ואז עלתה לי מחשבה שרווקות מאוחרת שורטת את הנפש לבנות יותר מאשר לבנים. אולי כי גבר נולד למציאות כזאת והאישה ישר הכירה מצב זוגי. וזה שיש את הקללה הזאת של ''ואל אישך תשוקתך'' זה בכלל מסבך את העניינים.
מה אתם חושבים? מעניין אותי בעיקר מה בנות חושבות
וחוץ מזה שיש הבדל בין העולם החילוני לעולם הדתי...
איך שאני רואה את זה מבחוץ
בעולם הדתי- האישה נהיית עצובה וכבויה, מאבדת מהחיות שלה (אם היא לא עושה עבודה)
והגבר מאבד את זה לגמרי... כי אין לו ביטוי ליצר בלי אלף ייסורי מצפון
בעולם החילוני- האישה נשרטת, זה כבר לא קשור לעצבות, זה פשוט שריטה של חוויה של הרבה קשרים שהיתה בהם אינטמיות אבל לא הגיע למחויבויות. יש הרבה בחורות שלא שחררו מבחורים מסוימים, יש הרבה השוואות, יש הרבה חוסר ביטחון עצמי (שזה משהו שמדהים אותי, בנות כמו שאת אומרת יפייפיות, חכמות, מוצלחות, אבל בפנים מרגיש שהכל שבור)
הגבר לעומת זאת כן יכול לממש את היצר בלי ייסורי מצפון, במובן מסוים, אבל הוא לא מצליח להיות איש של בית ומשפחה, אז משהו בתפקיד שלו בעולם הולך לבזבוז ולאיבוד, אז בעצם משהו בגבריות שלו נשרט.
אפשר לדבר על זה שעות..
מעניין
אני אוהבת את הנושאים האלו
גם הרב סולובייצ'יק מזכיר את זה במאמר מסויים (שלא זוכר את שמו) דרך אמירת חז"ל "טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו" (תרגום: טוב לשבת בשנים מאשר לשבת לבד). הגמרא אומרת זאת ביחס לכך שאיש מצווה לראות את האישה לפני שהוא מתחתן איתה כדי לא לפגוע בה אח"כ אם הוא לא יאהב אותה. לעומת זאת האישה לא חייבת לראות את האיש כי היא זקוקה לזוגיות יותר ממנו והיא תעדיף לשבת ביחד מאשר לשבת לבד. הרב סולובייצ'יק טוען שזה משהו מטאפיזי ולא תלוי בתרבות
מ'צדיק באמונתו יחיה' של הרב טאו
תודה!
מזכיר עד כמה הכל עניין של דגשים (זה גם פער רציני לא פחות)

אבל לדעתי 90% מהנושאים העקרוניים מוסכמים בביתי מדרש השונים.
לא כמו עם המחלוקת עם הציבור החרדי, סה"כ רוב הציבור הדתי לאומי מסכים על הרוב.
אבל הדגש החינוכיים הם הפוכים וזה לא אומר שהמחלוקת פחות קשה, להיפך. דווקא בגלל שהעמדות הן באות מאותם עקרונות על אז המחלוקת היא יותר חריפה. הכאסח נובע מכך שכן יש לנו קשר. אם זה היה בכלל מושגים אחרים כמו בציבור החרדי אז באמת לא היה כזה חריף.
ואין כזה דבר לנצלש שרשור עם למעלה מ200 תגובות ;)
הרב סולובייצ'יק הרבה יותר מדבר על החוויה האנושית. אני מאמין שגם יש לו קשר לקבלה וכולי אבל מה שידוע יותר מכתביו ושיעוריו זה יותר מצד החוויה האנושית.
הרב קוק ובתי המדרש שצמחו ממנו יותר עוסקים בצד הקבלי והנסתר אז השיח הוא אחר.
אין פה התנגדות, להיפך יש פה צורך להשלמה ואיזון.
ואין פה התנגשות חזיתית אלו פשוט שני נקודות מוצא שונות שאשר לשלב ביניהם ואפשר גם להפריד אותם (עד גבול מסויים).
ביחס לציונות - באמת הרב קוק פיתח תפיסה שלימה של גאולה ששאובה מקבלה ותורת הנסתר ואתה הוא מחבר לימינו. אבל עדיין לא נראה לי שיש סתירה בין זה למאמר "קול דודי דופק" של הרב סולובייצ'יק. דווקא אוהבים אותו גם בבתי מדרש של הרצי"ה.

(אמנם הוא כן מצטט מהזוהר, אבל זה לא נקרא קבלה לעניין הזה).
היית לי תחושה שיש לו בכל זאת יד ורגל במקצוע הזה..
פעם ראיתי באיזה מאמר את הרב ליכטנשטיין מביא אמירה מהזוהר והתלהבתי חח
לא סתם הוא בחר בדוגמה הזו, אינני זוכר מי זה היה - אחד ממכריו ומהבולטים באורתודוכסיה המודרנית, שרצה לשנות את ההלכה הזו בטענה שהדברים אינם רלוונטיים... הגרי"ד יצא אז נגדו בשצף קצף ממש.
מעניין כמה מהמנפנפים בשמו היום מקבלים את הדברים האלו... כבר כ"כ חזון נפרץ למצוא אנשים שמשנים את התורה ב"התאמה לדורינו"...
מכל מקום, זה מזכיר לי את אותו פאנל מפורסם שבו "תלמידה" של הרב ליכטנשטיין אמרה שההלכה שובניסטית כי נקבעה בידי גברים, והרב ליכטנשטיין יצא בטריקת דלת תוך שהוא מכריז ש"עם כופרים אינני יושב".
והיא עוד החזיקה מעצמה תלמידה...
אני חושב שזה לא שרווקות מאוחרת גורמת
לחומות אצלן יותר מאשר אצלם
אלא יותר קשור לשוני במבנה הנפשי בין גבר לאשה. במהות.
לגבר יש הרבה יותר יכולת להישאר מחובר לקודש מאשר לבחורה שגדלה...
ורואים את ההשפעות של זה.
נראה שצרם לך..
לא דיברתי על גישה אידאלית או משהו כזה, אלא על פרקטיקה. המציאות בשטח, לא שהיא טובה או ראויה.
יש בלי סוף חז"לים על "תורה בטהרה", כמובן.
ועדיין, לגברים הרבה יותר קל לחיות בחברה תורנית - סביב בית הכנסת, ישיבה (גם כשכבר לא לומדים בה/סתם ישיבה שקרובה לבית וכדו') שיעורים, חברותות, ועוד ועוד. ושלא לדבר על אלו שנשארים ללמוד הרבה שנים בישיבה.
לנשים, לעומת זאת, אין את כל אלו. שום בת לא לומדת במדרשה חמש שנים, ונדיר שבת תוכל לבקר בדרך קבע במדרשה אחרי שעזה אותה, וכו' וכו'.
כמעט בכל צומת יש לגברים יכולת פרקטית להישאר מחוברים לתורה, ללימוד, לרבנים, לשיעורים, באופציות שאין לבנות.
ולגבי הנקודה שכתבת. צריך לזכור שבדור המפותח שלנו (ב"ה!) הקודי הרגשי לנשים רווקות הוא הרבה יותר מאשר לבנות בתקפה הקדומה, לא חושב שזו תהיה התפרעות לומר שזה בהחלט מתקרב לממדים של קושי לגבר.
בנוסף, בזמן חז"ל גם לגברים לא היו אופציות כל כך כמו שיש היום, ומצד שני אשה היתה "תחת הסינר של אמא" וההשגחה של אבא - עד שהיא התחתנה. השינוי של שני הדברים האלו הוא משמעותי דרסטית כשדנים על מידת היכולת לחיות חיים תורניים וההבדלים בין המינים בנושא.
רואה את זה אצל הרבה חברות ובנות שמכירה
ולעומת זאת גברים, ממש רואים שעם השנים, הרמה יורדת
כי באמת קשה...זה שיא המובן
ושומע גם מאחרים.
כתבת דבר נכון. וזה לא סותר. - לקראת נישואין וזוגיות
אגב, אני לא מופתע מתגובתכן, אתן מאוד רוחניקיות (ואני לא אומר את זה כזלזול) ואתן שומעות במילים "מחוברות לקודש" הרבה תוכן שלא ממש קשור לעצם הנושא ולא קיים בציבור הרחב.
שמקפידים על שמירת עיניים ולא להתקרב לסדרות
ומקווה וכל מיני הנהגות שממש שומרות על טהרה
זה אפילו לא קשור ללימוד תורה
אני מדברת על היכולת לא להפתח למה שיש לעולם הזה לצערנו להציע בצורה הפחות חיובית שלו
ובכאב עצום אני אומרת את זה

שוב, הכי פרקטית בעולם: למי יש יותר אופציות לשיעורים? ללימוד תורה? לחברותא? לחיי חברה תורניים (וזה קריטייייי!!)?
זה ויכוח קצת מוזר 🤷♂️
(ואם אתן מודדות דווקא לפי שמירת העיניים.. מה כמות הרווקות בנות השלושים ששומרות על צניעותן כמו בגיל עשרים? עצוב לחשוב)
ולמדוד לפי מקווה.. 🤦♂️🤦♂️
נו אמרת כבר, את רוחניקית..
אתה יחסית צעיר לא?... (אין לי מושג. אתה לא חייב לענות...)
מדבר על איזורי השלושים.
(ואגב, ערכתי את הקודמת והוספתי, תרענני)
בחורים-
א. יכולים להישאר הרבה שנים בישיבה
ב. גם כשיוצאים לעבודה/לימודים - יכולים להקדיש הרבה יותר לתורה
ג. יכולים לשמוע שיעורים, יכולים להגיע בדרך קבע לישיבה, וכו'
ד. יש מסגרת של תפילות. זה משפיע ברמות!
ה. חברה, חברה, חברה. כתוצאה מהנ"ל (ישיבה, בית כנסת..) לבחורים יש חברה הרבה יותר תורנית.
בחורה שיצאה לעבוד, אם היא לא באיזה אנאעארף בירת הדוסים, סביר להניח שמעגלי החברה שלה יילכו וייעשו גרועים...
היכולת של מסגרת קבועה ושל חברה קבועה היא אבי אבות השמירה על המצב התורני
ולגברים יש את היכולת הזו הרבה יותר. נו מה נעשה?
\אני לא מבין מה ההתעקשות להתווכח על זה בכלל
@לב אוהב, @הפי, טעיתי באחת העובדות שמניתי לעיל?
(אם אפשר ויכוח קונקרטי. לא מקווה ולא הבאת גאולה... מה בדברים שכתבתי אינו שיקוף נכון של המציאות)
בודדים הרווקים שנשארים בישיבה.
וצולניקים זה אופי שהרבה בנות לא מתחברות אז זה כבר מוריד עוד כמות מסוימת של בחורים
ואתה נשאר עם כלום בעצם....
ממזמן כבר אני בגישה שהנשים הן אלה שיצילו את העולם הגברי שקורס תחת העול של שמירת הקדושה בדור הזה שמתבטא בין היתר ברווקות מאוחרת...
פשוט נשלים עם זה- כנראה חתן צדיק לא נקבל בגלגול הזה חח
מה נעשה. זה המצב
או שהוא יהיה צדיק במושגים של הדור הזה. (שזה אולי מבאס...)
יש מספיק שכן, וזה לא קשור לצולניקיות
ומדהים שאת מודדת תורניות לפי "מי מדבר לבנות..."
אני אגיד לך שבנות רוחניקיות לא מדברות לבנים, אז גם כאן נשארו עם אפס? מאיפה שלפת את הנתון הזה לדיון?
והתמקדת בסעיף אחד בלבד, התעלמת מכל השאר.
נשים תצלנה את הקדושה, אם הגברים ימצאו אותן בגיל מספיק מוקדם. לא הבנתי מה באת לחדש בזה.
ואם את באמת חושבת שאת כל כך צדיקה ששום בחור לא מספיק צדיק כמותך, אז באמת המצב גרוע.
את פשוט הולכת לשים חיצים על כל תגובה שלה בלי לחשוב בכלל על לדון ברצינות?
לבריאות נו, כל אחד והכיף שלו.
אם את לא אוהבת את הסגנון שלי את לא חייבת לדון איתי
לשים ^^ על כל תגובה שלה באופן עקבי, בלי לענות לשום שאלה שאני מציג, זה כבר פתטי.
באמת חבל שאת עובדת בשתיים בלילה, תמציאי אלגוריתם שיעשה חיצים על כל תגובה של לב, ותלכי לישון.
עפתי עם המילים הגבוהות...חח
לבנות רוחניות יש רמה מסוימת של חיבור לרוח שאין לרוב הגברים באופן כללי, אז בטח לא עם כל הדרישות של תורה ויראת שמיים...
נכון, אמרתי שאני מתלוננת? זה המצב.
זה או לפתוח סדנאות לגברים שייפתחו לרוחניות שלהם. ואז יהיו יותר חתונות
או שנשארים רווקים
מה אתם מעדיפים?
נראלי עדיף סדנא
יש לך איזו פנטזיה להפוך גברים לנשים. לא יהיה, הלאה.
והאמת שהנושא הזה קרוב לליבי
כל הדיון כאן , לא השרשור שלי....
והייתי שמחה לפתוח אותו בצורה רצינית
אבל שלא נשארת רק בגדר דיון אלא שבאמת יוצאת עם מעשים
לדבר עם רבנים שיש להם השפעה בציבור
כי יאלה צריך לאסוף את הבחורים, לחזק, לתת להם מסגרת שתאפשר להם לשמור על רמה רוחנית גבוהה!!!
כן גבוהה! לא פושר, לא אמצע, ולא שורדת, גבוהה!!!
ושלא רק במסגרת של הישיבה.
יש מקומות בודדים שמאפשרים אתזה
בקיצור- אני רוצה שינוי.
אם תרצה לעזור להוביל אותו- מעולה
סתם לדבר- לא מועיל לאף אחד נראלי, לא?

אני זוכר אותו, כי הוא מודל בעיני.
את מנסה לנייש גברים בכח, וחושבת שאם תדברי עם רבנים משפיעים הם יעזרו לך.
לב, חבל על הלב שלך...
שאלתי אותן כבר שמונה פעמים בערך, והן מתחמקות ומספרות לי מעיישלא'ך על מקווה וחיבור לפנימיות.
@לב אוהב, @חיות צבעונית, @הפי. יש לכם כאן וזה מה שאני אומר, שהרבה יותר קל לו לעשות כך! - לקראת נישואין וזוגיות רשימת עובדות והנחות. אתן מוזמנות להגיב עליהן, אחת אחת, במקום להמשיך לנאום על חיבור לרוחניות ולב בוער.
בצד שלנו הבנות שמקבלות את ההצעות
אגב, כולנו מקבלות את אותן הצעות של בחורים כן?
כי בעמ"י יש רק 30 בחורים רווקים
ו10000 נשים
נסו לשדך בינהם
סתם, זה רק אם הן עולות להר הבית..
אבל כנראה שבאמת מה שקורה כאן זה שיח חרשים..

אישה יכולה להשאר ביותר חיבור לה'
יותר קל לה, בפוטנציאל
כי היא פחות מועדת לעשות עבירות חמורות שינתקו או יטשטשו את הקשר שלה עם ה'
אין לה עוון ביטול תורה, אין לה את העוון הידוע, אין לה תפילות במניין, ק"ש בזמנה.
וזה דברים שמאוד עוזרים לשמור על יציבות רוחנית. שוב- בפוטנציאל. ברור שיש נשים שקשה להן בלי קשר עם עבודת ה' מאין ספור סיבות.
גבר מועד יותר לנפילה, אבל מצד שני יש לו פונציאל גבוה יותר להשיג השגות גבוהות. מעורר קנאה בסה"כ.
מצד שני- יש לו פוטנציאל להשיג דברים מאוד גבוהים
שלאישה פחות יש צד בעניין. פחות יש לה עניין עם זה
כמוש כתבת בעצמך.
אבל כנראה אופציה של התעלות בפועל לא נמנית אצלך ברשימת האופציות, כי מה כבר אפשר לצפות מהגברים האלו.. חסרי החיבור לעצמיותם ופנימיותם..
נראה לי שאתה חושב שאני מזלזלת בגברים כי הם לא מחוברים לעצמם כביכול כמו הבנות
אז חלילה, ממש לא.
אם הייתי מקבל שקל על כל פעם שהזכרתי את זה והיא מתעלמת....
את לא מסוגלת לענות?
שלא עשני....
אם לקח לי חמש עשרה פעם (!!) לסחוט ממך התייחסות לטיעונים שהעלו כלפי שיטתך, וגם אחרי זה התגובה שלך לא באמת היתה עניינית. מה עוזרת הנעימות?
את פשוט מתחמקת מלענות למה שלא נח לך, ואז אין לך קונפליקט עם הנעימות? זו הכוונה?
תרשי לי לא להאמין. תודה מראש.
אין לי עניין לשקר, ובטח לא לסנן
יש לי כבוד למה שנאמר כאן ולדיון באופן כללי...
שמעי, זה לא אמין פשוט.
אין לך עניין לשקר, יש לך עניין לא להתמודד עם עובדות שמקשות על התיאוריה שלך.
להן
סתם המילה רוחניות נתפסת כאן כמשהו פחות חיובי
אני מדברת על החיבור עם ה'
לאישה הוא בפוטנציאל יכול להיות טבעי יותר. מהרבה סיבות
מהחיבור לרגש, ודווקא מתוך הנקודה שהעניין שלה הוא לא להתחבר דרך הרבה מצוות אלא מתוך זה שהיא שלימה יחסית, הכל בתוכה כאילו, היא צריכה בעיקר לעשות חיבור לעצמה וישר אמור לבוא לה האמונה, ועבודה גם בתפילה, לא נכנסת לזה בקיצור זה הרבה דברים
אבל גבר זה מקום אחר לגמרי. זה עבודה סיזפתית של לחבר שכל ורגש ואלוקות.
זה עבודה מאוד קשה ומאוד גבוהה בעיניי.
אבל הרבה נופלים בה:
או שנופלים למקום השכלי, שאין בו לב כל כך, או שיש רגש מועט אבל אין מספיק אלוקות.
או שנופלים למקום של התאווה שזה התגברות של רגש במידה מסוימת
או שפשוט נופלים לעצלות, שגרה, מירוץ החיים. כי שוב לגבר הרבה יותר קשה בעולם הזה מאשר אישה.
ולכן לדעתי, באמת זה לא סתם שנשים יותר מועצמות עכשיו
טוב אין לי כח להסביר את הכל, אולי ביום אחר...
ובזה אני לא חולק, יש בי צד מאוד חזק של הסכמה בנקודה הזאת
(בלי להיכנס לדיון על כל הנושאים שעלו לשרשור..),
אז אשמח אם יש לך מקור ספציפי
מתייג (בגלל ריבוי התגובות) @לב אוהב
רק מזכיר שגדולה הבטחה שהבטיחן הקב"ה לנשים יותר מן האנשים
ובדיוק על זה התלוננתי, שגררתן את הדיון למקום שלא קשור אליו בכלל, ובעקשנות של פיל אתן מסרבות לענות על מה שכן מהווה את הדיון.
למה את לא מסוגלת לנסות לענות למה שמציבים בפנייך? - לקראת נישואין וזוגיות
אתה הרבה מציין את המסגרת החברתית, ובכללי מסגרת
אבל אתה שוכח מה קורה בפנים
גבר שלא מחובר בפנים לעבודת ה', זה פשוט לא יחזיק לטווח הרחוק
אז אוקי, הוא יילך למניין, יפגוש את החברים שלו
אוקי, ילמד דף יומי כי צריך, כי נכון, כי ככה חונך
אוקי, יש לו חברים ירא"ש בסה"כ, הוא גם מקפיד על מצוות
אבל איפה הנפילות מתבטא?
בחוסר חשק באמת לרצות את ה' באמת, בתפילות, בדביקות, בהשתפכות הנפש,
לא סתם החסידות הגיעה ולא סתם ר' נחמן והבעשט הגיעו....
שאת לא מבינה שהרשימה שאני מניתי, היא זו שמתחזקת את הרשימה שאת מונה
את ממשיכה להתעקש שבנות חיות העולם תורני יותר מבנים, ושמשום מה תפילות ולימוד ושיעורים וחברה טובה - לא רלוונטייים.
מה כן רלוונטי? הפנטזיות שלך על חיבור לפנימיות...
פשוט תבדקי אם חיבור לפנימיות שלך לא מגיע על חשבון חיבור למציאות. כי נראה שאיבדת את זה.
ושוב: היה כאן דיון על תורניות, הראו לך באותות ובמופתים שגברים נשארים בעולם התורני יותר מבנות, ואת מתעקשת שזה לא נכון בגלל כל מיני סיסמאות עמומות ורוחניקיות על "חיבור לפנימיות".
בעינייך לימוד בישיבה זה אפס, בית כנסת זה אפס, חברה תורנית, חברותו, שיעורים, הכל אפס. עד שהבחור לא יהיה חתיכת אשה שום דבר לא מוצא חן בעינייך
נו לא פלא שאת טוענת שנשים מחוברות לעולם התורני יותר, הרי את הופכת את הנשיות עצמה למקדש, לפי התזה שלך אשה הולכת עם ה"עולם התורני" שלה גם לאמבטיה ולמיטה, הפכת אותה בעצמה ל"תורניות מהלכת" ואז את מתעקשת שרק נשים נשארות תורניות.
כבר אמרתי, אם הייתן מכירות את הרב אליהו/הרב זצ"ל/הגר"א/הבעש"ט/האר"י, וכו'. הייתן אצות רצות לחפש "רב משפיע" שינסה לחבר אותם לפנימיות שלהם. ולב הייתה נואמת שאין לה שום רצון לנייש אותם, רק שפשוט יתחברו לרוחניות והפנימיות.
אני שם מליון דולר שלא היית מוכנה להתחתן עם הרב אליהו כי הוא לא היה עבורך מספיק רוחני ו"מחובר".
מה שכן, באמת מעניין איך הנואמות הגדולות על זה שרק נשים מחוברות לתורניות וגברים לא, באמת מקבלות מגברים. אולי חלק מהתסמינים של חיבור לפנימיות זה פיצול אישיות
שמהם אנחנו יונקים (כאילו חיות ואני לפחות)
מושפעים, מעריצים,
הלוואי והייתי זוכה להתחתן עם צדיק כמו הרב אליהו או שאר הצדיקים שהזכרת, הלוואי
אם היית יוצאת איתו לדייט היית זורקת אותו.
את יודעת למה?
כי הוא היה גבר
ולא אשה עם כרומוזומי XY, כמו שאת מפנטזת שקיים(ת) איפשהוא בגלובוס.
ואין לי עניין להוכיח מה שמרגישה.
ואתה סתם באנטי, לדעתי אתה נהנה מעצם הלהתווכח, להוכיח למישהו שהוא טועה
ומאוחרררר
טוב, לילה טוב
נמאס כבר מזה שכמה בנות שחושבות שהן אלו ש"מצאו את האור", בהתלהבות רוחניקית הזויה, מנסות לחנך את כל העולם ולנייש את כל הגברים. זה מגעיל.
בטח כשאת גוררת את זה למקומות לא קשורים בעליל, ולצורך הנפנוף בדגל הזה מתחמקת מלהתמודד עם עובדות שמוצגות בפנייך. תוך הבעת כישרון נדיר של ניתוק מהמציאות בצורה קשהההה
נראה שיותר מהסיכוי שאני נהנה להוכיח שמישהו טועה, את נהנית לנאום כמה הגברים יבשים ולא מחוברים וחוטאים ולא תורניים. זה כנראה נותן לך הרגשה טובה, את מרגישה ככה הכי אלוקית בדור.
אתה לא דן עניינית. מחילה
אין מה להוסיף
לא מי שהתעלמה משאלות שהוצבו לפתח שיטתה עד שהזכירו לה את זה חמש עשרה פעם והיא הבינה שכבר לא תוכל להתחמק.
לא מי שהחליטה שבגלל שאשה היא אשה אז גם אם היא לא מתפללת ולא לומדת תורה וחיה בחברה חילונית, זה נקרא שהיא מחוברת לתורניות, הרבה יותר מגבר שלומד כל היום ושומע שיעורים ומתפלל שלוש תפילות וחי בחברה של יראי שמים.
את חיה בפנטזיות, מסרבת להגיב לטיעונים עובדתיים ולהתמודד איתם, ואז אומרת שאחרים לא ענייניים..
מה אני אגיד לך, לכי תנסי "ללכת לרבנים משפיעים" ולהסביר להם על בעיות העולם הגברי המנותק מעצמו ומהתורניות, ולהציע להם לנייש את כולם.. אולי מישהו יסכים איתך 

שום דבר אינו כמו שנות הישיבה/מדרשה.
אבל אצל הגברים היא יותר מתונה, פשוט כי יש להם יותר אופציות. זה כל מה שאמרתי ו- עוררתי מהומת אלוקים...
שוב: הירידה קיימת, אבל פחות מאשר אצל נשים בגלל קיומן של אופציות.
(וחשוב להזכיר גם אם לא נעים: "זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי", הרבה תלוי גם בסוג הישיבה והמטען שהם קיבלו בשנים שנועדו להוות את יריית הפתיחה..)
כמה מתוך הישיבות הגדלות יצאו כאלה חזקים? וגם מי שנשאר הם ממש כבני עליה.1. וואלוז'ין הייתה מדגרת כופרים...
2. אבל גם רוב הבנות לא חונכו במקומות הכי טובים.....
שם הקוד הוא "עקומת פעמון".
אתה מוציא דברים מהקשרם, מחילה...
ושם לי מילים בפה שכנראה אתה חושב שאני חושבת אותם, אבל זה ממש לא ככה...
בכל אופן, מאוחר ממש, מחר יום עמוס.
שיהיה לילה טוב.
היה דיון מעניין בסה"כ...
לכולם.
חלק מהניתוק מהמציאות.
עצוב לי עלייך. נראה מתי תתפכחי מהפנטזיה.
לילה טוב
(האמירה שמישהו מעוות את הדברים שלי, ומוציא דברים מהקשרם)
בשרשוריפלצת זכורים לטוב (לטוב?) שניסית לשכנע את כל העולם ואשתו כמה גברים צריכים דחוף הדרכת חיבור לפנימיות.
לומר למישהו שהוא הוציא את הדברים שלי מהקשרם ומעוות אותם
זאת התבטאות חריפה
הבעיה היא שכחלק מהניתוק שלך מהמציאות בכלל ומהעולם הגברי בפרט, את באמת ובתמים בטוחה שמישהו מוציא את דברייך מהקשרם, ומתעקשת לא להבין שזה עצמו הקשם. שזו משמעותד ברייך, שאת מתכחשת לה.
מכירה בנות (והרבה) כל כך שמורות שרק בזכותן שווה שתבוא הגאולה. באמת אומרת
צנועות ברמות. יותר ממה שהלכה מחייבת. משתדלות לא לראות סדרות. ואם רואות משהו בקטנה ימים של מצפון על זה.
והתפילות שלהן. וכמה הן בוכות בתפילה. מתחננות שרק יבוא להן חתן צדיק.
התחלנו עם מקווה, המשכנו להבאת הגאולה..
קשה לי לנהל דיון סביב מושגי רוחניקיות.
בפועל- ההצעות הרבה פעמים זה בחורים שאולי מגדירים את עצמם תורניים
אבל הם יהיו מאוד פתוחים לתרבות והמדיה שבוא להרבה בנות שמגדירות את עצמן תורניות זה הרבה פחות מתאים...
ואני לא רוצה להכנס לעוד דוג' כי זה כבר מרגיש לי לא מכבד. לא רוצה לצאת בהאשמות
מקווה זה אולי מספר עשר בסולם העדיפויות התורני.
זה לא סתם דוגמה, זה מבטא את הרוחניקיות שבה את מודדת כל דבר.
ועל זה שמגדידים "תורני" מי שבפועל לא כבר יש כאן שרשור אחר, זה קורה באותה מידה גם מול בנות...
גם בחורה שמקצרת שני סנטימ בשנה לא מתאימה לבנים שמגדירים את עצמם תורניים, נו מה?
אני יודע ש"ברור שהיא מתכוונת", אבל המדד שלה הוא מדד של רוחניקיות, ולא מדד אמיתי
(נכון מסכימה גם. בנות רוחניות גם נמצאות בשוקת שבורה - לקראת נישואין וזוגיות מ.ש.ל.)
וכבר היו על זה ויכוחים לא נגמרים אם זה ניסיון לנייש גברים או לא. וגודליםפ וחכמים ממני ניסו לשכנע אותה בנקודה וזה לא עזר, נו מה אפשר לעשות..
גברים מספיק מחוברים לרוח, הם פשוט לא מחוברים כמו לב, כי הם לא לב, ולא בנות. זה הכל.
וביום שתפנמנה את זה, תהיה ישועה גדולה.
כי ספוילר, את מה שלב רוצה שיהיה בבנים, לא יהיה לעולם, וטוב שכך. ברוך שברא את עולמו מחולק למינים ותפקידים.
כל המוזכרים הם גברים, והם לגמרי לא היו מה שלב רוצה.
אם לב היתה פוגשת את הבעש"ט, היא היתה הולכת לדבר עם רבנים משפיעים שינסו לחבר אותו לרוח ולעצמו....
כי לב קוראת "מחובר לעצמיות" רק לסגנון נשי מובהק.
ועד שהיא לא תפנים את זה, היא תמשיך לשבור את ליבה בקינות על העולם הגברי.
והבעש"ט, למרבה השובניזם והפרימיטיביות, לא היה אשה.
זה הזוי, אתן רואות את העולם כולו מתוך המבט המצומצם להחריד של החוויה האישית שלכן. ולא מבינות ולא מוכנות להתחיל להקשיב לזה שיש עולם אחר, עולם שונה, בריות שונות.
זה באמת סחר תקווה, ובאמת ובתמים כואב לי על הלב שלכן, שתדענה.
ובדיוק לכן היא לא תמצא חן בעינייך.
את לא רואה שאת מוכיחה את מה שאני אומר?
אתן חיות בבועה נשית, ולא מוכנות לקלוט בכלל שיש עולם אחר.
וזה לא שאלה של "יש צורך או אין צורך". באמת כואב לומר, אבל כל עוד תמשכנה לחפש בחור נשי.....

הָיוֹ הָיָהטוב נו, העסק כאן באמת נהיה קרקס.
אני מאוד רצינית.
תשמע צדיקים שמחוברים לפנימיות
הרב יורם אברג'יל זצ"ל
הרב שלמה יהודה ההינוקא
החלבן
תשמע קצת צדיקים
מסכנים כל גדולי ישראל שלא זכו להיות קדושים כמו הינוקא.
ולא, לא אני מגחיך את האוירה. אני צוחק מהבדיחות שרצות כאן....
אם תסכים לשמוע שיעור מלא של ההינוקא ... שזה בערך שעתיים וחצי ככה ביוטיוב
לדוגמה בנות שמחכות בכליון עיניים לאשה בגוף של גבר.
אולי הציניות שלי תנער אתכן טיפה ולעזור לכן להיות "מחוברות (אוהבות את המילה זו, לא?) למציאות", ואז יהיה לכן קצת יותר קל, והיה זה שכרי...
זה מה שחיות כתבה
זה להיות מחובר לפנימיות התורה
לחיבור, לקשר העמוק שביננו לבין ה'
לעבודת התפילה
לעבודת הדביקות
לעבודת שויתי ה' לנגדי תמיד
לא רק לעבודה השכלתנית של אני קובע עיתים לתורה, מתפלל 3 תפילות במניין, ושומר נגיעה
מחילה אבל לכם דווקא יש הרבה יותר חלק בזה מאשר לנו הנשים
כי לכם יש יותר עניין עם התורה ולחבר אותה לחיבור שלכם עם ה'
וגם יותר עניין עם ייחודים וכוונות
לא מחפשת מקובלים
רק מחפשת חיבור פנימי ועמוק למשמעות של יהודי בעולם הזה
חיבור פנימי ועמוק לתורה, לה', לעבודת התפילה.
ויש בחורים כאלה, אבל מעט מאוד.
גברי זה לעשות את כל מה שהיא כתבה. בסגנון גברי.
ושתיכן, מחפשות גברים שיעשו את זה בסגנון נשי
ולא משנה כמה שגברים ינסו להסביר לכן, אתן תתעקשנה שהם פשוט לא מחוברים לפנימיות.
עצוב.
עד שהגברים לא יעשו את כל הדברים האלו דווקא בסגנון שהיא רוצה - זה לא יהיה בעיניה אמיתי וכנה.
ומה לעשות שהסגנוןש היא רוצה זה הסגנון הנשי?
ואנילי כח לחפש עכשיו שרשורפלצת אחד, אבל בערך עשרים גברים (ביניהם ניקים שמוכרים כת"ח חשובים ובעלי דעה ישרה מאוד, מבוגרים וברי דעת) ניסו להסביר לה את זה, והיא מתעקשת.
היא מחפשת נשים עם כרומוזומי XY. שום דבר אחר לא יענה על ציפיות שלה.
זה יהודי פשוט! ללא קשר למגדר
על זה
נו די עם זה.
כי אתה לא מחובר לפנימיות שלך.
לבריאות. באמת.

הָיוֹ הָיָהתסלחי לי, זה כבר נהיה בדיחה.
אני מוכן לשים כסף על זה שתאמרי שאני באמת לא מחובר.
ואת אותו סכום אני מוכן לשים גם על זה שלרב אליהו היית קוראת "לא מחובר", ולרב זצ"ל, ולבעש"ט והגר"א והאר"י הקדוש.
כי יש אצלך באג בהגדרה. את לוקחת משהו נשי, מחליטה שהוא הוא "חיבור לפנימיות" ומודדת גברים לפי זה.
"והיא לא תצלח"
רק מראה לי כמה מעוות אתה תופס את מה שאני מנסה לומר.
חבל...
באמת מאכזב
חבל שאת מתכחשת לה, את מזיקה לעצמך.
זה רק השוואה
בחורים בגילאים 20-22 וגם פחות יש בהם כל כך תמימות וטוהר.
אתה רואה את זה בדיבור, בסגנון, בשאיפות, בהנהגות
אז כן גם מקווה נכנס לתמונה
ועם הגיל, משהו הולך לאיבוד. ושוב, לא מאשימה אותם... באמת זה קשה
ולא ב"לומד גמרא בעיון".
שוב, סטייל הטענות שלך על החיבור לעצמי ולרוח ולפנימיות. את חיה באיזה שהוא עולם עם מערכת מושגים משלו, ומצפה שעולם הישיבות יהיה כזה.
ואצל בנים הולך לאיבוד הרבה פחות מאצל בנות, בגלל היכולת של לקיים מסגרת, כמו שכבר כתבתי ופירטתי ומשום מה התעלמתן. וזה מה שאני אומר, שהרבה יותר קל לו לעשות כך! - לקראת נישואין וזוגיות (כלומר, הגבץ, אבל הסטת את הנושא. על הנקודות שמניתי לא ענית)
ועל הרמה הרוחנית שקורה בגילאים הבוגרים.
כמובן אם אתה מוכן לשמוע, ולכוון את זה לתועלת...
אין לנו מטרה להאשים, רק להביע כאן מצוקה מסוימת...
ודווקא הצורך שלך להדגיש ש"לא האורך" - מוכיח את טענתי.
את כנראה מכירה מסביבך, ויודעת שכמעט אין בנות בגיל 30 שלבושות בצניעות שהן היו בגיל 20..
(ובחורה שהצניעות שלה מסתכמת ב"שמירת נגיעה" וזו התורניות שלה.. ירחם המרחם..)
האם לבנים יש אופציה להישאר בישיבה הרבה שנים יותר מלבנות?
האם לבנים יש יכולת, גם אחרי עזיבת הישיבה, לבקר בה באופן קבוע?
האם לבנים יש הרבה יותר אפשרויות לשיעורי תורה קבועים ומסודרים?
האם לבנים יש מעגל חברתי תורני - דרך התפילות והשיעורים השונים?
האם בנים נמצאים בבית הכנסת בצורה יותר קבועה מבנות?
האם בנים יכולים יותר לתחזק חברותות קבועות, וקשר עם רבותיהם?
עכשיו, שבעתי נאומי רגשות בלילה. אם יש לך טיעון ענייני המערער על אחת מהנקודות שהזכרתי - את מוזמנת בחום להתווכח ואולי תשכנעי אותי. אבל אם המטרה היא להטיף שוב על רגשות ופנטזיות רוחניקיות - אז באמת תודה, אבל זה לא קשור לדיון ולא רלוונטי למה שאני מעלה.
וזה שיש לך מעגל חברות רוחניקיות לא מוכיח כלום.
בטח שאת לא יכולה לומר לי "בדיוק הפוך" כשאני מתאר את המציאות הזו שאת אפילו לא יודעת אם יש לך ויכוח איתה. אז בפעם הבאה תהיי פחות פופוליסטית. תודה.
לבריאות
חשוב לומר שאני לא מתיימרת להכיר את המציאות בשטח, ואני גם לא חושבת שיש כאן איזו תחרות בין רמת דוסיות של גברים מול נשים. אבל חשוב לי לשאול שאלה.
בצער רב ובכאב גדול אני מסכימה איתך שבניגוד לנשים, לגברים יש יחסית הרבה מסגרות לתחזק את יראת השמיים שלהם. אבל אני רוצה רק לשאול שאלה אחת- האם זה שיש להם את המסגרות האלו פוטנציאלית, זה בהכרח מעיד שיש בפועל יותר רווקים מבוגרים דוסים מאשר רווקות דוסיות מבוגרות?
זה נכון שכדי לתחזק רוחניות חשוב להשקיע בזה-להיות במסגרות מותאמות, ללמוד, להתפלל וכד'. אבל האם בשטח בגלל שיש לגברים מקום לעשות את זה, אכן יש רוב של בחורים דוסים לעומת המצב אצל הבחורות?
אני לא בטוחה, לא בטוחה בכלל.
לא יודעת לומר מה הסיבה המדויקת, אבל חשוב לשאול את זה.
בכללי אני חושבת שלדון על כלל ועל רוב זה קצת טריקי, כי כל אחד פוגש צד מסוים של המציאות שלא בהכרח מעיד על הכלל או על הרוב.
ואוסיף עוד איזו נקודה קטנה-
בכללי, אני לא מסכימה עם הגישה שנשים לא צריכות לתחזק ולהשקיע בעולם התורני שלהן בגלל שזה לכאורה טבעי להן, בעיני זה לא המצב.
אבל אולי אולי ניתן לשאול האם כן יש כאן איזו נטייה מסוימת שמקילה עליהן בעניין הזה, ואולי עבודת ה' הגברית החשובה מתנהלת קצת אחרת ודורשת מהם משהו יותר קשה. לא יודעת, אני זורקת רעיון לאוויר.
ויוצאת מפרופורציות.
כשיגידו למישהי שירדה ברוחניות ברווקות שלה שהיא פחות דוסית,
יהיה לה קשה מאוד לקבל את זה (בצדק מבחינה רגשית, לא תמיד כ"כ בצדק מבחינה אובייקטיבית..).
כדי לדון על משהו הוא צריך להיות מוגדר,
ונדמה שכיום אי אפשר להגדיר (בציבור, לא בבית המדרש) כמעט שום דבר שקשור בעולם התורני..
ולא רק כי קשה לה לקבל. אלא כי הבנות כאן תטעננה בתוקף שבת ש"חוטפת מלאכים" (למי שמבין יידיש: ח'אפט מלאוכים") היא עדיין דוסית, גם אם את החצאית היא כבר קיצרה בעשרים סנטימ.
כמו שכתבתי אתמול: הופכים את ה"מקווה" ושות' למדד, במקום את עיקר שמירת המצוות וחיי התורה. לא פלא שאומרים שיש יותר בנות דוסיות. כי באמת יש הרבה יורת בנות רוחניקיות. יש גם חצאי-חילוניות שהן רוחניקיות, לפי המדד פה עוד יקראו להן "דוסיות" יותר מאשר לבחור ישיבה...
מצד אחד אני מסכימה איתך ומצד שני לא.
אני שונאת כשמוציאים את ההלכה מהמשוואה. זה לחלוטין עיוות.
ומצד שני, יש מקום ל-"רחמנא ליבא בעי".
ההלכה היא הכי חשובה בעולם, היא דבר ה'.
אבל אני מאמינה שעבודת ה' לא מתחילה ונגמרת בהאם אני מצליחה לקיים כל הלכה, זה רחב יותר מזה.
אני מאמינה שיש מקום למה שקורה פנימה בתוך הנפש.
נכון, זאת טעות לשים על זה דגש מוחלט ולהתעלם מההלכה, ובוודאי שזה לא רצון ה'. ומצד שני, חשוב מאוד לא למחוק את המקום הזה.
התלבטתי באמת אם לכתוב על זה שכל אחד מבני השיח בדיון כאן (הדיון הארוך, לעיל) הציג רק צד אחד של התמונה..
הבעיה היא בכך שהבנות הרוחניקיות טוענות של גבר שלא רוחניק כמותן - לא עונה על הקריטריונים שכתבת.
בעיני הטענה הייתה שהן חושבות שחסר מימד כזה. אני לא חושבת שיש ציפייה שהאיש יהיה אישה, יעידו כל השרשורים על כך שהרבה בנות מחפשות גבר גברי.
אמרתי שלא אכנס לדיון הזה, אבל לא הצלחתי🙈
הן טוענות ש"חסר מימד" על כל מי שהוא לא העתק מדוייק שלהן.
אבל אוף, זה יכניס אותנו לדיון מיותר שלא יגמר.
זה לא השרשור הראשון, ואני לא הראשון שמנסה להסביר להם. אבל הן עקשניות.
עצוב עליהן.
זה לא פייר להסיק מסקנות מעצמך ולא בהכרח מדברים שנאמרים במפורש ואז להשליך את זה על כך שיש כאן התכחשות עצמית.
היו כאן איסנפור שרשורים שבהן הן (בעיקר לב) נאמו על הדרישות שהן רוצות שיהיו בעולם הגברי. לא ניחשתי כלום מליבי.
מאוד מעניין אותי מה בדיוק הרצון.
האם מה שמניע את הטענות האלה הוא רצון שבאמת יהיה יותר מימד כזה אצל הגברים, שהגברים יהיו שונים,
או שמה שמניע את הטענות זה עצם הרצון/ הצורך להציג את הפער בין הגברים לנשים בענין הזה. ואז עדיף למי שטוען שהפער הזה דווקא יישמר..
במילים אחרות: לו יצויר שבנים רבים יאמצו את המימד הזה - איך נשים ירגישו עם זה? יותר טוב או שדווקא להיפך - ומפחיד לחשוב על זה?
כי אולי דווקא הטענה שלך (שבאמת מאוד מורגשת במציאות) שהרבה בנות מחפשות גבר גברי, ופחות רגשי, מחזקת את הצד השני שהצגתי. אני לא קובע, זה משהו שצריך לחשוב עליו
ושהרצון הזה לא בהכרח סותר את הרצון לגבר גברי, ואני אסביר.
נדמה לי שהרצון שהציגו כאן או בשרשור האחר הוא רצון לכך שהאיש שלהן יהיה מחובר ברמה מסוימת לפנים שלו, שיהיה לו שיח פנימי מסוים, אבל זה לא בהכרח אומר שהוא יהיה רגשי.
או בקיצור- מחובר לא = רגשי.
יכול להיות לבחור עולם פנימי עמוק והוא יהיה מחובר אליו ברמה מסוימת, אבל הוא עדיין ינטה יותר לשכל, ליציבות, להובלה או כל מאפיין אחר שהבחורה מחפשת בגבר.
אבל נדמה לי שלא זאת היתה הכוונה של הניקיות היקרות בדיון הזה, ושהיתה כאן איזו הוצאה מפרופורציה.
אבל אולי לא כדאי לחזור לפסים האישיים האלה.
הוספתי מתוך מה שכתבת, על מה שכתבת
א. מההיכרות שלי, אכן זה מביא לתוצאות שיש יותר בנים שנשארים במצבם (או שיורדים בצורה מאוד איטית) מאשר בנות.
ב. שימי לב להזיה הגדולה: השרשור לא נפתח בשאלה "מה יש יותר", אלא בהתרשמות - קביעה (של בת!) שבנים נשארים יותר איכותיים ובנות "נשרטות" יותר. הפותחת שאלה למה זה קורה, ואני הצעתי אופציה - שזה קורה בגלל שלגברים יש יותר מסגרות.
הפלא ופלא, מה קרה? פתאום היא שכחה ממה שהיא כתבה, וכך גם גדוד של בנות שבאות כנראה להגן בשיטת "חברה מביאה חברה" (מלחמה בין גברים לנשים, בואו מהר!...), והתחילו לתקוף שזה בכלל לא המצב.
את מבינה כמה זה מגוחך? שימי לב, שאפילו את באה ושואלת אותי אם זה שיש יותר אופציות מוכיח שאכן יותר משתמשים בהן. אבל שימי לב לדיון! היא קבעה כעובדה את המצב שאת חושבת שאני ביקשתי להסיק, ושאלה למה זה קורה. אני הצעתי אופציה, שאת מסכימה שמעוגנת בתיאור מציאות אמיתי, ואמרתי שזה מה שיכול לגרום למציאות שהיא הצביעה עליה. והופ טרללה, מה קרה? מהומת אלוקים נהייתה!
ולנקודת הסיום שלך: אני מסכים איתך שלנשים יותר קל בלי מסגרת, בגלל נטיה טבעית רוחנית. אמת. אבל מה שקרה כאן (ובכל שרשור עם "רוחניקיות" זה הוצאה מוחלטת מפרופורציות ואף מלא סתירות (-אם יש נטיה כזו לבנות, וזה דבר נשי בטבעו. למה לעזאזל ההתעקשות על "לחבר גברים לעצמם" ולהפוך אותם לכאלו, תוך התעקשות שאין כאן כוונה לנסות להפוך אותן לנשים?)
לגבי א'-
אולי פשוט אתה גם מכיר יותר בנים מאשר בנות?
זאת לא בהכרח אינדיקציה אובייקטיבית.
אבל משמח לשמוע שאתה פוגש בחורים שזה שומר עליהם, מעניין אם זה המצב גם במעגלים שאתה לא נמצא בהם.
אני גם לגמרי מאמינה לבנות שמרגישות שבעולם הדייטים קשה להן למצוא בחורים כאלה. יתכן ומדובר פשוט בחוגים שונים בחברה הדתית, לכן אני חושבת שהדיון הזה הוא גם קצת מצחיק. נדמה לי שאף אחד כאן לא ערך מחקר רציני בעניין וחישב סטטיסטיקות.
לגבי ב'- זה כבר מרגיש לי דיון יותר אמוציונלי ופחות ענייני. אז ברשותך, לא אכנס לעניין הזה. לא כי אני תופסת איזשהו צד, אלא כי זה פשוט לא נראה לי מקומי.
רק חשוב לי להזכיר (לא רק לך, אלא בכלל למשתתפי הדיון) שחשוב לזכור שמדובר בנפשות אמיתיות שיושבות מאחורי המסך, וחשוב לשים לב לסגנון שבהם הדברים נכתבים.
אם חלק מהדברים בדיון הזה היו מופנים כלפיי בהחלט הייתי נפגעת.
א' ברור שיש בזה משהו, אבל אני אומר את מה שאני אומר גם מתוך קבלת רשמיהן של בנות.
ב' לא יודע למה זה אמוציונאלי. הרעיון ברור: אני לא התמקדתי בכלל בא', אני הצעתי אופציה להסבר תופעה שהועלתה על ידי הפותחת. (וזה שזה הועלה על ידה - אכן ידגים לך קצת את מה שכתבתי בא'..)
א. אחלה, אז יש כאן רשמים של עוד בנות שאומרים אחרת ;)
ב. הבנתי את הרעיון של מה שאתה אומר כבר בתגובה הקודמת.
אולי זה יותר הסגנון של הדיון שהוא אמוציונאלי מאשר הרעיון שלו (למרות שגם ברעיון שלו יש משהו אמוציונאלי, אבל אני מניחה שבסוף אפשר לנהל את זה בצורה יותר עניינית).
יתכן ואם תעבור על הדיון הזה אחרי שיעבור קצת זמן תבין על מה אני מדברת.
א. לא, יש כאן בנות שחושבות שיש כאן מלחמת מינים אז ממהרות לתקוף, גם אם הן עצמן כתבו קודם כמוני (פותחת השרשור, פותחת השרשור.. איי איי איי) ויש כאן בנות שחושבות משום מה שתורניות נמדדת במקווה ותיקון הכללי.
ברגע שמגדירים נכון מה נקרא תורני - לא היתה כאן אף אחת שהביאה רושם אחר. (כשכתבתי שהצניעות יורדת, ענתה לי מישהי שצניעות זה גם שמירת נגיעה ולא רק אורך החצאית.. הרי לך "רושם של בת שמספרת על בנות תורניות", הידד)
ב. הסגנון - אכן. זה לא חזות הכל.
הגזמה זה באמת אסון. זו אחת מהסיבות שהגישה שלכן עושה לי פריחה.
אני יודע שאין מלחמת מינים. הבעיה שכתבתי היא שאתן מתנהלות כאילו יש
(ומישהו כתב לי בפרטי גם..."תפסיק להתווכח.. הן מגנות אחת על השניה כי כל אחת באה להגין על ה"משלנו"..)
באמת בגן אין שום שכל, רק רגש רגש רגש, ומלא הזיות ופנטזיות.
בדיוק מה שאתן אוהבות.
(אה, ושם גם חושבים שאלוקים הוא צעצוע כדי להתגשמ'ק ממנו. ובטחים שהקשר איתו הוא כל ה"ההיי" הזה... גם דבר שאתן אוהבות)
אם יורשה לי לומר-השיח של מי מגן על מי הרבה יותר מזכיר לי תחושה של מלחמת מינים.
ברור שזה לא העניין כאן.
כשכשמישהו אומר "וואי יש כאן מלחמת מינים" אתא ומרת לו: "הפוך, המילים שלך על מלחמת מינים הכי זמכירות מלחמת מינים"
גאון שכמוך, ברור שהמילים מלחמת מינים יזכירו לך מלחמת מינים, אלא מה? אבל זה היה בדיוק תיאור של מה שהן עושות.
(תחשבי לפני שאת כותבת, זו באמת היתה יציאה מצחיקה)
וכנראה אתה פשוט לא מבין את העומק במה שכתבתי.
זאת לא הבעיה שלי.
כן, כנראה בגלל שאת אשה יש בך עומק עצום ונורא שאני לא מצליח לתפוס, בהיותי גבר אומלל וחסר רוחניות ועומק...
תקראי שוב מה שכתבתי, ותביני כמה מגוחך יצאת. את כותבת במצב לא מאופס...
אני בחרתי לקחת את זה לשם, כי החברות שלך ניהלו על הנרטיב הזה את כל השרשור
והיה קשה להתעלם מהגיחוך שב"דברי עמוקים ואתה לא תופס אותם", כאילו תכף תחברי על עצמך שבחי הר"ן.
גברת, אם כשאני אומר "אתן מתנהלות כמו במלחמת מינים" את באה ובתרועת ניצחון מכריזה "היי היי, אתה הזכרת בתגובה הזו מלחמת מינים". אז מצבך רחוק מאוד מאוד מלהיות מאופס. את מגיבה באופן מעורר גיחוך כבד.
יש גם הרבה בנים שאין להם את האופציות האלה/מאיזה שהן סיבות לא מממשים אותן/מממשים אותן בצורה מינורית מאוד.
הרושם שלי - בקרב הבנים שמנצלים את האופציות התורניות שהוזכרו, המצב טוב יותר מאשר בקרב בנות, ובקרב אלה שלא, פחות טוב מאצל בנות.
[זה נראה לי מסתדר מצוין עם התיאוריה הרוחנית על ההבדל בין האיש והאישה, אבל קודם כל, להתרשמותי הדלה, עם המציאות].
אבל עדין מהרושם שלי ושל סובבי (וסובבותי) אני חושב שבכ"ז האחוזים של הבנים יותר גבוהים. לא כי הם יותר טובים אלא שוב - כי יש להם יותר אופציות, ויותר קלות. לעומת בנות - שגם אם כמובן ברור שתמיד יש בחירה ועל אף אחד לא "נגזר דינה לרדת", ואפשר ללמוד ולהתקדם כמו שכתבת - אבל כיוון שזה יותר תובעני ופחות מוגדר ופחות נתמך וכו' - זה קורה פחותף לצערינו.
ובנוסף, כפי שכבר ציינתי, זה אפילו לא שאני באתי וטענתי שזה המצב בגלל ה"ראיות" שלי, אני רק הגבתי לפותחת שבעצמה התרשמה שזה המצב ודנה מדוע הוא כך, והצעתי אופציה. ובכן, גם אם כדברייך - הדברים שהצגתיח אינם "מחייבים" שכך תהיה המציאות, מכל מקום - אחרים הם שטוענים שבפועל למעשה זה כן המציאות, מה שאומר לדעתי - שהגם שהדברים לא היו מחייבים והיו עוד אופציות אחרות - אף על פי כן זו האופציה שנצחה. כנראה בשל מה שכתבתי בפסקה הקודמת.
עם זאת, כמובן שאותן אלו שכן משקיעות ומתקדמות - באמת זוכות להגיע מאוד גבוה, וזה מתחבר עם התגובה הזו: האופציות האלה קיימות ומשפיעות, אבל.. - לקראת נישואין וזוגיות
שאני לא אומר שמשהו כאן נכון וצודק ואמור להיות, אלא מתאר מציאות, תהיה דעתנו עליה אשר תהיה
שאולי זה בגלל שאישה בטבע שלה היא בלעדית. היא לא יכולה להיות קשורה ושייכת לכמה גברים במקביל.
והמציאות הזאת של לתת את עצמי לעוד ועוד ועוד. שורטת יותר.
אצל גבר זה יותר קל. פחות יש לו את הרגש של הבלעדיות. הוא יכול להסתדר מצויין עם כמה נשים ולהעביר קשרים יותר מהר
(כמובן שזה בהכללה גסה)
ולכן הוא פחות קרוב לעולם הטבעי,
(אין בזה טוב/ לא טוב, לכל מדרגה יש את היתרון שלה)
170 תגובות להודעה שנכתבה בשעה כזו![]()
אז בנות יותר קרובות לקודש מבנים. או הפוך.
למה זה רלוונטי?
איך זה תורם לעבודת ה'/ שידוכים?
זה תורם לתחושה טובה אולי/ ההיפך,
אבל המיקוד שלנו צריך להיות לדעתי מיקוד פנים ולא השוואה לאחרים, בני המין שלנו או בני המין האחר
(מתייחס בעיקר לדיון שהתפתח, שלא הבנתי את מטרתו)
אני מסכים עם מי שכתב שיש הרבה בחורים מעל גיל 24 שנמצאים בישיבות, במסגרות תורניות, בשיעורי תורה קבועים. והרמה התורנית והרוחנית שלהם בסדר גמור.
אני לא יכול להבין את הטענה של הבנות שאין מספיק בחורים צדיקים.
תנסו לחפש בחורים בישיבות:
ישיבת מרכז הרב, ישיבת הר המור, ישיבת בית אל, ישיבת שבי חברון, ישיבת מצפה יריחו, ישיבת עטרת כהנים, ישיבת רמת גן, ישיבה גבוהה בעלי, ישיבת לבוגרי צבא בעלי, ישיבת מעלה אליהו, ישיבת איילת השחר באילת, ישיבת אור עציון, ישיבת שבי שומרון, ישיבת רמת השרון, ישיבה גבוהה באיתמר, ישיבת תורת החיים, ישיבת אולגה, ישיבת אור וישועה בחיפה, ישיבת אלון מורה, ישיבת מכון מאיר, ישיבת כרם ביבנה, ישיבת בני רחל...
בכל הישיבות האלה יש לא מעט בחורים רווקים מעל גיל 24 ואפילו כמה מעל גיל 30. נכון שחלק גדול מהבחורים בישיבות נשואים, אך יש כמות לא קטנה של רווקים שעדיין מחפשים את הזיווג שלהם. וזה מגיע לכמה מאות בחורים. ויש המון סגנונות של בחורים, כל ישיבה היא עולם אחר, וכל בחור הוא עולם בפני עצמו.
או שתחפשו בוגרי ישיבות. יש הרבה בחורים שאמנם המשיכו בחיים, אך עדיין מקפידים לשמור על העולם הרוחני שלהם. מקפידים ללכת לשיעורי תורה, ללמוד עם חברותא, להתפלל במניין שלוש תפילות.
תבינו שגם לבנים לא קל למצוא בנות צדיקות. בכללי כמות הבנים והבנות שעונים על זה בחברה הדתית לאומית היא לא עצומה. אז זה לא בעיה רק שלכן. למה אתן חושבות שלכן יותר קשה מאתנו?
אני בחור צעיר, וגם לי לא קל למצוא בנות צדיקות ברמה שאני מחפש. וגם אני בעבר הייתי חושב שאין כמעט בנות כאלה בעולם. אך כעת אני מבין, שגם אם אני לא מצליח למצוא אותן, זה לא אומר שהן לא קיימות. בעיקר צריך לדעת איפה לחפש, וליצור קשרים באותם מקומות שיאפשרו קבלת הצעות מתאימות.
הבעיה שלא תמיד יש מי שיחבר בין אותם בנים לאותן בנות...
בכללי לבנות יש יותר חומות מבנים. עוד לא יצא לי להיפגש עם בחורה שהיה לה קל להיפתח. וזה החוויה של כל הבנים שיצא לי לדבר איתם על זה. זה מסוג הדברים ש"כולם יודעים" שזה ככה.
לעומת זאת רווקות מאוחרת אצל גברים, באה הרבה פעמים על בסיס של שריטות קדומות יותר. וסליחה על הביטוי שריטות. הוא ציני ולא מכבד. כוונתי היא שהרבה פעמים תקיעות אצל גברים היא כתוצאה של פגיעות מוקדמות (נפשיות, רגשיות, אחרות)
ולא מסכימה עם ההנחה שלבנות יש יותר חומות מלבנים. ממש לא.
מה הנתונים שיש לגבר בכדי לשמור על רמה רוחנית גבוהה:
תפילות במניין
לימוד תורה כחלק מהחובות של הגבר
אפשרות להשאר במסגרת של ישיבה גם בגילאים גדולים
הדרכה תורנית מרבנים שמתחבר אליהם
ומנגד מה הדברים שיכולים למנוע אותו מלהשאר ברמה רוחנית גבוהה על אף כל הנ"ל:
מירוץ החיים- התעסקות בעבודה, תואר, לימודים, פרנסה, משפחה, ושאר חובות העולם הזה שמקשים על שימת לב לעניינים רוחניים
השפעות חיצוניות- צריכה של תרבות לא כשרה שמשפיעה על הנפש ועל הרצון להיות בחיבור של אהבה ושמחה לקב"ה ומצוותיו
ניסיון הקדושה- במיוחד לרווקים. נפילות שעלולות להוביל לייאוש וכו'
סביבה חיצונית- אם מתאפשר לו להיות בישיבה, מה טוב, ואם לא סביבה של אנשים שאינם יראי השם יכולים לקרר את העבודה ואח"כ אולי גם להחליש או להוריד. שזה משפיע על קביעת העיתים, על התפילות, האמונה, לפעמים ברמה שנשארים רק עם המינימום ההכרחי ובלי הרבה לב וחיות וכו'...
לגבר יש הרבה חובות,
החובות האלו יכולות לעלות אותו לגבהים, ומנגד להוריד אותו לרמה רוחנית נמוכה כשאר הן לא מתבצעות.
לפעמים חובות המצוות הטכניות משפיעות בזה שאין מספיק מתן דגש לחובות הלבבות+ מבנה האישיות הגברית שנוטה אולי יותר למקום השכלי/פרקטי
טוב לגבר שישא עול בנעוריו, "כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה, במערבא (דהיינו בארץ ישראל שהיתה במערב) אמרו : אף בלא תורה, בלא חומה. רבא בר עולא אמר : אף בלא שלום". (תודה לאתר ישיבה)
זה לא משהו שכתוב על האישה, לפחות לא ברמה הזאת.
מציאות של גבר רווק בגילאים היותר בוגרים היא לא פשוטה בכלל בקיצור.
הָיוֹ הָיָה(וזה עוד בלי שנתייחס למגמה הניכרת שלך, של קיצוץ ותימצות ה"עזרים" והרחבה מנופחת וארוכההה של ה"מונעים")
ועל אשה בלי גבר כתוב דברים גם יותר קיצוניים...
ומלבד זאת, כזכור לכולנו, רשימת הדברים שמאפשרים כיום לגבר לחיות בעולמה של תורה - לא היו קיימים עד לפני לא הרבה שנים.
ואף אחד לא אמר שמציאות של גבר רווק מבוגר היא א גרויסע מציאה.
אין לנו את ניסיון הקדושה (כלומר רק ברמה מאוד מסוימת ומזערית. אי אפשר להשוות ברמת הקושי)
אין לנו חובות כמו שיש לכם- בטח לא את עול לימוד תורה ו3 תפילות במניין
הכוונה בזה שלגבר יכול להיות הרבה יותר דינים עליו בגלל החובות האלו,
דינים עליו משמע ברגע שעושה עבירה הוא חובל בקשר שלו עם ה', הוא מתקרר רוחנית.
לגבר יש יותר אופציות להתקרר רוחנית בעבודת ה' מאשר לאישה. יש לו גם יותר אופציות לחיבור גבוה כן? זה לכאן ולכאן
יש לנו חיבור טבעי לתפילה, רגש בעבודת ה', אמונה, צדיקים - אפשר ממש לראות את זה כמה נשים פשוטות מחוברות לנושאים האלו בלי עכשיו ללמוד שעות תורה, או לשמוע כמויות של שיעורי תורה או כל דרך אחרת. זה ממש מגיע בטבעיות. כמובן שיש כאלה כמובן שיותר קשה להן...
שימי לב לחוסר הסימטריה:
כשמנית את הצדדים בגבר - הבאת כמה מילים אומללות על "מה יש לו" ורשימה ארוכה על "מה הסכנות שלו".
כשעברת לאשה - הבאת רשימה נכבדה על "מה יש לה", וברשימת ה"סכנות שלה" מנית רק את זה ש"אין לה את XYZ שיש לגבר".
במבט שטחי וראשוני זה אולי נראה שיצרת רשימה מתאימה לכל אחד מהם, אבל במבט שני רואים שזו פיקציה: את כל מה שמנית כ"סכנות" לגברי יש גם כ"סכנות" לאשה. ובעוד שעל הגבר הארכת בלי די, על האשה לא כתבת שום סכנות חוץ מ"אין לה את המעלות של הגבר".
ולשאר הדברים בתגובתי בכל מקרה לא הגבת.
רק לצורך התגובה שרבבתי כמה משפטים,
לכן החוסר סמטריה כביכול
אני לא עושה השוואות ממקום של מי טוב יותר, מי רוחני יותר, מי צדיק יותר או מי מתמודד עם העולם הזה בצורה טובה יותר.
כי באמת שזה ילדותי בעיניי ולא מקדם
בסה"כ מתוך התבוננות שלי על העולם מנסה להציג דברים שרואה בהקשר של עבודת ה'
ואיך זה בסופו של דבר בא לידי ביטוי בשטח
כרגע אצלי הביטוי שלו בשטח זה דרך ההצעות בשידוכים, אם מה שאני מקבלת או מה ששומעת שחברות מקבלות.
כתבו כאן הרבה שיש הרבה ישיבות טובות וכו'
אז אוקי, יש מצב, אולי לא פניתי לכל הישיבות בארץ.
אבל כן אני רואה מה קורה באתרי היכרויות (אולי זה גם לא דוג' טובה, מקבלת)
וכן רואה את ההצעות שמקבלת משדכנים המוכרים במגזר
ואיך שזה נראה זה משהו בסגנון של אין כל כך בנמצא.
ואני לא באה בתלונות כלפי אף אחד, וגם כלפי עצמי משתדלת לקבל את המקום הזה
ובעז"ה ה' יעזור 
פשוט לא אהבתי איך שבאת להראות את זה...
ברור שהנקודות שמופיעות אצל גברים שייכות גם אצל הנשים (עם שינויים קלים)
אבל הרעיון המרכזי הוא שנקודת הפתיחה אצל גבר ואישה היא שונה כי במהות שלהם הם שונים
וסתם ככה ראשיתך צודקת אשה בד"כ אם היא לא במדרשה או מסגרת תורנית אין לה כל כך אופציה להדרכה רבנית...
וחוץ מזה בכללי, באמת לא חושבת שזה כזה נצרך...
הן לא צריכות הדרכה מרבנים, הן בכלל לא צריכות הדרכה נקודה. כל מה שהן עושות קדוש וטהור, כל מה שהן חושבות נשגב וקדוש, כל מה שהן מרגישות עליון ומרומם. אחח נשים, מתנת הא-ל לאנושות.
רמתן הרוחנית היא נשגבת ועליונה באופן מהותי, אין לה שום אופציה לא להיות כזה, שום מעשה שלהם לא יוריד אותן משם ושום מאמץ או עבודה לא נדרשת מהן כדי להגיע לשם. כל מה שאשה תעשה יהיה ברמה רוחנית עצומה מעצם כך שאשה עשתה אותו. הוו מי יתנני אשה.
הָיוֹ הָיָהאבל זו התקדמות, שבת מוכנה לומר שגם לבנות יש מה לעבוד...
@לב אוהב, את "עדיין לא עשית"? אני מאמין שחדשכאן ירשה לך להשתמש בשלו...
לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?
ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.
אין כמו מילים על נייר כתוב
תתן לעט להוביל
בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה 
מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר
איזה, בהצלחה רבה 
ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.
אתה מדהים בכל מקרה
לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"
אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…
בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.
אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.
זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)
הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..
שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה
ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה
החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה
הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה
אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם
או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.
עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.
(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)
גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.
אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.
אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות
הלואי
המציאות כבר נסעה משם
כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.
לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.
לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.
בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?
האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?
האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?
האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?
מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.
ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות.
אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה
אבל
כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות
ונשרף לי הלב
אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!
ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.
ואין לי דעה מגובשת בנושא
אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו
"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"
יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע
דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום
לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש
בהנחה והן נראות טוב בלי איפור
. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט
הכי אומרים כן..
ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא
הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.
אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה מאשר בחורה יפיפיה .
זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית
לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים
ותבני ששם זה הכי כואב
כל גבר רוצה אשה יפה
מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת
הכרתי כמה בחורים שהודו שמעדיפים אישה פחות יפה בגלל זה. וגם לי בעבר הרחוק היה את זה..
אבל מאז הרבה מים ואקסיות דוגמניות עברו בים(;
והפי, לגבי היופי הטבעי שהזכרת יש משו מאד מושך דווקא בזה גם כי זה פשוט יפה כמו שאמרת, אבל בעיקר כי זה משדר פשטות וצניעות מסוימת.
ובחורות יפות שמאפרות תעצמן וכו הן נתפסות אצלנו כמתנשאות ועפות על עצמן וזה מוריד
אי לכך ובהתאם לזאת אני מכריז שהבחורות ההכי שוות שיש הן דווקא אלו ההכי זרוקות שיש, אלו שלא יודעות מזה איפור או אודם ובטח שלא דאודורואנט😌 היחפניות עם הקשרגל והפשמינה @מיפ
איפור זה סגנון ומובן לי למה לא כל אחד יעוף..
אבל אם מישהו לא רוצה בחורה יפה שנראית עדינה וצנועה זה כבר חוסר אהבה עצמית...😅
לא יודעת לא הצלחתי להבין איך זה הגיוני.
למה שהיא תעשה את זה? זה רק בראש שלכם... אבל תודה על ההסבר
סתם צוחקת
עצוב ביותר
כן חשבתי שהוא גבוה ממני ברמה האישית אבל רציתי שהוא ירצה אותי.
אבל אני לא דוגמא, ואני מבינה שזה יכול לקרות- בגלל פרטים מהותיים. אבל בגלל יופי? טוב כנראה אני לא אבין את זה.
וברור שהיהדות רוצה שהשימוש בחיצוניות יהיה רק לצורך ולא יותר.
ממש ממש מתחבר לי לחנוכה..
לא משנה מארוע או לא
מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.
לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה
מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.
רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.
שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...
אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה
השפיעו על העיצוב השקפות ודעות שלכם בכללי? למדתם פעם משהו מעצב מהמדוייט? פרידה בקשר גרמה לכם לעצב דעות הפוכות?
זה מעניין שבארה"ב יש עכשיו את כל המחלוקת בימין לגבי תמיכה בישראל או דווקא לגנות. יש משפיען אחד ימני שיחסית קיצוני נגד ישראל, והוא מספר שאחד הרגעים המכוננים היה ויכוח עם ופרידה ממישהי שהתחילה בתהליך גירות, ועכשיו היא קשורה לבית הלבן ומשפיעה שם בעד ישראל.
מעניין מה איתכם לגבי השפעה של דעות או ריחוק מהדעות של המדוייט?
כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו
בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק
לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.
פחות בדברים פוליטיים...
לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא
וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת
חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו
לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)
מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.
מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.
בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.
ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.
חבר'ה אני צריך ייעוץ.
אני די חדש בעולם הדייטים. לא מזמן הציעו לי מישהי שאני מכיר מלפני כמה שנים כשעבדנו ביחד לתקופה מסוימת. אני יודע שהיא בעלת אישיות מיוחדת ובעלת מידות, ולפי מה שהבנתי מחברה שלה היא גם התקדמה יותר מבחינה תורנית (צניעות כמובן וכו).
אבל בסוף, למרות שהיא כן נשמעה לי כיוון טוב, החלטתי לא ללכת על זה בגלל המשפחה שהיא באה ממנה. היא באה ממשפחה חוזרת בתשובה, אבל לא כל כך חזקים בדת, כמה אחיות חילוניות וכו. וזה דבר שהפחיד אותי להיכנס אליו. אני רוצה שאישתי תהיה אישה מאוד תורנית (ואני גם משתדל להיות כזה), וזה לא כל כך היה נראה לי הכיוון.
אני מאוד חושש שאולי איבדתי פה משהו טוב, אבל מה לעשות? הרגיש לי שזה מורכב לי מדי!!
מה דעתכם? כמה משקל לתת לדבר כזה?
א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.
האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'
ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.
ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...
מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה?
בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.
כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.
גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.
לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.
תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.
בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.
כלומר,
אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:
לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?
האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?
האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?
האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?
האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?
כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.
בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)
מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.
אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...
זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.
זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.
לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.
נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.
לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.
כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..
לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.
שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.
את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.
ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.
תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...
תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..
לאו דווקא רק בפן התורני.
לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת
בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה
מאשר היא.
אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי
אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון
עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה
שהיה בבית שממנו באה.
אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה
אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.
אבל גם לפי המקורות,
כתוב בשולחן ערוך לישא
בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.
המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.
וגם אם החליטה לשנות כיוון
מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף
תזכר במנהגי הוריה.
אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי
וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה
אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים
ולא כאלה חזקים.
מה דעתכם?
תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.
תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.
המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות
יכול להיות שכבר כתבו בדומה
תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.
החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.
תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...
גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.
תראה שיש ביניכם התאמה וכו'
אולי זו אשתך?
ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...
האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.
אנשים קשים זו התמודדות
וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה
בהצלחה וה יתן לך עצה טובה
שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.
הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.
המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית
נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.
ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה
אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?
האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.
כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.
אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.
להוציא את החנוכיה ולראות שהדברים שביקשת משנה שעברה לא התגשמו .. לחשוב שהתפילות לא נענות לך שנה ועוד שנה ו..
למרות שממש התכוונתי אז אז יותר מזה? אני לא אצליח..להתפלל יותר חזק.
ואז
לחשוב על כמה שהעם הזה עובר והכל מתחבר
ואולי זה הולך לשם ?
גאולה כללית ופרטית
חג שמח
לכל המקווים לישועה לעם למשפחה לכם..
מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.
אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".
הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.
הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.
כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.
כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.
ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!
גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד
רק נותר לנו למשוך אותו
מבין?
אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה
כמה זה התפקיד של הגבר להחליט איפה ואם ומתי נפגשים. וגם לגבי טלפונים בין לבין כמה זה התפקיד שלו לשלוח הודעה ראשון?
כי אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש, הולך די טוב אבל קצת לא ברור לי הקטע שכל דבר אני היוזם. זה נורמלי או שפשוט אין לה כוח אליי ולא נעים לה לחתוך[זה יהיה מוזר כי הפגישות היו די טובות].
וגם אם כן איך רומזים שזה קצת מפריע לי...
עם הזמן זה צריך להתאזן לדעתי ושהאישה גם תתפוס פיקוד לפעמים ותביא רעיונות טובים, לפחות זו הזוגיות אליה אני מכוון.
אם אתם כבר יוצאים תקופה, אפשר קצת לבחון את הקשר. לבדוק שהיא מעריכה את המאמצים שלך עד כה, ושהיא מחוברת לקשר, חשוב שלא תיקח אותך כמובן מאליו..
אתה יכול להוריד טיפה מהגז, לראות איך היא תגיב.
לא לכתוב איזה יומיים ולחכות לראות: האם היא מתעניינת? חושבת עליך? מצפה לדייט הבא?
לא ממקום נידי שלך, שאתה מחכה לאישור שלה.. אתה לא זקוק לה. רק תן לה להיות מושקעת יותר בקשר בניכם.
אם היא אכן בעניין ולא סתם זורמת כי למה לא, אז היא תגיב ותתעניין.
ויותר מזה, לא רק שההשקעה שלה תעיד על רצון חיובי, אלא ההירתמות שלה לקשר היא שתעורר יותר חיבור ואהבה מצידה!
אנחנו כבני אדם אוהבים את מה שאנו מטפחים. וגם יודעים להעריך יותר את מה שבא במאמץ על פני מתנת חינם..
היא תעריך יותר כשתבין שאתה כגבר לא מובן מאליו בחיה.. אתה מישהו שראוי לרצות אותו.
כל זה במידה שאתה אכן רוצה לפתח את הקשר הזה הלאה. אבל אם אתה לא מתלהב כל כך אז זאת נקודה אחרת..
מה שכן, ברגע שתפעל ככה גם קשר מנומנם יכול להתעורר מחדש. גם מצידך.
אני אוסיף שיש הבדלי אופי בין בחורות, יש כאלו שמצפות שיחזרו סביבם הרבה, וכאלה שמההתחלה מסורות לעניין.
כדאי לחשוב על זה טוב, מיהי ובאיזה שלב אתם בקשר. האם הגיע הזמן לערב אותה יותר או להמשיך עוד במתכונת הזו..
קרה לי בעבר שלא חישבתי נכון את המצב ובחנתי מוקדם מדי את הבחורה.. היא לא ממש הבינה למה ניתקתי מגע. מבחינתה היא נהנתה בקשר וציפתה שאמשיך לקחת את המושכות.
בקיצור צריך רגישות והטיימינג חשוב. אבל זה בהחלט צעד שיכול להקפיץ קדימה קשר תקוע
זוגיות, היא, ובכן, משהו זוגי.
זה אמור להיות אינטרס של שנינו להיפגש.
אני לא מצפה שהוא יקבע עבורי איפה ומתי נפגשים. ("אם" מבחינתי כן תלוי בו, כי אם הוא לא מעוניין אין טעם שניפגש).
בעיני זה צריך להיות קביעה משותפת, שבאה מתוך שיח של שני הצדדים.
לגבי השיחות בין לבין - אם זה מפריע לך שאתה שולח ראשון - דבר איתה על זה! ככה יוצרים קשר של קרבה - מדברים ומשתפים (גם) על הדברים שפחות נעימים לנו.
כמובן שיש דרך וצורה לעשות את זה, ברגישות. לשתף אותה שאתה מרגיש שאתה יוזם כל דבר, ושזה לא המקום שהיית רוצה בקשר. ותשאל אותה איך היא מרגישה עם זה, ואיך היא רואה את הקשר.
זה הזדמנות לצלול לעומק גדול יותר. יכול להיות שהיא רואה את הדברים אחרת לגמרי, שהיא מגיעה מתרבות\מנטליות שונה לחלוטין, ואולי תופתע לשמוע מה היא מרגישה ומה היא חושבת על הקשר.
אם קשה לו לשלוח הודעה
יאללה בכיינים
בוא נשים את הדברים על השולחן אתה חייב לשלוח הודעה אחרי הדייט ראשון
ככה לפחות בכל שלב הדייטים.
לגבי הפגישות איפה לעשות זה צריך להיות משותף דברו בניכם תגיעו בכיף למה שבא לכם .
לפני שתגיד לה מה אתה מעדיף שאל אותה "איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם?" תראה מה זה בשבילה, תן לה לפרש את זה.
אם זה קשה לך מבחינה כזו או אחרת או שאתה תשמח למוערבות שלה, אתה יכול גם לשתף.. ככה זה נראה לי בזוגיות.
נ.ב -
העולם אומר שנשים אוהבות שמחמאים להן.. אפשר לפתוח בכמה מילים טובות ;)
הניסוח: איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם.
נשמה אתה רושם לאישה לא לגבר אתה זוכר את זה?
(זה עקיצה המשפט שלך
מה עם עדינות?
וגם למה להיכנס לזה מראש
אם אפשר להגיד מה בא לך
תגיד פשוט בצורה נכונה: " ואי את יודעת ממש עושה לי טוב לקבל ממך הודעה
או
"שאת משתפת איפה את רוצה להיפגש .. "
ככה פשוט
אלא כדי להבין את המקום שלה. זה צריך להיות בשיחה ולא בהודעה, עם האינטונציה הנכונה והתעניינת כנה, להבין מאיזה מקום זה מגיע מבחינתה. (אישית לא חושבת שיש בעיה לומר קודם מה חסר לו ולא חושבת שיש בעיה קודם לשאול מה דעתה, רק רציתי לומר איך הבנתי את ההודעה)
אך ניסוח אחר שיותר טוב הוא יכול להשאל.
"זה כיף שאת זורמת עם הרעיונות והדברים שאני מביא, תודה לך
היית רוצה להביא דברים והעלות רעיונות בעצמך? איך את מרגישה ביחס למה שאני מביא וליוזמות שלי?"
זה יותר טוב?
בהחלט לא טוב אם זה נשמע עקיצה. לא עלה על דעתי..
וכן, לא התכוונתי לאותם מילים.. אולי בגלל שאני אוהב קצת להתבטא בצורה צינית וזה מה שיצא חח
כאילו, אני כתבתי את זה בלי פילטרים, כי רק רציתי להעביר את המסר בצורה ברורה.
כמובן שצריך לשאול בצורה נעימה וחמודה.
תודה על החידוד 
ואם אתה מרגיש שהדייטים שלכם -באמת- סבבה ויש פידבק ממש ממש טוב ממנה בזמן הדייטים,
אז לא הייתי מתעסק במי יוזם הודעה ראשון ומי יוזם לאן הולכים ומתי, לפחות לא בחודשים הקרובים.
אם כיף לה ככה, וכל עוד היא מתנהגת אליך יפה בדייטים וומשדרת שהיא בעניין לגמרי, אז זה דבר טוב. אין טעם לנסות לשנות משהו כרגע.
זה בסה"כ חודש. אתה בונה את הבסיס כרגע. אח"כ תוכל לבקש ממנה מה שתרצה וכשיש בסיס, זה לא יפריע לה בכלל. הסבלנות במקרה הזה משתלמת.
אבל אם הדייטים עצמם גם לא משהו.
אז זו הבעיה העיקרית כאן ועדיף שתברר כאן יותר. תנסה לגשש מה היא חושבת עד עכשיו על הקשר..וכו'...
ושם תדע יותר אם באמת אכפת לה או לא ואם תבין שאכפת לה, שם תנסה להכניס לפחות את שליחת ההודעה (הייתי משחרר לגמרי את נושא מי מחליט איפה ומתי נפגשים).
בהצלחה.
שווה לתת לה גם להתאמץ על הקשר (כשמתאמצים ויש ניגוד מסוים זה מראה לה שאתה לא 'מובן מאליו' בעולם שלה, וזה מקנה למציאות שלך איתה, ולזמן הזה כשאתם בפועל ביחד, יותר ערך). אפשר להעלות את זה באופן מילולי כמו שהציעו, אבל אני חושב שכדאי להיות חכם ולגרום שזה יעלה מצידה. לא ב'פאסיב-אגרסיב' אלא בכנות. ברור שיש זמנים שברגעל אתה לא זמין לשוחח/להתכתב/להפגש עם חברים - וכרגע היא לא אמורה להיות מאוד שונה מהגדר הזה (מבחינת הזמינות שלך).
אז תעשה בחכמה, בלי לנסות להפוך את היוצרות, אבל לפעמים לתת לה לקחת אחריות וכו'.
ברגע שהוואטסאפ נכנסל חיינו דברים עוברים מהירות האור כמעט.
לחכות כמה ימים להצעה זה נראה משהו שכמעט לא אפשרי,
מה דעתכם על זה?
אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..
כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.
קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.
אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.
העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.
ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות
אולי זה יותר הצורה.
מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?
ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.
באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.
לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.
ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..
אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.
ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.
ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.
אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.
אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק".
אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.
כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.
לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם.
השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.
"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."
יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.
מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).
אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.
יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.
אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.
זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.
אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.
אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.
כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?
הבנתי נכון ?
אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.
ישר כוח!
באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.
אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]
וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...
תודה על ההסבר על השוק.
נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.
זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..
שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.
נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות
שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .
אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר
אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים
מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר
אצלי אני לא מרגישה ככה
הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..
וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש
אני לא חושב,
אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.
בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.
על עצם ההצעה.
אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.
תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.
אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.
ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.
מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.
לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.
ככה מסתבר לי
מקווה שהפעם זה מובן חח
הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.
לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.
אני מדבר על דברים שאם לא קיימים אצל אצל הצד שני, זה לא מפריע,
אבל אם כן קיימים, אז זה בונוס נחמד מאוד.
אני לא מכיר בן אדם נורמלי, שלא יכול להמציא רשימה של עשרות ואולי מאות דברים כאלה.
זה יכול להיות צבע מכונית, סוג מכונית, תוספות לפיצה, סוג מוסיקה, זמר, אלבום, שיר, עיר בירה בעולם לטייל בה...וכל דבר שהוא בעיקרון לא משמעותי
להצלחה ותחזוקת קשר אבל הוא בונוס שתמיד נחמד לדעת שהוא קיים ושבני הזוג באותו ראש שלכם גם בחלק מהדברים הקטנים שבחיים.
אז לכבוד החנוכה, יש 2 דברים שהם בונוס די נחמד עבורי. זה משהו סמלי כזה.
אגב, רק השנה למדתי שאין כזה דבר "חג החנוכה" יש "ימי החנוכה". חנוכה זה לא חג ביהדות כמו ראש השנה, פסח.
אם יש תלמיד חכם בקהל, הוא מוזמן לאשר שלא חירטטו אותי.
לעניין עצמו :
א. בונוס 1 - שהיא אוכלת סופגניות רק בחנוכה, לא חודש וחצי לפני כמו שרשתות השיווק היו שמחות כי זה טוב לביזנס.
היום למעשה היא היתה אמורה לטעום את הסופגניה -הראשונה- שלה השנה ובאמת להנות ממנה בימי החנוכה ( לא לכעוס ! זה רק בונוס אם היא כן אוכלת בחנוכה בלבד ! )
ב. כאן אני מודה שזה קשוח יותר. אבל שוב, זה בעיקר בונוס. אז.. אה-אהמ ..
בונוס 2 - בחנוכה היא אוכלת סופגניות...רגילות. בצק, ריבה, אבקת סוכר.
ולא את כל ה"סופגניות" שהקשר בינהם לסופגניה זה כמו הקשר בין מכונית לרכבת.
עכשיו לפני שמישהו קופץ עם :
"מה נסגר בן אדם ? זה ..ח.. סליחה זה..ימי החנוכה, תן לאנשים להנות מ "סופגניה" עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק חלבי-כנאפה- מלוח- מתוק"
אני בעד לאכול קינוחים שווים ומפנקים אבל שזה הופך מסופגניה ל..אני אפילו לא יודע איך לקרוא לזה..זה מבחינתי...לא בונוס.
יש לך את כל השנה לאכול את זה. תשאירי את חנוכה, חנוכה.
הסבר על הבונוס במימד החילוני-מסורתי-רוחני.
אני רואה את זה (במיוחד בשנים האחרונות) כסוג של...אני לא רוצה להגיד סדום ועמורה כי אז לא יבינו אותי בכלל,
אבל סוג של השתוקקות שהיא שורש יצר הרע ומקור הסבל.
כלומר, זה בכלל לא משנה מה היו מוכרים ברשתות השיווק, אנשים פשוט רוצים את מה
שכולם רוצים בלי לחשוב לרגע אחד אם הם -באמת- צריכים את זה ואם זה באמת קשור לאירוע שבשבילו התכנסנו.
יש לכם דברים קטנים שחשובים לכם, לא קריטיים, אבל יהוו בונוס נחמד אם הצד השני מעדיף אותם גם ?
ספרו בכיף.
לא בא לכם לשתף ורוצים לשמור את זה רק לעצמכם ? גם בכיף. רק קחו בחשבון שבסוף הכל יתגלה אז לפחות כאן תקבלו פידבק.
נ.ב - אם במקרה התחלתם לאכול סופגניות עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק-חלבי-כנאפה-מלוח-מתוק, כבר לפני חודש וחצי...אז..לבריאות.
ימי חנוכה שמחים לכולם.
כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג
אופס ימי החנוכה😂
ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים,
כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב