"כי עתה שבנו זה פעמיים". בינתיים היית יכול לפגוש אותה, להחליט שאתה לא אוהב את האף שלה, ולפתור לעצמך את הבעיה
אבל לא בהכרח על הקשר הספציפי.
בכל קשר יש תקוות וחלומות, ותחושה של אולי המסע נגמר, וכן אפילו אתנחתא זמנית מהבדידות.
ההתנפצות של כל זה משאיר חלל, גם אם ברור לך שהפרידה היא הדבר הנכון.
עם הזמן זה יעבור ותמשיך הלאה. בהצלחה!
זה שאין לך התלבטות ואין לך דאגות - זה ממש לא אומר שכיף לך.
יכול להיות שמרוב שיש לך המון דברים אז יש לך דאגות והתלבטויות וזה מראה על משהו טוב. יש לך הרבה מגוון בחיים ולכן אתה רואה צורך להתלבט. מי שאין לו - בטח שלא יהיה מה להתלבט. כי אין מה.
לפעמים דווקא הרבה פעמים כל הכיף זה בקושי. משחק שתמיד מנצחים בו הוא משחק משעמם.
משחק קשה - הוא משחק טוב! תחשוב על זה..
המטיילת בארץברגועקרה ששאלו אותי וזה היה בסדר. נראה לי עדיף בווצאפ או משהו כדי שיהיה לו זמן לארגן את המחשבות.
בהצלחה
הייתי אפילו שוקל לשלוח הודעה או הודעה מוקלטת כדי לא להביך אותו
עשיתי את זה הרבה פעמים אם לא רובן
בוקר טוב,
יש לכם המלצה לקלפי זוגיות טובים לדייטים ולחיי הנישואין?
אני במסלול הזה. לא חרדית.
אני ממש מרגישה קשר של להיות עם ולהרגיש בלי. אין שיחות .לא החלפנו מספרים. הכל עובר דרך שדכנית.
תכלס די סבבה לי כי בקשר הקודם שלי היה חופר מדי, כל יום דיברנו יותר משעתיים פלוס התכתבויות בווצאפ, לי היה עמוס ולו לא הספיק.
עכשיו דממה. מצד אחד חופש וסבבה לי כי אני יכולה להתפנות לעיסוקים שלי
אבל מצד שני בקצב הזה בחיים לא ייווצר אצלי רצון לקשר,
בינתיים הולכת לפגישות-סוג של ממלאת משימה וזהו ממשיכה הלאה. לא התלהבתי מכלום אצלו, הוא בחור טוב. פרווה כזה. יכול אולי אלי להתפתח משהו רק אם תהיה השקעה רצינית , אצלי אין כלום שמתעורר מעצמו. היו כבר 3 פגישות.
השאלה, אשמח שהחרדים יענו, איך זה יראה אם אעלה את עניין השיחות?
הוא יחשוב שאני 'מזרוחניקית' שרוצה "לקלקל" אותו?
מדגישה שאני לא לגמרי חרדית... משהו באמצע
אבל אני חושבת שאם גם את לא ממש חרדית אז גם הוא לא הכי חרדי שמרן בעולם... חושבת שאם תסבירי תרגישו שניכם יותר טוב.
באופן כללי - מאוד מאמינה בלדבר... טוב תמיד...
תודה לשניכם.
או איתו או עם השדכנית או עם שניהם. תסבירי שמדובר בצורך שמצריך פתרון.
זה די תלוי בסגנון, ובמקום שלו על הסקאלה,
כמו כן, בסגנון שלך, מצד ההבנה "מאיפה זה בא לך",
תרצי לפרט יותר?
אם הוא נפגש איתך כנראה שהוא די פתוח את יכולה לבקש ממנו להחליף מספרים
את חושבת שאם תדברו ביניכם זה יגרום לקשר להתפתח?למה?
אולי זה לא מתפתח מסיבה אחרת?
(אני חרדי מקווה שעזרתי)
אני גם הייתי ועדיין במסלול הזה, ומאמין בו ובהתחלה גם אני הרגשתי ככה..
כי הפגישות היו קצרות, השאלות יבשות וענייניות נטו - הרגיש כמו רובוטים.
על הנייר אולי מתאימים אבל מרגיש כאילו האדם מולי זר לגמרי.
אני חושב ששיחות זה טוב אבל בשלב שמרגישים שמכירים את האדם מולנו.. שלא סתם להיקשר.
אז אולי אתם נפגשים פגישות קצרות מידי?
הרב שך זצ"ל כתב שפגישה תהיה עד 3 שעות.
אולי גם תנסי קצת לזרום עם השיחה לכיוונים אחרים. וגם כמובן לעניין הזה. צריך להיות פתוחים
זה מה שעולה לי בראש.
בגילאים הלא מאד צעירים (25+) זה יכול להתקבל בטוב,
כמובן במקרה שלא מדובר על בחור ישיבה קלאסי. (מאמינה שזה לא המקרה כי מסתבר שהוא לא היה יוצא עם מישהי מרקע לא חרדי)
החלטתי שאין לי כח לכל היובש הזה
גם ככה לא התלהבתי מכלום, חבל על הזמן של שנינו.
בהצלחות לכולנו
היובש הזה לא קשור לכך שלא תקשרתם ישירות או בין הפגישות.
כמי שלרב נפגשת כך, אבל גם מודעת לאופן האחר של דייטינג, יכולה לומר שכשהפגישות טובות, גם אם חסר הקשר של בין לבין, החוויה היא לא של יובש...
חייבת לציין שבעלי הוא אותו בחור שבהתחלה כמה פגישות טובות היה יבש... מאוד...
והיום הוא בעלי.
במיוחד אם יודעת שיתכן וחלק מהיבשות היא הרישמיות שהדרך הכתיבה לכם.
כן מציעה לדבר. מעניין איך הוא יגיב...
זה גם בודק התאמה... 
אתמול השדכנית התקשרה אלי וממש הכריחה אותי להפגש עם הבחור עוד פעם אחת אחרי שכבר אמרתי לה שאני לא רוצה להמשיך
בלית ברירה הסכמתי והלכתי בחוסר חשק, בדרך התפללתי שה' יראה לי סימן ברור שזה לא אם זה לא או ההפך אם כן..
ו...הפגישה הייתה מדהימה! לא הבנתי מה היה שם אבל כאילו הכל התהפך אצלי
ראיתי לפי כל ניואנסים שהוא גם ממש בעניין, הרבה הרבה יותר ממש שראיתי והרגשתי בפעמים שעברו
הייתי כל כך בשוק שלא הצלחתי להרדם בלילה ואני עדיין מנסה להבין מה הלך שם..
ו..הדבר הכי מוזר קרה היום..
הבחור שכתבתי עליו בפתיחה- זה שחפרנו זה לזו.. פתאום התקשר אלי אחרי 4-5 חודשי פרידה
כאילו הוא מרגיש מה קורה אתי .או שלא
כבר לא יודעת מה חשוב, כולי מבולבלת..
מה דעתך?
דווקא כשאנחנו הולכים וברור לנו שאחר כך נחתוך,משהו משתחרר.
כי אין את האיום המתלווה של הצורך הבהול להחליט. כי לכאורה כבר החלטת. וכשאין איום אנחנו הרבה יותר פתוחים לחוויה באמת.
בעיקרון זאת נקודה רגישה אצלי...
ומניסיון ראיתי שיש אנשים בגלל אופי מסוים או מידות לא טובות יכולים לגרום למציאות של "מריבה"
בעיקרון כל השאר בעיניי לא נחשב למריבה!... (אי הסכמה/פגיעה/אכזבה וכו')
(מקווה שלא חפרתי חח)
שיהיה לילה טוב 
ומממש אבל ממש מציק לי מה היה איתו לפני שהוא חזר בתשובה.. (מפחיד אותי בעיקר בתחום הזוגי אם הייתה לו חברה או לא).
שייך לדעתכם לדבר איתו על זה?
מצד אחד, זה מציק לי.
מצד שני, אסור להזכיר לחוזר בתשובה זדונות ראשונים...
וגם ממש מתביישת..
אם כבר החלטת לצאת איתו ואת רואה שהוא בתשובה באמת לדעתי עדיף לא לשאול כי אם התשובה לא תהיה לרוחך זה סתם יעשה לך כאב לב..
ובכל מקרה אפשר לדעת לפי סיפור החיים..לא דומה מי שחזר בגיל 16 למי שחזר בגיל 25..
ממליצה להשאיר במגירה ולא לפתוח.
בהצלחה.
את מאמינה בכח של תשובה, את יודעת שזדונות נהפכים לזכויות.
ואם הוא עשה תשובה באמת,
אז הוא יכול להיות במקום טהור ונקי יותר, גם מבחור ללא "עבר".
בכל אופן. לא בריא לפתוח את זה מולו.
בהצלחה.
וכמו שאמרו לך, הוא בחר בדרך הזאת למרות הכל. אפשר ללכת למישהו מייעץ אם את לא מצליחה
אז זה אומר שזהו? מה זה אומר? עם מה תצטרכי להתמודד? ככל שתהיה לך תשובה יותר ברורה זה לא יהיה 'פחד באוויר' אלא משהו פרקטי שאפשר לדבר עליו. איך קשרים קודמים של אדם מפריעים לו בזוגיות עכשיוית?
בכלל, מה ההיסטוריה אישית של האדם אומרת על ההווה שלו? ואם הוא היה פעם גנב וחוזר תשובה זה שונה ממשהו שלא שמר שבת וחזר בתשובה? וממשהו שהיה לו חברה?
ובכלל, מה כל המטרה של שמירת ההלכה? כדי שנהיה 'שמורים' או שפשוט נשמור אותה בגלל שה' ציווה?
ההייתי מציע לך לפתוח את הדיון בראש לגבי סדר עדיפויות האישי שלך ביחס לנושא שאת מעלה.. יכול להיות מאוד שכדאי לך עוד לברר את היחס שלך לנושא.
לצאת עם חוזר בתשובה זה לא להסכים "עם העבר שלו ולא משנה כמה הוא נורא"
זה רק להניח שהוא כנראה עשה כמה דברים מקובלים בעולם החילוני זהו.
אבל ברור שיש קווים אדומים ויש דברים שיפריעו כל אחת ורמת הרגישות שלה.
ולמה, למה כתבת מה שכתבת? לא כולם עשו הכל ב"ה.
חברה שלי נשואה לחוזר בתשובה והוא היה ילד טוב ירושלים ולא עשה שטויות כנראה האופי הזה משך אותו לחזור בתשובה.
כמה נקודות ששווה לחשוב עליהם לדעתי..
1. לגיטימי מאוד מאוד שיפריע לך וזה עניין שלך לגמרי. סביר מאוד שהייתה לו חברה וששמירת נגיעה לא הייתה שם.
העובדה שזדונות נהפכים לזכויות ושעוונותיו נמחלים לו לגמרי לא אמורות לשנות מהתחושות שלך כלפי זה שהייתה לו
חברה, כי מה לעשות - הייתה, ואת זה אי אפשר למחוק. מובן לדעתי מאוד שזה מפריע כי את כל החיים גדלת ולא היה לך חבר
ולגיטימי לרצות שהצד השני יהיה כמוך במובן הזה. (מעבר לכך שלדעתי האישית זה דבר מופלא שגדלים ומגלים ביחד דברים לראשונה והחיבור העמוק שזה יוצר)
2. יכול להיות שגם שכשהיה חילוני אז לא הייתה לו זוגיות, ככה שאם זה יעלה על הפרק תוכלי להבין מבין השורות מה היה שם, ואכן אם במידה ולא היה כלום אז תוכלי להמשיך בקשר ולא לפספס אותו. אבל שוב, רק אם את בטוחה ורגועה שלא היה כלום, או שלחלופין את מסוגלת להכיל את זה כי לדעתי לא כדאי להיכנס לקשר עם דברים כאלו שמפריעים (וכמובן שהכל תלוי כמה זה מפריע לך כי אני מניח שישנן כאלה שזה לא עניין מבחינתן שהיה לבחור חוזר בתשובה קשר בעבר).
3. לגבי הבושה, פשוט צריך לעשות זאת בצורה מכבדת ועניינית ולהגיד לו איפה את מול זה.
4. דווקא אני מציע לא לחכות שהקשר יהיה קרוב ועמוק... לרוב דברים שמפריעים לא נעלמים אלא רק מודחקים. אז אין מה לחכות ולהיקשר סתם...
המון המון בהצלחה !
יש גם דתיים מבית עם עבר.
אני מכבדת את הדעה הזאת ונוטה להסכים איתה
אבל חושבת שברגע שהבחורה הסכימה לצאת עם חוזר בתשובה היא צריכה לקחת בחשבון מה המשמעויות למרות שהן לא מוכרחות.. ולא להיות במצב של לערער על מה שכביכול כבר קיבלה בעצם המוכנות להיפגש.
ובמילים אחרות: להסגר עם עצמה אם היא מוכנה לצאת עם חוזרים בתשובה או לא מראש.
באופן כללי את צודקת, כשיוצאים עם חוזרים בתשובה צריך לקחת את זה בחשבון... אבל:
יכול להיות שמדובר בבחורה תמימה לחלוטין שלא חשבה על זה ולא לקחה את זה בחשבון (אולי אפילו לא הבינה והכירה מציאות כזו) ורק כשיצאה איתו קלטה ממנו רושם מסויים והתחילה לחשוב על כל מיני דברים שיכולים להפריע לה...
לא בהכרח שוקלים הכל כשעונים בחיוב להצעה... יש דברים שצפים ועולים תוך כדי... ככה שעכשיו מכאן ולהבא היא תבין שזה פחות הסגנון שהיא מעדיפה או להיפך - שזה לא מפריע לה...
יש חוזרים בתשובה מעולים שמרגישים שהם במקום אחר לחלוטין ויש פחות עדינים..
לדעתי צריך לחיות בחלל כדי לא להבין מה היה יכול להיות..יש גבול כמה תמימים אפשר להיות ,אבל מצד שני אולי באמת יש מציאות כזאת.
שחתונה היא דבר קליל הרבה יותר
שפשוט קובעים להתחתן עוד כמה שבועות
בארוע של כמה קרובים כמו שרואים בקורונה
ואפילו ללא ארוע
גם אם לא הכל מושלם בזוגיות החדשה
פשוט מנסים
לא בהכרח נישואים נצחיים
ומגלים דברים חדשים
בחיים מלאים
ופחות סרטים ממושכים.
ריאלטי.
ואפילו שלא הולך, אז נפרדים, אולי לתקופה, אולי גירושין
והכל יותר קליל. באמת
תראו רגע את הנושא בטוב ללא שליליות
לא כך?
מבקש אמונה1.עכשיו בזמן הקורונה ,כשנפגשים נשארים כל הזמן עם המסכה?או שבהתחלה מורידים את המסכה?איך רואים את הפנים ואת החיוך עם מסכה?
2.אם הבחור מציע להסיע אותי הביתה אחרי פגישה ראשונה, איפה לשבת לידו או מאחורה?
נכון חח אבל זה נראה לי כאילו קרוב מדיי בתור התחלה אבל אולי אני דוסית\ביישנית מדיי..
לקנות ולשבת בשטח הפתוח ואז נראה לי שאפשר לשבת בלי מסכה. כמובן עם קצת מרחק.
2. לדעתי עדיף לשבת ליד. אלא אם את לא מרגישה עדיין בנוח בסוף הפגישה (מכל סיבה שהיא) עדיף לסרב בנימוס.
ב"ה
זה היה ניסיון יפה,
לנסות להיות הרבה דברים,
בלי אהבה.
לפרקים,
זה ממש היה מתעתע.
כאילו זה יכול להספיק.
אבל עכשיו זה כבר ברור:
אי אפשר לחיות
בלי אהבה.
כל חלק בי צועק את זה בנפרד.
אני יכול לראות אותם ככה, אחד אחד.
אבל בסך הכל,
הערב,
אני נשמע כמו הפגנה...
אולי יתעשתו כבר מקבלי ההחלטות.
גם בלי לחזור אליהם.
רוצה לומר, למדת שאת יכולה להוביל (את רוצה או רק מוכנה?) תביאי את זה לקשר הבא, ובעזרת ה' שזה יהיה הקשר האחרון...
בע"ה תמצאי אדם טוב עם מידות טובות שיאהב אותך וגם את הילד שלך.
מה שכן, נשמע שאת צריכה עוד זמן.
שיהיה לך המון הצלחה!
את מציגה כאילו השאלה היא, התלבטות האם כדאי להתחתן שוב.
אבל הענין כעת אינו זה.
את צריכה כעת לעשות עבודה פנימית.
לפי דברייך, את העבודה בענין הניתוק ממי שהיית נשואה לו, כבר עשית. זה טוב. אבל יש שלב נוסף.
את כותבת סדרת הנחות על "הגברים"... "נגד הטבע לאהוב ילד של מישהו אחר" (לא נכון). "כשאתה מקנא בו" (אם את משדרת שממש אין לך כלום אליו - ובפרט אם גם הצד השני עבר משהו דומה - ומשדרת רצון חזק לבניה מחודשת, אין כל הכרח ש"יקנא". אלא שכרגע את לא בדיוק משדרת רצון כזה..), "הגברים היום בוגדים יותר" (חס ושלום. את בחורת להתחתן עם מישהו נורמלי). "משעממים, מחפשים יופי ובעלי דעות מעצבנות"... (נו?....)
אז את צריכה קודם לעשות עבודה פנימית - בכל ההתייחסות הזו. או בכחות עצמך - או להיעזר.
אכן, את חוששת להיפגע מנישואין שניים, זה מובן. אבל אם תגיעי בגישה כזו, כמעט בטוח שתיפָגעי - כי את תפְגְעי....
אז קודם כל, עבודה בתוך הראש. כדאי כבר כעת, כשאת עוד די צעירה והחיים לפנייך.
אח"כ, כשממש תתנקי מזה, תרגישי מרץ להתחיל מחדש - אז בוודאי כדאי. לנסות לבנות מחדש ולא להישאר לתמיד כך.
הצלחה רבה!
לב אוהבנשמע שאת סוחבת הרבה משקעים
וחבל
לא אומרת שקל להוריד אותם מעלייך
אבל בהחלט שווה לנסות
לפני היכרות כזאת או אחרת
קודם כל לטפל בעצמך, בראיית הטוב על העולם
אפילו שכרגע את מרגישה גרוטאה
את לגמרי יכולה לעשות תהליך ולהרגיש בן אדם חדש (כמובן שזה בוודאי דורש וידרוש הרבה עבודה)
כל האמונות האלו על גברים
או על איך נתפס קשר חדש
ובכללי הצבעים שאת רואה את העולם כרגע...
ואבא שלי התייחס אל אחותי הגדולה מנישואין קודמים כאל בונוס
ואחותי והוא בקשר מדהים מדהים
לא רק זה, כשאחותי נישאה הוא גישר בין אמא שלי לגרוש שלה בכל נושא
בכללי הוא והגרוש בקשר טוב
ואני ואחי נולדנו ונוצרה משפחה חדשה שמחה ושלמה, וזה יצא נפלא
ולפעמים שלוש הם שלב מאוד ראשוני של קשר
לרוב הבנות שיחה כל יום והודעה בבוקר ובערב ירגיש מלחיץ, חונק, קופץ מהר מידי וכו'
אם זורם לך שיחה, או התכתבות כלשהיא אז אחלה
בסוף כל קשר מקבל גוון של האנשים ששותפים לו
אך כקו מנחה זו המלצה לא כדאית
בהצלחה!
בין 3 דייטים ראשונים אוהבת שמדברים יום אחרי הדייט להחליט האם ממשיכים ולפטפט מעט ואם יש פער גדול בין הפגישות אז אפשר הודעות פה ושם.
כשבחורים שלחו בוקר טוב כל יום ממש בתחילת קשר זה היה קצת מעיק במיוחד אם זה נעשה בוקר אחרי הפגישה כשעוד התלבטתי אם אני מעוניינת להמשיך זה מעמיד במצב לא נעים.
אחרי השלב הנ''ל אפשר לשאול בפתיחות את הבחורה מה היא מעדיפה
בהצלחה!
כי אם היא מכירה אותך אולי יש יותר מקום לפנות בעצמך..
אני הייתי מנסה לערב את האחות
גם בתקופת מבחנים אפשר למצוא כמה דקות לשיחת טלפון
לא בעל נסיון, מה שאני הייתי עושה זה שהאחות תברר אם היא פנויה בכלל ומוכנה לקשר עכשיו, בלי להזכיר אותך ישירות - ואם היא מצאה שזה רלוונטי אז תפנה אליה בעצמך.
יותר ספונטני? לכאורה מהשאלה נראה שיש לו הוא אמינא לפנות בעצמו, אולי זה סוג קשר אחר שהוא מחפש...
