פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 287)

כמו דואט, חלק אתה תתחבר, חלק אני.... חוץ מהאיחולים המוגזמים כמובן... !

נכתב מתוך ערפול חושים של שקיעה פנימית..

חשובה מאוד בעליות של החסידים ותלמידי הגר"א לגליל ויהודים שבאו לגליל מצפון אפריקה.

זה אומר שאת יודעת לשלוט על זה כל כך טוב

עד כדי שכך שזו אפילו לא אופציה עבורך כרגע.

 

את לא נמשכת אליו בכלל?

@בינה. בא לי שתגיבי.
יש לי תחושה שיהיו לך כמה פנינים בנושא(:

מקווה שאצליח לענות ברגישות הראויה, ומבקשת מראש לקחת את דבריי בערבון מוגבל - זה נושא כל כך אישי שבא לידי ביטוי אצל כל אחת אחרת, אז קחי הכל בפורפורציות
אם את בת דוסית, את לא צריכה לחכות להרגיש קושי מטורף בשמירת נגיעה כדי לדעת שיש לך "משיכה". הוא גם לא צריך להיות דוגמן על בעינייך, מספיק בהחלט שהוא יהיה נאה
לפעמים אנחנו לא רגילות לחשוב על נגיעה כמשהו מיני, וחיבוק או נשיקה בין גבר לאישה זה כל כך מחוץ לתחום שאת לא מסוגלת לדמיין את עצמך בסיטואציה, ומתוך כך גם לא להשתוקק לזה, זה פשוט נמצא אצלך תחת הכותרת של "אסור".
אצל רוב הנשים, משיכה זה משהו שמתפתח עם הזמן, עם ההיקשרות הרגשית - מגיעה גם המשיכה הפיזית.
אז איך אפשר לדעת אם יש משיכה? זה דבר מאוד חשוב בקשר זוגי!
את רוצה להיות קרובה אליו? פיזית, לשבת קרוב אליו? יש שינוי בזה מהדייט הראשון להיום? המרחק הצטמטם? את מרגישה בנוח? רוצה בקרבתו?
נעים לך איתו? את מרגישה בטוחה לידו? מרגישה שאת רוצה בו?
הוא נאה בעינייך? יותר נאה מהפעם הראשונה בה פגשת אותו, כי עכשיו זה לא רק מראה אלא גם מטען רגשי ומתוך כך הוא גם יותר יפה בעינייך?
יש סיטואציות שבהן אם היה מותר, היית רוצה להשען עליו, להניח ראש? חיבוק? (נסי לדמיין משהו חברי, כמו בין חברות אחרי שיחה עמוקה, או שיתוף רגיש) ממש לא חובה כל רגע ורגע! אבל את מצליחה להעלות בזכרונך או בדמיונך סיטואציה שבה כן רצית מגע? אפילו קל ברמת הלתת לו יד, או ליטוף? שוב - לא מדובר על קושי פסיכי בשמירת נגיעה, פשוט זה לא מרתיע אותך כמו גבר זר מהרחוב, ואם היה מותר, אז תכל'ס זה היה מתבקש כמו עם חברה או אמא או אחות?
את מתגעגעת אליו? מחכה לפגישות? מחייכת כשהוא שולח הודעה?
אם ענית על רוב השאלות בחיוב, ברכותיי - את נמשכת אליו
גם אם לא ענית על רוב השאלות בחיוב, אבל על חלקן כן, הגיוני שזה בסיס נהדר למשהו שיבוא ויתפתח בהמשך. לפעמים המוח שלנו כל כך חושב במושגים של "אסור", ככה שאין קושי, והחיסרון של זה, זה הבילבול והקושי לדעת אם יש משיכה או לא...
מתי הייתי ממליצה לא לחכות שמשהו יתפתח עם הזמן? ואולי כדאי להבין שאין משיכה, ולשקול האם להמשיך בקשר? (שוב, חשוב לי להבהיר שיתפתח זה לא אומר להגיע למצב של קושי בשמירת נגיעה!! לדעתי רצון/ יכולת לדמיין מגע קל ואוהב מספיק, אפילו לא בהכרח חיבוק או נשיקה)
אם יש לך רתיעה ממנו, לא נעים לך בקרבתו, בגלל מראה/ ריח וכדו', משהו קיצוני שלא הולך להשתנות כנראה (אחרי הכל, אתם בקשר טוב כבר חודשיים ב"ה ) את לא רוצה בקרבתו מבחינה פיזית, לא נעים לך לידו, את נרתעת מלשבת קרוב (תחליטי את מה זה קרוב, לפי רמת המרחב האישי של עצמך שאת מכירה מקשרים אחרים, זוגיים ושאינם זוגיים), או לא מסוגלת לדמיין אפילו מגע קל שבקלים, כלומר - המחשבה על לתת לו יד למשל, מרתיעה אותך.
אם זה מה שאת מרגישה, אז כנראה שאת לא נמשכת אליו... ואולי כדאי לשקול את המשך הקשר, כי לא בטוח שזה יבוא בהמשך.
חשוב לדעת שזה ממש אישי! תלוי בך, באופי, ביחס למגע, כמה מגע את רואה וחווה סביבך, כמה וממה את מושפעת תרבותית, כמה את דוסית, איך את תופסת שמירת נגיעה, ובאופן כללי כמה המגע תופס מקום בחיים שלך, ולאו דווקא בהקשר זוגי. אין מה להשוות לבנות אחרות, יש להשוות לעצמך
אם את עדיין מרגישה מבולבלת, הייתי ממליצה להתייעץ עם אישה נשואה שאת מרגישה בנוח איתה, ופלוס מינוס מאותה סביבה ותרבות שאת מגיעה ממנה.
מקווה שהועלתי, את מוזמנת לאישי אם תרצי, או להמשיך ולשאול אותי כאן אם יש צורך
בהצלחה גדולה ❤️

כיון שאני לא נשוי וגם לא בחורה, אני לא חושב שאני יכול לומר

אבל כן אנסה לומר מה שאני כן יודע/חושב

 

בעיני "מקסים ויש כימיה וכיף לנו להיות ביחד" זה נקרא משיכה וזה יותר ממספיק. אולי כדאי לחשוב אם יהיה לך נעים לשבת לידו. או אם את נרתעת להתקרב בגלל סיבה שלא קשורה לשמירת נגיעה (כלומר, ממש שומרת מרחק, ולא מסיבה דתית)

יש אנשים שזה מתבטא אצלם בקושי לשמור נגיעה, אבל זה מאד אינדיבידואלי לדעתי. תלוי בדרך שמתאים להם לבטא אהבה, וגם בדרך שמתבטאת אצלם משיכה - זה שונה מאדם לאדם.

 

בהצלחה!

 

וגם מתייג

@נגמרו לי השמות

לתשובה מקצועית יותר

 

@שוקולד 22 יקרה,

אכן, עצם העובדה שאת מרגישה שהבחור *מקסים*,

שיש ביניכם *כימיה*

ש*כיף* לך להיות *יחד איתו* -

 

אלו שלושה דברים מאוד משמעותיים לכיוון החיובי.

 

המילה "משיכה" יכולה להיות באמת תלויה בהגדרה או נתונה לפרשנות,

מה שאומר שמאוד יכול להיות שעצם זה ש*את* מרגישה כימיה - זו בשבילך התחלה (לפחות) של משיכה,

או עצם זה שכיף לך להיות יחד איתו - כנ"ל

 

מעבר לכך, מאוד יכול להיות שחברותייך שסיפרו לך אכן חשו משיכה כזו או אחרת בשלב כזה,

אבל יכול להיות שיש גם הרבה נשים אחרות שכיום נשואות באושר שלא הרגישו בשלב הזה, אלא בשלב מאוחר יותר.

 

העניינים הללו הם יותר אינדיבידואליים,

וחשוב להקשיב לעצמנו, לשכל, לרגש, לגוף, לנפש

ולתת לעצמנו גם את *הזמן* לקשיבות ולהתבוננות הזו פנימה.

ולאו דווקא בפגישות עצמן, שאז עצם זה שאנחנו "מנתחות" את הקשר בלייב יכול להיות עצם הדבר שקצת שם לנו מקלות בגלגלים כיוון שאנחנו לא "בהוויה" אלא יותר "בחשיבה/בניתוח",

אבל בהחלט אפשר בין לבין הפגישות לשאול את עצמך -

איך אני מרגישה כאשר אני לידו?

ואיפה בגוף אני מרגישה את זה?

והאם אני מתגעגעת לפגישות איתו?

האם טוב לי איתו?

 

וכן הלאה...

 

עוד נתון אולי הכי חשוב הוא *הזמן* -

כרגע אתם יוצאים חודשיים ב"ה.

מצוין.

תני לעצמך ולקשר שלכם זמן. יש כאלה שחודשיים יספיקו להם ויש כאלה ששנה, ויש עוד הרבה אחרים.

שוב - אין כללים כאן.

קחי את כל הזמן שאת צריכה כדי להרגיש וודאות ורוגע.

נסי לראות עוד 3 חודשים איך את מרגישה,

ועוד חצי שנה.

ואם הכיוון ממשיך להיות חיובי ולהתפתח - מעולה!

כי אכן חשוב להגיע לעצם ההחלטה להינשא ולחתונה עצמה עם שלמות.

 

את מתארת כיוון מאוד חיובי,

תמשיכו כך,

תיפגשו לכם בנחת,

תנו לעצמכם זמן,

תמשיכי להיות קשובה לעצמך,

לשהות ברגע,

וב"ה עוד תקופת מה הדברים יוכלו יותר להתבהר אצלך

 

בהצלחה רבה רבה

 

(ותודה רבה על התיוג

@ultracrepidam

 

את כותבת 3 חודשים וחצי שנה, אחרי שהם בקשר כבר חודשיים והבחור כבר ממש ממש בעניין.

אני מסכים שחשוב לתת את הזמן והכל.

אבל שהבחור יחכה בחוסר ודאות 3 חודשים או חצי שנה זה נשמע כמו סיוט.

בטח אצל כאלה שמבחינתם קשר הגיוני הוא חודשיים.

לא לדבר על מה שהבחור יעבור - נדבר רק מהבחינה הרגשית - בחצי שנה הזאת. גם אם יש לו סבלנות של ברזל, הרצון שלו בקשר ממש לא יישאר יציב.

 

אז ברור שלהיות קשובה לעצמך זה חשוב, אבל קשר זה של שניים

ולכן חשוב למצוא פתרון שיוכל לרכז את החודשים האלה בזמן קצר יותר

והכוללת.

 

אתה צודק, אכן יש עוד כמה וכמה עניינים שצריך להתייחס אליהם.

 

אני התייחסתי בהודעתי זו אך ורק לשאלה ששאלה פותחת השרשור היקרה.

 

(הנתון של 3/6 חודשים נאמר כמובן בתור דוגמא, זה יכול להיות כל זמן אחר - כאשר הנקודה העיקרית היא שהפותחת תרגיש שלמות גם בעניין ההז)

 

לגבי הבחור ואיך עושים זאת בפועל - אלו באמת עוד 2 שאלות נפרדות.

 

מציעה כמובן לפתוח את זה יחד, בצורה שמתאימה להם, לשקף זאת בכיוון חיובי שזקוק לעוד זמן כדי להרגיש ממש "בבית" ובשלמות, לא כי משהו בבחור רע חלילה - אלא פשוט כי הלב הספציפי שלי והאישיות הספציפית שלי זקוקה לזמן הזה.

 

ולגבי הרצון שלו בקשר - זו גם תורה שלמה...

יכול להיות שאם גם הוא מרגיש ממש שהוא בעניין ומבחינתו אפילו זה כבר "זה", 

והוא רואה מולו את האישה שיוצאת איתו שגם היא מפתחת כיוון מאוד חיובי,

ושומע זאת ממנה בתקשורת טובה,

ומבין שהיא זקוקה לעוד זמן,

וזמן תחום, ולא למשל עוד שנתיים

ובזמן הזה היא מגיעה לבחירה בו בשלמות

ועוד כל מיני דברים -

כאן אולי גם ההסתכלות *שלו* יכולה להשתנות ולהתגמש

 

ועל הדרך הם הרוויחו שיעור מצוין לחיים המשותפים שלהם של גמישות מחשבתית,

תקשורת פתוחה,

פערים,

שוני

ודרכי התמודדויות מיטיבים עם הנ"ל.

 

(ולסיום שיתוף אישי, לי אישית גם נדרשו יותר מחודשיים בהיכרות,אני אדם שבנוי כך שלוקח זמן ועומק ובטח בהחלטה כה עמוקה ובביסוס והחיבור שלה...

מה גם שהכיוון כרגע כעבור חודשיים הוא בהחלט חיובי מבחינת הפותחת ואין מתואר כאן מצב של חוסר חיבור משווע או דחייה או כיוון שלילי)

 

וחוזרת להתחלה - באמת צריך לקחת בחשבון את *התמונה השלמה* שכוללת בתוכה את כל הנפשות הפועלות + כל הנוןשאים ולבררם לאט לאט בצורה טובה שמתאימה אישית לכל אחד מהם

(לאט לאט במשמעות של ביטוי, כן? לא שכל נושא נחשוב עליו כמה שנים )

יש אנשים שזקוקים למגע בקשר(כל קשר אגב, גם קשר "סתמי" עם חברים) ויש אנשים שפחות.
כמובן שיש סיכוי גם שזה קשור להרגל שמגע זה דבר "אסור" או שבאמת את עוד לא במקום הזה.

את לא נמשכת אליו בכלל או שלא קשה לך לשמור נגיעה?

כי גם לי לא היה קשה לשמור נגיעה בשלב הזה, (אחכ כן) וברוך ה' נשואים באושר ובשמחה~

זה בסיס חשוב ומשמעותי מאוד לקשר
ואם הוא לא קיים צריך לעשות "פוס" רגע על הכל-
ולנסות ולחשוב למה וממה זה נובע?

גם לי היה משהו דומה בקשר, הלכתי למוח אחד...

חמוד♡♡

הילדים האלו!!

 

כיף שיש כאלו בבית, לגיוון (כשזה אחיינים, לא אחים...)

בן כמה הוא?

אלא בעיקר בנים כדי לצמצם את החוסר

אני חושב שהיכולת להרפות טמונה קודם כל בהפנמה של "לא יקרה כלום אם אתחתן רק עוד שנה שנתיים שלוש"
לא מזמן @נפש חיה. כתבה דברים בסגנון.

מצד שני (וגם מתאים יותר לבנות בגיל שלך לענ"ד), לעבוד על בטחון והרפיה דווקא מתוך רצון גדול להתחתן, זו מעלה גדולה יותר.
איך עובדים על זה?
לקרוא כל יום תנ"ך ותהילים די לאט ומתוך ריכוז ומחשבה (כלומר מתרכזים במה שקוראים, אבל לא "לומדים" את זה. פשוט קוראים ונותנים למילים לחדור לתוכך. אם יש מילים שאת לא מבינה אפשר לפתוח מפרשים בסוף ולבדוק לפעם הבאה). זה ממלא.
הבעיה היא לא בידיעה אלא בהפנמה, בהשבה אל הלב.
לשמוע שירי קודש ואמונה בשקט ומתוך ריכוז, גם עוזר.

בהצלחה

את רק בת 21 (לפי הכרטיס שלך).
את מאוד מאוד צעירה.
מה לחוץ לך להתחתן בגיל כל כך מוקדם וצעיר? לחץ חברתי מהסביבה?

שוב, *כתבתי בתור פריקה*

ולזה הגבתי.

השאלה היחידה ששאלתי היא כיצד מרפים? ולא חיפשתי תשובות על לחץ כלשהו להתחתן

זה היה לפרק זמן מסוים (נגיד עד אחרי החגים, או הפסקה לחודש)

בהפסקות קודמות- זמן שהקצבתי לעצמי

חחחח
אני כל החיים בהפסקה (;
לא יודעת בעיקר משהו פנימי שהרגיש לי נכון עבורי.

את יודעת אולי להגדיר יותר את המשהו הפנימי הזה?

ותודה לכל העונות(:

מקום פנמי שיותר נוח לי לצאת בו .. כי אולי כביכול צברתי כוחות סוג של דלק.

לא תכננתי את זה, הכרנו לגמרי במקרה.

תודה ששיתפת(:
מגניב ממש!
ונותן כוח להיות אמיצים 🤭

ופתרון של תסביך אישי נקודתי עם עצמי שרציתי לפתור

וזה הייתה הפסקה ל3 שבועות עד שהקודמת נשתכחה מהלב והרגשתי שיש בו מקום למישהי אחרת

חזרתי כשהרגשתי בשל יותר לקשר מהבחינות הללו.

בהתחלה כי הרגשתי שזה לא מתאים לי בכללי ואחר כך בגלל העבודה ואז שוב פשוט כי לא התאים לי
ועכשיו? פשוט הגיע מישהו וזה עדיין לא מתאים לי

קצרה .. ממש עשיתי מסלול מחדש כזה והחלטתי בדיוק כמה זמן היא תהיה
הבחור הראשון שיצאתי איתו אח''כ התארסנו (:

בקרוב אצלינו ;)

עשיתי הפסקה חזרתי בום נפרדתי
לא התחתנתי .

בקרוב, לא משנה איך..

לפני/אחרי הפסקה וואטאבר

כנלושש

הייתה לי פרידה כואבת במשך שנת מדרשה ואחריה רציתי לעשות מדרשה בשקט בלי לצאת..
אחר כך פשוט לא רציתי לצאת מכל מיני סיבות וכשחזרתי לצאת זה די קרה בטעות כי הוא היה נשמע ממש חמוד אז אמרתי כן🙈

מניחה שאפשר לקרוא לזה סיבה פנימית..

אבחנה רשמית זה אצל פסיכולוג וכדומה אז פחות עוזר לך אני מאמין

מתי ביישנות יוצאת מגבול הנורמלי והופכת למגבלה

ובריאה בנפשה.

בגדול, תראה איך היא מתפקדת. אם יש לך עבודה, לימודים חברות ואיך הולך שם. זה משהו שרואים עם הזמן.

אין לי עצה איך לזהות את זה במהירות. הרבה בנות מתביישות מבנים

מזה בידיוק חרדה חברתית?

בעיקר לשאלה השניה

 

 

כמו בהרבה היבטים של הנפש, 

יש ספקטרום רחב שבו חרדה חברתית תופיע לרוב בצד הקיצוני של התחום [יש בה מימד אקטיבי של 'סבל'] וביישנות תופיע בתחילתו 

 

מכיוון ששאלת על דייטים נשמע לי שלא מעניין אותך הרמה האבחונית שאותו מבצע פסיכולוג.

 

ברמה הפרקטית לשבירת הקרח : 

1. לנסות להיפגש במרחב הבטוח שלה

2. לשמור על איזון בין שיח לשקט עם נטייה לשיח 

3. לתת ביטחון ותחושה נעימה (ואיתו הצ'אנס לקשר) 

4. ללכת בקצב המתאים - עצם השאלה שלך נשמע שאתה עושה את זה

 

תיוג חשוב : @פרח-אש יש בי רצון שתעני כאן 

 

 

 

 

אני חושבת שהשאלה שלך קצת אחרת ממה שכתבת
לא מה האבחנה או משהו כזה אלה פרקטית מעניין אותך איך משפיע עליה בחיים הבישנות או החרדה הזו(שאגב זה דברים שונים חרדה נובעת מפחד ובישנות לא דווקא קשורה לפחד אפילו שיכולה לגרום לפחד)
הבנתי נכון?

מסכימה עם ברוקולי
וגם כמה נקודות שעולות לי
#יכול להיות שזה משהו תקופתי נניח יש אנשים שקשה להם עם דברים חדשים ואז בתקופה כזו(לדוגמה חזרה לשגרה) יש התכנסות פנימה .
#לשאול את החברות שביררת אצלן איך הבישנות משפיעה עליה בדרכ ומה יכול לעזור
#לדבר איתה על זה לשמוע מה יעזטר לה לדעתה ולומר שזה בסדר להתבייש לתת מקום לבישנות או חרדה הזו . וגם אם אתה לא מרגיש בנוח ולא יודע מה לעשות תגיד את זה גם. גם לך יש מקום! ואם תתן מקום לרגשות שלך גם לה יהיה יותר מקום לרגשות שלה...
# בדרכ בישנות תשתפר במצבים שיש ביטחון (ובסיטואציות כמו דייטים עם כל חוסר הוודאות (קורונה וחוסר ודאות שבה) זה ממש עלול להתגבר )


מקווה שיצא מובן ולא עמוס מדי ובהצלחה ממש
וברוקולי תודה על התיוג

תודה על התגובה המושקעת..
לגיטימי לברר עוד פעם אצל חברות אחרי שכבר התחלנו לצאת?

בעיקר בתחילת קשר אתה בסהכ רוצה שיהיה לכם טוב..

ואם יש שפה שאתה מרגיש שיותר עיקרית אצלך אז עדיף בעיקר בה

אבל קשה לה לדבר.

העברית אצלי עקרית יותר אבל אני מסתדר באנגלית. הבעיה היא רק כנ"ל שאני "אדם אחר".

נראה לי שהכי חשוב שתרגיש שאתה מבטא את העצמיות שלך.
זו אופציה שאתה תדבר בעיקר בעברית והיא תענה לך באנגלית?
מניחה שבהתחלה בכל מקרה זה יהיה מוזר ולא טבעי פתאום לעבור שפה, אבל נראה לי שווה לנסות כדי להרוויח ביטוי יותר מלא של העצמיות שלך, לא?

כשהיא דברה אנגלית אוטומטית עברתי לזה גם.

 

ואהבתי את ההגדרה "ביטוי מלא של העצמיות".

 

נשמע לי (גם מניסיון אישי) שהפער יקטן ביכולת להביא את עצמכם לידי ביטוי. 

 

 

כן, ממש הגיוני שזה יהיה ככה, אבל השאלה היא אם לא שווה לך לנסות בהתחלה לעשות את זה "בכוח" כדי להרוויח משהו אחר.

ושמחה שאהבת חח(:

אחרי שהעלית את הבעיה אתה יכול לנסות לבטא את הצדדים שלך שמתבטאים בעברית גם באנגלית... לדעת שהם חסרים ולהביא אותם לקדמת הבמה כמה שאפשר... בהצלחה

יצא לי גם לחשוב על זה ..

לדעתי כל עוד אתה מרגיש בנוח בקשר אני מאמינה שלא משנה באיזה שפה תדבר (כל עוד אתה מדבר בה בקלילות ובזרימה) אתה תצליח להביא את עצמך לידי ביטוי.

אחרי כמה שנות רווקות, יותר חשוב לי שהיא תהיה נשואה לחלק ממני מאשר שהיא תהיה נשואה לכולי.

העיקר שהיא מסתדרת גם עם החלקים שהיא מכירה פחות.

 

וכנ"ל לי בקשר אליה (אמרתי למישהי שדוברת שפה זרה "אה יופי אז תוכלי לרכל עלי עם אמא שלך בלי שאעלב")

 

ברמה פחות קיצונית, אני מניח שזה נכון גם למישהו בתחילת הדרך.

הוא נהיה הרבה יותר רומנטי 🤩

אחחחחח איזו שפה יפה זו, כשאני שומע צרפתים אני מיד רוצה להיות חבר שלהם 🤭

אם אתה מרגיש שאתה לא מתבטא מספיק ונכון באנגלית הייתי אומר שכדאי לנסות לשלב עברית תוך כדי אם היא מבינה.
היא נחשפת לאישיות שלך תוך כדי מה שאתם עוברים יחד בקשר. השפה פחות קריטית בעיני, ה"מוגבלות" בביטויי זה מה שמשנה.
בהצלחה!

שתרגיש עצמאי באופן כללי,

אם תקח או לא תקח - זה כבר עניין של תחושה שלך מול עצמך.

 

באופן אישי- אם אפשרי אני לא נתמך. אבל לא לכולם זה אפשרי ולא כולם מקבלים את התחושה 'אני עצמאי' ביחס לעצמאות כלכלית

אחרי הצבא כשהיה לי כסף רציתי לשלם בעצמי אבל הם אמרו שהם גם רוצים חלק בתורה שלי אבל בכל דבר אחר אני מנסה להיות עצמאי כלכלית

אין צורך שיהיה עצמאות מוחלטת אבל גם לא להיות עלוקה להורים. עצמאות מראה לדעתי על אדם שלקח על עצמו אחריות והוא לא נתלה באחרים וצריך מזה לפני החתונה אבל לא עצמאות מוחלטת לא לפני החתונה (זה יכול אפילו להראות על קשר לא טוב עם ההורים ורצון להתנתק מהם) ולא אחרי החתונה (כי לדעתי ממבט מהצד זה נראה לא אפשרי)

יש הבדל- בנות יכולות להתחיל לעבוד אחרי השירות לאומי. בנים יכולים להתחיל לעבוד רק אחרי סיום ההסדר/ הצבא שזה גיל 22/23

 

האם בחור שהוריו משלמים על לימודיו בישיבה זו תמיכה כלכלית? האם בחורה שההורים שלה משלמים על תואר אקדמאי נחשב תמיכה? האם לשלם על חתונה נחשבת תלות ? 

 

 

בסוף כל אחד מגדיר תלות כלכלית בצורה אחרת , למשל גם אברך נשוי בן 40 יכול לקבל עזרה חודשית מהוריו כדי ללמוד בישיבה] האם זו תלות? בעיני לא. 

 

חשוב יותר שיהיה ידע ויכולת להתנהלות כלכלית נכונה בבחירות שעושים בחיים. 

 

תלוי ביכולת של ההורים ועניינם וכד'.

 

נע בין כאלה שגרים בבית וההורים בעצם מממנים הכל - 

 

דרך כאלה שגרים מחוץ לבית וההורים מממנים את לימודיהם - 

 

לכאלה שגם את לימודיהם מממנים לבד או בעזרת מילגות.

 

ולפעמים הורים "מתערבים" כשצריך עזרה מיוחדת.

 

 

אינני חושב שצריך דווקא "עצמאות מוחלטת" במובן הזה טרם נישואין - אבל נראה שצריך נכונות לקחת את האחריות עליו כשיתחתן, כולל הבנה מסויימת איך זה מסתדר במציאות.

יש כאלה שנתמכים גם הרבה שנים אחרי החתונה,

הבעיה זה בעיקר חוסר בעצמאות באופן כללי עקב מגורים אצל ההורים

אם זה בהתנהלות של בישולים, כביסות, נקיונות, סידורים וכו'

 

 

אני חושב שבגילאים שכאלה עצמאות כלכלית מאוד חשובה.
אני משלם לבד את השכר לימוד, את השכירות, עובד ומתפרנס
ועצמאי לחלוטין.

לא יכול גם ללמוד בישיבה וגם לעבוד, אם הוא רוצה להשקיע את עצמו בישיבה.

הוא אכן יכול להיות בתוכנית שילובים כזו או אחרת,

ואז אם הוא בנוסף גם עובד- אז הוא לא נמצא בישיבה.

בקיצור, השאלה לדעתי היא מהם מטרותיו, וכתוצאה מכך- איך הבחור ממלא את יומו על מנת להגשים מטרות אלו.

כשהייתי בישיבה הייתי עובד בביה"ז (וגם ללמוד 5-6 שעות ביום). אבל בגדול אני נוטה להסכים.

אני באופן אישי לא נתמך ע"י ההורים מבחירה, אם כי זה לא "איסור" מבחינתי. לא חושב שיש צורך בעצמאות מלאה, אם כי היא בהחלט עוזרת. כדאי להכיר את המקום הזה, איך קוראים לו, סופר. ולדעת איך אתם מנהלים בית, מאחר והיום במדינת ישראל זה לא מאוד פשוט כמעט לאף אחד. (אא"כ שם המשפחה שלכם הוא רוטשילד).

למה שיהיה הבדל בין בנים לבנות?

כי לא מצאתי שום כלום ושום עבודה והכל היה מת. עוד מעט אפנה לכח אדם ברמת גן או פתח תקווה ואגיד להורים שלי שאני לא צריך את עזרתם הכספית יותר
וברור שצריך עצמאות כלכלית לפני החתונה

בגדול, שתהיה לך יכולת להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של הקמת משפחה,

ושיהיו הכלים והידע לעשות את זה כמו שצריך.

 

אם יש את הפריבילגיה של תמיכה כלכלית מההורים, אז אחלה.

 

אם לא,

אז צריך לדעת להתפשר,

לסיים את הלימודים בישיבה מוקדם יותר/ להתחתן בגיל מאוחר יותר/ לעבוד קשה יותר. 

תגובה זאת כתובה בלשון זכר ומכוונת לבנים ובנות כאחד (למי שזוכר מהמבחני בגרות).

 

לדעתי טוב לפנות לשדכנים, יש לי לא מעט חברים שהתחתנו עם מישהי ע"י שדכן/שדכנית.

 

זה לא בזבוז זמן אע"פ שהם לא מכירים את האדם שמחפש את החלק השני שלו בצורה טובה כמו החברים שלו דוקא זה נותן להם לראות תמונה יותר "נקיה".

 

אמנם לא כתבת את זה אבל בעבר הייתה לי שאלה האם לפנות לשדכן זה מראה על חוסר בטחון בה' במובן מסויים?

אחרי כמה זמן ראיתי שהרב שלמה זלמן אוירבך כתב שנכון לפנות לשני שדכנים שנחשבים טובים.

 

לגבי השאלה האחרונה שלך הנה קובץ עם רשימת שדכנים 20210408205124.pdf

ויש להם הרבה הצלחות
יותר חשוב בעיני הוא הדיוק העצמי

בהצלחה

יש הרבה שדכנים שמתנדבים או שמבקשים רק על הצלחה.
אני משתמש ב2 שדכנים שמקבלים רק על הצלחה ואני לוקח הצעה רק בזמנים של יובש, מקבל מספר לברורים ומחליט בעצמי אם זה מתאים לי או לא
לכן זה לא בזבוז זמן וכוח (10דק שיחת ברורים) לא בזבוז כסף (גם לחבר שמצליח אתן אלפיים לפחות)

אין הרבה מה לעשות בעניין...

ולמה בזבוז כסף? לענ"ד לא שייך לשלם לפי הצעה. אבל תשלום הוגן לשידוך שהצליח זה בהחלט משהו שצריך להיות בקונצנזוס.

אבל צריך לזכור שיש גם הרבה אבק מסביב.

 

לפעמים שדכנית תציע חמש הצעות לא רלוונטיות ורק אז יהלום אמיתי.

לפעמים חמש שדכניות יהיו זוועה ואחת תבין אותך בדיוק.

יש שדכניות שקולעות בצורה מושלמת חצי מהפעמים, ומפספסות בענק בחצי האחר.

 

אז לא להתייאש. זה חלק מהסבל שצריך לעבור בעולם הזה.

וצריך גם לזכור, להיות כנים, לדעת להגיד "לא מתאים לי"

 

לגבי כסף - אני מאמין בתשלום על ייעוץ כשהוא נצרך או מועיל, ועל הצלחה של שדכן - גם סכום גדול (סדר גודל של אלפים). אפילו לשדכן לא מקצועי.

לא מאמין בתשלום דמי רישום, דמי רצינות, דמי אחיך זועקים, או כל תשלום דומה. מצד שני, לפעמים אפשר להתכופף/להנמיך את האף ולשלם מאתיים שקל מיותרים.

אבל בחכמה.
לברר על כמה שדכניות ולא ללכת סתם. אלא לכאלו שיודעים שיש להם ב''מאגר'' בחורים שרלוונטיים לך.
כשבאים להכרות וראיון- לחשוב היטב איך את מציגה את עצמך נכון.
ומבחינת הכסף- עדיף ללכת לכאלו שמבקשות את התשלום העיקרי על חתונה ולא על הראיון איתך...

לא ניסיתי אצל שדכן רשמי

לא כולם לוקחים כסף אוטומטית.

כל שדכן פועל בצורה אחרת ואפשר ליצור תיאום ציפיות מול השדכן או לראות איך הוא פועל ואם זה מתאים ונוח לך.

ממש לא הייתי מכליל את כולם ביחד.

מפעל השדכנות הקים הרבה בתים בישראל ויש לו זכות עצומה!!

היו כאלה שלקחו את הכסף- ומילה לא שמעתי מהם מאז.
בעיני זאת פשוט בושה וחרפה.
גם מ"שליש" די התייאשתי... בעיקר מהשירות לקוחות אבל לא רק.

כיום אני יותר בקטע של להכיר בעצמי (פייסבוק, אונברסיטה, מפגשים וכו) או דרך חברים. אין תחליף בעיני לפניה אישית והכרות אישית לפני הדייטים- זה גם גורם לקשר להיות הרבה ייתר עמוק ורלוונטי.

אם רוצים אפשר להוסיף קרקרים, טחינה גבינות...

 

ולא יודעת לאיזה שלב בדייטים אתה מתכוון, אבל לדעתי ממש לא חייב כל דייט להביא אוכל.. ברור שזה נחמד, אבל זה סבבה גם אין כל פעם

שלם ותחתוך בדייט(: זה עדיף
בעיני לפחות.. 🤷

פירות - אגסים ענבים מלון אבטיח אפרסק מה שיש..
אפשר ..אגוזי מלך תמרים שקדים פקאן קשיו חמוציות וכו'..
אפשר להכניס קוביות שוקולד בפנים שאוהבים.
קפה/תה/ שוקו..

כוס תה
יוגורט עם גרנולה
סלט פירות
טונה מעושנת וקרקרים

בעצם כל מה שבאלך.
אבל נראלי לא כדאי כל דבר בדייט ראשון.

נשפך וכו' עושה ריח לא ואו

בחרה ט

ומה הדייט ראשון? 😏

מרק (אפילו רק לחמם) ולהביא קרוטונים
פסטה
שקשוקה
אפשר להכין ככה פונדו

בכללי גם גלידה זה שווה,
אפשר פנקייקים וסירופ שוקולד/ מייפל

תיזהר לא להקצין לצד השני..

אחרי שאדם מבדיל בין טוב לרע - העיקר זאת התמודדות, ההתקדמות - ולא התוצאה.

ברגע שאתה מסתכל ככה גם ההערכה שלך כלפי בנ"א לא נובעת מתוצאה אליה הוא הגיע אליה אלא מהדרך שהוא עשה.

זה עיקר מה שרציתי להעביר

או בעצם המציאות העכשווית חשובה..

אלא הדרך היא מייצרת את ההערכה.

 

אני רוצה להעריך מישהי אחרי שאני יודע שהיא במקום מסויים.
אני יכול להעריך אנשים מכאן ועד להודעה חדשה, אבל נצרך עוד מעבר בשביל להקים בית.

אם יש סקאלה כללית אחידה זה מספיק כדי לחנך לאותם ערכים

עקרונית מסכים שזה לא צריך להיות ספציפית מאוד, אבל בהחלט בתוך תחום מסויים בסקאלה רחבה..

מה זה קשור לתיוגים

 

אני חושב שלגיטימי שבחורה תרצה מישהו צדיק, ושתדע שאפשר לסמוך עליו בעניינים שנוגעים להלכה בבית ושל יר"ש, זה לא אומר שזה בלתי אפשרי להקים בית גם אם הוא/היא פחות צדיק/ה אבל למה זה לא לגיטימי לרצות מישהו שכן צדיק.

 

היה פה פעם שרשור על מעשן והמון המון פסלו, ופה זה פתאום לגיטימי? גם פה תקרא לזה תיוגים? ועישון זה דבר שמשפיע הרבה פחות על הזוגיות

צריך לשים את הדגש לא על זה שהיא צדיקה אלא על זה שהיא תהפוך אותי להיות צדיק, וזה לא תמיד מחייב גם אם היא צדיקה..

 

ובכללי הרבי מהוסיאטין כתב באחד משיחותיו שצריך לא להפוך את עבודת ה' ל'מדרגות' - "לא תעלה במדרגות על מזבחי" (אהלי יעקב, פרשת ויקרא) אלא העיקר זה התקדמות, הדרך. העיקר זה לא ש'אני' אהיה צדיק אלא שרצון השם יתקיים, בלי קשר אלי. אני או הצדיקות שלי, או הצדיקות שקשורה אלי היא לא המוקד אלא רצון ה'.

"לעולם יחפש בת תלמיד חכם"
הנותן ביתו לעם הארץ כאילו קושרה שם אותה מול אריה (לא זוכר את הציטוט במדוייק...)

2. גם חינוך קיום מצוות משוטף מצריך שאישתי תהיה ברמה הדתית שלי ככה שדי סתרת את עצמך

3. אדם צדיק הוא (אמור להיות) אדם הבעל מידות טובות... אסור לי לבקש שאישתי תהיה בעלת מידות טובות?

4. למה אסור לאישה לבקש "גבר גבר"? יש תכונות מסויימות שאותם היא מגדירה גברי ואליהם יותר קל לה להמשך, למה זה חטא לבקש אדם שיהיה לי קל לאהוב?

אם ה' ישלח לי נבואה להתחתן עם משהי אז אני איכשהו יכול להבין אותך אבל זה לא המקרה ואני יכול לבקש מה' ולהשתדל להשיג מה שלדעתי טוב לי

1. כולם שווים בפני הקב"ה, אני לא עושה דיונים על מקורות באופן כללי בפורום ולכן לא אכנס למשמעות של המקורות שהבאת. אני לא מדבר פה על מקורות אלא על סברות

 

2. לא אוהב את המושג 'רמה דתית', מושג מאוד רדוד.

 

3. לא אמרתי אסור, 'מידות טובות' זה דבר חשוב

 

4. זה טוב אם זה אמיתי ולא 'טייטל' תרבותי

 

5. מסכים איתך עם המשפט האחרון

תשובה 2 אני יכול להבין (עם כי לא להסכים)
בתשובה 1 אני ממש חולק עליך: אתה לא יכול להגיד תרבות אנשים חטאים (כלומר שה' חושב שזב דבר רע) ולהתעלם ממה שחזל אמרו על הנושא. חזל יודעים מה היא דעת תורה יותר טוב ממך
אז אני חוזר ואומר כנראה שלא הבנתי אותך נכון

אמרתי שאני לא יעסוק איתך ע"ג הפלטפורמה של הפורום ביחסי למקורות כאלה או אחרים.

זה פשוט לא יעיל ולא מוביל לשום מקום. בפורום אני דן על בסיס סברות ולא על בסיס מקורות, זה עניין אישי שלי.

לפי מה שנשמע ממך אתה מתחתן כי זה מצווה ולעניות דעתי זו גישה ממש בעייתית וכך שמעתי מרבותיי, אני ממליץ לך לבדוק את הנושא הזה היטב.
לאחר שתפתור את העניין הזה ממילא יהיה לך יותר ברור למה אנשים מתנהגים ככה ולמה זה טוב.
אתה מוזמן לפנות אליי לעזרה אם תצטרך.

נותן לכם לחשוב על המושג 'אגו דתי'...

שבת שלום!

תמיד צריך לשאוף ..
עם העניין של התיוג אכן אתה צודק ודעתי נחה לגבי זה שהכל משמיים .

אדם צריך לשאוף להתקדם לאיפה שהוא יכול ביחס לאיפה שהוא נמצא.

אני מצטטת -"אז הקב"ה רוצה שתתחתן עם מישהי פחות 'צדיק/ה', יש לך בעיה עם זה?!"

"מגיע לי משהו שהוא X/Y/Z" - כלום לא מגיע! ..

אז אני אומרת : כן צריך לשאוף ולדעת שכן מגיע לך.

לענ"ד תנועת נפש של 'מגיעה לי' היא הרבה פעמים לא טובה, ואף פעם לא טובה ביחס שלנו לקב"ה. הקב"ה לא חייב לאף אחד מאיתנו כלום.

 

ולגבי המשפט הראשון שציטטת - המסר זה לא 'לא להמשך לדברים טובים' , חס ושלום.

המסר מבחינתי זה - לא להתעסק בצדיקות של אדם אחר אלא הקשר איתו ולכן לא להתעניין יתר על מידה בעניינים שקשורים להתמודדויות שונות פרטיות שלו אלא באופן כללי לרצון של האדם לקשר איתו וכולי

אני יודעת שאני צריכה איזו הפסקה מהפורום כשאני קוראת את הכותרת והדבר הראשון שאני מבינה ממנו זה-
די לתייג אנשים בפורום! יעני- @מדרשיסטית20 @ברוקולי וכו' 🤦‍♀️

(מחילה על הניצלו"ש הקטן)

 

מכתב לילד
מאת זלדה

פְּעָמִים אֲנִי חוֹשֶׁבֶת
שֶׁהַחֵטְא הַנּוֹרָא וְהָאָפֵל בְּיוֹתֵר שֶׁל הָאָדָם
הוּא לַחֲשׁוֹב רָעוֹת עַל עַצְמוֹ

אֲנִי קוֹרֵאת לָזֶה
לְהַבִּיט עַל עַצְמוֹ 'בְּעֵינֵי הַשְּׁכֵנִים'
וְלֹא בְּעֵינֵי הָאֵין סוֹף

הַחַיִּים יְכוֹלִים לִהְיוֹת
וּצְרִיכִים לִהְיוֹת
יְקָרִים וּמְפוֹאׇרִים

 

מתוך מכתבים שכתבה זלדה

נובעות שאדם מצמצם את עצמו לתחום מסויים וזה קשור לצמצום באופן כללי.

האדם הוא אינסוף, אסור לצמצם אותו.

אבל ככה זה, בני אדם מתייגים.

כן, אפשר להגבר על זה, אבל באופן טבעי אנחנו מתייגים.

אז אני עצמי משתדל שלא לתייג ואני מניח שגם אתה, אבל אני לא מצפה לזה מאחרים ובטח שלא מהכלל.

(וכן, מתייגים אותי וזה מבאס. אבל זה לא מפתיע אותי ולא מקומם, כי לא ציפיתי למשהו אחר. זהו טבע האדם וזהו)

 

כמו כן,

יש הבדל בין לתייג לבין לבחון התאמה לגופו של עניין, כמו מה שדיברת עליו בפסקה שלפני המשפט האחרון אם הבנתי נכון, שזה לא שלילי בכלל.

 

@advfb

 

ימל מה אתה מתייג אותו בסוף

אלא להאמין בכך שהחברה שלנו יכולה וצריכה להתשתפר בהרבה תחומים, גם בתחום הזה.

יש לנו גם ב"ה את היכולת להתפלל על כך , זה חשוב!

 

אני לא שולל מכל וכל את השימוש בסטיגמות ותבניות חברתיות, רק אני חושב שאסור לקחת אותם ברצינות יתרה (אפילו בכלל).

אלא של הכרה במציאות.

האם היא יכולה להשתנות, לפחות חלקית? יכולה, אבל זה לא יקרה מאליו ולא ביום יומיים או שנתיים. ובינתיים זה המצב.

הן שתי תכונות נפש שצריכות להיות מעורבות בצורה מאוזנת 

לא באתי לומר שיהיה שינוי מוחלט בזמן הקרוב ברור לי שזה עניין של תהליך ואין ודאות.

חשוב לצעוק על מציאות קלוקלת. זה מה שרציתי להביע. שכואב צועקים - זה דבר בריא וטבעי

בסופו של דבר אני גם בשאיפה להשלים עם החוסר שלימות של המציאות הסובבת

מיקצועי שאת יכולה לבפר לו את כל הסיפור ואיך בדיוק את מרגישה והרגשת בכל שלב בקשר
אם צריך אפילו תשלמי על זה, זה שווה את זה

ממליץ לך לקחת דף ולחלק 2, ולכתוב כותרת בצד אחד להישאר ובצד שני לא להישאר-ולכתוב למטה את כל הסיבות לכל אחד מהצדדים-וככה יהיה לך יותר קל להחליט.

בהצלחה

אבל  אחרי כמה חודשים לא להרגיש משיכה זה בד"כ מעורר סימן שאלה גדול על היכולת שלה להתפתח בהמך.

או שיש איזשהיא חסימה בתחום בלי קשר לבחור הספציפי

(ולכן ממליצה להתייעץ)

מצטרפת לקודמים ומציעה לבדוק אם זה משהו כלפיו ובעבר יצא לך לחוש משיכה או שזה משהו כללי .
בין אם זה סובייקטיבי כלפיו ובין אם זה משהו כללי, באמצ כדאי להתייעץ ולבדוק מה חוסם בשני המקרים.

בהצלחה גדולה.. לכל כיוון..

שכדאי לדבר עם הבחור לגבי הרגשות שלך בקשר ולשמוע את שלו. זה הרבה פעמים משחרר דברים.

כמובן, לעשות את זה בחכמה ועדינות

כלומר כל הזמן רק יושבים ומדברים על דברים חשובים ומעניינים.

אם כן, אז זה הזמן לעשות דברים כיפיים ביחד: לטייל, לשחק, ליהנות. להעביר זמן חווייתי, לעשות משהו שובר שגרה.

את רוצה לחיות חיים של שכל?
או שאת רוצה לקום בבוקר ולהיות מאושרת ממבט אליו? או מחיבוק נעים? מרגש פנימי של אהבה?

שכל זה נחמד וחשוב מאוד... אבל בשביל להתחתן חייבים רגש(!!)

תלכי אחרי מה שלב שלך מרגיש... בשילוב השכל כמובן. אבל אל תתפתי לבחור טוב מבית טוב שאת לא מצליחה לדמיין איתו את המשך חייך.

בהצלחה♡♡

בחיים, יש תקע ויש שקע אבל אין חשמל.

 

אם החלטת לנסות עוד קצת, העיצה היעוצה היא

שתשקיעי בו יותר. זמן, מחשבה חיובית, התבוננות חיובית

על המעשים שלו ואולי גם קצת השקעה חומרית. תאפי

לו עוגיה.

אהבה היא תולדת הנתינה. 

ככל שאתה משקיע בדבר כך יש לך עניין בו.

 

לכן אנשים קשורים לכלב, רכב, תינוק שלהם

אפילו שלא נותן להם הרבה במצבו הנוכחי.

 

דבר שני

מצטרף לתגובות מעל- 

הניחו לניתוחי אופי ולשיחות המושכלות ופשוט

תעשו קצת כיף. זה יתן עניין ויגלה עולמות חדשים.

 

אל תמהרי לחתוך, 

האדם הוא יצור מורכב מאד וסביר שיש בו עולמות

עצומים שתאהבי ופשוט עדיין לא גילית.

 

 

 

 

 

מטרות שהוצבו לך והוא עומד בקטגוריה?
גם השכל לפעמים מעורבב ברגש
תדייקי ואז אולי אעזור

זה נהוג בשבת שאחרי פסח כסגולה לפרנסה.

לפי מה שאני יודעת הסיבה היא כי אחרי פסח פסק המן ובני ישראל היו צריכים פרנסה.

ועדיף חלות עם שומשום דווקא?

אתה יכול לשים גם קצח או שקדים

אגב, יש עוד סיבות לזה.
זה מה שזכרתי.

פשוט כי שומשום זה קשור לריבוי נראה לי

תמיד אומרים חלת מפתח בלי פירוט

 

או סומאק

אני לא חושב שעצם הקישור (הרעיון) הוא נוצרי..

ייתכן שלעשות את זה בפועל זה מנהג נוצרי. אין לי מושג בכלל.

 

ותמיד אומרים שזה מסרות משפחתית...לא יודעת עד כמה נכון ואימתי...

לא מאחורי כל דבר יש רעיון, יש מנהגים וסגולות עממיים (שמאוחר יותר מעמיסים עליהם הסברים וטעמים כיד הדמיון).

 

מה שכן,

שמעתי טענה

שאומרת שמדובר במנהג שנלקח מהנוצרים

כיוון שלפי אמונתם ישו (שגופו נקרא אצלם 'לחם') קם לתחייה אחרי הפסח

ולכן הם נוהגים לאפות בשבת שאחרי הפסחא חלה שמוטבע בה או בצורת צלב או חפץ אחר.

 

תמיד מקשרים לנצרות 😅

אבל בקשת להפסיק אז לא כתבתי..

לכן כתבתי שזו טענה ששמעתי, לא אמרתי שאני מקבל אותה.

אבל יש רגליים לדבר, טבעי ומקובל שמיעוט מקבל מנהגים סגולות ואמונות תפלות מהסביבה.

כדי לשכפל תמפתח לפני שבת, מחשש שהוא ישבר בשבת

זה דווקא בשבת הזו.

מעדיף לעצור כאן את התגובות..

לא שאני מכריע בשאלה מה המקור,  פשוט קיבלתי תשובות אז..

תודה רבה לכם

כי מדובר פה בפורום מעורב ולכן אני לא יכול פרט אבל חשוב לי מאוד להגיב לך.

עד שלא ידברו בציבור הדתי על מיניות בצורה ברורה ומאוזנת אנחנו נראה הרבה אנשים מתוסבכים ומצולקים.

זה צער גדול. ראוי מאוד להתפלל על זה.

כמו שבנות צריכות להיות מחוברת לגוף שלהן ולא להתבייש בו בגלל ענייני צניעות כך בנים צריכים לתת מקום מסויים למיניות שלהם, בלי להכניס ולהתיר דברים אסורים. אבל כן לקבל חולשות. 

התפיסה הנוצרית הפוריטנית ממש מושרשת בשיח הציבורי גם אם לא קוראים לה בשמה.

הגבר הדתי בשיח המקובל יכול לתפוס את היצר המיני שלו כלא לגיטימי - ברגש!! לא בשכל.

וזה מזעזע!!!! 

 

הלוואי שהקב"ה ישלח לך אישה שמתאימה לך ויודעת לקבל חולשות. 

חולשה כזאתי יש בה במשותף לשאר חולשות.

מי שמכילה דברים אחרים תוכל להכיל גם חולשה בזאת - במידה ויש מודעות עצמית והתמודדות אמיתית ביחס לחולשה.

 

נ.ב -

נשמע שזאת בעיקר בעיה שלך עם עצמך.

לפני שאתה חושב על קשר, תחשוב על עצמך!! 

זאת גם הדרך היחידה לנהל קשר בריא. להתמודד עם הבעיות שלך עצמך.

 

מוזמן בשמחה לעבור לפרטי אם זה נשמע לך מעניין ואתה רוצה לדבר

אם אני אחפש גבר שכמוני ..
א. אני לא אמצא כי אני ממש לא עומדת לפתוח את הנושא הזה מולו נראלי ממש לא שייך .
ב. אני מאמינה שה' ישלח לי בחור שבמכלול הוא טוב לי .
ג. כואב לי בדיוק כמו אותם בנות אבל יש גבול !!! לזה לא נכנסים מצטערת .
ד. הכי חשוב אני מעדיפה לסמוך עליו ואני מאמינה שהוא לא יאכזב אותי.
ה. דוגמא אישית אם הוא יראה שאני לא צופה בסרטים פח הוא לא ישים אותם .. בעז"ה.
אני מאמינה בהשפעה שלי ...

היצר האמיתי הינו הייאוש שאחרי, הורדת הערך העצמי. 

'אני החוטא, הרי לא יכול לעמוד בתפילה מיד אחרי...'.

עצת יצר מוכרת מאוד.

ממליץ על דרך החסידות בעניין, 'סור מרע ועשה טוב' - עזוב את הרע, ולך לעשות טוב.

ואע"פ שניתן לפרש אחרת, יש מקום בו בעל"ת גדולים מצדיקים גמורים.

אור וטוב.

של רב אברום?
כי לא מצאתי לזה מקור עדיין,
אדרבה...
מצאתי, ולא רק בחסידות,
הרבה מקורות שבעל תשובה אכן במקום יותר גבוה אחרי התשובה מצדיק גמור.
זה לכאורה הפשט של 'צדיקים גמורים אינם עומדים/ יכולים לעמוד'

אם אתה לא רואה דברים באינטרנט, משתדל על שמירת העיניים כשעוברות נשים, ורק יש לך צורך גופני שקשה להתמודד איתו שמתעורר (כלומר אתה לא מעיר אותו במזיד), אז גם אם אתה נופל לפעמים (ובעז"ה שתצליח להתמודד), זו ממש לא סיבה להרגשה רעה או לפרידה.

צריך להבין שגבר ממוצע שחי בלי גוף וגם בלי זוגיות ואהבה, קשה לו. ככה זה. והרע הזה קטן מאוד מהטוב שהוא עושה. אני בטוח שאתה אדם טוב, בעל מידות טובות, יר"ש, אמונה ותורה, ואישה שתתחתן איתך תזכה. והבעיה תיפתר אחרי החתונה. הגוף יקבל את שלו, וגם הנפש, והכל בעז"ה יהיה בסדר.
בעבר זה היה ברור (דיינו .. ושמצילות אותנו מן החטא) והיום, במציאות הרבה יותר קשה, חושבים שמי שנופל לא ראוי וכו'. אז לא. זה לא ככה. כל עוד אתה יודע שזה מגיע רק מחסרון אישה בחיים שלך, ואתה מתמודד כמובן ולא מוותר לעצמך, אתה בסדר ותזכה בעז"ה להיות עוד יותר בסדר.

בעזרת ה' תזכה להתברר עם עצמך יותר ויותר עד סוף החיים.
ככל שתהיה מדויק יותר וטוב יותר אשתך תזכה יותר.
תזכה הרבה יותר מכל מיני הגדרות של נקי לא נקי, כבש את יצרו לא כבש את יצרו.
בדייטים, השאלה היא, מי הגבר הנוכחי שעומד מול מי שאתה נפגש איתה.

טובים כן ומומלצים
האם מתאימים לך?
תלוי בך

מכון לב לא מכיר

אם יש שגריר שמכיר אותך זה מומלץ! יש לי עכשיו שגרירה שהיא חברה שלי ואני רואה הבדל לעומת שגרירה אחרת, היא מציעה הצעות

היתרון הוא שמכל מחזור יש כמה בנות שאחראיות על הפרוייקט, ככה שאולי הן לא מכירות אותך אישית, אבל הן מכירות את הבחורה שישדכו לך (בניגוד לשדכנים שלרוב לא מכירים את שני הצדדים)

כא - ל
לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
פא - צ
קא - קיב
קיט - קכא

אני אקח קיט_קכא

שבת שלום ומבורך!