פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 209)

רק שאז פונים באמת לאחד הצדדים ומציעים.

או דרך @ברוקולי שלנו

וזו הזדמנות להזכיר שאם עולה רעיון ואתם מתלבטים תבואו לשאול אותי
( מתלבטים טכנית למשל פערי גיל)

וואלה טרם עלתה לי מחשבה כזאת.

 

אבל יאוו, עכשיו מסקרן אותי מה הרעיונות של אנשים🤭

הזקנה הרכלנית שבי יוצאת

שאלות ותובנות שפותחות תראש(:

בטוח נמצא

ועוד הרבה הרבה זמן, אתם תגלו שזאת הייתה בעיה שלכם. (אתם תגלו את זה עוד קצת זמן, אבל זה יקח לכם הרבה זמן להבין)

גם לפי הסיפור חיים שלו זה מתחבר לי ממש

וזה רק לעורכי דין

אי אפשר לדעת מה המשמעות של זה אם יש לזה משמעות בכלל

 

אולי טיפה לחכות וכן לפתוח את זה.. אם במקרה נחשפת לזה וזה מטריד אותך הגיוני שזה קריטי ביחס שלך אליו וזה עשוי להשפיעה על הקשר. גם אם זה יכול להיות מורכב נשמע לי הגיוני שזה חשוב ביחס לקשר.

העניין הוא שאנחנו אמורים להיפגש היום,

וקשה לי לשחק אותה שהכל בסדר, כשלא..

זה מטריד אותי ממש

חשוב שתהיי קשובה לעצמך..

גם את לא חייבת לפתוח את זה על ההתחלה. אולי כן כדאי על ההתחלה... מה שמרגיש לך נכון לשניכם ולקשר.

לעורכי דין בד"כ יש גישה חופשית לכל מיני מאגרים של בתי המשפט. את מן הסתם לא תרצי להפוך לאשתו של פושט רגל וכיו"ב. ממליץ לפנות לפורום המתאים, אולי במקרה יהיה שם עו"ד שישמח לגגל בחינם את שמו של המדויט במאגרים הרלוונטיים.

https://www.lawforums.co.il/Forums.aspx

חיפוש נעים

הרבה פעמים בגוגל מופיעים פס"ד שמדובר בדיני תעבורה.. כמו משפט לפני שלילת רשיון או משהו כזה.. 

נכון צריך לבדוק אבל לא תמיד זה כזה מפחיד כמו שזה נשמע.. 

 

 

 

זה יכול להיות משהו אווילי ברמות כמו דו"ח חניה שהוא התעקש להישפט עליו כי לדעתו היה שגוי? באמת שאי אפשר לדעת מה זה. תבדקי...

תשאלי אותו במה מדובר.

יש עברות על החוק שלא מעידות דבר רע על אישיות הבן אדם

אלא על סדר העדיפויות המעוות של הפרקליטות ושל רשויות המדינה

עבירת תנועה, למשל, ברוב המקרים לא תתורגם לפסק דין.

חיפוש מתקדם

סיכוי סביר מאוד שמדובר במשהו פחות בעייתי מאיך שזה נתפס... ולא בהכרח רמאות/שקר/עברת תנועה מסכנת חיים וכו'.

מכירה גם לא מעט בחורים במצב הזה^ שהגיעו אליו בעיקר כי היו עם אנשים מסוימים/במקום הלא נכון/דברים שלא בעייתים בפועל (בעיקר בנושאי א"י/הר הבית וכו'). אם זה מתאים, כנראה שזאת הסיבה.

ו- תמיד אפשר לשאול- אם אין מה להסתיר, אז אין מה להסתיר. כמובן בניסוח והקשר מתאים.

בהצלחה(:

עד שאת יודעת באמת להתייחס לזה בצורה נכונה

 

1 מקצוע שאת לא מכירה - אל תניחי לגביו שום הנחות. תבררי עם אנשים בצורה רצינית, או שתדברי עם הבחור עצמו ותנסי להבין מה האופק הכלכלי של המקצוע.

2 תעשי בירור, עם חברות נשואות, כמה באמת צריך ואיזה גובה של משכורת יכול לספק את זה

3 תתייחסי לא רק לחלומות של הבחור אלא גם מה הוא עושה כשהוא מתעורר - האם הוא אחראי כלכלית? (באופי!!)

 

לפסול בחור על התוכניות הכלכליות שלו, כאשר את לא מבינה את המשמעות של התוכניות האלה, וכאשר לך עצמך אין תוכנית מסודרת, זה בעיני במקרה הטוב עצלות על חשבון אחרים, והרבה פעמים לא מדובר במקרה הטוב. אבל בכל זאת, מחמת הספק אדון אותך לכף זכות ואניח שאת באמת מנסה ללמוד ולכן אין כאן עצלות אלא רק חוסר ידע. אז תהיי מודעת לזה, תהיי פתוחה ללמוד ולהכיר דברים חדשים.

בהצלחה

תודה! עשית לי סדר

ולא בטוחה שהבנתי עד הסוף למה אתה מתכוון ב-3...

 

 

(אגב, דנת לכף אמת, אני באמת מרגישה שחסר לי ידע חשוב ואין איפה למצוא אותו, לכן אני מנסה לברר)

אז מצוין, את אחראית וזהירה, ואת שמת לב שאת לא מצליחה להבין איך לתת את המקום הנכון לשאלה הכלכלית

 

3. 

התכוונתי שגם אם לבחור יש חלום להקים חווה, השאלה היא מה הוא מתכנן. חלומות זה הדברים שאנחנו עושים אחרי שסגרנו את הפינות שבעדיפות גבוהה או חיונית.

אז אם הבחור חולם להקים חווה אבל כרגע הוא בעלים של עסק מצליח לייצור מעילים, את מסודרת כנראה

לעומת אם הוא חולם להקים חווה והוא לא עושה שום דבר במקום, אז הוא סתם עצלן והחלומות שלו הם הבעיה הקטנה

או אם הוא חולם להקים חווה והוא כבר מנהל חווה קטנה, זה אומר שהוא אדם מעשי ואני מניח שהוא כן מודע לשאלות הכלכליות

 

רוב הבחורים (חוץ מכאלה שמתכננים לחיות כאברכים, וגם מהם לא כולם) לא בונים על המשכורת של האשה כבסיס כלכלי. גם אלה שכן לוקחים את המשכורת של האשה בחשבון, כנראה לא יהיו תלויים בה. השאלה המהותית היא אם הם יודעים להתנהל כלכלית או לא, שהיא לא תלויה בכלל בתחום שהם מתמקצעים בו

הרבה לפני כסף זה וייב וסגנון חיים. הייתי קודם מברר אם זה מתאים לך מצד עצמו.

וגם ענווה

בחורה עם אופי שמח וחם
זו תכונה שממש מושכת אותי ולא משנה עכשיו למה

חושב שגם עם מי שלא כזאת אסתדר אבל יקח יותר זמן

שכולם אומרים אותה בבירורים

 

"הוא בחור שמח וחם"

 

ובפועל הוא לא באמת כזה.. יצא לי כמה פעמים..

אולי זה תכונה סובייקטיבית

גם לי נראה שזה סובייקטיבי

אנשים שמכירים אותו קצת יותר מפגישה אחת כנראה...
אה, אולי זה ענין של סגנונות היכרות. יש אנשים שחושבים שהם מכירים אותו עוד לפני שהם באמת מכירים.

לכל אחד יש הגדרה אחרת למושג "שמח וחם"

מנסיון שלי הרבה הגדרות ותפיסות מתאזנות בטווח זמן לא גדול תוך פגישות בודדות

אבל עדין, אני מחפשת שמחה אחרת כנראה..

 

בסוף לדעתי מה שמחבר את בני הזוג זה שזה אותה שמחה, שהם מבינים זה את זה וצוחקים זה עם זה, ככה נוצר חיבור לדעתי.. 

יש את החלק של הפאזל בהתאמה אבל יש גם את החלק של ההתכללות. אם הכל היה תלוי רק בהתאמה בשיטת הפאזל- הרבה מאוד זוגות להערכתי לא היו נשואים היום.

שימי לב שכתבת "ככה נוצר חיבור לדעתי", שזה קצת סותר את הדרך שאת אומרת- לחפש מישהו שמשדר בדיוק על אותו גל שאני מחפשת בתחומים שחשובים לי בזוגיות (כגון שמחה). כי אז לא מדובר בחיבור שנוצר אלא בחיבור שקיים ממילא. זה לא יצירת חיבור אלא מציאת חיבור. אני חושב שאהבה מורכבת משניהם.

ומה גורם לזה להיות מעבר להתאמה?

 

החיבור האמיתי, השמחה שיצרו ביחד.. 

 

 

 

 

מרגישה שממש ניצלשנו את השירשור הזה.. סליחה!

כי אחרת, איך נסתדר מתי שיהיה פיצוצים?!

שכל, בטחון עצמי, עומק, חוש הומור, רגיש, לא ביקורתי

@אלפיניסטית @סרדיוט @נוגע, לא נוגע @והעיקר-לשמוח @advfb @היא יושבה בחלון

תוכלו בבקשה לפרט למה בחרתם בתכונות האלה? מה התכונות האלה אמורות לתרום לתחושה/ הקשר/ חיים שלכם?

חשוב לי להעריך את בעלי ולהרגיש שהוא יותר ממני וחוכמה ועומק זו תכונה חשובה בשביל זה ובשביל שאוכל לנהל אתו דו שיח ודיון ברמה שאני רוצה

חוש הומור זה גם כי מן הסתם אני לא אוכל לחיות עם אדם בלי חוש הומור- וגם כי לאנשים חכמים ועמוקים כמו שאני רוצה יש לפעמים בעיה שהם לוקחים את עצמם מדי ברצינות, והומור עצמי ממתן את זה. 

ביטחון עצמי דווקא לא קריטי נורא אבל זה בונוס נחמד מאוד . 

אה וגם חשוב לי שהוא יוכל להבין מורכבויות ולהכיל שוני ושלא תהיה לו ראיה מצומצמת או קיצונית מדי.

וגם שיוכל להודות בטעויות שלו או לקבל דעה של מישהו אחר בלי לחשוב שזה מוריד ממנו.

ובנוסף לכך- אחרי כל ההעמקה והחכמה, הדרך להתחבר לדברים זה לחוות אותם. אדם שמח שאוהב את החיים ויש בו חיוניות וחיבור לחוויתיות אפשר להגיע איתו לעומקים גדולים של קשר ושל אהבה. וגם בעבודת ה' זה ככה, כשיש יותר מדי שכל וחשיבה כל הזמן אי אפשר להיכנס "לתוך" עבודת ה'.

אתה מהאנשים שפספוס שלא יכלו להכיר את הרב זצ''ל בעצמו

הלוואי
חבל שלא זכינו אפילו לראות אותו מאחוריו..

ונכון.
לפחות השאיר לנו לפליטה את כתביו, ומי שזוכה הלא בבואתו משתקפת לו דרכם, בבחינת בעל השמועה עומד כנגדו.

קשה מאוד לבחון

אז זה משהו כביכול חיצוני

זה בעיקר הרווקות ולכן כשזה יפתר- תהיה גם פנימיות של שמחה וגם חיצוניות שלה

שמישהו מקבל אותי כמו שאני היא תחושה נפלאה.

וגם להעלות קשיים והתמודדויות ביחס לקשר וביחס אלי וביחס אליה - צריך כנות בשביל זה.

שכדאי שיהיו בעלי חסד

לגבי לב טוב זה נמצא במשנה 

'אמר להם, צאו וראו ^לב איזוהי דרך ישרה שידבק בה ^לג האדם.

רבי אליעזר אומר, עין טובה.

רבי יהושע אומר, חבר טוב.

רבי יוסי אומר, שכן טוב.

רבי שמעון אומר, הרואה את הנולד.

רבי אלעזר אומר, לב טוב.

אמר להם, רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם.'

 

אדם שיש לו לב טוב בכללי, הוא יתנהג יפה לאישתו גם כשקשה לו איתה כי הטבע שלו הוא טוב.

 

אני מניחה שיש עוד דברים שהם תלוי האישיות שלי כמו אדם עמוק, מכיל וכו' אבל זה כבר קשור לאופי שלי ולא למידות. כלומר מבחינת אופי אני מניחה שגם אם לא אכריז על זה אם זה יהיה אדם שלא מתאים לי ברמה הרגשית ישר אזהה את זה. אבל ברמת המידות זה משהו שאני יכולה לבחור בפועל וזה מה שכתבתי שחשוב לי

יש כמה ..
ישר ,שקט ,כושר הנהגה וקולט את השטח
צריך להסביר ?
ישר- כי ככה לא נראלי צריך להסביר
כושר הנהגה , למה? כי זאת תכונה שאני אוהבת וקל לי להרגיש ביטחון כך.
שקט- כי למרות שחשוב לי יכולת הנהגה חשוב לי אדם שקט שלא עושה הרבה רעש וגם מחובר לאני הפנימי שלו
קולט את השטח- חשוב לי אדם שקורא את הסביבה
מרגיש לי שכך יהיה לי הרבה יותר קל שנבין אחד את השני.

נסיתי להסביר כמה שיותר

למה? אני חושב שזה מגיע מהרגש והאינטואיציה יותר מאשר, השכל, אבל אנסה להסביר, אני מחפש מישהי שאני ארגיש איתה בבית, שאיתה הרגשות שלי משתחררים במקום בטוח..

לנסות לשנות את הגישה שלי.
כשהייתי נותנת צ׳אנסים כי חבל, ואולי אני מפספסת, ואולי אני טועה במה שאני מחפשת- זה באמת היה נגמר כמו שאת מתארת. וזה היה מתיש. ופשוט עושה לי רע.

אז אני מנסה להפסיק עם הלמה לא, ולעבור ללמה כן.
למה לא זה פשוט לא מספיק בשביל לצאת. אני מנסה לחפש סיבות למה כן, ספציפית איתו.

ואם אני ממש מנסה, ובכנות אני מרגישה שזה לא קשור- אז לא.
אבל אם אני מוצאת אפילו משהו אחד למה אני כן רוצה לצאת דווקא איתו, אני מנסה. וגם אם זה באמת לא מתאים בסוף אני יוצאת הרבה פחות מותשת ומבואסת. לא בדיוק יודעת להסביר את הרציונאל, אבל לבוא מהזווית הזאת קצת מקל על זה.

באמת לברור דייטים ולאגור כוחות זה שיקול אמיתי ורציני שצריך לקחת אותו בחשבון.

אם את בתקופה שיש לך הצעות שווה לבדוק מה שהכי מתאים לך.
אם את שמה לב שזה מוטיב חוזר שאין לך דייטים ואת רוצה לצאת כבר שנים ואין דייטים בפועל
תצאי כי יתכן שבלי לשים לב את פוסלת על דברים לא מהותיים ואז ההצעה לא הופכת לדייט.
יש לי חברה כזאת . מאוד מאוד מוצלחת אבל לא מבינה שהיא במו ידיה גורמת לכך שלא יוצאת בכלל לדייטים

אצלי פעם הייתי נפגשת, כדי לבדוק את עצמי במקומות האלו

שאני חסרת רצון להיכרות אבל "נותנת צאנס" כזה...

אבל זהו, היום לא. נפגשת נטו אם רואה פוטנציאל ורצון....

אין לי סבלנות וכוחות לזה היום, במיוחד שב"ה לומדים לסמוך על מה שמרגישים

אם את מרגישה שאת באמת יכולה לסמוך על עצמך- אל תפגשי. זאת דעתי

 

בהצלחה

 

(הייתה הצעה טובה, הסכמתי לה, ונתתי שני מספרי טלפון של חברים טובים(!) לבירורים. לא האמנתי שהוא יעשה לי את זה, אבל השדכנית מעדכנת שהבחורה לא מעוניינת כי אחד החברים אמר לה שהוא לא רוצה לדבר כי הוא לא מספיק מכיר. מה התברר? אותו בחור החליט, בלי לעדכן אותי, שלא נוח לו להיות הממליץ שלי (היה איזשהו משבר לאחרונה שב"ה מתגברים עליו) כי הוא לא רוצה לשקר ולומר שהכול בסדר כשהכול בעצם לא היה בסדר. אמרתי לו אוקיי אחי, אבל למה להגיד לבחורה שאתה לא מכיר אותי? מה תחשוב בחורה על בן אדם שנתן לה מספר טלפון של חבר, והחבר אומר שהוא לא מכיר? אם אתה לא רוצה להיות הממליץ שלי אז סבבה, אין לי בעיה, אבל למה לדפוק אותי...)

לא ליפול על אחד כזה כדאי להיזהר.

אבל אם שאלו אותו אחרי שנתתי את המספר שלו ודיברת איתו על זה אז פגיעה באמון שאין לה הצדקה. מצופה מהחבר לסרב.

לטווח הארוך
בצורה עקומה ופוגעת
החבר דווקא היטיב איתך

תרגיש טוב יותר,
וכדאי להגיד לו שנפגעת מהדרך

אומרת ששלחתי מספר אחר בטעות..(מה שיכול מאוד לקרות לי)

יש לחבר שלך זכות מלאה לא להמליץ עלייך .
אתה לא צריך לכעוס עליו זה שהמליץ לך פעם לא אומר שעכשיו הוא מעוניין.

ובנינו אתה גם זכית בזה , קיבלת חבר ישר שאומר לך מה הוא מרגיש אתה בתמורה יכול להגיד לו איך אתה מרגיש בהתאם לזה.. שאתה לא חושב / לא מסכים איתו.

וגם אם היה ממליץ כנראה היה רומז שהיית בתקופה מורכבת ושם היה נופל בלשון הרע ואותך מוציא לא טוב.. כי הרי הוא חושב שעברת משהו טרגי שלא יכול לגרום לך להיות בזוגיות .

כן ממליצה לקחת חבר שאתה סומך עליו ולהסביר לו למה אתה חושב שאתה כן כשיר לנשואין למרות שהיה לך אתגר או קושי
והוא יהיה איתך מהלב כי יבין את כל התמונה.

ונכון בסופו של דבר נפגעת, אפשר להבין מאוד גם את הצד שלך , תשאל אותו איך היה מרגיש אם אתה היית עושה לו אותו דבר .
הטעות היחידה שלו היתה שלא ביקש ממך שלא יפנו אליו מלכתחילה.. מאז שדעתו השתנתה.
ואז לא היו פונים אליו

הכעס שלי עליו הוא לא שהוא לא המליץ.

קשה לך להמליץ עליי? מקובל, מעריך את היושרה והכנות שלך, אבל אתה צריך להגיד לי שאתה לא ממליץ.

לא הגיוני שאני מגלה שהחבר החליט לומר על דעת עצמו "אני לא מכיר את הבחור",

הסכמת להמליץ עליי, אז אם החלטת שלא מתאים לך, אתה צריך לומר לי... על זה הכעס שלי.

פעם כשפנו לחברה שלי להמליץ והיא לא יכלה מכל מיני סיבות, היא פשוט אמרה להם שהיא לא יכולה והביאה להם מספר של חברה אחרת.
הכל סבבה, לא מתאים לו אז לא חייב, אבל לפחות שלא יגרום נזק.

אבל האמת, עדיף לך ככה. טוב שגילית אתזה, ותמצא חבר אחר.
אם הוא לא היה אומר את זה ישמצב שהוא היה ממשיך להמליץ עליך, אבל ככ גרוע כי הוא לא רוצה שזה יפגע בך אפילו יותר. אז חסכת אתזה לפחות..

איך יוצרים זוגיות של "שנינו ביחד וכל אחד לחוד" - כיפה

תודה..
אני מדברת יותר על עניין של שיתוף רגשות, חוויות וכו'.

אפשר אולי דוגמא?

נגיד, התמודדות כלשהי שיש לאדם.

לא אהיה משפך לתוך האוזן של רעייתי. אני אוהב להחזיק ברובד סודי.

הבנתי, ואתה לא חושב שזה סותר את חלק מהמהות של זוגיות?

בעיניי הנקודת מוצא שצריכה להישאל היא- מה משמעות הקשר שלנו כבני זוג?

אם אני תופס את זה כמשהו שמגביל אותי\חוסם אותי,

אז תמיד ארגיש צורך להתגונן..

אבל..

אם אני תופס את המשמעות של הקשר בין בני זוג

כמשהו עליון ובעל ערך משמעותי,

הגישה שלי לקשר הזוגי תהיה הרבה יותר טובה.

ומכך נובע,

שגם המקום הפרטי שיש לכל אחד מבני הזוג, הוא ממקום בריא שמשלים את הזוגיות ולא בא נגדה.

לדעתי,

בריא והגיוני שלכל אחד מבני הזוג יש דברים שהם רק שלו, 

קשר זוגי לא אמור להיות מחניק ודביקי הוא אמור להיות שמח ומאוזן..

 

כל אחד מגדיר אחרת מה זה ביחד, מה זה פרטיות, וכו',

ולכן זאת שאלה קצת טריקית..

 

אהבתי את הנקודה ששמת עליה דגש.


תודה.

אני חושבת שאחרי חוויה השותפות והחיבור

וההחלטה להיות אחד. 

ויהיו חווית של אחד

יהיה חייב גם ליצור מרחב פרטי לכל אחד, אישי,

מה יהיה במרחב הזה ומה יהיו הגבולות שלו? כל אחד ומה שמרגיש לו.

כן חשוב לשים לב לצרכים של השני. ובתקווה שהרצונות אחד של השני יסתכרנו 

אבל בטוח שבדרך לשם זה הרבה ניסוי וטעיה, ואולי אפילו פגיעות וכאב.

וברור שלא כולם בכלל צריכים את השיח הזה ולא ברמה של לדבר על הדברים האלו

או שאולי הם צריכים אבל לא מודעים על החשיבות והצורך או לא יודעים איך לעשות זאת. 

 

לי זה לא נשמע כמו אידיאל אלא כמו ההכרח האלמנטרי ביותר.
אני לא מבין מה אפשר לשמור באופן אינדיווידואלי כשמדובר בזוגיות.
כמה כסף יש בחשבון סודי במלדיביים?
דירות שהדודה הורישה בקליבלנד?
שמירה של תיבת "טופ סיקרט" עצמאית - בתוך הזוגיות עצמה - היא מתכון בדוק ומנוסה לצרות הגדולות ביותר שיש.

פרטיים בחלקם ולא משתפים את בן/בת הזוג באופן פתוח.

ולנשים כנראה יש יותר פוטנציאל לנושאים אישיים פרטיים שבהם לא משתפים את בן הזוג.
החל את מי את פוגשת בליל הטבילה במקוה… או בתור במרפאת הרופא נשים שלך, דרך שיתופים מאוד פרטיים של חברות על התייעצויות ובעיות בתחומים מאוד נשיים, גניקולוגיים, בעיות פוריות.

התכתבויות בווטסאפ עם חברות ובפורומים סגורים נשיים שלא אמורים ולא צריכים להגיע לידיעת הבעל.

ויש דברים שמשתפים בצורה חלקית - התמודדויות בעבודה, התמודדויות עם פוליטיקה ארגונית, יחסים בין אישיים בעבודה, בלימודים…


(

לא התכוונתי לכאלה אבל תודה..

לא משנה, זה לא חשוב הגדרה מדויקת.
העניין היה האם יש חובה לשתף במסגרת הזוגית אחד את השניה..

אנחנו יצורים חברתיים. נעים לשתף, לספר ולחלוק חוויות שעברו עלינו היום, לחלוק ים אדם אהוב ומוערך ושסומכים עליו התמודדויות ולבטים, החלטות שקיבלנו, לשמוע ולהשמיע,

להיפך, אם את מעוניינת בפרטיות והוא לא יכבד אותך- זה לא מתאים. קודם כל כבוד. ואם אין שיתוף בנושא מסוים, צריך להבין שזה ממקום אישי ולא כי אנחנו פוחדים או חוששים מהאדם השני ומהתגובה שלו, ואם אני לא משתף זה קשור רק אליי ולא אליו...

אני אדם די פרטי, יש הרבה דברים שאני שומרת לעצמי ולא מספרת לאנשים. חלום שלי דווקא שיהיה מישהו שארגיש בנוח לשתף איתו הכול. שכשאני ארצה את הלבד שלי ואת המרחב הפרטי שלי אני ארצה את זה איתו

זה בסדר גמור לא לשתף דברים אישיים (ולפעמים זה אפילו יכול להיות קצת טוב), אבל כן ממש חשוב שתהיה לי אפשרות לשתף.

 

כשיש לי חלום לעשות משהו מיוחד ומוזר, או שמישהו פגע בי בנקודה רגישה, או כל דבר אישי אחר - חשוב שאוכל להרגיש בנוח לשתף את אשתי, ושאדע שהיא תוכל להכיל את זה ולספק אמפתיה\תמיכה.

רק אם אני מרגיש שאני לא יכול לשתף אותה זה בעיה. האם בסוף אני כן מספר לה או לא כבר פחות משנה.

אז אתה חושב שלא לשתף מתוך חוסר ביטחון בכך שהתגובה תהיה אמפטית זו נקודה בעייתית?

זה בעייתי מאוד כשהאדם חושש שהתגובה לא תהיה אמפטית ומכילה. 

אמור להיות אמון מלא בין בני הזוג, ושיוכלו לשתף בכל דבר. האם בפועל משתפים או לא זה כבר חסר משמעות.

אז צריך להיות אמון..

לא קל .


תודה

כמו שהסברתי.

זה לא מספיק רק 'אמון' כללי. אלא צריך סגנון מתאים של קשר, באופן שיוכל ליצוק תוכן שמתאים בתוך האמון.

יש אנשים שרואים את הקשר כ'כלי' בעלמא. זו גישה פרקטית, אבל מי שכתב לך פה, הוא מציג את הקשר כ'כלי' בעלמא מבחינה מהותית. הוא בעצם אומר ש*אין משמעות* על פי דבריו לתוכן שתיצקי לתוך האמון. זה בעצם אומר שקשרים של קביעות, הוא מפרש בדרך שהם ללא דבר תוכן או טעם, אלא זה תפלות של אחווה.

זה עיקר הדבר שצריך לשים לב אליו, כשאתה בוחרת דרך - איפה, איך להכיר - וכולי. את צריכה לזכור, שיש *הרבה* משמעות - לתוכן שאת יוצקת. לרעיונות האישיים שאת מביאה. כתובה וקידושין זה לא רק מסמך. זה דבר אישי, ובזה תלוי עיקר העניין. גם היהדות שיש כאלו שרואים אותה כ'היהדות העתיקה', זו שאצלה החוק ההלכתי הוא מעל הכול. זה לא כמו שחושבים - אלא, אז, זה היה הדרך לוודא את הקשר. ואת החובה ליצוק בו תוכן. את ההתחייבות, וכולי. כפי שאפשר לראות מתוך המשמעות של סוגי הדינים שעליהם פיתחו סוגיות, ודיונים, בגמרא ואחריה. שהם ניסו תמיד לברר, מה הטעם באותו חוק, שנקבע או שמעבירי המורשה קבעו שאפשר או אי אפשר. ובדרך כלל, רק מי שהיה בקי מספיק בפירוט ההלכות, או בנושאים שנמצאים בסוגיות שאמורים להיבדק ולהתברר. רק הוא ידע בדרך כלל האם ואיזה פרטים מתאימים לנ"ל.

לק"י

כמובן לא מדברת על דברים שקשורים אליו.
ונראה לי שבאופן טבעי משתפים ברוב הדברים, אבל זה בסדר להשאיר גם לעצמך חלק מהדברים.

ברור שיהיה גם מרחב פרטי לכל אחד. אי אפשר לשתף הכל הכל, זה יהיה לא בריא לקשר.

אני לא תמיד משתפת מעצמי, ואז קורה שאני מצייצת על זה והוא "תראי לייייייייי" דברים מהסוג הזה אין לי בעיה לשתף(הרי שיתפתי לכל העולם בערך) אבל יש דברים שקשורים בעיקר לחברים אחרים שלי שאני לא אשתף איתו, או שאבקש מהצד שזה ה"סוד" שלו לשתף.
דברים שקשורים רק אליי? אני די מוכרחה לשתף אנשים והוא הקורבן הכי קל

דברים שקשורים לאדם אחר אני לא אשתף כמו שחופשיה כתבה דברים שקשורים אלי מן הסתם אשתף
מאמינה שאשתף אותו בהכל כמעט
(אנחנו מדברים על בעל כן .. לא בחור רגיל בדייט)

וקחי קטע מופלא של מאור קפלן

(וקרדיט ל@בינה. ששלחה לי את הדבר היפה הזה)

 

נראלי אין דבר שמפגיש אותנו עם חוסר וודאות
כמו זיווג
ולידה.

הרי אם היו אומרים לך מתי בדיוק יגיע האיש שלך, ושהוא יהיה הכי טוב ומדהים עבורך, אז כל תקופת הרווקות הייתה נראית אחרת. אז פתאום יש כוח לשאת את הדרך. והיא מקבלת ערך בפני עצמה. אפילו תחושה של 'וואי חייבים לנצל את הזמן שלפני...' בלי התלבטויות בכל פעם של מעבר דירה, טיסה לחו"ל או הפסקה בין דייטים. בלי תחושה שאולי בכל רגע, בכל טלפון של חברה מימי האולפנא, בכל ארוחת שבת אקראית - הוא יכול להגיע.

הרי אם היו אומרים לך מתי תכנסי להריון, כל הדרך הייתה שונה. היה אפשר להנות מהזוגיות שלפני ההורות. היה אפשר לקחת את כל הדרך באופן קליל יותר. היו פחות דמעות בכל פעם שקיבלת וסת. בכל בדיקה מאכזבת. היית יודעת שהוא יגיע. מתוק וקסום ושלך. היית יודעת שאימהותך תהיה. ועכשיו צריך לחיות כמה שיותר טוב עד אז.

ולידה, זה בקטנה ביחס למה שכתבתי עד פה, כי הרי הלידה תתרחש מתישהו, עובר לא יכול להישאר ברחם. אבל מתי? ואיך? וכיצד לתכנן את הזמן עד אז? והאם הלילה? או הבוקר? או עוד שלושה שבועות? וכל יום מקבל סימני שאלה, ועל כל דבר שנקבע מצורפות המילים 'אלא אם כן אלד', וכל חוויית היומיום ארעית כזו

חוסר וודאות זה קשוח. אנחנו רוצות לאחוז בעתיד

העולם שלנו נותן כזו אשליית יציבות
ופתאום באה לך בפנים התחושה של התלות
בקדוש ברוך הוא
שכל התשובות רק אצלו
ואולי בעצם היציבות של היומיום היא היא האשליה
היא המסכה 

אולי פעם, כשהיו מצפים באמת לגשם, הם התאמנו להרים עיניים כלפי מעלה
להרגיש תלויים בריבונו של עולם
להתפלל

היום אפשר למלמל ברכות השחר ולרוץ להגשים את הלו"ז הצפוף שביומן, לו"ז שאוחז חודשים קדימה, לא מאפשר מרחב שינוי

ואולי ימים נוראים מזכירים לנו את התלות
ומשהו מזה אני פוגשת גם עכשיו. כמו תפילת כהן גדול ביום כיפור
שתהא שנה זו הבאה עלינו ועל כל עמך בית ישראל בכל מקום שהם, 
אם שחונה גשומה.
ושלא יצטרכו עמך בית ישראל בפרנסה זה לזה ולא לעם אחר. 
שנה שלא תפיל אישה פרי ביטנה, 
ושיתנו עצי השדה את תנובתם
שנה של זיווג וחתונות ורחמים.
כי אליך עינינו תלויות

 

 

 

(לא יודעת כמה הקטע הזה מנחם, אבל הוא מרגיש לי מדויק.)

אמנם אני בן אז הקטע של הלידה פחות קשור אליי אבל זה יפה ומדויק מאוד!

זה חזק..

תודה רבה!!

אבל לפעמים זה גם פתח להזדמנות היכולות הזאת של הבחירה היא מתנה מטורפת לא פחות

שיכול להעניק לך הרבה

אומר את זה בתור בן אדם שעוד לא יוצא אבל כמעט בלתי אפשרי להגדיר אותו בצורה קיצונית, אבל ממש.

יש בי כל כך הרבה צדדים שבדרך כלל מנוגדים (לא במהות, בהתגלות שלהם בעולם תכל'ס ובאזורים שהם נפוצים) אבל לכתחילה, לא במקרה ולא בדיעבד וזה ממש קשה.

לכן הכי טוב זה לא להגדיר, פשוט לתת לאנשים להכיר אותנו, אם יש מישהו שרוצה לדעת מי את ומה את מחפשת כדי להציע לך, במקום לשמוע חצי דקה של הגדרות, שידבר איתך רבע שעה - חצי שעה, ישאל שאלות, יבין מי את ומה הכיוון שלך ולפי זה יחשוב. אנשים הם כל כך כל כך הרבה יותר ממכלול ההגדרות והפרמטרים שלהם...

צריך לזכור שמותר להתבאס ולהתאכזב כשהמציאות לא הולכת כפי שתיכננתי, אלא שצריך להיזהר לא לשקוע בזה..
ואני מניח שהתכוונת לכלול את מה שכתבתי פה למעלה, ואם לא התכוונת, הרי זו דעתי ואשמח שתסביר למה אתה לא מסכים.

הלוואי והייתי בעמדה שלחשב חשבונו של עולם ביחס להחלטותי האישיות.

חשוב ההתסכלות הכוללת, באמת יש לזה מקום.

כן כל מה שקורה סביב ערעור מושג המשפחה.

כל פעם שאני קוראת על השואה ישר עולה בי צורך חזק ממש להקים משפחה גדולה
התבוללות זה גם קצת אבל יותר ברמה השכלית

אותי פענוח כזה היה מלחיץ.
בעיקר הייתי מפחד שהוא יקבע את המחשבות שלי על מה שתוקע אותי בדייטים עוד יותר. ולא רוצה לשמוע את זה עוד. רוצה להתקדם ולעסוק בחיובי.
אבל בטוח אחרים ישמחו. בהצלחה

מנסיון- הניתוח רק מעלה את הבטחון ותחושת המסוגלות. אף פעם לא מחליש.
עבדתי עם מאות אנשים,
אף אחד ואף אחת לא אמרו שהניתוח הוריד להם מוטיבציה/פגע להם בביטחון העצמי/ החליש אותם בצורה כלשהי.

רק העצים וחיזק.
וזה לא שאני מתעלמת ממגרעות. ממש לא.
אלא שאני יודעת איך להעביר את הדברים בצורה שנותנת שליטה לפונה על חייו
ולעולם לא מחלישה אותו.

כיף לי לשמוע את זה!
מאיפה את?

מאיפה אני בארץ זה מידע חסוי כרגע חח

לגבי החלק השני= לא כ"כ הבנתי את המטרה.

לזהות תקיעויות?

לדייק הגדרות לחיפוש?

בלי קשר לרווקות. עלו דברים נכונים ממש
דווקא זאת היתה חוויה נחמדה מאד. אבל אני אישית אוהבת דברים כאלה אז אולי אני לא אובייקטיבית

בתנאי שזה יהיה סדנה ארוכת שעות אינטנסיבית וחד פעמית. לדחוס הכל בפעם אחת יהיה פצצה מבחינתי

אבל לא יתאים לי לבוא לקבוצה מעורבת מבנים ובנות. כי זה לא רק הרצאה שבאים שומעים והולכים, זה נשמע סדנה שיש יחס בין כל המשתתפים בה לבין מי שמעביר אותה. 

רציתי לכתוב משהו מועיל.

אבל אתם תקבלו רק את זה.

ומהיום, אתם תרוסקו שלב אחרי שלב. כמו מחית שמאכילים לתינוקות.

ואני, אהיה שם בכל שלב.

מישהו צריך להשגיח. לראות, שבאמת מה שמגיע לכם. וזה יגיע לכם. אוהו, זה יגיע לכם. ואני אשמח בזה. אני אוהב, מה שמגיע.

ותחשבו ש"ניצחתם". ייקח לכם זמן, הרבה הרבה, עד שתתחילו לעכל את הטימטום של עצמכם. והמעטים בכם, שיסכימו להבין שזה היה אכן טימטום. יישאר להם, אולי, סיכוי לשרוד. שואף למינוס אינסוף.


וְאַתָּה בֶן-אָדָם קַח-לְךָ חֶרֶב חַדָּה, תַּעַר הַגַּלָּבִים תִּקָּחֶנָּה לָּךְ, וְהַעֲבַרְתָּ עַל-רֹאשְׁךָ, וְעַל-זְקָנֶךָ; וְלָקַחְתָּ לְךָ מֹאזְנֵי מִשְׁקָל, וְחִלַּקְתָּם. ב שְׁלִשִׁית, בָּאוּר תַּבְעִיר בְּתוֹךְ הָעִיר, כִּמְלֹאת, יְמֵי הַמָּצוֹר; וְלָקַחְתָּ אֶת-הַשְּׁלִשִׁית, תַּכֶּה בַחֶרֶב סְבִיבוֹתֶיהָ, וְהַשְּׁלִשִׁית תִּזְרֶה לָרוּחַ, וְחֶרֶב אָרִיק אַחֲרֵיהֶם. ג וְלָקַחְתָּ מִשָּׁם, מְעַט בְּמִסְפָּר; וְצַרְתָּ אוֹתָם, בִּכְנָפֶיךָ. ד וּמֵהֶם, עוֹד תִּקָּח, וְהִשְׁלַכְתָּ אוֹתָם אֶל-תּוֹךְ הָאֵשׁ, וְשָׂרַפְתָּ אֹתָם בָּאֵשׁ: מִמֶּנּוּ תֵצֵא-אֵשׁ, אֶל-כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל. {פ}
ה כֹּה אָמַר, אֲדֹנָי יְהוִה, זֹאת יְרוּשָׁלִַם, בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ; וּסְבִיבוֹתֶיהָ, אֲרָצוֹת. ו וַתֶּמֶר אֶת-מִשְׁפָּטַי לְרִשְׁעָה, מִן-הַגּוֹיִם, וְאֶת-חֻקּוֹתַי, מִן-הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֶיהָ: כִּי בְמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ, וְחֻקּוֹתַי לֹא-הָלְכוּ בָהֶם. {ס}
ז לָכֵן כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, יַעַן הֲמָנְכֶם מִן-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם, בְּחֻקּוֹתַי לֹא הֲלַכְתֶּם, וְאֶת-מִשְׁפָּטַי לֹא עֲשִׂיתֶם; וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם, לֹא עֲשִׂיתֶם. ח לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנְנִי עָלַיִךְ, גַּם-אָנִי; וְעָשִׂיתִי בְתוֹכֵךְ מִשְׁפָּטִים, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם. ט וְעָשִׂיתִי בָךְ, אֵת אֲשֶׁר לֹא-עָשִׂיתִי, וְאֵת אֲשֶׁר-לֹא-אֶעֱשֶׂה כָמֹהוּ, עוֹד--יַעַן, כָּל-תּוֹעֲבֹתָיִךְ. {פ}
י לָכֵן, אָבוֹת יֹאכְלוּ בָנִים בְּתוֹכֵךְ, וּבָנִים, יֹאכְלוּ אֲבוֹתָם; וְעָשִׂיתִי בָךְ שְׁפָטִים, וְזֵרִיתִי אֶת-כָּל-שְׁאֵרִיתֵךְ לְכָל-רוּחַ. {ס}
יא לָכֵן חַי-אָנִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, אִם-לֹא יַעַן אֶת-מִקְדָּשִׁי טִמֵּאת, בְּכָל-שִׁקּוּצַיִךְ וּבְכָל-תּוֹעֲבֹתָיִךְ; וְגַם-אֲנִי אֶגְרַע וְלֹא-תָחוֹס עֵינִי, וְגַם-אֲנִי לֹא אֶחְמוֹל. יב שְׁלִשִׁתֵיךְ בַּדֶּבֶר יָמוּתוּ, וּבָרָעָב יִכְלוּ בְתוֹכֵךְ, וְהַשְּׁלִשִׁית, בַּחֶרֶב יִפְּלוּ סְבִיבוֹתָיִךְ; וְהַשְּׁלִישִׁית לְכָל-רוּחַ אֱזָרֶה, וְחֶרֶב אָרִיק אַחֲרֵיהֶם. יג וְכָלָה אַפִּי, וַהֲנִחוֹתִי חֲמָתִי בָּם--וְהִנֶּחָמְתִּי; וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי יְהוָה, דִּבַּרְתִּי בְּקִנְאָתִי, בְּכַלּוֹתִי חֲמָתִי, בָּם. יד וְאֶתְּנֵךְ לְחָרְבָּה וּלְחֶרְפָּה, בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ, לְעֵינֵי, כָּל-עוֹבֵר. טו וְהָיְתָה חֶרְפָּה וּגְדוּפָה, מוּסָר וּמְשַׁמָּה, לַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ: בַּעֲשׂוֹתִי בָךְ שְׁפָטִים בְּאַף וּבְחֵמָה, וּבְתֹכְחוֹת חֵמָה--אֲנִי יְהוָה, דִּבַּרְתִּי. טז בְּשַׁלְּחִי אֶת-חִצֵּי הָרָעָב הָרָעִים בָּהֶם, אֲשֶׁר הָיוּ לְמַשְׁחִית, אֲשֶׁר-אֲשַׁלַּח אוֹתָם, לְשַׁחֶתְכֶם--וְרָעָב אֹסֵף עֲלֵיכֶם, וְשָׁבַרְתִּי לָכֶם מַטֵּה-לָחֶם. יז וְשִׁלַּחְתִּי עֲלֵיכֶם רָעָב וְחַיָּה רָעָה, וְשִׁכְּלֻךְ, וְדֶבֶר וָדָם, יַעֲבָר-בָּךְ; וְחֶרֶב אָבִיא עָלַיִךְ, אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי. {פ}

יחזקאל פרק ו
א וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר. ב בֶּן-אָדָם, שִׂים פָּנֶיךָ אֶל-הָרֵי יִשְׂרָאֵל; וְהִנָּבֵא, אֲלֵיהֶם. ג וְאָמַרְתָּ--הָרֵי יִשְׂרָאֵל, שִׁמְעוּ דְּבַר-אֲדֹנָי יְהוִה: כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֶהָרִים וְלַגְּבָעוֹת לָאֲפִיקִים ולגיאות (וְלַגֵּיאָיוֹת), הִנְנִי אֲנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם חֶרֶב, וְאִבַּדְתִּי, בָּמוֹתֵיכֶם. ד וְנָשַׁמּוּ, מִזְבְּחוֹתֵיכֶם, וְנִשְׁבְּרוּ, חַמָּנֵיכֶם; וְהִפַּלְתִּי, חַלְלֵיכֶם, לִפְנֵי, גִּלּוּלֵיכֶם. ה וְנָתַתִּי, אֶת-פִּגְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי, גִּלּוּלֵיהֶם; וְזֵרִיתִי, אֶת-עַצְמוֹתֵיכֶם, סְבִיבוֹת, מִזְבְּחוֹתֵיכֶם. ו בְּכֹל, מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם, הֶעָרִים תֶּחֱרַבְנָה, וְהַבָּמוֹת תִּישָׁמְנָה--לְמַעַן יֶחֶרְבוּ וְיֶאְשְׁמוּ מִזְבְּחוֹתֵיכֶם, וְנִשְׁבְּרוּ וְנִשְׁבְּתוּ גִּלּוּלֵיכֶם, וְנִגְדְּעוּ חַמָּנֵיכֶם, וְנִמְחוּ מַעֲשֵׂיכֶם. ז וְנָפַל חָלָל, בְּתוֹכְכֶם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה. ח וְהוֹתַרְתִּי, בִּהְיוֹת לָכֶם פְּלִיטֵי חֶרֶב--בַּגּוֹיִם: בְּהִזָּרוֹתֵיכֶם, בָּאֲרָצוֹת. ט וְזָכְרוּ פְלִיטֵיכֶם אוֹתִי, בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ-שָׁם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּרְתִּי אֶת-לִבָּם הַזּוֹנֶה אֲשֶׁר-סָר מֵעָלַי, וְאֵת עֵינֵיהֶם הַזֹּנוֹת אַחֲרֵי גִּלּוּלֵיהֶם; וְנָקֹטּוּ, בִּפְנֵיהֶם, אֶל-הָרָעוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ, לְכֹל תּוֹעֲבֹתֵיהֶם. י וְיָדְעוּ, כִּי-אֲנִי יְהוָה; לֹא אֶל-חִנָּם דִּבַּרְתִּי, לַעֲשׂוֹת לָהֶם הָרָעָה הַזֹּאת. {פ}
יא כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הַכֵּה בְכַפְּךָ וּרְקַע בְּרַגְלְךָ וֶאֱמָר-אָח, אֶל כָּל-תּוֹעֲבוֹת רָעוֹת, בֵּית יִשְׂרָאֵל: אֲשֶׁר, בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדֶּבֶר--יִפֹּלוּ. יב הָרָחוֹק בַּדֶּבֶר יָמוּת, וְהַקָּרוֹב בַּחֶרֶב יִפּוֹל, וְהַנִּשְׁאָר וְהַנָּצוּר, בָּרָעָב יָמוּת; וְכִלֵּיתִי חֲמָתִי, בָּם. יג וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה, בִּהְיוֹת חַלְלֵיהֶם בְּתוֹךְ גִּלּוּלֵיהֶם, סְבִיבוֹת מִזְבְּחוֹתֵיהֶם; אֶל כָּל-גִּבְעָה רָמָה בְּכֹל רָאשֵׁי הֶהָרִים, וְתַחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן וְתַחַת כָּל-אֵלָה עֲבֻתָּה, מְקוֹם אֲשֶׁר נָתְנוּ-שָׁם רֵיחַ נִיחֹחַ, לְכֹל גִּלּוּלֵיהֶם. יד וְנָטִיתִי אֶת-יָדִי, עֲלֵיהֶם, וְנָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ שְׁמָמָה וּמְשַׁמָּה מִמִּדְבַּר דִּבְלָתָה, בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם; וְיָדְעוּ, כִּי-אֲנִי יְהוָה. {פ}

וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר. ב וְאַתָּה בֶן-אָדָם, כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל--קֵץ: בָּא הַקֵּץ, עַל-ארבעת (אַרְבַּע) כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. ג עַתָּה, הַקֵּץ עָלַיִךְ, וְשִׁלַּחְתִּי אַפִּי בָּךְ, וּשְׁפַטְתִּיךְ כִּדְרָכָיִךְ; וְנָתַתִּי עָלַיִךְ, אֵת כָּל-תּוֹעֲבוֹתָיִךְ. ד וְלֹא-תָחוֹס עֵינִי עָלַיִךְ, וְלֹא אֶחְמוֹל: כִּי דְרָכַיִךְ עָלַיִךְ אֶתֵּן, וְתוֹעֲבוֹתַיִךְ בְּתוֹכֵךְ תִּהְיֶיןָ, וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה. {פ}
ה כֹּה אָמַר, אֲדֹנָי יְהוִה: רָעָה אַחַת רָעָה, הִנֵּה בָאָה. ו קֵץ בָּא, בָּא הַקֵּץ הֵקִיץ אֵלָיִךְ; הִנֵּה, בָּאָה. ז בָּאָה הַצְּפִירָה אֵלֶיךָ, יוֹשֵׁב הָאָרֶץ; בָּא הָעֵת, קָרוֹב הַיּוֹם מְהוּמָה--וְלֹא-הֵד הָרִים. ח עַתָּה מִקָּרוֹב, אֶשְׁפּוֹךְ חֲמָתִי עָלַיִךְ, וְכִלֵּיתִי אַפִּי בָּךְ, וּשְׁפַטְתִּיךְ כִּדְרָכָיִךְ; וְנָתַתִּי עָלַיִךְ, אֵת כָּל-תּוֹעֲבוֹתָיִךְ. ט וְלֹא-תָחוֹס עֵינִי, וְלֹא אֶחְמוֹל: כִּדְרָכַיִךְ עָלַיִךְ אֶתֵּן, וְתוֹעֲבוֹתַיִךְ בְּתוֹכֵךְ תִּהְיֶיןָ, וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי יְהוָה מַכֶּה. י הִנֵּה הַיּוֹם, הִנֵּה בָאָה: יָצְאָה, הַצְּפִרָה--צָץ הַמַּטֶּה, פָּרַח הַזָּדוֹן. יא הֶחָמָס קָם, לְמַטֵּה-רֶשַׁע; לֹא-מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם, וְלֹא מֶהֱמֵהֶם--וְלֹא-נֹהַּ בָּהֶם. יב בָּא הָעֵת, הִגִּיעַ הַיּוֹם--הַקּוֹנֶה אַל-יִשְׂמָח, וְהַמֹּכֵר אַל-יִתְאַבָּל: כִּי חָרוֹן, אֶל-כָּל-הֲמוֹנָהּ. יג כִּי הַמֹּכֵר, אֶל-הַמִּמְכָּר לֹא יָשׁוּב, וְעוֹד בַּחַיִּים, חַיָּתָם: כִּי-חָזוֹן אֶל-כָּל-הֲמוֹנָהּ לֹא יָשׁוּב, וְאִישׁ בַּעֲו‍ֹנוֹ חַיָּתוֹ לֹא יִתְחַזָּקוּ. יד תָּקְעוּ בַתָּקוֹעַ וְהָכִין הַכֹּל, וְאֵין הֹלֵךְ לַמִּלְחָמָה: כִּי חֲרוֹנִי, אֶל-כָּל-הֲמוֹנָהּ. טו הַחֶרֶב בַּחוּץ, וְהַדֶּבֶר וְהָרָעָב מִבָּיִת: אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, בַּחֶרֶב יָמוּת, וַאֲשֶׁר בָּעִיר, רָעָב וָדֶבֶר יֹאכְלֶנּוּ. טז וּפָלְטוּ, פְּלִיטֵיהֶם, וְהָיוּ אֶל-הֶהָרִים כְּיוֹנֵי הַגֵּאָיוֹת כֻּלָּם, הֹמוֹת--אִישׁ, בַּעֲו‍ֹנוֹ. יז כָּל-הַיָּדַיִם, תִּרְפֶּינָה; וְכָל-בִּרְכַּיִם, תֵּלַכְנָה מָּיִם. יח וְחָגְרוּ שַׂקִּים, וְכִסְּתָה אוֹתָם פַּלָּצוּת; וְאֶל כָּל-פָּנִים בּוּשָׁה, וּבְכָל-רָאשֵׁיהֶם קָרְחָה. יט כַּסְפָּם בַּחוּצוֹת יַשְׁלִיכוּ, וּזְהָבָם לְנִדָּה יִהְיֶה--כַּסְפָּם וּזְהָבָם לֹא-יוּכַל לְהַצִּילָם בְּיוֹם עֶבְרַת יְהוָה, נַפְשָׁם לֹא יְשַׂבֵּעוּ וּמֵעֵיהֶם לֹא יְמַלֵּאוּ: כִּי-מִכְשׁוֹל עֲו‍ֹנָם, הָיָה. כ וּצְבִי עֶדְיוֹ לְגָאוֹן שָׂמָהוּ, וְצַלְמֵי תוֹעֲבֹתָם שִׁקּוּצֵיהֶם עָשׂוּ בוֹ; עַל-כֵּן נְתַתִּיו לָהֶם, לְנִדָּה. כא וּנְתַתִּיו בְּיַד-הַזָּרִים לָבַז, וּלְרִשְׁעֵי הָאָרֶץ לְשָׁלָל; וחללוה (וְחִלְּלוּהוּ). כב וַהֲסִבּוֹתִי פָנַי מֵהֶם, וְחִלְּלוּ אֶת-צְפוּנִי; וּבָאוּ-בָהּ פָּרִיצִים, וְחִלְּלוּהָ. {פ}
כג עֲשֵׂה, הָרַתּוֹק: כִּי הָאָרֶץ, מָלְאָה מִשְׁפַּט דָּמִים, וְהָעִיר, מָלְאָה חָמָס. כד וְהֵבֵאתִי רָעֵי גוֹיִם, וְיָרְשׁוּ אֶת-בָּתֵּיהֶם; וְהִשְׁבַּתִּי גְּאוֹן עַזִּים, וְנִחֲלוּ מְקַדְשֵׁיהֶם. כה קְפָדָה-בָא; וּבִקְשׁוּ שָׁלוֹם, וָאָיִן. כו הֹוָה עַל-הֹוָה תָּבוֹא, וּשְׁמֻעָה אֶל-שְׁמוּעָה תִּהְיֶה; וּבִקְשׁוּ חָזוֹן, מִנָּבִיא--וְתוֹרָה תֹּאבַד מִכֹּהֵן, וְעֵצָה מִזְּקֵנִים. כז הַמֶּלֶךְ יִתְאַבָּל, וְנָשִׂיא יִלְבַּשׁ שְׁמָמָה, וִידֵי עַם-הָאָרֶץ, תִּבָּהַלְנָה; מִדַּרְכָּם אֶעֱשֶׂה אֹתָם, וּבְמִשְׁפְּטֵיהֶם אֶשְׁפְּטֵם, וְיָדְעוּ, כִּי-אֲנִי יְהוָה. {פ}

אבל - למה בעצם זה עונה על הצורך?

 

מה שאני צריך הוא אשה שתרצה להתחתן אתי ואני ארצה להתחתן איתה (כן, בסדר הזה)

ואם יש לי באגים באישיות אשמח לתקן אותם

 

אבל ניתוח אישיות - מה זה יעזור לי? אם את נותנת כלים לתקן דברים זה באמת מקדם. אם את מזהה איזו אשה אני צריך, וגם איפה למצוא אותה, זה מקדם. אבל סתם עוד פיסות מידע? את יודעת כמה מידע על עצמי כבר צברתי?

 

אולי זה נשמע קצת מתריס אבל באמת מנסה להבין

ובדיוק היום באתי לכתוב שרשור דומה בעניין

זה נשמע שאת מבינה שצריך להתחתן והגיע השלב בחיים שבו זה כבר בסדר 

אני מניחה שאתה כבר אחרי שירות ובתוך או אחרי לימודים אקדמיים וכו' 

והסביבה גם משדרת לך את זה אם בחברות שכבר מתחתנות ואם בנורמות החברתיות

 

אבל כמו שאת כותבת זה נשמע רצונות ומניעים חיצוניים. 

את, האישיות שלך באמת, רוצה עכשיו להתחתן? עכשיו? 

ברור שבכללי את רוצה, אבל עכשיו? 

 

אני ממליצה לך ללכת לטיפול (חחח יוצא לי לכתוב את זה הרבה היום) אמיתי ועמוק ולראות מה מפחיד אותך בלהתחתן, במחויבות ולמה את עדיין רוצה להישאר רווקה

יש איזה לחץ בציבור, ברגע שעברת את גיל 23-24 ואת עוד לא נשואה איאי הזמן דוחק וכו' וכאילו נגמר המסלול של שירות לימודים. אין משהו מוגדר לעשות אז יאללה נתחתן. חשוב לדעת שלא לכולם זה מתאים. יש הרבה סיבות היום שהדור בשל יותר לנישואים בגיל מאוחר טיפה מבעבר וב"ה גם יש אמצעים היום להתחתן אחרי גיל 25 ולהיות אמא להרבה ילדים. מה שאני אומרת שהכלים שה' נתן לנו בדור הזה, תואמים את ההתמודדויות.

 

תקראי שוב את מה שכתבת, התשובה נמצאת בגוף השאלה. 

 

מה שכן לא הייתי אומרת לך, שמעי את לא באמת רוצה יאללה בי לכי תעשי חיים. יכול להיות שזה רק עניין של בשלות והזמן יעשה את שלו והמתנה היא מתנה. ויכול להיות שיש מניעים פנימיים שחוסמים אותך כמו פומו- הפחד להפסיד, מחויבות, נפרדות מההורים וכו'. ל2 הכיוונים טיפול יכול לעזור

 

בהצלחה 

ועוד משהו, חתונה לא פותרת את הבעיות בחיים כמו- להיות לבד, כמו קנאה בחברות (אחרי שמתחתנים אפשר לקנא על הבית שהיא קנתה, על הילדים שלה או על איך שבעלה מתייחס אליה), הרגשת ה'אני מאחורה' והפספוס. את פשוט תרגישי לבד בסיטואציות אחרות, את עלולה להרגיש קנאה מדברים אחרים, את עלולה להרגיש פספוס מדברים דווקא שלא הספקת לעשות לפני החתונה וכו'. כלומר חתונה היא לא פתרון, להפך, כל קושי או אתגר בחיים רק מתעצם אחרי החתונה. צריך להיות במקום בשל ובריא בנפש כדי שחיי נישואים יהיו מרפא ומקור אנרגיה. אמנם לא מתחתנים כשמושלמים, אבל גם לא ממניעים חיצוניים

 

בהצלחה

 

תודה! אעשה חושבים..

אני לא בטוח שאני מבין למה זה כך.. (עם דגש על מתעצם)
תוכלי להסביר קצת? למה/איך זה מתבטא?
אם אני קנאי/עצלן איך זה יתעצם אחרי החתונה?
לא יכול לקרות גם שאדם מוכן להתאמץ בשביל משהי שהוא אוהב?
לא אמרתי שינוי קיצוני.
אבל על כל פנים למה שזה יתעצם?

הוא יעלם אם האדם יחליט לעשות עבודה בשביל כך ותהיה לו סייעתא דשמיא

 

יש נטייה לחשוב שחתונה עושה את החיים ורודים. אם מתחתנים ממניעים חיצונים כמו מעמד חברתי, קנאה וכו' זה יעלם ציק צק

ברוסית אומרים: "הקדמת להיכנס (=לכלא, בכל זאת, פתגם רוסי ), הקדמת לצאת".

 

לנשים יש אינסטינקטים אימהיים. כמובן, לדברים יש אינסטינקטים אבהיים, אבל העוצמה שלהם שונה. כשלאישה נולד ילד, ברוב המקרים היא מתחברת אליו בכל נימי נפשה. התינוק, עם כל הצרחות, הגזים ותחלופת החיתולים, מהווה עבורה אושר עילאי. 

 

אי לכך, שווה להתחתן בשביל מקור האושר הזה, ויפה שעה אחת קודם. אני, בתור גבר, התחתנתי מאוחר יחסית, בין היתר בגלל החששות שתיארת, ואני מצטער על כך. יש לי ילדים נהדרים, אבל הייתי מעדיף בגילי להיות אבא לבני 17 ו-20 מאשר לבני 7 ו-10.

כל זמן שבין תקופה לתקופה הוא זמן שהסדרים עומדים להשתנות ויש בו בירור.
אל תהיי קשה עם עצמך, זה שאת רוצה להיות לבד זה לגיטימי וגם הפחד שלך מכל הדברים.
הדברים כשלעצמם הם לא בהכרח שליליים. לא חייבים להפרד לגמרי מהחברות ובאמת אולי זה טוב לקחת זמן טיפה שתהיי לעצמך ולחשוב על הדברים עם חברות או דמות חינוכית

ניסחת כמעט אחד לאחד את לבטיי בימים האחרונים.

ואז בערך הכל הולך - סלטים מושקעים ממש, (קינואה ועדשים, סלט חלומי, סלט כרוב וכו'), מרקים, אנטיפסטי... סביר להניח שזה מתאים לשלבים מתקדמים יותר, וגם צריך מטבח. אנחנו עשינו את זה והיה ממש כיף!

 

בלי בישול - שייקים

דייטים זה אחלה תירוץ לאכול את כל הדברים הטעימים שאתה לא מרשה לעצמך ביום יום

אבל חלאס כבר 🤪

אולי כל מיני פריכיות מעניינות (תירס, סלק, עדשים וכדו')

וברצינות -
תרמוס עם מים חמים, שקית תיונים וסוכר
פירות יבשים
פיצוחים בלי קליפה - כמו שקדים/אגוזים

סלט פירות

אין סיכוי שאת משווה משהו מדהים לזוועת עולם הזו.

עם יוגורט וגרנולה דווקא נשמע טוב.
 

נגיד אם יושבים במקום בשרי אפשר להזמין סלט חזה עוף.. במקום חלבי סוג אחר של סלט, קיצר הבנת. ואם אתם בשלב מתקדם אפשר להכין ביחד. אפילו מרק אפשר, על גזייה..

שנזכה להעלות ניצוצות ולהתעלות בעצמינו תוך כדי