באמת שאין לי הסבר לתופעה הזאת

כאילו ה' פיזר אבקת חן על הבן אדם

ואז אחרי תקופה הוריד אותה ואתה כזה "מהה לעזאזאל חשבתי לעצמי..." משהו כזה

ה' ברא אותנו, בני אדם חסרים. עכשיו, ה' נתן לאדם גם כוחות איך להשלים את החיסרון - למשל לעשות עבודה עצמית, זו אפשרות א'.

אבל מי שרוצה ללכת בדרך אחרת, הקב"ה מוליך אותו בדרך בה רוצה לילך,

אז אותו אדם יכול גם לעשות הצגה עצמית שלא באמת תואמת למציאות ובכך 'לחפות' על החסרונות שלו (במקום לעשות עבודה עצמית.. שווה).

מתישהו הבועה מתנפצת.

האם זה בגלל הקב"ה? לא..

הקב"ה השפיע לו טוב, השפיע לו כוחות.

התפקיד של האדם לכוון אותם למקומות הנכונים..

אתה אומר שיכולת השיפוט של הבחור היתה כל כך גרועה שהוא לא הבין שזה המצב?

שהוא בונה קשרים שטחיים? שזה מה שהוא מחפש?

אלה דברים שהרבה אנשים לא היו שמחים לשמוע על עצמם

יש צורך רגשי ממש גדול בזוגיות והוא משפיע חזק על כולנו

"על כל פשעים תכסה אהבה"

"עזה כמוות אהבה, קשה כשאול קנאה"

זה לא מובן מאליו לשכלל את הדברים בצורה נכונה ושיכלית.

נראה לי שזאת עבודה לא פשוטה.

ברור גם שלאף אחד לא נעים לשמוע את זה על עצמו,

(ואף אחד מלכתחילה לא רוצה שזה מה שיניע אותו)
 

אלא אם כן הוא מבין שזה טבע העולם, ושזה בסדר,

ומתוך המקום הזה אנחנו מתקדמים

זאת עובדה מזעזעת,

שכמו שהיא מזעזעת כך היא נכונה ופשוטה ונחוץ להכיר בה.

קשה לי מאוד לראות איך אנשים מתקדמים ככה

מה שנותן חיים לקשר זה הרגש. בלי רגש, לא הייתי קורא לדבר הזה קשר.

אני מאמין שהתכוונת למשהו שונה

בכל אופן, בנוגע לעקרון - מסכים איתך שלפעמים יש דברים שלא יודעים בשכל ומגלים יותר מאוחר.

פחוץ נפוץ, בדרך כלל התעסקות הרגשית היא המשפיעה

הבחור מצד עצמו היה בסדר גמור, צוחק וזורם ונמרץ ובעל עסק משל עצמו וכו' והיא העריצה את זה

אבל הרקע שממנו הוא בא  -והיה כל כך טבוע בו - היה ממש ממש שונה ממנה וממה שהיא מתחברת אליו

היא אהבה אותו ולא שמה לב לכל זה

(האמת שראיתי את זה, אבל ידעתי שהיא לא תשמע לי בין כך)

בסוף זה התפוצץ בדיוק בגלל הרקע הזה

הצד השני חושב שהיה קשר מיותר ואתה חושב שהיה טוב?

הרבה הקשבה מיותרת לקולות בחוץ, במקום ללב שאמר מהתחלה שזה פשוט לא.

עד שהוא לא הסכים לשתוק יותר. וזה גם לא עבד יותר. פשוט נגמר האויר. לשנינו. סוג של הרגשת פול גז בניוטרל. או בלון שפוצצו אותו בבום.

אבל, לא זה לא היה מיותר.

כי למדתי שם משהו על להקשיב ללב שלי.

למרות שזה כאב מאד בסוף.

לחבר, בגלל שהיה צעיר...אבל התאושש.

ב"ה שלא קרה לי, אחרת הייתי נשרט עמוקות כנראה.

אז עברתי בעצמי

ממש כזה

הייתי עם בחור ממש ממש שקט, בקושי דיברנו משהו כל הקשר

והיום, כשיש לי חבר שאנחנו יכולים לדבר שעות בטלפון אני כל הזמן שואלת את עצמי מה עשיתי לעזאזל עם הקודם.

אבל, 

אני חושבת שבכל דבר שקורה בדיעבד כשאנחנו מתפקחים אפשר לראות את הרע, ואת מה שלא התאים. 

ובדיעבד, לא בטוח שזה נכון. 

אני לא חושבת שאנשים סתם ככה תקופה ארוכה בקשר בלי שיהיה שם כלום. 

והיה שם משהו, גם אם יש רצון להתכחש לו. 

אני באופן אישי, כנראה יכולה להיות עם שקט, ועם דברן (מעדיפה את הדברן )

אבל, זה באמת לא אומר שזה לא יכל היה לעבוד עם השקט. 

אבל כן היום כשחוויותי משהו אחר ונוסף, אני חושבת שהייתי מפסידה משהו גדול בחיים.

ומודה שזה גם גורם לי לפחד... 

כי מי אמר שאולי עכשיו עם הנוכחי יש משהו שאם זה לא יימשך אני אקלוט כמה חודשים אחרי הפרידה שממש חסר? 

זה מעניין אותי להבין איך יכול להיות שלפעמים אנחנו מרגישים שמשהו ממש מתאים, אפילו למשך מספיק זמן שזה יהיה "כמעט"

ואחרי תקופה - ארוכה או קצרה - אנחנו מרגישים את ההיפך הגמור

אז מה נכון? המבט שלנו עכשיו או המבט אז?

איך אנחנו יכולים לסמוך על עצמנו בקשר הבא שהוא לא יהיה טעות?

(במוסגר - אותה שאלה קיימת לגבי אדם שהתגרש ורוצה להתחתן שוב. איך אתה סומך על שיקול דעת שכבר הטעה אותך? או לחלופין - איך אדם שאהבת פתאום זה מישהו שאי אפשר להישאר איתו באותו בית?)

ואני שואלת את עצמי את זה מידי יום. 

מתפללים שהשם איתנו ושיהיה טוב

על כל אדם שעובר איזה שינוי בהשקפה\דעה\אמונה וכו'. מה זה אומר עליו?
איך יתכן שעד היום הוא היה בטוח בדבר אחד ועכשיו הוא סבור הפוך לגמרי? האם עד היום הוא חי בטעות? ואם כן, איך הוא יכול לסמוך על עצמו שעכשיו הוא יודע את האמת אם גם לפני כן הוא חשב שהוא יודע את האמת ומתברר שלא?

אין לי תשובה ממש, אני רק חושב שיכולים להיות 2 כיווני הסבר:

הראשונה היא שבאמת נודע לו והתחדש אצלו משהו שלא ידע קודם. בעצם במשך כל החיים אנו מגלים ולומדים דברים חדשים (וזה חלק ממה שמיוחד בניסיון חיים של אנשים מבוגרים) וכך קורה שהיום אני יודע משהו שלא ידעתי בעבר ולכן אני מתנהג אחרת.

השניה אומרת שבאמת זה כן היה נכון לך בעבר אלא היום נכון לך משהו אחר. זה אולי קצת ארטילאי ומזכיר את האמירות ש'אין אמת מוחלטת', אבל הרעיון הוא שזה לא שמה שעשית בעבר היה טעות, אלא בעצם האדם עובר שלבים ושינויים בחיים כשבכל מצב יש משהו אחר שמתאים לו ושנכון לו לעשות.

אמנם ההסברים האלו לא לגמרי מספקים ביטחון וודאות לגבי העתיד, ובעצם האדם עדיין נשאר נצון לשינויים כל הזמן. או כי יתכן שיש עוד משהו שאינו יודע, או כי בהמשך חייו באמת יתאים לו משהו אחר. אבל לפחות זה מספק הסבר לתופעה, וגם ההבנה של התהליכים שעוברים על האדם חשובה ונותנת איזשהו ביטחון נפשי..

אם זה מעניין ויתרום לי להבנה של הנושא אני בהחלט יכול לשמוע באישי (לא רוצה לבקש כי אין לי צורך ממשי אלא יותר סקרנות להבין את הנושא)

ואם יש דברים שהם כן כלליים יותר אשמח שתשתף עם כולם

לא מדובר בסקרנות של "וואו מעניין אותי מה הוא חושב/עושה כרגע"

אלא סקרנות של "אם הייתי יודע יותר על הסיטואציה הזא אצל אנשים שונים, אולי מישהו ידגיש נקודה שתעזור לי להבין דברים אצל עצמי"

אבל זאת עדיין סקרנות ולא חיפוש אחרי תשובה ממוקדת, ולכן לא אבקש ממישהו שיפרט פרטים אישיים מדי.

לא מכיר את זה באופן אישי ב"ה.

כשאתה נמצא במקום מסויים (מדרגה נפשית) אתה תופס את העולם בצורה מסויימת. כשאתה עובר למצב אחר אז כל תפיסת העולם שלך משתנה וכשאתה מסתכל על העבר הרבה דברים נראים מוזרים/לא קשורים אליך/אתה לא מבין איך עשית אותם (אפילו לדוגמה שטויות שילדים עושים, שכמבוגר אתה לא מדמיין לעשות).

המטרה היא לעשות מה שאנחנו חושבים באותו רגע. מה שמתאים לנו לפי מצבינו הנוכחי. זה נכון בעבודת השם, בבחירת עבודה ומקום לימודים ובכל צעד שעושים. הגיוני שבחירות שעשינו בעבר לא יהיו נכונות כיום. יש לך זכות בחירה בכל יום מחדש.

התייחסות לגבי קשר זוגי: בשונה מהחלטות אחרות בחיים, מעורב פה הרבה רגש ותת-מודע וכל מני דברים שלא מתייחסים אליהם בשאר ענייני העוה"ז. יכול להיות שמבחינת הרגש יש דברים מסויימים שמשכו ושהרגישו נכונים (והם עדיין נכונים) אבל בראיה כוללת ממבט מלמעלה אפשר להבין שיכול להיות בעתיד משהו יותר טוב שגם ימלא את החסר מהקשר שהיה נראה לכאורה טוב.

בדיעבד היה עדיף לחתוך לפני. אבל ה' יתברך בחר שנעבור פה משהו. שנחשוב שאנחנו עומדים להתחתן, ולא...

שנלמד מזה משהו טוב, שיעצים אותנו. 

זו לדעתי הסיבה היחידה. 

בתכלס מה שהיה, אני פשוט הייתי "מסונוורת" מכל היתרונות, ומכל הדברים היפים שרציתי בבעל. והייתי בטוחה שאני יכולה להכיל את החסרונות, למרות שהם היו קשים לי מאוד עד לרמה שלא רציתי שום קשר עם הבחור, ולא יכלתי להסתכל עליו.. ועבדתי על זה, כי הייתי בטוחה שזה בסדר, לא ידעתי מה ההשלכות של זה באמת.. 

תודה לה', על החוסר, על הכאב, על העבר ועל העתיד. 

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי