אני נמצא בקשר עם מישהי כבר קרוב לחודש, וברוך ה' הפגישות ממש טובות, שיח זורם, כיף נעים, שאיפות פחות או יותר באותו הכיוון...קיצור סבבה
אממה? אני מרגיש שמשהו תקוע בין הפגישות, כלומר - אני משתדל לשלוח הודעות אחרי הפגישות, להתקשר וכאלה אבל מצידה אין כלום...
אין שלב כלשהו שבו היא אמורה ליזום איזו הודעה, שיחה, משהו???
ואיך להעלות את העניין הזה מולה?
כתבת שאתה מחזר ושולח הודעות, אולי מבחינתה זה שכבר התכתבם במהלך היום מספיק לה?
נסה לשחרר ליום-יומיים ותראה אם יש תגובה מהצד השני
אפשר להשאיר לה מקום ליוזמה אבל לדעתי יותר כדאי לדבר על זה, יכול להיות שזה קצת לא נעים להיראות כמו מישהו שדורש יחס, אבל זה נראה לי עדיף על האופציה השניה.
(לדעתי אם חלילה יהיו יומיים שלא תתכתבו או תדברו זה יכול ליצור תחושת מרמור לשני הצדדים ואז לך תטפל בתחושות/רגשות האלו)
עדיף לפתוח בעדינות ולראות מה קורה.
בהצלחה רבה.
היא זורמת לגמרי? היא נראת לך אוהבת את הטלפונים בניכם?
נראה לי שאנחנו עדיין בשלב של זה חלק מחוקי המשחק של הדייטים ופחות בקטע שרוצים את השיח עצמו.
תבדוק אולי איך הקשר מחבינתך איך הקשר מבחינתה... אולי זה משהו בקשר. אולי.
אם כן - זה נשמע מקרה שיכול להיות הגיוני.
אם הכל הולך טוב הייתי ממליץ לך לנסות לבלוע את זה ומתי שמרגישה בנוח לך לפתוח את זה בצורה יפה.
לומר בצורה יפה שחסר לך יוזמה ופנייה שלו אליך.
לא כדאי למהר להסיק מסקנות, יכול להיות הרבה אפשרויות.
בכל אופן כדאי להתאזר בסבלנות ולפתוח את את זה מתי שנוח.
יכול להיות הרבה מאוד אפשרויות.
יכול להיות אחרי שיהיה לו טיפה יותר אמון בקשר הוא יתחיל להרגיש בנוח ולפנות וליזום כמו גבר.
אין לך אפשרות לדעת מאיפה זה נובע בשלב זה (תקני אותי אם אני טועה) ולכן לא כדאי להתעסק בזה.
כדאי לראות אם יש סיוכי לקשר חוץ מהעניין המוזר ומתי תרגישי בנוח תשאלי אותו והוא יגיד לך מה הוא חושב ואז יהיה לך מה להתמודד. משהו שאת יכול להתעסק איתו ולא השערות שאי אפשר לדעת מה הקשר בניהם לאמת.
איזה צדיק אחד הלך בשוק, עשה קניות
ניגש אליו אדם אחד, קבצן, פשט ידו ואמר לו- אולי תוכל לעזור לי בכמה שקלים?
-בטח, ענה לו הצדיק כשהוא מפשפש בכיסיו אחר מטבעות בעלי ערך,
תוך כדי שהוא מחפש, נפל מכיסו יהלום
הצדיק התכופף להרימו והקבצן שראה את היהלום התפעל ואמר- וואו, כמה שזה היה יכול לעזור לי,
הצדיק לא התבלבל חייך ואמר לו- הנה, קח. זה שלך. חייך והלך.
הבנאדם שקיבל יהלום באמצע שוק, חשש שמא הלה יחזור בו והתחיל לרוץ לצד השני של השוק..
רץ רץ רץ רץ.. נעצר. מסתובב, רץ רץ רץ רץ, רואה את אותו צדיק וניגש אליו.
הצדיק שואל אותו- מה באת?
אמר לו הקבצן- באתי להחזיר לך את היהלום. אני רוצה להחזיר לך את היהלום.
- למה? הרי הוא יעזור לך.
- אני רוצה להחזיר לך את היהלום, אמר הקבצן, בתנאי שתספר לי מאיפה נתת לי אותו.
יש דבר יקר יותר מיהלום,
היכולת לתת יהלום לבנאדם.
אגב, לשאלתך, לנו זה לא תמיד מובן שצריך להתקשר יום אחרי.
לעתים לוקח זמן להפנים את החשיבות שבדבר.
ואני בטוח שהוא יתקשר. בדרכ אחרי שלושה, ארבעה ימים.
יש לנו מערכת דיליי בכדי למנוע מאתנו לחץ בחיים ובכדי שלא יתחמם לנו המח.
כל מה שאת מנתחת בשניות, אצלינו לוקח לזה זמן.
נכון שהלוגיקה לא הכי חכמה בעולם אבל זה כך.
ביום השלישי תתקשרי. הוא יכיל יותר ויהיה נכח ברובו, בסיטואציה.
)אם את רוצה שהוא יעשה משהו תגידי לו שאת רוצה. הוא יכול ללמוד להוביל וליזום ולחזר.
כשתנסו להרדים את הילד החמישי עם סיפור, תבקשי ממנו שיספר לך למה הוא לא יזם בתחילת הקשר
אבל לא יודע לומר מעבר. לא יכול להצביע על מניע או מה זה מעיד.
אם את לא מסוגלת לנהל קשר ככה אז לחתוך
זה בלשון נקבה...)
).ולפעמים תהליך ארוך.
אתה רוצה להפסיק לחשוב עליה?
לפעמים יש שלב שעוד לא רוצים להוציא אותה מהמחשבות.
הגעגוע מדבר מתוכינו...
האמת שהכנתי סרטון על הנושא
של איך להעביר את הנפש שלנו תהליך פרידה
כשי שהוא יצא לי מהראש באמת?
ואני אפרסם אותו בסוף השבוע
אם תרצה, אשים קישור כשהוא יעלה לתפוצה שלי
תפילות. התחזקות באמונה. בה' ובך.
בהצלחה.
במענה לדבריך שזה מכאיב יותר:
נדמה לי שזה אמנם מכאיב יותר לטווח הקצר, אבל מועיל לטווח הארוך, זה כמו ניתוח, תשב ותנקה את הכל, תתבונן ותסכם את הצדדים שהיו, זה מאוד יכאב בשעת מעזה, אבל לעתיד - כבר לא.
מעביר לך את המשפט שאמרו לי, ואמנם לא עזר לי ורק דיכא אותי יותר אבל היי, אולי לך זה יעזור,
עוד לא נולד הפסיכי שיתחתן עם המעאפנה שתוליד
את הסתומה שתשבור לך ת'לב.
הלך דג יבוא כריש.
תהיה חזק, מה שלא הורג אותנו מחשל אותנו,
ומה שהורג אותנו מחשל את אמא.
הרב שלי אוהב לומר - "אם היא עצרה את הקשר - תהיה רגוע - זאת לא אשתך".
אני מזדהה מאוד (!!) עם מה שכתבת ויודע שזה כואב. בע"ה, עם הזמן, אתה תבין שזה לא היה עבורך ואתה תמצא מישהי מתאימה הרבה יותר.
אני אישית השתדלתי להרבות בתפילות, להתחזק באמונה ולהתפלל שהיא תמצא את זיווגה בקרוב.
שה' יהיה בעזרך.
אתה אמיץ יותר
ממה שאתה מאמין
חזק יותר
מאיך שאתה נראה
וחכם יותר
מכפי שאתה חושב
פו הדוב.
הי, אני לא בדיוק חדש בפורומים אבל כבר לא פעיל באף פורום תקופה ארוכה.
אז כך, אני רוצה לשאול כמה שאלות של איך נתפסת בעיניכם המציאות של "דתיה עם מכנסיים" לא מהפן ההלכתי של הדבר אלא בכל הנוגע לזהות. חצאית היא הסממן היחידי של זהות של בחורה דתיה, לפחות רווקה.
1.מהנסיון או מהמחשבות שלכם, מה חושבת בחורה דתיה שבוחרת ללכת עם מכנסיים ? כלומר מה המוטיבציה ?
2. האם יש אובדן זהות בבחורה דתית שהולכת עם מכנסיים ? , זה למעשה הסממן היחידי של בחורה דתיה רווקה. איך בעיניכם זה ישפיע על רכישת הזהות של הדור הבא, של ילדיה ?
3.אני לא מוציא מכלל התכנות את האפשרות שאמן של חלק מאלו שהולכות עם מכנסיים גם הולכת עם מכנסיים ואז זה לא נחשב לדבר חריג בעיניהן.. אתם חושבים שזו תופעה שבחורות בוחרות להתלבש כך בעצמן או ירשו את זה מן הבית ?
4.כמה התופעה הזו קיימת לידיעתכם ?
אני יודע שעל רוב השאלות אפשר לענות ב"יש כאלה ויש כאלה" השאלה היא איך מתאפיינת עיקר התופעה.
מי שמסנן בגלל חיצוניות יותר ממה שראוי - ראוי שישנה את זה
עם זה אני מסכים.
המסר של מה שהבאת הוא שהציבור צבוע. כולם אומרים שהם בוחרים על פי קריטריונים מסויימים, כשבפועל המראה הוא קריטריון הרבה יותר חזק ממה שמודים בו.
ואני לא אוהב את האמירה הזאת. כי היא מכלילה אותי, ואני לא צבוע. מצד אחד אני כן נותן משקל למראה, ומצד שני אני מודע בדיוק לשאלה עד כמה. אני לגמרי מודע לחשיבות של מראה, ומצד שני אני חושב שהרבה אנשים הולכים כמה וכמה צעדים רחוק מדי.
אז כל אותם אלה שהם כאלה - חבל שרק עכשיו הם מבינים. ואנחנו קמנו ונתעודד, מה רוצים מאיתנו. אנחנו אנשים נורמליים שמודעים למה אנחנו צריכים.
לא. ממש לא. מותר לי לחשוב דברים ולהגיד אותם. זה מה שעשיתי.
לא אמרתי ששגית. הצגת נושא, הגבתי ואמרתי את דעתי
אלא חוסר מודעות. כך אני הבנתי את זה.
קבענו דייט ופתאום ממש לא באלי
דיברנו בטלפון והוא דיבר יותר מדיי
מה אני עושה?
אבל הקטע שפתאום התבלבלתי וכבר לא מאד ברור לי מה אני רוצה
אבל הקטע שרק הוא דיבר ואני שתקתי, הוא ביקש שאדבר על עצמי ולא היה באלי, מה נדפק איתי??
בוגרת קטנהאבל יש משהו שאני אוהבת אצלו ואני תוהה אם זה יתרון או חסרון
אבל בכל מקרה אני אוהבת את זה
ואז אולי יהיה לי יותר ברור
תודה
זה גם ככה מביך של החיים ואין קשר בין מה שבן אדם נשמע בטלפון ראשון לבין איך שהוא מדבר במציאות עם מישהו שהוא מכיר.
אז לא נראה לי זה כזה סיבה לפסול.
ובכל מקרה תסמכי על עצמך שאם החלטת לפגוש אותו זה לא סתם
שפגשתי אותו במציאות
הוא לקח אותי טרמפ
ונכון שזה לא סתם, אולי זה שלא באלי זה באמת שסתם לא באלי, הוא באמת בן אדם טוב אבל אני תוהה אם זה מספיק
להיות בקשר איתו זה רק אם את רוצה.
אבל קצת מוזר שאת חושבת לבטל פגישה עם מישהו שכבר ראית רק בגלל שפעם אחת בטלפון הוא דיבר יותר מדי. מותר לך לחשוב ככה אבל זה נשמע יותר כמו מחשבה לא מסודרת ולא כמו סיבה לפסול.
אם אני מבין נכון פגשת אותו בטרמפ והחלטת לצאת איתו - שזה סבבה והגיוני שפתאום יהיו לך חששות. אבל אם את כבר על המסלול הזה הייתי ממליץ לעשות את המאמץ ולהמשיך.
מקסים - לקראת נישואין וזוגיות נתנה לך כיוון מסוים...
בהצלחה
לא יודעת מה עובר עליי
אבל עזרת
תודה
שמח שעזרתי
הראשוה איך לתחזק קשר במשך שנה או שנתיים
על השאלה הזאת אין לי איך להתייחס
השניה מה לעשות כשאת רוצה שנה והוא רוצה שנתיים.
כיון שלא מדובר על "לצאת איתו או עם מישהו אחר", אלא על "להישאר בקשר או להיות לבד"
אז הסיכון הוא - אחרי שנה את תרצי להתחתן והוא לא, ואז תיפרדו בכאב גדול, ועדיף להיפרד כבר עכשיו
מצד שני, מאד סביר שתוכלו להתפשר על חתונה בעוד שנה וחצי נגיד, ואז זה הכי שווה בעולם.
א. את כותבת שהוא לא רוצה להתחתן עד סוף השירות הצבאי.
ומה אתך? את כן היית רוצה להתחתן עם חייל? אם כן, ושניכם רוצים להתחתן בשלב זה או אחר, אז אני חושב שזה משהו שיהיה אפשר לדבר עליו ביחד, ולנסות להגיע להסכמות. אולי תוכלו ביחד לפתור את החששות שלו מפני חתונה בצבא, או שאולי תחליטו שבעוד שנה למשל תתארסו, ותתחתנו בעוד שנה וחצי (וכך רק חצי שנה הוא יהיה חייל נשוי).
יש אינספוף פתרונות, השאלה היא האם אתם כבר בשלים לשלב שבו מחפשים אותם.
ב. בהנחה שאין פתרון ובאמת תצטרכי לחכות שנתיים בשביל להתחתן אתו, בעייני - את צריכה לחשוב עם עצמך האם את באמת בטוחה שהוא "גבר חלומותייך". רוב האנשים לא יסכימו לחכות שנתיים בשביל אדם מסוים, אלא אם כן הם כבר בשלב שבו יש אהבה איתנה, והם בטוחים שהוא הוא החצי השני שלהם.
במילים אחרות - אם רק "כיף לי אתו", לדעתי שווה לשקול פעמיים האם כדאי לחכות שנתיים ולא להכיר בחורים אחרים בינתיים.
אבל אם זה יותר מזה, אז כמובן שהשיקולים משתנים.
ג. גם אם את בטוחה שהוא גבר חלומותייך, ושווה לך לחכות שנתיים בשבילו, כדאי לך לבדוק שזה הדדי. שגם הוא רואה בקשר הזה משהו מחייב, ושגם הוא מצפה בקוצר רוח להתחתן אתך אחרי השחרור.
כמובן שזה לא מחייב ברמה של חתונה, ולכל צד שמורה הזכות לסיים את הקשר, אני מתכוון שלפחות נכון להיום - הוא רואה בזה קשר רציני מאוד עם אופק לחתונה.
בהצלחה!
אני מכירה זוג שהיה להם ברור שטוב להם ביחד אבל מוקדם מידי להתחתן, וגם היה להם חשוב לשמור נגיעה. הם החליטו לשמור על קשר באש נמוכה מאוד - בלי טלפונים בכלל ופגישה פעם בחודש. לא בטוחה שזה מתאים לכולם, אבל יכולה להגיד שלהם זה עשה טוב וב"ה היום נשואים באושר + 1 
יש גם הרבה זוגות שממשיכים קשר במשך שנתיים, אבל זה לא פשוט בכלל..
בכל מקרה אולי בשנתיים הקרובות זה יהיה מאתגר, אבל בשביל קשר טוב שווה להתאמץ! ומה זה שנתיים לעומת חיים שלמים.. לדעתי אל תוותרו עליו ככ מהר.
בהצלחה ממש!
איך אתם מגדירים במילים לעצמכם/חברים/שדכנים
מי אתם / מה אתם מחפשים?
מרגישה שלהכניס בני אדם לתוך הגדרות ומילים זה גורע כל כך הרבה
מהעומק, מכל המכלול שיוצר יחד את האדם...
צריך להכיר בשביל להבין, אבל איך נכיר אם לא נבין קודם?
אנשים לעיתים מתביישים לכתוב על עצמם דברים טובים, אבל החברים ישמחו לפרגן עם מחמאות נדיבות.
כבר כתבתי עבור כמה וכמה חברים שלי, ואם הם חברים ממש טובים - אז בחרוזים
להתעקש דווקא שיהיה מישהו שמכיר את שניהם? ובלי זה לא?
חוסר אחריות לדעתי.
עשרות בנות שיצאתי איתן לדייטים.
אולי אשתף פעם בתהליך שעברתי עם זה...
לדעתי זה צריך 2 שלבים
א. להבין מה מחפשים
ב. לבדוק איך אפשר להגדיר את זה, וכדאי להתייעץ... בעיקר כי מדובר בשפה. והיא צריכה להיות מובנת לאחרים.
הכי טוב זה קודם להכיר את עצמך.
איך אני מגדיר...לפעמים הניסוחים שלי לא משהו, אז אני משתדל להרחיב במילים.
וחברים שלי כבר מכירים אותי.
👰מזמור לאל ידי
ואז גם לא תצטרכו באמת להתגרש
פשוט אני..
א. אני לא רוצה לקשר את זה לשרשור ספציפי
אך כבר פנו אלי בזמן האחרון כמה ניקים וניקיות
שהשתמשו נגדם בציניות [תזכרו - השפה כאן היא כתובה ללא הבעות פנים וגוף] ,
שהגיבו בצורה מכאיבה - לכל אחד סף רגישות אחר ולא מתאימה
אנא מכם - כמו שהזכרנו פעם
תחשבו שמאחורי הכותבים יש *אנשים* לא בוטים תגיבו בנעימות, בלי ציניות
נסו לחשוב איך הצד השני ירגיש במיוחד בנושאים רגישים
ב. זכרו שהפורום הוא וירטואלי אתם שומעים נקודה ספציפית, התלבטות ספציפית, אינכם מכירים את הדמות מאחורי הכינוי ואת מכלול חייה , בין אם אתם אנשי מקצוע בתחום מסוים (ובעצם עליכם להקפיד יותר) או סתם אנשים עם לב טוב שרוצים לעזור
אל תחרצו גורלות , הביעו את דעתכם בצורה לא שיפוטית והימנעו מקביעת עובדות חותכות ומתן ניתוח ופרשנות פסיכולוגית = הודעות מסוג זה ימחקו.
המשך גלישה מהנה
ואני מזמינה את כל מי שנפגע / פגע / הרגיש לא טוב עם תגובה מסוימת
לקשר לי בפרטי ( וכמובן גם ל @יעל מהדרום ו @קוד אבל פתוח)
למה אני מנהלת את הפורום הכי פעיל בערוץ??
יאללה שבקרוב ממש יהיה שומם
נ"ב- אשמח לשמוע את דעתכם בנושא וככה תקפיצו לי
אני בן ;)
לפעמים בן אדם מרגיש ש"אם היית יודע שיש בן אדם מאחורי הניק היית מדבר אליו אחרת", וזה לא תמיד נכון. המציאות היא שאנחנו מעליבים גם אנשים שאנחנו מכירים, בלי כוונה וגם בכוונה. קחי בחשבון שגם רמה מסוימת של עלבונות לא עוברת בכתיבה, אז את יכולה להתייחס לכתיבה כגורם ממתן.
מצד שני, באמת חשוב שכאשר יש לנו עקיצה ממש טובה על מישהו, נשתדל להימנע אם זה יכול להעליב (מקווה שהייתי בסדר פה לא יותר מוזר מבחורה שפותחת שני שרשורים זהים במקביל - לקראת נישואין וזוגיות). או לשים לב שיש ויכוח (@ברוקולי, את יכולה לנסות להזכיר).
וצריך גם לזכור, שויכוח חריף פירושו "אתה אמרת דברים שאני לא מוכן לסבול אותם, ולכן אתקיף אותך" ולדעתי צריך להכיל את זה. יש גם את הפן הזה.
ומאידך, אם אמירה של מישהו פוגעת בי רגשית - להבין שהוא לא מכיר אותי, והוא לא מתייחס דווקא אלי. הוא מתייחס לתופעה שהוא מכיר, ואני מוזמן לעדכן אותו שיש חריגות.
אלא יבחן ע"פ הטענות כשלעצמן.
מתי שמתחילים להטיח תיאורים וכינויים אחד לשני או לענות באופן אימפולסיבי, זה לא ענייני ולא דרך ארץ.
לכן במקום להשתמש במילה "להתקיף" הרבה יותר נכון להשתמש במילה "דיון".
שניהם כביכול אותו דבר אבל זה הבדל של שמיים וארץ.
אם אני "מתקיף" אני בא בעמדת גאווה, אם אני מנהל "דיון" אם משהו אני לוקח בחשבון שיכול להיות גם שאשנה את דעתי אם יהיה צורך בכך.
לפעמים אתה מעלה טיעון ואני חושב שהוא שגוי, ולכן אסביר לך שהוא שגוי.
לפעמים אתה (לאו דוקא אתה) מעלה טיעון ואני חושב שזאת טעות להעלות אותו, ולכן *אתה* שגוי
תפנה למנהלים שימחקו אותו. ואם הם גם חושבים שזה לא טוב להעלות אותו אז שימחקו מה שצריך למחוק.
לא כ"כ מבין למה אתה מתכוון.. אם זה משהו פוגעני, ברור שאסור להאמר. אם זה לא - אז אתה לא מסכים, אבל מה הבעיה? למה צריך להתייחס באופן אישי לבנאדם??
וגם אני אני לא הבנתי בכלל את הדימוי שהאדם שמעלה את הטיעון הוא עצמו "שגוי", נשמע לי מוזר ממש.
גם על מה ראוי לדון, אפשר לדון. וזה לגיטימי כמו כמעט כל נושא לדיון.
אז כנראה אני מוכן לקבל דברים שאתה לא.
בעיני הטווח הוא רצף שקשה להגדיר בדיוק איפה הפס בין דיון אינטלקטואלי על כוס תה לויכוח אמוציונאלי, ולכן קל מאד לגלוש וממילא יש לזה לגיטימציה
ואי אפשר להשאר ברמה האינטלקטואלית ולגרום לאווירה יותר טובה ונעימה?
מה אתה מרוויח בלהתייחס לאדם באופן אישי שככה אתה חושב?
שאם בן אדם אומר משהו לא נכון, אז צריך לענות לו "אתה מכוער וטיפש".
אמרתי שלפעמים דיון יכול להפוך לויכוח, ולפעמים בויכוח אנשים יכולים להיפגע ממה שנאמר
ואם נזהרים מספיק אז גם מצליחים להמנע מזה (ואם טועים אפשר גם לבקש סליחה).
לא רואה שום רווח בלהתייחס לאדם באופן אישי במקרה של חוסר הסכמה במסגרת הפורום.
אתה רואה רווח בזה? פספסתי משהו? תקן אותי..
לא אמרתי - לקראת נישואין וזוגיות
לא אמרתי שזה כדאי. לא משלמים לי על זה. אני לא מבקש שיעשו את זה. אם מישהו נפגע אפשר לבקש סליחה.
אמרתי שלפעמים זה קורה, וצריך להבין שלפעמים זה קורה.
לכן בדיוק @ברוקולי העלתה את הנושא, כי לפעמים זה קורה. וזה לא דבר חיובי, לכן כדאי לנו להמנע מזה, שיקרה כמה שפחות ושאם זה יקרה בטעות (הגיוני, כמו שאמרת) אז תהיה מודעות לזה.
**** כשאני שואל אותך "מה אתה מרוויח" אני לא מתכוון לזה שאתה מקבל כסף חח אני מתכוון לעניין עצמו. מה זה עוזר לטעון טענה כזאת? למה לדבוק בעמדה כזאת? (הבהרה)
היא כתבה שהיא רוצה את התגובות שלנו, כתבתי את התגובה שלי
הרבה פעמים זה בלתי נמנע - לקראת נישואין וזוגיות
זה בודאי לא בלתי נמנע. אתה יכול לומר שצריך גם סבלנות מסויימת לחוסר דרך ארץ מצד אחרים, לכולנו יש חולשות, אבל אם נאמר שהחולשות שלנו הם בלתי נמנעות - מצבנו רע מאוד!!
גם אם אני מודע לכך שאני מעליב משהו ואני טועה מדי פעם בענייני דרך ארץ זה לא אומר שזה בלתי נמנע!!!!
לומר שהן דבר שאפשר להימנע ממנו זה נכון, אבל בדיוק זה מה שרציתי להגיד - שיותר טוב שאנשים יעשו דברים טובים וגם טעויות, מאשר שייזהרו לא לומר כלום כי אולי מישהו ייפגע
הרבה פעמים אם נזהרים אז גם נמנעים ממנו.
אתה יכול להגיד את המסר החשוב שאתה מעלה גם בלי לתת יחס סלחני לטעויות בענייני דרך ארץ.
דרך אגב, אם כבר מעלים את הנושא, באמת אפשר לפרגן ל @והוא ישמיענו שבאמת נמביע את עמדתו בצורה נחרצת ומכבדת.
ברור שאם לא תאמר שום דבר אז בחיים לא תזיק. לכן צריך לומר דברים ולקחת אחריות על זה שיכול להיות לפעמים תטעה. אנושי לטעות. ועוד יותר אנושי לקחת אחריות על טעויות.
נתינת לגיטמציה לטעויות היא עצמה טעות קשה.
אפשר לתת לגיטמציה ללקיחת אחריות, זה אכן דבר ראוי.
אני רוצה חתונה מצומצמת ופשוטה בלי הרבה כאב ראש. ככה זה הכי כיף,כשיש סביבך את האנשים שאת אוהבת ומכירה.
ככה גם יש זמן וכסף להשקיע בדברים העיקריים יותר, פשוט ת ע נ ו ג !
מבחינתי, הכי מצומצם שאפשר, גם בלי כלה.
ביום חתונתו וביום שמחת לבו,
הוא מהגג להנאתו בפורום ומלאכתו נעשית עי שליח.
היא, חוזרת לביתם בחצות ומשם ממשיכים. (:
אבל זה לא אני.
בהחלט הייתי רוצה להיות נוכח באירוע. בכל זאת. (:
ומה אם לאבא שלה יש רובה ואת חפירה ובמקרה הוא גם קרא את הספר - איך להפטר מגופה אחרי יומיים DIY?
ולא היה לי אומץ לבצע
כשהיגע הרגע עשיתי רגיל כמו כולם סביבי וזהו
(טוב,בעלי לא היה בדיעה שלי,אז זה די משפיע.הוא רצה המון חברים וגם לתת להם מנות כמו שצריך. אבל אפילו לא ניסיתי לקחת את הכיוון הזה ולשכנע)
מצומצמות ביותר דרך הפייסבוק
והיה כל כך כל כך מרגש
שלא בטוח צריך את כל המסביב כדי להתרגש
העניין עם המנות וכל זה - לגמרי, השואו עבר כבר מזמן את גבול הטעם הטוב.
אבל לגבי מוזמנים - לא הייתי רוצה להמעיט, יש מלאא אנשים שחשוב לי שיהיו איתי. ו-כן, גם אנשים שקרובים להורים מגיע להורים שהם יגיעו, ולא כמו מה שיותר מידי שומעים לאחרונה "זה חתונה שלו או של הבן שלו? אז למה הוא מזמין את כל המכרים שלו?" אבל אולי כן צריך מעט לצמצם, לפעמים אכן מזמינים אנשים שקרובים להגדרה "מישהו שפעם אמרת לו שלום"...
בקיצור, לגבי הרמה, לקצץ דרסטית, לגבי כמות המוזמנים, לאזן מעט.
זה על רגל אחת, ואידך כולא פירושא זיל גמור הוא.
אין צורך לרצות אף אחד וכו'.
אבל אני כן חושב שצריך להשקיע במעט האנשים שכן מגיעים.
לא יודע אם זה יבוא לידי ביטוי במספר מנות כזה או אחר.
אבל כן חשוב לי להשקיע באורחים - איכות האוכל, שהמוסיקה תהיה טובה ולא צווחנית.
זה נכון ששמחה אמיתית לא תלויה בחומר. אז בשביל זה נהיה פוריטניים עד הסוף?
אולי זה עניין של סטנדרט...
וכל זה רק עד כמה שזה תלוי בי. אבל זה לא...זה גם (ובעיקר) מה הגברת אומרת
ובמחשבה נוספת, אירועים כמו חתונה הם דרך לתחזק קשרים עם המשפחה המורחבת...
3 שנות לימודים - 30,000 ש"ח (בערך).
מנה בחתונה - 200 ש"ח (הטווח רחב מאוד, לדעתי 200 זה איפה שהוא באמצע).
כלומר עם 150 מוזמנים כבר הגעת לסכום של 3 שנות לימודים, ובפועל בחתונות יש הרבה יותר אנשים (ועוד לא דיברנו על שמלת כלה, חליפה, צלם, וידאו, להקה, מאפרת, הזמנות, מזכרות, ועוד כהנה וכהנה הוצאות).
מה שמבאס בעיני בכל העניין, שכמה שהיינו רוצים לעשות חתונות יותר פשוטות וזולות יותר (!) בגלל שיש נורמה מסויימת ומחירים הקיימים בשוק זה ממש בלתי אפשרי לעשות חתונה יחסית זולה. אז נכון שאפשר לנסות ולמצוא אולמות זולים יותר, ולקחת שמלה מגמ'ח וכ'ו אבל עדיין..
אנחנו התחתנו באולם יחסית זול, ועם בערך 300 מוזמנים ועדיין יוצא סכומים מכובדים.
אני באמת לא מבינה איך בציבור הדתי שבדר'כ יש משפחות ברוכות ילדים מצליחים לחתן את כולם..
הלוואי שמשהו ישתנה בניין, אבל ככל הנראה המחירים רק יעלו.
שבעלי אולמות לא מוכנים להציע מנות כאלה, ואנשים שמוזמנים לחתונה רואים בכך "רפורט". מצב מביך ולא בריא
וממש לא יתקבל ברצון קונספט של 'חתונה מצומצת'.
בעז"ה תהיה לי חתונה גדולה,שכל מי שירצה לבוא לשמח, יוכל להגיע בלי שיקולים כלכליים.
חתונה גדולה עם מנות פשוטות.
שיש גם צד שני (כלה / חתן) והורים שצריך להתחשב בדעה שלהם.
בעלי היה הראשון אצלו במשפחה שהתחתן, ואצלי כל האחים כבר היו נשואים, ככה שחמותי קצת התחרפנה מהחתונה וקצת חירפנה את בעלי. בסופו של דבר החלטתי לא להילחם על כל דבר, למרות שהיו דברים שנעשו שממש לא מצאו חן בעיני.
לא כדאי ובעיקר לא חכם להיכנס למלחמות עם הצד השני רגע לפני החתונה.
אפשר להגיש 2 מנות מכובדות ואפשר בהחלט לכבד באולם יפה ובנראות מתאימה.
בהחלט לא צריך שיהיו רק עשרה אנשים, אלא האנשים שאתה אוהב ומכבד (וכדאי לבדוק אם אלה אנשים שאתה מאמין שילוו אותך במשך המשך חייך, ולא חברים מהמעבדה מהתואר הקודם..)
ועדיין - צריך שהאירוע יהיה מכובד!
חז"ל אומרים לנו ש"אין שמחה אלא בבשר ויין", ו"ברוב עם הדרת מלך"
ואנחנו מצווים גם על בגדים נאים לשבת ולחג..
לכן אנחנוו מבינים שהעיסוק בעולם החיצוני (כמות מנות, אורחים ובגדים)עושה משהו להערכה שלנו את האירוע כאירוע חשוב ומיוחד.
ולכן צריך לשמור על איזון.
אפשר לומר שעולם החתונות יצא מפרופורציה ואני אסכים..
אבל גם להגיש לאורחים סלט וחצי בלאפה ורבע עוף בלבד זה לא מתאים..
למצוא את האיזון.
)חבר סיפר לי על שדכנית בשם יעל רשף.
שם מוכר? המלצות?
תודה
איך היא עובדת, לאיזה סוג של משודכים היא מתאימה
האם כדאי ללכת גם או לא
אם יש כאן אנשים שכן מכירים ועבדו איתה, מאד אשמח לדעת. שיטה, סגנון, גישה...
היי לכולם,
אז כפי שהבנתם אני רווקה בת 35, והבעיה שלי היא שאני לא מצליחה להעביר לי את הזמן בצורה ממש כייפית ולהינות מהחיים כרווקה.
אין לי ממש חברות שגרות קרוב, ומבחינה כלכלית אני לא יכולה להרשות לעצמי לבזבז (שלא לדבר על לחסוך),
מבחינה מקצועית עדין לא מצאתי את מקומי מה שגורם לי להשקיע אנרגיה (קצת מעשית והרבה מחשבתית) בענייני העבודה.
וכמובן מתעסקת עם ענייני דייטים, אתרים, הרצאות, טיפולים אחת על אחת כדי לעזור לעצמי עם כל מיני תסבוכות שאולי מונעות ממני להתחתן,
אבל חוץ מזה לא ממש כיף לי בחיים ואני לא מוצאת את עצמי, אני לא שמחה במיוחד ולא באמונה במיוחד ולא במקום הכי טוב, ודי חבל כי אם כבר אני לא נשואה אז בטוח יש דברים שאנשים נשואים היו רק יכולים לחלום לעשות עכשיו. אני רוצה להסתכל על חצי הכוס המלאה ולעשות עם עצמי דברים אבל משהו בי לא מצליח להניע את עצמי לשם, לא מוצאת איך להעביר את הזמן בינתיים.
אני יודעת שזה מוזר,
אודה ממש על כל טיפ ועזרה!
ענני מחשבה
אני זמנית כאןאהובה..
ממש כואב לי איתך.
כתבת פה כמה דברים:
רווקה
אין חברות שגרות גרוב
עניין כלכלי
מקצוע לחיים
רצון להשקיע בעצמך ובזמן הזה בצורה טובה
נסי לחשוב איך את מתקדמת בכל תחום, קצת יותר, לא חייב להיות בצורה מלאה שתתפוס לך את כל הזמן,
כי העניין להגיע להרמוניה מכל מי שאת. אך בנוסף, תחשבי מה מטרת העל שלך בזמן הקרוב? ותתפללי ותאמיני שאת תצליחי!
מאמינה שתמצאי פתרונות לכל דבר שהעלת כאן..
תזכרי שלא משנה מה עובר עליך, את חשובה ויקרה כמו שאת.
בהצלחה רבה.
למצוא לך חברה קרובה \ קבוצת חברות במצב דומה לשלך
ככה את גם יכולה לשתף בקשיים שלך וברגשות ומבינים אותך
זה מעביר את הזמן ומכניס הרבה שמחה לחיים!
שיהיה לך את כל הטוב בעולם!!!!!
ולא בגלל שזה מועיל אלא
יש משהו בקפיצות המגוחכות האלו שגורמות לך
להעריך את מה שהיית לפני שהצטרפת לחוג.
וגם מכירים אנשים שזה תמיד כיף (:
ענני מחשבהאחרונהאת יודעת כמה אנשים בגלל אימון אישי מוצלח שינו את החיים שלהם מהקצה אל הקצה???
את יודעת איזה כיף לראות זה??? וואו, זה לא יאמן.
בניגוד ל @אלירז , אני חושב שמה ש @ענני מחשבה מעלה דורש לא רק ליווי לחתונה אלא אימון אישי יותר נרחב ופחות בקטע של למטרת חתונה אלא קודם כל לעצמה (ככה זה נשמע, אולי אני טועה).
מכיר קצת את התחום ולהגיד לך - יש קאוצ'רים עם מידת הענווה. זה קיים. והם פועלים לשם שמיים וגם מפנים אנשים במקרה שהם מבחינים שמתאים לאדם משהו אחר. והם גם מביאים יותר תוצאות טובות בתחום.
אני רואה בכל הנ"ל תוספת לדברים הנכונים שכתבת. ממש לא באתי לסתור. וגם לא לתמוך בצורה שאלריז הציגה אותה.
ב. אנשים פחות נבהלים מהמושג ליווי לחתונה, אבל בפועל זה די יעוץ רגשי לכל דבר.
ג. יש גם הרבה מטפלים, חלקם לא משהו.. וחלקם טובים אבל לא מתאימים לנו.. זה גם קצת כמו חיפוש בן זוג. נדרשת התאמה
ד. ליווי לחתונה עולה פחות מטיפול, לכן זו גם הצעה.
ה. נשמע שהיא בעיקר צריכה אוזן קשבת ומישהי שתעזור לה לחזור להאמין בעצמה ובעוצמתה..
ו. אני רוצה בטובתה כמוך..הכל בסדר
טלה: חבר אמיתי
שור: כח
תאומים: להיות מאושרת
סרטן: אהבה אמיתית
אריה: להיות מלכה
בתולה: בננה
עקרב: תשומת לב, סמים וויסקי
קשת: הצלחה
גדי: כסף
דלי: חד קרן ורוד
דגים: פיצה
מאזנים: שמלה חדשה
כשהם עצבניים, רוץ הכי מהר שאתה יכול:
טלה, עקרב, בתולה,
שור, גדי, אריה
כשהם עצבניים תן להם ספייס
דגים, סרטן, דלי, מאזניים,
קשת, תאומים
איך המזלות נרדמים:
במהירות, בכבדות, במפתיע:
טלה, קשת, מאזנים, תאומים
באיטיות, בקלילות, בחולמניות:
דגים, סרטן, שור, בתולה
2 בלילה והם לא
מפסיקים לחשוב:
גדי, דלי, אריה, עקרב
איזה דיוק, איך זה יתכן?
האם יש ממש במזלות?
הודעהכהמשך לכל שרשורי שאלות ה"חזרה" לקשר שהיו כאן לאחרונה.
בנים- בחורה שחתכה לכם,
ואחר כך סירבה לבקשתכם לנסות שוב.
האם תואילו לפגוש אותה לאחר תקופה בה היא חשבה על כך והחליטה לקבל את הצעתכם לנסות שוב?
קרה לי בעבר, מאד הערכתי את האומץ.
מהפרידה זה היה?
אבל זה לא ממש משנה. גם חודש היה מתקבל באהדה, וגם שנה
מצד שני, אני חושב שנכון לשאול גם מה הייתה הסיבה, ולמה שעכשיו זה יהיה שונה...
והסיבה לנסיון לחזור היא שהקשר היה משמעותי לשנינו על אף הפערים, ואני רוצה לבחון אם יש דרך לגשר על הפערים הללו.
נשמע סביר?
אם אני במקומו, והיא זאת שחתכה, והיא באה ואומרת "אני רוצה שננסה שוב ואולי יהיה לך יותר קל לעשות ויתורים" זה היה בסדר בעיני
יש פה עניין של לבחון אם אנחנו יכולים לחיות יחד כשכל אחד מאיתנו נמצא במקום טיפה אחר מבחינה דתית. ****ואל**** תנצלש"ו עכשיו את השרשור לדיון האם פערים דתיים אפשריים בין בני זוג. זו ***לא*** היתה מטרת השרשור.
בס"ד
האמת שקרה לי בדיוק המצב שאת מתארת והסכמתי
לנסות שוב..
והיה אחלה..בסוף נפל על דברים אחרים אבל יצאנו איזה חודש וחצי
אצלנו ספציפית היא יצרה איתי קשר אחרי כמעט שנה(!)
וכמו שכתבו פה לפניי זה מתקבל אצל הבחור כאמירה שאת כן מסכימה לבוא ולגשר על הפערים
אם אין בך את הרצון של לעבוד על הזוגיות..חבל על הלב שלו..
לכי על זה אל תפחדי רק תבררי לפני זה שהוא פנוי
ולנסות לעשות את זה כמה שיותר בטאקט ובצורה נחמדה שיהיה טוב לשניכם.
אם לא פונים אז נשארים ב'לא'. כשפונים אפשר אולי להפוך את ה'לא' ל'כן'.
אז בעצם, למה לא לפנות?
לפי המקרה שהבאת זה לא נשמע מופרך במיוחד.
במקרים האלה תמיד אי אפשר לדעת, כל עוד זה לא מופרך ונראה שיש סיכוי ואפשר לעשות זאת בצורה נעימה אז נראה לי שכדאי. אולי יכולות להיות לך עוד הצעות יותר טובות על הפרק. לפעמים מקרה שהוא 'פספוס' יותר מושך אותנו, אבל מצד האמת זה ממש לא יתרון אם כבר להיפך..
כנראה שהיה משהו די חד משמעי שהפריע לה, משהו כמו מראה וכדו', אחרת באמת מוזר לסיים קשר שהכל זורם אחרי פגישה אחת שגם היא מההתרשמות שלך היתה טובה.
אבל תשאל אם מבחינתה שייך לנסות, מה תפסיד?
וכיון שאין נזק בלנסות, תפנה אליה. באמת שאין לך שום דבר להפסיד.
התיאוריות של מה היא חושבת והאם היא קלטה אוותך או לא הן יפות, אבל בסופו של דבר יש שאלה אחת בלבד שבאמת משנה - האם זה יצליח. בעיני, לך על זה. אולי זה יצליח בגלל, ואולי זה יצליח למרות, ואם זה יכשל - זה עלול להכשל גם אם היא בעצמה מתלבטת כרגע אם לפנות אליך. אבל הידיעה שאתה עשית את שלך היא חשובה
