצורך כך כתב, הוא שינה מהאמת.

אולי בנות הפורום ידעו להסביר.

שנינו מסכימים שהדייט היה כיף ונחמד לנו ביחד.
אני עוד לא יודע איך מגיעים למסקנה של חוסר התאמה אחרי דייט שהיה מוצלח.
אולי יגיע יום ואבין.

אף פעם לא יצא לי לומר שהיה לי טוב באופן מפורש
אבל יש פגישות מאוד מוצלחות עם אנשים ואין שום צורך לומר שהיה טוב כי היה מצויין.., אנחנו פוגשים אנשים טובים,מעניינים,מצחיקים וכיף לנו איתם
אבל כשבוחנים אם הקשר מתאים מבחינה זוגית מגיעים למסקנה שפחות מתאים משלל סיבות.כל אחד וסיבותיו.
אין אנשים שכיף לך איתם שלא מתאימים לך מבחינה זוגית?

הם פשוט באים בגישה מדומיינת של "התאמה ו"מה שאני מחפש". חבל שאנשים טובים עם גישה נכונה מבזבזים עליהם את הזמן.

 

ובלי נדר גם לא אעשה את זה אף פעם.

 

חוסר רגישות לעורר ציפיות בבחור/ה בצד השני ואז לרסק אותן.

 

 

 

מאוד לא נעים וסתם זורה תקוות שווא.

באמת היה נחמד, קצת התבאסתי כשהיא אמרה שלא אבל במקרה הזה זה היה בסה"כ מובן.
לזכותה יאמר שהיא כבר רמזה על זה בסוף הדייט.

זה כי לפעמים תוך כדי תנועה אתה מרגיש שטוב לך

אבל אחרי זמן עיכול (לילה בד"כ)אתה רואה את הדברים אחרת.

(קרה לי פעם אחת. אבל הבחור לא הופתע הוא היה רגיש דיו כדי לקלוט את תנועות הנפש שלי תוך די הדייט ולהבין שגם אם טוב לי לכאורה זה לא אומר שיהיה המשך)

שהתכוונו שהיה נחמד בדייט הכוונה מצד הזרימה שלו או מצד השיח.
אבל לא תיארו את הצד השני של המטבע שגם הורגש שישנן פערים (שכנראה לא פגעו בזרימה של הדייט) שבדללם בחרו להיפרד.

זה לא סותר שזה כן קצת יגרום לאכזבה..

 

א. אם יודעים שהולכים לסיים את הקשר כדאי לא לתת פידבק שמראה על המשך הקשר 

אבל זה לא אומר שאי אפשר לשדר שהיה נחמד

 

ב. לפעמים לשני אנשים באמת נחמד (בסוף בדייטים לרוב נחמד) , אבל בתוך המכלול יש נקודות שהם לא מסוגלים לגשר על הפערים ולכן בוחרים לסיים את הקשר מראש. 

 

ג. לא כולם תמיד רוצים / מוכנים / יכולים לתת צ'אנס אמיתי מכל קושי שהוא ולכן למרות שכן יתכן ויש פוטנציאל אפשרי הם לא מסוגלים להשקיע בזה מאמץ. 

 

ד. לא דומה אמירה "היה לי כיף" אחרי דייט ראשון לאותה אמירה אחרי דייט חמישי 

 

ה. מבינה את הבאסה.. 

 

 

"לא כולם תמיד רוצים / מוכנים / יכולים לתת צ'אנס אמיתי מכל קושי שהוא ולכן למרות שכן יתכן ויש פוטנציאל אפשרי הם לא מסוגלים להשקיע בזה מאמץ."

 

בהחלט.

כל הזמן שרויים במחשבה שיש משהו "טוב יותר" בחוץ. 

ואני אומר: אם זה טוב, למה לא להמשיך?

 

אולי יש דברים שמתגלים אחר-כך? כלומר: אם מגלים שישנם סוגים מסוימים של פערים, אולי אפשר לדבר ולגשר עליהם?

 

(ולא איכנס לשאלה המגדרית אצל מי זה יותר)

שהיה לי טוב בדייט אבל היה ברור לי שזה לא יכול להמשך.. זה לא סותר

קרה לי גם הפוך- שהיתה ממש זרימה והיה שיח טוב עם בחור והוא בחר לסיים והבנתי אותו לגמרי, עדיין אני מעריכה אבל אין קשר באנרגיות שלנו ובכיוונים...

די מבאס 😔 וזה בקשר ארוך ומשמעותי לא משהו של כמה דייטים בודדים... אלא כמה חודשים...

אבל אמרו לי הרבה פעמים שאני מקסים ומתוק והיה כיף להכיר אותי...

נוראי, מאכזב.
הרגשתי שהיה לי ממש ממש כייף, הוא אמר שהיה לו כייף.
למחורת פתאום התקשר אמר לא מתאים.
הייתי בשוק והמומה

אולי אבל נוכל להסיק מכאן מסקנות לקשרים עתידיים ולראות כיצד ניתן לצמצם זאת?

כי מסתבר שהתופעה קיימת באחוזים מסוימים..

 

יש למישהו/מישהי רעיון מה ניתן לעשות?

לרוב, מה שיש להם להגיד הם פשוט אומרים..

ודעתם חשובה לי אז אני בד"כ משתפת ומתייעצת איתם אבל לא תמיד מקבלת את דעתם

אף אחד לא נתן לי להעביר כלום
אני משוחרר עכשיו?

מה אני חושבת על זה?

אני חושבת שהם מגלים אחריות הורית רבה, ופועלים כדי שלבת שלהם היה טוב בקרוב.

מצד שני, יש משהו בחוסר היכולת שלהם להרפות שגורם לי להרגיש שהם רוצים יותר ממני, או רוצים במקומי ואז לאחריות שלי או לרצון שלי נשאר פחות מקום.

 

2. וואו חפירות או משפטים שרק עצבנו אותי יותר

אמא שלי מציעה לי כשהיא חושבת על משהו אבל מעבר לזה לא.

ההורים שלי שהם ממעטים להתערב כשאני לא פונה אליהם בנושא, לפעמים יש להם מה לומר/להציע אבל הם עושים את זה באופן עדין ולא פולשני או שתלטני.

זה היה נכון גם במשך פרקי זמן ארוכים שלא יצאתי, ולמרות שלא בטוח שהם ראו איתי עין בעין את הנושא והסיבות.

כשהם כן אני בדרך כלל שומע לוקח בחשבון את מה שיש להם לומר ומכבד את זה, מקסימום איזה הערה שלא באה לי בטוב אבל לא זכור לי שהתעצבנתי ממש ממשהו כזה.

סה"כ אני מעריך אותם ואת הגישה שלהם בנושא, לא מובן מאליו.

ההורים כן מתעניינים ושואלים מה הולך ואיך היה.
רק פעם אחת הם שינו פרטים בכרטיס בלי לומר לי ושלחו אותו, אמרתי להם שזה בעיני ממש לא מכבד ומאז הם יותר חושבים ומתחשבים.
מעריך אותם ומתייעץ איתם, עם אמא הרבה יותר מאבא למען האמת.

עדיין לא יצאתי מהצעה שלה
אבל אני מאוד אוהבת שהיא מציעה
ובכלל מאוד מקשיבה לה .
היא מאוד מחזיקה מהדעה שלי ותמיד אומרת לי שכיף לה לשמוע מה שאני מחפשת אז זה נותן לי ביטחון ולא מלחיץ.

הם ההורים שלי, אוהבים אותי ודואגים לי (על אף שאני אדם בוגר ועצמאי).

אני מניחה שאני כהורה הייתי עושה אותו דבר...

"אין טוענין למסית" = אדם שמסית לדברים רעים, אסור ללמד זכות עליו

האמת שכל אחת מעדיפה משהו שונה..
ממליצה לשאול בשיחה אחרי הדייט הראשון שהיא בד"כ בטלפון מה היא מעדיפה.

בין הדייט הראשן לשני לדעתי לא כדאי 3 פעמים ביום לשלוח בוקר טוב, לילה טוב וכו' אלא אם כן מתכתבים תוך כדי.
כדאי פשוט שיהיה קשר נגיד על קביעת הפגישה ואם יש פער אז לדבר בטלפון פעם אחת או בהתכתבות

ואחרי זה להעלות יותר את המינון של הקשר בין לבין, אבל שוב לשאול כי באמת כל אחד ומה שטוב לו. מנסים ביחד ליצור שפה משותפת ובסוף הכי חשוב הכנות בקשר.

וזה רק גורם ליותר בלבול

ולדבר על זה

נגיד לשאול אותה איך היה לה היום בנוגע למשהו מסויים שהיא שיתפה אותך בדייט ואז לזרום לשיחה, אח"כ לדבר על מתי נפגשים וכולי וכולי.. ככל שהדיבור מרגיש יותר זורם אפשר יותר לדבר ופחות לחפש לדבר תחת הקשר ספציפי.

ואם היא לא זורמת איתך - דבר איתה פחות, תרגיש אותה. היא ממש זורמת לדבר בין לבין - אם באלך זרום איתה.

לא נראה לי שייך לשלוח הודעות בלי הקשר כלשהו כל עוד אין קשר משמעותי באופן הדדי.

 

 

סמוך על האינטואיציה שלך מתי זה שייך ולא שייך, אין מה לעשות זה הכלי היחידי שניתן באמצעותו לבנות קשר. לאט לאט מדייקים את זה יותר, תשאל את עצמך מה אתה מרגיש ותפעל מתוך המקום הזה, אי אפשר לנתק את המקום רגשי.

יש כאלו שבין פגישות שהמרחק ביניהם כמה ימים תספיק שיחה אחת או אפילו ווטצאפ ויהיו כאלו שגם ירגישו בנוח עם שיחה כל יום. זה כמובן תלוי גם בשלב שלהקשר. לא דומה בין דייט ראשון לשני או שני לשלישי לבין דייט עשירי לאחד עשר או עשרים לעשרים ואחת...

אפילו קצרה. אם לא רוצה, זה כבר סבבה מצידך

אוקי אז לקחת חלק מסתבר.

@איכה

אל תקח לה..

אני יכולה לקחת את קלא - קמ ויה''ר.

זה בסדר.

אני אגלה לך בסוד, שאני אומרת את כל התהילים של שבת בלי קשר.. וא אני עוזרת לנו לסיים ספר נפלא, ואם לא לונורא.

אז בשביל מה לקחתי פרקים..?

נא - ס

שזה לא מה שיועד לי ולא מתאים לי ויבוא מישהו שיהיה יותר מדויק לי.

איך זכתה. אתה כמובן לא יודע.

כמו שאתה לא רוצה להבין את הזכות "זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"

כמובן תלוי כמה הריח חזק, כמה אתה עסוק במה שהיא אולי חושבת וכו'.
באופן כולל יותר פשוט להיות כן.

באופן כללי אם מדברים בכנות ומשתפים אז הכל בסדר

וגם @צף, הדוגמא בעיקר כדי להמחיש סיטואציה מטעה אפשרית. עיקר השאלה שלי - מתי ועד כמה נכון ללמד זכות על סיטואציות שונות בדייטים?

אפשר ללמד זכות אבל אתה מבין שיש פה משהו משמעותי

אם חד פעמי כולנו בני אדם זה קורה (פקק/ הבחור הגיע קצת מסריח/ עצבני וכולי) בוודאי ללמוד זכות
אם זה דפוס באמת כדאי לחשוב למה זה קורה ואם זה מתאים לי.

לדוגמא בחור/ה שמאחרת לא לכעוס ישר .. לחשוב חיובי
טוב בטוח קרה משהו .

אמ בחור שהגיע לא כל-כך מסודר לדייט לתת לו צ'אנס!

אני לא יודעת יש מיליון דוגמאות
לא להיות דרמטיים לתת צ'אנס לכל אחד מגיע , אפשר לשאול לנסות להבין ..
לא בטוח שזה דפוס

שיש משהו אמיתי במה שהם כתבו.
העניין של לימוד זכות, שמתרחש בעיקר בינינו לבין עצמנו, בשלב מסויים פוגש את המציאות ונדרש לאימות. גם באותו סיפור ידוע שממנו לומדים עד היכן לימוד זכות, שסיים ואמר 'כל מה שאמרת היה כך בדיוק' ושלח אותו לביתו עם שכרו, מלמד את זה.
המטרה של לימוד הזכות היא לא ההישארות בערפל, אלא מציאת הוודאות והחיבור בין המחשבה הטובה שלי לזְכות ולזַכּוּת של האחר.
כשלא מכוונים לשם, יש סכנה מסויימת כשזה פוגש מצבים שבהם לימוד הזכות עלול להיות מזיק ופוגע.
לכן זה חייב לפגוש את השני בנקודה שנקראת כנות ושיתוף. ולזה צריך הדדיות, של מלמד הזכות לשאול, של השני להכין מראש או להסביר.
כמו שעל האדם להשתדל להיות מלמד זכות, זה בידיו של הצד המתלמד להיות נקי בעיני אדם ולהוציא עצמו מן הספק, באם יש חשש סביר שיתלה בו אחד כזה שלא בצדק. במיוחד כשמדובר בעניינים כאלו שדי בהסבר פשוט כדי להבהיר את המצב. לתת לשני לדעת ולא להשאיר אותו תוהה, על משהו, זה מראה על אכפתיות וחשיבה על האחר. גם אם זו תהיה הפעם היחידה שנפגשים איתו.

לקחתי לי

תודה🙏🏻

כמו תמיד. סתם מציינת...

התגובות שלך נדירות 

 

ריגש אותי לקרוא

מקסימום אם ממש אתה מריח לזרוק במאמר מוסגר "איזה טרמפ היה לי, הדביק לי ערימות ניקוטין בבגדים..."

בגדול אם אתם במקום פתוח ודוסים לא חושבת שזה מעבר לדמיון

של קוגניציה גופנית והמציאות בשטח מלמדת שהחושים גוברים על לימוד הזכות, בעיקר אצל בחורות. בחורה שתריח ריח כזה אם היא לא סובלת או רגילה- לא יעזור שום לימוד זכות- היא תיפרד ממנו למחרת. גם אם המציאות הפוכה לגמרי. כאלה אנחנו
(אבקש ממי שמגיבה כדי לתקוף את הנאמר לוודא קודם כל שהיא לא כזאת .. מונעת בעיקר על פי החושים והרגשות)

שנית, גם להגיד בכנות לצד השני שהיית בטרמפ שעישנו בו ושאתה מתנצל...

יכול להיות שמדייט לדייט התכווננתי יותר, אבל לא זו הייתה המטרה.

ובכללי זו גישה שגויה לצאת ולבדוק אם המועמד הוא "מה שאני מחפש", אלא צריך לראות אם טוב ביחד.

ברור שהגישה הזאת לא טובה אבל נראה שכולם פה מלאכים שידעו מה הם מחפשים על ההתחלה ושכל מעשיהם היו מעולם לכתחילה. יפה.

ולא כדי לנסות אם יש סיכוי לקשר משמעותי.

 

גם אם אתה לא יודע מה אתה מחפש על ההתחלה אתה בא לפגישה קולט שזה לא זה וממשיך אבל אף אחד (כמעט) לא עושה את זה במכוון (יוצא עם מישהו שלא מתאים לו).

אני חושב שלא כולם מגיעים מראש עם הבנה ברורה של מה הם מחפשים, וגם אלו שכן בפועל הרבה פעמים זה משתנה עם הזמן ועם החיכוך במציאות של הדייטים.

אם אתה מגיע מראש בהנחה שלא יצא משהו מהדייט ואתה רק רוצה לבדוק כלפי עצמך - זה נשמע לי באמת לא הוגן כלפי הצד השני.

אם אתה מגיע עם פתיחות לזה שייתפתח קשר - לי זה נשמע בסדר, לא כולם יודעים מראש וכאמור גם אצל מי שכן זה משתנה.

מניח שיש לך כבר היום איזשהם קריטריונים לסינון, נניח לפי רמה דתית. כמובן שעדיין מומלץ גם לעצמך וגם לטובת הוגנות כלפי מי שיצא איתן שתנסה לשבת עם עצמך ולברר יותר טוב את מה אתה מחפש.

השתדלתי לנסות להבין מה אני רוצה לפני.

יחד עם זה, ברור שמפגישה לפגישה, ובאופן כללי עם הזמן ועם התהליכים שעברתי, למדתי להתחדד יותר, ויצא לי להבין מה אני כן מחפשת ומה לא.
אני חושבת שגם עצם הרצון עבר תהליך משמעותי והיום הוא נמצא במקום אחר לגמרי, ב"ה.

אם לא מרגיש לך מפדח מידי, אתה יכול לנסות לדבר עם שדכנים/ות שיכווינו אותך, שייתנו לך שאלות וסיטואציות ואז אולי תקבל רושם כללי

אם מבחינתך אתה מוכן לחתונה ולא יודע להגיד מה אתה מחפש
ומן הסתם הקדשת לזה זמן אז בהנחה שההצעה נראית לך אפשרית היינו ייתכן וסוג כזה של אשה נכון לי אז נראלי תצא.

זה לא שונה לענד ממשהו שחשב שמתאימה לו משהי שקטה יצא איתה והופ הבין שזה לא בשבילו.

אפשר להגיד לך שתחכה ותחששוב עוד מה מדויק יותר עבורך אבל איפה עובר הגבול? ואם עוד שלושה חודשים של ייעוץ וסירור לא יניבו תוצאה אז מה נעשה? נשלח אותך לעוד שלושה חודשים?

הצד השני הוא שאין דבר כזה אני יוצא עם משהי כשאין הווה אמינא להתחתן איתה. אבל כל עוד שיש ..

שוב , אני באמת מקווה מאוד לא לפגוע ולא לבזבז את הזמן של אף בחורה אבל אם שמעתי על משהי שהיא נשמעת לי אבל אני עוד לא סגור אם אני מעדיף את התכונה הזאת או לא.. אין מנוס מלצאת איתה ולבדוק את זה.. גם אם ייתכן ואחרי הפגישה תתחרט על כך. .

תמיד ידעתי מה פחות או יותר הבסיס אותו בסיס
כמובן שעכשיו זה קצת יותר מדויק ובוגר

כן יכולה לומר שבפועל עצם המפגשים לימדו אותי מה מתאים לי ומה פחות.

אבל זה קרה באופן טבעי עם הזמן ועם מפגש עם מגוון סגנונות. ממש לא מלכתחילה.

תמיד כשיצאתי זה היה עם מישהי שחשבתי שיש בסיס לקשר באמת ולא סתם יצאתי כדי להרגיש איך זה. חושב שזה לא הוגן כלפי הצד השני. מאוד מקווה שגם מהצד השני לא עשו לי דבר כזה...

להגיד לך שתמצא בחורה 100 אחוז בגישה ההלכתית שלך- אפשרי, אבל הרבה יותר נדיר. במיוחד אם אתה מציין שיש התאמה ברמה גבוהה מאוד בניכם בכל פרמטר אחר.

"בית דתי סבבה כזה"- מה זה אומר? ברור לה שהיא תשמור על מצוות הבית\ חגים\ הלכות אחרות וכאלה? או שהדגש פה זה שלא קריטי לה על הסנטימטר של החצאית\ פתח חולצה? 

גם אל תשכח- בסוף אין דבר כזה זוג שמסכים על הכל. כשבונים את הבית לאורך השנים זה יכול להשתנות קצת לפה ולפה.

בהצלחה

אם כן - כן

אם לא - לא

כשהקשר מתחממם טוב להעלות את הפער הזה ולראות מה כל אחד רוצה.

כן טלויזיה או לא, עיתונים חילוניים או לא, וכל מיני דברים.

אחרי שמעלים את הפערים צריך לבדוק ביחד אם ואיך פותרים את זה. אם ההשקפה יחסית דומה אפשר לפתור את זה ולא חייבים להסכים על הכל. אם הבית העתידי של אחד נראה מאד שונה משל השני זה בעיה וצריך לראות אם אפשר לגשר עליה.

אם אתם מצליחים לשמור נגיעה זה כבר מראה משהו יפה משותף

קריטי להבין מה ההשלכות של הכיוונים השונים בנושא הזה על הבית שרוצים להקים ולשאול את עצמך האם אתה מוכן להקים בית כמו שהיא רוצה, ומצידה האם היא מוכנה להקים בית כמו שאתה רוצה. כי להצטרך לבוא אחד לקראת השני זה בטוח יהיה, אז השאלה אם אתה מוכן להתפשר על רמת התורניות והמחוייבות להלכה שתהיה בבית הפרטי שלך בשביל להמשיך איתה, או שאתה מחליט שיותר חשוב לך הערכים התורניים וההלכה ואתה מחפש מישהי שאיתה תקים את הבית הזה.

אבל בחורף הכי שווה לצאת, להתכרבל במעיל ולחסוך תיק...

עדיין הבאתי תיק ;) בנות עדיין צריכות

אין בו מקום לבקבוק וכו'

בחורה כלבבי

זמן

אולי לכתוב יעזור לך?

אם לא הכל את הרוב

וגם זה יעבור...

 

פרקטית- זורקים כל דבר שמזכיר אותם.
זה הדבר היחידי שסוגשל עזר לי להתגבר אחרי שנים.

למה את חושבת שתחזרו?
זה עוד יותר מבלבל .. אולי זה סוג של הכחשה
אם לא .. תבדקי באמת שנפרדתם ושזה סופי .
אחרי זה יהיה לך יותר קל לעשות סגירת מעגל(:

גם אם הבחור לא רוצה לצאת איתך כרגע , זה גם סגירת מעגל..כי הוא לא רוצה אותך

אין לך מה לצאת עם בחור שלא רוצה לצאת איתך או מתלבט עלייך .
לאף אחד לא מגיע להתחתן עם אדם שמתלבטים עליו

לגבי הבכי תבכי מי אמר שזה לא טוב? זה גם חלק מהתהליך..


לגבי זה שהוא מושלם .. קשה לי להאמין שהוא מושלם אולי היה בו הרבה דברים שרצית.
וזה טוב תקחי את אותם דברים ותחפשי אותם בקשר הבא
וכמובן תעשי ניתוק בין האדם לבין המעשה / תכונה

ברגע שתשלימי עם זה שהוא לא כאן
הוא לא רוצה אותך
ואת ממש לא רוצה לחיות עם בחור שלא רוצה אותך

יהיה לך הרבה יותר קל להמשיך

קודם כל חיבוק!!
מה שלי עזר שזאת הייתה פרידה קשה:
א. לבכות, לתת מקום לזה. להבין שזה לא משהו שבך
ב. לצאת, לעשות דברים!!
ב. לבדוק שזה באמת סופי(אתמול שמעתי ב252 שחשוב מאוד לדעת שזה סופי).
ג. לי עזר ללכת למישהי שתעשה לי סגירה
ד. לא לצאת עד שמרגישה שמוכנה

לא הכל מושלם וזה בסדר.
לפעמים אנחנו רוצים הכל!
וצריך להבין שהגיוני שיהיה קצת ריחוק ולא כי הם כבר לא חברות קרובות אלה כי יש עוד משהו שנכנס לה לחיים וצריך לתת מקום לכולם.

אני חושבת שזה גם תלוי עד כמה הקשר עם החברה חשוב לך!
אני יודעת שלחברות הקרובות שלי תמיד יש מקום ואני בעזרת ה תמיד אשתדל להיות שם בשבילם!
למה? כי הם חשובות לי וזה לא סותר את זה שאני יוצאת עכשיו עם הבחור אז כל העולם נעצר?.

מקווה שזה ירגיע אותך קצת!
ויותר מזה אנחנו בחיים לא נהיה לבד ה' איתנו!! אז למה לחשוב שלילי..

חברות שלך זכו בך!!

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

אני חושבת שזה לא תמיד ככה באופן מוחלט, וגם אם בד"כ זה ככה אז נשבור אותו

יש לי כמה חברות טובות נשואות..
אחרי החתונה כן היה איזשהו ריחוק אבל הוא הגיוני ומשמח ממש כי ב"ה היא בונה את ביתה עם מי שהיא שלמה איתו סוף סוף😍

וכן יש חשש שאם עכשיו היא מתחתנת אז אח"כ היא תשכח אותי?
אבל בד"כ אחרי כמה זמן כשמתחילים קצת לחזור לשגרת היומיום הקשר כן ממשיך..
לא יודעת מה את עושה היום עם חברות שלך ואולי משהו ישתנה מבחינת זמינות וכאלה אבל סה"כ ממה שחוויתי החברוּת כן נשארת

בשורות טובותתת😍

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

לא יודע איך זה אצל בנות,
אבל זה לא מחייב.

זה כן לפעמים מורכב יותר, ולפעמים זה צריך לתפוס צורה שונה.
אבל בהחלט לא מחייב. יש לי חברים נשואים מ ד ה י מ י ם ! !

נכון
נכון

אנחנו תמיד נזכור
לתפוס
את הקשר
בצורה נ כ ו נ ה

עכשיו אני רגועה

כי גם לפני שהן התחתנו לא הייתי בקשר קבוע עם החברות שלי, אז אני לא מרגישה הבדל. אבל בהחלט יש משהו מדכא כשחברה מתחתנת, כי עכשיו אנחנו לא באותו שלב בחיים וזה יוצר פער שקצת קשה לגשר עליו

נכון שב"ה זה משמח..
אבל.. יש גם קושי! הוא יגיע.. אין עניין להתעלם ממנו..
זה ממש שמח שחברה קרובה מתחתנת, אבל כן זה הרבה פעמים בא עם קושי..
למה? כי אם היא חברה טובה שלך כנראה שאת צריכה אותך ושטוב לך איתה ושהיא ממלאת לך את החיים בטוב שלה..
וכשהיא מתחתנת, הרבה פעמים הקשר בינכם ישנה צורה.. נכון, היא לא ח"ו מתה.. היא בסה"כ מתחתנת.. אבל דווקא בגלל זה הרבה פעמים לא יודעים להכיל את הקושי,ואת עצמך עלזה שקשה..
כי היא כן תעלם קצת באיזהשהוא אופן.. כבר לא זמינה ברגעים האלה של השעות הקטנות של הלילה לאיזה רגעי משבר שלך..ולא תמיד זמינה לצאת איתך לקניות.. וכבר לא גרה לידך ככה שכשבא לך את פשוט קופצת.. וגם אם היא קרובה אז לא תמיד זה שייך כי בעלה נמצא/בדרך.. וכו וכו..
ובאיזהשהוא מקום גם כשיש לך עוד חברות או אנשים מסביבך, את מרגישה איזה בדידות..
וגם נפשית.. היא כבר לא שם.. עכשיו היא מרוכזת בלבנות את הבית שלה,את הזוגיות עם בעלה.. וזה הכי מבורך שיש!!! אבל לך, כחברה, רווקה, אין בזה פלוסים.. כי לך לא נכנס מישו חדש לחיים..לך אין אהבה אחרת.. היא,אותה חברה,מרכז חייך, והחתיכה הכי גדולה בלב שלך.. וכששתיכן רווקות,זה הדדי.. וכשאחת מתחתנת,מופר האיזון..
ועוד דבר, כשאת בשלב שגם מחפש זוגיות, אז באיזהשהוא מקום החתונה שלה תנכיח אצלך את החוסר בזוגיות, את הקושי בכך שעוד לא מצאת אותו, את הבדידות..
)עוד נקודה שבא לי להתייחס- אין מה להשוות גברים ונשים בעניין הזה..לדעתי.. אצל בנות הקשר הרבה יותר רגשי.. ויש בנים שחווים משבר אחרי שחבר מתחתן אז יש פה איזה ק"ולבנות..(

אבל היי.. את מסוגלת להתגבר על הכל.. למצוא דברים שישמחו אותך, איזה צ'ופרים קטנים בדרך.. וגם עם אותה חברה,אפשר לקבוע והיא באמת בסוף רק התחתנה..היא עוד אוהבת אותך!! וכן,להשקיע יותר בחיפוש אחרי החצי שלך..להכנס לקשר בריא ומשמח שיבחוף אותך ויתן לך רק טוב!!
רק פשוט לשים לב שהגיוני שיש קושי,לא להתעלם ולא להדחיק,אפילו כמה ימים לתת לעצמך ככה לחוות אותו.. ואז לקום ולהתגבר בכל הכוח..
בהצלחה אחותת❤

אז מה אם בעלי הדרך הביתה?
אז מה אם ישן מישהו לידי?
למה זה אומר שאני פחות זמינה ללכת איתה לקניות? או לדבר איתנ ב1 בלילה?
בעלי לא אמור לעצור אותי מלהמשיך את חיי (והיי. הן אפילו היו בחיי לפניו.)
כמו שברווקות לא תמיד אפשרי לקפוץ אחת לשניה, ולא תמיד גרים קרוב, גם כנשואים. אבל זה לא כי נשואים

אשרייך

תודה!

לי זה עזר.
חושבת שזה עניין של מודעות למצב ופרופרציות לחברות.
המודעות לזה שחברות זה דבר משתנה בחיים יש תקופות שממש הקשר חזק ויש תקופות שפחות. אפילו עם אותה חברה. בזמן הזה אפשר פשוט לפתח קשרים נוספים או להתעסק בדברים אחרים.
בנוסף חברות זה דבר משתנה בחיים לא תמיד החברות שהיו לך באולפנה יהיו חברות שלך בזמן השירות ולא בטוח שאלו שהיכרת בשירות יהיו חברות שלך במכללה/אוניברסיטה ובהמשך בעבודה.
קשרים משתנים ומתחלפים בחיים וגם אם חברה התחתנה וכמעט אין את הקשר שהיה לפני ( לא מאחלת לך) . תכירי עוד חברות חדשות בעוד עשרות מקומות בחיים.

זה טבעי שמיד אחרי החתונה יש טיפה ריחוק פשוט כי החברה עסוקה בקשר עם בעלה. בהתחלה הרבה פעמים הקשר מאוד טוטאלי ואח"כ יותר גמיש, זורם. וזה כמובן מאוד משתנה מזוג לזוג

אם יש לך חברות שממש יקרות לך ואת רוצה לשמור איתן על קשר זה משהו שאפשר לנסות לדבר עליו כשהחברה מאורסת, לפני החתונה. להעלות את הנושא, לספר לה שאת נורא שמחה בשבילה אבל מאוד תשמחי אם תצליחו לשמור על חברות אולי בקשר פחות אינטסיבי אבל תמצאו את הקשר הנכון. בוודאי יש כאלו שיצליחו לתחזק חברות כזו בכיף ובשמחה לא בקטע תלותי אלא ברצון משותף.

בד"כ אחרי תקופה יש יותר פניות בזמן ובנפש לחברות.

אגב, סביר שכשתתחתני בעז"ה הקשר יוכל מטבע הדברים להתחדש ולהתעדכן כי יש התלבטויות ויותר נושאים במשותף.

הכי חשוב בעייני להבין למה זה קורה ולא להיפגע (וגם לנסות לא להיות כזו בעתיד..) הרבה סיכוי שזה לא בכוונה ומרחק פיזי לפעמים גם גורם למרחק נפשי. זה טבעי שקשרים משתנים ומתחלפים, במידה מסוימת אפשר לראות בזה גם הזדמנות.

עזרתן לי מאוד

כשאני התחתנתי היה לי ברור שאני ממשיכה לשמור על קשר כרגיל עם החברות שלי, וכך היה. אני לא חושבת שאם מתחתנים אז באמת נהיים יותר עסוקים או משהו...

 

אם זה חשוב ל2 הצדדים אתן תעשו מאמץ להיפגש ולתקשר. (אני חושבת שרק יכול להיות קושי טכני אם גרים רחוק יותר)

כשהייתי רווקה היו לי חברות שהתארסו (או אפילו לפני) והתנדפו מעל פני האדמה. והיו אחרות שממש לא.
ומנגד, יש את הצד השני שלי, היום כנשואה.
יש לי לא מעט חברות שמאז שהתחתנתי לקחו ממני צעד אחורה. לא ירימו טלפון, לא ישלחו הודעה מעצמן וכו'. וזה מעצבן, מאוד. במיוחד כשאני כל כך משתדלת לא לתת לזה להשפיע ושולחת הודעות מהעצמי רק כי אני יודעת שאחרת זה לא יהיה..

בסופו של דבר, הכל תלוי בעיניי ברצון.