פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 328)

נגעת בנקודה שהיא חשובה.

יש כאלה שבאמת אומרים ״הוא בחור טוב״ והם בסה״כ מתכוונים ״*לי* הוא טוב...״

הם רק שוכחים שלאחרים הוא יכול להיות בעייתי מאוד.

מה שבעצם גורם לחדד ולחשוב :
האם כשאומרים ״בחור טוב״ זה טוב -לכולםםםםםםםם- או טוב רק למי שחשוב לאותו בחור  ?

נמתין לצופים שלנו בדף. בטח יש להם מה להוסיף בנושא.

אז בעצם, גם אם נגיד שבגדול יש 2 קבוצות ( אין ..אבל נניח)
קבוצה אחת אומרת ״סתם״ ״בחור טוב״ ולא מתכוונת לכלום...סתם הרגל כזה.
קבוצה שניה אומרת ״בחור. טוב״ ומתכוונת ***למשהו*** שהיא ראתה בבחור הזה.

אז בשאלה הזו, ננסה שכל אחד יוציא את המשהו שהוא ראה בבחור שגרם לו לומר עליו ״כן, הוא בחור טוב״.

יצא לך לומר על מישהו שהוא בחור טוב ? תחשבי עליו רגע ותנסי למצוא את הנקודה שגרמה לומר :
״בגלל הדבר **הזה** הוא שייך לטובים״ (או שיש כמה דברים)

 

והוא קנה לך בתקופת האשפוז *כל יום* 3 מתנות וזר פרחים, בוקר, צהרים וערב...
*ו* מימן לך שירות ״אחות זהב״ שזה אחות שצמודה אלייך 24 שעות v.i.p

*ו* כל הכסף שהוא השתמש לממן את כל זה, זה כסף שהוא עשה מעסקים לא הכי חוקיים.

הוא עדיין נחשב לבחור טוב ? (כמובן להבין את רוח הדברים ולא לקחת את זה אחד לאחד)
למשל חברה תגיד לך ״תכירי לי בחור טוב״, את תחשבי עליו כאחד כזה ?

כי בתפיסה שלי, אין כזה דבר מישהו שרע *מאוד* *בצורה* *ברורה* למישהו אחר (פלילי, או גבול הפלילי או אפילו למכור מתנות לקשישים דרך חברה סלולרית כשברור שהם יפסידו מזה כסף)
 וטוב מאוד למישהו נוסף והוא נחשב עדיין ל״טוב״ בשבילי.

מעדיף שאחד כזה יתפוס מרחק.
(לא עברתי את המבחן הזה יותר מדי פעם אז אני מקווה שזה מה שיהיה תמיד.
וחס וחלילה לא אפול להשאר בסביבה של אחד כזה)

בחור שעובד בעוקץ קשישים דרך מכירות בטלפון...פשוט מעמיס להם שטויות בלי שהם מצליחים להבין מי נגד מה מצד אחד,
או בחור שמדי פעם חונה בחניית נכים, את יודעת את זה, 
ומצד שני אלייך הוא ****מושלם**** מפנק ומשקיע.

(הכיוון הוא על דוגמאות מהחיים שאנשים עושים שהם בעייתים ועדיין לא פליליים)

את מגדירה אותו בחור טוב ? (אופי, התנהגות)

חברה  תשאל אותך ״תגידי הוא בחור טוב ?״  תעני כן או לא ?

בדיוק בגלל שכל אחד מגדיר כל מיני דברים בצורה שונה, (למשל מה זה טוב, או מה זה עדינה נגיד...) שמעתי המלצה מרב אחד, שכשמבררים והשדכן נותן לך תכונה כלשהי של הבחור/ה, תבקש ממנו דוגמא. ככה ברור לכולם מה הכוונה...

אמנם עדיין לא יצא לי שידוך דרך שדכן...
אבל יש לי תחושה...שאם יום אחד אני אהיה במצב כזה (סיכוי אפסי אבל לצורך השאלה נזרום לרגע)
אז אני ״אחפור״ לאותו שדכן...על כל משפט *כללי* שהוא יגיד...
עד שהוא יגיד לי ״שומע ? שחרר אותי. יום טוב *ניתוק*״.

כל אחד יתן את הזוית שלו...
וככל שיהיו יותר ויותר תגובות, בסוף נקבל תמונה טובה יותר.

תודה שהשקעת מזמנך היקר.

אפשר להניח שיש 
כאלה שיגידו ״בחור טוב״ ויתכוונו למשהו *באמת* טוב.
מעל הממוצע. מ 2 עשירונים העליונים של הבחורים.

כמו שמתכוונים לסרט או ספר.
1.ספר לא משהו. תוותר.
2.ספר בסדר, סביר.
3.ספר *טוב* <---שווה קריאה וממש לא ממוצע.

(האמת שבספרים אני פחות חזק, אבל בסרטים זה עובד בצורה מוצלחת יותר, יש הסכמה רחבה על רוב הסרטים הטובים)

אם מישהו יגיד לי ״סרט טוב״,
זה אומר שזה סרט שחובה לראות. 
כמובן שאם הוא יגיד ״סרט מעולה״ ״סרט פצצה״, אז אני אחשוב  ״זה סרט טוב והוא נהנה בו מאוד (לטעמו)״

זה אחד שנחמד לסביבה שלו ודי מתחשב וחברותי

לפני שמגדירים מה זה בחור טוב צריך להגדיר מה זה 'טוב'.

המושגים של 'טוב' ו'רע' הם שונים מאדם לאדם.

אדם דתי לדוגמא יגדיר 'טוב' בצורה שונה מאדם שלא מחוייב לדת וכן על זה הדרך.

בעצם, זאת שאלת מיליון הדולר של האנושות.

אחלה שאלה

תתאמץ ותן את הזוית -שלך- מה זה בחור טוב.
היא לא חייבת לכלול את *כל* מה שמייצג בחור טוב.
אבל זו עוד חתיכה בפאזל.

בחור טוב זה בחור שמגבש לעצמו עולם ערכים רציני ופועל על פיו בצורה רצינית

קרה לי הרבה פעמים שבחורים אמרו שלהם דווקא היה נחמד והיו רוצים להמשיך...

אני חושבת שזה יפה שהם מביעים את הדעה שלהם, ולעיתים גורם לצד השני לחשוב שנית על הדברים. 

את אמרת להם ״היה כיף. אבל זה לא מתאים״
והם ענו ״היה מאוד נחמד. אשמח להמשיך״ בתגובה ?

בסה"כ הביעו דעה

"אני דווקא חשבתי שהיה מאוד נחמד והייתי שמח להמשיך, אך מכבד את ההחלטה שלך..בהצלחה וכו" 

חשבתי שאת צוחקת...
אבל את לא

ועוד, מזתומרת "להלחם בעדינות"?

מבחינתי זה בכלל לא שייך. אם מישהי החליטה לחתוך אותי, אז ברור שאני אנסה להפוך את הסיטואציה לכמה שיותר נעימה, וממש לא ההפך. זה נקרא לכבד את ההחלטה, גם אם אתה חושב שאתה הכי צודק בעולם והקשר עם פוטנציאל אדיר מבחינתך.

היא החליטה, זכותה המלאה. גם ככה הסיטואציה קשה, לא צריך לעשות אותה כזו עוד יותר.

זאת ועוד, אני אהיה נחמד לא כי זה נותן לי נק' זכות איפשהו (אם בכלל), אלא כי באופן כללי עדיף להיות נחמד. 

קשר שכבר קיים (מספר חודשים...שהתפתח...והיו כבר ניצוצות) ואז היה קצר, ויכוח או ריב...
ואז כשהבחורה רצתה לסיים את הקשר או סיימה אותו,
הגבר היה נודניק (בדרך טובה) וניסה להוכיח שהוא טעה ולמד והיא תראה שהוא בסדר גמור (משהו כזה)
זה סבבה.


כאן מדובר בדייט ראשון או ממש פגישות ראשונות.
אין ניצוצות בכלל (ואם יש, זה לא באמת משהו פנימי שהתפתח)
ובמקרה כזה כשצד אחד בא ואומר ״לא מתאים להמשיך״.
אז נראה כאילו שזה מוקדם מדי להתחיל להקדים ולשחק על המצפון של הבחורה. זה כאילו לא קשור.
מבינה בערך ? במקרה כזה הצד השני ״אמור״ לשחרר *לגמרי*. מקסימום לזרוק משפט מנומס שהוא בעניין.
(הם לא מכירים מספיק בשביל ״לשכנע״ אחד את השני, זו הכוונה)

או שזה יחמיא לו, או שזה ישכנע אותו.

במקרה הראשון עשית טוב לאדם שלא תפגשי שוב, במקרה השני עשית טוב לאדם שאת פוגשת כל בוקר במראה

שאתה צריך להכניס את זה למערכת השיקולים שלך. 

ברגע שזה נגמר אתה רשאי להמשיך הלאה ולהתקדם. 

כל שכן כשיש הצעה טובה.

ישיר מדי ? ברור מדי ?
יש מצב.
תשכחי מזה.
(אבל..אם הוא עשה משהו שעצבן אותך ואת יודעת שהוא מעוניין, תשלחי לו את זה ! מה כבר יכול לקרות ?)

תגידי לו שאת מוכנה לבוא לראות האם יש שינוי במה שהפריע לך בעבר.

זה ממש לא חוצפה וסופר לגיטימי.

בהנחה שהבנתי נכון והוא פנה אליך.

מנקודת המבט הגברית.

אם שלחתי שהיה כיף אז היה

כיף ואצור קשר, אין צורך

להזכיר לי כל שלושה חודשים.

על משקל- 

אם אמרתי שאני אסדר את

המדף הרופף אני אסדר,

אין צורך להזכיר לי כל חצי שנה.

יתכן שהוא בשוק מהתרגשות,

אולי חכי עוד יום וסמסי לו משהו 

עדין, למשל-

איפה חונכת, ביער שרווד?!

יש קטע כזה, שכשיותר מדי טוב

זה עלול לגרום לו קצת להשתבלל.

אני מניח שאת רואה את זה כך:

הכרתי מישהו מגניב, יש כימיה, 

התרגשות, ציפיה, דברים מתחילים לזוז,

יש תנועה בלב, ברגש.. סהכ נעים.

הוא אולי רואה את זה כך:

היה מעולה, אבל אולי זה אומר

שהלכו החברים?

הלכו הנאות החיים וחיי החברה? התחייבויות,

חתונה? ומאיפה אפרנס? ואולי היא מצפה ליותר

ממה שאוכל לתת? 

דברים טכניים שכאלו..

ולכן זה לוקח מעט יותר זמן.

אם היה לו כיף, לדעתי יכולה להיות רגועה.

כנראה מחר יסמס. ואם לא, נסי את.. הודעה 

קטנה שכזו- היי, שיהיה יום מוצלח.

הודעה ללא סצינות- איפה נעלמת וכו'. פחות.

שיראה שאת לא מהווה איום על החופש שלו.

זו רק דעתי. 

אולי לאחרים יהיו רעיונות טובים יותר.

זו רק פגישה ראשונה..

עוד לפני הפגישה. על הצד של-'מה קורה

וזו תהיה פגישה טובה'? מה אעשה אז?

כשאת מגיעה לפגישה את רואה פגישה,

הוא רואה את כל החיים חולפים על

פניו בשניה, את כל הסבים והסבתות שנפטרו

לפני שנים.

אני צוחק, אבל בגדול הבנת, 

לעתים זה כך. כשזה טוב זה משתק לכמה שעות.

העיקר לא לשדר לחץ. 

יש גברים כאלה שנתקעים, צריך לעזור להם..

וחיכית עד עכשיו, ממליצה להמתין עוד קצת..

מובן שרב יהיה עסוק ויהיה עיכוב. זה בסדר.

אפשר להסביר לשדכן שהרב לא ענה עדיין וכו'

בהצלחה 

ולגמרי זה מובן מצידך,

זו אחת מהסיבות שאני לעולם לא אברר עם רבנים/רבניות/אנשים מבוגרים/דודות,

בכל מקרה, במקרה הזה פשוט לחכות לרב כל עוד זה לא מוגזם מידי.

ואפשר (או יותר נכון: כדאי מאוד) לעדכן דרך השדכן שאת ממש מתנצלת אבל עדיין לא דברת עם מי שצריך. (והוא מוזמן להוסיף מספרים אם בא לו)

אם מסתכלים בפרספקטיבה קצת יותר רחבה - לא יקרה שום דבר אם רק עוד יום יומיים תעני תשובה.

ואם הבחור לחוץ כבר לקבל תשובה (ובהחלט יש מה להבין אותו!) - אז זה עניין שלו מול הרב שלו. אל תקחי את זה בתור עניין אישי שלך.

אני גם לא אוהב שמורחים אותי בתשובה אבל אם אני שומע שיש רצון לברר אך אחד מהמספרים ששלחתי לבירור לא עונה אז אני מקבל את זה בהבנה וזה מרגיע אותי.

תגידי לשדכן "הרב שאני מנסה לברר אצלו מתעכב עם התשובה", ואת יכולה לבחור מה את רוצה לעשות עם זה זה - תבקשי מספר אחר לבירורים, תגידי שמבחינתך זה בסדר להתעכב אבל שיהיה מודע שזה המצב.

ולא, זה לא סימן משמיים. אם משהו שהולך עם בעיות היה סימן משמיים שהשדיוך לא מתאים, אני חושב שכל זוג נשוי יכול למצוא כמה וכמה סימנים כאלה

פשוט תגיעי להחלטה רגועה ושלווה ( קחי 3 נשימות עמוקות מהבטן) ותגידי לעצמך *עכשיו* :
1. עשיתי מספיק. אני לא מתקשרת לאף אחד ב 48 שעות הקרובות.
2. מוזמנים להתקשר אליי, אני אענה בכיף.
3. בעוד 48 שעות אני עושה 2 שיחות בלבד. לרב ולשדכן. אם עדיין יהיה קצר בתקשורת. אז *עוד* 48 שעות.
4. זה מה שיקרה ואני לא משנה -שום דבר- בתוכנית הזו, יהיה מה שיהיה. *אני* *לוקחת* *שליטה*.

במהלך ה 48 שעות, תחזרי לשגרה מלאה.

(למען ההגינות רק אומר שזה לא קל אבל משתלם.
זאת אומרת אם מישהו היה אומר לי ״מה הבעיה,
תעשה תוכנית של 48 שעות״ הייתי אומר לו ״צא לי מהחיים ל 48 שעות עם העצות האלה״)

תהיי חזקה.
בהצלחה.

שחלק נכבד מחברי הפורום לא עובדים ככה, וצודקים. בד"כ לא נעים לומר בפירוש, במיוחד לבנות.

ואתה יודע שאתה מהניקים המוערכים עלי. ולא הייתי יורה בך דבר כזה ככה.

אבל סורי, אינלך מושג מי זה, אינלך מושג מה הדברים, פשוט לזרוק "חצוף"? פגע וברח?

תעשה תשובה.

עשיתי את זה פעם, והתחרטתי.

אבל כל הכבוד שאת חושבת על זה. שהבחור יביא מספר אחר, במיוחד כשיש לך התלבטויות ספציפיות ואת יודעת על מה לשאול...

רב הוא בנאדם.

מכוח העובדה הזאת הוא גם חוטא לפעמים.

הוא לא חסין משום עבירה כמו כל אדם אחר.

גן במצוות שבין אדם למקום וגם במצוות שבין אדם לחבירו.

המעשה כשלעצמו הוא לא יפה.

אבל האדם עצמו?

איזה כלים אפשר לשפוט את האדם?

את הציונים ניתן לא-להים לתת, נשאיר לו את העבודה הזאת.

ובכלל, מה זה יעזור לנו לשפוט את האדם?

הרב שלו מתעכב זה עניין שלו מול עצמו

אני אישית כמה פעמים כשבירורים התעכבו החלטתי להפגש בכל זאת, לפעמים אם היו לי עדיין שאלות שאלתי אחרי פגישה. אבל זה כי זה מתאים לי, וידעתי שפגישה לפני בירורים לא תפגע בי יותר מדי.

יש לי רושם מסוים שגם כאן את יודעת את רוב הדברים החשובים ולכן הבירורים הטלפוניים יוסיפו לך בעיקר בטחון ופחות מידע, אבל את צריכה להיות שלמה עם זה, ולא להכריח את עצמך עם קול קטן בראש שאומר כל הזמן "את סתם נפגשת איתו והוא לא טוב"

מתסכל זה כן. ממש אוף.

מאחל לך שצ'יק צ'ק יסתדר העניין.

אם יעזור לך 

את יכולה לפנות אלי ואנסה לעזור לך למצוא אנשים בישיבה המדוברת שיעזרו לך 

(רק מדגישה שאין לי הכרות עם כל מוסדות הלימוד, אבל מוכנה לנסות לעזור לך ) 

וברצינות, לא צריך להתפלסף עם הגדרות...מחפשים מידות טובות, לב טוב. 

יש בחור שלא יייחצן את עצמו ככזה מול הבחורה שהוא יוצא איתה? יש בחור שיראה בחורה שכותבת כאלה דברים בכרטיס שלו ויגיד וואלה זה לא אני?

אם אני ישמע על בחור שמחפש במיוחד בחורה עם סבלנות ברזל ועם לב טוב ברמה שמוכנה להיות ועד בית כל החיים

אני אבין שלא מתאים לי

אני לא רוצה בחור שיסתכל עלי כעל מרשעת, ואם הוא ממש ממש רוצה מידות טובות ברמה גבוהה, אני לא הכתובתץ

אבל איזו אלטרניטיבה יש לך להציע?

יש כללים לא כתובים,

זה מה יש ועם זה ננצח. 

חוץ מזה שאני כן חושבת שאפשר להבין מה הסגנון שמחפש גם ע"פ תכונות אופי. 

להציג את כל הדברים שכן אומרים משהו בכרטיסי שידוכים - יש הרבה כאלה

(היא שונה משלך)

מה הקטע שלך? אתה ילד בגיל יסודי שמבקש רשות לדבר מהמורה? או שאתה המורה שמטיף מוסר?

נראה לי שאם מישהי אומרת על עצמה לדוגמא שהיא ביישנית זה אומר המון.

לא כל הבנת יגידו על עצמם שהם ביישניות.

סה"כ רובנו ברוב הדברים אנחנו סה"כ באמצע.

בנאדם סטנדרטי אין לו מיליון סבלנות אבל מצד שני הוא לא מתעצבן על כל שטות.

אבצ מה כן - לכל בנאדם יש דברים שהם יותר אופיינים כלפיו.

יש אדם שסבלנות אצלו זה דבר שהוא ממש מאפיין.

יש אדם שהתעסקות עם חכמה היא דבר מאפיין.

כיודעים לזהות מה מאפיינים המיוחדים של האדם כך אפשר לדעת התאמה.

מלאך בלי כנפיים.

בקטן, שיהיה חמוד.

בס"ד

בדבריי בעיקר התכוונתי לסוגי התערבות שונים. אני חושבת שבחינוך ילדים זה לא כזה נורא אם סבא וסבתא מתנהגים אחרת. יותר חשוב זה איך מעבירים את זה לילדים בצורה נכונה.

אני חושבת שיש מכנים משותפים רבים גם מעבר לדת כך שגם בנושא הזה לא הייתי כל כך נלחצת. 

אם אופי המשפחה הוא אופי טוב והם סה"כ אנשים נחמדים, הייתי לגמרי הולכת על זה. על דת לעולם לא הייתי פוסלת [במסגרת היהדות כמובן].

מצד שני, לא כל כך הבנתי מה מפריע לך אז אולי התשובה שלי לא רלוונטית.

זה דברים שקולטים מביקורים, סיפורים שלו על המשפחה וכד'.

הנקודה שלי היתה שאם הם חלשים בקטע הדתי, זה לא צריך למנוע ממך לצאת איתו...

וזה יותר מורכב - את צודקת שיש צד שמתחתנים גם עם המשפחה של החתן -ברור שזה נכון.

אבל -

עד כמה זה נכון?

זה לא 'נכון' או 'לא נכון' - החיים הרבה יותר מורכבים מלענות על שאלה כזאת תשובה של 'שחור לבן'.

מתי זה נכון?

הסבא וסבתא של הילדים - יהיו סבא וסבתא ויצטרכו להסתדר עם העודה הזאת בצורה מסויימת.

חשוב שיהיה קשר טוב בין האחים ולכן יכולה להיות מורכבות ביחס איתם.

מתי זה לא נכון? 

האדם שאת יוצרת איתו קשר עמוק ושתשני לצידו ושבי איתו על כוס קפה - זה יהיה רק בעלך ולא אף אחד מהמשפחה.

קצת להקל על המורכבות של הסיטואציה -

כשיש רצון טוב בשני הצדדים - גם כשיש בפערים - זה כבר התקדמות חשובה כדי ליצור תיאום ציפיות וקשר טוב ומכבד שיכול לכל אחד לענות לצורך שלו בקשר.

אם המשפחה דתית ואין לה דרך ארץ - יהיה הרבה יותר קשה ליצור כימיה ויעדים משותפים ביחד עם משפחה חילונית עם דרך ארץ. לא חושב שזה שה יותר פטו. אין ספק זה יהיה הרבה יותר מורכב - אבל זה יכול להיות אפשרי בהחלט.

מהסתכלות אישית על הנושא - בודאי שהייתי רוצה שכל מי שקשור אלי ואצטרך להיות קשור אליו משפחתית והילדים שלו יצטרכו להיות קשורים אליו - זה יהיה משהו עם יר"ש , משהו שמאמין ביעדים שאנסה לחנך לאורם.

אמנם, לא תמיד הציפיות שלנו תואמת את המציאות

עדיף לי להתעסק בנקודה מורכבת משפחתית מבחינה הצד השני מאשר נקודה מורכבת באישיות שלו.

ניהול מערכת זוגית מוליד קשיים באופן טבעי.

לענ"ד אם לא תהיה מורכבות במקום אחד יכולה להיות מורכבות במקום אחר. זה לא משהו שניתן כ"כ לצפות

אין איזה מודל שהוא 'כזה ראה וקדש' מסיבה מאוד פשוטה - אנחנו לא יודעים מי הקב"ה יזמן לצידנו וכמה צ'אנסים הוא יתן לנו להפגש עם אנשים שאנחנו יכולים להתנהל איתם במערכת זוגית ולכן הראשונה שאני אראה שיכולה להתאים לתפקיד אני אבחר בה בלי להתחשב שחשבונות של נוחות כזאתי או אחרת.

באופן

את מתייחסת לאירוע שהמשפחה עברה, אבל לא ברור לי למה הוא רלוונטי להתלבטות שלך.

בעיני השאלה "למה" איננה רלוונטית. הרי יש עוד הרבה רכיבים ב"למה". ולכן מאד מוזר לי שפתחת את השאלה בזה. האם זה מידע רלוונטי? כן, כי בסופו של דבר זה האיץ, התחיל או שינה תהליכים מסויימים. אבל במצב הנוכחי השאלה שלך לא קשורה לשאלת ה"למה", כי המצב כבר גלוי לפניך. ואז השאלה פשוט מה לעשות עם זה.

ואני מסכים איתך שזה כן רלוונטי מה המשפחה מבחינה דתית, כי זה ישפיע עלייך. את בוודאי רוצה להיות קשורה למשפחה שלו ולא לנתק קשר, והמשמעות היא שאת תצטרכי להיות בחברה הזאת - במינון מסוים.

אני ממש לא אומר לוותר על הבחור בגלל זה, אבל כן להיות מודעת. אפילו לשאול אותו - צריך למצוא דרך וניסוח - איך הוא רואה את ההתמודדות בין הקשר שלו עם המשפחה שלו לבין להקים משפחה בדרך השונה שהוא בחר בה. הרי בראש וראשונה זא התללבטות שלו, עוד לפני שזאת התלבטות שלך. אולי תהיה לו תשובה שתרגיע אותך.

בהצלחה

כשאני אומר שאני לא רוצה להתחתן עם מישהי, אני לא שופט אותה. בטח שלא מאשים אותה. אני פשוט חושב שלא מתאים לי הסיטואציה שבה אני והיא נשואים.

כמובן לפעמים אני רואה סיטואציה ומתוכה אני מבין משהו, ואז על התהליך של הסקת המסקנה אני יכול לטעון הרבה טענות, שאולי זה לא מהסיבה הזאת ואולי יש הסבר אחר. כאן השאלה של למה היא רלוונטית. אבל כשמדובר במצב קיים - המשפחה חיה בסגנון חיים מסוים, זה ממש לא משנה אם זה הרצון העמוק שלהם, התוצאה של טראומה, או שמישהו עומד בחלון ומאיים עליהם שיפגע בהם אם יתנהגו אחרת. כרגע זה המצב וטפשי להתעלם ממנו. כמובן אפשר לומר "זה בדיוק מה שחיפשתי", אבל להגיד "זה ממש מפריע לי אבל הם לא אשמים" זה יהיה טפשי. לא מתחתנים עם מישהו רק כי הוא לא אשם בחסרונות שלו. *אנחנו לא שופטים*, פשוט בוחרים מה מתאים *לנו* לפי *ראות עינינו כרגע* והבנתנו שלא מושלמת.

בעצם לא חשוב בכלל. ולא רק מהזוית שלך

לא הבנתי מה לא היה בסדר במה שכתבתי. הגבתי בצורה מנומסת נראה לי

אפעם לא הבנתי את הכיף בשבתות כלה ו/או במשחקים האלה- במיוחד לא במשחקים ששואלים שאלות את החתן ומעמידים את הכלה הצעירה במתח מיותר אם חלילה שכחה את צבע מברשת השיניים שהשאיר בישיבה בפסח שנה שעברה.

אני יכולה להבין את הכיף בשבתות אם השבת מורכבת מכמות נכבדת של בנות מאותו מקום למשל מהאולפנא או מדרשה או שירות וכדו'  אבל  אם השבת מורכבת מהתקבצות של קבוצות קבוצות של בנות מכל שנות ההכרות עם הכלה המיועדת 

התשובה היא שכנראה זה משמח את הכלה (אולי), וגם אז- בנחת.. לא צריך להעמיס את השבת במשחקים מיותרים כל שעה עגולה טוב שהקורונה מכתיבה עכשיו כללים אחרים 

אני בכלל בעד לזקק את כל המהות של "השבת כלה" לערב באמצע שבוע - כבר יצא לי להיות בכמה כאלה וזה קונספט שהכי טוב לכולם וגם מאפשר הגעה של בנות נשואות ושימוש בטכנולוגיות שונות. 

ולהשאיר את השבת כלה האמתית לשבת עם המשפחה ו/או אנשים קרובים ביותר לכלה 

נישואין הם ערך עליון, ומספיק להציץ לרגע על כמות הרווקים בכדי להבין שזה תחום לא פשוט, שלא לומר די תקוע.

שדכנות זה כאב ראש והרבה עבודה.

אי לכך ובהתאם לאמור לעיל, תגמול כספי הוא ראוי בהחלט. 

ויתרה מכך 

לשדך זה לא משחק סודוקו

יש בזה המון השקעה של זמן פיזית ונפשית לפעמים למשך פרק זמן ארוך 

ובכלל לרוב לא מתחתנים עם ההצעה הראשונה

אם אפשר להשקיע אלפי שקלים בענייני חתונה אחרים 

ראוי וצריך להשקיע גם בתחום הזה

לדעתי זה היה נותן תמריץ גדול יותר לחברים לשדך אחד את השני 

הסכום תלוי לדעתי בכמות ההשקעה של המשדך. אם בקושי השקיע אפשר באיזור ה1000. לא פחות

אם יעורב שיקול כלכלי כמות ההצעות תגדל בצורה רצינית ביותר, ולמי שלא מברר יותר מידי זה יכול לגרום לעומס נוראי.

אצל החרדים מקובל לברר המון ומורידים הרבה בשלב הבירורים, כך שבד"כ גם עודף הצעות לא גורם לעודף ועומס דייטים

הלוואי שהבעיה של כולם היתה עודף הצעות

אך הנקודה הוא בעודף הצעות לא רלוונטיות.

אם יש אינטרס כספי אנשים יתחילו להציע סתם, ולא רק כשנראה להם שיש התאמה בסיסית.

מחסור בהצעות גם הוא מוביל למגוון הצעות לא רלוונטיות, וגם להענות להצעות האלה, כי אין משהו אחר כרגע

יצר המין זה בין היצרים הכי חזקים שקיימים במין האנושי,

תמיד יכול להיות שהוא פספס כמה..

יש כל מיני סיבות שונות שיצר המין תופס את המקום המרכזי בחיים של בנאדם, זה בדר"כ נובע מכל מיני תסביכים.

גם אם זה רק אמצעי זה נראה לי שבאופן עקרוני ובריא זה תופס מעבר להנאה הרגעית אלא בעיקר למשמעות של זה. 

אם משמעות של זוגיות טובה חשובה עם אשתך חשובה לך סביר להניח שזה חלק מהמכלול ומתוקף כך זה יעניין אותך

ובלי שום קשר על האכסיומה שלך שמשיכה מינית קשורה גם ברגש יש לא מעט שיחלקו..אבל זה בלי קשר לשאלה שכתובה בצורה ברורה.

האחרים טובים (כימיה טובה, תקשורת, הערכה, אמון וכו'.)

והמשיכה קיימת אבל לא ברמה גבוהה אז כן.

כל עוד לא היית בסיטואציה הזו אתה לא יכול לדעת באמת כמה התלהבות וחשק תהיה לך...

אני עד האירוסין בקושי נמשכתי וגם אחריהם לא ברמה מאוד גבוהה 

וב"ה אחרי החתונה זה השתנה ממש...

אבל לא חויתי דחיה וכן אהבתי אותו

וסלידה כבר בהתחלה...זה אומר שמכאן...זה רק הולך ו״מתדרדר״...
ויכול להגיע למצב של גירושין או שהבן אדם יעדיף לעבוד משמרות לילה או להתגייס לקבע בצה״ל.
אז כמובן שלא.

אבל.
אם הכוונה למשיכה בינונית וזהו. כלומר ״בסדר״ כבר בהתחלה.
אז חשוב שכולם יבינו, שמשיכה בינונית תהיה ****בכל*** מקרה. בהנחה שאתם בני אדם ואנושיים.

ומכיוון שבמספרים זו הדרך הכי טובה להסביר דברים.
אז ניקח זוג שהמשיכה המינית בינהם היא 10, דווקא הם בבעיה גדולה יותר, כי מה 10 הזה יש להם הרבהההה לרדת, *והם* *ירדו*.

ואם ניקח את הממוצע...נגיד 7 (הכוונה ממש למשיכה *הפיזית*, כשמנטרלים את האהבה והכוכבים שהם ״סוג״ של ״מסך עשן״)
אז הירידה ל 5-4 תהיה פחות כואבת.

מה שאני מנסה לומר בגדול, זה שאלה שהתחילו בינוני ואלה שירדו לבינוני, 
בשורה התחתונה, *רוב הזמן המשותף שלהם בכל החיים*, הם יחוו פחות או יותר *את* *אותה* *משיכה*(בינונית).

עריכה :
וכמובן שיש את פרמטר של הרצון - מי שרוצה להשקיע בתחום הזה, יכול בקלות להקפיץ את עצמו מ 5-4 ל 7.
אם התקשורת טובה, **השמיים** **הם** **הגבול**
(הייתי חייב לסיים בצורה אופטימית)

במיוחד זה

"מי שרוצה להשפיע על המשיכה פשוט צריך לפעול על המרחב הרגשי, אפשר לעשות את זה בכל שלב, וכל בני זוג יכולים לעשות את זה"

אבל לא יודעת עד כמה זה מדויק, כי אפשר מאוד להמשך נטו מהמקום של היצר בלי המקום הרגשי כמו שכתבו פה מאחת התגובות, וזה פשוט סוג אחר של משיכה, יותר משהו יצרי וראשוני ושטחי וגם יכול לחלוף יותר מהר.... (שגם הוא בטח יושב על כמה דברים אולי יותר עמוקים... אבל קיצר עדיין)

נראה לי כדאי לפעם הבאה שתחלק לפסקאות את מה שאתה כותב.

אני לא יודעת אם רגש זה יותר גבוה. רגש רומנטי במקום מסוים זה ערבוב של משיכה עם עוד כמה דברים.

ואני לא בטוחה שהסיבה שהרבה נשארים רווקים זה בגלל עניינים שקשורים למשיכה. מחפשים דיוק בחיבור שיכלול בין היתר משיכה, אבל המשיכה זה לא העניין המרכזי בכלל.... 

והרגש זה לא שיקול כזה מרכזי. לא יודעת למה נתפסת על זה. 

צריך שיהיה רצון מצד השכל, רגש, ונשמה. אבל ממש לא רק מצד הרגש. 

ולא הבנתי איך זה קשור למה שכתוב בגמרא, ברור שכולם מתמודדים עם זה, רק מגיל 20? עוד הרבה קודם... 

"אצל הדתיים יש שיקול רגשי שמנחה אנשים להעדיף להישאר רווקים גם בגיל 40"- מה??.... 

ולקראת הסוף קצת פחות הבנתי... 

הוא פשוט לא העניין המרכזי, יש עוד שיקולים...

ובכוונה אני עושה הפרדה בין הרגשות של נשמה לבין רגשות של הלב

כי לפעמים יש רגשות של הלב בלי להרגיש חיבור נשמתי ולפעמים הפוך יש חיבור נשמתי בלי רגשות רומנטיים.

לא תמיד זה משתלב... וצריך לשים לב... 

וברור ברור שהכרחי, בעיניי חובה שיהיה רגש אהבה עמוק ונשמתי... 

אם יש לך דחיה מהמראה שלה, אז אין שאלה, אתה לא יכול להתחתן אתה. אבל אם היא נראית בסדר בעיניך, אבל לא יותר מזה, אז יש מקום לדון. 

פעם ראיתי באיזה ספר של מכתבים מאדמורי חב"ד על התייעצויות כאלה לגבי שידוכים, שהם תמיד שאלו האם יש "משיכת הלב", ואם יש משיכת הלב אז הכול בסדר ואפשר להתחתן, ואם אין משיכת הלב אז לא. 

המושג משיכת הלב, זה שאתה מרגיש שהלב שלך רוצה להתקרב אליה, הלב שלך רוצה לדבוק בה, וזה מלווה ברגש של חיבה אליה, ורגש של משיכה אליה (זה לא מיני, זה רגשי). 

ולדעתי משיכה השכלית (סקרנות להכיר ולדעת אותה כמה שיותר), המשיכה הרגשית, והמשיכה המינית לא מנותקות אחת מהשנייה, הן צריכות לבוא ביחד.

לכן תבדוק האם העובדה שיש לך בעיה במשיכה המינית אליה, אומרת שגם יש לך בעיה בחיבור הרגשי אליה, האם הלב שלך חושק בה או לא.

אם כן יש לך רגש של משיכת הלב אליה, והלב שלך כן מתרגש ממנה, אז הייתי מציע כן לחכות ולראות האם תתעורר גם משיכה מינית. כי באופן עקרוני אם יש רגש בלב, אם יש משיכת הלב, אז אין סיבה שלא תתפתח גם משיכה מינית. ואולי עדיף להתייעץ עם מישהו שמבין בנושאים האלה (אולי יש אצלך חסימה בתחום המיני, שלא מאפשר לרגש שלך אליה להתבטא גם בתחום הזה). ואם לא תתעורר משיכה בכלל, אז אין אפשרות להתחתן. למרות שיש מקום לחשוב שאחרי שתתחתנו ותהיו מותרים במגע, אז יש סיכוי גבוה שרגש החיבה של הלב, יקבל גם ביטוי מיני (רק בתנאי שאכן יש רגש חיבה בלב). אך אצל גברים חלק משמעותי מהמשיכה מתבסס על ראיית העיניים (בעוד שאצל בנות זה פחות ככה), ולכן אני לא יודע אם המגע יעורר משהו שהראייה לא עוררה. אולי יש משהו במראה שלה שאולי דוחה או חוסם את המשיכה המינית שלך אליה, ויש לבדוק את זה, והאם ניתן לעשות משהו עם זה. או שאולי בגלל הצניעות של הבחורה, אז גם למרות ראיית העיניים, לא מתפתחת משיכה. עדיף להתייעץ עם מישהו שמבין שתוכל להסביר לו בפירוט את כל הסיטואציה ואת כל מה שאתה מרגיש ולא מרגיש. 

והכי חשוב תמיד לבדוק האם אתה שמח בה. האם כשאתה מדמיין אתכם מתחתנים אתה מתמלא בשמחה או לא. זה לפעמים מעיד על הכול. 

זה שדי מובן וידוע שלדתיים בהחלט חשוב המראה *ו* והמשיכה המינית אל הצד השני. (גם בפורום הזה דיברו על זה)

רק יש בעיה אחת קטנה :
משיכה מינית לא נקבעת רק *לפני* המעשים. 
היא **גם** נקבעת *אחרי* המעשים.

איך ההלכה פותרת את הבעיה הזו ?
מה עושים בני זוג שאחד מהם מגלה ״בעיה״ במשיכה המינית *מיד* אחרי ״המעשים הראשונים״ (ואולי אפילו הראשון) ?

אנחנו לא מתביישים בעובדה שמדובר בפורום תורני 

ולא כל נושא או שאלה ראוי ונכון לפתוח אותו בצורה פומבית במקום פתוח לשני המינים. 

האם זה אומר שאנחנו משתיקים את הנושאים?

ממש לא. 

ניסיון להבין את עולמה המורכב של היהדות בשלמותו ובמלואו על כל קושיותיו וקשייו, רק מתוך התכתבות בפורומים, היא נידונה מראש לכישלון ולאי הבנה.

יש לך שאלות רבות, רבות וטובות, וזה מבורך כ"כ, רואים שאתה מחפש להבין ומעוניין לדעת, וזה נהדר.

אבל את הפיתרון להן עליך למצוא אצל רב, ולא בפורום לנ"ו...

אז בכנות, הדבר המומלץ הוא שתקיים את דברי המשנה באבות - "עשה לך רב", ותוכל לפרוש אצלו את כל קושיותיך והסתפקויותיך.

מה עושים?

מתמודדים

חתונה לפי התפיסה הדתית היא לא פריווילגיה או משהו שנועד לגרום לאדם חיים יותר נוחים אלא היא חובה דתית ראשונה במעלה ולכן כל אתגר בחיי הנישואין מתמודדים איתו בפנ"ע והוא לא יקבע האם בני הזוג יתחתנו או לא.

הכל זה עניין של עבודה.

זוגיות זה עבודה.

ובאופן יותר ספציפי - אם יש זוג שיש להם אתגר מסויים בחיי המין, בגלל שזה רק אחד מהחלקים (חלק מאוד חשוב) מניהול המערכת הזוגית אז בסדר.. קצת פרספקטיבה.

שכבר נשואים כמה שנים ויש ביניהם קשר רגשי שלא מבוסס רק על משיכה גופנית, ואז מאיזו שהיא סיבה נוצרה אצלם  בעיה בתחום הזה?

כנראה שהם מנסים להתמודד איתה, לפעמים פונים לאיש מקצוע בהתאם לסוג הבעיה, ולפעמים מנסים להשלים עם דברים שאי אפשר לפתור.

מה שבשבילך זה ״סתם כיף״,
בשביל הצד השני, *יכול להיות* סוג של עוד התקרבות (בחלק מהמקרים הצד השני בעצמו מבין רק בדיעבד)
מה שיכול ליצור תגובת שרשרת שהיא ממש לא נדירה.

אם היה ״אפשר כיף״,
אז היו אומרים ״אוקי מה עם חיבוק ?״

אם היה אפשר ״חיבוק״,
אז מה עם ״חיבוק ונגיחה״...אין לזה סוף.

שמירת נגיעה אז עד הסוף. 

על מה זה יושב?

אולי דווקא מה שחמק מאיתנו נראה לנו נוצץ.

מה שקשה להשגה. 

אולי

מפריח באוויר

את מרגישה שאת יודעת מה *את* צריכה?

כשאת דוחה קשר עם בחור מסויים את יודעת שאת מחוברת לעצמך ויודעת שזה לא מה שמתאים לך?

חלום הוא יכול להיות איזו שאיפה של מימוש עצמי מאוד עמוק

אך הוא יכול להיות גם דפוס חשיבה ספציפי שתוקע אותנו

תלכי בצורה ראלית למי שיש לך סיכוי יותר גבוה איתו

מלבד מה שכתוב במפורש בתורה בעל פה או שבכתב

אולי ה' רוצה שתחתני עם מישהו שיגרום לך יותר להיות מחוייבת למצוות.

אם ההלכה היא דרך חיים גם מי שיתן לך להרגיש תחושה יותר טובה הוא יחזק אצלך את הכל וממילא גם את המחוייבות שלך כלפי הקב"ה.

כל הכבוד הפי, שתקת יפה להיום

אין עלייך הפוש! את אור! 

ואני איתך לגבי "השקטה" ♥

אני לא שקטה אני נטענת.

בסיום הטעינה אני הופכת לקונפטי

צבעוני ומרשים.

אומר שיש שתי תובנות שגורמות לאדם להפטר מכל צרותיו -

אחת - שהוא יודע להדבק בחיים הנצחיים (תורה מצוות וכולי) - אני לוקח את זה למקום להפריד בין עיקר לטפל באופן כללי

שתיים - שהוא יודע שכל הדברים הטובים הם מהשי"ת.

ואחרי שיש לאדם את שתי התובנות הללו הוא צועק להשי"ת ורק ככה ה' נותן לו את השפע כדי שיהיה בבחינת "יגע כפיך כי תאכל"

מקור - מי השילוח/פרשת מקץ – ויקיטקסט

מאוד הזהכיר לי את זה מה שאמרת.

כי החלום מוביל לצעקה.

חייבים לחלום.

ההתמודדות עם השבר של החלום היא עיקר הסווגיא - איך מתמודדים איתה.

התובנה שבאמת אף דבר לא מגיע לי נותנת נחיתה רקה יותר למציאות שלא הולכת לפי הציפיות.

בהצלחה!

סתם...

אני חושבת שבעיקר אמונה שהכל לטובה ושיהיה בעז'ה טוב

למשל :
אם אני שואל את עצמי ״רגע, למה השמיים כחולים ??? למה לא כתום ? סגול ? אפרסק ? ורוד !! למה דווקא כחול ?״
זה מתסכל קצת כשאין תשובה...אז אני עונה לעצמי ״אוקי, כי ככה. השמיים כחולים כי...ככה״ וזה ממש עוזר להתמודד עם התסכול.

דוגמא נוספת יש את אלה ששואלים שאלות בפורום בלי לתת דוגמאות, זורקים משפט קצר..כאילו הם בדרך למטבח ועל הדרך מקלידים משהו כאילו שהם עושים בדיקה טכנית  אם הם מחוברים לאינטרנט בהצלחה...
אז אתה אומר ״למה הם לא נותנים דוגמאות ? למה הם לא מפרטים קצת ?  זה יראה על מחשבה, השקעה״
ואז אתה עונה ״למה ? כי ככה. מה זה משנה למה״.

כי מלבד זה שמדברים עם ה', דרך הדיבור מבררים טוב טוב את נקודת התסכול, אתה עם עצמך, ואז חווים את מלא הכאב של התסכול מה שמשחרר אותו הכי הרבה...

ועוד שהדיבור עם ה' מוביל לאמונה ממש חזקה שהכל מושגח וממילא רוב התסכולים לא מתחילים בכלל...

וגם אם כן- גם התסכול עצמו הוא מתנה נפלאה. קריאה של ה'- בני אהובי! דע לך שעוד לא ויתרתי עליך ויש לך עוד הזדמנות לתיקון! הנה פה אתה לא מדויק וכו'

כדאי, אחרי שחווים את הכאב, להקשיב קצת לתסכול הזה. להכיר את עצמי דרכו. הרי עצמי, הנשמה, היא אור ה', נאצלת מתחת כסא הכבוד! אם כן נראה לי שווה שווה להכיר אותה, וברוך ה' ששלח לי עוד דרך חדשה להתוודע אליה...

בהצלחה רבה!

מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד!

מתי זה תמיד? בעיקר עכשיו!!

ה' ישמח את כולנו בקרוב אמן!