פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 380)

יא-כ
כא-ל
לא-מ
מא-נ
נא-ס
סא-ע
עא-פ
פא-צ
קא-קיב
קיט-קכא

עא-פ

פא-צ

קא-קיב

קיט-קכא

עא-פ

פא-צ

קא-קיב

העיקר שהוא יהיה משלים.
ממליץ לעיין בספר נתיבות עולם של המהר''ל בנתיב אהבת הריע פרק א' שם הוא מברר את הנקודה הזאת.

מצרף פה שיעור של הרב קשתיאל שלא שמעתי אבל נראה שמדבר על הנושא-

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://secure.kipasruga.com/alon_more/show.asp%3Fid%3D48914&ved=2ahUKEwjB2MG_77rrAhWWURUIHTqnD2gQFjAKegQICRAB&usg=AOvVaw3TplR-vFBex6YqeAEWqgpV


איך את יודעת מה משלים אותך?
אז פה כמובן יש בפשטות את מימד השכל ומימד הרגש. השכל כמובן מתחשב בכל הצדדים אבל מסתכל עליהם בראיה מרוחקת, והרגש מתחשב רק במקום שלך כפי שהוא כעת- אבל בראיה מאוד קרובה. כך שאלו שני צדדים משלימים.

הסיבה שאני לא אומר לך מה צריך לעשות, היא כי אין ביכולתי להגיד לאחרים מה הם צריכים לעשות- שוב, יש שהלכו על הדומה ויש שהלכו על השונה ואלו ואלו עלתה בידם. לכן זו ממש שאלה שרק האדם יכול לשאול את עצמו- איזה סוג יותר משלים אותי, כלומר- איפה אני *מרגיש* בד''כ יותר טוב- בחברת איזה סוג אנשים (ששונים ממני או שדומים לי), ומה אני *חושב* שיותר טוב עבורי- קודם כל האם אני מסוגל בכלל לחשוב על להתחתן עם מישהו ששונה ממני, ולחשוב פשוט אובייקטיבית יותר מה יהיה לי יותר טוב


ועוד הערה קטנה: אמנם נהוג לומר שההפכים משלימים,
אבל זה לא מחוייב בכלל. זה נכון רק כשיש משהו (אמצע) שמחבר ביניהם, וגם בזה- יש רמות שונות של התאמה.
ומהצד השני- גם לא מחוייב להגיד שהדומה הוא לא משלים, כיון שגם בדומה- יש צרכים אחרים ובוודאי בחתונה איש ואשה משלימים זה את זו והפוך קודם כל מעצם זה שהם איש ואשה. בודאי שזה רק הבסיס, צריכים לחפש התאמה גדולה יותר, אבל גם דומה יכול להיות משלים.
בקיצור, העיקר שיהיה ביניהם יחס, שיהיה משהו שמחבר ביניהם. ולא רק ברובד הרוחני- ששם ה' מחבר ביניהם

אין לי אפשרות לפרט כאן עד הסוף, מקווה שמה שאכתוב בקווים כלליים יעזור גם כך, וצריך לדעת שיש בזה עוד הרבה מה לדייק.
נכון להפריד בין מהות לבין פרטים. הרבה פעמים אנחנו מחפשים דברים לפי הביטוי החיצוני שלהם, כשבעצם מה שחשוב לנו בהם זו המהות הפנימית.
המהות היא עקרונית ונכון להצמד אליה, ובפרטים חשוב לדעת להתגמש.
לדוגמה, אם בחורה מחפשת בחור גבוה, אז השאלה שאפשר לשאול אותה היא: למה זה חשוב לך שהוא יהיה גבוה?
נניח שהיא תענה שאם הוא יהיה גבוה, אז היא תרגיש בטוחה לידו.
אז המסקנה שלנו תהיה, שלבחורה הזו חשוב לחפש בן זוג שיתן לה תחושת בטחון,
אבל בכלל לא בטוח שהיא צריכה לחפש מישהו גבוה, ואם היא תתעקש על מישהו גבוה היא עלולה להפסיד הרבה בחורים טובים שיכולים להיות בני זוג פוטנציאליים.
הצלחתי להסביר את העקרון?
אז בסגנון שאת מחפשת, חשוב לברר מה התוכן הפנימי שלו, אילו ערכים שחשובים לך באים לידי ביטןי בסגנון הזה, ואותם לחפש, ולא דווקא את הביטויים החיצוניים של הסגנון.

בנוסף לזה גם אי אפשר לחפש יותר מדי דברים, צריך להתמקד בעיקריים, שהם הכי קריטיים לי, ולדעת שאהבה גדולה ונישואין מאושרים לא מותנים בזה שהוא יהיה כל מה שאני חולמת עליו.

יש כאן עבודה במה שאמרתי, זה לא בהכרח פשוט. אבל זה אמיתי, ומאפשר לא להיות נעולים אלא לפתוח את השערים, בלי לוותר על עצמנו.

בהצלחה רבה!!

למשל, מה המהות הפנימית של מישהי שמחפשת בחור שמוצא חן בעיניה?

 

לגבי הדוגמא שהבאת על בחור גבוה.

 

יכול להיות שזה לא עניין של ביטחון שהוא ישרה עליה, אלא גם כי זה יפה בעיניה.

 

במילים אחרות, איפה לדעתך נכנסים כאן השיקולים הלא רציונליים, אלו שאי אפשר להסביר במילים, אלא כי זה פשוט נעים?

קשה להגיד משהו על הכל. שיהיה נכון תמיד.
בכל זאת זה נכון בהמון מקרים.

ולשאלתך שיקול לא רציונלי הוא שיקול שלא מגיע מהשכל, זה לא אומר שאין אפשרות להסביר אותו, או לגעת בשורש שלו.

ועל הדוגמאות שהבאת, אפשר לשאול למה זה יפה בעיניה בחור גבוה?
או מה יגרום לבחור למצוא חן בעינה? (למה הבחור הזה כן מוצא חן והבחור הזה לא?)

לא תמיד קל לענות על השאלות האלה (בדרך כלל לא)

מה שבאמת יכול להיות מאוד קשה זה לעשות רוורס ולפרק התניה כזו שהשתרשה.
רק שהרבה פעמים עצם ההבנה בשכל שהרצון לדבר חיצוני מסויים הוא לא עצמי אלא נובע ממשהו פנימי, כבר גורם להתניה להיחלש וליכולת להתחבר למשהו אחר לגדול.

ויש דברים שהם חלק מאיתנו ולא התניות. לפעמים חיבור למראה מסויים לדוגמא זה לא בגלל מישהי מהעבר הרחוק שחיבבנו אלא זה פשוט הסגנון שלנו.

אני בחיים לא אתפשר עליהם, שהם ממש עקרוניים לי.

ואילו דברים אני מוכן לתת סקאלה רחבה של דברים.

ואם בא דבר חדש שלא חשבתי עליו - לחשוב עליו.

ואם בא דבר חדש שכדי לדעת אם זה מתאים לי אני צריך לנסות - ללכת על זה.

 

אין דבר כזה "בורר יותר מדי", אם יש לך סולם ערכים ברור ואת מודעת אליו ומקבלת החלטות על פיו - מה צריך יותר מזה?

שרית אומר סגנון את מתכוונת ל..?
סגנון לבוש?
סגנון דתי?
אופי (ששמעתי אנשים שמכנים אותו סגנון..)?
אפשרות אחרת?

סגנון של בן אדם.. לדוג מישהי שמחפשת מישהו בלבוש חרדי..

אם יש התאמה בין הסגנון החיצוני שאת מחפשת לסגנון המחשבתי/ דתי וזה לא משהו ספציפי מדי, (כמו אני מחפשת בחור מישיבת..) זה נראה כאילו את יודעת מה את מחפשת, אז חבל לבזבז את הזמן להיפגש עם בחורים אחרים..
שיהיה במהרה בע"ה!

ואין לי מושג מה אני רוצה מחיי או מהבחור המסכן
בפעם האחרונה פשוט הסכמתי בלי יותר מידי בירורים והיה דווקא בסדר(נגמר אחרי פעם אחת אבל לא משנה.)

לא יודע,

אבל בכל מקרה הייתי מעדיף לקבל הודעה ולא שיחה... כי זה פחות מפדח...

אלא אם ההודעה מאשימה אותך. אם זאת הודעה מכובדת אין לי בעיה לקבל

הייתי שמחה לשמוע מה הוא חושב
במידה והיה קשר טוב בנינו

צריך לכבד את ההחלטה של הצד השני ולדעת שלא את כל הסיבות אומרים..וד"ל.

שלחתי פעם הודעה כמה ימים אחרי פרידה..

הניסוח היה בערך אני חושב שלא הבנתי אותי נכון בנושא.. אשמח לדבר איתך על זה בטלפון..
בעקבות זה חזרנו ונפגשנו עוד כמה פגישות (ואז נפרדנו..)

גם לא תמיד כשמחליטים להיפרד זה בוודאות מוחלטת שזה מה שנכון(רק ה' יודע)

אז זה אפילו נחמד לשמוע עוד דעה.

לדעתי, אם את באמת חושבת שהפרידה לא נכונה אז כדאי שתשלחי לו הודעה על זה (לא שיחה) כי יכול להיות שתחשפי אותו למשהו שהוא לא חשב עליו וזה יגרום לו להתסכל על הדברים בצורה שונה.

כשהייתי בקשר עם מישהי, היא מדי פעם העלתה את החששות שלה מולי בפגישות כי היה בינינו פער דתי (היה בינינו שיח מאוד פתוח) וכל פעם הייתי מראה לה את הדברים בצורה שונה וזה היה מפיג לה את החששות.

הנקודה היא, שלא תמיד ההתסתכלות שלנו על הדברים היא נכונה משום שהיא לרוב נובעת מגישות שהורגלנו אליהן... ולכן, נקודת מבט שונה יכולה לשנות את פני הדברים.

מה שכן, אני מציע:
א. לא לכתוב את הדברים בצורה ביקורתית.
ב. לחכות קצת כי לפעמים צריך לתת לדברים זמן להתעכל.
(סעיף ב הוא תלוי סיבת הפרידה.. לפעמים כדאי לחכות ולפעמים לא)

כמובן שכל מה שכתבתי זה נטו הדעה שלי...

פעם אחת הצליח.(נפל בגלל סיבה אחרת)
פעם אחרת לא.
גם אותה אחת שלא הצליח אצלה כתבה שהערכתה אלי גדלה בעקבות ההודעה

זה אומר שהיא באמת רוצה להמשיך וטוב לה בקשר.

 

אני מניח שאם היא היתה חושבת כמוני שכדאי להפרד, היא היתה מזדהה ואומרת "כן גם אני חשבתי ככה"

 

אם אחרי פגישה ראשונה אמרתי לא, זה לאו דוקא יחמיא (כי יכול להיות שאני פשוט לא מעריך את שיקול הדעת שלה. מה שלא יקרה אם נפגשנו חמש פגישות) אבל בהחלט לגיטימי ומוערך.

 

אני מאד מעריך את הנסיון של אנשים לחזור לקשרים אחרי שסגרו בפניהם את הדלת. כמובן בגבולות הטעם הטוב, ולא להציק למשך שנתיים

אני מאמינה שזה לא כיף להרגיש דחייה,
ולא פשוט לעשות צעד כזה.

בחורה שעושה את זה היא מלכה בעיניי.
אצל גברים זה לגיטימי ומוערך.

בעיקרון זה יכול להיות לגיטימי, השאלה איך עושים ומה הסיבה.

פעם ניסו לשכנע אותי, במשך ארבעים דקות אחרי שאמרתי לא להתחרט.. זה כבר היה הרבה מעבר ללגיטמי, גובל בחוצפה. (אבל לא היה לי נעים לקטוע בכזאת בוטות)

הייתי מעדיפה שינסו לגשש מסביב, לפעמים לא אומרים את כל האמת כשחותכים וזה יושב על משהו אחר..

עוגיות נגיד, ותביאי איתך לפגישה

אוכל זה נחמד, אבל לא מרגיש לי שהיה עושה משהו

נעימה. שמישהו הכין בשבילי, לא משנה מה.
אבל אפשר גם לשאול אותו מה משמח אותו, ואולי לפי זה לחשוב על משהו

וגם מתנות קטנות וכדו', ממילא עושים ככה הרי.

 

ולגבי נסיעות לדייטים - מה הבעיה שתאמרי שבא לך שתסתובבו במקום X שהוא יפה.. וזה יהיה באזור שלו?

אם הוא הגיע אליה שוב ושוב והם בקשר טוב .. בלי מסכות.. כנראה שזה נוח לו להגיע אליה וככה הוא מעניק וזה עושה לו טוב .
היא יכולה לראות מה עושה לו טוב ולפי זה להתאים את המתנה אליו.
אבל שאדם מעניק קודם כל הוא רוצה הערכה .
אני חושבת שקודם צריך להעריך תודה שנתת לי ובאמת מהלב לההעריך אותו ..
ולא ישר לחשוב רגע מה אני יחזיר לו!?!

כל דברייך נכונים, אבל היא אמרה שהיא בכל זאת רוצה גם היא לתת, אז הגבתי בהתאם. 

אני מציע שתפתיעי אותו (בזמן שנוח לו להפגש! אולי גם תתני לו זמן להתארגן) בעיר שלו

אולי תגידי לו שבגלל שהקשר מתקדם וחשוב לך להשקיע בו, את רוצה לשלם עליו לפעמים (עדיף לא חצי חצי אלא פעם הוא ופעם את. ובלי להתחשבן!)

אני רוצה לתת לך יותר , כמו שאתה נותן לי .אני מרגישה שזה יחבר אותי אליך יותר 

שאל תעצרי אותו. תני לו לתת, זה בכיף שלו וזה חלק מההרגשה של גבר

לדאוג, להגן ולהשלים מחסור.

אם כי תזכירי מדי פעם שאת רוצה לתת לו ושאת רוצה לשלם ומוכנה

לקבל בתנאי שבפעם הבאה את תזמיני. אפילו שהוא לא יתן לך.

 

את מרויחה כאן משהו נוסף

אהבה היא תולדת הנתינה, וככל שהוא נותן הוא נקשר אלייך ומתאהב יותר ויותר. 

לכן אל תעצרי. ומנגד אוסיף ואומר שזה לא יהיה פייר שרק הוא יקשר, ולכן, אני בעד עניין העוגיות שלעיל. 

השקיעי בו גם. בדרך שלך. 

 

 

כלומר לא על חשבונו ,פשוט למצוא לי דרכים אחרות לתת לו? כדי שהוא ימשיך עם מה שהוא נותן, כן?

קשר בריא ומתקדם, לא עובד לפי חשבונות .
הוא נסע אלי אז אסע אליו..
הוא קנה לי אני אקנה לו .
שחררי את ההתחשבונות , הכי חשוב שקודם כל תכירי לו תודה! תעריכי, תתלהבי , תגידו לו ואו ממש לא מובן מאליו שקנית לי תודה!
ואו איזה מהמם שהחזרת אותי הביתה ..

בקשר לנתינה תביאי מהצד שלך , מה את חושבת עושה לו טוב?
איזה צורך את יכולה למלא לו?מה הוא אוהב?

ושוב מזכירה לא מביאים כדי להתחשבן מביאים מהלב♥

מוזיקה ביחד זה יכול לחבר ולתת מהמקום שלך..

להלחין ביחד משהו

אם שנתיכם מוזיקלאיים מששהו

אם הוא הולך לשירותים ישר לקרוא למלצר ולשלם

 

שהוא עובד על המחשב וזה פתוח לו 

שהוא בחופש

שזה קופץ לו התראות בנייד 

 

עדיף לשאול אותו מאשר להריץ סרטים. לא(:?

ובעזרת ה' הוא יגיע בקרוב,

מגיע לך כבר לאהוב.

מזדהה.

 

מאחל לך שתמצאי אותו במהרה. בהצלחה!

 

 

היה איתי חבר טוב שראה שאני מרגיש שברגע שהשמש תשקע ייגמר העולם. והוא הרגיע אותי שיהיה בסדר.

 

הוא צדק.

 

אבל התחושה נוראית.

בהצלחה. יום הולדת זה יום מיוחד, תתפללי טוב.

שתזכי להרבה טוב במהרה!!

 

מאחלת לך שהשנה שנפתחת תביא איתה שינויים מרעננים ומשמחים 

מזדהה איתך.. 

שבקרוב מאוד תזכי לבשר לנו! 

תתפללי על עצמך ועל כולנ"ו..   

התפללתי בקבר של צדיק.
קראתי פרק תהילים של השנה שאני נכנסת אליה. לא ידעתי בדיוק מהו. פתחתי את הספר וראיתי....
"לדוד ה' אורי וישעי"

וזה הרגיע אותי. זו היתה תקופה מאוד מבולבלת... התפללתי וב"ה נושעתי.
לא אגיד שלא עשיתי את זה בימי הולדת אחרים ותפילתי התקבלה....
הפעם כנראה זה היה אחרת.

מאחלת לך טוב. לכל אחד מגיע טוב.
בע"ה גם הוא יגיע בזמן שצריך.

לכי תשתי את הבירה, תחגגי איך שבאלך ותבקשי במילים שלך על מה שתרצי.
יום הולדת שמח! שנה טובה!

ובהתחלה היה לי קשה ממש ממש ממש.
אני פריקית על כתיב.
אבל ברגע הבנתי שזה הקושי לו ושזה לא אומר כלוםם על החוכמה והאי.קיו שלו זה עזר לי להרפות ולקבל אותו ככה.

כשהיא לוחצת על האותיות שבמקלדת יותר מדי ארוךךך
איך אימי נוהגת לומר? שאלו יהיו בעיותייך ~

(האמת שהרבה יותר מאשר בנות..   זה באמת מעניין למה זה..)
איזשהו שלב כבר לא הפריע לי. וראיתי שזה ממש לא מעיד על האינטלגנציה..

 

  -מאמי, מה תעשה אם אני ימות??

אני: אמות

  - אני מתעלפתתתת!!!!

אני: מה?

 

 

אבל הרבה יייי לא

סבבה

הרבה ו או ת זה לא שגיאה..
אותיות אית"ן זה כן, וזה כבר עברית משובשת..

סליחה, הייתי חייב.

ובכוונה לא תיקנתי
כי זה לא העניין פה ;)


סולחת

רק תזכורת קטנה כתיב מלא - הוספת י /ו זו לא שגיאה

אבל יש מקרים שחשוב יותר להקפיד..
לדוגמא - כשבחור שולח הודעה ראשונה וכו...
פה אני כותבת ולא יודעת עד כמה שמה דגש על הנקודות האלה...

לא כתבתי שהוספת י זה שגיאה
אותיות איתן כן...

קיצר נראה לי שהבנתם
סתם כתבתי כדי לפרוק

כאילו אני כותבת לעצמי ♥
אני מאוד מבינה את המקום שלך , אבל באופן גלוי האם אנחנו לא טועות בדברים ?
מבינה אותך שזה מפריע אבל זה משהו שאת יכולה להתפשר עליו?
או שיש עוד משהו שמפריע וזה יושב מאחורי זה?

מבינה מה שאלתי(;?

ברור לי שזה משהו שאני יכולה להתפשר עליו, אין ספק.
אבל מציק🤦‍♀️
פסדר באמת שאלו יהיו צרותינו

פשוט בתור מורה ללשון תלמדי אותו איך כותבים, וזה הכל.
הרי את לא מחפשת לכאורה דוקא מורה ללשון בחיי הזוגיות שלך, את מחפשת בעל.
אחרת תאמיני לי שהבדיקת איות של וורד הרבה יותר מוצלח מגבר

נכון לכן אני יכולה איכשהו להתעלם...
אבל זה מציק

חח

ולפעמים זה גם יכול להעיד על הרמה של הבנאדם.

 

אבל עד כדי להשתגע ולהתחרפן? 

מקווה שאת סתם מקצינה, כי אחרת אם זה מה שמחרפן אותך מה יקרה שתיפגשי עם חסרונות יותר משמעותיים שלו (ולכולם יש)?

מה לעשות
זו אני🤷‍♀️

יש כאלה שיש להם שגיאות כתיב כאלה, והם בעלי רמה אישית גבוהה.

 

תבדקי אם את יכולה שזה לא יפריע ליחס האישי אליו. כלומר, שאת יכולה להתעלם.

לכן פרקתי את זה פה ואצל אמא שלי..
כדי לפרוק ולהמשיך

תודה!

אם באמת מצד האישיות יתאים ויהיה טוב - תנסי להסתכל על זה בחיוך. כסוג של משהו חביב, כשזה אצל האדם הספציפי.. בלי להפחית כהו-זה מהכבוד.

מצד אחד היכולת לתת לה את המקום לפרוק את הכאב על העבר, ומצד שני להראות לה כמה העתיד יפה ושהחיים ממשיכים. אם תצליחי - אשרייך, אין יותר טוב מזה.

לא קל.
פשוט תהיי שם בשבילה.
תראי לה שאכפת לך ממנה.
תצאי איתה
תשתדלי להיות איתה כמה שאת יכולה בעיקר רגשית
ו-כל הכבוד לך על התמיכה! זה לא מובן מאליו!!

ולא אחרי האירוסין או הנישואין חס ושלום,

בעזרת השם יבוא יותר טוב,שוב הכול משמיים. 

אם את רואה שהיא רוצה לפרוק- רק תקשיבי.
אם את רואה שהיא רוצה לשמוע- לנחם ולעודד.

שהיא חזקה, ומשדרת חוזק, וזה יחזור אליה ויותר מאוחר היא תתפרק.. אוף באלי עכשיו לקחת את הרכב ולנסוע אליה הבעיה שבעלי בבידוד אז עדיף שלא אצא☹

לעבד את העניין. יתכן מאוד שהיא תתפרק אחר כך אבל עכשיו נבנים הכלים להתמודד עם זה טוב יותר.
אבל נשמע שבאמת טוב שתסעי להיות איתה.
ולגבי הבידוד- אם בעלך בבידוד בגלל חשש רחוק אז שימי מסיכה שמרי מרחק ממנה וזהו.

והוא מרגיש מצויין.. לא יודעת. מתלבטת.. כי אני לא שומרת ממנו מרחק

לגמרי ליד מנחמים.. אולי הלבד טוב לה כרגע כדי להרגיש?..
תשאלי אותה מה היא מעדיפה.
איזו חברה טובה את!

כמדומני (מעט מניסיון, אבל רק מעט) שמצב כזה לא בריא, בדיוק בגלל החשש שהעלת. ושלכן כדאי - שאם את ממש קרובה אליה - תאיצי בה להתפרק, ממש ככה, לבכות, לשחרר, זה בריא, וטוב ומנקה, באמת!! זה כל כך טוב להתפרק עכשיו עד הסוף ולא לצבור בבטן..

האם פעלתם בצורה האידיאלית בעבר?
לא.

האם הצלחתם לחזור בתשובה?
במידה מסוימת לפחות ומרשימה, זה בטוח.

האם זה נפלתם בעבר אומר שהחתונה בעייתית?
לא, למה שזה יפגע בחתונה בעתיד?

היא בחורה נהדרת ובעיקרון שניכם רוצים להקים בית טוב ונאמן בישראל, אתם רוצים להשתפר והצלחתם במידה מסוימת, אז תתחתנו ותקימו בית נאמן בישראל כי זה ביכולתכם
תזכו להגשים את כל משאלות ליבכם לטובה

אנחנו נשואים כמה חודשים ומכירים בערך שנתיים וחצי. שנינו דתיים ומגיעים ממוסדות חרדים. כשהכרנו בדיוק עשיתי 20 ולא באמת ידעתי איך להתנהל בקשר מה שהוביל עם הזמן להרבה מגע מיני והרבה חרטה אחרכך מצד שנינו (כמוכם ללא יחסים מלאים אבל לגמרי שניה משם). חושבת שהיינו צריכים להתחתן הרבה קודם וסתם מרחנו את הזמן, ברגע שהתארסנו וקבענו תאריך היה יותר קל לשמור כי היה לנו יעד. יש לנו זוגיות מדהימה ובעלי לא רואה אותי כבעייתית כי היה לי קשה לשמור לפני החתונה. סך הכל נורמלי שיש חשקים, זה בריא וכשתתחתנו תעריך את זה ;)

עכשיו שאלה מזה היא היתה בסדר עם זה? ואתה קרוע מבפנים ולכן אתה לא רוצה להיכנס לחתונה
אז למה מלכתחילה עשית את זה? פתאום זה מפריע
הדבר הכי צודק זה שתחזרו בתשובה ביחד ותתחתן איתה
צר לי על ההשוואה אבל כדי שתבין אישה זה לא סוכריה אתה לא יכול לאכול ולזרוק..

ובנות של מלך שקוראות את זה תשמרו נגיעה!!! לא משנה אם אתן מסורתיות דתיות חרדיות פשוט תשמרו ה' אוהב אותכן תעזרו לו לשמור עליכן.♥

זה לא "פתאום זה מפריע", אלא לפעמים גם בעומק החטא אנחנו יודעים שזה חטא ואסור, אבל בכל זאת ממשיכים (תשאלי כל אדם בדיאטה שלוקח מנה נוספת של עוגה, הוא יבין זאת).

בטח כשהוא כותב שרק לא היה יחסים מלאים.
כואב ממש.
מה הדרך מכאן ? דרך של תשובה
שכוללת : תשובה,חרטה,ולקיחה לעתיד. 
מעכשיו ועד החתונה- לא נוגעים . וזה אומר להזהר מאוד. לא נוסעים יחד בחושך , לא הולכים לייחוד ,וכו' וכו'.
קשה מאוד לפני החתונה בלי מגע , אפשרי ? כן . 
חרטה- להתחרט , לבכות , ולבקש סליחה מה'.
תשובה- להבין את החטא.
לשמוע שיעורים בנושא .
יאללה , קומו , תנערו את העפר, ותתחילו מחדש!
וכך  בע"ה תיכנסו לחתונה בעלי תשובה, ובע"ה ה' יצליח דרכיכם !
 

נראה לי שהתגובה לא במקום. לא מדברים ככה למי שרוצה לחזור בתשובה.

אני הכי בעד שיחזור בתשובה אבל איתה ביחד..
איך אפשר לעשות עם מישהו חטא ואחרכ להגיד הוא אשם? הוא פחות טוב ממני?

וכל אחד והשאיפות שלו. אני חושב שבדר הזה יכול להיות פער מובנה בין בני זוג.

גם שאיפות דתיות שונות אפשר להכיל בקשר

אבל זה לא קשור.

לדון על תוכן בלבד. 

ובכללי אני משתדל לא להיות דמגוג זול, זה חשוב לי.

ברגע שהיה התייחסות אליו

עכשיו לגוף הדברים - 

יש פה בחור ובחורה -

אין לי מושג מה הבחורה מרגישה, כי היא לא כתבה את הפוסט.

יש לי מושג מה הבחור כתב - שהוא בתסביך בעקבות חטא.

בנוסף לכך גם חוסר הדדיות ביחסם לחטא מפריע לו.

 

אפשר להכניס לפה עוד ספקולציות ופרשנויות שהוא לא כתב - אבל אני לא חושב שכדאי.

 

אם הוא רוצה לחזור בתשובה וכרגע היא בעמדה אחרת - אין לו יותר מדי  מידי מה לעשות עם ז. זה כבר קשור לעולם שלה. אם היא תבקש ממנו לעזור לה בזהה -שיא המבורך! אבל אם הוא קולט שזה לא בא מצידך שימשיך לעסוק ביחס שלו לזה.

תמיד אפשר לחזור בתשובה

אין כמו החרטה והוידוי,בהצלחה לך.

כדאי לקבל את היחס הנכון שיעזור לא להתקע מזה מצד אחד ומאידך לא להתעלם.

דווקא מי שהיה שם הרבה יהיה קשה לחזור וראוי להערכה הרצון לחזור ולשמור.

 

אל תפיל את האחריות עליה.
לא נכנס לשאלה כן/לא שמירת נגיעה, אבל אתם יחד, אז אל תזרוק את זה עליה.
בהצלחה גדולה והמון מזל טוב

לתייג פה מישהו שיראה שאנחנו הסתכלנו על זה במבט קצת שונה ממך..
@advfb

לא זיהיתי בו הפלת אחריות.

זהיתי בדבריו רק הכאה על חטא וחוסר האתמה הדדי ביחס לזה

רק @תוהה ובוהה יוכל להגיד אם הוא חושב שהיא אשמה או לא

אגב,

רוב המגיבים פה לבנתיים לא הבינו שהוא מפיל עליה את האחריות כמו שאת ו @ג'ון הבנתם

ולא אמר את זה כדי להגיד עליה משהו רע.

"אדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב".

תשאירו לה' את התפקיד לראות ללבב.

ועדיין האשמה מוטלת עליה בהודעה.
אני אומר דבר פשוט, זה הדבר היחיד שמפריע לך בקשר? תעבוד, תתבגר ותגגבר, ותשאר.
יש לך פחדים/רגליים קרות ואתה מפיל את זה על זה שהיא כביכול הפילה אותך? זה כבר משו אחר ובעייני יותר בעייתי.

אשמה זה רגש שלילי שלא מביא לשום מקום טוב.

לקיחת אחריות זה משהו אחר.

הבנה שקרתה פה טעות - זה משהו אחר.

הוא לא רשם שהיא הפילה עליו את החטא. אני לא מבין איך אתה ו@הפי הבנתם את זה.

נראה לי שהוא מכיר בחטא שלו ולוקח אחריות - נטו ממה שהוא כתב.

 

מי אנחנו שנקבע שהזיהוי שלו "היא בסדר עם זה" הוא נובע מתוך התנשאות שלילית?!

אולי הוא באמת מזהה נכון וזה מפחיד אותו?

ואולי זה באמת רגש שתופס אותו מסיבה כזאת או אחרת? (והוא גם מודע לזה - שהוא מעלה את האופציה שהוא אומר דבר כזה בגלל לחץ לפני חתונה והוא לא יודע לזהות אם זה אמיתי לגמרי)

 

השאלה יכלה להשאל בצורה ברבה יותר טובה,
ודווקא ממי ששואל מה ששאלת מצופה רמת ניסוח נעימה יותר.
אנחנו בפורום מעורב וממש צורם לקרוא דברים כאלה.
ולעניין מה ששאלת, נפלתם ביחד תקומו ביחד.
בהצלחה

אם מישהי פנתה אליך ישירות והתעניינת זה שונה מאשר שליחת הודעה באתר ובירור עצמי או פנייה דרך צד שלישי.

מישהי הציעה לי את חברה שלה, ועוד לא אמרה לה.. 

ואחרי רגע קיבלתי כמה הודעות באתר (מכמה בנות)

 

וגם במקרה של הודעות נטו אני לא בטוח מה לעשות.

נראה לי שאין צורך להיות יותר מדי רגיש זה נטו מה שנראה לך כולם רגילים לזה שאתר זאת לא פטלפורמה עם יותר מדי מחוייבות ולכן במקרה כזה אפשר לענות שאולי תיצור איתה קשר מחר או משהו כזה.

אל תתפדח מאתרים. זה לא שם בכלל

כל ההצעות התחלתיות ואין לי מושג מה יותר רציני או מתאים..

 

ואני רוצה לא רוצה לדחות אותן.

ולגבי הבנות מהאתר - תשלח להם הודעה שאתה בודק משהו ובמידה ויהיה רלוונטי אתה תשמח לחזור אליהם. הם גם יעריכו שאתה כנה איתם.

עכשיו הראשונה שתתאים תתקדם והשם יעזור הלאה.

החשיבה הרגשית זה קשור לחוויה של העולם-
אני חושב שבזה ההיגיון של הנשים הרבה יותר מפותח מאצל הגברים, ובזכות הרגש. אבל צריך לשים לב, לענ''ד, הרגש זה מה שמאפשר את החיבור לעולם וזה לא מעיד על החכמה, אלא על אופי החכמה- חכמה שמחוברת לחיים. הרגש מחבר אותן לחכמת וחווית החיים. בעיני זה בדיוק בריאות..
לעומת השכל אצל הגברים שכיון שהוא פחות מחובר לרגש- חווית החיים פחות מורגשת אצלם, ואילו המחשבה המופשטת והחילוק בין דבר לדבר- שלכן הם גם יותר מתאימים לדין- יותר נוכח אצלם.

שוב- זה לא עצם קיום החכמה, אלא סוג החכמה:

אם אני אגדיר יותר נכון- זה ההבדל בין חכמה לבינה. חכמה היא מחוברת למופשט לגמרי כי היא מאין תמצא, והבינה זה כמו 'חכמות נשים בנתה ביתה'- בינה זה מלשון בנין (עיין במלבי''ם על משלי), לקחת את החכמה הקיימת כבר- את התוצר, ולפתח אותו. יש עוד מה להרחיב ביחס בין חכמה לבינה, אבל לא כאן המקום והזמן.

כמובן מדובר בדגשים, זה לא גורף ותמיד יש לכאן ולכאן.

והנשים היקרות שלהם מרימות את הבית.

לא יודעת
אני לא
אלא אם כן אתה שואל לדעתם של אחרים ואז הם עלולים לומר לך שאני דווקא בסדר|מגלגל עיניים|

עם הגיון בריא וחשיבה רגשית מבלבלת.

ואז הם לא יודעות למי להקשיב, להיגיון או לרגש.
ואז הם נשארות רק מבולבלות.

יש נשים עם הגיון בריא, אבל לא בכל סיטואציה הוא נמצא לבד.

וזה בעצם התפקיד שלנו, לחבר את הרגש עם השכל וליישב בניהם, בלי לדחוק את הרגש הצידה ובלי להתעלם מהשכל.

אני מאמינה שאם שאלת כזו שאלה, יש טריגר לזה.
רוצה לשתף וננסה להסביר לך את המוח הנשי? או שזה דפוק מידי?

למה פיצה עגולה  

נארזת בקרטון מרובע, ונאכלת

בצורת משולש

ברכותי, הבנת את דרכי החשיבה הנשית  (:

 

 

 

דרך החשיבה של נשים שונה, הרגשות והמחשבות מעורבבים. אצל גברים הכל מאד מסודר ונפרד, אצל נשים לא.
זה טוב לפעמים, ולפעמים לא.

אבל בהחלט יש נשים רגשניות פחות מאחרות.

ומה זה חשיבה רגשית מבולבלת?

אינטלגנציה רגשית זה דבר סופר חשוב.

וגם אינטואיציה.

והן לא סותרות בכלל הגיון בריא.

(יכול להיות שהוא נפגע ממישהי.. ולא צריך לציין שזה קורה כמעט לכולנו)

רק התנשאתי חזרה

ידעתי שאתה יכול לבד!
מה קרה?

מבאס העולם

אל תתחתן בנות זה פויה, והן כל הזמן שואלות שאלות מעצבנות והכי גרוע-הן כל הזמן צודקות

יש תקווה אם נשיר כולנו יחד

ניסית לעזור לי?
סליחה..

אני אשמח להבין מניין צצה השאלה הזאת?
מאיזו מחשבה?
מאיזה מקום?
מקום שלילי? או אולי ממקום חושש?
ממקום של אכזבה..
או חלילה אולי קצת ליגלוג?
או אולי אי הבנה?

בשאלות שנשאלות פה באותו סגנון על המין השני.

וסליחה..

הוא אמנם מחדד אותה אבל בפועל זה יותר מעודן.
והבעיה שאתה מתאר אכן קיימת. התרבות העכשוית יוצרת שיח וחוקים מפלים לרעת הגבר.

אין צורך להגיד סליחה
רק לזכור שחוויה שלילית לא משליכה על כולן .
ואם יש חוויה כזאת חשוב לפתור אותה,
כי לפעמים, גם אם יקרה בפעם הבאה ,חלק מאוד קטן שיזכיר את זה.. אתה תמחק את הבחורה
ורוב הפעמים ניתן לגשר על זה בשיחה פשוטה
אבל בשביל להגיע לשם אתה גם תצטרך לעבוד על עצמך
וגם להבין שבנים ובנות שונים..
ואם יש לך קושי מסויים או חוויה כזאת או אחרת אפשר לשתף את הצד השני כדי שתעזור לך חוץ מהעבודה העצמית שלך.

זה המינוס בחוויה שלילית שאדם עובר הוא בקלות לפעמים גם בלי לשים לב להשליך את זה לפעמים הבאות.. ואז להרוס לעצמו.

נראלי שגם את לא..

כלומר-
חשיבה רגשית לא תלויה המגדר אלא בבנאדם.

זה נפוץ אולי יותר אצל גברים אבל בהחלט קיימות נשים שכלתניות וריאליות.

חלק יש כאן:
פרוייקט 252 - לומדים זוגיות. מוצאים בקלות - חדשות - ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד

בשביל כל ההרצאות שהיו תנסי להירשם כאן ואם זה יצליח זה יתן לך אפשרות לראות את כל ההרצאות שהיו בכנס:
כנס ט"ו באב של 252 - פרוייקט 252

יש שם הרצאה מיוחדת של מיכל וולשטיין שכדאי מאוד לשמוע

את תהיי במציאות אחרת לגמרי. עם בעל שאת אוהבת וממילא עם פתיחות להקשיב וגם פחות רצון להיות "חופשיה".

סליחה.

אבל איפה הבעיה במה שכתבת.
יש לך כסף.
את עובדת עליו.
חוסכת.
אם יש לך צורך את קונה.
מה רע ?

יכול להיות שזה 100 אחוז פסיכולוגי🤷‍♀️
בפועל זה מפחיד אותי ממש. כי הרוב המוחלט של העולם לא מתנהל כמוני

לא להכניס לראש רעיונות מוזרים 😅.
באמת שלא ראיתי משהו חריג.

האחריות שלך כרגע היא רק על עצמך. אז ברור שתקני מה שאת רוצה. כל עוד יש לך כסף ואת לא מגיעה לחובות והלוואות את לגמרי בסדר.

😆

יש הרבה בעלים קמצנים.

 

את עובדת לפרנסתך

זכותך לקנות דברים בכסף 

כל עוד את יודעת לחסוך 

ולא מבזבזת בלי מחשבה 

 

מה הבעיה?

בבוא העת את הכסף "תבזבזי" על צרכי המשפחה. 

 

 

זה הזמן לעבוד על זה
תתחילי מלבדוק את ההוצאות שלך,לנסות להפחית קניות שהם לא מצורך אמיתי
לנסות להבין למה זה כל כך עושה לך טוב,ומה יכול להיות תחליף שיתן תחושה דומה

סבבה לעבוד ולקנות מה שבא לך אבל אם יש פה הגזמה,שוה לבדוק
יש עוד המון מה לכתוב בעניין

גם לא חסכנית. לא מרגישה כלום ביחס לזה כי זה לא משנה לי הכסף

אם את רוצה לתת לי עונש תגידי לי לבדוק ולחשב הוצאות. זה מכווץ לי את הנפש להתעסק בזה

פשוט תוודאי שהוא יתאים לך מהבחינה הכספית לפני כן, יש בנים עם גישה ממש דומה לשלך ב"ה.

העיקר שיש עם מי לדבר. זה נותן את האפשרות להגיע לעמק השווה.

מכיר זוג שהתחתן לא מזמן ויש בניהם פער מסויים בתחום הזה והם מדברים עליו וכל אחד נותן צעד כדי שהם יוכלו ביחד להגיע לאמצע. זה גם נראה לי משהו שיכול להיות מאוד קשור גם לאופי. ממילא את תרצי משהו עם אופי כמו שלך.

 

שמעתי על פערים יותר גדולים ממה שאת מציגה

זה נשמע שאת מתנהלת בתבונה. תהני!

לקראת חתונה וניהול בית כן מומלץ לתאם ציפיות, ואני מוסיפה המלצה ללכת להדרכה אצל אדם שמבין בכלכלה (יש אנשים שעושים הדרכות כאלה במיוחד לזוגות צעירים) כדי ללמוד קצת על הצרכים של זוג מבחינה כלכלית, איך לנהל חסכונות וכו'.

להתחרט על בערך קונטיינר מוצרים מאיביי שעושים את דרכם אלי 🤦‍♂️

הלכה חוויית הקניה (:

 

אולי, כשנגיע לגשר נקנה אותו? 

*נחצה.

נחצה התכוונתי.

(:

 

 

נשאר להם שם משהו באיביי בכלל? חשבתי הכל אצלי

'המוצר אזל מהמלאי' את לא חיה כאן לבד גיברת,

תשאירי דברים

(:

 

 

כי בטח יש בחור שידע להסתדר עם זה או שתצליחו למצוא מודל זוגי-כלכלי שעובד

 

אם מה שאת עושה הוא לא סביר, יהיה קשה יותר למצוא מודל שעובד, אבל בכל מקרה יהיה כדאי לך לשנות את ההרגל (בהתחלה באמת לא הבנתי למה השרשור הזה קשור לפורום הזה).

 

מודל קל יחסית הוא הקצאה של תקציב שמותר לבזבז ותקציב שאסור לבזבז

שה' יעזור לי

והחיים שלנו ארוגים במותר ואסור

את לוקחת בחשבון אם הקבב הקפוא הזה שווה 6 שעות מעצר בית מקפה (לפחות אני, ומי ששומר 6 שעות)

לא כל דבר מותר להגיד. לא כל דבר מותר לראות

יהיה לנו בע''ה תקציב חודשי של טהרה משותפת וזמן למגע עם בני הזוג שלנו. וזה תקציב לא יותר נשלט מהוצאות כלכליות..

אני מתכוון לומר,השיח, השפה, לא זרים לך
את משתמשת בהם ביומיום במגוון תחומים, כל כך בטבעיות שאנו לא תמיד שמים לב לחישוביות שאנו מנהלים.
זה פשוט להרחיב שפה ומיומנויות מוכרות לתחום נוסף בחיים.


זה ממש לא מחייב שאת תצטרכי להיות הברומטר הכלכלי אצלך בבית. אולי בעלך, אולי שניכם יחד.
אני היום לא בשלן דגול, אבל בע''ה אני יודע שכנראה אתמקצע בזה יותר, כשאהיה נשוי ונכין שבת (איך אני רואה את שולחן השבת שלנו? עם אוכל שלמדנו להכין).

ויש משו שלא ממש הבנתי בהודעה הראשונה שלך בשרשור.
את מדברת במושגים של 'צורך'.
כשאת *צריכה* את משתמשת (כלשונך, 'מפרקת') כסף שהשגת ועבדת בשבילו.
זו נשמעת לי אחריות ועצמאות כלכלית שאני מאחל לעצמי

אמא שלך, לעומתך, חווה את הדברים אחרת.
להבנתה, יש לך אפס הערכה לכסף.

את שמה לב לפער הזה ביניכן?
מה לדעתך גורם לכן לראות את המציאות בצורה כל כך שונה?

אממ מבינה מה אתה אומר, ומן הסתם יש דברים בחיים שאני מתייחסת אליהם באסור ומותר, אבל הכסף נכנס לקטגוריה של נכון או לא נכון.
אסור חלב אחרי בשר, לא נכון לאכול פירות אחרי אוכל(סתם דוגמא). לא נכון לא שווה אסור. ואז נוצר מצב שדברים שבעיניי הם נכונים, בעיני אחרים זה יכול להיחשב בזבוז (ואז נכנסת השפה של אסור מותר).

בגלל שאצלי באמת לא מדובר בסכומים קטנים הפער הזה גדול כל כך.
לא מפריע לי שהיא חושבת ככה כן? לא איתה אני הולכת להתחתן.

פשוט יש לך ערך לעוד דברים..
למשל את קונה ספרים.. יש לך ערך לסיפורים/לרוגע/וכו'..
ואם בגדים .. אז ערך לנראות/לטיפוח/וכו'..
ואם לחדר כושר אז ערך לחוזק הגוף/בריאות/ וכו..

לפי השירשור שכתבת זה נשמע שאת חיה .. אף אחד לא מצפה שבמידת הצורך אף אחד לא יוציא כסף..

ביחוד שאת עובדת..

אם את חוסכת בשביל משהו- אז ברור. למה לא להשתמש למטרה שאליה התכוונת?
וגם אם לא בשביל זה חסכת, אלא חסכת לרגע שתרצי משהו גדול- גם לא רואה סיבה שלא. זה העניין בחסכון..

אם את חוסכת לבית לדוגמא, ופתאום בא לך אוטו חדש- הייתי שוקלת שוב את המצב, כי לא חראם לםתוח חסכון שמיועד לx על y אימפולסיבי?


חבר לדוגמא, חסך לחופש 4000 שח. ביום האחרון של הנופש הוא חישב שהשתמש רק ב2500, אז חיפ' משהו מטורף לעשות בשאר הכסף ביום האחרון..
לטעמי, זה היה מטומטם. תשמור אותו ותשתמש למשהו כיף אחר באמצע השנה נגיד. אל תבזבז אותו בכח..

פגישה טלפונית? או בזום? כדי לדעת אם יש למה לחכות בכלל...

אני פשוט שונאת את זהההה

אבל תודה

שתוכלו לדבר בניכם על זה ולא בהודעות.

נראה לי שמאוד מובן מבחינתך שלא תחכי לו.

אבל כדאי לומר את הדברים שבטלפון בצורה חיובית ומעריכה.

תחליטו או 'להיפגש' בטלפון ובוידאו עד שיצא מהבידוד, או להקפיא את השיח עד דיצא מהבידוד..

הכל תלוי כמה זורם לכם בטלפון..

הכל מכוון , לנסות לא לאבד פרופורציות (:
אם כמה שלחלק זה לא נעים תנסי להבין או לברר באופן מקוון ממנו או מהסביבה או גם וגם ..

עד כמה את חושבת שהוא מתאים? עד כמה יש לך מוטיבציה להיפגש איתו? או לחילופין ממה נובעת המוטיבציה או החוסר?




אני מאמינה שלפי זה תדעי לדייק לך מהן ההחלטות שאני מקבלת בצורה יותר שלמה..

אפילו פגישה קצרה, רק בשביל לראות אם יש למה לחכות

שייך? שימו מחיצת ניילון או משהו.... כדאי לנסות.

רק מלדמיין את זה..

לק"י

אם כבר שישב ליד החלון והיא בחוץ, וינהלו דייט בצעקות להנאת כל השכנים🤣

אני חושב ששבוע זה סביר בהחלט לחכות

לק"י

אם לא והבחור נשמע לך שעשוי להתאים מבחינת הנתונים הייתי מחכה.

תחשבי גם מצידו שאם תבטלי הוא יקבל באסה כפולה