פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 286)

לא. אין לי זמן ובעיקר לא סבלנות לסרטים.

כיון שיש אפשרות לשים במהירות X2, בזבזתי על זה כנראה חצי מהזמן שאתה

אני מאמין שהוא לא שיחק אותה והוא באמת היה אמיתי

 

מכל מקום אני שמח שהוא הצליח למצוא בסוף שידוך

אין לי כל כך סבלנות לבהות יותר מכמה שניות במסך אז כל כמה שניות העברתי, כדי בערך לקלוט, שמעתי קצת, ראיתי...

 

באמת לא נעים...

זה שאם הוא הצליח להתחתן אז כל אחד יכול 😅

אכתוב סיבה אחת פשוטה לכך.
אני מרגיש שזה סיפור מאוד ספציפי. ולא הצלחתי להזדהות עם חלקים רבים מהדמות..

שוב זו דעתי. לא מבין גדול בביקורת סרטים.

אדם עשה סרט, ישב, טרח, הוציא את הסיפור שלו, לא חייבים לאהוב, כן?

 

אפשר לכתוב: לא התחברתי. לא יותר פשוט חברימוס ?

 

 

*לא יוצאים מתוך נקודת הנחה שבהכרח יש פער רגשי בין גברים לנשים

* לעשות הבחנה בין רגישות לבין רגשנות. בין רגישות עצמית לבין רגישות לזולת.

* יש הרבה בחורים שלא גילו את הרגישות שלהם עדיין כי יש להם הרבה מחסומים של השכל

* יש בחורים הרבה יותר רגישים מבנות. 

 

לאישה אולי יש גישה יותר קלה לעולם הרגש שלה, והיא אולי גם לרוב יותר מביעה רגש

אבל גם הגבר יכול להיות שם.

 

במידה ויש פערים מורגשים, לא בהכרח שצריך לגשר עליהם

אלא כל אחד צריך לעשות חושבים עם עצמו אם זה מתאים לו.

לדעתי לא כדאי להיות במקום שיש בו פערים רגשיים בולטים כי זה יוצר הרבה תסכול.

וצריך גם לברר באיזה אופן הפערים באים לידי ביטוי: בתקשורת, בקרבה, בחיבור? בהכל ביחד?

 

בעיני זה הזוי שאת מנסה להשוות את המינים.
יש הבדלים בין בנים לבנות וזה סבבה זה לא משהו רע ..

מפה ועד להגיד יש גם בנים שהם רגישים ..
זה לא קשור.

אף אחד לא חשב שבנים לא רגישים ..

פשוט העולם הרגשי של בחור ובחורה הוא כן שונה ..
נקודה.

וטיפ : שווה לשאול את הבחור /ה שעומד מולך איך אפשר להיות רגישים אליו.. מה שווה לשים לב ?


כלומר בתור בחורה שווה לי לשאול את הגבר שעומד מולי .. איך אני יכולה להיות רגישה אליו יותר ..
למשל יש נושאים ספציפיים שכנראה אני אצטרך לשים לב .. כנ"ל הבחור כלפי הבחורה .

אבל כן היה לי צורך להדגיש שזה לא באופן גורף

יש איזה נטיה לחשוב שרק בנות רגישות- זה פשוט לא נכון.

 

ואני גם לא נכנסת לשוני בעולמות הרגשיים בין אישה לגבר.

 

כי כל עולם רגשי הוא שונה מאדם לחברו בלי קשר לגבר ואישה.

ויש נקודות משותפות לכל מי שמתעסק בעולם הנפש/רגש שלו

 

ולכתחילה בין כל גבר ואישה יש כימיה מסוימת והבדלים מסוימים

שפשוט אין טעם להכניס איזה שוני מהותי לכלל הגברים והנשים...

 

כי כל זוג מתמודד עם שוני והבדלים כאלו ואחרים, וכל זוג מגיב אחרת לשוני... 

שצריך לצאת מנקודת הנחה שיש הבדל פער רגשי בין גבר לאישה .

זה לא סותר בכלל שלגבר יש את הרגשיות שלו ולאישה את שלה.

כמה הוא מהותי בדייטים? לא בטוח שהרבה...

 

וגם השאלה מתי אנחנו משתמשים בהנחה הזאת?

האם אנחנו משליכים את ההנחה הזאת בכל בעיית תקשורת שנתקל בקשר?

האם זה באמת מהותי להתעסק בזה?

או שיש איזה עניין תקשורתי באופן פרטני שצריך פשוט לעבוד עליו.

 

צריך פשוט לשים לב, זה הכל.

לפעמים יש איזה עניין תקשורתי שצריך לעבוד עליו בקשר

ולפעמים באמת אין כימיה נכונה שיוצרת תקשורת זורמת וטובה.

 

 

הרבה פעמים נקודת המוצא יוצרת את הבעיות

בני אדם עם רצונות, שאיפות, בעיות, הנאות...

 

מאוד כיף לי לדמות את זה למפגש עם חבר, השוני כבר צף לי ממילא, 

 

הכי כיף זה השוני שבמשותף.

ומסבירים לבן הזוג את עצמך

ונשים צריכות ללמוד את השפה הגברית.
כל עוד זה לא קורה, המצב לדעתי לא ישתפר בהרבה. כשאני בא בציפיה לפגוש חבר לישיבה, והבחורה באה בציפיה לפגוש חברה לאולפנה- זה לא ילך, ויש כאן בעיה שצריך לפתור. אבל מה שכתבתי זה תוצאה של הענין ולא שורש הענין- הסיבה שגורמת לזה לקרות

ומעבר למה שכתבתי- גם זה שכל אחד צריך ללכת לקראת השני. ו'כל אחד'- הכוונה לבנים ולבנות *כאחד*

אני לא כ"כ מבין איפה רואים את זה בפועל

דוגמא לבלבול יכול לקרות מהתבלבלות בשפה

זאת הדרך היחידה באמת להתחיל להבין(נכון גם בין סתם חברים)

היו דייטים שלצערי אחרי אמירת תשובה חיובית רציתי לבטל ולא ביטלתי והצטערתי

אם צד אחד 'מורח' אז לשאול אותו ולהחזיר לו את מה שהוא אומר לצד השני.

ואם 'מורחים' אותך לא להשתגע - לתת דד ליין. זה עושה תחושה הכי טובה.

אין על ברוקולי האלופה

כ"כ.

תגרמי לי לרצות לברר עליך דרך מכר ותהי לא פנויה.
אחרי כמה חודשים שאני אברר שוב את תהי מאורסת.
בדוק מניסיון.

שיפתחו לך כל השערים אמן.

פעם אמרתי שאני אתחיל לגבות כסף על הסגולה הזו, בחינת בבא וכו'

בחור אחד אמר לי שזה מעיד שאני לא רצינית ברצון להקמת בית כי אני מבזבזת את הכסף במקום לחסוך אותו..

מישהיא אמרה לי שסתם היא לא רוצה לגור עם ההורים (והיא גרה במרחק כמה ערים) זה ממש מחשיד מה היחס שלה להורים...

בסוף קשר עם חברים וקשר עם הורים יש לו אופי שונה

צריך לבדוק אצל האדם למה הוא גר לבד.
אם זה לשם לימודים או עבודה זה מובן...
אם זה בשביל לגור עם חברים אז מוזר שהוא מוכן לשלם על זה 1500 שקל לפחות בחודש כשהוא יכול לגור עם המשפחה ולהפגש עם חברים. קשר משפחתי נורמלי הוא קשר של מגורים, לגור עם חברים זה מוזר.

כמובן שזה יותר מוזר אם הוא גר רחוק מההורים או אם הוא צעיר

כל זה מחשיד וגורם לי להיות יותר זהיר בעניין. זה אומר שאני אפסול לפני פגישה? לאו דווקא

בבית בו ההורים בדרך שונה מהבחור הגיוני מאוד שיהיה צורך טבעי לצאת משם.

זה לא מעיד על כך שהקשר האישי איתם הוא פחות טוב.

אבל חושבת שזה גם תלוי גיל, יש גיל שלהרבה אנשים כבר פחות נוח בבית ההורים, ורוצים/צריכים לצאת החוצה

אני דווקא רואה בזה עצמאות.

אם אדם נמצא בדירת שותפים והוא מרגיש טוב עם זה וכיף לו והחיים שלו משתדרגים אז גם בדייטים יהיה לו יותר קל. וכן להיפך.

כנ"ל לגבי ישיבה או כל צורת מגורים אחרת.

 

מה שעושה לך טוב/רע בחיים - בא איתך לדייטים בצורה עקיפה.

זה הכלל.

ובכללי את גיבורה מהשיח שניסית להביא

אבל ההרגשה בסוף... ואי...

לא נעים בכלל..

ונשמע שבהחלט יש פערים משמעותיים ברמת השיח

 

ואת חזקה!
שולחת אהבה ❤️

ומה דפוק אצלי?

שאני עוד עם נקיפות מצפון על זה שזרקתי אותו למים עמוקים מדי למרות שהיתה לי השערה שהוא לא יודע לשחות...

על כך שאת תולה "בעיה" בו.

 

בעיני זו כלל לא שחיה.

 

כפי שכתבתי, התלבטויות שאת רשאית להתלבט בהן, אבל זה לא "הישג" ביחס למי שאינו נזקק לכך.

 

ואני גם לא חושב כמו שכתבה "לב אוהב" (שבכללי אני מעריך את גישתה), שזה ענין של "רמת שיח". ממש לא.

יש פה פער בשיח וביכולת להכיל שיח גם אם הוא ושנה משלך.

וזה לא מתאים לי.

זה הכל.

כתבת שהיית צריכה להניח שאינו "יודע לשחות" במים עמוקים כאלה.

 

אני לא מסכים עם זה שזה "עומק" (כלומר, זה לא פער ב"רמת השיח". מי אומר שזו "רמה" בדווקא.. זו התלבטות שנובעת אולי מקושי מסוים. גם אם ניתן להבין וזה לא נדיר בשלב זה של החיים).

 

וגם זה לא ענין של "יכולת להכיל שיח שונה". הרי לא מדובר על סתם שיחה באיזה סימפוזיון (גם שם אנשים לא חייבים לשוחח על דברים שגורמים להם תחושה לא נעימה. להגדיר דבר כזה כבעיה, יש בכך נסיון כפיה מסוים); מדובר על שיחה במהלך היכרות. אדם מבין שכנראה זה לא איזו הצגת אתגר-שכלי חד פעמי, אלא שזה דברים שמעסיקים אותך בשלב זה. מותר לו לא להסכים "להכיל" דבר כזה. זה לא חיסרון של "אי הכלת שיח שונה" בעלמא. יש בכך אפילו צד בריא.

 

אלא שנכון, שהשיח שמעסיק אתכם נמצא במקומות שונים, וכנראה שלשני הצדדים - לא רק לך - לא מתאים המקום של השיח או אי-השיח של השני.

זה כמובן לגיטמי לגמרי. וטוב שהתברר בשלב מוקדם יחסית. פחות כאב לב לשניכם.

אולי רצית לאמת אותו מול זה, ולקבל ככה תשובה אם עונה לך על הצרכים האלה..
ושוב, חושבת שאת אישה חזקה על התנהלות הסיטואציה והאחריות לסיים🙏🏼

שאני לא חשבתי חלילה שמשהו "לא נורמלי", בכך שאת מעלה דברים כאלה..

 

אם זו את, וזה מה שמעסיק אותך, בהחלט סביר מצידך להעלות. 

 

הדגש היה, שאם בחור מצידו חש לא נח עם שיח כזה, זה לא חיסרון, וגם לא מראה ש"אינו עמוק".

 

אחרי שכתבת מאוחר יותר, שגם שיח על מה שלימוד חסידות עושה לך, נתקל בתגובה של "אינו מרגיש צורך".. אז זה כבר משנה את התמונה. וכנראה שיש באמת פערים בכללי, בעומק העיון בדברים שנוגעים למהלכים הפנימיים של האדם, ובייחוס חשיבות בכלל לעיון כזה.

 

 

[ראיתי לנכון לחדד את זה, כי חששתי שהתודה שלך על הנירמול, היתה אחרי קבלת רושם שונה מההודעות שלי... אז חלילה..]

אני כלל לא בטוח שזה היה "עמוק" בעיניו, אלא דבר שמבחינתו אין לו מקום, ואינו טוב.

 

וזה לא ענין של שיחה על "משמעות החיים". משמעות, זה התוכן החיובי של החיים. במה ממלאים אותם. אין כל סיבה שדווקא שיחות כאלה יהיו בינו לבין חבריו.

 

 

את כמובן רשאית לברר לעצמך דברים שמעסיקים אותך - אבל בחור רשאי לגמרי לא לראות בכך "עומק", אלא פשוט דבר שאינו מתאים לו. אם הוא לא שם, ושמח בפשטות בחייו ושאיפותיו, אינו חייב לקבל דבר כזה שמעכיר את רוחו.

 

יתכן גם שאת, עם המשך ההתבגרות, כבר תהיי במקום בהיר יותר, חיוני יותר באופן קבוע. סביר.

זה שאת מגבשת השקפת עולם בעצמך ופותחת את עצמך בדייטים כדי להעמיק זה ראוי להערכה עצומה!

ממש כדאי שהערכה הזאת תהיה נוכחת ביחד עם הכאב שספגת עבורה.

 

לגבי הבחור -

השאלה אם מדובר בשיח הכללי על משמעות החיים וכולי או על דעה ספיצפית שלך לגבי השיח הזה? או עירבוב של השתיים?

נראה לי שדרושה פה טיפה הבחנה.

אם בדייט הקודם שיתפתי אותו בז שאני אוהבת תכנים חסידיים כי יש בהם כלים ללעבודת נפש ותגובתו היתה: אני לא מרגיש שהנפש שלי צריכה עבודה,

יש פה מישהו שבעיני חי באופן מאד פרגמטי ופרקטי.

ואם לא בוער לו לחשוב על מה הוא עושה פה בעולם זו כמובן זכותו, כפי כתב @ד. ואין לי שום טענה כלפיו, רק שלי זה לא מתאים.

אבל  כאדם די פרגמטי בעצמי, הייתי די נזהר מתשובה פסקנית כזו...(באמת, לא מתוך העמדת פנים וכו')

על ההודעה הראשונה אני רק יכול לומר שיפה...וכואב.

אם אדם אומר דבר כזה, אז אכן אתם חיים במקום שונה.

 

זו מעסיק אותה "עבודת הנפש", וזה לא.. זה אכן סגנון שונה של חיים.

 

ולחשוב על מה אדם עושה בעולם, גם חשוב מאד. ומי שלא מעסיק אותו, אכן לא מתאים לך..

 

 

 

מה שהערתי מקודם, היה כשמטילים ספק כלשהו בעצם משמעותם של החיים או ברצון להביא חיים לעולם.

דבר כזה, אם מישהו זה "לא מתאים לו", זו לא חולשה. זה אחרת לגמרי ממה שאת כותבת כעת, שמקודם לא היה ידוע. היה נראה כאילו השיחה שציטטת, היא הראשונה עם "תוכן"..

זה נשמע כואב מאוד. לגמרי.

 

ראשית כל, לי ברור שאת פועלת נכון.

מגיע לך בחור שכן מעמיק, ושאוהב עומק, ויודע איך להגיע לעומק הזה.

ויש כאלו! אולי לא הרבה מאוד, אבל בהחלט יש. ובעז"ה במהרה תמצאי את האחד שלך.

 

ואולי יורשה לי להעיר הערה קטנטנה - אני חושב שלא צריך לחכות לפגישה רביעית בשביל להגיע לעומק הזה. הרי אם זה באמת בחור לרוחך שיודע לגעת ולדבר על ענינים טיפה יותר מורכבים, הוא לא יבהל גם אם זה יקרה בפגישה שניה. כך שהעלאה מוקדמת של איזשהו נושאא קצת יותר "אמיתי" יכולה לחסוך עגמת נפש וטרחה לריק.

המון הצלחה!

אני גם הייתי נסגרת במקומו אם היו אומרים לי "מי אמר שאני רוצה בכלל".. מבינה שיש פה מבחינתך מחשבה תיאורטית עמוקה על איך את רוצה שחייך יראו, אבל דווקא, הפוך על הפוך, זה לא באמת כזה עמוק. זה פשוט משהו בסיסי, חלק מחיים של תורה, מחשבה יהודית ויראת שמים זה להביא (מתישהו, ובקצב שנכון לכל זוג כמובן) ילדים לעולם, מה לעשות.

דמייני לך שיחה כזאת:

"אז כמה אתה תרצה להיות שותף במטלות הבית?" היועצים שלו לעניינים כאלה אומרים לו לומר שותף מלא, כמובן. אבל הוא רצה לזרוק אותה לשיחה יותר עמוקה. "מי אמר שאני רוצה להיות שותף? יש בי קונפליקט כזה, מצד אחד אני רוצה להיות כמו כולם ומצד שני לא בא לי לחיות את המוסכמות העדכניות האלה שלפיהן הגבר שותף בתחזוקת הבית" ואז היא נסגרה וכו'..

נכון מעצבן? נכון. חשוב מאוד, מרוב מחשבות פילוסופיות, לא לאבד את הצפון. היו כבר פילוסופים שירדו (בדגש על ירדו) לעומקים בדברים שהם הבל הבלים.. אז נכון. יכול להיות שבמקרה הזה הוא קצת פרגמטי ושטוח וגם ראיתי מה שהגבת למטה לגבי חיבור לחסידות, אבל שתדעי, שהמון בחורים עמוקים וחושבים היו נרתעים ממשפט כזה באותה מידה...

נכתב באהבה ולא בעין רעה חלילה

ולפי מה שהיא תיארה היא לא באה בפסקנות ואמרה שהיא לא רוצה ילדים, אלא העלתה הסתכלות חיים שונה, חוויית חיים שונה.

@חתולה ג'ינג'ית (משום מה לא מצליחה לתייג)
קודם כל כואב על החוויה, אבל ממש לא דפוק בך שום דבר. זאת את, ויש בך גודל, ולא לכל אחד יש את הכלים להכיל את זה.
לכן לדעתי זה לא רק עניין של עומק (זה גם), אלא בעיקר של הכלה. את צריכה מישהו שיש לו כלים להכלת מורכבות

@חתולה ג'ינג'ית - מה את מצפה בתחום. שהוא יקבל אופציה ממשית את האפשרות שלא לגדל ילדים משותפים או שהוא יביע הזדהות עם הרגשות שלך ביחס לזה?

אם זה העניין האחרון הייתי מציע לך לפתוח את זה בצורה שזה לא ישמע פרקטי אך חשש ממשי.

 

ובכלל - נשמע שאת צריכה מישהו שיזדהה איתך ביחס למקום שתופס אצלך הסבל והרוע בחיים ופחות ביחס לילדים, לכאורה זה רק ביטוי לתפיסה יותר יסודית אצלך שמלווה אותך. אם כך - כדאי לך לנסות להתמקד ביחס לזה

 

בהצלחה!

וגם אין בה בעיות של צניעות

 

ועכשיו ברצינות-

אני נגד אטרקציות לפני החתונה כי לא חושבת שיש בזה עניין.

אבל סליחה שדוחפת את הדעה שלי, זה בטח לא מה שאתה מחפש...

 

בהצלחה! 

הבנתי

יש גם מקומות של יצירה זוגית. תבדקו
אתם גם יכולים לבשל ביחד

לא אטרקציה שמעיפה את המוח אבל זה משהו שונה מדייט ספסל

אבל זה זה בילוי של סדנא משותפת ב"ה מכינים משהוא ביחד ויוצאים עם תוצר משותף אז לדעתי זה מתאים יותר לזוגות מאורסים..מה גם שזה ממש יקר...

זה גם מתכון לפאדיחות.

אפשר גם סתם לטייל במקום מעורר מחשבה. 

(למרות שלפעמים זה גם מקור לצחוקים)
 

ת'כלס יש הרבה מקומות בטבע שווים לטייל בהם עכשיו..

לכו לסיור ביחד,
נקבת השילוח גם נחמד (לא יודעת איך זה בדייט האמת)
התנדבות באיזה גמ"ח או בית אבות
ללכת לשיעור תורה\לימוד בקבוצה נניח

מוזיאונים למיניהם למי שמתחבר 

אפשר ללכת לקטיף ביחד (נגיד של פירות\פרחים)

סופרלנד וכד'- רק לא יודעת מה המצב עם זה עכשיו מהקורונה

 

 

זה מקרב

קרדיט ל-@בינה. 😍

קניות ביחד
לבשל ביחד
משחקי דייטים שכל אחד עונה מהזווית של השני (מומלץ רק בדייטים מתקדמים!)
חדר בריחה (אפשר גם לקנות בתור משחק קופסא)
טיול
מעיין
בייביסיטר על אחיינים של מי מהצדדים (לשלבים מתקדמים, שזה סבבה גם להכיר את האח/ות)
באולינג
סנוקר
גן חיות
מוזיאון
סדנת שוקולד
סדנאות אומנות (קרמיקה, נגרות וכדו')
קומזיץ
לשכור אופניים בתל אביב ולנסוע לים
חפירות ארכיאולוגיות
להתנדב בחקלאות
קטיף עצמי
משחקי קופסא/ קלפים
פק"ל/ פונדו
חברותא
הופעה
סרט
לנגן יחד
מקומות אטרקטיביים כמו: אקווריום ישראל, מעלית הזמן, הגן הבוטני, הכנרת, להסתובב בירושלים-שוק, הרובע, הכותל וכו', המרינה בהרצליה, הנמל בתל אביב וכו'. (יש עוד מלא רעיונות באפליקציה של 252)
לצייר יחד
בית קפה/מסעדה
פיקניק

שמרתי את זה לעצמי

קרדיט גם ל @מדרשיסטית20, שעזרה והוסיפה הרבה לרשימה

כלומר, בהגדרה כל חדר בריחה מתוצפת על הזמן על ידי המפעיל ככה שאין ייחוד אמיתי. בנוסף אפשר מקסימום לעשות את זה עם עוד חבר/ה, או אפילו לעשות דאבל דייט עם זוג אחר שאתם מכירים וזורמים לזה...זה גם מוזיל מכירים.

באולינג זה נחמד.
קייאקים זה סבבה כל עוד לא נכנסים (יותר נכנסת) למים.
לונה פארק/סופרלנד
סרט
הופעת מוזיקה שאחרי לג בעומר
גן חיות/ספארי
מופע סטנדאפ נקי (נניח אמיר מויאל)
טיול שלא כולל כניסה למים
רכבל
ועוד ועוד.

בהצלחה!

והופעה זה ממש מעולה!

אפשר לראות סרט נחמד
אפשר להכין אוכל ביחד
אפשר לנגן ..
אפשר לשחק - פינג פונג /טניס/ הוקי וכו'..
אפשר ללכת למסעדה על הים ..
אפשר גם סתם להיות ביחד ולדבר(:

בעלך... 🤗

ברכה יפה! אהבתי

זאת כיפה לבעלי בעז"ה
הבנתי מאיזה רבנית שזה עוזר ..

לא שזה הכי עוזר לי .. אני לא יודעת לסרוג כיפות.

כלומר לזה התחנכו שאחרי תיכון ממשיכים לישיבה ומשם יוצאים לצבא. הם כמובן יודעים שבישיבה גם בונים את עצמנו ולומדים תורה וכו', אבל קצת קשה לכמת כמה בחורים הולכים ספציפית בעיקר מכל סיבה...

יש אופציות של מכינות וכו'

וגם בתוך הישיבות - יש סגנונות שונים של ישיבות, שניתן להעריך (בהערכה גסה אמנם) שאצל חלקן מדובר בהגעה מתוך מחשבה ולא בגלל המסלול הטבעי

מבחינה מספריתושנית, לרגע לא אמרתי שאין עוד סיבות.רק הצבעתי על זה שזה המסלול המקובל בחלקים נרחבים בציבור שלנו ולכן הגיוני מאוד שבוגר ישיבה תיכונית, בטח אם היא פנמייתית ו"נחשבת", ישקול בעדיפות גבוהה ללכת לישיבה מאשר אופציה אחרת. כמובן שגם הסיבות האחרות משתקללות לתוך ההחלטה...

בסופו של דבר הומוגניות זה דבר שמאוד מאוד מאפיין את החברה הדתית שאנו חיים בה.

אבל האופציה של מכינה קיימת. ובהרבה מקרים אם בחור הולך לישיבה ולא למכינה - זה כן מעיד על מטרה.

כל בחור לגופו, סליחה על התשובה המעצבנת.

בשנים הראשונות יהיו הרבה כאלה שגם מחפשים את עצמם

אחרי צבא זה כבר אחר... אנשים בדר"כ יותר מוגבשים

קודם כל יש הבדל גדול בין 'לחפש את עצמי' לבין 'לבנות את עצמי'.
אבל מעבר לזה, יש הרבה סוגי בחורים- (רק מציין שזה יהיה מכליל בצורה גסה וכמובן שיש מכל הסוגים בכל ישיבה ויש הרבה בחורים שיש בהם מכמה סוגים..)
סוג א- הולכים כי ככה כולם עושים. אפשר למצוא אותם בישיבות המוניות כמו קריית שמונה, שדרות וכדו'
סוג ב- הולכים כי לא רוצים לעשות 3 שנים צבא(כן, יש גם כאלה). אותם אפשר יהיה למצוא או בישיהות גדולות כמו שדרות בהם אפשר 'להעלם' אן בישיבות משפחתיות שנותנות הרבה מקום לפיתוח העצמי..
סוג ג- הולכים מתוך רצון ללמוד תורה ולגדול בתורה ולצאת ת''ח. הרבה מישיבות המיינסטרים כמו מרכז הר המור רמת גן ועוד ועוד, אך גם בישיבות קטנות יותר בשפע
סוג ד- הולכים מתוך רצון לבנות את עצמם כיהודים טובים ולצאת בעלי בתים טובים ויראי שמיים. גם אותם אפשר למצוא בישיהות המיינסטרים, אבל יותר נפוץ בישיבות כמו קרני שומרון או באחרות קטנות יותר ומשפחתיות
סוג ה- הולכים מתוך חיפוש של אמת, רצון למצוא גרך ברורב ואמת פשוטה ומשם להתקדם. בכל ישיבה.

כדאי לומר שישיבה היא חלק הכרחי (ברוב רובם של המקרים, אא"כ קוראים לך אברהם ישעיהו) מההשכלה התורנית

של הבנים. בדרך כלל רואים את ההפרש בין מי שהיה בישיבה ומי שלאו. גם מי שמרגיש "די מגובש" לפני, סביר להניח שזו הרגשה מוטעית, ברוב המקרים. מהבחינה הזו, הישיבה אכן מעבירה סוג מסוים של זהות ותורמת מאוד לגיבוש האישיות, בצורה שקשה למצוא לה תחליף (כלומר, בלי קשר להשכלה התורנית).

אז למה שמישהו יחליט שהוא הולך בשביל המטרה האחת ולא בשביל השניה

 

כמובן יש כאלה שרק סיבה אחת רלוונטית לגביהם או רק אחת מעניינת אותם

 

אבל "הרוב" זה דורש סטטיסטיקה מקיפה.

 

אם השאלה על בחור מסוים, אפשר פשוט לשאול עליו או אותו

 

אבל זה בעצם לא משנה - כי השאלה היא איזו מהסיבות מעניינת אותו, איזו מהסיבות רלוונטית לגביו.

ואז זה שהוא הלך לישיבה זה רק תוצאה.

אז פשוט שואלים ישירות על הנושא, ולא למה הוא הלך לישיבה

תלוי אם קשה לך לקום או שאתה לא יכול לקום.

כלומר, כשיש לאדם משהו שהוא צריך לקום בשבילו (עבודה, לימודים, רופא) הוא כן קם?

במידה וכן, זה אומר שכשיש לו צורך וסיבה לקום הוא עושה את זה, וממילא זה יהיה כך גם בנישואין (שבד"כ מטבע הדברים אין אפשרות לישון עד מאוחר).

אבל אם גם אז האדם ממשיך לישון זה כבר יותר בעייתי, ואולי מראה על משהו עמוק יותר שצריך לטפל בו.

שיש לך כוחות נפש ומקום בלב לקשר חדש. הרבה פעמים כשאדם עובר שינוי גדול בחייו הוא מקדיש בשבילו את כל זמנו וכל כוחות הנפש שלו ולדייט אתה צריך להגיע במייטבך עם שמחה ואנרגיות ומוכנות להשקיע
ומעבר לזה אמרת שאדם צריך להיות סגור על עצמו שזה יציבות שונה וכשהסגת אותה אתה לא מעבד אותה מהר. אני חושב שכדי להתחיל לצאת אדם צריך להיות סגור על הערכים והאידיאולוגיות שלו ולדעתי גם על מה הוא עושה שנה הבאה.
אבל לגבי מה הוא ילמד במה הוא יעבוד או אם יש לו חלום ידע בזה מקנה ביטחון לאישה ככה שזה מקנה כמה נקודות בונוס אבל ראיתי הרבה אנשים שמתחתנים גם בלי לדעת מה הם יעשו בחיים.

לגבי השנה אני לא חושב שיש כלכך מה לדאוג... הרבה רווקים נוהגים ללכת לישון מאוחר ולקום מאוחר וזה כל כך מצוי לדעתי שזה לא צריך להדאיג אותך (מן הסתם יהיו בנות שיפסלו אותך על אי תפילה במניין אבל אני לא חושב שיורדים לרזולוציות כאלה בברורים)

בקיצור מצבך טוב ויש אנשים עם טייטל הרבה יותר גדול על הגב שאיתו הם צריכים להשלים ולמצוא את האחת שתקבל אותם כמו שהם

בהצלחה!

מהרגע שהלב שלך פתוח להכיר משהו אחר ולהרגיש בבטחון ושמחה כלפי הזולת - אז הגיוני שתוכל להרגיש ככה מול בת הזוג שלך.

 

כל השאר - זה עניינים אישיים שלך מול עצמך.

אדם שלא נמצא בזוגיות הוא בחוסר יציבות אישית בחייו... ועל כן הוא חייב לתור ולחפש את החצי השני שלו...

גיעכ

אתה מגדיר דרישה למשהו, איכשהו אתה נמצא בצד הלא נכון של ההגדרה, ולכן אתה מחליט לאסור על עצמך להתחתן

 

זה לא משנה בכלל למה הדרישה. במקרה שלך אתה מדבר על יציבות, וההתנהגות שלך לדעתך מעידה על חוסר יציבות... ההצדקה היחידה לנתח את ההתנהגות שלנו היא אם זה מועיל לנו או מתוך סקרנות. לא אם זה מפריע לנו להתקדם

 

תעבוד מהכיוון השני - מה מפריע לך? שאתה קם מאוחר? יופי.

אתה מכיר אנשים שהיו רגילים לקום מאוחר והתחתנו? אז אתה רואה שזה לא בעיה. 

אתה חושב שהזוגיות שלהם על הפנים? תבדוק, תתעניין, תשאל כאן פורום נשואים טריים

אתה חושב שזה לא טוב? תשנה את זה בלי קשר

אתה לא מצליח לשנות את זה? תתיעץ כאן פורום צעירים מעל עשרים

עם אשראי ביציאה.

"החצוף הזה, למה מי הוא חושב את עצמו?"
וממשיכה.

אולי ההרגשה יותר קשה למי שנותן ומקבל תמונה.

שאני כנראה דוס מידי בשבילה, או סתם עם אופי שהיא לא מחפשת ויהיה מתאים מאוד לבנות אחרות

לא יהיה לי טוב עם מישהי שלא תרצה להיות איתי בקשר. זה בייסיק.

האם אחרי שקיבלתי דחייה - אני חושב שזה עדיין מתאים, או שקיבלתי הסבר משכנע למה לא? אם ההסבר משכנע, נגמר הסיפור.

 

אם ההסבר לא משכנע, ואני חושב שהיא עושה טעות - עד כמה ההפסד גדול? מה יש לי לעשות בנושא? האם יש לי אופציה אחרת? האם יש משהו בהתנהלות שלי שגרם לזה?

 

והכי חשוב לזכור שלשקוע בעצבות ובהאשמות כלפי העולם לא יקדם אותי. אם אני מסוגל, הפתרון הוא פשוט לשחרר ולהמשיך הלאה

שאם היה מכיר אותי היה אומר כן, אני די בטוחה בזה ..לכן אני לא לוקחת קשה.
(כל עוד מדובר בהצעה קשורה )

מדובר בנק' שאני יודע מראש פחות או יותר על מה ייפסלו. מניח לעצמי שאני לא מכיר אותה באמת, וזכותה המלאה לבחור מה שמתאים בשבילה.

שלא מאד מאד רוצה אותי

זה באמת דורש אומץ וזה לא רק לך ככה, נראה לי שלכמעט כולם זה ככה.

"לפעמים פשוט צריך לקפוץ. גם אם נקבל מכה" - אחלה גישה. והיא לא טובה רק להתחלה אלא גם להמשך.

כולם עושים טעויות, בהתחלה באמצע ובסוף, וחשוב לקבל את העובדה הזאת באהבה וכמובן שגם אח"כ ללמוד מזה.

 

ה'משבצות'/'תוויות' וכל הטייטלים למיניהם - אינם העיקר. העיקר שאת שלימה עם עצמך, עם הדרך שאת בוחרת ללכת בה בחיים.

ממליץ לך לקחת 5 דברים חשובים לך שאת רואה שהם ממש חלק בלתי נפרד ממך ועליהם לא להתפשר שבחיפוש בן הזוג את מחפשת. 

 

לגבי העניין השני - הייתי ממליץ לבחון שוב את העניין של שדכנות. יש בזה צד שבאמת אולי לא נעים בהתחלה אבל יש המון מיזמים והמון שדכנים מסוגים שונים - כך שזאת סקאלה רחבה ואם יש לך חשש הייתי מציע לך לקרוא לו בשמו. גם עם שדכן/נית זה עניין של אמון. תמיד אפשר לעזוב ואין מחוייבות. וגם לא אצל כולם משלמים.

 

ישנה אמירה יפה שלהחליט להתחתן עם מישהו זה לבחור את האדם שאיתו אתה מוכן ללכת למסע אל עבר הלא נודע. 

זה חשוב לצבור ודאות ביחס לחוסר ודאות ;)

 

בהצלחה רבה!!

זאת גישה שלקח לי לא מעט זמן להגיע אליה, ואני שמחה שהיא באמת כיוון טוב.

 

לגבי עניין הטייטלים, תודה על העצה! קצת מרגישה לפעמים שחוסר ההגדרה שלי מחייב אותי באיזו רשימה ארוכה.

כי, באיזשהו מקום, להגיד "דתי לאומי תורני" למשל, כולל בתוכו השקפה, חינוך, אפילו מאפיינים 'תרבותיים'.

מה אתה חושב?

 

תודה על העצה לגבי השדכנות. לא ניסיתי אף פעם, יש לי איזו רתיעה. כנראה שבאמת אתחיל מלחפש את הילד

 

"לצבור ודאות ביחס לחוסר ודאות". מדויק. שוב תודה!

 

 

אין בעיה ברשימה ארוכה. אדרבה - שאת מפרטת מה את רוצה ולא נותנת הגדרה מסויימת, שנתונה לפרשנויות רבות - הרבה יותר קל להבין למה את מתכוונת.

דוגמאות הרבה פעמים עוזרות בלהסביר מה אנחנו מתכוונים או אוסף של מילים בעלי משמעות דומה (שדה סימנטי) - לדוגמא - נחמד, חביב, נעים הליכות, מכיל.

 

הגדרה עושה את החיים קלים אבל לרוב משאירה הרבה דברים לא פתורים.

אם תוכל לפרט לגבי הדברים הלא פתורים שהגדרה משאירה, אני אשמח

 

בעיקרון, מצד אחד אני מרגישה שאני יכולה לפרט, באמת,

מצד שני, מרגישה שמה שבאמת רלוונטי ומכריע - תכונות וכו'

זה משהו שאפשר להבין רק עם הזמן, ולא בצ'ק ליסט שכותבים בכרטיס..

אני חושבת שזה עיקר התסבוך שלי בחיפוש.

 

* עד כמה מכריע? תאורטית יכולה לצאת עם ההפך הגמור ממני, העיקר שיהיו לו התכונות הספציפיות האלו.

זה רק תאורטית כי פערים יהיו גם ככה, ומלכתחילה עדיף שלא להיכנס לפינות... אבל עדיין משמעותי מאוד.

אנשים שונים יגדירו את עצמם תחת המושג 'דתי לאומי תורני' אבל בפועל העולם הרוחני שלהם יהיה שונה מאוד.

זה מה שהתכוונתי. ולכן בפועל ההגדרה לא ממש עוזרת בלהציג את האדם עצמו.

 

אז אולי כדאי לפרט לגבי רק מה שמכריע ובשאר להתגמש...?

 

ובאמת כרטיס לא מכיל בנאדם.. הוא רק נותן סימן מסויים מאוד מאוד. כבר 3 שנים אני מוחק וכתב, מוחק וכותב... זה נראה לי בסדר. לפעמים דברים מתחדדים, ולפעמים גם יותר מזה. קורה.

 

זאת סקאלה רחבה, כמו שלהתחיל צאת עם בחור שגר באילת זה יהיה אתגר ככה כל הצעה בפני עצמה יכולה לטמון בחובה מורכבויות. לשיקול דעתך ע כמה את מוכנת לקחת רחוק את זה ואיפה את מציבה את הגבול.

 

 

 

 

 

מסכימה לחלוטין.

 

ולגמרי נתת לי חומר למחשבה בכל התגובות, תודה

כמו בהרבה נושאים גם בדייטים וזוגיות אדם לא יכול להיות מוכן למציאות שהוא לא מכיר הוא חייב לקפוץ למים בחיים כדי להתקדם.

לגבי משבצת. כמובן שהגדרות זה חרטה אבל זה מאוד עוזר כדי לדעת כיוון. אבל אם אין לך את זה, זה לא נורא אבל מה שחייב שיהיה לך זה ידיע איך את רוצה להקים את הבית שלך- מה יהיה רמת השמירה על ההלכה, טלויזיה איטרנט סרטים חו"ל כל אלה דברים שאת חייבת שיהיה לך דעה ברורה לגביהם. וכן אם את מרוצה מהרמה הדתית שלך או שאת רוצה להתקדם, בעל אברך או עובד ואם חשוב לך קביעת עיתים לתורה, החינוך אליו תשלחי את הילדים שלך, וכל אידיאולוגיה אחרת שיש לך ( לדוגמה מקום מגורים אם זה קריטי לך) (מקווה שלא שכחתי משהו קריטי)

לגבי צורות הכרות לדעתי הדגש הוא הברורים עם חבר/רב בפלאפון, זה לא משנה מאיפה הגיע ההצאה (אתרי שידוכים, קבוצות וואצפ, שדכנים...) אי אפשר לסמוך בנושא הזה רק על חברים שישדכו, ולפני הפגישה את מדברת עם הבחור ועם חבר, וחברה שלך גם מדברת עם הבחור כך שזה מספיק מנגנוני הגנה לפגישה אחת, הכל טוב.

בהצלחה ובעזרת ה' שתמצאי את הזיווג שלך במהירות ובקלות

נ.ב לא יודע בת כמה את אבל לא הייתי ממליץ לקפוץ למים לפני שנה אחת לפחות מחוץ לבית (שרות לאומי/מידרשה) היציאה מהבית מאוד מבגרת ומאוד משמעותית לדרך חיים שתבחרי בהמשך

הבנתי. 

לגבי עניין ההיכרות- אני מסכימה שאי אפשר לסמוך, וזה באמת הקושי שלי בעיקר עם אתרים.

העניין הוא, שכל הרעיון של בירורים לא מתיישב לי. יכול להיות שזה קשור למה שהתרגלתי מהסביבה,

אבל זה מרגיש לי מאוד לא נוח. לא יודעת.

 

(וכןכן, הייתי שנה מחוץ לבית, מאוד מסכימה שזה משפיע ומשמעותי)

 

תודה רבה על העצות וההשקעה!

בזמן האחרון אני מתחילה להבין שאין חיה כזאת "מוכנה",

ושפחד פנימי מהלא נודע יהיה, מה לעשות,

לפעמים פשוט צריך לקפוץ. גם אם נקבל מכה.

זאת, בעיני, הגישה הנכונה. אז חלק מהדרך כבר עשית.

 

לגבי שתי השאלות שלך:

אני מאמין שכל אדם יכול למצוא אנשים שהוא יוכל להקים איתם בית. העובדה שהמקום שלך פחות מוגדר עלולה להקשות בעיקר בשלב החיפוש, כי לא ידעו איך להתאים לך. ובגלל ששדכנים רגילים ומרגילים את משודכיהם ולחשוב במסגרות. אבל זאת לא בעיה מהותית.

מצד שני, זה אומר שעם שדכנים למיניהם באמת יהיה לך אתגר - כי הם בדיוק הסוג שלא ידע איך לאכול מישהי כמוך.

את יכולה לנסות לבנות מסגרת חברתית של בנות שדומות לך מבחינת המסגרת הדתית ובכלל שאתן שואפות אליה - נאמר, שזאת שבחור שיכול להתאים לחברה שלך עלול להיות טוב גם בשבילך. ואז את תהיי בסביבה שתצליחי להגיע להצעות רלוונטיות.

יש גם שדכנים עם ראש טיפה יותר פתוח.

יש אפשרויות להיכרות עצמית - גם דרך אתרים - וכדאי שתמצאי דרך להשתמש בהם - אבל לא רק.

 

בהצלחה!

וואי, אני שמחה לשמוע. באמת עברתי דרך ארוכה כדי להגיע לגישה הזו.

 

תודה רבה על התשובות. 

באמת חושבת בזמן האחרון על מסגרת חברתית... קצת מורכב לבנות אותה, אבל אני אחשוב על כיוונים.

(החברות שלי כרגע שונות ממני, מהותית, ככה שאיתן זה פחות רלוונטי).

 

לגבי השדכנים- זה באמת די מורכב, גם לפי מה שאתה אומר, וגם כי בהרגשה שלי- זה לא הסגנון.

לא יודעת ככ איך להסביר, פשוט לא חושבת שמישהו בסגנון שלי נמצא שם. "זה לא קהל היעד", כביכול.

יכול להיות שאנסה בכל זאת מתישהו, כי בנושא הזה אף פעם אי אפשר לדעת.. נראה.

 

שוב תודה! בהחלט עזרת לי

תחשבי על זה שגם אלה שהם כן קהל היעד שלך ולא של השדכנים, בסופו של דבר כן יתנקזו לשם, בדיוק מאותן סיבות שאני ממליץ לך להגיע לשם

אני מבינה את מה שאתה אומר.
לגמרי אחשוב על זה. תודה!

ואני מעוניינת להמשיך ,כלומר כשכבר לא כ"כ מתלבטת אם לחתוך או לא ויש לפחות ניצנים של רגש, כמובן שחובה שיהיה כיף וזורם.



במילים אחרות: במצב שלא יהיה חשש מצידי (עד כמה שאפשר..) שאצטרך להחזיר את מה שהוא נתן או לחשוב שאצטרך להפטר מהמתנה כי כבר לא יהיה קשר..

אם אין יום הולדת .. אני באמת לא חושבת שיש צורך להביא מתנה.
בייחוד אם הקשר הוא לא מתקדם .. שאז זה מעורר תהייה..
למה הוא מביא בכלל? אם הוא לא בטוח בקשר והוא מביא מתנה זה הזוי ..
ואם הוא בטוח ואני לא והוא מביא - זה מלחיץ.

(בכוונה אני קצת מקצינה - על מנת שתבין שזה לא כזה פשוט העניין של הניתנת מתנות )

אני באמת חושבת שהמתנה הכי גדולה שאפשר להביא לאישה .. זה להבין אותה - לתקשר איתה בצורה שהיא נכונה / ללמוד על איך לפתח את השיח הרגשי שלכם / את ההבנה וכו'...
אישה יכולה להרגיש אחרת לגמרי אחרי שיחה נכונה..
(יש מצב שגם גבר אין לי שמץ)

קיצור אני פחות בעד מתנה ..

אם הקשר מתקדם אז אפשר משהו חמוד למשל .. ספר / גיפט קארד .. וגם לא לעשות מהמתנה עניין.

מאד מבינה את מי שאומרת שזה יכול להלחיץ,
אבל אם אתה מרגיש כבר 'שם', שווה לך אולי לנסות להרגיש את זה דרך דברים פשוטים יותר: איך היא עם זה שאתה משלם עליה, מביא לה משהו ממקום שהיית בו, קונה דברים פשוטים וקטנים שלא בהכרח מתפרשים כמתנה.. לראות איך היא מגיבה לזה, איך אתה בעקבות התגובה שלה.. ובעז''ה לגדול משם🙏🏼

אבל אני לא יודעת, נראה לי ברגע שמרגישים מספיק נוח בקשר

תבדוק את השטח עם מתנה מתכלה כמו שוקולד או פרחים או משהו שטותי וקטן שאם תיפרגו היא לא תצתרך להפתר מזה...
השאלה שלך מאוד מעניינת דרך אגב. אהבתי

ברוך שובך (:

ממ לא יודעת אם אני נחשבת דוסית כל כך, אבל נראה לי כשהקשר מתחיל לקבל קצת צורה,
ז"א כשכבר זה מעבר לסתם היכרות סתמית וכשמתחיל להיווצר רצון או חיבור רגשי כלשהו.

 

וגם כשזה בצורה בריאה ומאוזנת.

 

בהצלחה ממש!

אמרתי הספקטרום הדוסי... חחחח.

תודה! גם לך ולכולם!

כי גם אם מביאים בהתחלה סתם שוקולד או כל דבר אחר שהוא כללי ולא אישי לפעמים זה יכול להלחיץ.. ברגע שמרגישים שטוב בקשר אז באמת זה משמח את הלב לקבל

אז יותר בסדר כי יש איזה הכנה ...
וגם צריך שיהיה נוח לומר לא נוח לי עכשיו לדבר על זה

ותודה על הנקודות אור שלך

טאקט במהות זה לא משהו מוגדר
אלא תלוי סיטוציה

כתבת דברים יפים.
להיות קשובים ("להסכים" לקבל פידבק, גם אם לא באמירה מפורשת) ולסלוח.

שאפשר להקל מאוד עם אדם שלוקה בחוסר טאקט אם יש לו ענווה ורצון ללמוד.. אפשר לשפר את העניין הזה מאוד וזה לא או שיש או שאין.

שאפו

"שואלים רק מה שמרגישים בנח לשאול אדם חדש "וזר"  ולכן כדאי לשאול שאלות כלליות, 'בזום אווט' על הדברים." - את יכולה לתת דוגמא למה את מתכוונת? 

בין אם גלויה לעין
בין אם ידועה מראש
לבין אם מתגלה בתוך הקשר

אפשר למשל להתעניין באופן כללי - לברר מה התחושה? לשאול אם מתאים לדבר על הנושא? לתת לצד השני להוביל את הקצב
לבין לשאול שאלות קונקרטיות חודרניות

יישר כח על ההשקעה.
(הייתי שמח אם היו קצת דוגמאות, בחלק מהדברים הרגשתי שזה קצת באויר)

מאוד תלוי הקשר, קשר, קונוטציה

לדוגמא- שיח על הצבא בדייט -
למשל לשאול בחור ישיבה בשיעור ד׳ למה הוא לא התגייס *לרוב* יתפרש כשאלה לגיטימית
אבל לשאול בחור ישיבה בשיעור ד׳ שסיפר בדייט שהוא סובל ממחלה ולכן אסור לו להתגייס , אותה שאלה
מקבלת קונוטציה אחרת לגמרי

לדבר פה על טקט
אבל כן טקט זה חשוב

בסוף פרח לי מהראש.. לא משנה.

 

אבל תכלס רציתי כי אני חושב שאין כמו פנים מול פנים. 

אבל זה נראה לי רעיון די נחמד ביחס לשאר אתרי הכרויות ששם אני רק כרטיס נתונים.

אבל לפעמים זום יכול לחסוך דייט מיותר ולבדוק התאמה בצורה יותר טובה מבירורים. אולי

בגלל ה'רציניים ורציניות'

גם ברחוב מול אדם שאיני מכיר אני נותן בו אמון מסויים ועל פי כך משחרר, זה לא אומר שיש לי תחפושת.

ולא הייתי מגגיר את זה לגמרי כתחפושת אלא הרגשתי שאני לא מצליח להביא את ה"אני" שלי כמו שצריך בגלל בושה, חששות כאלה ואחרות ובגלל נתינת יותר מידי חשיבות לנהוג והמקובל בדייטים

בפורים.

נגיד להתחפש לארנב ולהיפגש

שמים מסכות מסוימות בדייטים- אלו אנשים שנמצאים
כל הזמן עם מסכות...

אני חושב שאנשים שטוענים על אחרים שהם עם מסיכות, ולא מאמינים במה שהם כותבים,
אלה אנשים שהם בעצמם עם מסיכות וקשה להם להבחין בכך שאחרים בלי או להודות בכך שיש אחרים כאלה

אותה עם מסיכות רוב הזמן וכל הקטע שלהם זה להתאים לחברה מסביבם, אז בדייט זה פשוט עוד נסיון להתאים את עצמם לאחר.

אבל בן-אדם שהוא מאוד נאמן לפנימיות שלו, כל הזמן לבו נוקפו אם הוא סוטה מעט מאותו נאמנות כדי למצוא חן בעיני האחר.

אם כי יש אנשים שגם לדייט באים עם האמת הפנימית והם לא סוטים ממנו.

כי כל הזמן שמים מסכות.. גם בלי קשר לדייטים.

זה טבעי ובריא.

ופורים זה רק 1/365...

רק שנפתחים לאט לאט
לא הכל נראה בדיטים ראשונים.

ואם הולכים לדייט עם חולצה מכובדת להשתדל כל השבוע ללכת עם חולצות מכובדות וכדומה. אחרת זה לא עובד ככ וגם כל הסביבה יודעת שאתה בדייט

בפעם הראשונה(והדייט הבודד) שלי התלבשתי איך שרציתי אבל נמנעתי מלהיות חרות המסוימת עד הסוף.

עברתי בעזרתה תהליך אינטנסיבי ומועיל.

ואם תרצ/י אני יכולה לקשר למי שהמליצ/ה
לעוד פירוט

ואפשר גם תמס' שלה?

מה זו אהבה אמיתית בעיניך?

או במילים אחרות - איך אפשר ותהיה התאמה מירבית, אך טרם תתפתח אהבה?

תגדיר אתה מה בסיסי לך

שזה לא אהבה אלא התאהבות ואחרי החתונה פשוט לא מצליחים להסתדר וזה מביא רו הפעמים לשנאה/גירושין ככה שחייב שיהיה התאמה לפחות בערכים.
דם הראשון בעיתי כי זה מפחיד שאין אהבה למרות שיש התאמה. לפעמים הפחד מחתונה יסלק את האהבה ואז צריך להתחתן ולפעמים זה משהו בשני שמונע ממך לאהוב אותו ועדיף לא להתחתן.
לדעתי הראשון קורה יותר והוא עדיף (הרבה פעמים חוסר אהבה למורת התאמה הוא בגלל פחדים ודברים צדדיים שיעלמו אחרי החתונה)
השני יכול לקרות גם עם ערבים ואז ההתאמה תהיה שהאישה ממרגל לקבל מכות

הרבה אהבה וקצת התאמה או להפך, אחרי ברור שכלי הייתי בוחר באהבה עם קצת התאמה

מה זאת "התאמה", מה זאת "אהבה"?

 

מה מובטח ומה לא?