פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 323)

אשמח מהניק האמיתי, ואם את יחסית מוכרת בפורומים

מוזמנת בשמחה גדולה לפרטי~
אנסה לעזור לך באהבה♡

וגם @ברוקולי עושה את זה הרבה.

 

אבל באמת עדיף לפנות מהניק הרגיל באישי

 

ולדעת שכבר עשיתי את זה

(התשובה בגוף השאלה אם תהיתם)

שמישהו ינסה אותנו..

וברור שאין עלינו
@מדרשיסטית20

בינתיים קיבלתי עומס תשובות מחכימות וטובות ❤
אז תודה על הרצון הטוב

תאריך?

(מותר להעתיק?)

עד שמחליטים, עד שחושבים, עד שמתארסים?

 

מדברים על סדר גודל של חודשיים בדרך כלל

 

אבל כמובן יש יותר

עברתי במחשבה על הסביבה שלי 

מניחה שיותר לכיוון החודשיים- שלוש 

זכורה לי חברה אחת ( )  שיצאה פחות מחודש 

(וגם אם היו עוד זה זניח ביחס לשאר ) 

בכל מעגלי החיים (השונים מאוד ) שהסתובבתי בהם 

הכי קצת שאני מכיר שבוע וחצי-והם נשואין ב"ה כבר שנה וחצי-לא סיפור ישן, אני חושב ששלושה שבועות עד חודש זה בהחלט ממוצע - כמובן תלוי כמה פעמעם נפגשים.

תוך חודש להתארס? זה לא נראה לכם מהיר ברמות? כמה אפשר להכיר בחודש
גם חודשיים זה קצת ממש

תלוי באינטנסיביות של הפגישות

אי אפשר. ולא משנה כמה אינטנסיבי הקשר.
יש דברים, חלקים באופי וכו שאפשר להכיר רק לאורך טווח מסויים. והוא לא חודש

לא אשכח לעולם איך חברה שיצא חודש אינטנסיבי מאוד(!!)
אמרה אחרי החתונה שהיא יכלה ליפול על כל אחד. הייתי בהלם.

אז נכון, המון אנשים עושים זאת (חלקם גם מלחץ מהסביבה, אך ניחא.) אבל זה לא הופך את זה לדבר תקין. כי מספיק דיוק קטן שהתפספס וזה משמעותי אחכ לכל החיים..
לצאת עוד חודש, חודשיים זה מחיר הגיוני לעומת למצוא עצמך לצד אדם שאתה לא רוצה להיות.

אולי יש תרבויות שמכירים בהם פחות לעומק וזה מתאים להם?

אולי זה לא אידיאלי, אבל המציאות מראה לנו שזה אפשרי.

אולי האהבה באמת תופסת אצלם מקום אחר מאשר התפיסה המקובלת. אולי גם זה לא.

 

מז"א דיוק קטן? ברור שהרבה החתונה יש הרבה אי דיוקים שמתגלים אבל צריך שיהיה חוסר דיוק משמעותי כדי שזה יהיה רלוונטי. אשמח אם תוכלי לחדד למה התכוונת בחידוד קטן. 

אומנם אמרתי דיוק קטן, אבל התכוונתי לגדול
זה דברים שיכולים להתפספס בקלות ברק חודש אחד של הכרות.

ואני מכירה המון זוגות כאלו, אולי אפילו רוב החברה שלי.
ואני רואה את הקשר שלהם ואת הקשר של אלו שיצאו ארבע חודשים, וזה שונה, וזה אחר לגמריי.

ברמה של שיתוף כנה, של פתיחות, של הרגשת נוחות בסיסית זה לא יכול להיות אחרי חודש. פשוט לא.

אבל כנראה שזה תלוי אופי, פשוט סוג אחר של נפשות.
ממה שאני רואה, אנשים שמתחתנים מהר יותר, הם יותר זורמים בטבעם, פחות מתרגשים מבעיות..

על אחרים אני לא יכול לענות.
על עצמי אני חושב שיקח בעז"ה משהו בסגנון של 25 ימים-3.5 שבועות, אבל אי אפשר לדעת עד שיקרה.
זה משתנה מאוד בין האופי והאווירה הכללית של החבר'ה.

זה לא נראה לך מוזר שאתה אומר אשכרה 3.5 שבועות? למה לא להגיד גם כמה פגישות שיחות טלפון הודעות?
זה תלוי קשר כ"כ
לא תמיד פוגשים בן אדם ויודעים שזה זה
גם צריך את הזמן
זה יכול לתקוע אותך גם

אני מכיר את עצמי.
ודאי שאין לי גדר של תוך ככה וככה צריך לסגור-לא לזה התכוונתי.
רק התכוונתי לומר שמתאים לי לסגור ובעז"ה יקרה בפרק זמן הזה

עם קצוות של 7 חודשים ושבועיים

שאלתי על ממוצע

אז הממוצע נראה לי יצא 3 שנים 😏

מכירה את הקיצוניות שמתארסות אחרי חודש-חודש וחצי, אבל הרוב לכיוון החצי שנה+++

5 חודשים כזה

הרוב המוחלט של הסביבה שלי נעים בין חודש לשלושה חודשים עד הארוסין..
יש כמובן גם כאלו שיותר (שנה פלוס) וכאלו שפחות (שבועיים).

אני ובעלי התארסנו אחרי עשרה חודשים שיצאנו.

בסוף הכי חשוב זה להקשיב לתוכך. ולא לתכתיב החברתי
לי אישית לא התאים בכלל להתארס אחרי חודש, גם לא אחרי חודשיים
הייתי מאוד קשובה לתוכי.
כן הייתי מסכימה לקצר את העשרה חודשים הללו, אבל לא הכל תלוי רק בי, בנו~

ועל אף שבזמן שיצאנו יש בנות שאני מכירה שהספיקו להכיר, להתחתן ולהכנס להריון
השתדלתי להתרכז במה ששלי, ובקצב שה' הכתיב לנו.

בהצלחה~
שבוע מבורך.

השאלה היא לא כמה זמן לוקח לאדם להתארס מהפעם הראשונה שהוא פוגש את אשתו עד ההחלטה,
אלא כמה זמן בממוצע לוקח לאדם מהרגע שהוא התחיל לצאת ועד להחלטה.

זה הבדל גדול...

@צהרים תקן אותי אם אני טועה

כאלה שתוך כמה שבועות בממוצע, בעיקר צעירים יותר.

כאלה שתוך כמה חודשים עד שנה, בעיקר בוגרים קצת יותר (25 פלוס)

אפילו במשפחה זה משתנה,
הרוב נראלי די מהר...

החל מחודשים וחצי ועד לחצי שנה 

פחות או יותר

סביבות 3-6 חודשים. 

 

 

לחצי שנה

יש גם שתוך חצי שנה ויש גם שתוך חודש.. שבועיים וכו

אבל שכחתי את המספר בשוויץ (אם אתה מגיע לציריך או לז'נבה בזמן הקרוב זה עשוי לעזור)

באסה, אבל היא יוצאת לשידוכים לא?

אז אין לי באמת מושג, הלא כן?
הלא כן.

• "לו אנשים היו מייחדים זמן לתכנון הנישואים שלהם,

כפי שהם מייחדים זמן לתכנון החתונה שלהם,

כולנו הינו במצב הרבה יותר טוב"

• "עלינו להגדיר את המונחים שלנו", מה ההגדרה שלך לנישואים?
• ההגדרה של התורה לנישואים היא-אחד, אחדות.
• הפכים מושכים זה את זה, כי אנחנו בכמיהה להשלמה.
• אך.. מה שכ"כ התלהבנו מהשוני שלו, אח"כ משגע אותנו-

במקום להתרעם על זה, לחבק אותן, לחגוג אותן, אלו התכונות שאלוקים שלח כדי לעזור לנו להיות אדם נפלא,

אנחנו לא גדלים דרך התכונות הטובות של בני הזוג שלנו, התכונות הטובות של בני הזוג שלנו הן כמו הקצפת על השוקו החם, תוספת קטנה. בדרך אנחנו צריכים להיות, סבלניים, רגישים, תומכים, מבינים, אמפתיים. אנחנו לא מקבלים הכל אלא זה איך שאנחנו בוחרים להסתכל ולפעול עם זה.

• מהי אהבה?

1. "אהבה היא הרגש שאתה מרגיש כשאתה מתמקד במעלות של אדם אחר ואתה מזהה אותו עם אותם מעלות"-אתה רוצה לאהוב אדם יותר? תתמקד במעלות שלו. אהבה היא בחירה.

2. "אהבה היא מה שחשוב לך-חשוב לי" 

3. אהבה היא ככל שאתה נותן יותר כך אתה אוהב יותר"

• עצה מהרבנית טורסקי לנישואים- את\ה צריך\ה לקום בכל בוקר והדבר הראשון שעלייך לחשוב הוא: מה אני יכול\ה לתת לבן\ת הזוג שלי היום? פעולה נוספת של נתינה בכל יום, תתחבר למאות אלפי נתינות בנישואים.
• שלוש השאלות שעליך לענות עליהן "כן" כדי לדעת שזה האדם הנכון: (אין חשיבות לסדר) (מי שנשוי כבר, זה נקודות לעבודה)

1. האם יש לכן אותן מטרות? מטרות משמעותיות לחיים (אילו ערכים אנחנו רוצים לתת לילדים שלנו? איך הבית שלנו ירגיש? מה אנחנו רוצים לתרום לקהילה שלנו? לאנשים שלנו? מישה\ו שיהיה איתנו\שותף איתנו)

*עד שאתה לא יודע מי אתה ולאן אתה הולך, אתה לא יודע עם מי ללכת.

2. האם אתם נמשכים זה לזו מבחינה פיזית? ככל שיש יותר ידע, יש יותר אהבה. 

3. האם את\ה מכבד\ת אותו\ה ?

בס"ד

 

תודה רבה על הסיכום! 👍

 

דבר קטן ששמתי לב אליו :
זה לא "האם את/ה מכבד...."

אלא:

נשים : "האם את מכבדת אותו?"
גברים : "האם תשמח לשמח אותה למשך כל חייה?"

למה מלכתחילה הסכמת?

באופן כללי אין מה לצאת בכח אבל חשוב גם לא לצער ולבייש אחרים.

נשמע שאם לא היה פה צד שני היה טוב שתצאי להפסקה קצרה.

עכשיו כשיש צד שני ושאולי את מיואשת ולא הזדמנות אולי שווה עוד פגישה אחת או שיחות טלפון-לדעתי לתת סיכוי ויחס נעים. אולי תופתעי

תנצלי את הסגר ותעשו שיחת טלפון / זום

בלי קשר אם את לא רואה שום פוטנציאל בעיני עדיף להיות כנים מראש ולא לגרור מישהו סתם לפגישה

לגבי בגרות- מאוד אישי וגם תלוי סגנון
לרוב היציאה לדייטים היא סביב שיעור ד+-
שזה אחרי הצבא בישיבות הסדר

אם אין לך חשק להיפגש איתו אל תצאי.

זה לא הוגן כלפי הבחור (מניסיון)

אני לא חושבת שאנחנו מתאימים כמובן בעדינות...

להפגש אם לא רוצים בזה. בשום אופן. זה מאוד לא נעים לצד השני..
עדיף לעשות כמו שהצעת או כמו שהציעו המגיבים. אבל לא להפגש!

אותי שלא לצאת אם יש פחות עניין מצידי... 

 

מה אתם חושבים על גיל? 

קודם כל גיל זה בעצם ממוצע. כמו שאת בודקת בחור מהשקפה מסוימת פחות או יותר, כי יש סיכוי יותר גדול ששם תמצאי- ככה בטווח גילאים מסוים הגיוני שזה יהיה יותר מתאים.

אז מה שזה אומר זה שיש חריגות. יש בחורים שמתחת לגיל יהיו בוגרים לגילם, ויש בחורים שרק מעל לטווח הגיל יהיו בוגרים. אז עם זה שכדאי באמת לחפש באיזור הגיל הרלוונטי- יש גם צד שכל אדם לגופו.

יש שני דברים שחשובים בגיל: טווח גיל בוגר אובייקטיבי, והיחס בינך לבין הגיל שלו.

לגבי טווח אובייקטיבי- זה תלוי חברה גם.
אבל אני אזרוק בערך גיל 22-23
אנשים כבר מוכנים בד''כ. בכל מקרה זה תלוי בחברה, כמו שאמרתי (בחור ישיבה, מכניסט, סטודנט, נער גבעות, חרדי, דתי לאומי וכו').

הדבר השני זה היחס בין הגיל שלך לגיל שלו-
פה זה כבר ממש אינדיבידואלי. תחשבי מה גבולות הפער האידיאלי כלפי מטה וכלפי מעלה מבחינתך. יש כאלו שלא אכפת להן להיות יותר גדולות מהבחור, יש כאלו שממש לא! יש כאלו שלא אכפת להן שהבחור יהיה גדול מהן בחמש שנים אפילו ויש כאלו ששנה גג במקרה הפחות טוב. כל אחת ומה שטוב לה

אני בדיוק מתלבט מהצד השני..
בגרות זה עניין יחסי. בינתיים נראה לי שעדיף שהגיל יהיה קרוב. הניסיון שלי עם כאלה שקטנות ממני בשלוש שנים לא נחמד.
בכל מקרה, אפשר לנסות לברר את זה עם מי שהציע אותו, או עם מישהו אחר. צריך למצוא שאלות ודוגמאות שיתנו מדד לזה.

בן כמה אתה?

אם אפשר לשאול כמובן..

בן 23. זה כתוב בכ.א.
היה לי רושם שהן הגיעו קצת פחות מוכנות לעניין. לא מתכוון לחיי נישואין בכלל, דווקא לזה אולי הן היו מוכנות. אני מתכוון מוכנות לפגישות ולתהליך של החיפוש.

 

 

גיל הוא לא רק כרונולוגי... 

 

יש השפעה נרחבת לחוויות חיים, לניסיון חיים, למה עשינו בחיים וכדומה 

 

אבל- כן כדאי לבדוק למה יש לך חוויה שלילית מכל הבנות הצעירות ב 3 שנים 

 

נשמע שאת לא עפה על ההצעה מהבירורים ששמעת, 

אולי ירגיע לבקש עוד מספר כדי לשמוע עוד ואז להחליט?

אם הכיוון ממש נראה לך שלא, לדעתי אין טעם,

אבל אם את מתלבטת, תצאי, ואולי זה כן?

קודם כל מה שאת חווה זה נורמלי לגמרי

לענייננו,
כשהייתי בשמינית עשו לנו שיחה על זה והמליצו לבנות שירצו לצאת בשנת שירות להתחיל לצאת אחרי פסח.
למה בעצם? עד פסח אפשר למרוח, בהתחלה תחילת שנה, אח''כ מתרגלים לסדר יום, לקראת טו בשבט ופורים יש דברים שוברי שגרה ואח"כ מתקרבים לסוף ואפשר להתחיל.
כשמתחילים לצאת אחרי פסח לוקח זמן עד שיש עם מי לצאת, ואז יוצאים, ואז אולי מתחתנים והכל לוקח זמן וכבר מגיע סוף שנה וסיימת שנת שירות.

אני מתחברת להמלצה הזאת וחושבת שיהיה חבל לך לוותר על שנת שירות(לגמור אותה באמצע במידה שתתחתני) שכבר התחלת בגלל חודשיים וחצי עד פסח.

תנסי להעסיק טוב טוב את עצמך שלא ישאר לך זמן למחשבות, וה24 שעות של כל יום יעברו לך מהר ובטוב.

נקודה נוספת-
אף אחד לא מבטיח שהראשון/שני שתפגשי תתחתני איתו!!
לשתי הכיוונים. אבל מצד שני ישמצב!! ואם בשבילך זה להפסיד את השירות אז צריך לשקול את זה היטב.

לא יודעת במה את עושה שירות אבל יש מקומות שזה ממש תוקע אותם אם הבת שירות עוזבת לפני סוף שנה. נגיד- מדריכה באולפנא, חינוך מיוחד(יצטרכו להעסיק בתשלום במקום בת שירות) ועוד..
בסופו של דבר את בנאדם אחראי, וסוג של התחייבת למקום השירות, אז לדפוק להם ברז באמצע-לקראת הסוף זה קצת לא פייר.

דרך אגב,
אם את מעוניינת להתחתן בגיל צעיר זה מאד משמעותי שיהיה לך שנת שירות לפחות אחת. מקבלים תשלום של כ10 אלף אחרי שגמרת, יש מלא מלגות ללימודים גבוהים לכאלה ששירתו(צבא/שירות), וזה עוד סעיף בקבלת משכנתא אם הבנתי נכון. גם בקבלה לעבודה זה רלוונטי בקורות חיים.
וכבר התחלת, חבל לא לסיים..


לסיום אני רוצה להגיד שמבינה אותך מאד.
אישית התחתנו בגיל 19 ולא עשיתי שירות בכלל מבחירה.
אם תרצי עוד שאלות מוזמנת לפרטי.

בהצלחה גדולה

נראה לי שאם היא עובדת 6 חודשים ומתחתנת זה נחשב שירות מלא לרוב הדברים שציינת...

הכי טוב לבדוק מול הרכזת.

שנה שניה זה קצת שונה, כל חודש שעושים צובר עוד זכויות ונחשב...

יוצא יחד 11,000₪

יצאתי וזה לא הפריע לי לשירות בכלל...
אבל עכשיו אני יודעת שזה היה מוקדם לי וזה לא היה נצרך בזמן הזה
אחרי חצי שנה המשכתי והייתי במקום אחר לגמרי
השירות מאוד מעצים ומלמד ושבמילא עוברים חוויה מאוד גדולה צריך לדעתי לחכות לאיזה נחת ואז...
לא יודעת מה להגיד לך לעשות. אבל תהי בנחת זה הכי חשוב(:

ממש מבינה את החוסר והרצון, טבעי ולגיטימי כ"כ, וואי, הלוואי שהקב"ה ייתן לך מלא כוח. 

לדעתי זה "גל", שצריך לעבור אותו, שיש פה עבודה פנימית שאת צריכה לעשות,

והפתרון "הפשוט" זה להתחיל לצאת, והפתרון העמוק, זה להתקדם ולהתמודד מתוך המציאות שאת עכשיו בה.

שירות זה זמן שאנחנו נפגשים עם הרבה נקודות שלפני זה לא היה לנו זמן לראות\להתייחס אליהן,

ועכשיו זה מגיע בעוצמה, ודורש התייחסות, יש תחושות של ריקנות, של בדידות, של חוסר, של רצון לתת, של רצון להתקדם,

של רצון להיות שלמה, וזה מקומות יקרים וחשובים! ומעולה שאת חווה אותם.

ופה מגיעה ההבנה הבוגרת, שיש פה עבודה לעשות, שמצד אחד אני יכולה לומר-הפתרון להכל זה חתונה או שאני מתבוננת עוד פנימה ומבינה שיש פה משהו עמוק יותר, שאת מתחילה לבנות קומות בעצמך, וזה שלב חשוב. אני מאמינה שלכל אחת יש את המסלול שלה, ויש כאלה שמתחתנות תוך כדי השירות או אחריו, או בכלל אחרי השמינית.. והשאלה היא, איפה את? את מעבר לכל הפחדים, מעבר ללחץ, את בנקודה הפנימית, לדעתי, כדאי להתאמץ ולעמול על לתת לך מענה פנימי אמיתי של השקעה בנקודות שמפריעות לך, ולהגדיר זמן שאת עושה חושבים ובודקת איפה את עכשיו ביחס לחתונה, התהליך הזה צריך להיות בשמחה, בשלווה, ממקום שבאמת רוצה לא ממקום בורח, יש דברים שמפריעים בשירות? שמפריעים בכללי? אז לאט לאט, לעבוד עליהם, לא להיבהל, זה חלק מהדרך, וזה מה שבונה אותך להיות אדם חזק יותר.

מלא מלא בהצלחה אהובה!! תתפללי על זה, ה' איתך. 

אולי לחשוב על לעצור זה גם אפשרות?

אולי להנמיך את התדירות של השיחות יעזור?

ניסיתם להעלות את הנושא ולשתף מה כל אחד מרגיש?

 

בזום אפשר לעשות כל מיני משחקים שיעזרו שיזרם ויהיה כיף אע"פ שזה כזה מוזר וממש לא דומה לפגישה

זה יותר טוב משיחת טלפון כדי להכיר

השאלה איך להכיל את הפער בין המצב הזה לבין כשנפגש.. זה בטוח יבוא מתישהו..

למה שזה יעסיק אותך עכשיו? תנסי לענות על השאלה הזאת.

בטח שזה אומר שכדאי להיות יותר זהירים וכדאי לדעת במה לידי ביטוי באה הזהירות.

ואחרי שאת יודעת איך את ביחס לזה, תנסי להשיח את זה מדעת כדי ששלא יפריע לך ברגשות שליליים מהחששות השונות שעדיין לא התממשו

 

לדבר על זה ביחד אולי זה גם מרגיע.

 

 

בע"ה נפגשים ממש בימים הקרובים

וכל דבר שהוא בעל סיכוי וסיכון הוא גורם למתח כלשהו

לפעמים הנטייה הטבעית זה לשים את הפוקוס על הסיכון.

אולי כדאי לנסות שנייה להרהר גם בהצלחה שזה יכול להוביל.

נכון, את לא מכירה אותו כמו שאת מדמיינת.

אבל זה בהכרח רע? אולי הוא יפתיע אותך עוד יותר לטובה?

אולי יגרום לך להיות יותר מסוקרנת?

אולי תגלי עוד צדדים באישיות שלו שאת מתחברת אליהם ועדיין לא יצא לך להכיר?

 

נכון יש גם סיכוי שיהיו דברים שיפריעו אבל שזה יהיה תואם לסיכוי לדברים הטובים שיתווספו

 

בכל מקרה - הרבה בהצלחה!!

מה חשוב לבדוק שלא קיים

רוצה לשמוע מה לקחת מ*האדם*...

אז לא היה לי מה לקחת ממנה 😕

גם אם ברור שזה לא זה

כלומר הוא היה נחמד אלייך למרות שהיה ברור לו
שזה לא זה?

אמרת בדייט הכי פחות טוב...
הוא התנהג באנטיפטיות מזעזעת

בכל מקרה הוספתי הבהרה...

תולה לי בחדר

מעניין אותי לשמוע מה לקחתם מה*אדם*
עצמו, לא מעצם הדייט... סוגשל לימוד זכות...

זאת שאלה מעולה כי היא הופכת את הפגישה הזאת לרלוונטית. (בעיקרון כשאני נזכרת בה יש לי צמרמורת)
אממ ביטחון עצמי

זתומרת,לשנינו היה מאוד ברור שזה לא זה,
אבל הוא בכל זאת המשיך לפתח שיחה נעימה וכו'. כנראה כדי לא לצאת חוצפן חחח

בעיניי,היה עדיף שיסיים את זה. אבל מצליחה להבין מאיפה הוא התנהל, וזה יפה העיניי.

אחד הדברים הכי חשובים בעיני
זה לדעת לסיים פגישה יפה, גם אם מבינים שזה לא זה.

היתה קלילה

וזה היה דייט לא טוב בעיקר מצידי.

קלילות זה דבר טוב

יש משהו רציני בחוסר רצינות

ועבורך זה עדיין היה הדייט הגרוע ביותר שלך,
מפתיע...

ולא עושה יותר מדי חשבונות, פשוט כיף ונחמד להתנהל איתו.
קל יותר להמשיך הלאה, קל יותר לקבל הצעות, קל יותר להציע
זה משחק לטובת כולם.
לזרום. לשחרר

מזל טוב!!!!

אני זוכרת אותך מפורום ה'פ, שניהלת ביד רמה...

שתהיה לך תקופה מדהימה ושמחה, ושהכל יהיה בקלות בעז'ה

 

מתנה לשבת או סתם משו סמלי?

 

 

בכללי גם וגם...

אני כנראה אראה אותו פעם הבאה בשבת אז זה יותר דחוף.

אבל אני דיי אבודה עם רעיונות אז כל דבר תקבל בברכה...

שיש שם הרבה דברים חמודים

עט נובע עם חריטה

סט לתפילין (לא יודעת מה יש שם, אבל יודעת שכמה חברות שלי קנו לחתן את זה)

מחזיק מפתחות מרשים עם הקדשה

 

אהממ, אפשר גם אוזניות בלוטוס איכותיות

כלי כסף אם את בקטע להשקיע

 

הארי פוטר

*תיק טלית-תפילין עם השם שלו רקום עליהם
*ארנק
*מחזיק מפתחות עם תמונה שלכם
*דברים לישיבה- גומים בצנצנת, צנצנת עם פתקים שאת מכינה והוא פותח כל יום, עטים/מרקרים.
*סטנדר
*סידור עם שם
*שעון
*כיפה חדשה


*רק יש לי שאלה קטנה שמעניינת אותי-
איך את בת סמינר עם אינטרנט (או אינטרנט בבית)? מותר כבר??

את יכולה לשאול את @בין הטיפות

אינטרנט עם חסימה כמובן

ולא מדובר בילדות בנות 13....

חח בת סמינר בת סמינר אבל עושה תואר במדעי המחשב, אז כן, יש אינטרנט

אולי ספר שאין לו והוא רוצה, אולי סטנדר כדי שיוכל ללמוד בבית-יש סטנדר רגיל ויש סטנדר עץ-קטן שמונח על שולחן.

אין שאלה בכלל- צנצנת מלאה עוגיות עבודת בית. אלו הדברים שבחורי ישיבה באמת צריכים

זוכרת גם זוכרת..

מה עם ספר מענין נניח?

הוא פחות בקטע של ספרים...

אבל תודה!

 משמח שכולם מתחתנים..

אני זוכרת אותך

 

אולי גם את זוכרת אותי, אני גם התארסתי דרך אגב, מצטרפת לשאלה

לתפור\ לסרוג לו כיפה

 

עוגיות וממתקים כמו שאמרו פה

 

פתק עם שוקולד או משהו

 

גרביים מחממות או צעיף אם הוא צריך וזה רלוונטי

 

תיק

 

לא יודעת, מה שהוא צריך, בנים אוהבים דברים שימושיים

ולא התכוון שהוא יהיה גם האחרון.

"כן, אני אשמח שתביאי, תודה, פעם הבאה סוודר עלי!"

אין מצווה לקפוא רק כדי לא להעזר בה

אפילו אם היית חסר אחריות לא באת ופאדיחה, בסדר, קורה בחיים לכולם

וגם אם לא - שויין

והרגיש לי לא מתאים לשים גם כפפות...

או שאתה מתלבט אם להסכים או לדחות את ההצעה הנדיבה?
אישית הייתי דוחה את ההצעה.. "ממש תודה לך ואני מעריך את זה, אבל לא מרגיש לי בנוח..." נשמעת לי תגובה סבירה. אני חושב שאפשר לסמוך על האינטליגנציה והרגישות שלה שהיא תבין שיכולה להיות כאן אי נוחות.

חבל סתם לקפוא ולא להצליח להיות בפוקוס כל הדייט.. לא?

אם הסוודר במידה מתאימה....

 

יש בעיה של לבוש אשה, אבל בסוודר לא תמיד

ואפשר - במיוחד אם זה לא במידה - רק לשים את זה ולא ללבוש

 

אם לא נעים לך והשאלה איך לסרב, לא מבין מה הבעיה לומר שמוזר לך ללבוש סוודר שלה

 

וכמובן להודות לה על הרצון לעזור

בקטע שזה דייט ראשון וקצת מוזר/מביך ללבוש
בגדים אחד של השני כשבקושי מכירים...

בגדים שנועדו ליופי לא מחממים.. אין בכלל טעם לקחת

אלא אם זה מעיל

אני חושב שהסיבה שלרוב בנות יותר קר
היא שלבנים יש נפח דם יותר גדול בגוף
כמו גם יותר כדוריות דם אדומות...

אז חסרות לך..

אני גם הצעתי למישהו הוא צחק בגלל המידה ..
אולי עדיף לפעמים לא להציע

ומבחינה הלכתית יש לזה בעיה?

תפילה

נראה לי שזה ממש משהו שאפשר לדבר עליו במהלך הפגישה, לדעתי המינימום זה באיזור השעתיים אז אפשר אחרי שעתיים לשאול אותה איך היא עם הזמנים. אחרי שנתת לה את הבמה אתה מוזמן גם לשתף שאתה רוצה להספיק לחזור הביתה ולא להיות עייף בנהיגה (אם אתה נוהג) או מחר ונראה לך שעד השעה הזאת זה יהיה מעולה.

היתרון הגדול זה שבעצם תמיד התגובה שלך תהיה מעולה כי אם היא תגיד שמתאים לה לסיים עוד שעה נניח ואתה יכול להישאר אפילו יותר אז אתה פשוט מסכים איתה וזהו. ואם נראה שנחמד לה והיא זורמת להישאר אפילו יותר ממה שאתה יכול, אז אתה שם גבול וזה יהיה גם סבבה מבחינתה כי זה לגיטימי שאתה רוצה לחזור הביתה בשלום.

בכל מקרה מאוד מעניין אותי לשמוע מה אנשי הפורום חושבים אז גם עוקב אחרי התגובות.

שבוע טוב!

ביחד עם שעה סבירה זה בהחלט מכבד ומתקבל

מצד אחד לא נעים מוקדם מדי.. מצד שני לא לחפור.

אז לוקחים תווך שנשמע הגיוני ומהרמרים עליו.

מנסים כמה שיותר לחוש את הצד השני אם ממש זורם ומשתלב בשיחה (ממילא יש שלב לפעמים ששניכם או הצד השני דועכים בשיחה ואז זה סימן).

אני מכיר משהו שהחליט בדייטים ראשונים שהוא יוצא בשעות מאוחרות (9 כזה אפילו) כדי להקדיש את השעה וחצי וממילא בכל מקרה יהיה אפשר לסיים בגלל השעה

 

וגם אם יצא טיפה מוקדם מדי מאוחר, כולנו בני אדם