פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 403)

אם זה לא ישתנה כנראה וזה מפריע לך אז ברור שכן

 

לכל בחורה מגיע שבעלה יאהב את הצחוק שלה ,הרי יש כאלה שיאהבו מה שאתה רואה כחסרון

מראה חיצוני זה עניין  מהותי בעיני.

לעומת צחוק מוזר שזה יכול בהחלט להיות עניין של הרגל.

ולא לאהוב את הצחוק של מישהו, זה לא נורא. לעומת דחיה במראה שעלולה לפגוע במשיכה לבן אדם.

כמובן שאם הדברים הם קיצוניים ויוצרים רתיעה משמעותית, אז הדין זהה כמו בכל דבר מהותי.

פסילה על מראה חיצוני פירושו "לא נעים לי להיות בחברת האדם הזה באינטנסיביות ובאופן שחיי נישואים דורשים".

 

ואם להתחתן אם האדם הזה זה לא נעים, אז לא מתחתנים. המטרה היא לגרום אושר ולא סבל.

 

ואם אנחנו יודעים מראש שזה כך (כי אני תמיד לא מצליח להרגיש בנוח עם מישהי שצבע העיניים שלה סגול), אז מוצדק גם לפסול מראש או על סמך תמונה. לא בגלל שהיא "פסולה", אלא בגלל שאתה לא מתחבר. קורה. כמובן, דעתי היא ששווה מדי פעם לשבור את הכללים כדי לבדוק אם הם עדיין תקפים.

 

וכמובן אפשר להחליט לנסות ליצור קרבה בכל זאת, ולבנות קשר תקין, ואז הצחוק המעצבן יהיה נעים לך והמראה הנוראי יהיה יפה בעיניך. קורה המון.

 

כמו ש@בוגרת קטנה מציינת, יש דברים שאפילו להתפשר ולוותר עליהם זה לא נכון אלא אם היא תתפשר על הבחירה שלך - כלומר, נדיר למצוא אשה שמוכנה להתחתן עם מישהו שחושב שהיא מכוערת, ולכן האמירה "לא אכפת לי שהיא מכוערת, אני מוכן להתחתן איתה" ל תמיד תהיה נכונה.

 

מהכתיבה שלך אני מבין שבעיניך יש כלל קבוע ובלתי משתנה כלשהו לגבי "פסילה על מראה חיצוני", והשאלה אם זה אותו דבר כאן. אני לא רואה את זה כך.

שאם זה משהו שאתה לא סולד ממנו,

כלומר, היא בסדר גמור (אין משהו שאני יכול להגיד שהוא לא נעים) רק שזה לא המראה שרציתי - חבל לדחות.

אבל אם זה משהו שגורם אי נעימות, סלידה, וכדומה, כנראה שזה לא זה. 

 

ככה נראה לי. 

אנשים שמדברים בשקט ברמה שצריך לרכון כדי לשמוע אותם - יש כאלה שיוקסמו מזה, ואחרים ישתגעו.. צריך לבדוק איפה על הסקאלה נמצאים ולפי זה להחליט..
כנ"ל לגבי קול רם. המצב שונה בין מיתרי קול חזקים במיוחד לבין דיבור בקול רם שנובע ממוחצנות (שאז גם מימד הבושה יכול להופיע...)

בהנחה שהצחוק לא קשור במבוכה, ובתקווה שהבחורה תמשיך להיות עם שמחת חיים - צריך לראות אם זה מתאים.

בעיני במידה ומרגישים חוסר נוחות זה יותר מלגיטימי

דברים שנפתרים בקלות אם יש חיבה והתקדמות בקשר.

יצאתי עם הרבה בנות שהיו להן "דברים לא נעימים" כהגדרתך.

לא זה לא גרם לחתוך, ובהמשך שכחתי מקיומם בכלל (ברמה שאפילו על דברים חיצוניים כשמישהו העיר לי לא הבנתי על מה הוא מדבר, עד שנזכרתי שכשהכרנו זה היה נראה לי אחרת)

אין כאן שאלה של נכון ולא נכון כי השאלה כאן היא על התאמה אישית - אדם שמפריע לו עדה כלשהי / מראה מסוים / דעה או התנהגות או כל דבר אחר יכול וראוי שיפסול על זה.

 

מה שכן: ברמת האידאל עדיף שאדם יתמקד במהות ובדברים החשובים, ופחות בחיצוניות. ופחות יהיה מושפע מגישות מוטעות כמו דעות קדומות וכדו'.

השאלה היא אף פעם לא "האם לגיטימי...", אלא "האם חכם...", או "האם לא חבל...".

לפסול 

ואם זה רק חוסר חיבור-לא.

אני פסלתי פעם על קול , הפחיד אותי.

א

קשר נישואין אמור לענות על שלש דרישות:

1 גוף ונפש - הקב"ה טבע בכל בעלי החיים צורך שמטרתו לגרום להם להתרבות. באדם הצורך הזה מורכב יותר, והוא כולל גם את הצורך שלא להיות בודד (האמת היא שגם בעלי חיים סובלים מבדידות, אבל אין אצלם מבנה זוגי כמו אצלנו)

2 רוח - רוב האנשים שואפים לזוגיות. זוגיות היא מערכת יחסים מאד מיוחדת, שכל מי שחווה אותה יכול לומר את זה.

3 נשמה - הקב"ה רוצה שאנחנו נקיים מצוות, שקשורות לנישואין, ובראשן החובה לפרות ולרבות.

אולי זה קצת פשטני, ובפועל כולנו יודעים שהדברים האלה מתערבבים, אבל אלה הנקודות החשובות.

 

ב

אהבה איננה דבר קבוע. הצורה שאדם אחד אוהב שונה מהצורה שאדם אחר אוהב, וזה משנה את היציבות והאופי של האהבה. באופן כללי היא מאפיינת את גורם מספר א2, וגורם א1 מעורב בה וגורם לה בצורה גבוהה.

המשימה להחזיק בית דורשת מוטיבציה, ולכן צריך הרבה ממנה. גם כאן, זה מאד שונה בין אדם לאדם.

 

ג

קשר זוגי אמור להיות זוגי. זה אומר שאתה אמור לדאוג שיהיה לך טוב, ואתה אמור לדאוג שיהיה לצד השני טוב. מקסימום טוב לשניכם. אם צד אחד סובל, זאת בעיה של שני הצדדים.

 

ד

יש קווים אדומים בכל מיני צבעים. יש קווים שלא חוצים אותם, ואם הקשר מכריח אותי לחצות אותם, עדיף לוותר על הקשר. יש קווים לגבי עצמי, יש קווים לגבי הבית שרוצים להקים.

כמה שהסיכוי להקים בית והרצון להקים בית גדולים יותר, מוכנים לוותר על קווים לא-כל-כך-אדומים מסוימים אם יש צורך. כמובן תהליך הוויתור על קווים כאלה הוא תהליך שדורש השלמה מסוימת. גם כאן, רגש הוא דבר שיכול לעזור.

יש קווים שבכלל מתייחסים ל"איך אני מחפש", שהם כמובן רלוונטיים רק לשלב החיפוש והמטרה שלהם היא סינון סטטיסטי (לדוגמה - אני לא מחפש מספרי שדכניות בפפואה-ניו-גיני, אבל אם תתקשר אלי שדכנית משם לא אפסול את ההצעה).

 

ה

המטרה שלי היא להקים את הבית שלי, שיתאים לי ויהיה לי טוב בו.

לעניות דעתי, האהבה היחידה שקיימת היא אהבה עצמית.
זהו יצר הישרדותי
אם אוהב את מי שקרוב *אליו*
את מי שתופס כביכול חלק בזהות שלו
צריך בשביל זה עבודה.

א - רצון פנימי גדול שהקב"ה טבע בנו לבית ומקום משלנו (ולא משנה עד כמה טוב ונעים בבית של ההורים, ועד כמה יש חיי חברה.. יש מקום בנפש שהקשרים האלה לא ממלאים) יש נקודה מסויימת שאדם מרגיש שהוא "מיצה את חיי הרווקות"...

מה שמוביל אותי לזה שנישואין הם גם עליית מדרגה בעבודת ה', יש אדם נוסף שמשקף אותך וביחד מתקדמים.
יש לזוג מטרה משותפת (התקדמות בעבודת ה', במידות, הפיכה לגרסא טובה יותר של עצמי...) ויחד פועלים למימושה. (דוגמאות בולטות : זוגות אברכים, אנשי קבע ורפואה, זוגות בגבעות... אבל בעצם כל זוג שמקים משפחה יהודית בקדושה)

במצב אידיאלי שני בני הזוג אמורים להרגיש נתרמים מהקשר, הזוגיות אמורה לאפשר מימוש של הייעוד שלנו בעולם. בית. במובן הנשמתי, עם כל הרגשות הטובים שעולים עם המילה.
כדי לאפשר את זה באמת יש בעיני שוני בין שלב הפגישות עד האירוסין לשלב שאחרי.
כשלפני האירוסין עדיף, בשביל שני בני הזוג, לבחון את הקשר ממקום של מה *אני* מקבל מהקשר, ואחרי האירוסין - איך אני נותן ומעניק לשותפ(ת)י לדרך . (כמובן שלא מדובר על אגואיסטיות וחוסר תשומת לב לאחר, ובאים ממקום שמניח שגם האחר היה רוצה להיות בקשר עם אדם שמופרה ממנו ושמח בו.)

ב- אהבה - לפני חתונה רגש של נעימות הדדית, רצון לבלות זמן יחד, כשאכפת לי מהאדם שעומד מולי , כשמעדיפים לראות עתיד שהוא נמצא בו מעתיד שהוא לא. רצון שיהיה לו רק טוב.
מניחה שזה דבר שמתעצם עם הזמן, אדם לא אוהב מישהו אחרי שעתיים.

ג- עניתי ב א'.
ד- יש דעות מסויימות, פערים ברמה הדתית, שלא יפריעו לי אצל חברה, להפך: יחזקו לי את הביטחון בתפיסת העולם שלי.. אבל דעות כאלה לא יאפשרו הקמת בית יחד (למען האמת אפשר, עם המון עבודה וגישור על פערים. רק שנראה לי שגם בלי תוספת אקשן יהיה על מה לעבוד.)

ה- בניית בית שיהיה הכי טוב, נכון, ומדוייק עבורי.

אולי מה שאכתוב לא כולל הכל, אבל לפחות משהו.
כשהחיבור בין האוהב והנאהב כ''כ עמוק, שאם הנאהב נפגע ממשהו, האוהב נפגע עבורו גם. שכשיש שמחה גדולה לנאהב, אז האוהב שמח כאילו השמחה היא שלו.
שכשלנאהב קשה, אז באופן טבעי הוא יפנה לאוהב כדי לקבל ממנו תמיכה.
שכשהנאהב עובר עליו משהו והוא עצבני או ממורמר או עצוב, אז האוהב יודע לראות הכל, ולהסתכל בעין טובה וחומלת.

וכו'...
וזה קשור למערכת אהבה בין הורים וילדים, בין ואישה, בין עמ''י לקב''ה במובן מסוים.
חיבור עמוק, שיש בו שותפות ברבדים העמוקים יותר של חווית החיים.

אתה ו- @Half a man מתחרים על תואר מפעיל הפורום

(ו.. אני לא מתחרה. כבודו של כאו''א במקומו מונח)

הוחמאתי.

א.מהו לדעתי קשר נישואין מה המטרה?
לדעתי המטרה זה לקיים את רצון ה'' בעולם -להטיב איתנו , שנשמח, שנגדל ילדים... שיהיה עוד אנשים עם יעודים בחיים ..
ששואלים אותי מה המטרה של נישואין אני מחזירה את השאלה : "זה כמו לשאול למה אתה קיים"?

ב.אני לא יודעת מהי אהבה באמת שאין לי מושג כרגע מה שהכי קרוב לי לאהבה זה דאגה..
שאחיין שלי חוצה את הכביש אני מרגישה אהבה.. שמישהו שקרוב אלי שמח אז טוב לי .. אולי זה אהבה?

ג. שאלה ג היא שאלה מופלאה בעיני. לדעתי תלוי מאוד מי אתה ,אם אתה אדם שמטבעך נותן לאחרים, ורואה אותם לפניך.. עדיף שקודם תעבוד על שיהיה לך נוח בקשר.
כי אם תרצה וכל הזמן נון סטופ תדאג לצד השני ,יהיה לך קשה לשים לב לעצמך.
ואם אתה לא תרגיש נוח בקשר יהיה לך נורא קשה להביא את עצמך לקשר ולהרגיש שאפשר להתקדם הלאה עם הקשר .
בכל מקרה כמובן שצריך איזון גם לדאוג לו וגם שתרגיש נוח.אני לא הייתי רוצה שהוא ידאג לי בלי להרגיש נוח
זה בא ביחד ולא מתנגש אחד עם השני לדעתי זה חייב לבוא ביחד אחרת הקשר לא תקין


ד .הקווים האדומים נקבעים לפני הפגישה עם המדויט ולא במהלכה.. כך שלא הבנתי

ה. קו מנחה .. לא יודעת זה פשוט מרגיש לי שזה ה-מטרה לא בגלל שכולם עושים את זה בגלל שזה מרגיש לי נכון
אה הנה הקו המנחה תעשה מה שמרגיש לך נכון ומסתדר עם האמונה

א. אוקיי, ציינת שעדיף תשובות פרקטיות, אבל, אתחיל בהקדמה שהיא חשובה ,לטעמי.

  אז קודם כל ומעל הכל, כדי לדעת למה בכלל צריך להינשא, אז כמו כל שאלה, צריך לראות מהי ההתייחסות לכך -בתורה ובמצוות. נישואין זו אחת מן המצוות החשובות שהקב"ה נתן לנו בתורת ישראל, ולכן מטרת העל היא לקיים את רצון ד'. ( אני כותבת את זה כי לפעמים אנו שוכחים שמעבר לכל טעם ,עמוק ככל שיהיה, צריך לעשות משהו בגלל שד' ציווה. וזו נקו' המוצא של כל מעשה. גישה זו גם פותרת כל מיני קושיות בהקשר למצוות, ולא רק חוקים שאנו לא מבינים באמת את פשרן אבל אנו מקיימים אותן).

מעבר לזה, מטרת הנישואין היא "לא טוב היות האדם לבדו...", וכן הולדת ילדים "לא לתוהו בראה לשבת יצרה".

האדם מטבע ברייתו זקוק לחברה, הוא לא נועד להיות לבדו. נישואין מאפשרים לשני בני אדם לחיות זה לצד זה בברית עמוקה שפירותיה הם ילדים, כדי לקיים את העולם ולהמשיך את שרשרת הדורות, כאשר כל דור מלמד את הדור שאחריו על הבורא ומחנכו לקיים את תורותיו ומצוותיו.

 

   בנוסף, באנו לעולם כדי לתקן את המידות, וזוגיות היא הפלטפורמה המתאימה והמועילה ביותר לתכלית זו. הרי, גבר ואישה שונים במהותם זה מזו, ולכן יש לכל אחד רצונות שונים, וממילא ישנה עבודה רבה על המידות (כמה שיהיו דומים, עדיין יהיו פערים שמצריכים עבודה).

וד' עשה איתנו חסד, בכך שהעבודה הזו קלה יותר כשהיא נעשית לצד אדם אהוב ויקר, שאוהב אותך ושיודע גם להיות תומך שינוי ולהחמיא על המאמץ.

בתכל'ס, נישואין הם הדדיות, כל אחד מבני הזוג מעניק לשני את שהוא זקוק לו בקשר. וכשאחד עצוב השני מעודדו ,ולהפך.

ב. אני חושבת שחשוב להבדיל בין התאהבות לאהבה. התאהבות היא משיכה חזקה, הורמונים שמשתחררים למוח,שיכרון חושים  וכדו'. ואילו, אהבה היא רגש עמוק יותר, יציב ונבנה עם הזמן ע"י נתינה.

התאהבות זו אהבת עצמי , אהבה זו אהבת השני, כי אהבה פירושה לוותר על רצוני בשביל רצונו של השני, כי הוא חשוב לי ( ניתן לראות ביטוי עיקרי באהבת הורה לילדו שמעניק ומעניק לו בלי סוף) ולכן, לשאלתך, הימשכות יכולה או להיות או לא להיות( תלוי בכל מיני דברים) אבל אהבה אכן יכולה לבוא ולהתעצם בעקבות עבודה. אבל, ברור שקשר של נישואין בשונה מקשר של חברות, אכן חייב לכלול את המרכיב של משיכה, לפחות ברמה בסיסית.

המחקרים מוכיחים שהתאהבות יכולה להימשך בין חודש לשנתיים, ולאחר מכן מתחילה להתפוגג ומה שנשאר זו האהבה.

 

ג. לא נראה לי שזה סותר אחד את השני. חשוב שיהיה נוח בקשר וגם להעניק לצד השני. ואלו שני מעגלים שמזינים אחד את השני. 

 

ד. הקווים האדומים מסמלים את סולם הערכים שלנו, ואת הצרכים האינדיווידואליים שלנו. אם לאחד חשובה ביותר הרמה הדתית, כשהוא ייתקל במדוייטת שהיא לא ברמה שהוא מחפש הוא יחשוב(בצדק...) שהמטרה שלו בנישואין(סעיף א' לעיל) לא תתממש  ולכן תתעורר בו התנגדות. ומנגד, אחת שיש לה צורך עמוק בביטחון, תחפש במדוייט את אותו הצורך שלה בביטחון , ואם לא תרגיש אותו, לא תוכל לקיים את הקשר.

אי לכך, חשוב, לדעת מהם הערכים והצרכים שלנו, כי לפעמים, אותה אחת שבדוג' שמחפשת ביטחון, יכולה לפרש את זה בתור גובה של הבחור או תפקידו בצבא, אבל בעצם, זה רק ביטוי חיצוני של ביטחון, אותו בחור יכול להיות נמוך או ג'ובניק, אבל מלא בתכונה של ביטחון והשראת ביטחון. 

 

ה. הקו שמנחה אותי הוא להיות מודעת ונאמנה לאישיות שלי על כל רבדיה ולעבוד על המידות....

 

וואו יצא לי ממש ארוך... סוריי... אבל זה היה ממש מרתק ומדייק להעלות את מחשבותיי על הכתב, אז תודה...

אני כלל לא בטוח שהבנות שמצפות לתגובה מהירה הן אותן בנות שלוקח להן זמן לתת תשובה. למרות שתיהן נכנסות לתוך הקטגוריה: "בנות".

זו אחת הבעיות הגדולות בהכללה.

אני מקווה שמי שקורא/ת את הדברים יחשוב שצריכה להיות התאמה בין איך שהוא או היא מצפה מאחרים לאיך שהוא נוהג/ת..

הייתי אומר תודה לה' שחסך לי פגישה מיותרת.
לבחורה שפוסלת כי לא התקשרו להוד מעלתה תוך כדי דיבור מאז שאישרה כנראה יש עוד הרבה מה לעבוד עם עצמה.

זו אכן סיבה לא מובנת.

הבאת כאן מקרה אחד,
מקרה אחד לא יכול לשקף התנהלות כוללות של כל הבנות הדת"ל בישראל.

בהצלחה~
אל תקח אותה קשה.
תבוא אלייך אחת יותר מתאימה ומדוייקת עבורך בעזר ה'.

 

אתה אכן מאוד מכליל. 

אני מכירה המון בנות בהמון גילאים / סגנונות וחוגים

ואף מהן לא מצפה לכך ולא נוהגת כך 

 

היו על כך המון שרשורים 

שבכולם המסר ברור

עין טובה ולחשוב איך לגרום טוב לצד השני 

 

בהצלחה! 

שמעתי על מקרה כזה לא מזמן (לא יודעת אם זה אתה או לא. בכל אופן לא מכירה לא את הבחור ולא את הבחורה..)
ורק שתדע שחברות שלי ואני חשבנו שהיא ממש קיצונית.
אז..
אל תכליל ואל תיקח קשה.
זה מקרה לא בנורמה, לפחות לא של בנות שאני מכירה.
חבל לעשות הכללה ממקרה כזה לכל הבנות.

אם עבר עליך היום משהו, יש סיכוי שאתה בעלי, אנא צור קשר

 

בהצלחה!

אבל איתי ואם האינטואיצה שלי לא מופרח שזה יקרה 

תרשמי לך את התאריך ותשאלי אותו בבוא הזמן (מכיר זוג עם סיפור דומה).
ברור שלא מחייב וכו וכו אבל עדיין.

ברור שאשתף פעולה;) גם אם זה היה היום הכי טוב שלי בחיים

כמו שקשה למישהי לראות את בעלה נח..

למרות שהסיפור של הזוג שאני מכיר הוא באמת קיצוני..

בלי שמות

זה די עלול לעשות אאוטינג..
אבל אין ספק שיש להם אחלה מור"ק;)

לקחת לי

ולעשות יומן עם תאריכים, אלא אם כן הוא כמו @צהרים

מעניין באמת אם זה דמיון מפותח או אמתי..

לא עם בעלי.. כי הוא הלך לאיבוד .
בדרך כלל מי שאני מכירה משפחה חברות.. משהו אומר לי שמשהו לא בסדר.. ככל שאני יותר קרובה אני מרגישה את זה יותר .
משהו שקרה לי באופן קיצוני שזכור לי בטירוף מישו מהמשפחה שאני מאוד קרובה נפצע שהוא נפצע קבלתי מכה איפה שהוא קיבל. לא יכולתי להתרכז כל הלימוד עד כדי כך שמתי שהוא היה בבית חולים פשוט לא יכולתי לקום .
זה עוד לפני שידעתי שהוא נפצע שהתקשרתי לא תפסתי אותם עד שתפסתי הם ישר אמרו לי אם אני יושבת ..
איזה כיף הא?
לפעמים עדיף לא להרגיש שענו לי ישר שאלתי מה קרה.
אגב כאב לי באותו מקום שהוא נפצע .. כל היום למרות שלא עדכנו אותי הרגשתי את זה על עצמי זה היה מפחיד . תעיד חברה שלי שכל היום לא הבינה מה קרה לי אמרתי לה שמשהו רע קורה חשבה שהשתגעתי חחח

לרוב זה דברים קטנים וממש לא גדול כמו זה

שהיו לא שקטים לפני שקרה משהו רע בעמ"י

אבל חריג שקורה אם מישהו שעוד לא מכירה

 

קורה לי כל כך הרבה עם חברות ש90אחוז מהזמן אני יכולה לומר מה קרה ולמי 

כמו "יותר מדי תבלינים לא מתאים לי, בלי תבלינים בכלל אין לזה טעם. בלי מלח בכלל זה לא טוב, אבל רוצים להרגיש את הטעם של האוכל, לא סתם מלח" "לא להפעיל מזגן על 15, אבל לא רוצה בחום של הקיץ בשמש".

 

לכן כולם מחפשים "א אבל ב", כי זה פשוט איזון.

 

השאלה היא מה הקצוות ומה האיזון שמתאים לך. כמה מלח, כמה תבלינים.

 

וכן, ברור שיש. 

יכול להיות שמכיר מישהו כזה

בהצלחה!

מחביאים אותם בישיבות של דוסים

אולי לנסות להיעזר באנשים שאת מכירה, עדיף כמה שיותר קרובים אלייך(אני מניח)

 

בהמשך למגיב הקודם, יש עוד דברים כמובן

שלום לכולם - לקראת נישואין וזוגיות
תנסי, מה את יודעת?

מזכיר לי את הסבתות-
את דתית והוא דתי, אתם מתאימים

"מי שבא ברוך הבא"

חח

תעשי מה שכולם עושים אנאערף חח

 

 

אם הינכם מאזור ירושלים~

•אפשר ללכת לעיר העתיקה, לכותל, להסתובב בין סמטאות~
•אפשר ללכת לאיזהו פארק, ולא חסר..
•ואפשר סתם כך להסתובב בעיר, במדרחוב ולאכול פאלפל או משהו.

כל דבר שהוא לא ישיבה ממושכת על ספסל יכול להיות נחמד ומרענן עבורכם~

בהצלחה.

 

אפשר ללכת לטייל, 

*עדין לא סגרו את המסלולים 

* לעשות פיקניק בפארק

* לשבת בשקיעה בים 

* לבשל בבית של חברים משותפים 

* לצייר ביחד 

* לשחק משחקי מחשבה / קופסא 

 

חוץ ממסעדות / בתי קולנוע ואטרקציות סגורות 

מה חסר לך?

 

אבל @צורגי יכול לעזור לך

איך הגעת אליו?

בעקרון הם שולחים מייל ושם יש אפשרות להתחבר לכל התוכן שהם העלו.
אין להם היכרויות כל-כך, חוץ מאפשרות שמי שרוצה יכול לפרסם את עצמו דרך המייל לכולם

איך אני יכולה לפנות אליהם?

הצטרפות לפרוייקט - פרוייקט 252

כנסי ותגללי הכי למטה

או במייל חוזר למייל ששלחו לך

זה מי שאחראי על הפרויקט?

052-4435256

 

בשמחה, ובהצלחה!

2 הבעיות שכתבת ממש לא משקפות את המציאות הכללית... בגרות לא בהכרח פונקציה של גיל, ויש הרבה בחורים שדווקא מעדיפים כמה שיותר צעירה.. בע"ה בקרוב!

מחכה לבחור הזה בע"ה!
אמן!

פשוט מרגיש לי שאני מדברת עם מישהו לא בוגר , אומנם לא כמו ילד אבל ממש לא כמו מישהו שאני חושבת שאוכל לדבר איתו על דברים רציניים מאוד ועמוקים..
כאילו מישהו שעוד לא יצא לעולם הגדול.
אם זה כי הוא עדיין בישיבה ולא הלך לצבא, או סתם כי הוא ילדותי עדיין..

ועכשיו אני אדע לחפש ממוקד יותר בזכותך,
מישהו שישן עם מזגן על קור כל הלילה, בטח ובטח אם זה במרכז.

אבל חייב להסכים עם @איכה
אני בצפון עם מזגן..
במרכז משתדל כמה שפחות להיות...

באמת תמיד אני עם סוודר וכולם " מזה אמצע החורף עכשיו" בכלל בסופר קבוע אני עם סוודר.

אבל לא נעים לי להגיד כי בדיוק הדלקתי את המזגן חחחח.

מה שכן אני מעדיפה חום מקור
אם קר לי אני משתגעת אני לא מרגישה טוב ישר ואני לא יכולה ככה.
אם חם לי אני לא משתגעת זה חם אז בסדר.

גם אני סובלת מהקור, והמזגן אצלנו בבית על 25 מעלות.
בקיץ אנחנו עם מזגן כל הזמן בגלל הלחות המעיקה במישור החוף. גם שלא חם במיוחד.

וואי

 

לא חשבתי על זה

 

אני גם שונאתתתת מזגנים

שבו זכר ונקבה יהיו שמות של לאומים..

את בעצמך לא יודעת אם זה לא..
ואני מבינה שזה קשה
אבל תארי לך כמה לו זה קשה להיות כמו יו יו..?

שאת אומרת לא ..
את לוקחת את הסיכון שהוא יעלם לתמיד? אני מקווה בשבילך

בהצלחה נשמה

אמרתי לא.

וקיוויתי שהוא יעלם לתמיד.

אבל הוא מנסה. שוב. ושוב.

וזה מבלבל.

אני סגורה על עצמי לגמרי.

וזה לא אומר שאני לא מתגעגעת.

וזה לא אומר שלא הייתי שמחה להמשיך את הקשר הזה, אם הייתי מאמינה בדרך של קשרי ידידות בין המינים,ללא קשר לחתונה.

אבל הנסיונות החוזרים שלו מערערים לי תביטחון בהחלטה

אם את בטוחה במאה אחוז שזה לא
אז למה הנסיונות שלו מערערים אותך?
הרי את בטוחה שזה לא?

סורי על האי הבנה אני מנסה להבין אותך נסיכה

האנשים האלה אגואיסטים מעצבנים.

תהיי חזקה ואל תתני לו לערער אותך,

החלטת טוב ונכון. בהצלחה!

אבל נראה שגם אתה הבנת מה אתה מחפש.
עובדה שניגשת אליה בסוף השיעור

שלדעתך אני באמת קיבלתי פה מיקוד שרק עליו אני אמור להתביית?

 

כי את יודעת..

תמיד יש את העניין הזה שאומרים שכדאי לנסות גם דברים אחרים כי לא יודעים באמת מה יתאים.

כדי להבין מה מתאים לך תשתמש בשכל ובלב שלך, אל תחפש רמזים משמים.

אם על פיה הרגשתי שכך וכך מתאים לי, השאלה אם כדאי להתמקד רק בזה? לחכות למישהי שדומה לה?

או להמשיך בגישה של לתת הזדמנות ו"אנחנו לא תמיד יודעים מה מתאים לנו" וכו' כמו שאומרים..?

תנסה לבחון למה הנקודה הזו מושכת אותך ועד כמה זה חשוב לך, ומצד שני תשמור על ראש פתוח - זה שתכונה מסויימת משכה אותך לא אומר שהיא הכרחית או בכלל טובה לך.

ושוב - אם זה סימן משמים או לא זה לא משהו שצריך להתעסק בו בכלל.

לגבי הסימן משמים.. טעיתי בניסוח.

אני אנסה להסביר 

 

אני לא אחד שהולך על פי סימנים, כתבתי את זה בקטע שגם ככה אני מאמין שהכל משמים.

השאלה היא יותר על פי שכל, האם אחרי הרגשה כזאת עדיין אני צריך לבדוק עוד אופציות שפחות נראות לי או להתמקד במה שהתגלה לי. 

 

וכמו שאמרתי, לדעתי תחושות כאלה הן טובות כקריאת כיוון למחשבה - יש לבחון ולברר אותן, גם בביקורתיות.

בהצלחה.

יכול להיות שמשמיים רצו לכפר על זה שפעם בירכת ברכת המזון לא מספיק בכוונה, ולכן זימנו לך אירוע כזה עם אכזבה. או שזאת נחשבת חוויה טובה בעיניך, וזה בזכות פעם אחרת, שכן בירכת בכוונה. 

 

לעצם הנקודה, אני רואה שאתה יודע מה אתה רוצה, והחברים שלך יודעים מה אתה רוצה.

 

יכול להיות שיש משהו שיותר טוב לך ממה שאתה רוצה, אז תישאר פתוח לאופציות חדשות.

 

בהצלחה.

תודה על התגובה. 

האם לדעתך כשאני מרגיש שזה לא יותר טוב בתחום אותן התכונות שמשכו אותי אלא פחות,

יש עניין להמשיך או אין צורך לנסות בכלל?

אם אתה מרגיש שזה הופך את חווית החיפוש שלך לקלה יותר

או שמביאה לתוצאות טובות יותר ומדויקות יותר

או שהתחושה שלך - בצדק או שלא בצדק - טובה יותר

 

לך על זה.

 

אם אתה רואה שזה מכביד עליך, אל תעשה. אם זה לא מביא תוצאות טובות יותר, אל תעשה.

 

גילית הגדרה של תכונות שטובות בעיניך - מצוין, תשתמש בה.

 

לדעתי פתיחות לאופציות שלא חשבת עליהן היא תמיד טובה. העובדה שאתה יודע מה אתה רוצה לא אומרת שזה הדבר היחיד שתרצה או שזה הדבר הכי טוב שיש. אולי הדבר הכי טוב שאתה מכיר.

 

תוודא שהתיאוריות שלך משרתות אותך ולא אתה משרת אותן.

 

ובעניין הסימן משמיים מה שכתבתי הוא מהותי. יכול להיות שזה סימן משמיים, אבל כיון שאנחנו לא יודעים את כוונות ה', אנחנו עושים את מה שנכון בלאו הכי ורק משתמשים בסימנים משמיים כדי להתחזק בזה. אז זה נכון לגבי השאלה אם זה סימן משמיים, וזה נכון לגבי השלה אם לחפש מישהי כזאת או כזאת. אל תתן לתיאוריות שלך להכביד עליך

שזה לא אומר כלום , כמו שחשבת שזה אומר זה יכול להגיד גם הפוך.. ראית מי שחשבת שמתאימה תפוסה..
אז אולי שווה להיפתח ולא לפסול סגנון אחר

מה אתה מחפש וזה חשוב פירוש הדבר שתוכל לסמוך עליו בהצעות שבאות ממנו.

לעצם הדברים- מצד אחד כן, אולי ה' עזר לך להבין על ידי שהשתמשת בכלים שנתן לך (שכל, רגש וכו') מי יותר מתאימה לך.
ומצד שני.. זאת שאלה. מה מתאים לך? על פי מה אתה יודע שאכן נמצאות בה התכונות האלה? על בסיס פגישה חד פעמית ושיחה קצרה? יכול להיות. אבל כדאי שתתבונן בזה ותחשוב על זה לבדך. בלי עזרה מחברי הפורום.

אין לי עצה.
היה מישהו כזה בישיבה שפשוט ראשי הישיבה עשו איתו עסק שיהיה להם כנות בעניין וכל פען שישאלו אותו הוא יבדוק ולא יתבייש להגיד שהוא גנב ויחזיר. וזה עבד להם.

יכול לעשות אותך גנובה

ולבקש להפגש איתו כדי לדבר ולבדוק האם אפשר לנהל איתו חיים תקינים.

 

בהצלחה! לא פשוט.

וייתכן שתהיינה לה השלכות בעתיד, בעיקר כאלו שיגרמו מבוכה.

אבל כמו כל בעיה זה לא פוסל את הבחור, הוא לא אדם רע אלא אדם עם בעיה.

את צריכה לברר במה בדיוק מדובר ולחשוב עם עצמך אם את מסוגלת ורוצה להתמודד עם ההשלכות, מאחר וזה אדם טוב ואולי מתאים לך.

 

אני הייתי ממשיך (רק שומר על הארנק ). 

 

בהצלחה!

השאלה איך פותרים אותה.

יש לזה טיפול כלשהו?

 

למשל אם אין טיפול הוא יכול לקשור לעצמו את הידיים, לא?

אני באמת בורה בנושא ושאלתי לגמרי תמימה. סבבה?

1 את יכולה לשאול אותו

 

2 את יכולה לומר לו שמחר הוא כן יכול לעסוק בזה

(אח"כ ראיתי שהניסוח שלך היה שהיום הוא אמר, לא שהיום הוא כבר לא עוסק. אבל המסר אותו דבר)

מפסיק כי הוא נראה לי הולך להיות ראש ישיבה או משהו כזה...

אם בזכות עיסוקו בשידוכים הוא מונה להיות ראש ישיבה, הרי שאם הוא ימשיך הוא רק ירוויח.

 

שתי השאלות עדיין רלוונטיות. אפשר לבקש ממנו שיעשה בכל זאת, ובוודאי שאפשר לשאול אותו מי כן.

1. רלוונטי
2. פחות נעים לי להגיד לו..
זכותו להחליט שעמוס ולא מתאים לו.

 

ואני מבינה אותך 

ניסית פעם אחת ושמעת שהוא עסוק ולא מתעסק 

אני מציעה בכל מקרה, אם יש לך אפשרות לשלוח גבר שאת סומכת עליו שידבר בשבילך ויברר איתו מי בישיבה כן מתעסק, 

 

הבנתי תודה

ובנוסף, אפשר לברר עם בוגרים

כן כן, לא לא

אם היא באמת בעניין-
היא מוזמנת להבהיר את עצמה...

שאתה לא בעניין ופדיחה בשבילה ובשבילך

היא פנתה- אז שתקח יוזמה...

אני מעדיף לקחת את היוזמה לידיים שלי ולא להישאר פסיבי

אתה יודע מה זה בשביל בחורה, במידה והיא צנועה, לפנות???
זה המון!!!!
חבל שאתה לא מבין את זה.

זה יפה שהבנות לפעמים גם שוויוניות אבל יש מבנה נפשי בסיסי שצריך להבין אותו.
תזכור שאתה הגבר ותפקיד הגבר לחזר אחר אבידתו בגבולות הטעם הטוב כמובן.
אל תהיו בחורות. בבקשה.

כמה נזק נגרם לנו מכך
שבנים מחונכים למודל "גבריות"
הזוי ומטומטם...

גבר זה לא אישה ואישה זה לא גבר
למרות העיוותים המרובים בדורינו.

אבל איך שאני שמח שאני לא אוחז
בתפיסות העולם החרדי שלך,
בחיי...

אני לא חרדית.
פשוט אישה.

אז זה עוד יותר הזוי...

(כבר מזמן אמרתי שצריך להוסיף סימון קטן
ליד השם משתמש לבת/בן- אבל כמובן
שאיש לא טרח להקשיב לי...)

אני התחלתי עם מי שאני כרגע יוצאת איתו,
אני נשית ועדינה וצנועה
והוא גברי וג'נטלמן ומחזר.
וזה לא מוריד לשנייה מהערך שלי בתור אישה צנועה
אלא להפך
זה מעלה את ערכי בתור אישה שיודעת מה היא רוצה, והיא לא תוותר על דברים בגלל שלא נעים לה או בגלל קודים חברתיים טיפשיים.

ועדיין בהכללה זה לא דרכן של בנות צנועות להתחיל עם בחורים. פעם אפילו שאלתי רב מקורב מאוד לרב אליהו זצ"ל אם יש היתר לבת להתחיל עם בחור והוא אמר שדרכו של האיש לחזר אחר אבידתו ובמקרה הצורך כדאי לחפש גורם שלישי וכו, אז הוא לא אמר שאסור וכמו המקרה שלך יש מצבים חריגים אבל בהחלט משתמע, האמת שגם בלי תשובת הרב זה נראה בעיני פשוט, שבהכללה זה לא דרכן של בנות ישראל הצנועות, זאת עזות שלא מתאימה לבת צנועה.
גם אם תביאי לי 20 מקרים של בנות שבכל זאת התחילו עם הבעלים שלהם זה לא אומר שזאת הנורמה שמתאימה לנפש הבת הצנועה ואין שום קשר לקודים חברתיים טיפשיים.
אני מסכימה שיש עזות של קדושה במקרים מסויימים שהיא טובה.

אלא קשור לאופי של האדם.
יש בנות שיתאים להן להתחיל עם בנים, ויש כאלו שיתביישו, וכנ"ל עם בנים! יש בנים שיהיה להם מאוד קשה להתחיל עם בנות, ויש כאלו שזה יזרום להם בטבעיות.
וגם- בנים יכולים להתחיל עם בנות בצורה לא צנועה, ובנות יכולות להתחיל עם בנים בצורה מאוד צנועה.
אין קשר לצניעות.
אני לא חושבת שאני מקרה חריג ומיוחד.

כנראה שאנחנו חולקות מהי נפש הבת הצנועה ;)

קודים חברתיים טיפשיים זה אומר לפספס את בעלך או דברים נוספים בחיים בגלל שאת צריכה "להיות יפה ולשתוק".
תפיסה מאוד מיושנת ופרימיטיבית.
לפי התפיסה הזו אישה צריכה להיות עקרת בית, או מקסימום מורה.
אחרת היא כבר לא "הבת הצנועה"...

העולם של היום התקדם כל כך. ברוך השם.
אז אני חולקת על ההנחה הזו מהיסוד.

אפילו לא היה כוח להיכנס איתו לויכוח...

אני רק חושבת שכן יש משו לא ראוי ופחות מכבד שבחורה תתחיל עם בחור,לא רואה בזה משו לא צנוע,כי זה באמת תלוי באיזה דרך זה נעשה,אבל מסכימה שתכלס זה תלוי באופי.

לפעמים היא רוצה אבל מייבשת כדי לא לצאת זולה, כן כן...

לפעמים היא באמת לא רוצה וסתם נחמדה.  לך תבין. 

כנראה שנצטרך לעבור דרכן כדי להגיע אל מה שאנחנו מחפשים 

 

אנחנו צריכים לגשת ולנסות בלי לחכות לאישור ובלי לפחד לצאת אידיוט.. לא קל אבל מה נעשה.

אם פנית אתה אחלה גבר.  היא לא רוצה? נסקט!

תחשוב שניה על עצמך, מה אתה רוצה?
מעוניין לנסות? תציע לה.

לא מעוניין?
זרום עם השיחה/ אל תזרום - לפי מה שמתאים לך
ונגמר הסיפור

יכול סתם להבין את שנינו-
אם זאת.לא הייתה הכוונה שלה...🤷‍♂️

אולי היא סתם נחמדה?

מה התסריט הכי גרוע? מבוכה?
מה התסריט הכי טוב? זוגיות?
אני בעד לקחת סיכונים כאלה.

חוץ מזה, שאני לא חושבת שזה העניין שלה ולכן היא צריכה לעשות צעד.
בסוף, זאת המטרה של שניכם, בין אם אחד עם השניה ובין אם לא.
וכשיש מטרה משותפת צריך לפעמים אדם שיעזור להגיע אליה, ואולי הפעם (בניכם) זה אתה.
מעבר לכך, שלדעתי צריך להתנהל בלי לעשות חשבונות. יכול להיות שהיא סתם נחמדה, ועדיין אם תציע לה היא תשמח לנסות (למרות שזאת לא הייתה הכוונה והמטרה שלה) ולך תדע לאן זה יוביל. ואם לא, לפחות תדע שהיא סתם נחמדה

בקיצור, תחשוב מה אתה רוצה ולפי זה תפעל. פשוט.

ואם היא לא תרצה זה סתם יהיה מביך...

איך אני מתגעגע לגיל 18, שהיינו צעירים...

חוסר הבהירות הזה מתיש ומבלבל.
עדיף שתביו מובכים קצת, ויעבור, מאשר שתיסחב עם הבלבול הזה.

כאילו לא תמיד זה נכון

אז פנית אליה?

ה' בוודאי רוצה להטיב לך

סביר מאד.

רק הייתי מוסיף: תן מקום לעייפות הזו: תנוח קצת ותחשוב איך לצאת בצורה יותר יעילה בהמשך.

כדאי להתייעץ עם חברים נשואים ואולי גם ללכת למישהו שילווה אותך בדרך- יש היום כל מיני סוגים של מלווים ויועצים טובים. יש גם תחום של אימון אישי שהוא מאד יעיל לנושא החתונה.

בהצלחה!

אשריך על השיתוף הכנה

אתה בן 26 אתה לא צריך להרגיש זקן.. זה גיל יפה מאוד כדי לצאת ולחפש

גם אם היית יותר מבוגר וגם אם היית ממש מבוגר ..
בכל גיל אתה יכול לחפש ולהתפלל

אתה לא מחפש את בחירת ליבך ומכאן אני מנחש שלא תמצא אותה.

 

אתה מחפש מישהי שתבחר בה, ותהפוך אותך לבחירת ליבך.

 

זה הבדל חשוב ומהותי.

 

ולעצם השאלה, 26 זה בסדר גמור.

 

הסיבה שאתה מרגיש שאתה מבוגר, זה כי ניסית הרבה זמן. אבל הזמן פותח לך אופציות חדשות ונותן לך יכולות חדשות (אם אתה מנצל נכון את הזמן), כי באמת אתה צעיר. יותר נכון - זאת ההגדרה של צעיר. מישהו שיכול היום לעשות מה שהוא לא יכול היה לעשות לפני שנה.

בעז"ה שתבשר טוב בקרוב!

ב"ה
אני מצאתי בגיל 26/27 ומכיר כאלו שמצאו בגיל 50 וצפונה.
(שהקימו משפחה למופת ולתפארת מדינת ישראל)

גם אני בגילך-
תן כיף!

וגם אני בגיל הזה עברתי את אותו משבר...

אל תדאג, זה יבוא. ונראה לי שהמשבר מתחיל דווקא בגיל 26, לפחות בציבור שלנו, כי החברים כולם כבר נשואים ועם בית וילדים וכו'.

אל תדאג, כל אחד והזמן שלו. ויש גם יתרונות קטנים ללהתחתן יחסית מאוחר

תודה.

זה המוכנות והנכונות הרגשית להפוך לאחד עם בת/בן הזוג, גם בגלל הבגרות וגם כי מעריכים יותר

ואז כשהם יוצאים החוצה הם מגלים ש26 זה לא באמת מבוגר..

כל אחד\ת יכול\ה

הכל טוב.

מגיעים למסקנה פשוטה שהבעיה היא לא בחוסר סדנאות. כי פעם, בדורות הקודמים, המודעות לשאלות כמו "האם אני פנוי רגשית לזוגיות" ולשאלות אחרות הייתה כמעט אפסית. אף אחד לא עשה קורסים לזוגיות והיו מתחתנים הרבה יותר בקלות. לכן פשוט שהבעיה היא אחרת. סדנאות ושיעורים בנושא יכולים כמובן קצת לעזור, אבל זה לא טיפול בשורש הבעיה לפי דעתי.

בגלל שהיום יש מודעות לשאלות האלו, יש צורך בהדרכות יותר מפורטות