פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 248)

אני מרגיש יותר בנוח להגיב כאן מבצמ"ע 

(אני מרגיש כאן סוג של "משפחה" ופחות חושפני, ואני גם יותר מזהה את הניקים)

לא הבנתי,

כאן זה פחות חושפני אבל אתה מזהה את הניקים,

אז בעצם זה פחות חושפני עבורך אבל כן עבור אחרים?

ויש לנו מתנדבת @חופשיה לנפשי

מקווה שאמא שלי לא תהיה ככה...

הסיבה האמיתית היא

שעם הטבעת הזאת משתלטים לה על המוח וגורמים לה לרצות לנקות את הבית ולשטוף כלים ולכבס וכו'

זה עובד גם בדירת שותפים?

כי אולי החלות של ההשתלטות זה דווקא בין גברים לנשים

ובדירת שותפים מעורבת השכינה לא שורה אז לא תהיה סיעתא דשמיא

גם אם הם רבים ואין שכינה ביניהם, זה גם לא עובד?

זה לא צנוע

מיוחד

הם מדהימים.

אבל מה הסיכוי... איזה יאוש אבא.

סתם פשוט לפעמים יש משהו טוב בידיים 

ואפשר ללמוד מאחרים, במקרה הזה הם, איך באמת למנף את הפוטנציאל למקום הרבה יותר גבוה.

אבל בטח, זה באמת קשה 

מחשבות על היכולת שלך בכלל להיות בקשר קרוב 

לפתח אינטימיות רגשית

לתת לעצמך להיות משוחרר בתוך זה.

להאמין שאתה מסוגל לזה.

מלא מחשבות, כדרכי.

אבל תודה זה באמת מעורר השראה!!

ולקשר את זה או לדמות את זה לקשר עם הקב"ה זה מדהים

מרגיש ממש ככה.
 

ובכל זאת אני מסכים בצורה מסוימת עם @נקדימון

לא שזו התשובה הבלעדית כמובן, אבל זה מתוק כ"כ

רק שיהיו קדושים וטהורים

להתכוונן על איכות, הכמות פחות משנה 

הוא לא מכניס את הכלים לבד

בתור אחות לשני אחים בנים ובלי שום אחיות....

השני רק מראה שאנחנו לא מעיזים לדבר ולהגיד את הרגשות שלנו שזה לרוב טוב...

יש לי תחושה שלא

אם זה חשש שניתן לפתור אותו, נגיד ללכת עם חברות שלך, אז יאללה.

אבל אם "זה נשמע לי מסחרי, מאולץ" אז זה לא יעזור ללכת כי אם את לא באה בראש שזה באמת מועיל משהו חבל על המאמץ. כדי לעשות משהו צריך למצוא סיבה למה כן ולא למה לא.

הכח הכי חזק זה כח הבחירה

שדוד המלך עליו השלום אמר עליה "פליאה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה"

החלטה אחת- אתה סולל לך מסלול של חיים שלמים חדשים.

*אותי
 

החיתוך עוד טרי וזה ממש קשה. 

ממש תודה רבה!

מעריץ.

כתבתי לך בזמנו "ויפה שעה אחת קודם", ועכשיו מחזק את ידיך אף יותר  "עדיף מאוחר מאשר מאוחר מידיי".

בעז"ה הזיווג האמיתי שלך, "בת גילך" תגיע מהר משאתה חושב, דווקא בגלל שכבר למדת להתגבר. "ומושל ברוחו מלוכד עיר".

חזק ואמץ !

חוץ מדבר אחד - מה הוא רוצה שאני יכול לחשוב ולעשות. וגם זה לא תמיד פשוט.

מעבר לזה - להתפלל זה טוב.

כמעט כל הסיפורים על אלה שחיפשו ועשו משהו ופתאום מצאו, זה תמיד עם הפרש של שבועיים או משהו בין החיפוש למציאה

לפי מה שכולם מספרים, 

צריך להיות שלב

שבו אתה בטוח שזה יגיע, ואתה יודע שזה נמצא

וברגע שתהיה מוכן זה יקרה

ואז להניח לזה

לתת לזה לשקוע כחלק מהעולם סביבך

איזון מביא לידי קבלת החלטות יותר טובה.

להיות בטוח שמשהו יקרה נשמע לי טיפה קיצוני. כאילו אין לנו תעודת ביטוח על כלום למה שנחשוב שמשהו בטוח יקרה?

זה לא רק בטחון עצמי אלא 'בטחון שמשהו יקרה'... מניין?

היא תחושה של בטחון

רגש לא אמור להתבסס על עובדות

הוא תוצאה של הרבה דברים, כולל גם עובדות

אבל תחושת בטחון שמשהו - שלא תלוי בי לגמרי - יקרה, את זה אני לא מבין.

אם אכן יש סיכוי סביר שזה יקרה והבטחון הוא מנכיח את הסיכוי הסביר שזה יקרה - מעולה.

מה שאני בא לומר - חשוב שזה יהיה ביחס למציאות.

תחושה צריכה לשקף מציאות כלשהי.

תחושה תלושה ממציאות היא לא תחושה טובה.

יכולה להיות תחושה פנימית לגבי אירוע שהולך לקרות (המון סיפורים על אנשים שדיברו על זה שהם הולכים למות וכדומה). משתקף גם בחלומות על אירועים ייחודיים שקרו מאוחר יותר או בו זמנית

והתחושה הזאת נובעת מאינטאיציה פנימית לא מוסברת

וכנראה יש בזה משהו

כיון שזה קיים, לפי דעתי, אני לא מאמין שיש טעם להתכחש לזה, להתווכח עם זה, או לטעון שזה בעייתי

כמובן, לקפוץ מגשר מתוך תחושת בטחון שיהיה בסדר זה בדרך כלל מטופש.

אבל זה לא אומר שכל החיים הם ככה. תחושת בטחון שאמצא חתול היא לא מאד מזיקה

ברגע שלאדם אין הצעות ויש לי הרבה דברים ממשיי שמונעים ממנו למצוא את זווגו מאוד קל לו להשאב ל'סימנים משמיים' ודמיונות שהקשר ביניהם לבין המציאות הוא אפס.

אולי זה בגלל שאני בנאדם 'רציונאלי' אבל אני מאמין שגם אינטואציה שצריכה להבסס על משהו כדי שיהיה כדאי לסמוך עליה.

נכון. לגבי חתול זה בהחלט לא מזיק. אבל לגבי נושא רגיש כמו מציאת בן/בת זוג - אני חושב שהתסמכות על תחושות שלא משתקפות משום מציאות יכולה מאוד מאוד להזיק ולגרום לטווח ארוך לתחושות לא נעימות. 

לא להדחיק תחושות קשות אלא להפגיש אותם עם מציאות להתמודד איתם.

יש אנשים שלהרפות ולפעול פחות יגרום להם להיות יעילים יותר גם בחיפוש של בני זוג

כך שזה לא חד משמעי

ונכון, הגישה שלי כאן היא לא מאד רציונליית או לפחות לא רציונליסטית,

אבל גם המציאות היא לא תמיד רצינוליסטית

אלא על הבטחון הפנימי שדיברת עליו

ולכן ההודעה הזאת איננה מתייחסת למה שכתבתי בהודעה אחת לפני.

ולפעולה רק במישורים טובים - כי מפסיקים לפחד ש"אפספס את האחד", ומתייחסים להצעות בצורה רצינית וראויה (לדוגמה)

אני חושבת שבאמת לפעמים שיש איזה דיבור עם ה' שהוא מגיע ממקום מאוד כנה וטהור

אז משהו קורה, משהו זז

לא יודעת אם זה אומר שהחתן באמת יופיע ככה סתם פתאום משום מקום

אבל הדיבור הפשוט הזה, הישיר, ממקום שכל כך רוצה משהו ומצפה לו- פועל כנראה

(אגב, אם הולכים לפי איך שהוגים את המילה באנגלית הניקוד באמת לא נכון)

1 זה מאד מורכב

2 מתרגלים

3 גם אחרי שמתרגלים זה מורכב

*מורכב:

מצד אחד אני שמח בשמחתם, לא הייתי שמח אם להם היה לא טוב, עדיף להיות יחיד בצרה מאשר עם עוד אחים, בסופו של דבר זה עוזר בהרבה מישורים

מצד שני, יש תחושות של קנאה ותחרות, תחושה שאני צריך לוודא מה המקום שלי בעולם, חוויות שהיו לנו כאחים והיום חסרות, ולא הוחלפו בחוויות של זוג, הרגשה שהם תופסים יותר מקום בעולם בהמון מובנים, תחושה של "מה כבר ביקשתי?" 

יש טיפה מורכבות, אבל מעט מאוד. בעיקר שמח בשבילה.

האמת?

רחמים.

התחתנו בלי להבין מה הם עושים, סוג של נזרקו לחיים, לא הייתי רוצה להתחלף איתם. מאחלת להם רק טוב,

אבל על האח הקטן ביותר כבר השפעתי לא למהר כל כך.

יש את הצד המורכב, בעיקר מבחינת המקום מול ההורים/ סבתא. הם עושים נחת. הם מוסיפים לה חיים (לסבתא) אני? סתם עציץ.

אבל שנה הבאה שמיטה.

כשהתשובה שלו חיובית,

את יכולה בשקט  לשלוח הודעה כשהתשובה שלך שלילית.

הוא מצפה לשמוע תשובה ביחס לכך, לא?

בנאדם השקיע כוחות וזמן... אם זה יכבד אותו בוודאי שראוי להתקשר.

אבל נשמע לי מוזר להגיד את זה בהתכתבות כברירת מחדל

עצם ההתקשרות הרבה פעמים אומרת "אני מכבד את זה שרצית וטרחת והגעת והשקעת". 

זאת אמירה משמעותית בעיני שלא יכולה להחליף טלפון.

במקרה ובאמת תוך כדי הדייט שני הצדדים מבינים לבד שזה לא מסתדר אז הגיוני שיסיימו את זה בהודעה.

אבל במידה ואחד הצדדים רוצה - ראוי מאוד מאוד בעיני לשלם את מחירי חוסר הנעימות והמבוכה האישיים כדי שהבחור/ה לא יפגע או שיפגע פחות.

באופן אישי אני לא רוצה לפגוע באף אחת וזה פחות מביך אותי מבעבר.

לא תמיד זה ענין של חוסר טאקט, אלא לפעמים חוסר מודעות והודעה כזו עלולה להעליב.

כששולחים הודעה שרוצים להמשיך בקשר זה לא מתוך זלזול או חוסר רצון אמיתי, אלא שיקולים אחרים (אצלי לפחות זה ככה) וההודעה רק מזכירה את מה שהיה כיף בפגישה.

אבל כשצד אחד רוצה והשני לא רוצה,

פה זה כבר מעלה תהיות מה לא בסדר אצלי -  וזה לא משנה אם שלחתי הודעה או התקשרתי

אם אני מתכוון להמשיך אחרי פגישה ראשונה, אני מניח שאחרי ההודעה תבוא גם שיחה

מה שאין כן אם ההודעה היא הודעת פרידה

כך שלהמשיך בהודעה זה עדכון מוקדם ויפה וזריז, שיוביל לשיחה אחר כך

לחתוך בהודעה זה לא מאפשר סגירה של מה שנפתח

ולכן גם אם מעוניינים לחתוך בהודעה, זה ממש קריטי לאפשר לצד השני לדבר

לא תהא שמיעה כראיה

או שהייתם בתענית דיבור בפגישה?

כנראה שהם מביאים הצעות ממש רלוונטיות אם אנשים מוכנים ללכת על זה 

זה נשמע הזוי. כנראה שה'פגישות' התחלפו ב'חודשים' כמו שאמרה @ברוקולי.

אי אפשר להמשיך להיות בקרש עם בנאדם בגלל שחייבו אותי.

זה לא עבוד.

במידה ובאמת האנשים עם אמונה בקשר זה יכול לעבוד, אבל לא בגלל ההתחייבות עצמה. אולי ההתייחסבות יכולה לעורר את זה.

נשמע ממש טוב שיש מיזמים שלוקחים את עצמם ברצינות.

וכמו ש@kaparalay אמרה זה די דומה ל'חתונה ממבט ראשון'

להתחייב לתהליך ולתת צ'אנס עד הסוף, ומתוך כך אולי יצא משהו

אבל אף אחד לא יכול להתחייב אם יווצר קשר משמעותי או לא 

איך אפשר להמשיך קשר רק בגלל 'התחייבות'?!

חייבים לשים לאיזה גבול נורמלי שאם שני הצדדים מבינים שזהו אז זהו.

מישהי סיפרה לי על זה..לא באמת מכירה מקרוב. 

אבל ממה שהבנתי ממנה, המשדכים ממש מבררים לפני ומשקיעים מחשבה בהצעות.

אני גם חושבת שאי אפשר לדרוש את זה מבני אדם..