מכל פינות החדר
מכל צליל מכוון
או גיטרה חורקת
מכל רעם שרועם במרחק
או נשיקת אוהבים חיוורת
כמו סערה עטופת שתיקה
קודרת, חונקת
הריח שלך עכשיו
מחייך לי מפינת החדר
עזבת אותו והשארת
רק ריקנות מהדהדת
את הבדידות, והשגרה
את האושר שחמק
כמו צלילים של שלכת
או סיגריה אחרונה
כמו ספסל בערב גשום
שמסתיר אכזבה
ולוואי ולא היינו
מכירים לעולם
ולוואי והיינו
נשארים כה לבד
נעולים בחיבוק
של בדידות משגעת
את אחרון הצלילים
מדחיקה ובורחת
לוואי שמשך
לא הייתה מפציעה בחיי
מגלה לי שאור
הוא יותר ממואר
שהחושך בו חייתי
לא היה כה שלם
מנפצת חיי
בין דמיון לערפל
לוואי בלילות
לא אשא עוד דמותך
חרישית, אפלה
כמו מסך ערפל
לוואי לא אשמע
את בכייך הדומע
המשאיר צלקות
בלב כה פצוע
לוואי לא היינו
בכלל מכירים
לוואי את ליבך
היית נותנת לאחרים
שהיו יודעים
לאהוב, ולגעת
במכאוב כאבייך
הקודרים כמו קדחת
לוואי ושפתייך
רק אושר ידעו
ורכות לשונך
אחרים ילטפו
לוואי אי אז
תזכרי גם בי
הבוהה ניכוחה
בחלום חרישי...
18/10/20
19:44




)

)