פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 379)

כלומר, ללמוד מהנסיון וכך לראות מה עובד ומה לא. זה בהחלט מחיר שמשלמים על קשרים כאלה. אני ניסיתי רק פעם אחת קשר דומה ובפועל בסופו של דבר עשינו שיחה פעם בשבוע, ונפרדנו אחרי פגישה שלישית

 

יכול להיות ששיחות זום יהיו טובות, יכול להיות שאפילו שיחות טלפון יספיקו כדי לבנות קשר.

 

חשוב: להשקיע בפגישות שיש, כדי לוודא שהקשר הוא טוב גם באינטראקציה אנושית

 

בהצלחה. זה מאתגר

בסוף השנה זה התאפשר בישיבות מסוימות

יש ישיבות שגם מאפשרות להפגש רחוק מהישיבה..
אני חושב אפילו שזה כמעט כל הישיבות

 

יש ישיבות שיותר מקפידות, ויש גם שיקולי מרחק (רחוק מאוד, לא משהו קטנוני), בכוונה לא כתבתי פרטים מזהים, ולא אמרתי אם מדובר בישיבה או צבא. פשוט המצב הנתון הוא שאפשר להפגש פעם בשבועיים בערך. אם יש עצות אשמח לשמוע ⁦️⁩

לק"י

הודעות- איך שזורם.

לק"י

בין פגישה לפגישה.

שיחות טלפון זה כ"כ אחרת מהודעות. (גם מפגישות... זה לא תחליף ממפגש אבל זה יותר טוב מהודעות)

ואולי אפשר לשלב אחת לשבוע (נניח לפני שבת או סתם כך, בשבוע שבו לא נפגשים) גם שיחה יותר ארוכה, עם תוכן.
אולי אפילו, אם זה מתאים לכם, מין חברותא קטנה - ללמוד ביחד משהו קליל וקצר?

לק"י

זה בסדר לצורך שמירה על הקשר בין הפגישות.
אבל זה לא סותר את זה שהשיחות תהיינה עמוקות יותר.

אחר כך חשבתי שאולי התכוונת שחשוב שהשיחות יהיו עם תוכן כדי לבדוק שיש מה להמשיך בכלל (כמו בפגישות).

(כשבעלי ואני יצאנו לפני החתונה יצא לנו להפגש פעם בשבוע, ובין לבין שמרנו על קשר טלפוני).

פעם בשבוע?

לראות שיש כל מיני תדירויות ולכל אחד מתאים משהו אחר

לק"י

ועם המרחק והתחב"צ

בקשר כזה קרוב לשלושה חודשים, ככה התחלנו את הקשר!
וב"ה בינתיים שורדים ואפילו מתקדמים

שולחים לכן הודעות ומבקשים לפרסם?

אם אנשים מרגישים צורך אפשר לשלוח לנו / להשתמש בניק האנונימי

לא התנסתי במקרה של צבא או קפסולה בישיבה,
אך כשאני וארוסי התחלנו לצאת היינו נפגשים לערך באותה תדירות בגלל עומס לימודי של שנינו ומרחק נסיעה גדול ביותר שהפריד בנינו

קחו בחשבון שזה קשר שמתוחזק בעיקר משיחות טלפון והודעות חיבה נחמדות במהלך היום

חשוב מאוד לא להגזים עם התקשורת היום יומית בתחילת הקשר כי זה דבר שעלול להרתיע את אחד הצדדים,
אנחנו בתחילה דיברנו רק בטלפון כל מספר ימים בלי הודעות במהלך היום ולאט לאט התקדמנו עם מהלך הקשר גם לשיחות טלפון כל יום והתכתבויות במהלך היום עצמו
הכי חשוב להקשיב לאדם שנמצא מולך, ולראות איך הדברים מתקדמים בנחת.

זה דבר שהוא אפשרי~
זה אומנם קשה, אך אם הקשר חשוב אפשר לגמריי להצליח.

בהצלחה!

חמש שנים הפרש מכל כיוון.

יש יוצאי דופן, אבל זה בד"כ רק דרך הצעות של אנשים שמכירים אישית.

5 שנים מתחתייך?
וואו אני על שנתיים מתחת מרימה גבה

ממליץ ממש ממש

סתם תמיד סקפטית לגבי זה

מוגזם?

אבל זה לא אומר שזה לא קורה.

ארוסי גדול ממני בחמש שנים~
זה משנה לקשר שלנו? לא.

מכירה זוגות עם פערים משמעותיים יותר~
שבע שנים, אחד עשרה שנה, שבע עשרה....
והם חיים באושר ובשמחה.

לעניות דעתי כל אחד ומה שמתאים לו,
וזה לא קשור לגיל כלל אלא לדרך חיים, להשקפה, למסלול המיוחד שה' יתברך בונה לך וכו.

היו פה מספר שרשורים כאלו לאחרונה,
מוזמן לדפדף בהם.
בהצלחה.

בבקשה אל תפסלו על גיל. אני נשואה בזכות זה שלא פסלתי למרות שחששתי.

תשמעו ותצאו לפחות פעם אחת. ואז תראו אם אתם מרגישים פער גדול מאוד או לא.

אם זה בסדר לשאול..

אבל אני מכירה פערים גדולים יותר אצל חברות וקרובות משפחה

לפני הפגישה הראשונה חששתי שארגיש את עצמי קטנה אבל ב"ה שיצאתי למרות החשש הזה (שהתבדה )🙂

לא היה אכפת לי.

משנה שנתיים מעלי, עד ל 5 מעלי.
אבל זה יכול עוד להשתנות.

אני גם לא בטוחה שאדע אם לא יגידו לי

אם אני גדול ממנה- 6 שנה ככה
בהנחה שהיא מרגישה עמזה בנוח.

אם זה נכתב למישהי ספציפית אז אולי כדאי להראות לה את זה
ויש לכם עוד הרבה מה לעבור.
מאחלת לך שתוכל לתת לה את הלב שלך ולקחת את שלה

נכתב על מישהי ספציפית?

אני כותב על חויות ורגשות
לעיתים שלי, לעיתים של אנשים אחרים שאני מכיר
ולכיתים סתם סיטואציות פרי מוחי הקודח.

"מאז שהלכת
אני חי
בין פעימת לב
לפעימת געגוע..."

🥺

כנראה איימו על חייה 🤷‍♀️🤷‍♀️

האמת שזה מבאס קצת,

אבל נשאר רק לצחוק מזה, מה יעזור לי להתבאס.

ולהתמרמר על החיים
זה מבאס שיש סיבה להתבאס 😬😬

מוכר לי.  

 

אבל הלואי שאני אצליח לצחוק על דבר ולדבר רק על הטוב.  קצת קשה יותר, אבל נותן הרגשה טובה.

זאת השאיפה    

למה????

וכי העניינים שם זזים לאט וזה לא מתאים לקצב חיים שלי

מסכן הבנאדם... ככה להעלם?

 

גמני לא אוהב את האתרים האלה, האמת תמיד אני מתלבט אם ישר להציע לעבור לפלאפון

או שזה ישמע מלחיץ.

שאם זה קצת מתקדם, לשלוח את המספר שלך
ואז היא מחליטה אם להישאר באתר אם זה מהיר לה מידי או לעבור לווצאפ אם זה סביר לה כבר..

שמאחורי כל הודעה עומד אדם אנושי עם דופק ונשימה ולא בוט, שמחכה לתשובה ואת מייבשת אותו וגורמת לו פחות להאמין בדרך הזאת ובעצמו

ואם את לא מאמינה באתרים פשוט תעזבי את האתר ותמחקי את המשתמש וככה אף אחד לא ישלח הודעה ויחכה למענה שלא יגיע לנצח

ובאופן כללי אם מישהו שולח לך הודעה ואת לא מעוניינת להמשיך לדבר איתו כדי לקבוע פגישה, מספיקה לחיצה אחת על כפתור שתשלח לו הודעה מובנית מטעם האתר

למה?
לא הרגשתי שלמה עם אפשרות להכיר את בעלי בפלטפורמה כזאת, כאילו קיוויתי לא למצוא אותו שם..
נרשמתי כי הייתי בתקופה שחשבתי שאני צריכה יותר להשתדל מעבר לדרכים המקובלות בעיני..
ואז כשזה הגיע לשיח ממשי
כל הרעיון הרתיע אותי.. כל הפניות מכל הבחורים המתאימים והפחות מתאימים..
וההרגשה שאין יותר מדי מחוייבות אחד לשנייה..
הרתיע אז התנתקתי.

אם אנחנו באמצע שיחה, אפשר לשלוח הודעת פרידה כלשהי,

אפילו קצרה מאד -רק לידע את הבנאדם שהחלטת להעלם.   לא היינו עושים את זה למישהו שלא מאחרי מסך.

 

הרי את בעצמך לא רוצה התנהגות של חוסר מחוייבות, וזה בדיוק אותה התנהגות.  

אני הוצפתי בכמות של הודעות ולא מצאתי לא את הרגליים ולא את הידיים ותוך כדי שעונה מבול של פניות.. אתה לא מצליח להכיל את זה וגם לא מצליח לענות לכולם
מרגע ההתחברות אתה מקבל המון פניות בנוסף לפניות שכבר קיבלת ממקודם
יש לי דעה לא חיובית על דרך ההיכרות הזאת למרות שהרבה התחתנו בה
אז נטשתי את המקום כל עוד נפשי בי..
קשה אולי להאמין אבל באמת הרגשתי סוג של מצוקה..
לא התכתבתי עם הבחור ההוא ארוכות זה היה עוד בשלבי גישוש ראשונים אז לא נראלי שהוא לקח את זה קשה.
המסקנה שלי מהאירוע היא לעשות אך ורק השתדלויות ששלמים איתן.

אם זה עד כדי כך, אני לא מבין איך אפשר להתנהל ככה בכלל.

 

אם כך, שיכנעת אותי לצאת משם ולהתחיל רק פנים מול פנים. 

אני תיארתי את מה שאני הרגשתי
יכולות להיות בנות שישמחו בפניות מרובות או אין להן בעיה עם שיטת ההיכרות הזאת והן בסדר רק צריך להבין שזה לא מתאים לכל אחת.

סתם אמרתי "שכנעת אותי"

 

אבל המסקנה היא שבסיטואציה כזאת הסיכויים שלי להכיר הם אפסיים.

ועכשיו אני מבין למה כל כך הרבה מתעלמים.   

כנראה האסטרטגיה הכי טובה תהיה להישאר רשום ומי שרוצה שתשלח הודעה. 

כבר שלחו.. מן הסתם זה יקרה שוב.  

בלי להודיע?

 

אני לא שופט, לא הייתי במקום הזה.

אבל אני חושב שזה מאוד לא יפה להעלם פתאום. בלי לעדכן.

 

 

אותי זה מפוצץ.

אני זוכרת שכתבתי שלא מתאים כשהחלטתי לעצור הכל בלי לנמק ואז הוא שלח לי שאלות למה וננסה אז התנתקתי.. לא נחמד מצידי.
מי שבוחרת לפעול בשדה הזה אכן צריכה לנהוג כמה שאפשר ברגישות. אני לא הצטיינתי בכך.. הייתי ממש מוצפת.

אתה יוצא המוזר שלא ברור לו מאליו שאפשר למחוק כרטיס באמצע התכתבות😜🙈😜🙈

התחילו להלחיץ אותי פה.  חשבתי שזה מקרים בודדים

מקרה מוזר יותר משלך. אולי הוא יסביר לך את המקרה שלך.
אני עונה לפעמים לשני בחורים במקביל בהודעות ראשונות כמו אשמח להכיר, כי הרבה פעמים כמה שולחים במקביל ונעלמים.

וזה המקרה:
התכתבתי עם בחור בערך 10 הודעות (מכל צד)
לא רצוף במשך שלושה ימים בערך. ופתאום הבן אדם כותב התרשמתי מאד אבל התחלתי לצאת עם משהי אחרת. אז הבנתי שאתרי הכרויות זה שוק של מוזרים. והקפאתי את הכרטיס.
יכול להיות שעניתי לעוד משהו על אשמח להכיר ואז התייאשתי מלהכיר באתרי הכרויות.

פנתה אלי בחורה לפני שבוע. עניתי לה באותו ערב, ואז היא נעלמה. אחרי יומיים היא שלחה שוב הודעה עניתי לה כמעט מיד והיא שוב נעלמה ליומיים.  ביום שישי קיבלתי ממנה הודעה עניתי לה ושאלתי אותה שאלה. עד עכשיו לא קיבלתי ממנה תשובה וגם היא לא קראה.
בשליש יש הרבה דברים מוזרים כמו במקרה הבא. נכנסתי לאתר לפני שהתחברתי ראיתי בחורה שהנתונים שלה התאימו לי. התחברתי בחלון אחר, אבל הבחורה לא קיימת. נסתי שוב לא קיימת.

שוחחתם בהם?
למה חיכית יומיים?

שלחתי יום חמישי והיא ענתה לי באותו יום בערב.. החזרתי עוד הודעה ביום שישי

מוצאי שבת הכרטיס כבר היה מחוק. 

חשוב לפתוח עוד אופציות מלבד זה.

אתר זה משהו שמפתיע לא משהו שבונים עליו.

ואל תתייאש, אחלה פלטפורמה לאנשים שמאסו באנשים המתיימרים להכיר אותם ולהם.

וגם סבבה כמקבילה לדרכים אחרות.

 

 

עזוב כבר את הזבל הזה!!!!

כל פעם אני מתעצבן ומחליט להפסיק

ואז מתישהו אני נזכר במבחר הגדול (והמדומה) שיש שם ונמשך לנסות שוב אולי הפעם יעלה משהו בחכה..

אבל גם כשלא, אני חושבת שראוי לעדכן. אדם טרח והציע, הוא מן הסתם רוצה לדעת מה קרה עם זה.

כשאני נחתכת אני מבקשת ממנו שיודיע לשדכן (אחרי מקרה שהבחור לא הודיע ואני דיברתי עם חברה שלי שהציעה שלומדת איתו באוניברסיטה, ועדכנתי אותה).

לדעתי אחריות החותך להודיע למציע, ולמציע כדאי לדבר גם עם הצד השני.

לדעתי שני הצדדים צריכים לכתוב למציע תודה

בין אם חותכת ובין אם נחתכת .
נראלי זה כבוד בסיסי, על הדרך להודות לו על הרצון הטוב.

אבל לפעמים לא נעים להתקשר לשדכן רק כדי להגיד לו "היא נפנפה אותי". כשאני לא מרגיש מבויש אני באמת מעדכן. אבל יש סיטואציות שבהן זה לא נעים, ואז משאירים למי שהחליט את ההחלטה לעשות את העבודה

פשוט שולחת הודעה:
"היי, נפגשנו והוא החליט שזה פחות מתאים, תודה בכל אופן על ההצעה".
לא צריך להגיד "נפנפה" . הכל עניין של ניסוח.

דבר שני, כולנו אנשים בוגרים והיא לא "נפנפה" אלא החליטה שהקשר לא מתאים, לא?

לפעמים התחושה היא ש"נפנפו",מה לעשות?
אם אני מרגישה שנפנפו אותי אני עכשיו לא בסדר? תנו לאנשים לבטא את עצמם כמו שנכון להם ואל תשפטו ואל תתקנו את ההרגשה שלהם כי לא נעים לכם.

ולא, לא כולנו אנשים בוגרים.

 

ולפעמים החוויה של "החליטה שהקשר לא מתאים" היא לא כמו "איזה קטע, נפגשתי היום עם בחורה, שאלתי אותה אם היא רוצה שאזמין קפה והיא החליטה שקפה לא מתאים". אוקיי? לפעמים זה יותר כמו "שמתי את הלב שלי בידיים שלה והיא הסתכלה לסירוגין עלי ועליו בבוז גלוי, וזרקה את הלב שלי בלעג לרצפה". כמובן זה לא תמיד התיאור הקיצוני הזה, אבל כן, בהחלט לפעמים החוויה אחרי שמישהי מחליטה שאני לא מתאים, לא בא לי לדבר עם השדכן ולספר לו על החלטתנו השקולה

מבין יותר את הראש שלך עכשיו

תן לאדם לתאר את התחושות שלו

בכל אופן, לא באתי לבטל את התחושה. הבעתי עמדה עקרונית, כי בעיני הנפנוף תלוי בעיני המתבונן. קצת כמו מה ש @advfb כתב

במקרה כזה הייתי יוצרת קשר עם השדכן בין היתר כדי לתאר לו את ההתנהגות הניבזת שחווית מהצד השני.
הוא צריך לדעת.

מדובר בחוסר תיאום.

 

ברור שאם הייתי פוגש מישהי מרשעת הייתי אומר לשדכן.

 

בדרך כלל אני חושב שזה נכון לדבר איתו בכל מקרה. אבל לזה שאמרו לו לא יש את זכות השתיקה

אם אתה חושב שהיא במצב עליון ממך - היא נפנפה אותה.

אם אתה מבין שיש אלף כמוה אתה פחות תכאב את זה.

כשיש אלף כמוה

אם יש אלף שמנפנפות אותך...

שאין לה משהו מיוחד להציע. היא סתם עוד אחת..

אם אתה מבין שאתה אחד ומיוחד ואתה חלום של בחורה אז אין לך ממה לחשוש..

ואם אתה לא מבין שאתה אדם מיוחד. תחשוב עוד פעם ואולי תבין.

איך זה עוזר לך להתחתן או להאמין בעצמך בהקשר של הדייטים אם מנפנפים אותך ולא פעם אחת?
זה תורם לביטחון העצמי?

אתה צודק, הדגש הוא לאו דווקא על מיוחד.

בטחון עצמי, אמון עצמי ודימוי עצמי חיובי, זה דבר שחשוב לבנות בלי קשר לדייטים.

אפילו לשבת עם עצמך לשנן לעצמך את הדברים שמחזקים אותך. לבנות לעצמך במודע תדמית חיובית. לא מומצאת אלא כבר קיימת בך. רק לשים עליה פוקוס.

זה מתבטא באופן מלא בדייטים.

בגלל כל מיני סיבות חיצוניות אפשר להרגיש תחושות לא משקפות של חוסר בטחון עצמי.

אך מה שהיה אתמול, לא אומר בכלל מה יהיה מחר.

הרגש שלנו לא מבין את זה, אבל אפשר ללמד אותו בצורה אחרת על זה.

להעיז ולצבור דברים חיוביים וכולי.

ניסיתי לענות..

אבל המושג ביטחון עצמי כמו שרואים אותו כיום, כדבר מחייב, בטח אצל גברים- כשהדגש הוא על ההוצאה שלו כלפי חוץ- ובטח בדייטים-

זו המצאה של מאה השנים האחרונות בערך. בכלל, עצם המושג הזה- ההגדרה.
פשוט מאוד, פעם אנשים היו עצמם ולא היה אכפת להם איך הם נראים בעיני אחרים (לפני המהפכה התעשייתית למשל בעיקר בארה''ב.. כשהעולם היה פחות גלובלי). אז כשהם הגיעו לשידוכים הם חיפשו בנאדם, שהוא חי את עצמו, וטוב להם איתו.
היום אנשים לא ממש עצמם, והם לא מחפשים אדם שחי את עצמו.
הם כן בד''כ מחפשים את התוצר. ועל כל חסרונות יכסה ה'בטחון העצמי'. ועוד כל מיני מנטרות וקליפות למכביר.

אני התכוונתי בצורה פשוטה לבטחון עצמי.

אני בטוח במה שיש לי להביא. הרחבת את זה יפה מבחינה הסיטורית אך אני הגדרתי באופן אחר את העניין.

והוא העביר לצד השני.

לא תמיד רצה לעשות את זה דקה אחרי.
אבל העקרון הוא שכן, אני מעדכנת..

אני חושבת שזה לא פשוט בכלל לשדך (התגברות על ממד מסוים של בושה, השקעת המחשבה, התיווך, הבירורים מסביב, האנרגיות..לא חסרות סיבות), וממה שיצא לי לשמוע ולהכיר- נורא קל להתייאש אחרי כל פעם שמנסים ולא הולך.
אז, כן. אני חושבת שזה ממש חשוב לחזק את מי שהציע לי- בין אם הצליח ובין אם לא.
ולכן העדכון מבחינתי הוא בעיקר-בעיקר בשביל להגיד תודה ולהבהיר שזה משמח אותי מאוד (גם כשכואב לי שלא הלך) ושזה לא מובן מאליו מבחינתי.

לא ראיתי סיבה לעשות את זה

אם הקשר עם הבחור התפתח- לא מעדכנת.. זה נסגר ביננו ומתישהוא אני מעדכנת..

ואם זה בפגישות ראשונות אז כן מעדכנת 

לפעמים מפספס

יש כאן בן אדם שהשקיע מחשבה, גם אם לא הלך, עדיין ראוי להערכה

 

נראה לי פשוט.

השקיעו, חשבו עלי. 

עשו מאמץ, גם אם לא הצליח.

מינמום של הגרת הטוב.

 

גם מעדכנת מידי פעם שהכל טוב ושנפגשים.
(כמו שהייתי רוצה שיעשו לי.. )

 

 

 

מוסיפה כמובן תודה, ואם אני במצברוח גם מוסיפה מה היה מתאים ומה היה פחות מתאים, כדי לדייק את ההצעות הבאות אם יהיו...

זה רלוונטי?
כי שם הציבור הוא יותר חרדי

והוא לא חרדי.. כפי שכתבתי, הוא לא למד בישיבת הסדר וכו'
אבל יש לו לב טוב באמת!

עם כל הדברים הטובים שיש בכך, אבל גם צריך להיזהר לעניות דעתי

התכוונתי בקו כללי
את יכולה לכתוב לי ואנסה לחשוב

תפני לי אליה בפרטי

על 'שגרירים בלב' שמעת?

חיים קורץ?

על שגרירים בלב שמעתי, רק אין לי מושג לאיזה ציבור זה מתאים ואם יתאים לו.

כנל לגבי חיים קורץ... אם הוא משדך לציבור הדתי-דתי לאומי

בן כמה הוא?

כנל לגבי משפחה מורחבת, לא בקשר אישי קרוב... חוץ מדודים/ בני דודים ספציפיים...

הוא בן 28,

אני חושב שיש כאלה שיעזרו לו בשמחה ויש ביקוש לבחורים כמוהו.

יש גם שכדניות לא רק לדוסים קאלסיים כמו שהצגת אותם. זה הרבה יותר מגוון.

עבודת קודש כפשוטו

תודה על עבודת הקודש וההשקעה המרובה שלכם!

 

ובאמת, אנשים, זה כל כך עם פוטנציאל טוב, בואו ותממשו אותו!

 

מי שלא רשום ברשימה שלהן  - להרשם מהר.

 

מי שהתלהב מניק אחר - לא להשתעשע ברעיון ולהתייאש, אלא תפנו אליהם, שישמשו כצד ג', זה יכול להצליח! אל תפספסו את ההזדמנות!

 

 

סליחה אם אני נשמע שבאתי לחנך... זה לא, פשוט באתי "לדחוף" ולהמריץ, כי אני באמת רואה את הפוטנציאל הגדול שבזה......

אם אדם יודע מה רוצה מעצמו אז גם אם הוא עובר תהליכים משמעותיים הוא עדיין בעל אופי יציב.

לא נראה לי שטוב לקטלג הצעותבאופן מוחלט. מסכים שגיל זה יכול לשקף במידה מסויימת.

אבל אם יש פרטים שאת אוהבת ומסתדרים לך - חבל לדחות הצעה בשביל זה.

לעומת זאת. הגיוני לחפש מראש יותר לטווח של גילאיים בוגרים יותר.

 

 

מעבר את צריכה להחליט מה גבולות הגזרה שלך 

ובסוף גם המושג "בגרות" הוא סובייקטיבי 

 

 

 

זה שבגרות היא מאוד סוביקטיביתיש חבר'השבגיל 19 כבר יודעים מיהם ומה רצונם מתקתקים את העניינים ומתחתנים יש חבר'ה שבגיל 23 מחפשים את עצמם בעזאזל ... זה פר בחור לדעתי סביבות גיל 21 אם הבחור סגור על עצמו זה אחלה גיל...
בכללי כל החיים עוברים חויות טלטלות משתנים כל הזמן ככה אנחנו בני אדם דינמיים זזים אדם קרוי מהלך ..
עיקר הענין זה יציבות נפשית ובגרות מבט בריא על החיים זה לא ממש תלוי גיל...

@פשוטים.
ההיכרות שלי היא מהדייטים. אין לי מושג מה ההתנהלות בכל מיני מצבים שקרו לו בחייו.

זה לא שאני סגורה על עצמי 200%, אנחנו עוברים דברים בחיים, משתנים ומתפתחים.

ובשאיפה תמיד לגדול ממה שאנחנו לומדים.

אבל לכאורה, את השלב הזה של היציאה מהישיבה לחיים- יש לו עוד שנתיים להגיע לשם והכיוון הכללי עשוי להשתנות. כמו ש @ארץ השוקולד כתב

השאלה היא איך אפשר לדעת ובתכלס, ברור שזה פר בן אדם. זה לא גיל. יותר שלב בחיים ואיך האדם ביחס אליו.

לעניות דעתי פער כמו שתיארת אינו קשור דווקא בגיל אלה יותר בצורת ובדרך החיים.

מכירה לא מעט זוגות עם פערים משמעותיים בגיל וכביכול בצורת חיים העכשווית,
אך זה לא עצר אותם~

לדוג~
בחורה בת 17 שהרגע סיימה שביעית ובחור בן 22 עם וותק בישיבה
או בחורה בת 18 בשמינית ובחור בן 28 באמצע לימודי משפטים
וישנם גם דוגמאות הפוכות~
בחורה בת 20 אחרי שנתיים שירות ובחור בן 18בשמינית
או בחורה בת 27 עם תואר במדעים ביד ובחור בן 23 בצבא
וכהנה וכהנה.
(במכוון הבאתי דוגמאות קיצוניות במקצת.)

באופן אישי אני חושבת ששווה לנסות,
אם יש התאמה ה'פערים' הללו לא משנים כלל. ונראים אפסיים לעומת המכלול..
חוץ מזה שלגברים ולנשים באופן כללי יש פערים בעניינים מסויימים, והבדלים מהותיים, אך בסופו של דבר זה מה שמשלים בניהם.

אז אם כמו שכתבת הכל נשמע לך מתאים~
והדבר היחיד שאת לחוצה ממנו זה ה'פער' הנל.
אני חושבת ששווה לנסות ולצאת,
ואולי תופתעי לטובה.

וגיל לא מעיד על בגרות לעניות דעתי.

בעזר ה' יתברך נעשה ונצליח~
בהצלחה נשמה.

😯

אכן.
מה הלם?

אלו זוגות מתוקים ממש~
ושחיים בשמחה.
משמע, הגיל פה לא קבע, וגם השלב בחיים לא.

סתם תמיד יש תקווה, רבל עודדת אותי מאוד

אני אישית חושבת, שרוב בנות ה 18 במקום קצת שונה בחיים מבני ה 28
וזאת עלולה להיות זוגיות די מאתגרת..

ומכירה אישית גם כאלו שהתחתנו עם פערים מסוימים והתגרשו, יש דוגמאות לכאן ולכאן.

ברור. את צודקת

אך במכוון הבאתי את הדוגמאות הספציפיות הללו.

וגרושין מחילה.. אך בדרך כלל זה נובע מחוסר רצון לעבודה משותפת (וזה יכול להיות מהמון סיבות שונות.) אז זה לא דווקא קשור לכאן.

ובקשר לגיל~
ברור שבנות 18 בשלב שונה מבני 28 ואף בהסתכלות שונה (לעיתים לחלוטין)
אך אם זה מתאים, זה מתאים
ועבודה יש תמיד בזוגיות. גם בין בני אותו גיל.

למה זה לא קשור דווקא לכאן?
הרבה פעמים כשהפערים גדולים מדי ומגיעים ממקום שונה ועם ראש שונה יש פחות מוטיבציה לעבודה משותפת🙂

וברור שעבודה יש תמיד, אבל למה להכנס מראש למצב של עבודה רבה יותר?
למה לחפש אתגרים?

אני לא מסכימה ש אהבה זאת אהבה, ומה שמתאים מתאים. לפעמים זה פשוט לא מתאים🤷‍♀️
אם 2 הצדדים בראש שונה ובהסתכלות שונה זה לא מתאים.

ובדרכ זוגיות בין משהי שגמרה שמינית ומשהו בן 28 שעובד כבר בעבודה מבוססת, ויצא כבר מזמן לחיים,
היא זוגיות שברור מי יאמר בה את המילה האחרונה..
וזה לא מצב אידיאלי לדעתי.
כמובן שלא תמיד זה ככה, ויש כאלו שזה כן מתאים להם, ואם כן אז מעולה..
אבל זה לא מלכתחילה לעניות דעתי.

אני גם חושבת שגיל זה מאד איניוודואלי, אבל בכל זאת יש דברים שהם כמעט מוחלטים..


ואגב, הסימן הזה ~ מציין בשפה שאני לומדת עכשיו הריסה.. גם בווצאפ כדי למחוק שורה שמים אותו לפני ואחרי..
אז זה קצת מבלבל😅

מחילה.. באיזה שפה? מעניין אותי.
מבחינתי זה מסמן נחת וזרימה. אבל מעניין לשמוע~

בכל אופן אנני חושבת שאת טועה או משהו,
זה עניין של הסתכלות.
מכירה לכאן ולכאן
ואהבה ומוכנות לעבודה זה חשוב.. בכל גיל. בין אם יש פערים ובין אם לא

בבנאי הריסה שמים את זה..🙈

אבל כל אחד ומה שזה מסמל בעיניו..

הגיוני.

די הגיוני

התחתנתי עם בחור כשהוא היה בן 18.
באמצע כיתה יב.
(אני גדולה יותר בכמעט 3 שנים)
והוא עד היום בוגר יותר אפילו מבחורים שהיו אז בני 30..
והם עשו צבא וכו.. ועדיין.

בעולם הדתי.
הוא יחטוף שוק כשהוא יגיע לישיבה ובהמשך הוא עדיין צריך להחליט מה הוא מתכנן אחרי, עדיף בחור שכבר בכיוון לבחור מה הוא רוצה לעשות אחרי הישיבה.

יש בעייתיות מסויימת שאדם בצבא (כל עוד זה לא קבע ואז זה יהיה ככה לעוד שנים רבות) הוא לא רגיל לחשיבה על דברים שצריך בחוץ. בין אם זה לימודים או עבודה.
והעולם מאוד שונה מהצבא לשאר, עדיף שיכיר.

אז יש בגרות נפשית כמובן, אבל אדם שהוא עדיין בשלב מסוים בחיים פשוט לא שם גם אם הוא חושב שהוא בוגר.

גיל מבגר איכשהו..

מה שרלוונטי לדעתי אלו החוויות בחיים והלקחים  מהם = ההשפעה על האופי ועל הבגרות הרגשית

 

הקשבתי מהופנטת

החלק מ2:30 פשוט יפהפה
והמנגינה השניה מהממת! נתת לה ממש אופי אחר קסום כזה. עדיין עם עוצמה אבל רכה יותר ושוהה

ממש נשאבתי למנגינה 

מכירה את המנגינה השניה ומחבבת אותה וממש מסכימה עם חיות צבעונית היא מאוד אחרת עם הרבה נוכחות ורוך 

עוצמתי מאוד תודה 

הביצוע של המעברים בין היותר שקט לחזק יותר, מרשים וטוב.

 

אשריך שאתה רואה את "ההשגחה הפרטית" ביכולת המופלאה לייצר את ההרמוניה הזו. הרבה תווים, כל אחד בזמנו..

תורה רפב ליקו"מ

 

על ידי שהאדם אינו מניח לעצמו להפיל את עצמו

ומחיה את עצמו בכך שמחפש ומוצא בעצמו איזה נקודות טובות

ומלקט ומברר אלו הנקודות טובות, מתוך הרע והפסלת שבו,

על-ידי-זה נעשין נגונים כנ"ל, ואזי הוא יכול להתפלל ולזמר ולהודות לה'.

 

ובקיצור

על ידי שאדם מוצא בעצמו נקודות טובות, עי זה נעשה ניגון

כי מה זה ניגון אם לא בירור הרע מהטוב, 

אתה בוחר ללחוץ כאן, וכאן וגם כאן.. בוחר ובורר את הטוב מהרע

וממילא יוצא ניגון (:

 

 

אהבתי את המעברים שהמנגינה יורדת בראשונה

אני מאינה שכל מי שה' שם לנו בדרך מדוייק לנו במאה אחוז ובטח כשמדובר על נישואים 

 

את לא חושבת שאני יכולה לטעות בבחירה החופשית שלי?

אני מסכימה לדברים שהוא כתב בסיכום, אבל לא עם התוכן עצמו...

שהבחירות שלנו מעידות על מי אנחנו ובאיזה רמה וכדו 

 

אז זה מחובר 

 

אני לא מבינה גדולה אבל ככה נראה לי 

אבל ה' מכוון אותנו.
זה כמו בכל תחום בחיים. החיים הם אוסף של בחירות אבל כשמסתכלים אחורה פתאום רואים את יד ה'.

וחוצמזה, שלפעמים אין בחירה. אני לא חושבת שבאמת בחרתי את בעלי. כלומר, בחרתי אבל טווח הבחירה שלי היה מאוד מצומצם. אחרי שנפגשנו לא באמת יכולתי לבחור שלא להתחתן איתו. זה היה כ''כ ברור.
ויחד עם זה, ב''ה לא חסרים פערים ותיקונים.

אבל להבנתי המאמר עצמו הוא טיעון מעגלי (כשל לוגי) אז אי אפשר באמת להתמודד איתו.

לפי הפרשנות שלהם יוצא שלכתחילה כל מי שתסכים להתחתן איתי היא הזיווג שלי. ואין לי מה לחשוש. 

אז ברור שלא. 

 

דברי הקבלה כנראה באו לומר שאחרי שעשיתי את ההשתדלות הנדרשת ויצא שיש התאמה, 

משם אני אמור לסמוך על השם ולא לפחד. ומה שיצא זה משמים..

 

מאחר שלא משנה מה תבחרי זה יוצא שבחרת 'מה שהוחלט מראש' - אז אל תבזבזי את זמנך בניסיון לחפש את מה שהוחלט מראש.
גם לא כדאי לחשוב על נישואין כהזדמנות לתקן את עצמי. תחפשי את מי שטוב לך איתו.
בקיצור - מאמר חסר משמעות לחלוטין בעיניי. לא משנה מה אני מבין ומה לא - זה פשוט ריק מתוכן.

לפי "ידיעות" כאלה...

 

אין כל הכרח במה שכתוב שם באופן מפורט.

 

אלא מה? שנכון בעיקרון שני דברים - ובשביל זה לא צריך דווקא מקורות נסתרים (בכלל, לא ממש שייך בהדרכה למעשה לרבי, להביא ראיות מהנסתר).

 

האחד, שאדם באמת מוגבל ביכולתו לדעת במאה אחוז מה "שלו".. כל אחד יכול להבין את זה. אבל צריך להשתדל כמה שאפשר למצוא מי שמתאים/ה. יכול לחסוך הרבה בעיות בהמשך. ואם התורה התירה גירושין - אז אכן יתכן שהיתה טעות. וזה שהוא אומר בסוף ש"התשובה אולי תעצבן"... לא משנה את הענין. אם התורה התירה דבר כזה, סימן זה יכול להיות. בשו"ע אין את ההסבר שהוא מביא, וגם לא התניה כזו..

 

אלא מה? וכאן הדבר השני שגם כן נכון:

 

כל דבר שאדם עובר, הוא בהשגחה פרטית. וע"י כל דבר הוא יכול לתקן משהו, מעצם ההתמודדות איתו.

לכן ברור, שגם אם אדם "טעה", אז הוא תיקן משהו בתהליך ההתמודדות, אם התמודד כמו שצריך. כלומר, למפרע, הכל בהשגחה מה'.

 

אבל להסיק מזה כאילו לא ממש צריך להתאמץ למצוא מישהו/י מתאים/ה.. כי זה "אגואיזם", חס ושלום. בדיוק ההיפך. הרי הגמרא אומרת שאדם צריך לראות קודם את מי שרוצה לשאת. למה? בגלל "ואהבת לרעך כמוך". אם אינה מוצאת חן בעיניו, אז היא עלולה לסבול מזה... 

 

ולומר שעוד לפני שנולד, כבר מוכנה בת זוגו - אין לכך שמץ קשר למה שהוא אמור להשתדל. לא רק בגלל שיש דבר כזה שמזווגים לאדם אשה לפי מעשיו (וממילא ברור שמעשיו ואישיותו רלוונטיים. והגמרא אומרת שמה שנאמר שארבעים יום קודם יצירת הולד מכריזים בת פלוני לפלונית, זה דווקא בזיווג ראשון, אבל שני לפי מעשיו. ואדרבה, במקורות פנימיים נאמר שכיום אצל רוב הנשמות זה נקרא לא זיווג ראשון. וממילא, יש לבחירה הרבה מה לומר..), אלא גם כי צריך להבחין בין הידיעה שהכל בהשגחה מה', למה שהאדם צריך להשתדל. ומי יודע.. אולי דווקא אם באמת משתדל למצוא מישהי מתאימה, יהיה לו שכר על ההשתדלות הזו בכך שימצא מישהי כזו?.. אנחנו אמורים לא לבלבל בין ידיעת ה' לבין החבירה החופשית. באף תחום שיש בו בחירה חופשית.

 

 

על כן, מה שנראה (ולמעשה - זה לא רחוק מהמסקנה שם, אבל בלי צורך בהקדמות שחלקן לא בהכרח נכונות), זה שאכן אדם צריך להתאמץ למצוא מה שמתאים לו. להתפלל על זה.

בוודאי אחרי שכבר מצא, אז הם משפחה, צריך לעשות מאמץ גדול שזה יתקיים. אכן לבנות את המידות והיחס תוך כדי.

ואם חלילה, לא היתה ברירה והתברר שלא היה מתאים - אז למפרע הכל בהשגחה מה'. לא תמיד יודעים למה בדיוק. אפשר לנסות להפיק תובנות בונות מכל מצב.

 

 

אני גם חושב שאף פעם לא תהיה וודאות של מיליון אחוז בהחלטה שכזו

לקחו איזה אגדתא, ועשו ממנה כזה טררם.

אז:

3

2

1.

בום!!

לא נכון!!

שום ענין של זמן ושום בטיח.

יש לכל אחד ואחת כמה וכמה אפשרויות להנשא.

האדם יכול לנצל אותם, ויכול גם, לדלג עליהם.

 

כדאי שיפסיקו עם הנאומים האלו.

 

 

את השאר לא היה לי סבלנות לקרוא...

 

ועצם השאלה, שאלת המליון דולר....

הטענה "מי שהתחתנת איתה היא הזיווג שלך" היא אמירה נורא נחמדה וחסרת משמעות, כי אם התחתנתי אני לא צריך ספר קבלה שיסביר לי שהתחתנתי עם האדם הנכון. ואם הטענה היא "פשוט תמצא מישהי ותתחתן איתה" אז זה נשמע קצת מוזר - אנחנו יודעים על הרבה אנשים שהתחתנו אפילו לא באקראי ואומרים היום שהיה להם יותר טוב אם לא היו מתחתנים. ואז אנחנו נכנסים לטיעון המעגלי השני - אם התחתנת איתה זה המשימה שלך בעולם וזהו. זאת טענה שאי אפשר להתקיף אותה.

אגב, לדעתי רוב ההסברים הקבליים הם כאלה - הם נותנים הסבר למשהו שידוע בלאו הכי. אז כאן הם מסבירים מה קורה כשאדם מתחתן. אבל הם לא אומרים לו עם מי להתחתן, כי את זה הוא יודע לבד.

 

מה שכן, לפעמים אנחנו חושבים שהחלטנו משהו אבל בעצם מישהו אחר כיוון אותנו שנחליט את זה. אני מכיר על בני אדם שזאת הדרך שלהם לעבוד עם אנשים, בוודאי שהקב"ה מסוגל לעשות כך. אבל שוב, ברגע שאמרנו את זה, זה חסר משמעות, כי אנחנו עדיין נעשה את כל התהליך בעצמנו.

אני חושבת שזו נקודת מבט שצריך לאמץ לאחר שכבר ביצענו את הבחירה ולא לפניה.

איך אתם יודעים שזה זה

תודה לכולם, מעניין לראות שרוב האנשים פה מסכימים - לעולם לא נדע, אבל נצטרך לעבוד יחד עם מי שזה לא יהיה...

 

סתם ככה לא כל כך מטריד אותי דברים כאלה; אבל כאן זה חלק מ-252, ואת האמת, זה התוכן הראשון שאני קוראת אותו מהמיזם הזה, ודי מאוכזבת. זה מעורר בי יותר אנטי להיפתח - וכאן אשמח שוב לשמוע מה דעת אלו שניסו - האם זה באמת כך?

טאבו - בהכנה עצמית, לבחור מילים שקשורות אל שניהם..
יש רשימת שאלות ששואלים אותו ואז בשבת היא צריכה לענות ועל כל טעות - זה אומר שהתשובה שלהם שונה - היא אוכלת משהו.. במבה ודומיו..
ברכות לפי ספרים - מניחים ערימת ספרים מגוונת, ספרי ילדים, קודש, מידע וכו' כל אחד בוחר ספר. הכלה אומרת מספר ובמספר הזה הספר נפתח, עוד מספר, שורה, וצריך לברך ברכה שמשלבת את המשפט שיצא.

אנסה בעז"ה לחשוב על עוד.

שאלות לחתן שהכלה צריכה לנחש מה הוא ענה.
לאסוף מכתבים מכל החברות והמשפחה שהיא אוהבת.
רביעיות (יכולה לשלוח בפרטי), משחק זיכרון.
לאסוף טיפים מכל מיני אנשים לקראת החתונה והנישואים בכללי (יש לי גם דברים לשלוח)

אולי בהמשך אכתוב עוד

אבל ללא ספק הייתי ממליץ לך להקשיב לחוות דעתו

ראיה צלולה ובהירה ברמות של השמש.

עיצות מעולות.   כמו קרין גורן של הסיטואציות המסובכות בחיים.

@ultracrepidam 

 

כדאי לנסות.

 

 

 

בהחלט כדאי להקשיב לעצות המעולות של @ultracrepidam

אך הוא אינו איש מקצוע בתחום ולא מקבל אנשים. תוכלו להמשיך לקרוא את התגובות שלו כאן

 

 

לא יודעת לגבי מחירים אבל..

עוד מישהו רוצה לצעוק?

משחרר

אלבד אדום. מקס סטוק או בחנות בדים שיש במרכז העיר. אם אתה בקטע של שלט הולכים לחנות צילום ומדפיסים תמונה שלכם ביחד או משהו. בכללי תזכור שזה כולה רבע שעה עם כמה תמונות. בתור אחד שהכין כבר איזה עשר הצעות לפחות

להגיד לבנאדם - שחרר זה לא תמיד במקום.

מבחינה אובייקטיבית - ברור שכדאי לשחרר.

מבחינה סובייקטיבית - אנחנו לא רובוטים ואם לוקח לנו זמן לעכל משהו, כדאי שנעשה את זה.

בסופו של דבר - גם אחרי הפרידה הכי כואבת, צריך להמשיך.

באיזה קצב, איך להתייחס לזה? ברגישות, כל מקרה לגופו.

מנגד, יש סכנה בלהתבחבש בתוך רגשות שליליים של פרידה מעבר למה שצריך כדי להפנים.

מתישהו בנאדם צריך להרים את עצמו.

קיצר, הכל עניין של טיימינג.

נראה לי שזה פחות העניין שאת יותר בלחית ממנו. אולי את ישירה ממנו.

לפעמים זה מביך שמדברים על איזה דגם של נישואין בסיטואציה הזאת.

תנסי להבין את המבוכה שבזה...ככה ממילא יותר תגיבי איך שהוא צריך.

אין לזה קשר לבלחיות אלא נטו סגנון דיבור.

אבל גם שלו..
את מדברת על חתונה והוא נלחץ
זה יכול להיות מכמה סיבות
כי את בטוחה בקשר יותר ממנו
או כי מאזשהו סיבה הוא לא מרגיש צורך להתחייב עכשיו
או שהוא לא סגור על הקשר

וסוד קטן הרבה בלחיות מתלהבות מהרעיון של החתונה עוד לפני שהם הכירו את האדם שנמצא מולם
לפעמים מתרחשת סיטואציה כזאת
הוא מאוד רוצה להכיר אותך
אבל מפחד שאת התאהבת ברעיון של החתונה, ולכן את איתו..
ולא בגלל שאת באמת חושבת שהוא החצי השני

לשנות את הגישה...
קודם כל בשביל עצמך.

חתונה בשביל הרבה אנשים זה ההחלטה הכי חשובה שהם יעשו בחיים,

וצריך לקבל אותה בשיקול דעת,
שיקול דעת גדול.

ובל"חיות לא עוזרת פה בכלל.