פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 210)

שיהיה מגוון, אבל יבואו יותר אנשים שמתמצאים ברשתות חברתיות ולכן מכירים את אלגו. אז אנשים שיותר נמצאים בעולם הזה... כלומר הייתי מצפה לפגוש שם יותר סטודנטים מאשר אחרים.
אבל באמת שאין לי מושג

10 נקודות

כתובות

בדרך כלל לבת יש יותר אינטואציה רגשית.. יותר קוראת את הנפשות הפועלות..

מרגישים לי יותר מחויבים, מציעים יותר הצעות. אבל אולי זה לא באמת קשור לבנים או בנות...

שלאשה ייקל לקלוט ולהגדיר גבר, מאשר שגבר יבין ויכיר בחורה.

שלבנות יש יכולת קליטה ואינטליגנציה רגשית\חברתית טובה יותר. אתה מתנגד נחרצות לכך, אני יודע....

לא רוצה לפתוח פה שוב דיון על כך..

 

אבל  התכוונתי האמת גם לרמה טכנית יותר. לאשה יהיה הרבה יותר נוח וזורם לשאול בחור כל מיני פרטים אישיים, בעוד שמוזר לי שגבר יתעניין בחייה האישיים של בחורה. קח לדוגמא שאלות על רמת הקפדה בצניעות, שרק שדכנית יכולה לברר אצל הבחורה.

רק מבדיל בין רמות שונות של היכרות
תודה על כל פנים

במיוחד למחפשי קוקיסטיות
(יש לה בשבילי אחת שיש לה בעיה עם ר' אלחנן בגלל שהוא נגד מיגו ראי''ה?)

היה לי יותר מוצלח עם שדכנים.
אני מכלילה, מאוד, אבל בחוויה האישית שלי נשים מחפשות הרבה יותר דיוק וקווי אופי דומים. שזה מעולה בעקרון, אבל בתכלס את האקסטרה סינון הזה אני מעדיפה לעשות בעצמי, אחרי ההצעה..

מרגיש ממה שראיתי ששדכניות מתעסקות יותר בפרטים הטכניים ובנתונים ושדכנים יותר באופי ובתכונות

ככה או ככה, זה נשמע שהשדכנים מנצחים

בד"כ בנות נהיות שדכניות מתוך רצון טוב אבל לא בהכרח מתוך שנים ארוכות של חיפוש.
מה שדוחף שדכנים גברים הרבה פעמים, אלו שאני מכיר, זה שנים ארוכות של רווקות ותסכול וכאב... שיש להם מטרה עמוקה מהמקום האישי לעזור לרווקים.

ככה יוצא מצב שיש הרבה מאוד שדכניות, כי אצלן הרצון לשדך טבעי יותר, והרבה פחות שדכנים. אבל השדכנים שיש חוו ניסיון אישי ממושך
נראה לי לפחות ככה. בדומה לחלוקה דומה שאני מוצא אצל מאמנים, לעומת מאמנות.
כמובן כל המניעים מבורכים.

רואה אתזה הפוך
חוויתי שדכנים בתור כאלו ששם כי יש בעיה, וצריך לפתור. מעשיים ממש.
ודווקא מרגישה ששדכניות באות מהמקום שאתה כתבת- מתוך רצון והזדהות. וזה אחד הדברים שאולי גורמים להן להיות יותר מעמיקות. לטובה ולרעה

יש מלא שדכניות שרוצות לעזור ונכנסות לזה וזה מדהים!! מדהים לגמרי.
פשוט שדכנים חושב שיש פחות ואלו שכן חושבים על המסלול הזה שהוא פחות טבעי עבורם- חשבו על זה לרוב מתוך התמודדות אישית לא פשוטה. היתרון הוא שהם למודי ניסיון ברובם.

וואו!!

את כותבת ממש מיוחד.

אהבתי את הצורת כתיבה ואת כל התיאורים. 

איזה שיר קסום.

חיבוק גדול♥

 

 

לצורת הכתיבה פחות התחברתי. אבל ה''הרגשים'' (מלעיל) שיש בה ממש הפעימו אותי. יכולת מדהימה של חוויה והתבוננות, מלא השראה.

זה ממש נחת בשבילי שאפשר לקחת מהכתיבה שלי השראה והרגשים... 

 

אם היו לנו 2 בנים ו2 בנות והיינו נשואות כנראה שזה מה שהיינו מספרות על עצמנו..

רוצה לספר לי על זה?

נכון שאין דבר העומד בפני הרצון.
השאלה כמה דברים יירמסו בדרך?

רקאומרת..

אנחנו בשלבי גאולה

אנחנו עשירים יחסית לדורות קודמים

 

אז למה אנו דפוקים ומעבירים חיינו בהבלי הבלים

 

יש אופציוצ מלבד לשבת 'לא לעשות כלום'

רקאומר

 

יצחק עשה תארים עד גיל 40?

יעקב עשה תארים עד גיל 80 ו...

?

2 ילדים ו2 תארים זה קשר אסוסציטיבי בלבד

צריך הרבה יותר סטריליות בחיים בנפש וכו כדי שהיא תתחיל

אז למה נשואים רוצים להרוס את הזוגיות שלהם? נשמע לי חבל

שכמעט ולא מצליחים לקבוע פגישה במשך השבוע מרוב עומס ועייפות וכו?

 

אני מכיר את זה שאנשים שעובדים ולומדים מתאמצים מאוד בשביל זה ושמתי שתי פגישות בשבוע לכל הפחות

קל להיות במקום שיפוטי כלפי רווקים ורווקות (גם אם אתה עצמך כזה) 

זה לא נראה לי עוזר במיוחד, לא לשופט ולא לנשפטים

יש רצון מטורף ללהתחתן

זה לא הדור של פעם של הוא גבר אני אישה ואפשר להתחתן

העיקר להקים בית

נראה לי הנושא נטחן היטב דק דק... 

יש מניעות שהן לא ברורות לאף אחד, אפילו שמביאים את מיטב המומחים להסביר את התופעה.

ולבנות יש תארים במקום ילדים

כי מה לעשות והן לא יישבו בבית ויחכו לילדים נכון?

אז אם אי אפשר עדיין להקים בית, לפחות יהיה אפשר להתפתח מבחינת קריירה...

לא שנפגעתי באופן אישי, גם לא הרגשתי צביטה בלב 

אבל עצבן אותי הדרישה כאילו "בנות אתן לא רואות שאתן האשימות בסיפור"...

זה לא אנחנו. זה ה'. תפנה אליו

לא צריך מומחים, הכל ברור כשמש

הדור עמוס, דחוס, מטורף, מהיר, בסטרס, ברעשים, במכשירים, בהספקים, בהשרדות, בעבודות, בלימודים וכו,

אין נחת פנימית, יש מלא ציפיות מהבחוץ

הכל נפגע ככה, הבריאות, המשפחה (גם של נשואים וגם עם ילדים)

תגיד דברים שיחזקו, לא דברים שיגרמו לרפיון..

השאלה זה לא מה אמרת אלא מה זה עושה לאנשים בלב. ונראה לי אנשים כותבים פה מה זה מעלה בהם.

וזה שאתה אומר או לא אומר מילה כזאת או אחרת זה לא בהכרח משנה את העובדה שזה מעורר את הקוראים לכיוון מסויים.

ובכלל לא צריך לעסוק באשמים ולסטטסטיקות וכדאי להזהר לפני שניגשים להתעסק בכאב, זה כמו להתעסק עם פצצה..

התכוונתי שאצל ה' התשובות
לכן כדאי לפנות אליו...
אם כולנו נפנה למלך אולי נבין את הסיבה והגזירה תתבטל

והיא תתבטל ;)

ומה אם 2 תארים/2 עבודות מגיעים בגלל שהבחור והילדים לא מגיעים, ולא רוצים להישאר קירחים מכאן ומכאן..?
או אם 2 תארים/2 עבודות מגיעים בגלל שמישהי רוצה בחור שילמד תורה ושגם תהיה להם יכולת לכלכל הרבה ילדים..?
לגיטימי אפילו להגיד ש2 תארים/2 עבודות מגיעים בגלל שאם הבחורה תשב ולא תעשה כלום עד שבעלה יגיע זה כנראה יעכב אותו מלבוא (כי מי רוצה להתחתן עם מישהי שלא עושה כלום עם החיים שלה).

וכל זה, מבלי להזכיר שיש היום תחומים (כמו פסיכולוגיה, תרפיות למיניהן וכו'..) שבלי תואר שני אין באמת אפשרות לעסוק בהם.

אז אני תוהה לעצמי מאיפה הבטחון ש2 תארים/2 עבודות מגיעים דווקא ע"ח הבעל והילדים..?

מתארת לעצמי שיש כמות לא מבוטלת של בחורות שהיו שמחות לוותר על הדברים האלו, או לפחות לדחות אותם אם הן היו יודעות שזה-זה מה שיקרב אותן לבעל ולילדים.
אז אולי יש כאלו שנשאבות לזה יותר מדיי, וכנראה שכן ראוי (לשני המינים, אגב) לוודא שסדר העדיפויות נכון ושאין משהו שבא כרגע על חשבון החיפוש הזה.. אבל בגדול, לא נראה לי שזאת כזאת תופעה.

מה לעשות שזכינו, ויש שמים מעלינו, ועם כל ההשתדלות שנעשה- לא אנחנו מחליטים מתי זה יקרה.
מצד שני, יש לנו יכולת לבחור איך לעבור את התקופה עד שזה יגיע בעז"ה, ונראה לי הגיוני לגמרי לעבור אותה בדברים שממלאים אותנו, לפחות חלקית, ושאולי גם יתרמו לבית (או לפחות קצת לשאר עם ישראל) בהמשך..

כמה שיפוטיות הכללה וכו'... 

וגם לבוא להיות עם החברה פיזית.
לצאת איתה, להיות איתה.
(כמו להבדיל בשבעה)
כי היא בעצם איבדה משהו.
גם אם המשהו הזה זה התקווה.

מה את רוצה שאעשה עכשיו? רוצה שניסע לים נדבר? רוצה לבכות לי?

פעם אחרי פרידה באתי לחברה עם הרכב אמרתי לה יאללה בואי נוסעים עושים מה שבא לך. קורעים את העיר

וואלה עזר

חיבוק טוב תמיד עוזר, אוכל, הודעות מתעניינות באמצע היום, מה איתך? איך עבר הלילה? התפללתי עלייך וכו'

 

האמת שזה כל כך חשוב תמיכה כזאת, אני חיה רק בזכות ההקשבה של חברות שלי תודה לה' עליהן

 

 

גם @חיים של
ביום יום אנחנו רחוקות גיאוגרפית אז לא חשבתי על האופציה. אבל נראלי שאני באמת אלך להיות איתה פיזית. זה באמת עוזר ממש..

אם למישהו יש אני אשמח..

מדברים שאני רואה בשטח
הרבה פעמים התחושה הזו מגיעה מפער בחשיפה לעולם
וביכולת יותר מצומצמת להבין מורכבות ברמה פרקטית ותפיסתית
לעיתים מתקבלת גם תחושה של חוסר עצמאות

אפשר לברר בבירורים (צריך לדעת איך) וממש לא בצורה מוחלטת

אפילו רגישות בין היתר מובילה ללקיחת אחריות

רגישות גם מעידה על בגרות

זה רק נכון בסטיגמה אז אמרתי לך שזה לא סותר באמת.

כך היו רצף הדברים לפי איך שהבנתי.

יצא לי להיפרד ממישהי כי הרגשתי שהיא יותר בוגרת ממני, וזה לא כיף, משהו באיזון בינינו לא הרגיש נעים.

יותר נכון שנינו החלטנו להיפרד, זה היה הרגשה של שנינו. 

יש שני דברים עיקריים:
1. שהבחורה תרגיש שאתה יודע לשים אותה לפניך.
אם הדוגמא שהבאת היא אח קטן אז להיפך- תהיה במובן מסויים כמו אח גדול שבאוטומט זה הצידה בשביל אחיו הקטן שצריך אותו.
2. להיות רציני ביחס להתנהלות בחיים ולא לסמוך על אדון סמוך.
כלומר גם אם אתה נניח בייניש אתה צריך להיות ברמה שחשבת מה לעשות אחרי שיעור ה. מותר כמובן להתלבט, הנקודה היא שאתה מבין שבחיים צריך דרך.
דוגמא נוספת- אם מישהו מחליט להמשיך בישיבה הוא מבין שזה כמו מקצוע וצריך ללמוד חזק וזו לא ברירת מחדל שבוחרים בה כי היא כיפית.

אצל הרבה זו עבודה ותהליך התבגרות ו*הם לא אשמים בזה* כי הם עדיין צעירים בנפש ולוקח זמן להתבגר, ואם הם יוצאים אז ותוך כדי מתגבשים עדיף שיפגשו מראש עם בנות פחות בוגרות (בגיל כי בד"כ ממילא זה גם בנפש) ואז הם יהיו באותו מקום ויש יותר סיכוי לקשר להצליח (אני לא מדבר על אנשים במצב שהם לא יכולים להקים בית ורק מתלהבים לצאת אלא על אנשים שמבינים שהם צריכים להתבגר ועובדים על זה)

1. יכול להגיע משדר חיצוני כמו בחור נמוך ממני , הולך כפוף או בצורה חסרת בטחון, נימת דיבור/ דיבור הססני
2. מקום של הובלה בקשר( לא מדברת על מי קובע מקום או מי מביא כיבוד.. ) מי מעז יותר, זורם יותר, מי מוביל , מי פותח נושאים, קידום של הקשר..
3. מקום רגשי, של הרגשה שאני תומכת בו, הוא יותר נפגע יותר נזקק בכללי או אלי, יותר צריך תמיכה רגשית
( אפשר שיהיה מקומות כאלה, אי אפשר שתמיד זה יהיה ככה) מה שנוגע לא נוגע כתב ב1.

אבל אכתוב שוב

צריך שתיהיה הדדיות, אי אפשר שתמיד צד אחד יתמוך, אם ארגיש שאני תמיד/ לרוב זאת שתומכת רגשית, יגרום לי להרגיש עליו שהוא אח קטן..

הוא לא תופס אותך כאחות קטנה
ומבחינתך ככה צריך להיות ואז הוא נחשב גבר או אח גדול.
הבנתי טוב?

אם מדברים על לרוב, אז וואלה יכול להיות שכן
זה מה שאני צריכה,
אם אני ארגיש במקום בטוח רגשית אז אני יוכל גם להיות בשבילו לגמרי כשהוא יצטרך אותי.

ועל הקביעה שלך שאז הוא לא יתפוס כאחות קטנה, אני לא יכולה להגיד, זה אתם צריכים להגיד, בכל אופן זאת טענה שפחות נשמעת( לי לפחות לא יצא)

(ברובנו) בחורות שצריכות הרבה הכלה ותמיכה רגשית כאחיות קטנות. הפוך נראה שכן. אבל ככה הטבע לצער מי ששונה בקטע הזה, חוץ מלהשלים עם העובדה אין הרבה מה לעשות

יודעת מה הוא הרגיש, אבל לי זה לא היה טוב

"תפקיד" זה לדעתי משהו שנוצר מצורך טבעי.. אין מה לכעוס על זה.

ושאולי לא נכון לעשות חלוקה של נשים וגברים, אלא מה הצורך שלי מנישואין, ומה שלך.. וכו'.

לכל אחד יש פה כנראה דברים שהוא שונה ומחפש אחרת, לכן אנחנו עדין פה😅

שזה באמת כ"כ מוחלט.

אני בטוחה שברוב המקרים, כשמדברים על קשר מתקדם, שגם אם בחור יפתח מקום רגשי יותר, והבחורה תרגיש תומכת/מכילה/וכו'- זה לא יפריע לה.

באותה מידה, אני בטוחה שאם זה יהיה הפוך והבחור יהיה התומך/מכיל וכו', אבל בקשר מאוד מאוד התחלתי- זה לא יהיה לו נח.

כן צריך לקחת בחשבון שיכולים להיות אנשים שיש להם פחות/יותר צורך בדברים כאלו בקשר, אבל בגדול- נראה לי שיציבות של קשר יוצרת מרחב גדול יותר להכלה רגשית. אולי היא גם מספקת כלים להכלה של הרגשות של הבנאדם הספציפי שמולנו, בלי שיפוטיות והסקת מסקנות.

התחושות שתוארו בתחילת השרשור הן הרבה פעמים דיי ראשוניות, עוד לפני שמגיעים ליציבות הזאת.

פעם נפגשתי עם בחור שבפגישה שניה בערך העלה משהו אישי ורגשי.
עכשיו, נראה לי שאני בנאדם רגיש ומכיל, באמת. אבל קצת לא ידעתי איך להתייחס לדברים שהוא אמר בשלב כ''כ התחלתי של הקשר, כשעוד אין לי מספיק היכרות איתו ועם הצרכים שלו במקרים כאלו (אגב, גם לא הפסקנו את הקשר אח"כ, וכשהפסקנו זה לא היה בגלל זה).
זה לא אומר שיפריע לי לתמוך רגשית בבעלי במידת הצורך..

מעולם לא הרגשתי שלא בנוח להכיל בחורה על ההתחלה.
אז מבחינתי הכלה בשלב מתקדם תהיה ברמה יותר מתקדמת כנראה מאצל אחרים. נקודת הפתיחה שלי בנושא נמצאת כנראה יותר קדימה, ואני לא רואה בזה דבר שאמור להרחיק.

וכשמדברים על כך שבחור יפתח צדדים רגישים שלו בשלב מאוחר זה מתקשר ישר לבחורים שהם פחות רגישים מטבעם. אם זה מי שהוא, את לא רוצה שהוא יביא את עצמו, צד כזה מהותי בחיים שלו על ההתחלה?
לא נשמע לי. יותר נשמע לי שמדובר על בחורים שהצד הרגשי שלהם פחות נוכח בחייהם.

גם כדאי לקחת בחשבון שבחור רגיש יעדיף לפתוח דברים רגישים ואישיים בהתחלה כדי לא להיפגע בהמשך. הפגיעה אצלו יכולה להיות יותר עוצמתית בהרבה מאצל אחרים. ככה שלפעמים זה מחוסר ברירה כמעט.

אשתדל לחדד במוצ"ש בלנ"ד.

יכול להיות שלהשתמש במושגים קשר התחלתי/מתקדם יצא קצת מטעה.

הכוונה שלי הייתה להתייחס לבניה הדרגתית של קשר.
אני נוטה לחשוב שבפגישה/2 או אולי 3 הראשונות, כשהכל עדיין מאוד התחלתי (השלב הזה שבשיחת הטלפון שאחרי הפגישה עדיין צריך לוודא עם הצד השני שרוצים להמשיך;), יהיה פחות נכון לפתוח דברים מאוד רגשיים- לשני הצדדים.
קודם כל, כי זה שלב שבו עדיין אין היכרות מספיקה כדי לדעת מה הצורך הרגשי של כל צד, ואין היכרות מספיקה כדי לדעת כמה טעון הנושא ואיך יהיה נכון להגיב.
מעבר לזה, לפעמים זה גם יכול ליצור איזושהי תחושת קרבה שלא מתבססת על דברים מדויקים, וחבל..
וגם, נראה לי שזה גם יכול ליצור תמונה לא מדויקת לכל אחד מהצדדים על הצד השני.

אני לא מומחית גדולה, וברור לי שאין נוסחה אחת אחידה..
אבל נראה לי שאחרי שעוברים את השלב הזה, ובכלל כשיש קצת יותר תחושה של בטחון בתוך הקשר, אם וכאשר פותחים דברים אחד בפני השני זה כבר מתקבל אחרת-
זה מביע וגם יוצר אמון, זה מלמד המון אחד על השני, זה מחדד את ההיכרות ומקדם ומחזק את הקשר שנבנה.

ברור לי לגמרי שהיכולת להיפתח מבחינה רגשית ולהעמיק את השיח היא זאת שמקדמת את הקשר. צריך ונכון לחתור לזה מההתחלה, ובוודאי שאין עניין להימנע מזה או לחכות לפגישה מס' 200 כדי שזה יקרה. אבל לפעמים גם הקיצון השני הוא לא נכון.

ולשאלתך, אני לא חושבת שיש עניין להסתיר אם זה מי שהוא, או להבדיל- אם זאת מי שאני. אבל יכול להיות שהייתי רוצה לתת לבחור תמונה קצת יותר גדולה ורחבה של מי שאני, לפני שאגיע לנק' הזאת, כדי שיכיר בזה כחלק ממכלול ולא יהפוך את זה לכל מהותי (גם אם הצד הרגשי הזה מאוד משפיע על תחומי חיים נוספים שלי).

האמת שגם תו"כ שכתבתי זה היה נשמע לי נורא שכלי וקר, וזה קצת מבאס כשמדברים על רגש..

אני יכולה רק להגיד שזה משהו שלמדתי על בשרי, ושזה באמת דרש עבודה.
מצד שני, אני לא מרגישה היום שאני מסתירה משהו מעצמי בפגישות הראשונות.. בחוויה שלי זה גם סוג של מגן עליי, וגם עוזר לי לבנות את הקשר בצורה קצת יותר נכונה לי.
אולי זה גם להכיר בזה שהרגישות הזאת ניכרת בעוד דברים ובמעשים ולכן לא חייבים לדבר עליה כדי שהיא תהיה נוכחת..

אז יוכל לתת בטחון בצורה טובה והדדית, בצורה שתרגיש נכונה ולא כאמא או אחות גדולה.
כאילו מן שהגבר יהיה צעד לפני

עוזר להיפרד ברמה הנפשית

אם הקשר היה משמעותי לי מאוד אז בד"כ אמחק

את ההודעות תמיד מוחקת
את המספר תלוי איך היה הקשר, אם אני נפרדתי..
כאלה שלא קשה לי אני שומרת ומנסה להציע

למה לטרוח אם זה יגמר עוד מעט?

 

עלה לי בפאדיחה, אבל זה סיפור אחר.

ואם נגמר, מוחק את השיחה (במקרה ודיברנו בוואצאפ)

דייט אחד ואז נגמר.

אז בשלב מסויים אתה משלים עם זה ומתנהג בהתאמה.

לא מוחקת
אם הזיז-מוחקת.

@@!!

אבל היה פעם שהיה בא לי אז מחקתי הרבה מספרים שכנראה אף פעם לא אפנה אליהם.

זה כישרון שלא קיים

אם לא היה עניין להמשיך - מה יזיק מספר טלפון של עוד איש קשר לא משמעותי

אם כן היה עניין להמשיך - אולי יום יבוא והדברים ישתנו

חוץ מזה, יצא לי בעבר ליצור קשר טכני עם כאלה שיצאתי איתן (ליותר מדייט או שניים, כמובן), אז עוד סיבה לא למחוק

וגם הקטע של להציע להם

האמת? אפילו את רוב השמות אני לא זוכר...

אבל השרשור פה מסביר לי למה כשבנות שיצאתי איתן רצו להציע לי פתוחו את ההודעה שלום זו פלונית אלמונית נפגשנו פעם..

או שלא שמרתי מלכתחילה.
אני מוסיפה לרשימה קטנה שיש לי בהערות את השם והמספר למקרה שאצטרך אותו מתישהו
אבל אני מעדיפה למחוק מהאנשי קשר, בעיקר כדי לא לראות סטטוסים שלו

אני אישית מוצאת שזה מאוד נוח, אבל זאת אני.
אני תוהה מה גורם לבושה בהפרש הקטן הזה ולמה הסביבה כל כך חשובה לנו.
בכל מקרה לגבי ילדים- יש כאלה שלא יורשים את הגנים הנמוכים(יש לי כמה בני דודים כאלה) ויש טיפולי גדילה(שוב לא עובד על כולם) ובעיקרון הכי חשוב זה לתת לילד ביטחון.

אני חושב שיש כמה סוגי הבדלים
כי יש מישהו שגבוה יותר
ויש מישהו שנותן תחושת גובה
ויש מישהו שהגובה שלו יוצר תחושת רקע 'הילה'
ויש מישהו שהגובה שלו הוא כאילו חלק מזהות

ופעם, כשאנשים פגשו מרחוק, ורק חיפשו 'מישהו', אז רצו 'מישהו' ולא יותר. כשחיפשו את ה'מישהו', בעיקר בחנו תנאים סביבתיים, אף אחד בכלל לא התעסק בלנבור בשאלות פנימיות. התנאים הסביבתיים, אפילו לא נבחנו לפי הקשר לאדם, אלא לפי הצורך, לפי כמעט שאלות טכניות (לכן גם היום קצת קשה לתרגם דיונים הלכתיים עתיקים, שהיו כאלה, למונחים בני ימינו)

בימינו בדרך כלל אנשים מחפשים הרבה דייקנות בשאלות של חילוקים פנימיים, ספיציפיים, וכולי.

לכן, כמו שבכל דור יש את הנסיונות שלו, ככה גם עכשיו יש נסיונות של התעסקות כמו הפילפולציות של הטרולים. שזה בעצם התעלמות מוחלטת משאלות חשובות וקריטיות, רק כדי להתעסק באיזה הילה קורנת של הרבה קריטיות.

זה בקשר לטרולים. אבל בלי קשר, באופן כללי היום אנשים עובדים הרבה על פלפלים פנימיים, על דקויות חילוקים וכל מיני דברים כאלה. זה קריטי לא בגלל שזה מחליף את המציאות, אלא בגלל שזה חלק מהיחס למציאות, במציאות בת ימינו.

מתי זה מפריע לי?

למה זה מפריע?

האם זה רק עניין חברתי שאת מתביישת בו או שזה עניין אישי שקשה לך איתו בלי קשר לחברה? גם וגם? מה בעיקר?

 

אם חברה שלך תבוא ותראה אתכם ביחד ותפרגן לכם ותחמיא לך... מה זה יגרום לך להרגיש ביחס לקשר?

האמת שזה לא מפריע לי, אני קצת גבוהה מהממוצע, והוא קצת נמוך מהממוצע..
לא מביך אותי או משהו, בתמונות אולי קצת מוזר (במיוחד אחרי החתונה שעם הכסרש אני יותר גבוהה) אז משתדלים להנדס שלא יבלוט, אבל לא כזה מזיז לנו 🤷
בעיניי ממש לא שווה לוותר על בחור זהב בגלל כמה סנטימטרים, אבל זו דעתי.
מה הכוונה מפחדת לגבי מציאת חן ומשיכה? האם הוא מוצא חן בעינייך? יש משיכה? אם כן - למה שזה ישתנה אחרי החתונה? אם לא - אז הבעיה היא כנראה במשיכה, ולא בגובה...

העניין של הבושה - פחדת שהחברה תראה שהוא נמוך , ואז מה? מה יקרה? היא תחשוב שמה? ומה את תרגישי בעקבות המחשבה שלה?

(ציינת שזה מאוד מאוד מפריע לך -
ממה זה נובע? ממה יגידו או איך יהיו הילדים או תחושה אישית שלך שהוא לא יכול לתת לך תחושה של ביטחון? )

נקודה שניה רשמת שזה יכול לפגוע במציאת חן ובמשיכה - הרגשת שזה פגע?? מזה אומר יכול לפגוע ?מזה "יכול "מציאת חן ומשיכה אפשר לבחון יחסית מהר (לעומת תקשורת או אופי וערכים משותפים)..
אם את מתסכלת עליו ונרתעת מהמראה הנמוך וזה גורם לך להירתעות ולבאסה.. ממליצה לחשוב לפני שממשיכים.

אבל אם בגדול את יכולה להתגבר על זה ומצליחה להעריך אותו ולראות את החן והיופי שלו גם בלי זה מצויין.



משערת שבתגובות ישתפו אותך שחלק הפריע להן שהבחור נמוך וחלק לא.. עדיין לדעתי חשוב שתקשיבי לתחושות שלך .
תהיי קשובה אליהן תנסי לברר עם עצמך מאיפה הרצון נובע ואם נובע ממקום אמיתי וראלי חשוב לא להשתיק אותו ולתת לו את המקום.

אני חושבת שאם זה מישהו שאת מתביישת בו, באיזה שלב את תגידי לו שלום ולא להתראות.
אני מתכוונת - האם הגובה הוא סיבה או רק תירוץ?
אם זה הסיבה. לדעתי, זה לא אמור להפריע ואם זה תירוץ, את באיזה שלב תפרדי ממנו.

אבל אני רוצה להעלות עוד נקודה -
אם את יוצאת אם חייל את כנראה צעירה.
קחי את עצמך במבט של 5 שנים קדימה. האם יהיה שווה להפסיד את הבחור הזה רק כי הוא בחור נמוך? (אם באמת זה רק הגובה)

ועוד משהו-
אני נמוכה וזה ממש לא מפריע לי. זה הפריע לי בגיל ההתבגרות אבל כיום ממש לא (חוץ מהקטע של להוריד סוכר מלמעלה...).
ומשו אחרון
הייתי נשואה לבחור בגובה 1.90+ וזה לא נתן לי כלוווום בחיים.
דקה אחרי החתונה התרגלתי לזה וזה לא הרשים אותי ולא השפיע עלי. (ברגע שגיליתי שהאישיות שלו שונה ממה שחשבתי שהוא באמת, הגובה שלו לא נתן לו שום ייתרון).

כשהיינו נשואים ודיברנו על זה אמרתי לו

כשטוב לי איתך אתה הכי חתיך בעייני בעולם וזה בכלל לא פקטור הגובה

וכשלא טוב לי איתך אז זה לא משנה כמה אני חושבת בראש שאתה חתיך פשוט לא טוב לי איתך

כשהיינו בריב או כשהייתי חושבת עליו דברים לא טובים אז כן הגובה היה יותר מפריע. אבל אולי המראה בכללי

מה שאני מנסה להגיד שבחיים עצמם זה בסוף מאבד משמעות. אם יודעים לבנות זוגיות טובה המפרמטרים החיצוניים מאבדים משמעות

מצד שני ברגעי משבר כל הקשיים והחסרונות מתקופת הדייטים יעלו וזה משהו שכדאי לקחת בחשבון

רק את תוכלי להחליט כמה משמעותי זה יהיה בעינייך

משהו ששמעתי מהרב אלישע ינון

אם זה משהו ששמת לב אליו ב3 דייטים הראשונים זה כנראה משהו משמעותי אצלך 

אם לא ורק מידי פעם אז זה לא משמעותי לך בנפש

 

 זה השיעור ממליצה להקשיב

משהו שקשור אליו (נגיד שהוא משדר חוסר בטחון) או שזה לא קשור אליו אלא רק אלייך (כמובן שיתכן גם שילוב במינון זה או אחר)

מפריע לי בכל מיני דייטים לפעמים..

זה לא מפריע בכל דייט, כל זמן כל הזמן, אבל כן מפריע פעם ב.

וגם מנסיום של חברות שלי רואה שזה שהן היו מאוד נמוכות מאוד לא תרם להם בחיים.. והם ממש היו צריכות להתמודד עם זה.... בגלל זה מתבאסת.

נראלי זה בעיקר קשור אלי פחות אליו..

למצוא בחור כמו שאת מתארת.

את יכולה לשים את האצבע על המאפיין המשותף של כל הפעמים שזה פתאום הפריע לך אצלו? קרה אז איזה משהו שהציף את זה? או שזו תחושה כללית שפשוט עולה ומורגשת לפעמים?

לגבי החברות- את מציינת את זה בגלל הילדים שיהיו לך בעז"ה, כן?
גם אם באמת זה יהיה ככה (הרי יש גם את הגנים שלך ויתכן שגם בצד שלו יש גנים אחרים)- בסופו של דבר זה חסרון אחד מיני רבים.

מה היחס של התמודדות הזאת ביחס להתמודדויות אחרות, חשבת על זה?

עזבי את החברות שמתמודדות עם זה, איפה זה ישפיע עליך במערכת היחסים? איך את תושפעי מזה?

1.65 בערך..

לק"י

אותי זה לא עניין האמת.
אבל את זו לא אני.

והתכוונתי לגבי החברות שלך שכתבת שהן נמוכות מאוד. 1.6 לנשים זה נראה לי ממוצע. אני בערך בגובה הזה.

סרקוזי וברלוסקוני חולקים גובה דומה, ולא נראה שזה הפריע להם בחיים

נמוך ביחס ל?..

אם הוא בערך בגובה שלך או גבוה ממך בקצת, זה לא נשמע לי משמעותי,

(אגב, אם את והוא בגובה ממוצע זה לא בהכרח שיהיה לכם ילדים נמוכים, יש לזה כלמני פרמטרים כמו גנים של ההורים, הסבים והסבתות וכו' חשוב ללמוד\לברר.)

אבל בסוף זה לגמרי ההרגשה שלך. ואם לך זה מפריע אז לגמרי תקשיבי לעצמך. 

 

חושבת שכדאי לך לברר עם עצמך\ מישהי, למה זה מפריע לך ולנסות להבין על מה זה יושב ואז לדעת אם להמשיך את הקשר או לא.. (יש לי חברה שהתחתנה עם מישהו גבוה כי זה נתן לה ממש הרגשת ביטחון, אבל היא לא פסלה על זה כי ידעה שבשבילה זה לא משמעותי כי זה יכול להתבטא בעוד דרכים, אבל בהחלט יוסיף)

ולהבא לדעת לברר על זה מראש (במידה וזה משמעותי) או להתאמן על לשנות מחשבה בראש (במידה והבנת שזה יושב על דברים אחרים)

בהצלחה רבה!

 

 

 

 

רוב האנשים היחסית נמוכים שאני מכירה הם האנשים היותר טובים ונחמדים שיצא לי לפגוש.

 

את מתארת אותו בערך בגובה שלך.

אני לא יודעת בדיוק,

אבל זה נשמע לי ממש סבבה...

 

 

(דוקא בסביבה שאני למדתי בה הבנות הגבוהות לא הרגישו עם זה סופר-בנוח...כולנו היינו שם ממוצעות ומטה)

 

 

שוב, אין לי מושג איך זה באמת, אבל לפי מה שאני רואה גובה (כל עוד זה לא ממש קיצוני) הוא לא "תיק" רציני, הוא פשוט נתון, שהוא לא מגביל ולא משפיל ולא כלום, הוא פשוט נמצא שם, ונורמלי,

 לא בולט

 

אם אתה מעדיף לחסוך 7 דקות או לא. בכלל לא קשור לפגישה.

איחור של 6 דק' לדייט לא נחשב איחור.

בפער משמעותי יותר הייתי שוקלת ומצפה שכך יעשה גם הצד השני

בפערים כאלה קטנים הרבה פעמיים הוויז גם מזייף לכאן / לכאן

ואם השאלה היא על כסף / על השקעה
בעיניי זה לא מדד

ו12 שח תוספת לנסיעה גם לא קריטי

זה דייט בין בני אדם?

בכלל לא הייתי עושה את החשבון הזה, זה לא היה עולה במחשבה שלי, הראש שלי לא נכנס לדקויות כאלה. פשוט הייתי נוסע, ואם הייתי רואה שאני לא מגיע בזמן הייתי מעדכן. 

 

מה זה "בנות לענות שנדע מה נכון"? אתה הולך להיבחן אצלן? אתה הולך לעבור הכשרה ליציאה לדייטים? למה אתה חושב שדווקא הבנות ידעו מה נכון, אולי הבנים יודעים טוב יותר? אני צוחק, אבל תעשה מה שנראה לך נכון, יש לך שכל ורגש מוסרי לדעת איך מתנהגים כמו שצריך. ואתה לא באמת צריך לקבל אישור מהצד השני. 

אני מעדכנת איך אני אגיע, ואומרת שעה משוערת\שאעדכן כשאהיה בדרך\אשלח מיקום בלייב כדי שיוכל לעקוב אחרי ההתקדמות שלי. כך שאקבע בסביבות 8, כתלות בתנועה. כולנו מבינים שיש דברים שלא תלויים בנו, וכמה דקות לפה או לשם זה לא משנה.

 

אם לא עשיתי את זה, ואני רואה שאאחר, אשלח הודעה לעדכן שאאחר, ובכמה. כמובן אתנצל על האיחור עצמו.

 

אני חושבת ששיח אמור להיות חלק חשוב מקשר.

יצא לי לקבוע עם מישהו בשעה מסוימת. אחרי כמה ימים הוא ביקש לאחר. כבר סידרתי לעצמי לו"ז לאותו יום, אז ידעתי שנפתח לי חלון של זמן, ועשיתי בו דברים. כשנפגשתי עם האדם, הוא אמר לי שבסוף הדבר שחשב שיעכב אותו התבטל, אז הוא ישב והמתין עד השעה קבענו. וזה חבל, כי בתכלס שנינו היינו זמינים להיפגש. אם הוא היה שולח לי הודעה ואומר לי שהמשהו התבטל, יכולנו להוסיף עוד זמן לפגישה.

 

יותר ממה שאני מצפה שתדייק, אני מצפה שתתקשר איתי. שתעדכן אותי מה קורה. שתדבר איתי. שתראה אותי. שתבהיר לי שאתה מעריך את הזמן שלי ושלך. 

 

ובנוסף לכל זה, אני מעדיפה שתנהג בלי לחץ. שתשמור על עירנות בכביש. שלא תלחץ על חישוב מסלול מחדש על שנייה. כביש זה מקום מסוכן, ואני מעדיפה שתגיע אליי בחתיכה אחת.

 

לגבי התשלום - אני מוכנה להוציא סכומים הרבה יותר גדולים בשביל להתחתן.

תחשוב על כל ההוצאות שיש לך בחייך. לא היה מוכן להוציא הרבה יותר בשביל לפגוש את מי שתתחתן איתה?

אם אפשר להתקשר עם דיבורית או לעצור בצד ולהתקשר אז אחלה.

אבל החיים חשובים יותר מהיחס לאיחור או 12 ש"ח.

הייתי חייב להעיר, מחילה

אל תגזול מאחרים.

(עדיף להודיע על העיכוב)

לא יקרה כלום אם אעדכן אותה בשיחה

ועוד עונים ..(תעשה מה שנכון לך/לכם וזהו)

לענות: תודה על הברכה, יש לך איזו הצעה בשבילי?

ואמן.

בסוף מברכים אותך.

וזה אחד הדברים המלמדים שאומרים לך כשאתה רווק.
יש דברים גרועים הרבה יותר .

זה לא נעים לשמוע גם כשעיתו וזמנו עבר מזמן

 

הנקודה היא שבא בן אדם ונכנס לחיים שלי

המילים הם לא מה שמעצבן, אלא הגישה.

אם הגישה של התנשאות אז הפגיעה תהיה מההתנשאות. אם הגישה של גובה העיניים וברכה כנה- האכפתיות שלו שהוא מברך אותי, אע"פ שאין לו כרגע הצעה עבורי- מחממת את הלב. מעריך.

אף פעם לא אמרו לי את זה בחתונה, ואף פעם לא הרגשתי שבוחנים אותי. ונראה לי שיש פחות ריכולים בצד של הגברים.

 

בדרך כלל חבר אומר את זה כשהוא מתארס... אני אומר לו מזל טוב, והוא משיב בקרוב אצלך, ושנינו מחייכים חיוך נבוך ואומרים תודה תודה. וזה דווקא נחמד, בטח שזה מגיע מחבר טוב והוא באמת מתכוון לזה.

ומה הטון

אני מאמינה שרובם המוחלט מגיע ממניעים טובים (גם אם הם לא יודעים להוציא את זה החוצה כמו שצריך).

אם הם מרכלים עליי, אני מקווה שהם בעצם מנסים לחשוב אם להכיר לי את האחיין\שכן\בנדוד.

אני חושבת שזה דרך בשבילם להגיד שהם מכירים בחיסרון שלי, וזה לא נעים לשמוע, כי זה מסכם את ההוויה שלי כרווקה. אבל הי, חוץ מהיותי רווקה, אני עוד הרבה דברים נוספים.

 

אפשר לצאת מנקודת הנחה שבכל מקום בוחנים אותי.

בוחנים אותי כשאני בדייט.

בוחנים אותי כשאני בעבודה.

בוחנים אותי באוטובוס.

בקיצור, בכל מקום אנשים מסתכלים עליי, מתרשמים ממני, ומגבשים דיעה מסוימת, גם אם זה מישהו שעובר לידי ברחוב וכנראה לא אפגוש שוב בחיי.

ככה העולם עובד.

והשאלה היא מה אני עושה עם ההרגשה הזו.

 

באופן כללי אני מנסה לא להתעצבן. לזכור שהעולם לא נגדי. ומתפללת שהברכות שלהם יביאו לי מזור.

תודה

אומר אמן, בכוונה ועם חיוך

כשאומרים לבחורה צעירה ''בקרוב אצלך'', כשברור שאין בזה מימד של כביכול רחמים וכו', זה ממש לא אמור להרגיז

עדיף שיגידו בחתונות מאשר שיגידו בלוויות.. 😶

וברצינות-
מסכימה שיש אנשים שכשהאיחול הזה מגיע מהם זה פחות נעים (במקרה הטוב) וגם קצת מעצבן (במקרה הפחות טוב)..
אבל נראה לי שרוב האנשים שאומרים את זה, אומרים את זה ממקום טוב שבאמת מצפה ומקווה יחד איתי לרקוד בקרוב בחתונה שלי.
כן, גם האנשים חסרי הטאקט (שאגב, יש משהו מנחם בידיעה שאם הם הצליחו להתחתן למרות החוסר הזה, אז אולי גם לי יש פוטנציאל;)
ברמה האישית, משתדלת לעשות עם זה שני דברים:
א. לחפש בדברים שנאמרים את הנק' הזאת שסוג של כואבת יחד איתי, או מצפה יחד איתי, ומנסה לשמוח בזה באמת . זה באמת לא מובן מאליו שיש אנשים שאכפת להם ממני ומרוצים לשמוח בשמחתי.
ב. לקחת את התחושה הפחות נעימה ולזכור אותה להמשך- להצמיח קצת יותר רגישות כלפי אחרים, להשתדל שלא להפוך נקודה אחת בחיים של הבנאדם שמולי לכל מהותו, לחשוב על חברות רווקות ולהתפלל עליהן ולנסות לפעול בשביל שלא יצטרכו לשמוע שוב את האיחול הזה וכו'.. (;

מזכיר לי שלפני כמה זמן הייתי בחתונה, ואיזה אחד שמכיר אותי בשם ובפנים וזהו בערך ניגש אלי: "נו?!''
אני: ''מה?"
הוא: ''נו!!"
אני בנקודה הזאת: בטוחה שהוא נטל ידיים ומחפש לחם, מתחילה לחפש את הלחם על השולחן כדי להעביר לו, שיוכל לדבר סופסוף.
הוא: "לא, נווו!!"
אני: "אההה. אל תדאג, כשהוא יגיע אתה תקבל הזמנה לחתונה"

לא בטוחה למה התכוונת, אז רק אבהיר שהבדיחה בהתחלה היא קצת כלי נוסף שעוזר לי להתמודד, אבל יכול להיות שזה באמת לא היה במקום.

ואם הכוונה הייתה לסיפור בסוף-
חסר טאקט, אבל האמת שבאותה סיטואציה גם הייתי שמחה באירוע מכדי לקחת את זה קשה מדיי, וגם באמת לא קלטתי למה הוא מתכוון.
וגם במקרה הזה, וגם במקרים נוספים שזכיתי להיות בהם, מה שכתבתי באמצע עוזר לי מאוד.. גם אם ברגש זה לא תמיד שם, לפחות יש איזו ידיעה שכלית.

הבדיחה מצחיקה

ואמא אחת בהתה בי בטירוף .. הזמינה את עצמה לשבת במושב לידי .
וכן לא היה נעים לי להגיד לה שהמושב לא נועד לה..
התחילה לפתוח במנולוג שהיא מחפשת בנרות כלה לבן שלה בלונדנית וגבוהה ,חכיינית ועדינה.
אמרתי לה סליחה אבל אני הפוך ממה שאת מחפשת ,אמרה נכון אבל את עדינה וחייכנית בטח גם חברות שלך ככה
ושלא תעלבי לי אבל אני מחפשת רק בלונדנית את שומעת?מכירה מישהי שדומה לך רק בלונדנית ? את יודעת .. אחת כזאת שבאמת מושלמת? אבל גבוהה כן?
(תוהה לעצמי היא מחפשת מישהי הפוכה ממני למה היא באה אלי לעזאזל?)
אני עונה לה בנימוס שלא נפל בחלקי הזכות להכיר מישהי כזאת.. ומתפללת לה' שאעשה הכל רק שתעוף
ואז חברה שלי הבלודנית מגיעה ואני מסמנת לה שתברח אבל אין לה לאן וכי מי יושבת במקום שלה? אכן כן עדיין לא התנדפה
ובלי בושה גם לה האמא מורידה את הביטחון האמא אומרת לה אל תעלבי את אומנם בלונדנית אבל אין לך עדינות תלמדי להיות אישה.
אחרי שהעליבה אותי ואת חברה שלי ומשערת שעוד כמה קורבנות הבחורה עזבה את האולם.
ותפילתי היחידה היתה שלא אפגוש אותה יותר לעולם.
יש אמהות משגעות.. תאמיני לי



לפחות לא אמרה בקרוב אצלך

ועוד אתה מתלונן

וזה מצחיק שהיא אומרת שאישה לא עדינה היא לא אישה כשלה חסר מצרך בסיסי יותר אצל נשים ששמו טקט

מן הסוג הזה אני מדברת😐

עבודת המידות

בטח שהיא לא אמרה "בקרוב אצלך" , היא לא יכלה להבטיח לך שום דבר - הרי את לא בלונדינית

ומבאס.
ויאללה, הלוואי שהבאה שתתקשר אליהם תהיה האחרונה. בעז"ה.

מותר בכ"ז להציע משהו?
דבר איתם. יש לי תחושה שתראה שזה לא מפריע להם כמו שאתה חושב, ושהם עושים את זה באהבה ובשמחה (כמובן שהם היו שמחים יותר אם כבר לא היה צורך, אבל הבנת..)

להוריד מהנוכחיים עומס, שלא יישחקו.

בהצלחה בדייטים

וזה לא קשור לאמון באחרים. הם יכולים להיות חברים אלופים, 

אבל לא מתאימים לבירורים.

מבחינתי בירורים הם קודם כל בשבילי, בדיקת ההתאמה שלי מורכבת גם מהבירור שאני מברר דרך החברות וגם מהבירור שהבחורה מבררת דרך חברים שלי. אם בחורה לא מבררת ורוצה להיפגש- זה יפריע לי בקשר איתה ולא יתן לי תחושת ביטחון בסיסית שנותן המכנה המשותף כפי שהתרשמתי בכללי.

לא נשמע טוב

דע לך שבשבת קראתי את זה איזה 3 פעמים

השיר הזה תפס אותי ממש תודה

פגישות פיזיות? לשלוח פעם ב.. הודעות?

שאלה ערכית - מה זה אומר להיות בקשר טוב עם עוד גברים כשיש לי בן זוג. שזה נכנס יותר עמוק לשאלה - מה המשמעות של בן זוג בעיני.

 

שאלה תרבותית - איך זה נתפס בעיני החברה? מה זה גורם להרגיש בתרבות הנוכחית שהאדם נמצא בה?

 

התשובות לשתי השאלות הללו הם משפיעות אחת על השניה גם.

 

באופן אישי,

לא נראה לי שנכון להיות בקשר משמעותיים עם עוד אנשים מהמין השני מלבד משפחה קרובה.

מצד שני - חשוב מאוד להתייחס לבני אדם כמו בני אדם ולכן ניכור גמורהוא לא משאלת ליבי.

זה נכנס לדקויות וניונאסים...

מתי זה 'ידיד/ה' ומתי זה לא.

בעיקר חשוב מאוד להתבונן ולהבין על איזה צורך הקשר הידידותי הזה יענה, ולמה בדיוק זה יועיל לי.

ואחרי שזה ברור קל יותר לשקלל תועלת מול הפסד.

 

(ובאיזשהו מקום, ככל שהקשר איתו יותר נצרך ומהותי לי - ובעצם פחות ידידותי בלבד - כך ההפסד יכול להיות גדול יותר.)

ואגב- מה הכוונה "כנראה הוא לא מתאים לחתונה (או לא בשלב הזה"? (אם את רוצה לפרט)

אני לא במקום של למרוח קשרים שנים על גבי שנים.

מעבר לזה משהו בקשר הלך למקום אחאי או חברי ופחות למקום זוגי. שזה מוזר אבל גם מגניב.

(וטכנית הוא גם בחו"ל לתקופה בלתי מוגבלת, כך שזה לכאורה לא רלוונטי כרגע. אבל מבאס אותי לוותר על זה)

יש סיכוי סביר שתקשרי ותפתחי ציפיות (כי זה לא ידידות ששני הצדדים מבינים שזוגיות לא תצא משם), לא?

ולגבי מקום אחאי וחברי ולא זוגי-יש בזה באמת משהו מגניב.. אבל זה מתעתע ומבלבל ויכול לחסום קשרים אחרים. לא מומלץ לדעתי

1. האם קשר עם בנים כשזה בחברה שפחות מקובל הוא בסדר/הוגן?
2. האם זה בסדר להשאר בקשר עם האקס?

ולתשובות:

1. זה תלוי בשני הצדדים, לי הקשר עם החברים הבנים שלי היה(ועדיין) מאוד חשוב(כל כך חשוב שבין היתר בגלל זה לא רציתי להיות בזוגיות) וב"ה הגיע מישהו שזה היה לו כל כך ברור וטבעי שאני אמשיך להיות בקשר עם החברים האלה.
2. זה לא קרה לי, אבל נראה לי שזה תלוי באיך הקשר נגמר ואיך הוא מתנהל כרגע, יש כאלה שיתאים להם ויש כאלה שלא.

למרות שלפעמים זה יכול להיות מאוד קורץ ומפתה

חושבת שזה יכול לתקוע, בעיקר אם היה קשר טוב וחזק

לתסבוכים בהמשך...

 

1 יש סיבה לזה שלא מקובל ידידות בין נשים לגברים

2 זה יהיה מוזר לנתק קשר עם בן אדם כשמתחתנים, ויהיה בעייתי לשמר את הקשר כשמתחתנים

3 האם זה משאיר מקום לקשרים אחרים? שאלה מעניינת, לא בדקתי

 

אבל אם היתה דרך להשאיר, בהחלט הייתי עושה ביותר ממקרה אחד

אם הוא פתאום יגיד לך שהוא בקשר עם מישהי, מתארס עם מישהי,  הכיר מישהי, הציעו לו מישהי, מישהי יפה בעיניו, חושב להתחיל עם מישהי. מה תגובתך? סבבה או אמאלה.

אם סבבה, אז אין בעיה, תהיי איתו בידידות, זה אפשרי. זה גם הגיוני עם יש לך דברים משותפים. 

אם אמאלה, אז יש לך רגשות אליו וגם אז את יכולה להשאר בקשר של ידידות מתוך תקווה שלך שיום יבוא ותחזרו לקשר רומנטי. זה כבר סיפור שונה לגמרי.

- זה לא ידיד. מבחינתי, קשר כזה הוא כן עוצר מפני קשרים אחרים.

- וזה לא פייר לצאת עם מישהו ולא לספר לו, כי אם פתאום יסתדר עם האקס, אז מה תרוצי אליו ותספרי לו איזה תירוץ?

- וזה לא פיר כן לספר לו, ולשים אותו במקום שהוא מספר 2 למישהו שאת רוצה יותר.

 

אני קוראת בין השורות, שאת רוצה אותו ומוכנה לקחת כל דבר שהוא נותן לך. אם הוא נותן לך ידידות אז את אומרת סבבה. 

 

אני חושבת שהתגובה שלך צריכה להיות הפוכה. לנתק איתו את הקשר לתקופה מסויימת, לחכות שהחול ישקע שהכל ירד. לשכוח אותו עד כמה שמצליח לך. לתקופה הזאת (חודש-חודשיים) ואח"כ לחשוב על השאלה הזאת שוב.

 

 

אבל חובה שלקשר הזה יש גבולות.
פעם יצאתי עם מעשהי שהייתה בקשר עם האקס,
רק בדיעבד הבנתי שהקשר ההוא היה הרבה יותר הדוק משחשבתי...

קשר טכני, אם יש צורך אפשר בזהירות.

בלי נדר.

שנשמע ונתבשר בשורות טובות!

טעות בשרשור (:

קיט - קכא