פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 327)

2 . לפעמים אפשר לברר אם עשו בדיקה גנטית שששוללת או מאששת את הקיום שלו בקרב המשפחה (יכול להשתנות בין גברים לנשים. תלוי סוג)
2. מלך ממית ומחייה ומצמיח ישועה זימן את שניכם יחד. אם הכל מתאים... למה שזה יהיה בעיה?
לרוב מי שקיבלו תיק להתמודד איתו, יותר מחושלים . לרוב.

2א. בעיניי לא כדאי לפספס שידוך מוצלח רק בגלל נתונים משפחתיים.
בהצלחה!

אם אין לה אבא - מה זה אומר עליה? מה זה אומר על הקשר שלכם? - זה נראת לי השאלה

 

 

אבל לדעתי כל בן אדם חמישי מת מסרטן

זה מצמצם משמעותית את האופציות בשבילך,במיוחד שרוב האבות של הבחורות עדיין בחיים,ואין לך מושג ממה הם ימותו

מדאיג

וגם תלוי בין גברים לנשים.
כל אדם חמישי מת מסרטן אולי בגלל התיעוש/ החשיפה לקרינה וכו'

מאתר וואלה:

 

כרבע ממקרי המוות בישראל נגרמים בעקבות תחלואה בסרטן - כך עולה מדוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסם היום (רביעי). על פי הדוח, שסוקר את סיבות המוות השכיחות במדינת ישראל לשנת 2016, 11,077 ישראלים מתו באותה השנה בעקבות המחלה. סיבת המוות השנייה בשכיחותה ממחלות לב בשיעור של 15% מהמקרים (6,399 ישראלים). רק 4% ממקרי המוות נגרמו כתוצאה מתאונות דרכים, התאבדויות ומקרי רצח.

 

זה קצת ישן,אבל מניחה שלא השתנה הרבה מאז,אולי נכון להיום,מקורונה מתים יותר?!

סבתא שלי זכתה לאריכות ימים ונפטרה מסרטן בגיל למעלה מ80...

בס"ד

זה לא גנטי כמו מחלות שדור ישרים בודקים, זה גנטי כמו שסוכרת ולחץ דם זה גנטי (לפחות למיטב הבנתי).

בכל מקרה אם יש מקרה כזה אז כדאי פשוט לברר מה המחלה (בין אם זה סרטן או כל מחלה אחרת) ולראות אם יש לה השפעות ומה הסיכויים. אני אמרתי לבעלי בדייט שאמא שלי חולה וגם אמרתי לו שב"ה המחלה שלה היא אחת היחידות בגזרת האוטואימוניות שאינה גנטית. זה הספיק לו.

לגבי זה שאין לה אבא- וול, זה תלוי איך זה השפיע על המשפחה ועליה. בכל מקרה מבחינתי זה כמו כל אירוע אחר בחיים, הכל תלוי באיך קיבלנו אותו. היא יכולה להיות בחורה מדהימה עם עוצמות וכוחות מרשימים, היא יכולה גם להיות חסרת בטחון ועם טראומה. הכל תלוי במי היא. זה דבר שהייתי בודקת בדייטים ולא בבירורים. אם היא נשמעת בחורה טובה שמתאימה אז הייתי אומרת ששווה ללכת על זה.

לפעמים זה בא משומקום אז...(מסכימה שזה מלחיץ)
2. בוודאי שהייתי ממשיכה.

נ.ב. גילוי נאות-אמא שלי נפטרה מסרטן ואני די משוכנעת שאצלנו זה תורשתי.

את יכולה לבדוק את זה בקלות. וכדאי ממש לבדוק, היום אפשר למנוע אחוזים ממש נכבדים אם עושים מעקב.

אגב, אמא שלי גם נפטרה מסרטן ואצלנו זה לא תורשתי, שזה פרט אחד להיות רגועים לגביו.

אפשר לקרוא על זה כאן - 

אונקו-גנטיקה ילדים ומבוגרים | איכילוב

סרטן ושאר המחלות המערביות הקטלניות והנפוצות שונות לחלוטין מהמחלות הגנטיות שנבדקות בדור ישרים וקופ"ח. הן תלויות הרבה יותר בשמירה על אורח חיים בריא והרבה פחות בתורשה.

1. אם זה גנטי חס ושלום אז יש אפשרות לבדוק זאת.
בדרך כלל זה לא.
(לאמא שלי יש אחות ושתי בנות דודות שהיו חולות בסרטן השד. הן סך הכל ארבע בנות דודות ושלוש היו עם בדיוק אותו סרטן.
עשו בדיקה גנטית, כדי לדעת אם גם לאמא שלי יש ממה לחשוש וגם סתם מהתעניינות ו... לא. הבדיקה הראתה שזה לא גנטי.
אין לי הסבר לכך... גם לרופאים. טוב ברפואה הטבעית אפשר למצוא הסבר אבל ניחא.
רק אומרת שזה לא תמיד קשור לגנטיקה דווקא. לעיתים זה דפוסים מסויימים של אורח חיים וכו. אבל אין ממה לחשוש)

2. אם אין לה אבא היא פחות שווה? לא הבנתי איך זה קשור לקשר שלכם.
ברור שזה משפיע.. אבל לא רואה בזה שום סיבה לחתוך קשר.

למה אנונימי?

תלוי כמובן בקשר וכו', אבל מה עם אינטרנט או סמארטפון בבית שלנו(לא מתכוון ממש בנוסח הזה-כי לא צריך הצעת נישואין)?
ממלכתיות.
הר המור(י.ה).
לגור במקום אידיאלסטי או מה שנח ומסתדר עם הפרנסה.
בנ"ע-אריאל.

יש משמעות אחרת למילים הנשגבות האלו?

כדאמר ליה אחר לר"מ, ודי לחכימא.

תנועת נוער.
ישוב או עיר.
יישוב א''י או קירוב יהודים.
שביל ישראל או טיסה לחו''ל.
קהילה מעורבת לכתחילה או נפרדת.
מידת החסד או מידת הדין (יש לזה הרבה מאוד נפק''מ!! למשל בהקשר לשאלה האם התורה היא אנושית ויורדת אלינו או שאנחנו עולים אליה)

טוב. יש עוד מלא

 

קריירה נשית  

חינוך ביתי

סגנון מגורים - למשל ישוב מול גרעין תורני 

צריכת מזון בחוץ 

שבת לבד או שבת עם אורחים 

חינוך (לאו דווקא ילדים) 

רפואה אלטרנטיבית 

שימוש בחד"פ

בחירות 

דמויות בתנך 

דוגמאות מתחום העיסוק של הצדדים 

צבא ושירות לאומי 

 

הו הנה מצאתי

בנושאים לפטפוטי סרק

"מתי אדם כשיר להתחתן"

 

נושא לפטפוטי סרק??

מביך.

מדובר על תיאור של סדר יום.

לא מעניין בת איך הולך סדר יום בפנימיה בישיבה?

לא לרמה של בשעה 8 סיימתי שחרית
אחכ מ8:01 התחלתי בלה בלה
ב9:00 הכנתי קפה

כתוב למטה שזה מיועד לחתנים ולא לכלות, אז את לא צריכה

 

 

(חתנים וכלות? להיפך זה מיועד ללפני, מה הבעיה לכתוב בחורים ובחורות)

הגיוני מאוד שזה מיועד מראש לכאלה שלא חושבים ככה.

לא הכל שם הייתי שואל,

אבל יש הרבה שאלות שרלוונטיות לכל מיני סוגים של אנשים 

פעם הכרתי בחור שהיה ישן ביום וער בלילות

ובהתחלה הוא אמר שהוא מחפש מישהי שתסכים לו ללמוד בלילה ולישון ביום.

 

כנראה שיש מקרים שכדאי לשאול את זה חח

 

אבל תכלס, לא חייבים לשאול הכל מהרשימה

זה רק הצעות. 

המקום הראוי לסמכות רוחנית (רב)

ביחס בין לעשות מה שצריך ללעשות דברים מתוך חיבור נפשי

היחס לחברה מעורבת

היחס ללימודי חול לימודי קודש

היחס לרגש בעבודת ה'

היחס לנבחרי ציבור (מוסרית, ערכית, הם צריך ליצג משהו וכו)

היחס לקריירה - לבחור במקצוע ערכי? כל מקצוע הוא ערכי? וכולי

רק אעיר שבעיניי שאלות של so do you רציניות וחשובות לא פחות מהרבה מהנושאים שעלו כאן

יכול להיות שבכלל לא התכוונת לזלזל, אז תמחקי את מה שאמרתי

לכן מה שנשים באמת מחפשות זה גבר יציב כמו שהיה תמיד אבל עם אינטיליגנציה רגשית מפותחת. שמבין בעולם הרגש אבל יודע להתגבר עליו כשצריך ולא להישאב לתוכו.
ברור גם שזה האידיאל- לקחת לעצמנו את החוזקות של שני המינים. להיות אדם שלם (עד כמה שניתן).

באגף השני זה הרי ברור- אף גבר לא ירצה אישה חכמה שיודעת להתנהל ואסרטיבית אם זה בא על חשבון העדינות, הרוך והאמהות שלה. אז למה כשמדובר על מה נשים מחפשות בגברים זה לא ברור?

זה אחד מהתיקונים של הדור שלנו. גברים נולדו והתחנכו ליותר רגישות, וזה מצויין, רק צריכים לדעת לאזן את זה. יש כאלה שזיווגם תלוי בזה ויש כאלה שיעבדו על זה יותר אחרי החתונה.

"באגף השני זה הרי ברור- אף גבר לא ירצה אישה חכמה שיודעת להתנהל ואסרטיבית אם זה בא על חשבון העדינות, הרוך והאמהות שלה. אז למה כשמדובר על מה נשים מחפשות בגברים זה לא ברור?"

אתה מניח שכל הגברים אותו הדבר וכל הנשים אותו הדבר. או שגם אם לא כולם אותו הדבר- כולם צריכים להתיישר לאמת מידה גברית או לחילופין לאמת מידה נשית.

מאיפה הנחת היסוד שלך?

אני דווקא רואה מגוון מאוד גדול גם אצל הגברים וגם אצל הנשים

גבר הוא גבר ואישה היא אישה. וזה יתבטא בצורה אופיינית כזו או אחרת. וראיתי את זה גם במקרי קצה, של נשים מאוד חזקות ואסרטיביות ושל גברים רגישים.
אז נכון שיש הבדלים בין אנשים, והרבה, אבל יש נקודת מוצא, בסיס, שנכון תמיד ברמה זו או אחרת.

לכן אני פשוט חושב שהפתרון לבלבול הגברי המוצג במאמר לא יהיה להתלונן על הנשים ולנסות לגרום להן להשתנות, אלא עבודה של הגברים עצמם (בעיקר), במסגרת האפשר כמובן. גם מי ששונה מהמיינסטרים, לדוגמא גבר רגיש מדי, צריך לעבוד על זה (זה נכון גם לאישה, אבל בפרט לגבר). כי גם אם תהיה לו אישה אסרטיבית וחזקה, בסופו של דבר היא גם תצטרך ממנו שדר של יציבות ברמה זו או אחרת ולא רק תמיכה.

ואשה מאוד שכלית זה לא טוב?

וואו... לא מסכים. לכל אחד יש מידת אמצע שונה שאליה הוא צריך להגיע.

פשוט בד"כ יותר יבלוט בגברים עודף רגשיות ובנשים עודף שכליות.
וכמו שכתבת לכל אחד (אדם פרטי) יש מידת אמצע שונה.

וזה רק בשביל הדוגמא. יש בתים שגבר הוא הרגשי והאישה השכלית ומצויין ומאוזן להם.
אבל גם שם תהיה בטוח שמאפיינים גבריים/נשיים טיפוסיים כלשהם באים לידי ביטוי (לדוגמא מחמאות, רצון האישה להיות יפה בעיני בעלה וכו').
וגם ממה שראיתי, אישה שכלית זה לא באמת כמו גבר שכלי.

כי היא 'פחות נשית'...
על זה אמרתי..
והרי אתה רואה שגם כאלה מתחתנות ב''ה וגם גברים מאוד רגישים מתחתנים ב''ה.

משמע שבעיניהם הם לא 'לא נשיים' או 'לא גבריים'...
ב''ה שחושבים ככה. שיש גם צד שה' ברא אותנו שונים. ורוצה שנהיה כאלה, ומצד שני- זה לא סותר את עבודת המידות

כתבתי שגבר לא ירצה אישה שאין בה רוך, עדינות ואמהות. זה לא סותר שכליות.
אבל גם פה אתה צודק ולא הייתי צריך לכתוב "אף גבר".

גבר רגיש הוא לא חלש
בחורה שמתקשה לקבל היא לא גברית

אבל שמחה לשמוע שטעיתי

מאחלת לנו חתונה שמחה שמחה כמו שהייתה להם. שמחה גדולה ואור בעולם.

אמןן!

לפני גיל 18 אפשר להתחתן גם מסיבות אחרות?

 

 

 

אבל אצל רוב האנשים אישור הורים הוא לא הבעיה

עם עורך דין והכל.. וחו"ד של עו"ס

בארהב הגיל החוקי לשתות אלכוהול הוא 21,
בעוד הגיל המותר לקיום יחסים נמוך בהרבה

בארגנטינה ניתן להוציא רשיון נהיגה בגיל 16, ולהתחתן רק יותר מאוחר


יש איזשהו בלאגן לא ברור מבחינת מידת האחריות של פריווילגיה מסויימת, והגיל המאפשר אותה

בארץ הקטנה שלנו, לכל הפחות, אין דבר כזה.

מה שכן, יש ''גיל הסכמה'', ממנו ניתן לקיים יחסים גם עם פרטנר מבוגר יותר, ללא הגבלה של פער הגילים (גיל אחד, הרבה גילים. גילאים זו טעות).

בישראל, גיל ההסכמה הוא 16, ובכל מקרה מותר לקיים יחסים כאשר הפער הוא 3 שנים ומטה, כל עוד הצעיר/ה בגיל 14 מינימום.

במילים אחרות:
בת 15.99 יכולה להיות עם מישהו בטווח הגילים 14-18.999.

בת 16 יכולה להיות עם מישהו בטווח הגילים 14-120.

מתחת לגיל 14 עם פרטנר בגיל דומה או קצת בוגר יותר - עד כמה שאני יודע אין חוק ברור, וכל מקרה לגופו (לא יאשימו בן 14.3 שקיים יחסים בהסכמה עם בת 13.7, למרות שרשמית זה אסור, אלא מקסימום יעבירו שיעור להורים שלהם).

אם שניהם מתחת לגיל 14 הרי שלפי החוק שניהם עבריינים, אבל ברור שלא לזה הייתה כוונת המחוקק (שממילא קבע את גיל האחריות הפלילית מעל גיל זה), וכאמור זה לא יגמר בתיק פלילי אלא בהדרכה להורים (אלא אם כן ההפרש גדול, למשל 13.5 ו-8).

כלומר בגיל 13 מותר לקיים יחסים, אין שום חוק האוסר על כך.
יש חוק האוסר על קיום יחסים עם בן 13, אבל זה משהו אחר.

התחתנתי לפני 18 רק כי רציתי....

לא הבנתי למה התכוונת.

לא מתפשרים על בן זוג

את יכולה לנהל איתו קשר רציני שתוכלי לסמוך עליו בכל מה שקשור לקשר ולרגש?

אולי יש דברים שהוא עוה עליך בהם?

יכול להיות שהערכה שלך כלפיו יכולה לבוא ממקום אחר שלא בדקת? - זאת נראת לי שאלת המפתח.

כי לא נראה לי שיש לך רצון לנהל זוגיות ללא הערכה.

 

הרבה פעמים חוסר הערכה יכול להיות סובייקטיבי מאוד והסתכלות שונה אולי יכולה להפך את הדברים. אולי.

אני מעריכה דברים אחרים, את האהבה, הנתינה, הרצון להצליח, השמחה, הקלילות ... אבל מרגישה שזה לא הערכה שמספיקה לי בשביל בעל.
אני רוצה להתגאות בו, ואין לי את זה איתו ...
אולי זה קצת גאווה והכול אבל ככה זה מרגיש.

למשל- הוא צריך להיות מושלם בדברים מסוימים כדי שתעריכי אותו? במה?

אני חשבתי קצת על זה בדייטים עם אנשים אחרים.

הערכה שלי נובעת לאנשים שעשו משהו עם החיים שלהם, שעשו משהו ערכי, משמעותי, הצליחו באישה משהו, נלחמים עבור משהו, יש להם חלום ערכי כזה.
ולא רק לעבוד ולהרוויח כסף.
ואני מעריכה שאנשים עם שכל, והם יודעים מה ואיך הם רוצים ויש להם באמת הפוטנציאל להגשים את זה.

מנגד, לא אוכל להיות עם בחור שאין לו אמפתיה, לב, נתינה, שזה דברים שהם בסיסיים בשבילי היום בקשר, אך לא הייתי מגדירה את זה הערכה כמו משהו טבעי.

שהצליחו במשהו?
או אנשים שפועלים עכשיו על פרויקט?

ומה עם אנשים ערכיים שמה שמניע אותם נגיד זה חסד בכל מה שהם עושים?
כי תיארת את זה כניגוד- 'מנגד'. אז אני מבין שזה נגיד בעינייך לא משתווה

אבל זה לא היי חסד אצלו, זה היה רק לקרובים שלו.

זה הכי חסד שבעולם...
לא חוכמה ללכת להתנדב. הרבה יותר חוכמה לעזור בבית, לשים לב לחברים שלך, למשפחה, לקרובים אליך.
צריך להתנדב, אבל זה לא חוכמה גדולה..

אולי את יכול לשאול -

למה אני רוצה את זה כ"כ?

מאיפה זה נובע בדיוק?

האם זה ישפיע ישירות על יציבות הזוגיות?

האם זה ישפיע על העניין היום יומי בזוגיות העניין הזה?

האם זה רק 'מבחן סף קבלה'?

האם זה משהו שלא מרגישים ביום יום?

אם לא - איפה מרגישים את זה?

תטכלי לתת דוגמא מעשית?

 

אני באמת צריכה לעבור על השאלות האלה אחת אחת. אם יש לך פניות לדבר עוד אז אשמח ממש, לכוון אותי קצת יותר, איך להגיע להחלטה שלי.

אני בן רק שתדעי חחח

עדיין לא הבנתי איך שולחים לפרטי, לא נמצאת פה הרבה.
אשמח אם תשלח לי

תנסי לחשוב מתי המחשבות האלו עולות לך..

משתפת מהמקום שלי.. ממש לא בהכרח שנכון לגבייך!

גם לי היה קשר רציני שלקח לו טונות זמן לצאת לי מהראש..

שמתי לב שהרבה פעמים תחושת החיסרון או ההיזכרות בו עולה לי ברגעים קטנים שלי, ברגעים של לבד, שצריכה הערכה, שלא מספיק אוהבת את עצמי... (לא בהכרח רגעים דרמטיים.. סתם אפילו נמצאת בסיטואציה שגורמת לי כיווץ בלב ש'לא קשורה לפה', ואז יכול היה לעלות לי שוואי למה נפרדנו- כשזה לא במאת קשור, הסיטואציה מהווה טריגר לגעגוע לתחושה שהיתה לי טובה)

 

הנקודה היא שחשבתי באמת שזה לא מתאים, ועם זאת זה צף ועלה די הרבה, ואז הבנתי שאני פשוט רוצה חום הערכה ואהבה שכרגע חסרים לי, והקשר איתו אז בזמנו העניק לי את זה, וברגעים האלה של החוסר המוח שלי בתת מודע מציף לי את הבנאדם שהעריך ואהב אותי פשוט ככה... אבל זה לא שבאמת באמת עשיתי טעות...

 

יכול להיות שזה גם אצלך ככה ויכול מאוד להיות שלא ושאת באמת צריכה לחזור אליו

מציעה שתשבי ברגעים טובים שלך עם עצמך ותחשבי על זה בצורה נקיה, שלא ממלאת חוסרים.

בהצלחה!

ברור כשהכול מושלם לי אז אני לא חושבת על זה.
אבל יש כול כך הרבה רגעים של דייטים כושלים, של חוית הלבד, של רצון להתקדם, של לחץ פנימי כזה, מה יהיה ? אולי כבר היה עדיף ?

אם את מעדיפה אז אולי בפרטי, איך את עם זה עכשיו ? הפסקת לחשוב עליו לגמרי ? מתי זה היה ? התחתנת כבר מאז ?
תודה

כותבת רגע עליי (אל תמהרי לקחת לעצמך)-
היה מישהו שיצאנו הרבה זמן ובעיקרון החלטנו להתארס (הקב''ה סייע שאיכשהוא זה התמוסס ונגמר לפני שסיפרנו להורים וכו'..).
לא הערכתי אותו מספיק. ובמהלך הקשר התלבטתי המון ואולי עבדתי על עצמי שהנה זה הולך ומשתפר הנק' הזו ואני מעריכה אותו יותר, ובמבט לאחור- לא קרה, אז אני מודה לה' שזה נגמר. והוא בחור מדהים! והיה לנו חיבור מדהים ברמה של לדבר שעות ולעשות שבת ביחד, ונמשכנו אחד לשנייה..

אבל בעיניי הערכה זה קריטי בנישואין!!! גם דיברתי על זה עם מישהי שאני סומכת עליה והיא מכירה אינסוף סיפורים וזוגיות וזו דעתה, שקשר חייב הערכה.

אלא אם כן את חושבת שזה משהו שאפשר להבין את השורש שלו, ואז אולי ללכת למטפלת שתעזור לך להבין מאיפה זה נובע ואולי יש סיוכי לשנות את זה. (נגיד שיש לנו בראש שאם מישהו קטן מאיתנו בגיל- יהיה לנו יותר קשה להעריך אותו..).

אני יודעת שחייב הערכה, אבל יש דרך לעבוד על זה ? באותו רגע הרגשתי שזה גדול עליי אבל אולי עכשיו ?
ובכללי, האם זה באמת נכון לצאת עם מישהו עם ככ הרבה פערים ? זה מפחיד אותי.

מעניין אותי כם לגבייך, איפה את עומדת עם זה עכשיו ? את יכולה גם בפרטי אם עדיף

אם לא- באמת חבל לנסות ולהתפשר

זו הגישה שלך כלפיו?
זה לא הוגן כלפיו

סליחה שהפניתי את השאלה אליו ולא אלייך, זה נראה לי יותר נכון במקרה הזה.

הייתי מאוד כנה איתו כול הקשר והוא ידע מה אני מרגישה ובאמת כשהוא הבין שאין הערכה הוא זה שהעדיף להפסיק את הקשר.

אבל אני לא יודעת, אולי דברים יכולים להשתנות ?

בינתיים מנסה להבין מה נכון לי, אם הוא לא ירצה זה כבר יהיה משהו אחר.

לגרום לו שוב להתאכזב ואולי להיפגע

אבל מה לעשות עם הרגשות ? עם ההתלבטות ?

אמרת שמבחינתך אין לך מספיק הערכה כלפיו ברמה שתרצי ליצור איתו קשר לחתונה.
אז אפשר לעבור הלאה

כי יש הרבה דברים טובים בו למרות שאין הערכה.

השאלה היא האם יש לו פוטנציאל להתפתח מבחינתך ולהיות ראוי להערכתך והאם את מוכנה להיות איתו בתהליך שהוא עובר ויעבור וגם לעזור לו.

...

צריך להתגבר ולהמשיך הלאה. כנראה שאתם במקום אחר בחיים ומשם הפערים וזה קשר בלי היתכנות אמיתית, ורק בגלל החוסר שאת מרגישה והאופי הטוב של הבחור את חושבת שאולי.
בעז"ה שתמצאי בקרוב מישהו שיהיה בו גם וגם ותהיי מאושרת

שיהיה בניין עדי עד

בעז"ה בקרוב אצל כולם פה!

יש כאן בנות שעדיין לא מעוניינות להתחיל לצאת, או אותי (ובטח עוד כמה) שבהפסקה עד שהנגיף יעלם

(זה כמובן בצחוק, זה נכתב בפורום ולא באופן פרסונלי אז ודאי אין בעיה )

זה נותן תקווה לאחרים

הייתי רוצה לדעת על כך, ולא הייתי רוצה שמישהו יוותר על החלומות שלו "בגללי"... 

 

זה נשמע בומבסטי..

זה מתוך ריצוי? מתוך שיעבוד? או מתוך חירות? בחירה אמיתית?

כי תמיד הוא ירגיש בעמדת המוותר וזה לא כזה כיף

וזה גם ישמח אותי אם זה אמירה של "ממש רציתי מישהו שהוא __, אבל אתה כל כך טוב שהחלום הזה הוא בכלל לא משמעותי כלפי מה שאני מגלה שאפשר לקבל"

 

וגם אם זה "אני יכולה לוותר על __. לא כואב לי לוותר. אבל אולי ליום הולדת תארגן לי משהו שירגיש כמו" זה גם כן הבעת אמון

@השתדלות !

 

זו יכולה להיות פלטפורמה מאוד מיוחדת להכרות בסיטואציה הנוצרת 

 

 

להכיר או לבנות קשר כלשהו בזום. במיוחד אם מדובר בפגישות ראשונות.

אולי באמת מי שהצליח שיספר לנו איך עושים את זה...

אני נראה נורא בזום. אין סיכוי שבחורה תרצה להמשיך איתי לפגישה כזאת נוספת

(תמיד אפשר למצוא מישהו עם מצלמה טובה במחשב ולעשות דרכו שיחה או במצלמה של הפלאפון שהיא פחות נוראית..)

באופן כללי איך אפשר להכיר בן אדם באמת ולפתח קשר רגשי למישהו שאתה לא רואה וחווה אותו לידך...?

כשדיברתי על הפוטוגניות התכוונתי לרמוז גם על כל ההתנהלות... יש התנהלות מאוד 'פוטוגנית' כזאת, מאוד 'by the book'. הכל פיקס , הבנאדם יודע בדיוק איזה משפט לשלוף מתי ואיזו תגובה תתקבל הכי טוב וכו'. קצת כמו רובוטים כאלה. לאנשים שמתנהלים ככה, וטובים בזה- זום יהיה סבבה.

לאנשים שמתנהלים בצורה יותר אנושית ולא מנפחים וכו' ויותר אותנטיים- יהיה יותר קשה בזום עד בלתי אפשרי.

שבוע טוב! החלטתי לכתוב, ואני רוצה שתקראו - לקראת נישואין וזוגיות

זו בהחלט חוויה מעניינת ומהנה
שמעתי גם על אנשים שהתחילו מרחוק וב"ה הצליח (יש גם כאלה שהתארסו עוד לפני שנפגשו פנים אל פנים אבל אני פחות בעד חח)

זו פתיחה מיוחדת לקשר, אני ממליצה

זה משנה את נקודת ההתחלה של הקשר?

אלא אם כן יש משהו ספציפי שאתה רוצה לדעת.

כמובן שלכל דבר יש יתרונות ויש חסרונות.
אני לא אומרת שזום יותר טוב מפנים אל פנים. אבל חשוב לראות את היתרונות שיש בכלי הזה ולא לפסול אותו.

שזה דווקא יביא בדיוק את ההיפך- יותר שטחיות לקשר, לפחות לפגישות הראשונות.

בעצם אני אשאל ככה- מהם הכישורים הנדרשים (מהגבר או שזה לא משנה) בעינייך בשביל להצליח לעבור את הפגישה הראשונה בזום בשלום?

אי אפשר להגיע לעומקים, לדבר על עניינים אישיים יותר. למרות שאני אישית ממילא לא אוהבת לנסות להיכנס לעומקים בתחילת הקשר ודיבורים גבוהים.
אז ברור שאני לא בעד יותר מדי זום ושיחות וידאו במקום דייטים, אבל אם אי אפשר להיפגש- זה לא רעיון כל כך גרוע ליישם כתחליף זמני.
מדברים על מה עשית היום, מה דעתך בעניין כך וכך.

צריך המון המון זרימה, ולא להתבייש. גם הומור על הסיטואציה ולדבר בגלוי על כמה שזה מביך וכו' זה נחמד ברור לי שזה לא מתאים לכל אחד, רק היה לי חשוב להביא את הצד שלא פוסל את זה על הסף.

לחלוטין לא ממליץ על זה. לפחות לא בשלבים ראשונים של קשר (ראשונים, מבחינתי, עד דייט עשירי לפחות). 

זה לא טבעי, לא טוב, ומבאס. כמה שזה קשה, במקרה של סגר אז או לא להכנס בכלל לקשר לפני, או שאם נכנסתם, להשהות אותו ולהמשיך אחרי זה. 

עדיף אפילו לדבר בפלאפון על לדבר בזום כי בפלאפון לפחות אין את המחשבה כאילו זאת באמת פגישה כי לכאורה רואים זה את זה... לא, זה לא פגישה!

ניסיתי את זה פעם (לא בסגר)

כאילו.. אח'כ, כשבאים לפגישה אמיתית-
פעם ראשונה רואים אחד את השני. יש מבוכה (מניח שגם אחרי זום זה יהיה ככה...), תחושה של התחלה. אבל ביזבזתם את החלק של ההיכרות הטכנית כבר בהתחלה..
בקיצור, תתחילו בפגישה לדבר על הטכני? זה חוזר על עצמו... יהרוס את הפגישה. תדברו כהמשך לפלא'? על עניינים יותר עמוקים קצת? יהיה פער בין השכל למה שהנפש מרגישה...

בקיצור. לא ממליץ... עם כמה שזה כואב, אם לא נפגשים ממש (כלומר אם לא עובדים על שוטרים או הולכים נגד החוק...) כדאי להמתין לסוף הסגר.

ככלל, גם לא ממליץ על התחלת קשר בפלאפון - רק אמרתי שבבחירה בין זום לפלאפון, פלאפון לפחות לא נותן אשליה של מפגש ממש.

אבל ספציפית למה שכתבת לעניין על מה נדבר בפגישה הראשונה אם לא טכני - דווקא להיפך, עצם זה שכל הפגישה הראשונה סובבת בעיקר כמעט רק סביב הטכני, זה דווקא הדבר המבאס. זה לא קודש. כן, אפשר להתחיל פגישה ראשונה כאילו היא שנייה, כשהמידע העיקרי כבר קיים אצלך ולא משנה מאיפה. להבדיל, הרי גם זוג שיוצא אחרי שכבר הכירו באופן טבעי ורק אז מחיליטם לצאת רשמית - הוא יוצא בלי שתהיה "פגישה ראשונה טכנית". אז למעשה אני לא מסכים עם הגישה הזאת. הלוואי שהפגישות הראשונות שלי היו פחות פגישות ראשונות ויותר פגישות כיפיות. אולי זה היה עוזר לי לקשרים יותר משמעותיים וארוכים. 

לבין הרגשת הנפש

דווקא עבורי אני מרגישה מעין הדרגתיות מסויימת שאני חושבת שנחוצה לי.
ואני לא חושבת שזה קשור לפוטוגניות-
אני לא בחורה הכי פוטוגנית, ודווקא הרגשתי שהייתי נראת אחלה.
ברור לי כשניפגש זה יהיה מוזר, כי אנחנו אמנם מכירים אבל לא לגמרי...
אבל בהחלט שזה דורש זרימה של שני הצדדים, להביא משחק, ופשוט בעיקר לזרום...
זה תלוי באופי של אנשים, כי אני לא הייתי רוצה להוביל את כל השיחה בזום ולדובב את הצד השני, ויש אנשים שזה יהיה קשה עבורם ליצור שיחה בזום עם אדם שהם לא מכירים.
ועוד נקודה חשובה-
לפעמים יש בעיות בזום, בעיות קליטה(ביו"ש וכו'), ולכן צריך לסדר את הכל לפני, וגם אם קרתה פשלה(התחלנו את הזום שעה אחרי שקבענו בגלל בעיות...) אז לקחת בקליל.

בס"ד

 

אני רואה שהתגובות פה ממש חלוקות , אז קצת קשה לי להגיע למסקנה.

אבל אולי פשוט זה משהו אינדיבידואלי שלאחד יכול להתאים ולאחר לא.

למרות שנראה לי שבכללי יותר המליצו נגד מאשר בעד.

 

תודה רבה לכל מי שהגיב

ורוצים פידבק על זה

זה לא באמת משנה מי מתחיל לדבר על זה...
הקשר הוא משותף, עבודה משותפת לא רק של הבחור או רק של הבחורה

מה הופך את זה לתפקיד של גבר ולא של אשה?

נשמע מדברייך שאת רוצה כבר לפתוח את זה אבל מחכה שהבחור יעשה את זה...
אז אם את רוצה לפתוח- את יכולה גם להיות היוזמת..
פעם הוא יוזם ופעם את יוזמת. איך שטוב לכם.. אין פה עיקרון קבוע לדעתי

אני רוצה לפתוח לא כי אני בטוחה בקשר ... כי אני רוצה לשמוע איפה הוא נמצא

כשיש משהו שמפריע לך או חשוב - צריך לפתוח ולדבר על זה. זה נכון הדייטים וזה נכון בנישואין. אל תחכי שהוא יעלה את זה כי את לא יודעת מתי הוא יעשה את זה.

בטח לא בשלב שהוא יותר מתקדם בקשר.

אני לא אומרת לך להציע לו נישואים
(גם זה כשאין ברירה אין ברירה..)
אבל בהחלט את יכולה לפתוח כזו שיחה.

אם זה מפריע לך תבררי בדיוק את הנקודה הזאת איתו, לכי תדעי מה תגלי. אולי זה לא נורא כמו שזה נראה.

פשוט חוסר מודעות שהוא צריך לפתוח

אם את רוצה שיהיה לו מודעות לדברים שחשובים לך (בכללי בהמשך, לא ספציפית כאן) אז תביאי אותם למצב שזה במודעות שלו.

אולי המקרה הזה זה התחלה של לתרגל להגיד מה מפריע לך כדי שבפעם הבאה הוא ישים לב לדברים האלה מראש.

אם הבחורה רוצה להעלות את זה ומרגישה בנוח, אדרבה - זה מצויין. למה לחכות שהבחור יזום?

עד כמה זה חשוב לדעתכם לדבר על הקשר בכלל?
במצב שהמשך הקשר מאוד ברור..
כמה נכון לעלות את זה? או שפשוט לתת לדברים לזרום?

וזו גם לא צריכה להיות שיחה רשמית ופורמלית, זה משהו שהגיוני שיעלה בטבעיות... להגיד מה טוב, מה עדיין צריך לברר, האם יש חששות? משהו שמפריע? מה כיף לי בקשר הזה, מה אני מעריכה בצד השני וכו' וכו'.
שוב - בעיני זו ממש לא חייבת להיות שיחה ממוקדת על הקשר, פשוט שכל אחד ידע איפה הצד השני עומד ומה הוא חושב ומרגיש לגבי הקשר בכללי. התנהלות כנה ונעימה זה ממש חשוב לדעתי

זה מאוד יוצר פתיחות וקרבה ומקדם...

ולא נראה לי עקרוני בכלל מי "פותח"

ולפעמים יודעים ולא צריך לדבר

אולי באמת פשוט אין צורך לדבר
מאוד ברור לנו שממשיכים

תגרמי לו לדבר על זה.

יש כאן אפשרות לחיפוש..

וגם אולי נצליח למצוא לך את הכותבת

מי צריך להתייחס- השדכנים או אנשים בכלל?
חרדת קודש באיזה קטע?

מצרפת קטע למחשבה שראיתי - לקראת נישואין וזוגיות

אם כן, תקראי בתגובות.
אפשר למצוא אותה בפייסבוק וכתבו שם שהיא הסכימה להעביר, לא יודעת אם זה היה אישור כללי להעביר או ספציפי.


@צהרים מתארת לעצמי שזה זה

והנה הפוסט המקורי מהפייסבוק

שירה ויסרוזן

הזיה.

אבל יש סגר מלא עכשיו, לא?

יש מישהו שתיאם והלך למיני ישראל ויכול לספר איך היה?

כמובן צריך לבדוק מראש כל מקום וזמן עכשיו. זה משתנה בקצב מסחרר

אפשר לאפות ולהכין אוכל טעים ומפנק לימים הראשונים שלא תיפגשו. במקום מתנה חפץ- מתנה אוכל.
ותכלס לא חייב כלום..

שיהיה בהצלחה ובמזל טוב ♥️

עוגה

מכתב

ואולי אפילו ציור חחח

בהצלחה

אפשר קופסה עם מלא פתקים שכתוב דברים שקשורים לשניכם אן כל דבר משמח אחר

שתזכו לבנות בית טוב ושיהיה לך שלום בית אמתי וכנה, ושתזכו שהשכינה תהיה בביתכם אמן.

הרעיון שלך מקסים!

ואם את רוצה מתנה את יכולה להזמין לו משהו עם שליח אבל לדעתי המכתב והעוגיות שתכיני הרבה יותר שווים!

 

אם ב"ה יש קשר טוב ושמחים אחד בשני זה הכי חשוב.

גם לי וגם לבעלי לא היה כ"כ ראש לזה, והייתה תקופה לחוצה וגם סתם זה קצת פחות האופי וב"ה נשואים באושר...

לקרוא ספרים
לראות סרטים (אם את רואה)
לבשל/לאפות
לעסוק בתחביב שאהוב עלייך
לצאת להליכות- מותר בסגר, ויש מספר יתרונות לעשיית פעילות גופנית בסגר: ספורט משחרר אנדרופינים שזה הורמון הגורם להנאה ושחרור מתחים וכך משפר את מצב הרוח, בנוסף, זה יעביר לך את הזמן, ויאפשר לך לראות קצת אנשים, לראות ירוק מסביב וכו'

בהצלחה

המתיישבים של קטאן

הוא היה פתוח בזמן שהקניונים היו סגורים, אבל לא יודע מה המצב שם בסגר.

המזג אוויר עכשיו מעולה לפגישות בחוץ, בפארקים או סתם טיול ברחובות הבירה..

ובשטח לא נראה שיש סגר.

בהצלחה~

אבל כן הייתי נזהר מהמרכזית, ומרח' יפו בכללי.

כדאי להיות עם תירוץ מוכן.

❤

"כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את הבערה"
וידוע המשל על הקב"ה שנתן לשרוף את בית המקדש ולכן הוא חייב לשלם לנו כפליים כלשון הפסוק "שלם ישלם".

ו @הפי סליחה שניצלשנ"ו ככה.

בעיקרון יש בעיה גדולה אני רק אזרוק את זה עליך ואברח
''אין שום יאוש בעולם כלל''
רבי נחמן אומר שאין אז אין. כניראה זה משו אחר. יאוש זה לא.
לדעתי יש איזה חתן שלך מסתובב איפשהו בעולם ומחפש אותך. הוא בדרך. תתכונני