דייט רביעיחתולה ג'ינג'ית

איך נסחבנו עד כאן? הוא בחור טוב, אני בחורה טובה. וזהו. כנראה. הדייטים הקודמים הסתכמו בשעה וחצי/ שעתיים, של שיח קליל וחסר משמעות או מפגש. ואז הוא שואל אותי: כמה ילדים את רוצה? ואני: הו, כמה אתה פרקטי. ולפי המלצת היועצת שלי לעניינים כאלה, לדבר את עצמי ולהפסיק לשמור על פאסון מרוחק, חשבתי שיש פה אופציה מצויינת כדי להעמיק, אבל בטעות, ממש בטעות, זרקתי אותו עמוק מידי.

ואם אני אשאל אותך מי אמר שאני רוצה? הוא חשב שאני צוחקת, כרגיל. אבל המשכתי. דיברתי את הסתירה הזו שיש בי, את המקום שרוצה חיים נורמלים, ואת המקום שקורא עליהם תיגר. את המקום החי, ואת זה שפחות, את המקום שמחייה את עצמו, אבל שואל אם יש טעם להעניק חיים הלאה. זה היה עמוק לו מידי ומפחיד לו מידי, ואמר המקום הזה מדכא אותי. בואי נלך מכאן. אבל לא ויתרתי לו. ושאלתי אם זה המקום או השיח, והמשכתי ושאלתי אם לא יוצא לו מדי פעם לשוחח עם חברים שלו שיחות כאלה, של משמעות החיים.

ואז הלכנו  ושתקנו ושתקנו ושתקנו. ואמרתי לו: אני מרגישה שאתה קצת המום מהדיבורים שלי. אז הוא אמר: לא, אני רק חושב פה על המבנה של החממה.

ואז המשכנו לדבר בלה בלה בלה. ואחרי הפגישה הוא חזר הביתה והלך לישון. לברוח ממני ומהעולם. ועכשיו הוא עוד מתלבט, ורוצה להתייעץ, אבל אני שחררתי.

אותו.

אבל רע לי עכשיו.

מאד.

סופריקה.

ואו... נשמע חוויה מורכבת ולא פשוטה...לב אוהב

ובכללי את גיבורה מהשיח שניסית להביא

אבל ההרגשה בסוף... ואי...

לא נעים בכלל..

ונשמע שבהחלט יש פערים משמעותיים ברמת השיח

 

אוף נשמע ממש מעצבן.פשוט.
ואת חזקה!
שולחת אהבה ❤️
תודה.חתולה ג'ינג'ית

ומה דפוק אצלי?

שאני עוד עם נקיפות מצפון על זה שזרקתי אותו למים עמוקים מדי למרות שהיתה לי השערה שהוא לא יודע לשחות...

אני מאד תמה,ד.

על כך שאת תולה "בעיה" בו.

 

בעיני זו כלל לא שחיה.

 

כפי שכתבתי, התלבטויות שאת רשאית להתלבט בהן, אבל זה לא "הישג" ביחס למי שאינו נזקק לכך.

 

ואני גם לא חושב כמו שכתבה "לב אוהב" (שבכללי אני מעריך את גישתה), שזה ענין של "רמת שיח". ממש לא.

לא תולה בו שום בעיה.חתולה ג'ינג'ית

יש פה פער בשיח וביכולת להכיל שיח גם אם הוא ושנה משלך.

וזה לא מתאים לי.

זה הכל.

אני לא מסכים עם ההגדרה..ד.

כתבת שהיית צריכה להניח שאינו "יודע לשחות" במים עמוקים כאלה.

 

אני לא מסכים עם זה שזה "עומק" (כלומר, זה לא פער ב"רמת השיח". מי אומר שזו "רמה" בדווקא.. זו התלבטות שנובעת אולי מקושי מסוים. גם אם ניתן להבין וזה לא נדיר בשלב זה של החיים).

 

וגם זה לא ענין של "יכולת להכיל שיח שונה". הרי לא מדובר על סתם שיחה באיזה סימפוזיון (גם שם אנשים לא חייבים לשוחח על דברים שגורמים להם תחושה לא נעימה. להגדיר דבר כזה כבעיה, יש בכך נסיון כפיה מסוים); מדובר על שיחה במהלך היכרות. אדם מבין שכנראה זה לא איזו הצגת אתגר-שכלי חד פעמי, אלא שזה דברים שמעסיקים אותך בשלב זה. מותר לו לא להסכים "להכיל" דבר כזה. זה לא חיסרון של "אי הכלת שיח שונה" בעלמא. יש בכך אפילו צד בריא.

 

אלא שנכון, שהשיח שמעסיק אתכם נמצא במקומות שונים, וכנראה שלשני הצדדים - לא רק לך - לא מתאים המקום של השיח או אי-השיח של השני.

זה כמובן לגיטמי לגמרי. וטוב שהתברר בשלב מוקדם יחסית. פחות כאב לב לשניכם.

דווקא בגלל ההשערה,פשוט.
אולי רצית לאמת אותו מול זה, ולקבל ככה תשובה אם עונה לך על הצרכים האלה..
ושוב, חושבת שאת אישה חזקה על התנהלות הסיטואציה והאחריות לסיים🙏🏼
תודה על החיזוק יקרה. ועל הנירמול. הייתי צריכה את זה🤍חתולה ג'ינג'ית


❤️פשוט.
רק רואה לנכון להדגיש...ד.

שאני לא חשבתי חלילה שמשהו "לא נורמלי", בכך שאת מעלה דברים כאלה..

 

אם זו את, וזה מה שמעסיק אותך, בהחלט סביר מצידך להעלות. 

 

הדגש היה, שאם בחור מצידו חש לא נח עם שיח כזה, זה לא חיסרון, וגם לא מראה ש"אינו עמוק".

 

אחרי שכתבת מאוחר יותר, שגם שיח על מה שלימוד חסידות עושה לך, נתקל בתגובה של "אינו מרגיש צורך".. אז זה כבר משנה את התמונה. וכנראה שיש באמת פערים בכללי, בעומק העיון בדברים שנוגעים למהלכים הפנימיים של האדם, ובייחוס חשיבות בכלל לעיון כזה.

 

 

[ראיתי לנכון לחדד את זה, כי חששתי שהתודה שלך על הנירמול, היתה אחרי קבלת רושם שונה מההודעות שלי... אז חלילה..]

אפשר להבין אותוד.

אני כלל לא בטוח שזה היה "עמוק" בעיניו, אלא דבר שמבחינתו אין לו מקום, ואינו טוב.

 

וזה לא ענין של שיחה על "משמעות החיים". משמעות, זה התוכן החיובי של החיים. במה ממלאים אותם. אין כל סיבה שדווקא שיחות כאלה יהיו בינו לבין חבריו.

 

 

את כמובן רשאית לברר לעצמך דברים שמעסיקים אותך - אבל בחור רשאי לגמרי לא לראות בכך "עומק", אלא פשוט דבר שאינו מתאים לו. אם הוא לא שם, ושמח בפשטות בחייו ושאיפותיו, אינו חייב לקבל דבר כזה שמעכיר את רוחו.

 

יתכן גם שאת, עם המשך ההתבגרות, כבר תהיי במקום בהיר יותר, חיוני יותר באופן קבוע. סביר.

נשמע כואב, אך שאפו על הרצון להפתחadvfb

זה שאת מגבשת השקפת עולם בעצמך ופותחת את עצמך בדייטים כדי להעמיק זה ראוי להערכה עצומה!

ממש כדאי שהערכה הזאת תהיה נוכחת ביחד עם הכאב שספגת עבורה.

 

לגבי הבחור -

השאלה אם מדובר בשיח הכללי על משמעות החיים וכולי או על דעה ספיצפית שלך לגבי השיח הזה? או עירבוב של השתיים?

נראה לי שדרושה פה טיפה הבחנה.

מדובר בשיח כללי של עומק.חתולה ג'ינג'ית

אם בדייט הקודם שיתפתי אותו בז שאני אוהבת תכנים חסידיים כי יש בהם כלים ללעבודת נפש ותגובתו היתה: אני לא מרגיש שהנפש שלי צריכה עבודה,

יש פה מישהו שבעיני חי באופן מאד פרגמטי ופרקטי.

ואם לא בוער לו לחשוב על מה הוא עושה פה בעולם זו כמובן זכותו, כפי כתב @ד. ואין לי שום טענה כלפיו, רק שלי זה לא מתאים.

אני לא יודע איך הוא אמר את זהחמדת66

אבל  כאדם די פרגמטי בעצמי, הייתי די נזהר מתשובה פסקנית כזו...(באמת, לא מתוך העמדת פנים וכו')

על ההודעה הראשונה אני רק יכול לומר שיפה...וכואב.

הנה, זו דוגמה באמת אחרת..ד.

אם אדם אומר דבר כזה, אז אכן אתם חיים במקום שונה.

 

זו מעסיק אותה "עבודת הנפש", וזה לא.. זה אכן סגנון שונה של חיים.

 

ולחשוב על מה אדם עושה בעולם, גם חשוב מאד. ומי שלא מעסיק אותו, אכן לא מתאים לך..

 

 

 

מה שהערתי מקודם, היה כשמטילים ספק כלשהו בעצם משמעותם של החיים או ברצון להביא חיים לעולם.

דבר כזה, אם מישהו זה "לא מתאים לו", זו לא חולשה. זה אחרת לגמרי ממה שאת כותבת כעת, שמקודם לא היה ידוע. היה נראה כאילו השיחה שציטטת, היא הראשונה עם "תוכן"..

וואווכבר לא ישיבישער

זה נשמע כואב מאוד. לגמרי.

 

ראשית כל, לי ברור שאת פועלת נכון.

מגיע לך בחור שכן מעמיק, ושאוהב עומק, ויודע איך להגיע לעומק הזה.

ויש כאלו! אולי לא הרבה מאוד, אבל בהחלט יש. ובעז"ה במהרה תמצאי את האחד שלך.

 

ואולי יורשה לי להעיר הערה קטנטנה - אני חושב שלא צריך לחכות לפגישה רביעית בשביל להגיע לעומק הזה. הרי אם זה באמת בחור לרוחך שיודע לגעת ולדבר על ענינים טיפה יותר מורכבים, הוא לא יבהל גם אם זה יקרה בפגישה שניה. כך שהעלאה מוקדמת של איזשהו נושאא קצת יותר "אמיתי" יכולה לחסוך עגמת נפש וטרחה לריק.

המון הצלחה!

האמת, לא מבינה מה עמוק מדיחצילוש
אני גם הייתי נסגרת במקומו אם היו אומרים לי "מי אמר שאני רוצה בכלל".. מבינה שיש פה מבחינתך מחשבה תיאורטית עמוקה על איך את רוצה שחייך יראו, אבל דווקא, הפוך על הפוך, זה לא באמת כזה עמוק. זה פשוט משהו בסיסי, חלק מחיים של תורה, מחשבה יהודית ויראת שמים זה להביא (מתישהו, ובקצב שנכון לכל זוג כמובן) ילדים לעולם, מה לעשות.

דמייני לך שיחה כזאת:

"אז כמה אתה תרצה להיות שותף במטלות הבית?" היועצים שלו לעניינים כאלה אומרים לו לומר שותף מלא, כמובן. אבל הוא רצה לזרוק אותה לשיחה יותר עמוקה. "מי אמר שאני רוצה להיות שותף? יש בי קונפליקט כזה, מצד אחד אני רוצה להיות כמו כולם ומצד שני לא בא לי לחיות את המוסכמות העדכניות האלה שלפיהן הגבר שותף בתחזוקת הבית" ואז היא נסגרה וכו'..

נכון מעצבן? נכון. חשוב מאוד, מרוב מחשבות פילוסופיות, לא לאבד את הצפון. היו כבר פילוסופים שירדו (בדגש על ירדו) לעומקים בדברים שהם הבל הבלים.. אז נכון. יכול להיות שבמקרה הזה הוא קצת פרגמטי ושטוח וגם ראיתי מה שהגבת למטה לגבי חיבור לחסידות, אבל שתדעי, שהמון בחורים עמוקים וחושבים היו נרתעים ממשפט כזה באותה מידה...

נכתב באהבה ולא בעין רעה חלילה
זה לא אותו דברחיות צבעונית
ולפי מה שהיא תיארה היא לא באה בפסקנות ואמרה שהיא לא רוצה ילדים, אלא העלתה הסתכלות חיים שונה, חוויית חיים שונה.

@חתולה ג'ינג'ית (משום מה לא מצליחה לתייג)
קודם כל כואב על החוויה, אבל ממש לא דפוק בך שום דבר. זאת את, ויש בך גודל, ולא לכל אחד יש את הכלים להכיל את זה.
לכן לדעתי זה לא רק עניין של עומק (זה גם), אלא בעיקר של הכלה. את צריכה מישהו שיש לו כלים להכלת מורכבות
נכון. ותודה...חתולה ג'ינג'ית


אני באמת חשבתי על הכיוון הזה אבל אני לא בטוח שזה הענייןadvfb

@חתולה ג'ינג'ית - מה את מצפה בתחום. שהוא יקבל אופציה ממשית את האפשרות שלא לגדל ילדים משותפים או שהוא יביע הזדהות עם הרגשות שלך ביחס לזה?

אם זה העניין האחרון הייתי מציע לך לפתוח את זה בצורה שזה לא ישמע פרקטי אך חשש ממשי.

 

ובכלל - נשמע שאת צריכה מישהו שיזדהה איתך ביחס למקום שתופס אצלך הסבל והרוע בחיים ופחות ביחס לילדים, לכאורה זה רק ביטוי לתפיסה יותר יסודית אצלך שמלווה אותך. אם כך - כדאי לך לנסות להתמקד ביחס לזה

 

בהצלחה!

מזדהה עם הגישה שהצגתultracrepidamאחרונה


על שמירת נגיעה (כן, אני מניח שלחלקכם זה נדוש)מתוך סקרנות

אני, חרדי במקור, וכיום, ברוב הדברים נוטה יותר לכיוון הדתי/דתי תורני, דווקא כי בהרבה מובנים הדתיות שלהם נראית לי חזקה, אמתית ואותנטית יותר.

 

אבל אחד הנושאים המאתגרים, הוא נושא "שמירת הנגיעה", יכול להיות שלחלקכם זה נושא נדוש, אבל אותי מפתיע היחס הרווח ל"שמירת נגיעה", כאילו מדובר באיזו חומרה בסגנון של הקפדה על צאת השבת לפי ר"ת וכיוצא בזה.

 

הנה דוגמאות:

 

 

 

 

למיטב הבנתי, נגיעה של חיבה בנידה היא איסור דאורייתא, ואם אני זוכר נכון, לפי המשנ"ב זה יהרג ואל יעבור (יכול להיות שלא זוכר נכון).

אני מפספס פה משהו?

 

אני לא בא להוכיח, וגם אני בעצמי לא צדיק גדול, אבל עדיין הנושא מאתגר ומעסיק.

 

 

ממ"דים שמקבלים חילונים זה כי אין להם בררהחושבת בקופסא

הם מוגדרים כבית ספר ממלכתי וחייבים לקבל כל מי שנרשם.
הקושיה היא על המסורתים בקושי ששולחים את הילדים שלהם לבית ספר דתי, מורידים את הרמה, ואז התורניים פותחים בית ספר תורני. קבוצות פחות תורניות רואות שזה בית ספר טוב בלי חילונים, שולחות לשם, מורידות את הרמה, עד שמקימים בית ספר סופר תורני, ואז תורניים אליטיסטיים מחליטים שזה לא מספיק בשבילם, מקימים בית ספר סופר דופר תורני, וחוזר חלילה.

יש בכלל אפשרות לסנן תלמידים בבית ספר יסודי שמתוקצב ע"י המדינה?

מה עושים עם הלחץ שמשתלט לי על הגוףלחוצת חתונה

לפני דייט ראשון, כשהעניינים נהיים רציניים, וגם לפני רגעים גורליים אחרים בחיים

אני ממש בלחץ, לא חרדה, אלא מתח חזק מכובד ההחלטות, מהסיכונים והסיכויים.

והלחץ הזה משפיע על כל הגוף.

בעיקר כאבי בטן. חוסר תאבון רוב הזמן, אבל עדיין יש מידי פעם תחושת רעב שמכריחה אותי לאכול קצת ואז הבטן עוד יותר מתבלגנת.

תחושה של מתח פיזי ומופשט במרכז הגוף ולפעמים גם בידיים וברגליים.

קשה להרדם ממחשבות ומתח פנימי.

אני אוכלת פחות מהרגיל, מרגישה לא בטוב, וקשה לי מאוד להתרכז ברמה שזה פוגע לי בלימודים.



מה עושים עם זה? זה מוכר? יש דרכים להרגיע את הגוף?

בדרך כלל אני בן אדם מאוד הגיוני, בשליטה, אבל הגוף ככה מגיב ללחץ בלי לשאול אותי

מזל שאת קיימת אחותיהפי
שואל מתוך ענייןאריק מהדרום

יש כאן ביקוש למאמנים לחתונה?

וכמה אתם משלמים למאמן אם כן?


אין לי קשר לפרסום בערוץ 7, שואל מתוך עניין.

לאהפי

איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..

עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:

אני מעריך שמתחילים לצרוך את זהפתית שלג

מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר

לא לקחתי, אבל ממש לא מזלזלadvfb

ברור שהתחום פרוץ וכדאי להיות מודע לזה ופעול בהתאם אם מתעניינים בשירותים של מאמן/נת.

לכן נראה לי שבמקרים מסויימים שמעוניינים באימון ולא בטיפול פסיכודינמי אז כדאי ללכת רק על פי המלצות אישיות או התרשמות אישית.

לאLavenderאחרונה
לא יודעהפתק

בן עשרים.
ש"ב.
רוצה להקים בית. מרגיש מוכן. 
עם מי אני מדבר? מה אני עושה?

תודההפתק

מעריך ממש את כל העונים.
מאחל לכולנו תקופה טובה ושוולה וכל אחד ימצא את זיווגו בקלות ובשמחה.

(שמעתי סגולה נפלאה להגיד כל יום את פרק קיט בתהילים + שיר השירים, שמעתי על כמה חבר'ה שזה הריץ להם את הענינים)

בהמשך לשרשור שליאשר ברא

לא יודעת איך מוסיפים כאן.. אבל זה היה הדיון על האור והעוצמות שלי.


לענייננו.

יוצא לי ללמוד הרבה על נושא השידוכים וזוגיות, גם כי זה חשוב לי מאוד. ובעיקר כי לא הגעתי מבית שיש לו מודל כ"כ בריא לחיי נישואין.

אחרי שהייתי קצת בסערת רגשות בחוויה שלי שם..

נרגעתי והתחלתי לעשות קצת חשבון נפש עם עצמי.

והמסקנה הברורה היא שאני 'מבטלת את הנשיות שלי' ואז מלכתחילה לא נותנת לאיש להשפיע משהו.

שוב זה יושב שם על איזשהו שורש שנמצא בתהליך פירוק תודה לה'.


אז השאלה, לא יודעת אם היא מכוונת רק לנשים-

או שהיא מחולקת.

מה זה להיות אישה נשית? במובן הרגשי.

איך זה בא לידי ביטוי? איך אפשר להתחבר יותר לצד הזה שבי? (שנפגע קצת בדרך בעקבות כל מיני דברים).


בסוף באמת רואה בחוש איך ככל שאני עושה יותר עבודה עם עצמי לפרק את החסמים מגדילה בי את הרצון להתחתן וגם מרגישה שיותר מדוייקת לעצמי, מי אני. מה אני רוצה..

אולי זה גם רלוונטי לכל השאלות כאן על איך להגיע להצעה רלוונטית.

לכתחילה וגם תוך כדי, להתקלף מהקליפות הגנה של עצמנו ולהבין כמה עבודה עצמית עוד לפני שהחצי מגיע חשובה מאוד!

בגדול, אלו דברים שאמורים להיות טבעיים ופשוטיםמתוך סקרנות

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.


אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.


לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.


ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.


יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).


למה את מתכוונת כשאת אומרת נשית?אונמר

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

 

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

 

 

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

יפה שאת ככה עובדת עם עצמךנוגע, לא נוגע

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.


צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.


אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.


קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.


יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".


אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.


אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.


ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".


יש דמיון בין אישה לילד קטן?!חושבת בקופסא

זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.

 

מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?

כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".

כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.

 

גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.

כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.

 

בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה). 

ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.

 

וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל). 

ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.

תכתבי מה שבא לך, אבל אל תהפכי אחרים לאיש הקש שלךנוגע, לא נוגעאחרונה

ואל תוציאי דברים מהקשרם

 

רק שתדעי, שרוב הבתים לא בריאים במובן של גבר-אישהמשה

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

 

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

משה אני מסכים חלקית. כי איפה עובר הגבול?והוא ישמיענו

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

יש המון תיאוריות על גבריות ונשיות וזה מעולהadvfb

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

 

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

ממליץ מאוד על התכנים של יהונתן ומרים קלייןהסטורי
שעוסקים הרבה בכיוונים הללו.

הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).

קראת את "לדעת להיכנע"?זיויק
אהבתי את השאלהPaslash

וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.

יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.

הצעותהתלמיד העייף

בטוח שיש כאן כאלה שהתמודדו עם התקופה שאני מתמודד בה חוסר הצעות במשך תקופה ארוכה נרשמים לשדכן ממלאים פרטים עושים שיחה ואז? דממה אין מי לדבר מחכים ומחכים בזמן הזה מתפללים עושים חשבון נפש סגולות ומה לא? אבל ההצעה מרגישה רחוקה מלהגיע מה אתם עשיתם בתקופות האלו זה פשוט מגיע באמצע ללא הכנה מראש יוצאים תקופה ארוכה יש הצעות זורמות ואז ביום בהיר אין שום דבר מחכים מחכים כבר חודש חודשיים וכלום כמובן זה לא מרכז היום יושבים לומדים הראש בתורה אבל הלב מצטמק שהסדר מסתיים שהיום מסתיים והצעה מניין? הרצון להתחתן להקים בית כל כך גדול שזה כבר מצער לחיות ככה שאפילו את ההתחלה את הנסיון אין, והייאוש בפתח כי ניסת לפנות לכל שדכן מתאים חברים עם פוטנציאל אברכים בישיבה ואין כלום

מה אתם עשיתם?

זה מגיע בגליםפתית שלג

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

 

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

מסכימה. שדכנים, שגרירים, קבוצות וכותפוחית 1
אמרת שבזמן שנפגשת הגיעו הצעות. תחזור למציעיםיהודי שואף לטוב

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

שאלה אישיתמאור אדרי
עבר עריכה על ידי מאור אדרי בתאריך א' באב תשפ"ו 17:10

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

מעולם לא שמעתי שבציונות הדתית זה שיקולהסטורי
טוב, לא ממש מעולם, פגשתי כמה טפשים, אגב מכל העדות, שהנושאים הללו הטרידו אותם. אבל כמעט כל חבריי ממש לא הוטרדו משאלת העדה של מי שמציעים להם.
מנותק מאד. ודאי שקורה.יהודי שואף לטוב
גם אשכנזים לא בראש של אנשים כל הזמן, גם אחריהם לא תמיד רודפים.
זה נכון - יש חבר'ה שחובים יבוש מכל הכיווניםהסטורי
אבל (כמעט) מעולם לא שמעתי שעדה זו שיקול בציבור הציוני דתי.
גר/ חוזר בתשובה הם לא עדהאשר ברא

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.


בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (:

תה בבונג (קמומיל) מרגיע וגם בריאאוריןאחרונה
מציאת הצעות רלוונטיותאיתן אלון

שלום, אני בשיעור ה בישיבת הסדר, על פי ההגדרות שאוהבים להגדיר אני "דתי לאומי תורני", מקפיד על הלכה לחלוטין, פתוח מאוד מחשבתית ואמונית, כלומר מברר כל סוגיה עד הסוף עד שאני מגיע לאמונה שבאמת משכנעת אותי ואני חושב שהיא אמיתית ונכונה, בלי לפחד שזאת לא אמונה "פופולרית". 

התורה זה הדבר המרכזי בחיים שלי, יש ליר כשרון בלימוד עיון, בין בהתמדה בלימוד ובין ברמת הלימוד, ואני מתכנן להמשיך בישיבה בשנים הקרובות ולהעמיק בלימוד (אני לא מתכנן להיות אברך כל חיי, אני מתכנן בשנים הקרובות להבין כיצד אני יכול לממש את היכולות שלי בצורה הטובה ביותר, ובזה לעסוק).

אני מחפש מישהי מחויבת להלכה ופתוחה מחשבתית שהאמת היא הדבר הכי חשוב מבחינתה, ומעדיף מישהי שלמדה תורה ברצינות במדרשה.

 

זאת הייתה הקדמה לבעיה שבאתי להתייעץ עם הקהל הקדוש עליה: איך מוצאים הצעות רלוונטיות למה שאני מחפש, ובאופן כללי לציבור שלנו?

ב"שגרירים בלב" לצערי לא הצלחתי בינתיים לקבל הצעות רלוונטיות, ואני לא מכיר אף מקום אחר רציני שמשדך בציבור בציבור שלנו. כל הדברים האחרים זו או מיזמים קטנים, שאני כן מנסה להירשם אליהם אבל אני יודע שהסיכוי להתאמה נמוך, או אתרי הכרויות שמהתרשמות בסיסית נראה שהם מותאמים לציבור יותר לייטי, או שדכנים פרטיים שזה משהו זר מבחינתי (אולי זו בעיה?). הבעיה הגדולה שלי היא שאני מהראשונים מבין החברים שמתחיל לצאת, כך שאין לי כל כך אפשרות להשתדך על ידי חברים.

אשמח לעזרה!

 

(גילוי נאות: אין לי ווטסאפ, אבל לא מסיבות מאוד אידיאולוגיות, אלא כיון שזה בזבז לי הרבה זמן. אין לי התנגדות מהותית לבת זוג עם ווטסאפ. האם זה מרתיע בציבור שלנו?)

לחברים שעוד לא נפגשו יש אחיות, בנות דודות, שכנותיהודי שואף לטוב

ואפילו, בשטח בשקט, כאחד שלומד בישיבה גבוהה, לחלקם יש חברות/ידידות מהעבר הלא רחוק.

החברים מהישיבה, מהשכונה, מהתיכונית, מהסניף.

יש בישיבה גם בחורים מבוגרים יותר, אברכים ור"מים.

אולי יש לך אחיות שמכירות.

לאמא שלך יש חברות.

פשוט צריך להציף בפני הרלוונטיים שאתה מעוניין.

אני שידכתי את אחותי לחבר מהישיבה. היא נתנה כיוון מה היא מחפשת (היא לא תיארה אותו, היא גם לא ידעה כ"כ, וזה מובן, אלא הזכירה תכונות שחשובות לה. בפועל הרעיון הגיע בעיקר מההיכרות). קיבלתי לא מעט הצעות מחברים מהישיבה, לאו דווקא בגילי, על אחות/בת דודה/פגושה.

כנראה שרוב ההצעות שתקבל (מאחל שלא תצטרך הרבה), לפחות. הרלוונטיות, תהיה ממכרים ולא ממישהו שמשדך כרטיסים.

יש איזו רשימה של פארקים גינות ומקומות נחמדים7410

בחוץ/ בפנים בירושלים? 

לא מסעדות או מקומות בתשלום (לפחות לא גבוה), משהו פשוט לזוג פשוט

וואי היה פה פעם משהו מושקע ממשזיויקאחרונה

אולי יעניין אותך