אבל אולי תבדקי עם עצמך אם זה משהו שחוזר בקשרים נוספים?
אולי תבדקי עם עצמך אם הציפייה שלך להבעת רגש בשלב הזה היא תואמת מציאות ולא מוקדמת מדי?
אולי תבדקי עם עצמך מהי הבעת הרגש שאת מצפה לה ותסקרי את הפגישות ותבחני האם אכן לא היתה כזו.
שוב, ייתכן שמה שאני כותבת לא רלוונטי,
אך אשתף כאן מהצד ה"חסום".
נפגשתי לאחרונה עם בחור מספר די גדול של פגישות. הוא טיפוס שמאד מחפש רגש וקרבה, ואני טיפוס סגור יותר, בוחן יותר, לוקח לי זמן לתת אמון, ולהביע רגש על אף שהוא קיים.
לכל אורך הפגישות, ודי מההתחלה, הבחור הציג חששות גדולים וחריפים בנוגע ליכולת שלי להביע קשר/ קרבה/ חיבה
הסברתי לו שזה עניין של קצב ושאני צריכה בטחון, אבל הדברים קיימים בי.
אני חושבת שמתוך מקום של קושי שלו הוא לא גמר לדחוק בי בעניין הזה, לרדת עלי עד כמה אני מרוחקת ואולי "גוש קרח" כלשונו.
בסופו של דבר העניין הסתיים בינינו בצורה מאד כואבת.
חושבת שבמידה והיתה לו סבלנות אמיתית כלפי, הדברים היו נפתחים ומתפתחים.
במידה ולא היה לחוץ כל כך, היה יכול להבחין בגילויי חיבה, אם כי מינוריים שפיזרתי לאורך הקשר.
מה שאני באה לומר זה, שלפעמים כשצד אחד לחוץ לגילויי חיבה ורגש, הצד השני, אם הוא סגור מעט, נסגר עוד יותר, וזה חבל.
אם הקשר חשוב לך, פשוט תהיי שם, בסבלנות, בהכלה. וזה יבוא, כך אני מאמינה.
(ואם עובר עוד זמן וזה לא קורה.... ייתכן שיש ביניכם הבדלים מהותיים בקצב האישי/ בצרכים הרגשיים ואז אולי זה לא מתאים)