פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 377)

בס"ד

 

אם זה משהו שהוא קריטי בעיניך אז לדעתי פעלת נכון.

בגדול נשמע שאת צודקת... ולכן עשיתי מה שעשיתי.

 

מצד שני,

כשזה קורה מתחילים לעבור בראש כל הסיפורים על ההוא וההוא שבת הזוג שלהם התחזקה

או שהם מסתדרים וטוב להם

עכשיו תחשוב על ההוא וההוא שבת הזוג שלהם *לא* התחזקה... ואז אולי דווקא תתעודד מההחלטה שלך.

אם אנשים קיבלו החלטות מתוך הנחה שבת הזוג שלהם תתחזק - אז הם עשו שטות, אפילו אם בפועל היא באמת התחזקה.

בס"ד

 

זה לשחק רולטה- או שכן יקרה או שלא יקרה אבל לשום כיוון אתה לא יכול לדעת. מסכימה עם "עוד סתם אחד" שזאת נקודת פתיחה מאד לא טובה לקשר. 

אם זה לא היה דיל ברייקר מבחינתך אז הייתי עוד איכשהו מבינה, אבל ברגע שזה ככה אז טוב שחסכת את זה מעצמך וממנה.

 

מקווה שפעם הבאה תבוא זאת שמתאימה לי 

בס"ד

 

בסוף זה קורה לרוב המוחלט של האנשים.

שנכון לחלק בין מה שאנחנו רוצים להשתנות בו או לקדם אותו ופועלים לשינוי כזה גם אם הדרך עוד ארוכה, לבין דבר שאנחנו רוצים לשנות או לעשות בתאוריה אבל לא מוכנים לוותר עליו או נותנים לו לגיטימציה כלשהי.

לדעתי פעלת מעולה.

במקרה הזה מישהו שמכיר אותך.. למשל רב ..

אם זה מתחיל ככה לך תדע איך זה יגמר,לדעתי היות שאתה בחור חזק עם השקפה

תורנית ברורה אל תוותר ותמשיך הלאה,בעזרת השם יבוא לך משהו טוב כמו השקפתך,

כי אני יודעת כל אלה שהתפשרו לפני החתונה רק הפסידו בגדול,בהצלחה רבה לך.

כי היא מתחזקת (ככה היא אמרה לפחות) וזה חלק מהדרך קדימה

זה לא מישהו דתי שהתחיל ללכת אחורה -שפה באמת לא יודעים איפה זה יגמר.

 

ואת צודקת, לא התכוונתי להתפשר, רק אמרתי אולי כשנצא ונתחבר היא תשנה את דעתה.

להתחתן ככה אין מצב. 

בס"ד

חבל לשקוע בספקולציות, אם אתה לא מתפשר אז אין עניין לצאת מתוך מחשבה שהיא תתפשר. טלוויזיה זה לא משהו שאסור במובהק אז זה לגמרי להיתלות בתקווה קלושה מאד.

קודם כל כמה ההצעה הזאת נראת לו.. והאם יש לך הצעות אחרות על הפרק.. וגם תלוי בבחורה מי היא?
כמה הפרטים האחרים טובים כדי לגמד את הפרט הזה ,האם בשאר הפרטים הבחורה טובה פלוס?.

לדעתי אני לא יכולה להגיד לך תפסול.. לא מתאים!
אלא לשקף לך במידה שאתה הולך על זה -אתה תראה שיש ביניכם פער , האם זה פער שתוכל לחיות איתו?

אני לא יכולה לענות על זה רק אתה.

עוד עניין, אני באמת חושבת שאנשים שבאמת מכירים אותך ואולי רב יכול לעזור לך במקרה הזה באמת בצורה שהיא מטיבית אם תביא לו את כל הסיפור והפרטים על הבחורה..

אם יש לך קו אדום שווה לשתף את הבחורה.

אני מסכימה עם ענבל לגבי הקושי בלא לצאת עם מישהו בתקווה שהוא ישתנה..
אבל אם יש לה כבר רצון לשינוי לפני החתונה אולי שווה לראות ..

בס"ד

 

זה לא אומר שהיא בהכרח לא תרצה טלוויזיה. גם דתיים מחזיקים טלוויזיה או רואים סדרות במחשב. אם הוא לא רוצה אחת כזאת בכלל אז חבל. אם כולם פה סומכים על זה שהיא תתחזק ותסכים אז מקסימום שיבדוק שוב עוד חצי שנה אם משהו השתנה. מאחלת לו בכל ליבי שעוד חצי שנה זה כבר לא יהיה רלוונטי.

יתכן מאוד שאותו דבר יקרה עם טלוויזיה. הרצון יבנה עם הזמן (גם בלי קשר אליך). אתה הרי מכיר את הקשיים.
זה תלוי גם מה היא רואה עכשיו בטלוויזיה.

לדעתי, תיפגש ותראה אם בשאר הפרמטרים יש הערכה, חיבור וכימיה ושווה לקחת את הצאנס.

אבל אני מציעה לך לא לבנות על בסיס זה שינויים עתידיים..
אני מכירה המון בנות בעיקר בנות שבאות מבית מסורתי (וגם בנים) מקסימות ששומעות שיעורי תורה לפעמים להנאתן או שיש להן רגש וחיבור אבל זה נעצר שם.
לדעתי עשית טוב ונכון.
אם היית רואה מול העיניים תהליך של שינוי ממשי שבא מצידה ורק מצידה זה משהו אחר.

בסוף כשנפגשתי והחלטנו כבר על חתונה וכו'
מדברים כל הזמן כדי להכיר יותר
וממילא באים אחד לקראת השני.



אבל
שינוי לא בא לבד
וגם לא מתחתנים על דעת שיהיה שינוי.


צריך לבדוק אם אני מקבל את המצב ורןאה את עצמי חי באותו מצב בתור נשוי.

שעם הזמן תמצא את עצמך עם מנוי לנטפליקס. 

(:

 

אני חושב שאם זה היה הפוך, שבחורה שואלת לגבי גבר, זה היה יכול להסתדר.

אבל במצב של היום, עם כל הלחצים, תהיה

מוכן לכך שהיא לא תשתנה בקלות.

 

לגבי החלטה, זה תלוי בגילך, בפתיחות הדעת, בבגרות להכיל ולשפוט לכף זכות

אחרת זה עלול להציק לך. ואז תעיר לה. ואני לא יודע אם יצא לך פעם לקבל כפכף לראש

אבל זה מאזן אותך יופי. 

תצפה בנטפליקס מאוזן. (:

 

 

 

חפש את ה"עקרונות", לא את ה"פרטים"...
מכנסיים וטלוויזיה זה פרטים שמבטאים את המיקום שלה כרגע מבחינה דתית. תבחן האם העקרונות שלה מובילים לרצונות שלך, כי בטוח שעכשיו היא לא שם ולכן היא גם לא תוכל להתחייב לך על טלוויזיה (גם על מכנסיים אגב...)
ואם היא תתעלה מבחינה רוחנית ולא תרצה בכלל טלוויזיה? תרגיש פספוס?
אני ממש לא הולך להגיד לך מה לעשות. כל מקרה לגופו.
פשוט הנקודה שלי היא, שצריך לבחון את העקרונות של בן/בת הזוג ולא פרטים מסוימים שחשובים לנו כרגע כי הפרטים האלו הולכים להשתנות עוד כל כך הרבה.
אני לא מצליח להבין את אלה שאומרים שהם לא היו יוצאים מתוך מחשבה שהבן/בת זוג הולך להשתנות... אנשים משתנים כל חייהם.
אחשלי, גם אם תמצא את הבחורה שמתאימה בול לכל מה שאתה מחפש, תהיה בטוח שהיא הולכת להשתנות בחיי הנישואים. הפרט הוא חלש.. הוא משתנה... לעיקרון יש המון פרטים שמבטאים אותו ואם תבנה את ההתאמה לפי הפרטים אתה לא תצליח להתמודד עם השינויים.
מה שחשוב זה העיקרון. צריך לחפש את העקרונות שמתאימים לנו ולנסות להבין האם העקרונות האלו יציבים מספיק.

בס"ד

 

כל מה שאומרים לו זה שאם זה קו אדום מבחינתו אז שלא יצפה שהיא תשנה את דעתה בנושא. חבל על שניהם. זה לא סותר את זה שאנשים לאורך השנים עוד משתנים אבל כשכבר נשואים ההתנהלות היא שונה. מלכתחילה אין סיבה להתפשר על דבר שהוא מהותי לך.

אני פשוט חושב שאנשים שמים לעצמם יותר מדי קווים אדומים שהם מיותרים ולא נכונים.
לפעמים אנשים מציירים לעצמם בפירוט מוגזם איך החיים שלהם יראו בדיוק.
איך הבית שלהם יראה, איך השבת תהיה, וכו'... והם לא מבינים שהחיים כל כך דינמיים ואי אפשר לתכנן אותם יותר מדי.
הגישה הזאת גורמת לאנשים לפסול במקרים שדווקא זה כן יכל להתאים. וחבל..

אם מישהי אומרת בפה מלא שדבר שעקרוני לך הוא דווקא לא חשוב בעיניה, זה סיבה לגמרי הגיונית לא להמשיך.

קצת מוזר לכתוב על טלוויזיה שזה "קו אדום מיותר ולא נכון" ושזה פירוט מוגזם של איך החיים ייראו.

קודם כל כי זה קו אדום שלו ולא שלך, איך אפשר להגיד שהוא לא נכון?

דבר שני כי זה קל לראות למה טלוויזיה זה דבר שהוא מהותי ולא חיצוני, בטח שזה משנה אם במרכז הבית יושבת טלוויזיה או לא.

בס"ד

אני גיליתי שזה לא בריא לשפוט קווים אדומים של אחרים. בכל מקרה, לרוב הדוסים טלוויזיה זה בהחלט קו אדום מבחינת האווירה בבית וכו'.
עדיף שייפסל עכשיו ולא אחר כך כשהוא יבין שזה מציק לו יותר מדי. יש מספיק דוסיות שלא ירצו טלוויזיה בבית (או כאלה שסתם אין להן עניין בטלוויזיה ומסתפקות במחשב).

אגב, יכול להיות שעם השנים גם הוא יגיע למסקנה שלך אבל כרגע זה הקו האדום שלו וזה לגיטימי.

ממש היום דיברתי על זה עם חבר

צריך להתמקד בעקרונות ובמהות יותר מבפרטים כאלה ואחרים שהם הרבה יותר משתנים..

אם היא לא מוכנה להתפשר על זה שלא יהיה טלויזיה ואתה לעומת זאת מאד חשוב לך שלא יהיה טלויזיה אז אני מניחה שיש בניכם עוד פערים בכללי בהשקפת העולם וזה לא מתחיל ונגמר בטלויזיה. אז לדעתי תרגיש בנוח ותהיה שלם עם זה שזה נגמר, כנראה זה לא מתאים.
בהצלחה

חח

ולך @צעיר יקר שכותב מאוד יפה,
אני מאחל שתצליח בעזה לנקות את הלב ולהתחדש. להיות צעיר באמת. אני גם בתוך הבעיה הזו ויודע כמה היא לא פשוטה.

ההתחלה של הסיפור:
ר' לוי יצחק מברדיצ'ב ירד לפני התיבה בליל יום כיפור, ולא הסכים להתחיל את התפילה, עד שיהודי אחד שאף אחד לא הכיר נכנס לבית הכנסת.
החסידים רצו לדעת מיהו אותו יהודי, ולמה הרב שלהם חיכה לו במקום להתחיל את התפילה בזמן.

איזה ספר זה?

מחזור מעולה למי שיש לו הפרעות קשב וריכוז, ורוצה לקרוא סיפורים ודברי תורה בזמן התפילה 🤭

מישהו יכול להסביר?

מי שמבין לא צריך הסבר,
מי שצריך הסבר לעולם לא יבין.

יש דרך להסביר את העומק של הסיפורים.

גם אם הרושם מהם בא מאליו, הוא בא אחרי הבנה כלשהי.

כולנו מתפללים מתוך מחזור. מה שכתוב - אנחנו אומרים. בקטעים שנהגו לעמוד בהם - אנחנו עומדים. כשהחזן מתחיל לשיר - אנחנו מצטרפים.
פועלים על אוטומט.

היהודי הזה, לעומת זאת, התפלל אל ה' ישירות מהלב. בלי מחזור, בלי קהל, בלי שליח ציבור. קו ישיר לריבונו של עולם.

אנחנו מזכירים פעמים רבות בתפילה את הצרות של עם ישראל, כדי לעורר את רחמיו של ה' עלינו*. אז הנה בא היהודי הזה, ובכמה משפטים קצרים וישירים, הוא הצליח לעורר את מידת הרחמים כמו כהן גדול בקודש הקודשים.


*למשל כאן, מתוך הפיוט הראשון שהאשכנזים אומרים בסליחות מדי שנה:

זָעַמְתָּ בְּשֶׁלָּנוּ בֵּית מִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים/ חָרֵב, וּפַס רֵיחַ נִיחוֹחִים:

טוֹרְדוּ וְטֻלְטְלוּ כֹּהֲנִים מְשוּחִים / יוֹדְעֵי עֵרֶךְ עוֹלוֹת וְזֶבַחִים:

כַּמָּה יִסַּרְתָּנוּ עַל יְדֵי צִירִים שְׁלוּחִים / לֹא הִקְשַׁבְנוּ לִשְׁמֹעַ למוֹכִיחִים:

מֵאָז וְעַד עַתָּה אָנוּ נִדָחִים / נֶהֱרָגִים נִשְׁחָטִין וְנִטְבָּחִים:

שָׂרַדְנוּ מָתַי מְעַט בֵּין קוֹצִים כְּסוּחִים / עֵינֵנוּ כָּלוֹת בְּלִי מְצֹא רְוָחִים:

פּוֹרְכֵי עַמֵּךָ אֲשֶׁר לַמֵּת שוֹחֲחִים / צְפַר וָעֶרֶב לָמָּה מַצְלִיחִים:

קָמִים לְמוּלְךָ ונְאָצוֹת שׂוֹחֲחִים / רְצוּצִים בְּמָה אַתֶּם בּוֹטְחִים:

שׁוֹכֵן עַד [וְקָדוֹשׁ] צְפֵה בְּעֶלְבּוֹן אֲנוּחִים / תְּמוּכִים עָלֶיךָ וּבְךָ מִתְאַחִים:

בְּנוֹרָאוֹת יְמִינְךָ נִוָשֵׁעַ לִנְצָחִים / כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָנוּ בְּטוּחִים:

כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָנוּ בְּטוּחִים / וְעַל צִדְקוֹתֶיךָ אָנוּ נִשְׁעָנִים

וְלִסְלִיחוֹתֶיךָ אָנוּ מְקַוִּים / וְלִישׁוּעָתְךָ אָנוּ מְצַפִּים:

יותר התכוונתי ליחס לכעס על הקב"ה. כאילו יש משהו שעדיין לא תפסתי.

דווקא הפיוט שהבאת ממש מצדיק את הדין להיפך מהתפילה של היהודי בסיפור.

יש פה סוג של הדגשה לקבל את הרגש הכי פשוט בעבודת ה', זה כיוון שמצאתי לבנתיים.

זו לא קינה לתשעה באב, אלא חלק מסליחות. הכוונה כאן ברורה:
ריבונו של עולם, תראה כמה אנחנו סובלים בגלל מידת הדין, עכשיו תעשה ג'סטה ותפעיל גם את מידת הרחמים.

אז נכון שאותו יהודי עשה זאת בשפה עממית, בלי חריזה ובלי אקרוסטיכון.
נכון גם שהוא לא אמר שהוא מצדיק את הדין.
אבל המסר הוא אותו מסר - טאטע, די. סבלנו מספיק, עכשיו תסלח לנו.

לעומת זאת הפיוט כולו התבטלות.

בקשת הרחמים מופיעה עוד יותר בהתבטלות. בטחון בישועה.

התפילה של אותו יהודי היא התבטלות לקב"ה ופספסתי? אני מניח שזה הכיוון. אבל עדיין לא מבין איזו התבטלות זאת.

אולי בעצם גם במצבי כעס וחוסר התבטלות אפשר עדיין להפוך את זה להתבטלות, זאת הכוונה? זה החידוש?

סיפורים חסידיים הם כמו בדיחה - לקראת נישואין וזוגיות

להתפלפל על סיפור חסידי זה כמו להתפלפל על מערכון של קישון, ולהסביר למה הוא בעצם לא מתאר את המציאות כפי שהיא וכו'.

על מגוון נושאים
אבל לצערי באנו לעולם בשביל לעבוד

לפעמים כן,

אבל בסוף משלימים.

 

(או שמשתלמים ואז זה בכלל טוב.. 🙃)

יותר תסכול שאני לא רואה את כל התמונה..

לפעמים יש תלמידים שלא רוצים להתפלל בבוקר והמורה לפעמים מתעצבנת..
פעם שמעתי גישה של מישהי צדיקה : אנחנו צריכים להגיד לתלמידות דווקא בגלל שאת כועסת יש שם משהו.. את הכי צריכה להתפלל!
תספרי לאבא תגידי לו : אבא אני כועסת בגלל ש..
זה תפילה מהלב תפילה כנה.. תפילה שבסוף תרפא ויתבהר לה בסוף.

אני מוסיפה ומחדדת את דברייך. התכוונתי לומר,

שכל עוד קיים רגש, גם אם הוא שלילי, זה סימן שיש קשר, וממילא יש תקווה שישתפר יום אחד. להבדיל ממצב של אדישות. שאז אתה לא מרגיש כעס, אבל אתה בעצם מנותק.

שלא דומה אדם שלא כועס ויש לו סיבה טובה לאדם שלא כועס ובאמת גם אין לו שום סיבה לכעוס.
וכמובן לא דומה מי שכועס ויש לו סיבה למי שכועס ואין לו סיבה.

ואני לגמרי מדבר פה גם או בעיקר מהצד הרגשי, ולא הרציונלי

אולי מי שלא חווה מציאות מסויימת הרבה יותר קל לו לחיות ולדבר על סוג קשר שונה

יש קשרים שבלי ניסיון אי אפשר להבין.
ובנוסף- זה גם תלוי בסוג האופי

משהו חייב לי משהו?

שאדם עובר נסיון קשה /אירוע מורכב , כואב לו ברמות.
והוא לא מבין איך ה' שהוא הכי רחמן והכי אוהב אותך..
נותן לך לעבור דבר כזה מורכב.
נוצר כאב באמונה
שאדם משתדל מאוד להקפיד עוד יותר קשה לו הוא מנסה להיות בתלם הדתי אבל הוא לא מרגיש הדדיות , באיזשהו מקום..

אין פה עניין של תסבול כי אף אחד לא חייב לך כלום.
יש פה קשר שצריך להיות כנה ,ואם אתה מרגיש ריחוק בגלל כאב מסוים שעברת.. אתה לא צריך לחשוב מה ה' חייב לי משהו?
לדעתי זה מפספס את כל מהות הקשר ביניכם.

זה כמו שילד יגיד מה אבא חייב לי משהו? יש פה קשר.. יש פה השגחה יש פה רחמים יש פה מעבר ...

כן זה קורה,

אבל תמיד אחרי רגעי הקושי, התסכול והכאב

מגיע שקט,

קרבה עצומה לה' והבנה שהכל לטובה.

אולי תרימי את הכפפה?

מעדיפה להמשיך להתכחש

מעדיפה שאחר ירים תכפפה, או שפשוט אעשה העתבק מזה של שנה שעברה?

מה הלחץ לעשות לפני ר"ה?

נפתח בו' אלול, תראה

חוץ משנה שעברה

שלי של שנה שעברה מביך... למה לא בדיוק הבנתי את הקונספט

בגלל הקורונה.. 

 

אוף שזה יסתיים כבר.

 

שרשור הכרות לשנת תשפ"א - לקראת נישואין וזוגיות

5 דקות ואתה גומר אתזה

השכל הישר אומר שאם היא הייתה רואה בך את העתיד שלה, היא לא הייתה מוותרת בגלל אילוצי זמן.

 

תן לעצמך לעכל את הפרידה, ונסה להמשיך הלאה שמח וטוב לב. 

מקווה בעז"ה

 

מסכימה

כדאי לך לדייק את ההגדרה כמה שניתן 

ממש תנסי לרדת לפרטים 

ולפי זה תפני לשדכן מתאים 

רציני בעבודת ה' ובלימוד,  פתוח מבחינת גישה להלכה, לחיים. 

ללכת לכמה שיותר ולבחור כמה אינטנסיבית תהיה העבודה איתם לפי התוצאות

 

אבל בתור התחלה חיים קורץ נשמע שיהיה טוב, אני מאמין שהוא יכוון אותך גם לישיבות הנכונות לך או לשדכנים נוספים

פחות פונים לשדכנים/שדכניות, אלא אם כן מדובר בחבר שלהם..אז לעניות דעתי אם זה הסגנון שאת מחפשת אז כדאי לנסות לחפש באפיקים נוספים כגון חברות/משפחה/ אתרי היכרויות.
ישנם הרבה ישיבות אפשריות כגון:
ישיבת הגוש, ירוחם, קרני שומרון, קרית שמונה, מעלות ועוד.

בהצלחה!

מתבקש..

עדיין מצד אחד לא נעים לי לא לשים כלום וגם לא נעים לי לשים 20 שקל חחח/ 100-200

אני חושב שזה יהיה מכובד גם אם תיתן 100-200
הוא לא מצפה ליותר מיזה..

בין 150-200
ככל שיותר טוב ובייחוד בקורונה לדעתי כמה שנח לך לעזור להם בתחילת החיים אני לחברים טובים או שנותן יום עבודה ובונים דברים לבית החדש או משהו כמו 300-400, כאחד שעובד כמובן ולא כמישהו בישיבה

וכמה אתה חבר קרוב, וכמה חברים יהיו ובמצב הכלכלי שלך.

והאם אתה עובד כי אתה צריך את הכסף או כי בגיל שלך רוב החבר'ה עובדים?
אם אתה עובד כי אתה צריך את הכסף אז לא הייתי מגדיר את עצמך כבחור עובד מכיוון שמצבך הכלכלי לא טוב יותר מבחור שלא צריך לעבוד ורק לומד, ואם אתה עובד כי אתה אחרי שיעור ה ופשוט מקובל שחבר'ה גם עובדים אז הגיוני להגדיר את עצמך כבחור עובד.

מחירון "כמה לשים במעטפה"

לפי שם איש הקשר שלך בפון

 

שם פרטי + כינוי מצחיק....    1000 שח

שם פרטי......................     700 שח

שם פרטי + שם משפחה...   500 שח

שם פרטי + הסבר מי זה...   300 שח

52-781-4027 972+......    אל תלך

 

 

 

בשלת ובשירות הייתי נותן 100-150

קיבלתי שם כמה הצעות טובות, אם את רואה שההצעות לא מתאימות את יכולה לדייק יותר מה את מחפשת עם השדכנ/ית

השדכנים אלה אנשים טובים (ונשואים) שהתנדבו לעזור לאחרים

אני חושב שצריך רק לעבור שיחה קצרה עם בעלי המיזם

שתדע לראות אותך מעבר להכל. שהנישואין שלה לא יפרידו ביניכן.

 

שווה יותר מזהב.

הן באמת חברות טובות
(לפחות שתיים מהן)
אבל מה לעשות שאני כבר לא בראש סדר העדיפויות שלהן אז הקשר נהיה עם אופי שונה

הרבה פעמים כשחברה מתחתנת זה קורה, וממש מוכר... 

זה לא קשור לקשר עצמו, או לכלה הטריה. 

זה פשוט משהו טבעי כזה שקורה שהכלה כמעט 'נעלמת' מהקשר כי היא הרבה יותר אינטנסיבית בקשר אחר..

 

אמרתי שיש כל מיני סוגים של חברות (חברים, במקרה שלי. כך אני מכיר את זה).

יש כאלה שטרדות החיים מרחיקות אותם, ויש כאלה שלא, או שהקשר הוא כזה ששורד גם טלטלה כזאת.

ברגע שאדם בשעה טובה מקים משפחה הסדר עדיפויות שלו באופן בריא וטבעי משתנה ובהכרח גם המקום של החיי חברה שלו משתנה. לפעמים יותר, לפעמים פחות. לפעמים יש יותר צורך, לפעמים לא.

לא חושב שאדם שמתחתן ופחות משקיע בחיי החברה שלו מאשר שהוא היה רווק הוא באופי שלו "חבר פחות טוב". ממש לא.

 

יש אנשים שהחברות איתם שורדת יותר משברים ויותר טלטלות, יש כאלה שפחות. וזה בסדר. הם כולם אנשים טובים.

זכיתי ויש לי חברים טובים שיכולים לשמוע אותי גם אחרי שהתחתנו. חלקם עדיין "יש", חלקם היו - כל אחד ונקודת השבר שלו: זה יכול להיות ילד שלישי, מעבר דירה, או התגייסות לפתרון של משבר זוגי. אבל כדאי לפתח מודעות לזה שזה לא מוכרח להיות כך, וחברות יכולה לשרוד גם שנים שבהם צד אחד נשוי והשני רווק. ואז למצוא חברות כזאת.

אבל האינטנסיביות בקשר ירדה..
אין מה לעשות זה טבעי.
היו לי חברות שכל שבת כמעט היינו עושות ביחד ומדברות כל סוף יום בנוהל..
ועכשיו זה בלתי אפשרי
הקשר נשאר ואנחנו עדיין אוהבות
אבל לא אותו דבר

לפחות בחוויה שלי - כל פעם שהיה חבר מתחתן, אז אם הוא היה חבר מספיק טוב, הייתי עדין יכול לדבר איתו כשצריך והכל, אבל באמת בשביל לשמור על רמה של פעילות חברתית הייתי צריך למצוא אנשים חדשים. התוצאה - כמות בלתי נתפסת של חברים, הרבה מהם חברים טובים ממש; פרסום אישי די רציני - אנשים שלא פגשו אותי מעולם שמעו עלי ומופתעים לפגוש אותי באמת.

נבכה, נצחק ונתפזר לאלף רסיסים

ונקום אתך בבוקר, אנשי הבוקר

ונרדם אתך בלילה, אנשי הלילה

ובצהרים תנוחי.

עם אנשי הצהרים.

 

מאמין שזה עוזר באיזה אופן.

(:

 

 

 

מתוק ממש!
והעלה חיוך על שפתיי

כל פעם שיש מצב שהוא מתוסבך פשוט תברחי אליו ..

והחברות איתו הכי כנה וטובה עבורך.

בסוף הוא גם יהיה איתך בכל הרגעים השמחים והעצובים:/

בת כמה את?
מה את עושה בחיים?

כאילו אני מאוד מבינה את המקום שלי בגלל התקופה וכו, אבל מבאס החוסר יכולת שלי לעמוד מול זה.

 

אני לפני לימודים.. תקופה שאין כלום עדיין, בהחלט תקופה פחות טובה בחיים שלי. 

וגם זה התלבטות.. אפשר לצאת לדייטים בתקופה כזאת פחות טובה? לא רוצה לבוא לזוגיות במקום שלא כל כך טוב לי בחיים

לדעתי האישית והקטנה, ללא ניסיון. אני מניח שבאמת לא כדאי לגשת לבניית קשר - בניין הבית ממקום לא טוב ולא יציב ולא ממולא.... אולי באמת תמתיני קצת?

אדם הוא לא קבוע. ולכן אין מה לחכות

מה הכוונה "אדם הוא לא קבוע"?

ואיך זה רלוונטי לזה שאני טוען שהנחת יסודות צריכה להיות במקום בריא ושלו, ולא בזמן קשה.

הם לא יתחתנו בשום שלב בחיים.

 

אנשים משתנים כל הזמן

כדי להיות מספיק יציב בשביל להכנס לזה.

דיברתי על יציבות, לא להכנס לקשר מתוך מקום מבולבל, מתוך מקום שאדם מרגיש בעצמו "לא נח".. נראה לי שפשוט בלתי אפשרי לבנות ככה קשר. לוגית זה לא יתכן,

 

ולגבי ה"לעולם" - לכן הדגשתי שאני אומר "בזהירות", כלומר, ברור שאי אפשר לדחות בלי סוף, אבל כדאי לאדם לברר עם עצמו מטרה מסויימת של יציבות וברירות, שהוא חותר להגיע אליה וזו "ה"משימה שלו כעת. וכשהוא ממלא את זה הוא ניגש בשמחה ובטוב לבב לבנות את ביתו המשותף. 

היא בסך הכל מעבירה את הזמן הפנוי שלה בצורה כזו, זה לא הבדל משמעותי מקריאת ספרים/ עלונים/ פורומים וכו'

תראה מה היא כותבת שהיא מרגישה. לא קשה להבין אם כן על סמך מה אני כתבתי מה שכתבתי.

לאור הדברים האלה באמת יש יתרונות להיות במצב חיובי כשיוצאים...

זה מאוד משתנה בין אנשים אז שתבחן מה שנכון לה, יש כאלה שאם יתחילו לצאת אז זה ישפר את מצבם ויש כאלה שסתם יצאו ויזיקו לעצמם ולאחרים...

אמת.

לכן סייגתי את עצמי.

עם חשיבה תהליך בירור וכולי העיקר זה ההתקדמות, אפילו קטנה. 

 

אני מכיר חברים שיצאו בתקופות פחות טובות ואחד מהם גם התחתן בזכות קשר שהתחיל אז. לא אומר שזה לא משפיע אבל גם לחשוש יותר מדי זה סיכון לא קטן. שי איזה בסיס שאם הוא נמצא גם אם התקופה פחות טובה לא נראה לי שצריך להמנע. להיפך יכולה להיות תקופה טובה שאין בה את הבסיס שצריך בשביל להכנס למערכת זוגית יציבה.

 

כרגע תהייני מהזמן שלך עד תחילת הלימודים.
תשדלי למלא גם בדברים נוספים, לעבוד במשהו, להרוויח כסף משלך (ולהבין עד כמה לא פשוט להתפרנס...),
מבחינת הכנה לחיים הבוגרים - האישיות שלך טרם התקבעה והתגבשה.
בשנה הקרובה, עם המעבר ללימודים גבוהים, את תקבלי נקודת מבט יותר בוגרת ויותר בשלה.

לדעתי זה מוקדם מידי להתחיל לצאת להיכרויות רציניות בגיל כל כך צעיר, בטרם התגבשה האישיות שלך, ההשקפה שלך, בטרם התנסית במשהו מחיים האמיתיים כבוגרת.

כי אני די באותו מצב כשלך...

שנית, אני חושבת שהיות שאת מעוניינת להפחית בצפייה, במילים אחרות- יש לך שאיפה כזו. ובעצם, ישנו פער בין השאיפה שלך למציאות בפועל. אז דבר ראשון ,כדאי להבין ולהפנים שזה בסדר גמור והגיוני שיש פער כזה. זה חלק מהחיים. זה מאוד מרגיע להפנים את זה.

ודבר שני, להחליט מה את רוצה שיהיה אצלך בבית ופשוט כשאת יוצאת לפגישה עם בחור, לתאר לו מה את רוצה שיהיה בבית בעתיד, ואיפה את נמצאת עכשיו.

בהצלחה לכולנו (:

את מתייאשת מראש לשנות הרגלים שאת לא מרוצה מהם? או שאת כן מרוצה מהם מבחינה מסויימת?

אולי אפשרי לשנות בצורה הדרגית? אולי זה באמת זמני כמו שאת מתארת?

 

חוץ מזה, יותר כדאי לחפש ע"פ מה שאת רוצה לא ע"פ מי שיסכים לקבל אותך. זה מעמיד אותך בעמדה של בטחון לכל העניין. בטחון זה דבר חשוב.

 

עצם זה שאת רואה או לא רואה סרטים זה לא נראה לי ה'אישיו', השאלה יותר מה זה מאפיין. ואם השאיפה שלך זה לא להיות שם - זה אומר משהו משמעותי.

וזה שונה בין בנים לבנות (אע"פ שיש גם צד שווה).

סתם חבל להיתפס על זה ולכן לחפש מישהו פחות תורני..לט?

אולי זה לא מגדיר אותה אבל זה משהו שלא צריך לעשות.
משהו פנימי שאפחד לא רואה לא צריך לעבוד?
חבל על עבודת ה'

אבל שלא תחפש משהו ברמה תורנית נמוכה יותר ממה שרצתה קודם

אבל אני חושבת שצריך להיות פה ראייה שצריך לעבוד על זה ..אם רוצים בחור תורני ורוצים שגם הוא ישמור את העיניים.

רמה דתית זה אומר מה המסגרת הכללית שאני שואף אליה בצורה ריאלית ואני נמצא שם רוב הזמן

 

חריגות מזדמנות שאני מתחרט עליהן (גם אם הן קבועות, אבל הן לא דרך החיים שבחרתי בה) לא נחשבות.

 

אבל - בעצם יש לכל אדם שתי רמות דתיות:

הרמה הראשונה - איפה אני רוצה להיות. מה הערכים שלי. איך נראה יום שאני גאה בו.

הרמה השניה - מה הדברים שאני מתחרט עליהם אבל עשיתי אותם. מה ה"טעויות" והכשלונות והנפילות שלי.

ויש בנוסף לזה מה המקסימום הדתי שלי. אז זה בעצם שלש רמות: איפה אני מתאמץ להיות, לאן אני נופל כשאני מפסיק להתאמץ (אולי גם כאן יש כמה רמות?), ומה עבודת ה' שלי

כל עוד זה לא נקי זה לא צנוע זה עושה משהו לא טוב לנפש שלנו

אם זה נראה לך לגיטימי ושלא הולך להשתנות
בעיני זה משהו שהצד השני צריך לדעת.
מניחה שאת לא רוצה בחור שלא שומר על העיניים שלו ולכן גם מצידך את צריכה לשמור .

גם אם תמצאו פער, אפשר להתפשר ולעשות מאמץ, בן אדם גם ככה עובר שינויים משמעותיים כשהוא נכנס למערכת חיים זוגית

הדבר שהכי מעיד על האדם זה איפה נמצא הרצון שלו.
הרצון בעיני הוא הפנים שלנו, מין מקום מזוקק בנפש שלנו שלא תלויה בנסיבות. הבעיה מתחילה בלהביא את המקום הזה לידי ביטוי. וזה בסדר, זה הקטע של החיים. להשתלם. ולעשות את עבודת ההתאמה הזאת בין הפנים לחוץ-(שמתבטא בהרגלים שלנו).
הרצון הוא מה שמוביל אותנו בחיים, ככה שגם אם עכשיו את נמצאת במקום שאת מגדירה כפחות טוב- יום אחד בעז"ה תהיי במקום אחר.

אומנם אני בת, אבל ממש חשוב לי לבדוק את הנקודה הזאת בדייטים. כי בסוף אנחנו בני אדם, כולנו חסרים. השאלה היא אם אנחנו בקטע של להיות טובים יותר. אם ארצה להיות טובה יותר יום אחד אגיע ליעד. ללא כל ספק.
לגבי אם לשתף או לא - בעיני, רק אם זה נוח לך. אבל אם את מספרת אז גם תספרי את החלק השני שכתבת. שזה משהו שאת מעוניינת לעדן.
מגיע לך הטוב ביותר ! באמת ! אל תפחדי שזה מוריד מערכך חס וחלילה. הכל טוב, פשוט צריך בחור שסבלן לתהליכים (:

מה המקום שלך היום ושאת לא רוצה להיות שם.

באיזה מקום את כן רוצה להיות?

האם את מוכנה להשקיע בשביל זה?

אחרי שתעני לשאלות האלה יהיה יותר קל להתייחס

אני יודע שיש בישיבות נחשבות מאוד בארץ הרבה בחורים כאלה והם לא פחות תורניים בגלל זה. הגיוני שיהיו בחורים שזה יפריע להם כי הם תופסים את זה כבעיה תורנית, אבל לא חושב שצריך להודיע על זה מראש, במיוחד מכיוון שאת שואפת להפסיק את זה. מה שכן כדאי להעלות את זה בשלב כלשהו בפגישות וככה תוכלי לבחון כמה אותו בחור נתפס לדברים שוליים ואם הוא רוצה סגנון כמו שאת רוצה.

 

מה שכן חשוב להוסיף לאור תגובה אחרת שלך שבדרך כלל אנשים נוטים לבזבז את הזמן שלהם כשאין להם תעסוקה משמעותית לענוית דעתי כדאי לך לנסות למצוא אחת כזו.

א-י
יא-כ
כא-ל
לא-מ
מא-נ
נא-ס
סא-ע
עא-פ
פא-צ
קא-קיב
קיט-קכא

יישר כח על הארגון!!

לא-מ
עא-פ
קיט-קכא

את רוצה לקחת חצי ממני? כדי לקחת חלק בספר?

במילא יש לי קריאה יומית שלי תודה צדיקה♥

להביא משחקים.
או לחילופין ללכת למקום יותר מעניין.
לאקווריום בירושלים שאני לא זוכרת איך קוראים לו..
אולי פיקניק
אולי באולינג.
לעשות משהו שובר שיגרה

חברה שלי היתה שם בדייט עם החתן שלה

ואמרה שזה לא כ'כ נעים הקטע שמתארים שם על כל דג את מערכת המין והרבייה שלו

אולי יש כאלו שזה כן מתאים להם

אבל היא אמרה שזה היה ממש פדחני

אנחנו הלכנו לשם בתור נשואים

 

תקריא לה שירה

 

יונה וולך

ספיר וולך

לילך וולך

 

בגדול, וולך. 

ואז תנתחו את השירים.

לא, רגע. לא טוב וולך.

ביאליק. עדיף ביאליק.

 

לדעתי כדאי לשבור את הקרח וכמה שיותר מהר

אחרת מחליקים

אז אם אמרנו שהן מחפשות למצוא את 'החבר הכי טוב שלהן'

אולי לחשוב בצורה של חבר, להתנהג כחבר לחברה, 

תחשוב שאתה מדבר עם בת דודתך, בזרימה, בדיבור זורם

בהומור וקלילות, 

ואולי קצת חשיבה מוקדמת על הכנת נושאי שיחה למקרה שיתקע, זה תמיד מעולה.

 

 

 

 

 

 

 

אם זה יונה הכי הכי הכי לא.... ממש לא.

נכתב קצת בהומור.

 

פשוט להכין מאגר נושאים מראש, יש המון מזה ברשת

שאלות לדייטים, כל שאלה להרחיב, להקשיב, לתת לה להסתעף למחוזות אחרים.

 

 

 

 

אבל אני חושב שגם בצחוק לא כדאי להזכיר את השם הזה.... את שאר הוולכים דווקא לא מכיר, את גברת יונה לצערי כן יצא לי קצת איכשהו....🤦‍♂️🤦‍♂️ ונחרדתי למדי.

והאמת, אחרי שכתבת את זה הארת עיני שיתכן ומישהו עלול לקחת דברי ברצינות.

אשים לב בפעם הבאה.

 

אגב, לי לא יצא להכיר, הספיק לי קטע אחד בכדי לעורר סלידה.

לא מומלץ לאף אחד.

 

 

 

 

 

 

שהשיר "איילה" שעלמא שרים הוא שלה.
יש לה שירים נוראיים וזוועתיים, אז לא ממליצה לקרוא, אבל יש גם כמה יפים.

מה עושים/עשו אלו שהם עוד יחסית שקטים או ביישנים?!?!
הרי תמיד זה כניראה יכול לקרות גם להכי דברנים😑

אז מה בעצם עשיתם או גרם לשחרר את התקיעות שציינת שהיתה לכם?
וגם..באיזה שלב זה יכול להיחשב "תקוע" ומתי זה כבר סתם כניראה לא מתאים ואין מה להמשיך??

החששות שאת מעלה נראות לי נכונות, כלומר זה קיים.
אבל חשוב לזכור שלכל כלל יש יוצא מהכלל,
וחשוב גם לזכור שהכלל הזה- הוא לא הכלל היחידי.
כלומר,
אני מאמין שיש גם הרבה בנים (כמו גם הרבה בנות) שפחות מתמקדים בזה. שהכללים שלהם הם קצת שונים.. עולם ערכים/ סדרי עדיפויות אחרים.

סוף דבר, את המציאות שלך את לא יכולה לשנות.
הבשורה הטובה היא שיש גם אנשים שיראו אותך, ויקבלו אותך למרות ובזכות הצד המשפחתי. בזכות- כי באמת כל התמודדות שאנחנו לוקחים בצורה נכונה, ולעיתים רבות אפילו מעצם זה שיש לנו התמודדות גם אם אנחנו כרגע לא מרגישים (וגם במציאות) שהתקדמנו- לפעמים זו דרגה יותר גבוהה מאחרים שאין להם את המציאות- מכל התמודדות שכזאת אנחנו נבנים, צומחים, מתגדלים. אני לא מדבר על הצד הרוחני, זה ודאי. אבל באמת גם ברובד הגשמי, אנחנו נעשים מתוקנים יותר בגלל שאנחנו התנסינו. חווינו עבודת ה' גם ברמת הקושי. זה מעיד על קרבה גדולה יותר לה'.

הרמב''ן אומר (לא מצטט במדויק) שמטרת הניסיון אצל אברהם אבינו היתה כיון שה' רצה לתת שכר טוב, לא שכר לב טוב בלבד כי אם שכר מעשה טוב..
והמלבי''ם שם אומר (אני חושב שזה שם- על והאלוקים ניסה את אברהם) שהמטרה היתה שאברהם ידבק בה' לא בגלל שהכל טוב לו בחיים, זאת דביקות מאוד מעטה ובסיסית. אלא בלי תנאי בכלל, דביקות מוחלטת- גם כשקשה.

בהצלחה רבה.

ברור שיש בחורים כאלה שזה יעצור אותם. כמו כל דבר, ואף אחת לא מושלמת. אבל לא חסרים כאן שרשורים של "אף אחד לא רוצה אותי ואפילו אין סיבה למה". אז אל תדאגי. כשהבחור שלך יגיע, הוא יגיע ויהיה לך טוב.

ואת לא מוגדרת כבעלת תשובה אלא כאחת שהתחזקה וככה תציגי את עצמך. ויש גם מעלה בבחורה שהתחזקה מעצמה ולא חזקה רק כי גדלה במקום מסויים.

לגבי המשפחה- זה אכן קצת מרתיע. אבל הרבה זה לא ירתיע ואדרבה זה סוג של סינון שיביא לך בחורים עם גדלות נפש.

והכל בנחת ובשמחה. בהצלחה לך

אני גם מסתכל על זה ככה.

מאז שהתחלתי לצאת לדייטים ואולי בעצם הרבה לפני כן, הבנתי שהדגש המרכזי באדם זה לא המשפחה (אם כי זה גם מאוד חשוב לי כרגע) כי אם האדם בעצמו והתהליכים שהוא עבר- מה נקודת הפתיחה שלו, מה היו התנאים שלו (התמודדויות, הצלחות, משפחה, סביבה וכן האלה), היכן הוא נמצא כיום ולקראת מה הוא הולך. מהם תהליכי היצירה שהאדם יצר בנפשו. מה המידות שלו. להיכן הנשמה שלו מכוונת אותו מתוך ההקשבה אליה.

ובאמת אני מתפלל ליום שזה יקבל באמת פחות מרכזיות.. שיהיה יותר איזון בנושא

אם לא - אז למה לך להתעסק עם זה?

עשית צעד לא פשוט שמאוד ראוי להערכה, לא ככה?

עד כמה לך חשוב הרקע של הבחור? את חושבת שזה כזה יתרון גדול?

זאת רק בגלל שלמדתי מהרקע שלי שרקע לא תמיד משקף כל כך טוב

וזה גם לא קריטי לכל אחד שיודע להתייחס לעיקר שבחיים.

הרבה יותר מרשים האדם מהרקע שלו. לא?

 

קיצר, זה לא רק בגלל שאת באה מהרקע הזה.

אלא בגלל שאת מתייחסת לעיקר.

את רוצה להתחתן עם משהו שמסתכל על העיקר או מישהו שמתסכל על המסביב?

פשוט מלא פעמים עלולים לפסול מראש בגלל איזה פרט שולי

לפסול ע"פ פרט שולי זה בדיוק להתעסק מסביב ולא בעיקר.

שמעתי המון דיבורים על משפחות ורקע בהקשר של היכרות ושידוכים ואז נזכרתי ברקע ובמשפחה שלי. אני לגמרי חושבת שהתחזקות זה דבר אדיר ומוערך ביותר אבל לחלק מהאנשים זה נשמע מעט מרתיע ואני לגמרי מבינה אותם.
כמו שאמרו מעלי - כנראה שכל הדברים האלו הם אחלה מסננת ופשוט חבל שיש לי חששות

שזה אחלה מסננת... אז רק ריגשית זה מעסיק אותך?

ולא טענות שיכליות.

איך עובדים על הדמיון?

אולי לקחת דמויות מופת של 'חוזרים בתשובה' ובכך לנסות לדמות את החוזרים בתשובה כאליטה של החברה ולא כ'סוג ב''.

הרב שטיינזלץ זצ"ל הוא דמות מעוררת השראה שיכולה להראות עד כמה בעל תשובה יכול לעשות מהפך ועד כמה זה לא ניתן לזלזול.. קיצר, לנפץ את ההתנשאות של ה'צדיקות' הדוסית. היא ממש רעה.

זה נראה לי הכיוון..

 

יש לי חבר עם רקע מורכב כלשהו והיו לו הרבה חששות דומים לשלך. שורה תחתונה הוא התחתן כהרף עין.
'אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט'

אגב, הציטוט לא מדויק. הציטוט הנכון הוא '...כי אין לה' מעצור להושיע ברב או במעט'

ורק אציין שלא דומה מורכבות למורכבות,
באמת כל מציאות נידונה לעצמה..
ואף תחת אותה ההגדרה של המורכבות יש כל כך הרבה מצבים שונים, רבים ומגוונים

מה שאת מעלה זה עובדות שהם חלק ממך!
לדעתי ומאמינה שגם לדעת האיש שלך איפה שהוא נמצא,
וגם כך הלוואי שתהיה דעתך על עצמך,
את מטורפת! בנאדם שמתמודד עם נסיונות בחיים ומתקדם, עושה שינויים, ממשיך לרצות ולחלום, להרגיש ולחיות הוא בן אדם אדיר, אדם עם כוחות נפש אדרים, עם רגישות גבוה,
עם נסיון חיים שמוביל לחכמת חיים,ואמונה מטורפת בטוב ד'(אני בטוחה שזה קיים בך אם עברו עלייך קשיים וצמחת מהם)
בא נאמר שזה רק מה שאני משערת שיש בך ואני בטוחה שיש בך עוד מלא טוב שאני לאיודעת עליו כי את אנונימית פה ואנחנו לא מכירות

אז שורה תחתונה, אל תדאגי מזה. מגיע לך מישהו טוב מספיק בשביל שיאהב ויעריך את כל הטוב והאור שבך, שלא יפחד ממורכבויות, להפך ישמח בהם ויעיריך את העשירות שמוסיפות לחיים.תתפללי וה' יקרב לך אותו. בהצלחה נשמה!

תודה רבה לכולם!!!

לא, לא אני, כי אני לא בקשר עם אבא שלי כבר הרבה שנים.
ולמדתי בחו'ל בבי'ס מעורב שלא מזכיר שום אולפנה.

וגם נשואה יותר מעשור לאיש שלי שהגיע מ'משפחה טובה'.

בקיצור, אל תתעכבי על שטויות.


אלא אם כן את חלק מהקהילה שלא כ כ מאפשרת פגישות לפני החתונה. אז אי אפשר להכיר לעומק את המשודך/ת ונאלצים לשפוט אותו לפי הרקע שלו, וזאת בעיה.

משפיע אבל הוא לא הדבר היחיד. תשקיעי זמן וכוחות בלהיות הכי טובה ושמחה שאת יכולה וזה יפצה על החיסרון ברקע.

דבר שני, זה לא רק העובדות הטכניות. הרבה מהסיפור הוא איך את חווה את זה. אם את מרגישה בנוח עם המשפחה ושמחה איתה ככל הניתן- זה הכי חשוב. אם את יודעת איך להסתדר איתם ויש לך כיוון כללי איך בעלך לעתיד ידע להסתדר איתם זה מעולה

כל הכבוד! 

יש לך זכות גדולה!!
הרקע שלך מסנן אוטומטית בחורים שלא חזקים מספיק בשביל התמודדויות אמיתיות וקשות בחיים.

מדברים כמה ד', מה נשמע? יופי שמח לשמוע, יש לך רעיון איפה להיפגש?, אם יש רעיון אחלה, אם לא, חשבתי על כך וכך, מתאים? איזו שעה מתאימה לך? אחלה ניפגש בע"ה המשך יום נעים

נראה לי להתלבש רגיל אבל מכובד, לשים לב לפני שאתה יוצא

אני אישית מעדיפה ללכת ולטייל בפעם הראשונה.
ככה פחות מביך . ובכלל אני נורא מובכת לאכול ליד בחורים במיוחד בפעם הראשונה והבנתי שהרבה בנות ככה...

לא יודעת, לדעתי לא ארוך מידי, לא יותר משעה וחצי שעתיים.
היו דייטים ראשונים שפשוט היה לא כיף בכלל, די סבלתי ולא היה לי נעים לחתוך..
ודווקא הפעמים הקצרות השאירו טעם טוב לעוד פגישה
וגם אם לא, לפחות לא לא נהנתי הרבה זמן

נראה לי מלווה לתחנה או משהו ותבקש ממנה שתשלח הודעה כשמגיעה הביתה

ממש לא לקבוע בסוף הדייט לפעם הבאה!! קרה לי פעם והיה לא נעים בכלל, מי אמר שאני רוצה להמשיך??? זה לעניות דעתי קריטי..

וואו! אשריך על ההשקעה והכוונות הטובות!
בע"ה הצלחה רבה רבה!

באופן עקרוני - חשוב מאד מצד אחד לתת לה את הוודאות שהיא יכולה לסמוך עליך, ומצד שני שאתה מאפשר לה לבחור מה שהיא רוצה.

 

אתה מציע לה בית קפה או מסעדה, ונותן לה להבין שגם טיילת זה בסדר.

 

מציע להגיע עד אליה, אבל לא קובע לה.

 

תתן, תפרגן, תחזיק בראש "מה יכול להיות טוב בשבילה כרגע", אם אתה צמא - אולי גם היא, אם אתה לא צמא - אולי היא כן. אם אתה קונה שתיה - אתה מציע גם לה. בסופו של דבר זה כיף לדאוג למישהי ושהיא סומכת עליך

מדברים כמה דקות:
היי מה שלומך, מחכים לתשובה
איך היה היום שלך?
מחכים לתשובה
וקובעים זמן ומיקום נוח לפגישה.

תתלבש מכובד.
נגיד כמו שהיית מתלבש לראיון עבודה
מכנסיים ארוכות
חולצה מכובדת. לא חולצה של סוף שמינית.

מקום לדייט:
איך שהבחורה תרצה
אני אישית מעדיפה בית קפה מאשר מקום פתוח אבל זה משתנה מאחת לאחת.

לאחר הדייט:
לחכות למחרת בבוקר ואז להתקשר להגיד לה כן או לא..

 

מקווה שהתהליך יהיה קצר

 

1. שיחה קצרה ועניינית - אפשר לשאול מה נשמע? איך היה היום? ולקבוע מקום למפגש. ממש לא כדאי להאריך בשיחה, אחרת על מה תדברו בדייט.?

 

2. להתלבש רגיל- לא מכובד מידי, לא זרוק מידי בצורה נקייה ומסודרת 

*לא להגיע עם חולצות מהתיכון / צבא / ישיבה 

היה כאן פעם ויכוח כזה- איפשהוא ביניים אולי כמו חול המועד 

 

3. מה שמתאים לכם, עכשיו עם הקורונה אולי עדיף מקום בחוץ רק תוודא שאין עומס חום 

ותביא איתך בקבוק מים/ מיץ (חדש) וכוסות (חדפ!!) 

 

4. בין שעה וחצי לשעתיים וחצי 

 

5. כדאי להציע ללוות לתחנה הקרובה או לכל מקום שנח לבחורה

ולבדוק שהגיע בשלום הביתה

 

6. מתקשרים למחרת וכל צד אומר איך היה לו וקובעים פגישה או לא קובעים 

 

 

מניח שלא התכוונת לזה..

שבפגישה הראשונה לא אוכלים אבל כן שותים בפרט מים(כי לרוב היא די לחוצה ואו מתביישת. או מיץ טוב...

במיוחד אם הוא מוזג גם לעצמו וגם לי. מה הבעיה? זו לא מחווה מפדחת או הוצאה כלכלית מטורפת שלא נעים לקבל בהתחלה, בסה"כ לשתות כוס מים/ מיץ ומראה שהבחור השקיע מחשבה מראש והיה אכפתי ודאג גם לי ולא רק לעצמו.

(ניסיתי הרבה פעמים להציע..

נמשיך לנסות)

שמעתי ממלווה לחתנים שאסור לדחוף לה לשתות....
להגיש בנימוס

האם יש מקום מומלץ לדייטים בפתח תקווה או במרכז?

להגיע רגוע ממש.

לעשות הכל כדי שהבחורה תראה בחור רגוע, עם ביטחון עצמי ושמחה.

 

תזכור את המשפט (לא אני המצאתי)- "אין שני לרושם ראשוני".

 

ואתה תהיה רגוע בע"ה כשתגיע בראש כזה שאתה מתחשב אמנם בכללים, כי אלו הנורמות ואתה רוצה לכבד את עצמך ואת הבחורה,

אבל אתה בא להיות עצמך ולא לרצות את הצד שממול. כי להיות עצמנו זה הכי נכון, וזה הרבה יותר קל מאשר לנסות להיות מישהו אחר.. ואז ממילא באים רגועים יותר.

לפי ההרגשה שלך

אם נעים לדבר תדבר
תתלבש כמו שהיית רוצה שהיא תתלבש (רגיל, חגיגי)
מה אכפת לך מה נהוג..תלווה אותה הביתה אם אתה מרגיש שזה נכון
אם לא תשלח לה הודעה "הגעת?"
אל תמשיך אם לא מתאים
תמשיך אם היה לך נעים

החוקים האלה הרסו את כל היופי בדייטים

ואשרייך @חצילוש

וגם ל @ברוקולי

@קוד אבל פתוח

(שלא ייעלב בטעות)

מחילה
פשוט כתבתי למי שאני שלחתי על טרול
אבל חד משמעית
לכל המנהלים היקרים!
תודה!

וחח כשכתבת שהטרולי שוב מסתובב פה הזכרת לי את
הטרול המנוזל האידיוט הזה מהארי פוטר ואבן החכמים.
בטח הוא האב הקדמון של הטרול "שלנו"

אנחנו מאוד מעריכים את עבודתכם בקודש

אבל אני בעד מראה טבעי אמיתי
עם כל הכבוד גם אני רוצה את הפריווילגיה להזניח את עצמי

אני לא שופט אף אחד

(:

 

 

 

 

 

ואל תרמוז לה על זה עכשיו.

זה ניתן לשינוי ותיקון. (רק מודעות. אבל זה לא לעניין בשלב הדייטים)

מה שניסיתי להסביר לה, שזה לא לעניין

ועוד בשלב הדייטים?!

 

-צוחק- אני סתם מהתל, אם כי לא תזיק קצת מודעות לנשים להעביר חוט לפני פגישה.

למרות ששפם זה יפה. 

בטורקיה וכאלה.

 

 

 

 

 

רק שאריות בורקס.

 

וגם אם נלך על דרך זו, למה בדייטים? שתאריך אחר החתונה. שנים אחר.

זה סב לגמרי, שני אנשים בוגרים שעברו דרך, היא תהיה במקום אחר, הוא יהיה במקום אחר..

למה בדייטים? 

זה.. עלול להתלכלך מטחינה כל ה.. דבר הזה.

אז למה?

 

 

 

 

 

אני סולחת רק בגלל שזו שאלה שנשאלת גם על בנים הרבה פעמים

 

 

 

 

 

 

 

 

א. אתרי הכירות הם פיתרון מעולה - כנראה שיש להם הרבה הצלחות אחרת הם לא היו מצליחים להתקיים

 

ב. יש כל מיני סגנונות של שדכנים 

 

ג. לא כתבת איפה אתה כיום- אבל מה עם להכיר בנות באקדמיה? 

 

ד. בלי קשר, זה ממש קשה. אבל כדאי להוריד את האגו ולשתף חברים ומשפחה וסביבה וכל מי שיכול לחשוב עליך שאתה מחפש זוגיות 

 

בהצלחה !

תחשוב עם עצמך מה אתה מחפש, מכל הבחינות...
אחרי שגיבשת לעצמך סגנון/דמות מסוימת תברר איפה אתה יכול למצוא אותן (או יותר נכון אותה)

אולי תשקול את האופציה להתחיל עצמאית עם מישהי בפייסבוק או אפילו במציאות.

קודם כל את הרצון שלך. אוקי, הבנת שיש לך צורך בזוגיות, וזה מעולה.

השאלה מ1 עד 10 עד כמה אתה רוצה זוגיות?

מה אתה מוכן לעשות בשביל זה?

ככל שהרצון שלך גדול יותר- ככה תסכים לעשות יותר בשביל זה.

אני גם שנאתי שאמרו לי את זה, אבל זה נכון: יכול להיות שאתה עוד לא מספיק רוצה.

ברגע שתרצה מספיק- תמצא הרבה אפיקים נוספים כדי למצוא הצעות, ותסכים גם להירשם לשליש (זה ממש לא מוריד מהאגו).