פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 201)

אבל גם אם זה קורה לא אומר שום דבר רע.

אני אישית חושבת לעשות כמה שיותר מוקדם, אפילו לפני שנפגשים בכלל.

לא תמיד זוכרים ולא תמיד יש לצד השני, אז זה לא תמיד רלוונטי.

זה אומר שלא ממשיכים את הקשר בגדול לא?

כן אומר שלא כדאי לכם להתחתן ...

במכוון הם נמנעים מבעיות תורשיות של צד אחד

כך שזה בהחלט לא אומר דבר רע על מי מהצדדים לא רק שמומלץ להימנע מזיווג בין השניים

אני מבקשת לפני הפגישות. (כדי לחסוך פגישות מיותרות)

אבל מכל עשרות המועמדים שעברתי, רק אחד יצא לא מתאים.

אמרו לנו שזה פחות או יותר יוצא ביחס של 1/200

הבנתי שחובה לעשות לפני אירוסין.

אגב חשוב לדעת שדור ישרים לא עושה את כל הבדיקות
המקיפות- ולכן מומלץ מאוד לעשות גם השלמות.

ובכל מקרה עם המיועד/ת לעשות קופת חולים
שמעתי על כמה פעמים שלא התאים
כולל זוג שיצא כמה חודשים 🙄

הלכתי לחפש ומצאתי שרשורים בנושא
 

דור ישרים או קופת חולים, ולמה? - לקראת נישואין וזוגיות

 

המלצה שלי כמדריך חתנים מוסמך - לקראת נישואין וזוגיות

אבל חייבים לעשות.

אני בעד מוקדם, אין טעם לשמור את זה כהפתעה לסוף

אנשים עושים בשלבים שונים

רוב האנשים יתייחסו לזה כהצהרה של "החלטתי לקחת את הקשר ברצינות"

אבל מכיר גם כאלה שביקשו מראש וזה היה דווקא יפה בעיני

 

מכיר בחור שפעם אחת היה צריך לוותר על קשר בגלל דור ישרים. נשוי+ היום

מצד שני זה הצהרת כוונות
איך זה מסתדר ביחד?
אני לא רוצה להלחיץ, אבל גם לא רוצה להיות כמה חודשים בקשר ואז פתאום לגלות שזה היה סתם..

הראשון - לבקש מראש, ולהגיד, לדוגמה, שזאת החלטה שלך בעקבות סיפור ששמעת על מקרה וכו' ולכן את מבקשת לבדוק בשלב מוקדם. נגיד בשבועיים הראשונים של הקשר. ואז זה לא מעיד שום דבר על הקשר.

 

האפשרות השניה - לראות את זה כשלב בהתפתחות הקשר. הרי השלבים האלה קיימים, כמו למשל השלב שבו מפסיקים לשאול אם ניפגש שוב, או הזמן שבו אתם נפגשים במקום שאנשים מכירים אתכם, או השלב שבו מכירים את המשפחה וחברים...

כל אחד מהשלבים האלה הוא הצהרות כוונות. אז יש עוד שלב מסוים. אם מבחינתך קשר יכול להמשך כמה חודשים, אני לא חושב שיש מישהו שיחשוב שקשר של חמישה חודשים הוא סתם, ולכן די הגיוני בשלב מסוים לעשות בדיקה. סביר שהבחור חכם מספיק כדי לדעת מה זה כן ומה זה לא (זה כן מראה על רצינות, זה לא הבטחה להתחתן)

 

 

אפשר לדעתי להסתמך על הסטטיסטיקה ולא צריך לחשוש לסיכוי הקטן שיצא שלילי.

 

אבל באמת כפי שכתבו לפעמים אחרות כדאי לבדוק מראש, ואז זה גם זה לא הצהרת כוונות וגם אין אפילו את החשש הקטנטן הזה

ולכן אם לא נוח לה "להצהיר כוונות" לדעתי הגיוני ביותר להמשיך ולבדוק רק לפני שמתארסים.

והיא לא צריכה לחשוש מ- "להיות כמה חודשים בקשר ואז פתאום לגלות שזה היה סתם.."

ב. בעוני לא כדאי להיות בקשר רגשי, כלכלי ורציני
במשך חודשים ואז לגלות רק רגע לפני החתונה
שאולי צריך לבטל הכל...

לא יודע מה האחוזים שזה קורה, אבל אם דור ישרים
הפך להיות סטנדרט (לפחות במגזר הדת"ל)
כנראה שיש לזה סיבה טובה לא?...

ג. מה גם שככל שעושים זאת יותר מאוחר
זה עולה יותר. בטח אם יש לחץ זמנים.

.. - לקראת נישואין וזוגיות

השורה האחרונה...

שצריך לעשות בתחילת הקשר, וממש לא הצהרת כוונות.

גם אם מדובר על סיכויים קטנים, לא רואה סיבה לדחות ולהכנס אולי למצב לא נעים בכלל.

(אנחנו מעדות שונות ולא עשיתי מסיבה אחרת לגמרי האמת) אבל עקרונית אני חושבת שעדיף לעשות ממש בתחילת הקשר או לפני שמתחילים לצאת כי יש אנשים שמבחינתם(ואני מבינה את זה מאוד) זאת סיבה להפרד/לא להתחיל קשר וחבל על כאב הלב

תפנה ישר לקופת חולים ותבקש התאמה. זה נורמלי, זה לגיטימי, וכל העולם - שמלא גויים גמורים למהדרין עד אפס מקום - עושה את זה כבר המון שנים.

דור ישרים בודקים רק דברים מסויימים, וגם לא עונים לך תשובה ברורה. שום דבר אצלם לא שקוף, ומי יודע מה הם עושים עם הנתונים שלך. זה אולי מתאים לקהילה חרדית של לפני 50 שנה, אבל אין שום סיבה בעולם לעשות את זה היום. קופת החולים תעשה בדיקות מקיפות הרבה יותר, וגם תתן לך תשובות מוסמכות הרבה יותר. ובכלל, הם יתייחסו אליך כמו אל אדם בוגר ולא ילד קטן. גם אם תצטרך לשלם על זה, זה יהיה גרושים לעומת החתונה עצמה.

 

עושים בשלב מתקדם של הקשר, שבו כבר ברור שרוצים להתחתן. לא מסובך בכלל.

זה נכון שאת יכולה לשנות קצת את מי שאת

 

אבל לכל אדם, איום ונורא ככל שיהיה, יכולה להיות זוגיות מתאימה

 

מהנסיון שלי זה ברור לי בלי שום ספק

שזה לא עניין של איזה אדם אתה,

אלא אם אתה במוד או במצב תודעתי  שמאפשר זוגיות או לא.

ויש דברים שכל עוד לא תפתור עם עצמך, כנראה לא תהיה במצב שמאפשר את זה.

 

אם אדם מאמין שהוא במצב שמאפשר זוגיות, זה החלק הכי משמעותי של מצב שמאפשר זוגיות

 

ואם אדם מאמין בטעות שהוא במצב שלא מאפשר, אז הוא אכן במצב שלא מאפשר

וכמאמר החכם: בין אם תחשוב שתצליח, ובין אם תחשוב שלא - בשני המקרים אתה תצדק.

בנאדם משתף בקושי שלו ומקבל תגובה שיש בה איזו קללה סמויה? (או גלויה)

למה? מה רע עשיתי לך?

ואולי הצלחתי.

@לב אוהב תמיד מטרילה אז לא יודע אם זה רלוונטי. אבל ישר כח אל תירא .

כי התגובה שלך מעידה שבכלל לא קראת את מה שכתבתי.

ובכל מקרה זו לא דרך

קללות זה לא משהו שעושים בשביל גימיק

התחזויות של בנות לא לריב - צעירים מעל עשרים

 

@ברוקולי
@סרדיוט

@לב אוהב

אתה חי בפראנויות.. אבל אדון אותך לכף זכות, אחרי הכל עם ההתחזויות שלי לאחרונה אי אפשר כבר לדעת

פרנויה שלך על ניק אחר :

אהה זה פצל"ש שלך?... - לקראת נישואין וזוגיות

והייאוש שלך אתה לא צריך לזרוק על אחרים.

נשמע הרגשה כואבת ולא פשוטה.

אין לי משהו חכם להגיד. רק אומר שקראתי ונגע בי.

ואם יוצא 6- זה אומר שתי אפשרויות:

 

1. לא יוצאים עם אף אחד מהחמישה..

2. זה אומר שיש אח"כ דאבל בזריקות ואפשר לצאת עם שניים במקביל 

יש את המחקר על ההוא שאמרו לו לבחור שיבולת אחת
מהשדה... אם את מכירה.

או שלא הבנתי

עדיף פשוט להפסיק להגיב לדברים שאת לא מבינה בהם

אני קיבלתי בתחילת דרכי יותר הצעות.

לי חשוב מישהו שעשה הסדר כי אז הוא מגיע אחרי שהוא למד תורה ויש לו בסיס תורני והוא מחובר לרבנים, להשקפת עולם.
אני מעדיפה מישהו שעוד בישיבה כי אני רואה אצל חברות שלי שזה שהם שייכות למקום כלשהו וגרות ליד הישיבה זה משנה מאוד

שיש לו ידע תורני , זה גם מראה לי שהוא לא מזלזל בזה, שיש לו את הבסיס.

אם הוא בא מבית המדרש זה משנה את השיח, הכל קצת יוצא משם גם בדיבורים קטנטנים, אני רוצה שתורה תעסיק אותו ושהקב"ה יעסיק אותו, ובסופש"ד שהבית שלנו יעבוד את ה' ובשביל זה צריך יניקה מסוימת

מנגד ברור שיש כאלה שמאוד מחוברים וגם לומדים הרבה אבל לא לומדים ספציפית בישיבה בהווה

ומניחה שיש גם כאלה שיודעים להתחבר גם אם אין להם רקע ישיבתי הכי מסודר

כן, זה ממש מאכזב כשזה כך.

וצריך לקבל החלטה עם מה אנחנו יכולים ורוצים להתמודד. לא החלטה קלה

ניגודיות יפיפיה, השתי שורות האחרונות - רמה אחרת. נהנתי.

והאמת (ביחס לתוכן, הנושא) - שיש בזה טוב ויש בזה רע ובעצם - אין בזה כלום (יצא לי קצת פילוסופי, לא להעלב, זה רק קצת עמוק).

כתיבה נדירה ברמות אחרות.
וכואב

חיזקתם

זה ממש יפה, אהבתי את הפשטות, אתה כותב מאוד יפה.

בהתחלה חשבתי שזה באמת תורם דם 

מה יהיה אחינו?

עזוב אותך מחיקויים, מה קרה לימים שהיית מעלה אתגר לסיום תבניות בורקסים?

זה היה יותר נחמד 

אם כולם היו כמוך כנראה שזה לא היה קורה..
ועשית לי חשק לבורקסים

לך תקנה גם לי 

 

אבל מה אחי בשביל מה לך לריב עם אנשים שמור על פאסון תצא הכי גדול.

תראה אותי לדוגמא, אני לא רב עם אף אחד...

 

 

 

שולח לאנשים חיסול וזהו 

מלא תקווה ואמונה! עוד ועוד!

היא רק אם הייתי מגלה את זה בבירורים. אם היא מספרת לי אח"כ אני מרגיש שרימו אותי, שאני לא יכול לסמוך עליה, ושאחרי שנתתי לעצמי להקשר פתאום מפילים את זה עלי. 

אני ממש מעריך את מי שמתמודד עם זה. ובכל זאת, לדעתי זה עוול לא לספר.

אם הייתי מגלה את זה בבירורים ועדיין היייתי מתרשם שזו בחורה מדהימה נראה לי שהייתי נותן לזה צ'אנס

אבל יש דברים שאני לא הייתי רוצה שכל העולם ומלואו יידעו עלי, ולא כולם יודעים.. 

בכל אופן, תודה על התגובה

בעצמי נזקקתי לזה בתקופות שונות. ובכל־מקרה מי שנוטל תרופות הוא לא בהכרח גרוע יותר ממי שאולי היה צריך לקחת ובמקום זה הבעיה נותרת בעינה.

 

שיהיה לך הצלחה כשתתחילי.. 

 

1. כדאי לשתף את הגורם המטפל לקבל כלים ולהתייעץ לאורך הדרך 

 

2. זו שאלה כללית וכל מקרה לגופו (עם מה מתמודדים / איזון / השלכות עתידיות) 
יש הרבה אנשים שעם הסבר נכון היו מסכימים 

 

3. לשתף כשמתחיל קשר.. אבל לא קשר מחייב וחזק מדי 
כמובן בהתאם לתחושה שלך ולקצב שלך.. 

פעם סיפרה לי חברה מתמודדת נפש- שהיא כל פעם מספרת חלק.. בהתחלה על הכדורים, ואז על התמודדויות נוספות. .

 

בהצלחה!

 

מצרפת דיון עבר- 

פגישות וכדורים - לקראת נישואין וזוגיות

נקודות טובות.

ואהבתי את מה שחברה שלך עשתה

 

וגם נראה לי שאם היא הייתה מספרת רק אחרי כמה פגישות הייתי מקבל את זה ומבין, אבל ברור שיש אנשים שזה כן חשוב להם לדעת מראש

מכיר כמה כאלה בזוגיות מדהימה
חצי מהעולם לוקחים תרופות נוגדות דיכאון.

בערך.
אבל לפעמים זה עולה לפני כן ואז חייבים לספר.

אפשר לדעת בגדול
אבל לזכור שכל תכנית היא בסיס לשינויים

כאילו, כשמדובר בשאלות באמת קשות, שלפחות כרגע אני לא רואה פתרון טוב ומיידי. אתה לא חושב שחכם יותר כן לברר את האפשרויות ולנסות להגיע להסכמה?

 

(בקיצור, אשמח שתרחיב..)

יש בלי סוף זוגות ששניהם מה שנקרא "קרייריסטים", והם מגדלים ילדים לתפארת.

 

את הפרטים איך ומה וכיצד אפשר לפתור במהלך ההריון או בחופשת הלידה, לא צריך להתעכב על זה לפני החתונה.

כרגע תסתפק בידיעה שזה אפשרי

אז יש הגיון ברצון שלו לברר דברים מראש..

אפשר להיות מתוכננים ובסוף יש משהו שבגללו הכל "משתבש"

אני חושבת שחבל להינעל מראש על תכנית מסודרת ובסוף להתאכזב או לא להיות מרוצים ממה שרצינו.

הוא נתן דוגמה, אבל באמת זה אותו עיקרון. כלל הדיונים מהסוג הזה.

כמה זה גבול שאתה לא מוכן לוותר עליו , וגם לגמרי תלוי בניכם אם דיברתם אתה והיא וראיתם שזאת בעיה שהגדרתם.
כן ראוי לחקור קצת אך בכל זאת אפשר להסתדר.
בכל זאת אלה יהיו החיים שלך.

כל עוד יש תקשורת פתוחה וכנה, רצון לעבוד יחד ולבוא אחד לקראת השניה, ומודעות לזה שעלול להיות קושי

לא צריך ואין טעם לרדת לפרטי פרטים.

באמת. החיים כל כך כל כך דינמיים.שזה לא ממש רלוונטי.

(אני זוכרת למשל בחור שרצה להבין אם אני בנויה לחיי אברכות, שממש ירד איתי לפרטים של האם יהיה לי קשה לוותר על גבינה צהובה בחיי היומיום. נו בחייאת. החיים הרב יותר מורכבים מזה)

זה סיבה שלא להתחייב ולהתקבע על פתרון מסוים, אלא להישאר עם ראש פתוח לאפשריות אחרות.

אבל כשם שאי אפשר לצפות שהאדם ישתנה ולבנות על זה, גם אי אפשר לצפות שנסיבות החיים ישתנו וש "איכשהו נסתדר"... לא?

במה שזה לא יהיה תואם את הכיוון שאתה מאמין בו.

או שיש שם סתירה של הערכים שלך.

כי אם הכיוון תואם אז תסתדרו.

אם לא, אז לא תסתדרו, גם אם תבנה תכנית מפורטת לפרטי פרטים.

 

פעם היה בחור שבמשך 3 שעות לא התקשר (אחרי פגישה) למרות שידע שבצד השני ממתינה לו מישהי
כדי לתת לי לבחון האם אני בנויה לחיי אברכות (עשה עליי סימולציה של סדר בישיבה)

היום זה כל-כך לא משנה
החיים אחרים לחלוטין
ואני מוצאת את עצמי בהמתנות אחרות לחלוטין...

שיש לנו איתו תקשורת טובה.

כי אנחנו בטוח ניתקל בחוסר הסכמות\רצונות סותרים וכו'.

במקום שיהיה לנו תוכנית פעולה מסודרת לכל אופציה, צריך שיהיה לנו מסגרת של כלי עבודה שאיתם נוכל להתמודד.

ממש אי אפשר לדעת מה צופן לנו העתיד..

כדי שיהיה קל
לנהל שיח
להתבונן על המציאות בצורה נכונה
גם בזמנים פחות מאירים.

בסיס משותף חזק, רחב, משמעותי וטוב כדי להתמודד ולפתור את כל הבעיות הללו. תקשורת לא פחות מנהדרת, אמון, הערכה ואהבה הדדית, רצונות משותפים, שאיפות משותפות, ערכים משותפים וסדר עדיפויות דומה.

 

אי אפשר להערך לכל תרחיש. אף אחד לא יודע האם ח"ו יהיו לו קשיי פוריות בלתי צפויים או שאחד הילדים יוולד עם מחלה קשה או אחד מבני הזוג יעבור תאונת דרכים שתשאיר אותו נכה לכל החיים.

אף אחד לא יודע אם יוולדו לו תאומים אחרי הריון קשה שרובו בשמירה והאישה תאלץ לעזוב את התואר ואת עבודת חלומותיה, אף אחד לא יודע אם בן הזוג לא ירצה במשבר גיל ה40 לעזוב את עבודת ההייטק הזוהרת שלו שבה הוא קיבל בכל שנה ושנה קידום מפואר ויהפוך להיות גנן פרטי.

אנחנו לא יודעים מה החיים יזמנו לנו, אולי נעשה אקזיט משוגע ויהיה לנו שקט כלכלי שלאחריו נחליט לשבת וללמוד תורה עד 120? אולי נשקיע בבורסה ותהיה נפילה חדה כשאנחנו רגע מלרכוש דירה ב3,000,000 ש"ח וכבר שילמנו מקדמה שמנה ופתאום נקלענו לחובות הזויים?

באמת תתחיל להתכונן לכל תרחיש ותרחיש?

 

אתה יכול לומר שלך חשובה משפחה מרובת ילדים ואתה שואף לחיי קריירה שבהם תבוא לידי ביטוי ההגשמה העצמית שלך ביומיום ומתוך כך שאתה מאמין בחשיבות המשפחה ורוצה להקים אחת כזו לתפארת אתה מחפש מישהי שדווקא תהיה הפוכה ממך בצד הנ"ל ותראה את עצמה בעבודה פשוטה יותר/ עקרת בית. זה כן. אבל זה עניין של סדר עדיפויות ולא של פתרון לבעיות שעוד לא התרחשו ואף אחד לא מבטיח שיתרחשו גם בעתיד.

רק אגיד שלצד המחשבות הטובות שמסכימה איתם
יש מצבי חיים עתידיים שכן כדאי למנוע
אבל זה ממש מקרה לגופו.
ואכמ״ל

כדאי להתארגן כמה שיותר על רעיונות (דווקא, הכוונה פתרונות לא מחייבים אבל בהחלט אופציונלים או פותחי אפשרויות). בכללי זו שאלה לזוגות שנשואים הרבה זמן.

כתבתם יפה.

הרבה פעמים כשיש משהו לא ברור עצם הדיון עושה הרבה סדר במחשבות. אז תודה גם על זה

פר"ח בגלל שזה מלגה קטנה אולי לא צריך.
תשאל את הרכזת שלך.

ראה כאן:
פטור ממס הכנסה על מלגת לימודים או מלגת מחקר לסטודנט או לחוקר במוסד אקדמי (זכות) – כל-זכות

(פרח מוזכר במפורש)

אני, במקומה - הייתי נפגע, אם היו אומרים לי שיודיעו לי כשיהיה צריך. ולא שהבחור יודע להתנהג ושיסביר מה יש או לא יש. אם מישהו חושב, שמותר להתעלם מהעניין האנושי. כדי "לבחון, לבדוק, לברר, לטפל, לוודא, להבין לחשוב וכו'". ולפי זה יענו על התשובה. אני חושב שיותר מ"פוגע" - זו התנהגות בלתי נאותה, מהצד של הבחור או מי שמייעץ לו

הבחור מתמודד עם משהו שאין לו יותר מדי למי לפנות בנושא ולכן הכל סהכ מובן

אין משנה מסודרת ביחס לנושא כי אין כל כך דיבור על זה.

 

תעשו הכל בליווי חינוכי של מישהו שאפשר לסמוך עליו. לא עוסקים בזה בצורה חובבנית

אבל בסוף שניהם גברים. רציתי לשמוע איך אישה מסתכלת על זה מהזווית שלה. בסוף היא צריכה להכניס התמודדות מורכבת לחיים שלה.

 

אם זה נושא שעוסקים בו מטפלים מקצועיים - מאיפה אתה יודע אם יש משנה סדורה בנושא או אין? ההתערבות שלך בקביעות "מתמודד עם משהו" - מאיפה אתה יודע? מישהו כותב פה, האם יש לך הוכחה אמינה האם זה אכן המצב? הרי אתה לא המטפל המוסמך המקצועי. "אין לו למי לפנות" - מאיפה אתה יודע? זה המטפל המוסמך צריך לענות - לא אתה. וכן הלאה.

אני לא הייתי שוללת מישהו על דבר כזה.
ברור שזה מורכבות אבל כולנו מורכבים.

אולי זה היה גורם לי לקחת צעד לאחור,אם זה היה מגיע בבום אבל בסוף לא הייתי עוזבת בגלל זה.

לטעמי, בפעם הראשונה שחושפים מישהי לעניין כדאי לעשות את זה בדרך אגב יותר, כשמצויים ברוח מבודחת, רוח טובה,
ליצור שיח במיוחד על זה זה יוצר אווירה כבדה בעיניי ונותן לזה משמעות רצינית.
יותר מהתוכן לדעתי חשובה הצורה בה אומרים.

לדעתי, כמו שאמרתי, לנסות להגיד איזה משפט בדרך אגב, באווירה טובה ולא מתוחה.
ולאחר שזה כבר נאמר ועבר קצת זמן לעכל את העניין אפשר כמובן, אם יש רצון בכך, לנהל שיחה על רגשות ולהרחיב את השיח על ההתמודדות.

המון המון בהצלחה וכל הכבוד לו

ואחרי שקראתי את התשובה של. @כבר לא ישיבישער נראה לי חשוב לציין שמה שכתבתי הוא רק אם יש משיכה לשני הצדדים, אם זה עדיין לא המצב לטעמי זה מורכב יותר,
ואת זה כדאי לעשות מוקדם , כי יש בזה קצת אפשרות של פגיעה בבחורה, בשונה מהאפשרות השנייה שלטעמי אין בה משום פגיעה אלא היא פשוט קצת מורכבת

אני חושבת שבמקרה שאין משיכה למין השני צריך בכלל קודם לשאול רב אם זה בסדר לצאת ככה..
זה לגמרי עניין הלכתי לדעתי.

לא לגמרי ברור מהשאלה מה בדיוק הסיטואציה.

 

די ברור שיש הבדל עצום האם המשיכה (ה "רגילה", לבני המין השני) קיימת, כלומר שבעצם ה'טיפול הצליח' ורק שיש התמודדות גם עם בני אותו מין, או שעדיין 'עובדים על זה' וכמו שכתבת שכחלק מהטיפול הומלץ שיצא לדייטים שאז זה סיפור אחר לגמרי.

 

בכל מקרה, כדאי מאוד להתייעץ עם גורם מקצועי ונייטרלי שבאמת מבין בנושא.

זה לא פשוט. המון המון הצלחה וס"ד!

 

כל בחורה שהוא יוצא שישאל אותה: אם היתה לך חברה שעברה פגיעה מינית ח"ו, באיזה שלב היית ממליצה לה לספר לבחור.

 

זה השלב לספר לה.

משום שמישהי שעברה פגיעה מינית זה בדרך כלל בוודאות ישפיע על היבטים מסוימים בזוגיות שלה, על היכולת לשחרר שליטה, לתת אמון ועוד.

בחור שנמשך לשני המינים, זה שונה.
היא לא תהיה חסרה. זה לא *חייב* להשפיע על הזוגיות שלהם

אני מחלק את התשובה לשני חלקים:

א. משיכה לגברים-

משיכה לגברים היא נושא מאתגר מאוד בנישואין, מכל מיני בחינות. לדעתי זה משהו שצריך לספר לבת הזוג, גם כדי שהיא תדע למה היא נכנסת ולא יהיה מקח טעות חלילה, וגם בשביל החבר עצמו שיוכל לקבל תמיכה מאשתו ולא ירגיש כל חייו שהוא לבד במסע הזה.

כמובן הסתרה של נושא כ''כ מהותי עלולה במשך כל הנישואין לגרום אצלו לחוסר יכולת להגיע לקרבה נפשית אמיתית עם אשתו, שהרי הסוד והתחושה שהוא לא כן איתה עלולים לגרום חלילה לניתוק נפשי.

מניסיון אישי, אין דבר שיותר מקל על ההתמודדות מאשר אשה שיודעת, שבוחרת לאהוב אותי ולקבל אותי בדיוק כפי שאני. לעולם לא הייתי יכול להיות אדם שלם כפי שאני היום, ובן זוג שלם וקרוב, אם הייתי שומר על זה בסוד.

ב. משיכה לנשים -

לא ברור ממה שכתבת האם ובאיזו רמה הוא נמשך לנשים. האם הוא יכול לראות את עצמו חי עם אשה וכו'.

אם המטרה של הדייטים היא לגרום לו להימשך לנשים, לדעתי יש כאן הונאה. הבחורה שמגיעה עם הרבה חששות ותקוות לא עושה זאת כדי להיות התרופה של מישהו אחר, גורם שאמור לעזור לו על ידי חיבור נפשי עמוק ושיחות מרובות לבדוק את עצמו האם הוא בכלל נמשך לנשים. היא לא חייל בלוח השחמט הפרטי של חייו.

אם לעומת זאת כבר יש משיכה ברורה ויציבה לנשים, והדייטים רק מיועדים להביא את המשיכה הזאת סוף סוף לידי מטרתה בעולם - קרי חתונה עם אשה ובניית בית - אז זה סיפור אחר לגמרי. במקרה כזה אני חוזר לסעיף א', כלומר זה אפשרי ולגיטימי לצאת אבל לדעתי כן חשוב להזכיר את העניין בשלב כלשהו לרווחת שני הצדדים.

חשוב שיזכור שאם בחורה מסוימת תרצה לסיים את הקשר אחרי שהוא יספר לה, זה לא סוף העולם. הקב''ה עשה לו טובה ומנע ממנו להיות עם מישהי שלא מתאימה לו, זה הכל. אני יודע בוודאות, גם מניסיון אישי וגם מעוד ועוד זוגות שאני מכיר, שיש הרבה מגיע בני ובנות זוג של ביסקסואלים שמקבלים את זה באהבה.

המון המון בהצלחה 🤗

טוב הרבה יותר

הביאו פה תשובות ממש מעניינות וחשובות תודה לכם!

אני בתור בחורה לא הייתי חושבת שנכון לספר לפני או בפגישות ראשונות כמו שאני לא אבוא ואספר על ההתמודדיות שלי על ההתחלה..

לכן צריך באמת ליצור קשר טוב וכשאתה מרגיש מספיק בטוח בעצמך וחושב שזה הזמן לשתף בהתמודדות תעשה את זה בצורה פתוחה ואמיתית...

ובעזרת ה' ברגע שזו תהיה מי שמתאימה לך היא תלמד איך להכיל את זה וגם איך להתמודד(לפעמים יכול להיות שיקח לזה זמן אבל צריך להבין שזה תהליך)


המון בהצלחה!!

ואני לא יודעת איך הייתי מרגישה אם זה היה קורה לי, אבל המסקנה שלי היא כזאת-אם הוא נמשך לבנות(גם אם הוא נמשך לבנים) בכלל ואליי בפרט(שהרי זה מה שחשוב) זה לא היה מפריע לי, אבל הייתי רוצה שיספר כי אני צריכה פתיחות בקשר שלי.

שיחכה עד איזור פגישה שלישית רביעית ואז יספר.
לדעתי שלב ביניים שעוד אין היקשרות אבל כן התאמה בסיסית.
מעבר לזה כנראה הייתי מרגישה מרומה
הרבה הצלחה

לובי של מלון וכו'

לובי של מלון
סנטר וואן
בית של אברכים כשהם לא בבית/ נמצאים אבל אפשר להיפגש בפרטיות
פיצריות

וחוץ מזה לפעמים אפשר לעלות לקומה של האולם ולשאול אם אפשר לשבת שם.

קניון
תחנה מרכזית
תחנת רכבת
סינמה סיטי

ישר מסרב

🤟

אז ממש ענק

זאת לא סתירה.

זה אני עניתי- וזה רץ ברשת😌

איך יש לך סבלנות לזה?

זה משעשע אותי😅

סבלנות היא מוצר בסיסי...

בשלב הזה היה צריך להבין שאתה לא נופל בפח.

 

 

 

בנימה רצינית: אני מבינה למה מתחזים יתחילו עם בת. אבל מה הם מנסים להרוויח פה? לשדוד אותך?

לא בכוונה כמובן...

את החולצה אני לובש מהרגליים, ומכנסיים מה-ראש
כששואלים אותי כמה זה שתים ועוד שתים
אז אני עונה...

אפשר להקרין בישיבת ממשלה את יובל המבולבל, אולי הם לא זכו לראות בתור ילדים

הם בוודאי ירגישו הזדהות עמוקה

הם מטרגטים חיילים/מילואימניקים

נפשך בסוף
שב תירגע עם מגש פיצה וחבר טוב שיודע להקשיב

קרעת עם הבדיחה על הפולנים..

ואיזה שליח יסכן את נפשו להביא לי פיצה עכשיו?

(פולני, סערה או לא סערה- אין טיפ!!)

והרבה שלוחים למקום

אולי תגיד גם כמה דברים טובים על פולנים שלא נתחיל לפסול על זה הצעות

גם במציאות!😌

אותו חאמסניק ביקש העלאת שכר כי לא משתלם לו להמשיך אחרי ששיגעת אותו חחחח
(דרך אגב ככה עושים את זה נכון ,אהבתי .)

אני מדמיין חמאסניקים יושבים בפיר ומשתמשים במילון בכדי להבין אותי...

'מעוכבי שידוך'.

כתבתי 'בעיה', במטרה לבטא מצב לא אידיאלי שבכוחנו לתקן.

איך נכון להגדיר את זה?

(אה, אתה צודק. יש פה טרול שחושב שמבחינה אידיאלית הוא צריך לשנות לאנשים את הכותרת. אני מסכים בהחלט, עם הטענה, שזה לא ראוי, ואפילו לא ראוי להתייחס לעצם הדיון בעניין הכותרת הבודדת, בלי לטפל קודם בבעיה המהותית - ההגדרה במילה "בעיה"
)

סתם אמרתי מה הרגשתי (;
ושאלה טובה אין לי רעיון כרגע

אולי הוא הרגיש שאת מתנשאת ושאת טובה יותר ממנו.

ואם זה כך, יש סיכוי שאת באמת טובה יותר ממנו.

ואם הוא לא יכול להכיל את זה, זה אכן חבל כי זה סוגר לך אופציות, אבל את יכולה להמשיך הלאה.

 

אל תרגישי רע מאנשים שנעלבים מזה שאת עושה את מה שמתאים לך.

יש אנשים שכל כך רע להם בתוך עצמם, או רגיש להם, או חסר בטחון להם.

שרק להיות אני, עם הבטחון העצמי או העוצמה שלי זה מרגיש למחוץ אותם.

סתם. חווייה מתסכלת.

יכולה לזכור יפה מאוד את הפעמים שאומרים לי סנובית באמת מתסכל

את פשוט חזקה וטובה מספיק

והוא לא בטוח בעצמו מספיק.

 

זה בראש שלו. את לא צריכה להרגיש רע עם זה

גם אני חווה דברים כאלה לפעמים, ממש לאחרונה מישהו הרגיש לא נוח כי אמרתי משהו מתוך בטחון וזה פגע בחוסר הבטחון שלו. קשה לפעמים להשתכנע שזה לא באשמתנו, אבל הרבה פעמים אנשים נפגעים מאיתנו בגלל סיפור לא פתור שלהם

העוצמה שלך לא אמורה בהכרח להאפיל על שלו

בקטע של פריקה, אני ממש מבין את התחושה.
אבל בתכלס, באמת, ברור שאפשר אחרת.
תמיד יש מה להשתפר. לדייק את המידות קצת קצת יותר.
ומי שמתחיל להיות גם וגם, זה הכי מקסים עוצמתי שיש.
וזה אפשרי.
אנשים נדירים ומתוקים.

בנאדם שבא עם חוסר בטחון לדייט - כל חוזק בזולת מודגש לו כחולשה שלו.

לפעמים בדייט מבאס וזה לא תלוי בכלל בך. זה תלוי בשני. הוא לא אשם בגלל זה אבל זה עדיין באס ומצריך התמודדות.

 

זה באמת מבאס להיות בדייט עם מישהו חסר בטחון. אין מה לעשות עם זה.

גם להיות בדייט כזה זה מצריך סבלנות וראוי להעריך על כך.

באמת מגיעה לה כל האמפתיה על זה.

מבין מה שאתה אומר ובכ"ז
לא מקבל את האמירה של המשפט הראשון.
זה לא נכון.

וממש לא האשמתי אף אחד. תקרא שוב מה כתבתי.
לקחת אחריות וליצור משהו שונה ויותר טוב, לא קשור לאשמה.
ממש לא.
ההתקדמות וההתפתחות האישית שלנו, לא צריכים להיות תלויים באשמה כזו או אחרת.
בכלל לא דיברתי על המקום של הצד השני. שבהכרח גם הוא זוקק עבודה. וכנראה אפילו יותר.

בתור אדם שלא תמיד יש לו בטחון עצמי אני אומר את זה.

לא חושב שלמי שיצא איתי מתי שהרגשתי חוסר בטחון עצמי היה לו שליטה בזה יותר מדי

רק סבלנות זה מה שטיפה נצרך ממנו.

 

לפעמים העוצמה בהכרח מאפילה. אומר לך מתוך הצד של החסר בטחון ולא המצד שבטוח בעצמו.

כך שפחות תרגיש את החוסר בביטחון עצמי

זה יכול להתבטא בסבלנות כמו שכתבת ובעוד דברים

אפשר לא להסכים, זה בסדר 🙂
לא חיפשתי להאשים אף אחד, גם לא אמרתי שאני לא מבין את התסכול. רציתי להאיר את הצד שבכ"ז יכול יותר.

כמו מה התחביבים שלך? מה עשית היום?

במקרה כזה אין יותר מדי מה לעשות כדי להגביר בטחון באדם עצמו.

אפשר למזער נזקים אבל לא מעבר.

יש עבודה שאדם צריך לעשות עם עצמו כדי שיהיה לו בטחון.

אני בכלל לא מנסה להיכנס לפרקטיות.
דיברתי על עיקרון.

את ההודעה הזו והקודמות לה, ואני מרגישה שאני חייבת להתייחס לעניין הזה.

אני מסכימה עם זה שעוצמה של אדם אחד לא אמורה להאפיל על האחר, ויש מקום לבקש להיות ברגישות ולהגיע לקשר בענווה. מה זה אומר? לראות את הגודל והעוצמה של כל אחד ולחפש את הדרך לשלב את שתי אלו יחד למערכת אחת שלימה ומשלימה. זה מקום בריא ונכון שמאפשר קשר בין שווים, ואף אחד לא ''יותר'' מהשני. במערכת כזו באופן טבעי מרגישים ביטחון במרחב, כי כמו שכתבת מגיעים לשם עם סבלנות ורצון להכיר בקצב שנכון לשני הצדדים.

אני לא מסכימה עם זה שאדם צריך לצמצם את עצמו, להביא את עצמו ב'פחות' כדי שהשני ירגיש יותר בטוח. אם למישהו יש עבודה לעשות בעניין, זה שלו, ואם הוא בחר להגיע למפגש מהסוג הזה, שהוא מהמשמעותיים ביותר בחיינו, נקודת המוצא היא שהוא לא נדחף לזה, אלא רוצה בזה, וגם יודע ובטוח במי שהוא ובמה שיש לו להביא למערכת זוגית. אף אחד לא רוצה להיכנס למערכת זוגית כדי לטפל בשני, וזה גם לא משהו שאמור לקרות.
לכל אחד יש את הסיפור האישי שלו, והדרך שלו וכחלק מהחיים והבנייה המשותפת אנחנו גם תומכים אחד בשני, ולפעמים עצם הקשר והחיבור מרפא בנו דברים, אבל אנחנו לא אמורים להיות המטפלים של בן/ת הזוג שלנו.
ביטחון זה משהו שנבנה מבפנים בתהליך עמוק ואישי, זה חלק מהחוסן הנפשי של האדם, היציבות שלו ומה שהוא מביא לקשר. אנחנו לא מושלמים, יש לנו מה לשפר ולתקן בעצמנו, ואם אנחנו בדרך זה המון. אדם שמגיע לשלב של להכניס עוד אדם נוסף לחייו, נכון שיתבונן בעצמו אם טוב לו עם עצמו ואם הוא שמח במקום שלו, ומסוגל לבוא ולהגיד 'זה אני ואני שמח בי, גם אם אני לא נמצא כרגע בכל הפסגות ששאפתי ואני שואף אליהן בחיי'.
זה לא הוגן ולא בריא לדרוש ממישהו אחר לתת לי את מה שאני לא מסוגל לתת ולמלא בעצמי מתוכי. זה עלול להרוס ולפגוע במערכות יחסים, זה מייצר המון אכזבות (בגלל חוסר היכולת לעמוד בציפיות הלא נכונות), ובעיקר יוצר קיבעון פנימי וצורך בלתי ממומש לקבל משהו ממקור חיצוני, לפעמים במקום לשנות את מה שדורש שינוי ולגדול ולצמוח מהמפגשים האלו שהקב"ה מזמן לנו בחיים. לפעמים זה קשה וכואב, אבל זה חלק מהגדילה שלנו.

חשוב לשים לב שאנחנו מעודדים את הדבר הנכון, ומחזקים את מי שצריך חיזוק וצריך לומר לו 'גדל', אבל לא בבקשה ממישהו אחר 'קטן'.

זה לא היה מכוון לכיוון כזה בכלל בכלל 🙂

הכל בסדר. אני חושבת שיש מקום לשני הקולות.

ברור שיש מקום לעבודה עצמית.

אבל יש סיטואציות בהן לא משנה כמה עבודה עצמיתת אתה עושה עם עצמך, יש משה לא פתור בצד השני שיגרום לו להרגיש אותך כפוגע או כחזק מדי. וזה ממש לא בתחום אחריותך.

עריכה: וזה גם יהיה לא נכון וגם הרסני לשני הצדדים אם תיקח את האחריות על מה שאינו באחריותך.

אני כן בטוח, כמו שאילת השחר כתבה, שרשרת זוגי לא נועד בשביל אותה עבודה עצמית

לגבי האחריות? (כן אני יודעת שזה מעצבן אנשים להפגש בעמדה הזו, זו דורש מהם לצאת מאזור הקורבנות ולעבור למצב של לקיחת אחריות. זה חלק מהאג'נדה שלי בחיים, גם כלפי עצמי. וזה לא סותר את זה שאני יודעת להיות אמפטית ולהכיל קושי של אנשים, אני פשוט חושבת שאף אדם בעולם לא יכוכל לעשות את העבודה שאני או אתה או כל אחד אחר באנו לעשות פה)

ולא ממש הבנתי את המשפט שלך בגוף ההודעה...

"אבל יש סיטואציות בהן לא משנה כמה עבודה עצמיתת אתה עושה עם עצמך, יש משה לא פתור בצד השני שיגרום לו להרגיש אותך כפוגע או כחזק מדי"

מתקן מה שרציתי לכתוב בגוף ההודעה:
אני כן בטוח, כמו שאילת השחר כתבה, שקשר זוגי לא נועד בשביל אותה עבודה עצמית שאתה עושה עם עצמך.

"אני לא מסכימה עם זה שאדם צריך לצמצם את עצמו, להביא את עצמו ב'פחות' כדי שהשני ירגיש יותר בטוח."

אולי התבלבלתי, אבל לא חושב שכתבתי משהו כזה.
כתבת דברים חשובים, שלמיטב ידעתי לא סותרים את מה שאמרתי.

טעמי מצוות לא נתגלו.

למה לא נתגלו?

אם יש מישהו שהשורש נשמה שלו קרוב יותר למצוות תפילה. ויש מישהו שהשורש נשמה שלו קרוב יותר למצוות לימוד תורה.

עכשיו, הם נמצאים וצריכים ליצור שיתוף. איך הם ייצרו שיתוף? ברור, שזה שקרוב למצוות לימוד תורה, צריך ללמוד להכיר בערך התפילה, ומי שקרוב יותר למצוות תפילה, צריך להכיר בערך לימוד תורה. איך עושים את זה? אם את תגידי: כל אחד צריך להתחזק בהכרת הערך של המצווה שהשני קרוב - מה זה להתחזק? את יכולה להגדיר? להתחייב - להתחייב למה? 'לא לפגוע' - זה חסר הגדרה. זה אומר שהמחוייבות לא עומדת על גדרים שאפשר לברר. להגיד 'אני מקבל מראש את זה שהשני ידרוש דרישות שלא מקובלות עליי, או את זה שאני אדרוש דרישה או אבקש בקשה עם הסבר, והוא יגיד 'סליחה, לא הבנתי'. וגם יוסיף הסבר: 'זה באג במערכת החשיבה הגברית' או 'בתפיסה הנשית'. זה, כמובן, לא הופך את ההגדרה ליותר יעילה. אפילו אם תגידי 'הוא יתחייב להתנצל' - זה עדיין לא מגדיר. והסביבה היא פשוטה - גם התנצלות צריכה הגדרה - כזו שתגדיר את הטעות באופן ראוי. צריך - תמיד צריך - הרבה הסברים והגדרות. אבל תמיד צריך - גם עקרונות ברורים מחייבים - ולא רק עקרונות של 'עשה'='גדל', ומניעת 'לא תעשה' = לא להגיד 'קטן'. אלא חובה גם להבין מה היא חומרא דאתי לידי קולא, וקולא דאתי לידי חומרא (הקלה שבאה לידי החמרה, והחמרה שבאה לידי הקלה). ולכן - טעמי המצוות לא נתגלו - הם עקרונות שנכונים תמיד, אבל נכון להשתמש בהם תמיד תוך כדי בירור עם המבין הלומד, לא רק על פי העיקרון, אלא על פי האדם שיכול לברר אותו ואת התקיימותו בצורה נכונה)

 

ולכן בלתי נמנע מלדבר על הקטע הפרקטי

 

ברור שמבחינת בין אדם לחבירו דרך ארץ וכולי צריך כמה שיותר להיות רגישים וסבלנים וכולי כדי שבנאדם ירגיש כמה שיותר בטחון.

אבל זה לא סותר העובדה ש...

לפעמים, במצב קיצוניים של חוסר בטחון אפשר רק למזער נזקים ולא מעבר.

אדם שהוא מרגיש שהוא לא שווה, שאין לו ערך - דייט זה מפגש שיאיים עליו.

 

העניין הוא שיש פה הקשר מאוד פשוט - חרדה - איך שאני אתנהל בדייט או מה שהבחורה תחליט זה מה שיקבע את הערך העצמי האישי. באמת תודעה כזאתי גורמת לחוסר בבטחון בהקשר הכללי של הדייט. 

ב"ה נשמע שאתה לא מכיר את זה אבל זה קיים

אוווווווו (חולם, שורוק)

זה נשמע שאתה מתייחס לכל דבר בחיים כמו לדייט (בסוד אני אגיד לך, שאני כבר יודע בדיוק למה הטרול אתה - מתנהג ככה - זה לא מסיבות שקשורות לנאמנות! זה סיבות שקשורות לגניבת נאמנות!)

התיאור שלך זה תיאור כאילו דייט זה הדבר היחיד בעל משמעות לאורך כל מה שיש לעצמך

במובן של פגישה של אישיות מול אישיות,נפש מול נפש את באמת לא יכולה לדעת מה העוצמות שלו.אולי הוא כרגע בדיוק בתק' רגישה מכל סיבה שלא תהיה ?
אנחנו כל הזמן,לפחות אני,מגלים כמה הדברים שחשבנו והיינו בטוחים בנוגע לאנשים מסויימים כ"כ לא מדוייקים מוגבלים וחסרים.
יכול להיות שאת מדברת על עוצמה חיצונית כמו כריזמה ונוכחות,יש עוצמות שקטות שצריך להפגש איתם כדי לגלות אותם.לפעמים אנשים עוצמתיים לא יודעים ולא חושבים את זה על עצמם וזה לבדו רק מגביר את העוצמה שלהם.

תמיד יהיה אפשר לומר את זה, לא?

אז צריך ענווה ועין טובה.לזכור שאנחנו לא יודעים הכל.
וזה לא אומר שצריך להמשיך עם כל אחד שיוצאים איתו .

הסיטואציה הנוכחית היתה יוצאת דופן. (כלומר היה פה משהו חריג, לצערי)

היא לא אמרה בפירוש. - אבל היא אמרה ועוד איך באופן שלא בפירוש.

היא אמרה, שהיא בכלל לא הרגישה אותו! היא הרגישה את עצמה! היא הרגישה, ש'להיות לידו זה סנובי או פוגעני'. ככה היא לפחות מתארת את זה כאן. בהקשר הזה, בכמה משפטים שהיא מביאה כאן. שזה אומר, שכל מה שעלה בידה, בסיכום הזה, זה להסביר, שיש לה לפעמים תחושות שהיא סנובית ופוגענית - ומבחינתה - היא יודעת מי 'אשם' כביכול בתחושות האלה. מי שאשם, מבחינתה, זה מישהו, שהיא יזמה מרצונה להתקרב אליו. והיא לא מעוניינת להבין אותו, לפני שהוא יגיד לה: אני מבטיח לך, שאני לא אעבור את העבירה של לגרום לך להרגיש כך. את הרגשות של עצמה (=הרגשות של הטרול, כי זה הטרול) היא לא רוצה להבין. את האדם האחר, היא רוצה שהוא יתחייב להגיד לה שאין עליה שום אשמה משום סוג, ואם לא, כנראה שעצם קיומו גורם לה (גורם לטרול)להרגיש תחושת אשמה.

את באת את? היית את האמיתית? אז את בסדר גמור, מעולה. לא עשית שום דבר לא בסדר.

לגביו, שתי אופציות -

או שהוא גם היה מי שהוא באמת ואז גם הוא בסדר וזה פשוט לא מתאים (והאמת, שאם שניכם הייתם אמיתיים ויצאת סנובית איכשהו למרות שאת לא אז את יותר מדי טובה בשבילו כנראה...) וזה לגמרי בסדר, לא כולם בעולם מתאימים.

או שהוא לא היה מי שהוא בשיא האמת אלא גרם לך בצורה לא הכי אמיתית להרגיש לא בסדר ואז בוודאי שהוא לא בסדר ולא מתאים וזה לא יפה ואת היית לגמרי בסדר ושלום על ישראל.

 

אז זה אכן אוף ולא נעים, אבל את היית בסדר גמור.