פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 404)

הערך העצמי שלנו הוא לא ביחס ישיר לערך האמיתי שלנו.

נפוץ מאד שאפילו להיפך - כמה שהאדם מבין יותר, הוא מבין יותר מה החסרונות שלו והמעלות של זולתו.

 

התהליך הכי פשוט לזה הוא אימון/טיפול. כדאי להתעניין.

 

התהליך הזול יותר הוא פשוט לעבוד יותר עם אנשים, למצוא אנשים שמאמינים בך ולהשתדל להיות בחברתם. לקחת את ההצלחות שלך ולשים אותן בפרונט.

 

זה ממש בקיצור. כל מאמן או מטפל יכול לספר המון על הדברים האלה.

 

תרגיל מסוים שחשבתי עליו (היה עוד אחד אבל כשהתחלתי לכתוב את הראשון שכחתי מה השני. אם אזכר אוסיף)

לבזבז כסף. כשאת מבזבזת כסף, על דברים שאת לא ממש צריכה או על חברות (או בדייט, ותספרי לו שאת עושה את זה לא כדי לפגוע במעמד שלו אלא כי כיף לך לשלם בעצמך) - את בעצם משדרת שיש לך כסף ואת יכולה לקנות הכל. משדרת לאחרים ולעצמך. הלקוח תמיד צודק, בעל המאה הוא בעל הדעה. 

ברור שיש חסרון מובנה בדבר הזה, כי כשנגמר הכסף פתאום הערך העצמי שנתן לך הכסף הלך. ולכן הפתרון הנכון בעיני הוא להחליט בתחילת חודש שאת מקדישה סכום מסוים לבזבוזים. יהיה לך בארנק כמות מסוימת של כסף (בהתאם לתקציב שלך. יכול להיות אפילו 30 שקל בחודש, העיקר להרגיש שיש) שמיועדת נטו להרגיש טוב עם עצמך. לקנות שטויות, לאכול בחוץ...

רק מקפיץ, כי גם אני מעוניין בתשובות...

זה לא בא משום מקום. אם תמצאי את הסיבה זה יכול לעזור לך בפיתרון

שפשוט להסתכל באמת על דברים שאת עושה ביום יום ולהעצים אותם.

את יכולה לכתוב לעצמך בסוף כל יום מה עשית טוב היום, זה סוד של הנקודה הטובה כמו שר' נחמן כותב שאדם יסתכל על הנק' הטובות שבו, עד שתסתכלי על הדברים ותראי כמה טוב שיש בך ותשתכנעי שאת טובה.. וכשאת בעצמך תדעי את זה, אז ממילא זה פחות ישנה מה החברה תגיד ולא ישפיע בצורה דרסטית.

וגם אם את גננת או עוסקת בחינוך או עם אנשים- אז אם יש מחמאות שחוזרות על עצמן מכמה אנשים שאת מקבלת תכתבי אותן כי הרי אם כמה אנשים אומרים לך שאת טובה ב-X אז כנראה יש בזה אמת. אם תדעי מה השורש של הטוב הזה ותאגדי את זה לתכונות תוכלי לדעת גם את החוזקות שלך וממילא גם אם תראי בעצמך חסרונות תוכלי לקבל אותם יותר באהבה כי תדעי שיש בך גם הרבה טוב.

תתמקדי בטוב ותזכרי אותו, כי אז גם כשיהיה איזה משהו שיוריד אותך או יראה לך כחסרונות תוכלי לתקן ממקום שאת מודעת לטוב שבך ואז זה לא יוריד אותך כי את יודעת שיש גם טוב להיאחז בו ויותר קל לתקן חסרונות ממקום מועצם מאשר ממקום שכותש את עצמו במחשבות לא טובות או ביקורת עצמית.

קיצור, על כל דבר טוב שאת עושה (ויש בטוח הרבה כי כל יהודי יש בו מלא טוב ומלא מצוות ואת האור שמייחד אותו) תטפחי לעצמך על השכם, ממש על כל  דבר קטן. 

מאמינה שזה יכול לעזור

ה-אתגר של האנשים הרגישים, בעלי האופי הרגשי יותר.
יש לזה כל מיני פתרונות. אם זה משהו מתמשך כדאי מאוד לשקול טיפול אצל איש מקצוע.

אני לא מבין גדול, אגיד מה שאני חושב. חלק מדברים שקראתי ולמדתי לאחרונה. ככה שאני בסך הכל הכלי להעביר את הדברים האלה, לא מחדש משהו מעצמי. ייתכן שהדברים לא מדוייקים מספיק.

צריך להקדים כמה עקרונות יסוד לפני.
קודם כל, בפסיכולוגיה התנהגותית מקובל שהאדם כשנולד הוא 'טאבולה ראסה'- זאת אומרת- 'לוח חלק'. כל דבר תלוי במה שנכנס לאדם מבחוץ, ממילא כל הדרך הזאת דוגלת במערכת התניות וכו'. אז לפי זה כל אדם יכול לרכוש כל תכונה, כל תכונה היא נרכשת.
יש בזה אמת, אבל כדרכן של שיטות פסיכולוגיות- אמת חלקית, צד אחד של התמונה (רק נציין- אני לא מחדש פה לאנשים מן הסתם- כיום מקובל יותר למזג אותה עם עוד שיטה פסיכולוגית, וביחד הן מרכיבות את שיטת ה- cbt- התיאוריה הקוגניטיבית- התנהגותית, שיטה כבר יותר מאוזנת).

בכל אופן כתבתי את כל החפירה הזאת בשביל לומר שיש גם משקל די גדול לגנטיקה. זאת אומרת, יש אנשים, וזה מבוסס מחקרית- זה תחום שעורכים בו הרבה מאוד מחקרים בשנים האחרונות- שיוולדו להיות יותר רגישים, ויש אנשים שיוולדו להיות פחות כאלה. וזה ימשיך לכל החיים, אם כי אפשר כמובן ללמוד כיצד לתפקד בסיטואציות כאלה ואחרות וכו'.. בפועל, הבסיס הגנטי נשאר קבוע ואפשר לראות את זה בפעילות המוחית של איזורים מסויימים במוח (ע''י fmri)
אגב. לפי מחקרים, כ- 70% מהאנשים הרגישים הם יהיו גם יותר מופנמים, ולעומתם רוב רובם של אלה שפחות רגישים- יהיו יותר מוחצנים.
עכשיו, ברור שכל אחד יכול וצריך (!) לעבוד על המידות שלו, אבל צריך לזכור שה' לא סתם נתן לנו אופי מסויים. וגם טכנית, ככל הנראה, אפשר להרחיב את התכונות שלך עד לגבול מסויים.. צריך איזון, והאיזון משתנה מאחד לשני.
יודעים כיום לצפות מראש בדיוק יחסית מאוד גדול אם הם יתפתחו להיות מופנמים יותר או מחצנים יותר על פי רמת הרגישות שלהם לאורות, צלילים וכדו'.. זה נושא מאוד מעניין.

זה קודם כל מה שרציתי להקדים.

התכונה הרגשית היא תכונה יותר חברתית. ולכן לדעתי הקטנה, רגישות זו תכונה שבמהותה היא גם השוואתית.. הרגש הוא מבסס את היחסים בינינו לבין החברה. ברגש נמצאים כל המידות שלנו- כל המידות משרתות בדיוק את האינטראקציה החברתית שלנו (אמנם לא רק, ודאי יש גם כלפי ה' וכלפי עצמנו.. כי הרגש נמצא באמצע ואמור לקשר את כל החלקים שלנו). וכשהרגש יותר דומיננטי מהשכל- כשאין את השכל האובייקטיבי, הקר, שלא מתפעל אלא בוחן דברים ממרחק- או לכל הפחות כשהשכל פחות שולט על הרגש- אז הרגש עורך השוואות, דווקא כי הוא מתחבר יותר לאחרים.

לכן אגב גם הרגש שייך לדרגה יותר נמוכה של האדם, לעומת השכל. גם כי כמו שאמרנו- הרגש תלוי בסביבה- בלי סביבה/ חברה רגש הוא לא ממש רלוונטי. אי אפשר להרגיש או לבטא רגש בלי חברה. רגש שייך לדרגה של אחרי בריאת העולם (לעומת השכל שהוא ביסודו נבדל).


נ.ב. לא ידעתי אם להרחיב במקורות, גם בגלל שהארכתי קצת וגם בגלל השעה (שאגב אני לא בטוח שהייתי מספיק ממוקד.. לפחות לא כמו שהייתי רוצה. אני קצת עייף 😌). אבל יש לי כמה מקורות ברב קוק ומהר''ל ועוד לגבי מה שכתבתי על הרגש שהתבססתי עליהם

ויש עוד המון מה לומר 🙈⁦🤦🏻‍♂️⁩

 

כתבת הרבה דברים יפים וברשותך אתייחס לעיקר התוכן ולא להקדמה.

 

"רגישות היא תכונה חברתית", אמת. אדם רגיש ישים יותר לב למצב רוח של הסובבים אותו ולמה שעובר עליהם וכדו',

אבל האמנם היא 'השוואתית'? היא מאפיינת אדם שמודד את עצמו ביחס לאחרים?

 

במבט שלי זה אולי הפוך. אותם שאינם רגישים ושגם מוחצנים יותר, דווקא הם אלו שיותר תלוים בחברה ולכן יהיה להם יותר חשוב איך מסתכלים עליהם ומקבלים אותם. בעוד שלרגישים ומופנמים יותר יש פחות צורך באישור חברתי.

{ואולי אפשר להוסיף שלתחושתי לרגישים ומופנמים יש עולם פנימי גדול יותר ושנוח להם בו, ולכן אין להם חשיבות כל כך לחברה סביבם. בניגוד למוחצנים וחסרי הרגישות} 

 

והמשך דבריך על הרגש שיותר דומיננטי מהשכל ומסייע לאינטרקציה חברתית - לפי הקו הזה הדברים נכונים גם לכל שאר הרגשות הקיימים. האם תגיד למשל שאדם כעסן (שרגש הכעס אצלו דומיננטי יותר, ולא משתלט על השכל הקר) עורך יותר השוואות ויותר מתחבר לאחרים?

 

בכל אופן, אני חושב שהרגש עצמו מחפש גם אישורים חברתיים מטבעו. דוקא בגלל ההתחברות שלו אל אחרים
אולי זה פחות שייך אצל מופנמים, אני לא יודע (מה גם שיש דרגות שונות של מופנמות- לא כולם כמו שתיארת מסוגרים בתוך עצמם וכו' ולא אכפת להם מה אחרים חושבים עליהם.. דוקא הרבה פעמים אני רואה שרגש חזק כן בא ביחד עם השוואה)
ככה אני חושב.. אבל אני לא ערכתי מחקר כמובן, ויכול להיות שאני משליך קצת מעצמי על אחרים

בכל מקרה יש פסקאות של הרב קוק למיטב זכרוני שממש מציינות את הקשר הזה במפורש. אולי העבודה שלנו היא לנסות להבין למה

לדעתי ערך עצמי מאופיין במה שכתבת פדבקים מהסביבה...
תקופות של הצלחה וכו' ..אם טוב לך את מאושרת אם רע -תקופה של ביקורת רע- לך באופן קיצוני
זה נוגע לכל תחום .. רגשות התנהגות מעשים ומראה.
זה פשוט באופן תמידי לחפש פידבק שעשית נכון, שאת בסדר.
שווה לעבוד על זה על מנת לקבל ערך עצמי יציב ולא משתנה
איך?
להפסיק לשפוט את עצמנו בחומרה..
יש המון אנשים שפשוט מצפים לשלמות ולא מקבלים קשיים שלהם או עבודה שלא הלכה טוב.. בצורה הנכונה .
הם ישר יקשרו את זה : " הנה זה הוכחה שאני לא מספיק טוב".
העבודה של ערך עצמי מתחיל בך.
יש אנשים שבמהלך החיים חוו קשיי למידה, חיים יותר מאתגרים או סביבה שיפוטית וקשה..
וזה בעצם גרם להם לראות את עצמם באור לא טוב .. שלילי.

כי אם הוא אמר כנראה שאני באמת ככה, כי אם יש לי קושי למידה אני מלכתחילה יותר גרוע..
למרות שהאנשים האלה יכולים להיות מאוד מאוד חכמים עם חוכמה מעל הממוצע .

מה עושים? רואים את עצמך באור מקבל פחות מאיים פחות מושלם שיכול גם לטעותת
רואים את הסביבה כפחות מאיימת עובדים על זה שגם אם העירו לי זה לא אומר עלי כלום.. אלא הם העירו ולפעמים אנשים מעירים כי הם עובדים בזה..
וכן יש אנשים שמעירים כדי להאיר ושווה להקשיב להם..

אפשר לעבוד על זה קודם כל את כבר גלית שיש לך ערך נמוך זה חצי מהבעיה.. ברגע שתגידי לעצמך אז מה יקרה אם אני אטעה? משהו יתפקשש? זה באמת שווה כדי שתשארי במקום??
דווקא בגלל שכל כך אכפת לך להצליח? חשבת כמה יתרון יש לך עם הרגישות הזאת למה שיגידו את יכולה לכבוש את העולם(;
תעשי טובה אל תשאירי אותה בתור פגיעה בעצמך.. ותמיד תזכרי שאת קצת קשה מידי עם עצמך שחררי!


עוד נקד לפעמים בתקופות שיש לך יותר עומס בחיים הביקורת עצמית שלנו עוד יותר קשה..
כי אם עבדתי כל כך קשה מי הוא שיגיד לי שלא עשיתי טוב?
ואם אני עובר מיליון וחצי דברים באיזה זכות יש לו להעיר לי?
את מבינה שזה גם הפוך.. כי אם קשה לי עכשיו בחיים ויגידו לי כמה בתחום הזה עשיתי טוב ..כמה אור זה יתן לי?

עדיף לזכור תמיד שאת את שלך עשית ותזכרי שכמו שהוא יכול להחמיא הוא יכול גם להגיד הפוך.. המילים שלו זה לא תורה.
הכי חשוב להיות שלמה עם מה שעשית, באמת זה הכי חשוב שיש .

את עשית תהיי גאה בעצמך אומנם אין לזה ערך כלפי חוץ אבל כלפי פנים את עוברת כאן תהליך עם עצמך..
עשיתי מה שהיית צריכה (לא משנה מה התוצאה) את באמת חייבת בשביל הבריאות שלך לקבל את עצמך בכל מצב.
* תדעי לך שלפעמים הערכה עצמאית נובעת מגאווה .. מה לי לא יגידו ככה וככה? שחריי תנסי לזרום עם החיים גם אם יגידו גם אם לא יפרגנו וגם אם יצחקו הכי חשוב שניצחת ונסית למרות הפחד הזה שלך של "זה לא יהיה מספיק טוב"
תשברי אותווו . תחיי
בהצלחה צדיקה ♥

מומלץ

רק אל תשכחי,
את עמוסה עמוסה בלי זמן לנשום - מלא הצעות.
אין לך מה לעשות ומטפסת על קירות - אין פירור של הצעה .

סיבה בשביל לחתוך. אחכ ברור שגם סיבה בשביל להמשיך

למרות שאני מתלמדת להקשיב ללב שלי, גם בלי סיבות.

סיבה בשביל להמשיך
(שאלה קצת מתחכמת כי אם אין לי סיבה להמשיך -כלומר לא טוב לי בקשר - אז יש לי סיבה לחתוך)

אבל לפעמים "אין לי שום סיבה להמשיך" זה חזק מספיק בתור סיבה לחתוך

תודה!

זה על בסיס אותה שאלה, רק הרחבה, לכן באותו שרשור..

התכוונתי מה קורה בפועל ( סיבה בשביל לחתוך/ סיבה בשביל להמשיך) לעומת הרצוי = מה שהייתם רוצים/ מה שאתם חושבים שנכון/ אם אתם חושבים שמה שאתם בפועל עושים זה מה שנכון.. ולמה
מקווה שעכשיו יותר ברור.
בגדול פשוט גם נימוקים ולא רק סקר זה או זה..
תודה(:

שאלה יפה!

אם אין זו סיבה מספיקה בשביל להיפרד.

ולכן כשיש המון סיבות להמשיך צריך סיבה לחתוך

לא הסתכלתי ממש לפרטי פרטים של המיזם

אבל ראיתי שהוא מציע הרבה הדרכות של מאמנים וכו'

אישית, אני פחות מתחברת לזה...

אבל אולי באמת יש הרבה כאלה שזה יעזור להם...

 

והלוואי והיה משהו שמקבץ את כל הרווקים והרווקות עם שדכנים שיש להם אינטואציה ומפגשים עם השדכן פנים מול פנים...

פשוט להקים למגזר כמויות של שדכנים לפי ישיבה/סגנון ולהתחיל לקבל אותם למפגש פנים מול פנים

 

 ולקבל הכוונה במהלך הקשר... חושבת שזה גם חשוב....

 

 

ישר כח ענק על היוזמה המבורכת!!

עם כוונה טובה, לא ברור מאליו , תודה!
אישית פחות מתחברת לדרך וגם פחות מתחברת לגישה שעומדת בבסיס היוזמה. צויין שם שאנו צריכים להאמין ש
"הכל בידיים שלנו". יכול היות שאני נתפסת לדקויות של משפטים וזה לא באמת מה שהתכוונת אך משתמע מכך שאנו אחראים לכך שאנו רווקים. בתור אנשים מאמינים אני חושבת שאנו צריכים להאמין שאנו עושים את מקסימום ההשתדלות שלנו אך יש גם את רצונו של הקבה והדרך שבה הוא בוחר לסלול את הדרך לכל אדם בדרך לחופה ולא הכל תלוי רק בנו. "נסתרות דרכי ה'".
בכל אופן אשרייך
שבוע טוב

האם נעשים שידוכים מעורבים, כלומר ממוצאים שונים כמו: רוסים, אתיופים תימנים וכו'?

תופתעי לדעת, שנעשים פעולות מתחת לפני השטח מבלי שאת יודעת (שידוך לא מתאים למצע וכו'). אז אני שואלת על האמינות והכנות.
מדברת מישהי שחוות זאת- ואני בת העדה האתיופית.
אני שואלת שאלה פשוט ואני רוצה לקבל תשובה אמינה מאחד ממקימי הפרוייקט - אני לא חושבת שאמרתי משהו לא במקום.

זו הייתה שאלה שמטרתה להביע מופתעות ולא זלזול שהשאלה לא במקום.
באמת מפתיע אותי לחשוב שעושים סינון בשידוכים על פי עדה, אנו חיים במאה העשרים ואחת. (אלא אם כן מדובר במגזר החרדי , אבל הפרוייקט לא מיועד לחרדים בהכרח).
מזעזע אותי לחשוב שלא חושבים לשדך מישהוא למישהיא כי הוא תימני והיא אשכנזייה לדוגמא.
מצטערת שחווית את זה, זה באמת נורא..
לא כולם ככה..חיבוק😘

יצאתי בעבר עם בחורה אתיופית
על אף היותי אשכנזי-פולני (גוועלאד!🙈)

לא רואה שום סיבה שבעולם
לפסול מישהו/י בגלל עדה...

וברוכה הבאה לכאן!

במקרה של פערים גדולים, גם אם זה גיל, גובה פער דתי, פער תרבותי, וכן גם פער עדתי (לדוגמה אשכנזייה מיישוב אליטיסטי למזרחי מהפריפריה), עדיף שהשדכן יסנן, ואם זה נראה לו מתאים יוודא עם המשודך שזה לא מפריע לו.

אני חושב שהמחאה היא לא על כך
שמעדיפים לצאת עם מישהו/י מהעדה שלהם
אלא על כך שלעיתים השדכנים מסננים בעצמם
עוד טרם שאילת המועמד.

פעם רציתי לברר על מישהי
ומישהו אמר לי שהוא לא מוכן למסור לי פרטים
כי הוא "לא חושב שאנחנו מתאימים..."

חוצפן!😳

והוא בחר להציג זאת כאילו זו החלטה שלו)

וגם אם לא, זה לגיטימי לבחור שלא לשדך לאנשים מסויים. הייתי עושה את אותו הדבר במקרים מסויים.

לפעמים העדה זה רק סטטוס של מוצא, ללא כל השפעה על האופי והמנטליות. יש ספרדים עם אופי אשכנזי וכן להיפך

א. לכן בשביל הדוגמה בחרתי קצוות.
ב. בסופו של דבר כל פער נראה לכל אחד שונה, לאדם אחד פער מנטליות של עדה נראה כמו שמיים וארץ, ולאחר זה שטויות שלא רלבנטיות כלל. מי שמשדך מגיע עם הבנות מסויימות על העולם, ועל פיהם הוא מנסה להכיר. אי אפשר לצפות מהשדכן להתעלם מכל אותן הבנות, גם אם חלקן מוטעות. בלעדי אותן הבנות הוא לא יכול לשדך כלל.

רובנו לא קצוות. רובנו נמצאים על איזשהיא סקאלה מבחינת תרבות עדתית. אם מישהוא רואה את עצמו קיצוני לעדה מסויימת מבחינה תרבותית ורוצה מישהיא כמוהו אז מן הראוי שיציין זאת בפני השדכן.
אך, בפרופיל היכרות רגיל, כאשר שדכן רואה בחור מעדה ספרדית ובחורה מעדה אשכנזית ועל כן יורד מהשידוך, בעיני הוא שדכן פרימיטיבי ולא ראוי. מחילה

תראה כמה זוגות כאלה יש.

יותר אימון והכנה לחתונה

לדעתי דרך השיווק הייתה בעייתית, ואני כלל לא בטוח שהיומרה הייתה נכונה.

בכל אופן, אני פחות אדם של שידורים חיים, ולכן לא יהיה רלוונטי עבורי לצפות בזה.
אם ישנה אפשרות לצפות בכל המפגשים וגם באלו שהיו בעבר בלי צורך שאקליט מראש, ארשם עכשיו.

ברגע שמצטרפים - נפתח לך כל ארכיון השיעורים ששודרו, וכמובן גם השיעור האחרון. 

רוב הנרשמים בכלל לא נכנסים לשידור החי, וצופים לאחר מכן בהקלטה. 

 

מוזמנת להצטרף: הצטרפות לפרוייקט - פרוייקט 252

לא חושב שאצטרף אבל אשמח לשמוע
פרטים נוספים... איך זה מתנהל?
מה יש שם?

נראה שכולם פה יודעים פרטים על הפרויקט,
חוץ ממני...

אם יש משהו לא מובן, תשאל. 

אבל הכל אמור להיות כאן: הצטרפות לפרוייקט - פרוייקט 252

אני חושב שאני מכיר אותך...

היה לך פעם ניק אחר פה?

אנשים מכאן? (ראיתי שזה בחסות ערוץ 7...)

נרשמתי, איפה השיעור של מיכל?

לפי מה שהבנתי הפרויקט מספק בעיקר ידע, במידה וזה אכן מטרתו אז נשאלה השאלה למה לשלם עבור ידע שהיועצים כבר הפיצו בדרכים שונות או שניתן להשיגו דרך ספרים שלהם או של אחרים?
אני יוצא מתוך נקודת הנחה שעיקר הפרויקט מטרתו ידע ויכולות מכיוון שאת החלק של השידוכים אפשר לעשות דרך פלטפורמות ותיקות יותר, ואת החלק של הייעוץ ניתן להשיג באיכות גבוהה מאותם יועצים בפגישה אישית...

באמת כל הכבוד.

 

 

ובכל זאת...

 

מפריע לי כצופה מהצד:

הפרסום עדיין אגרסיבי מדי. ערוץ 7 מוצף במאמרים של אנשים שכולם חושבים שבלי פרוייקט 252 לא ברור איך אנשים הצליחו בכלל להתחתן. והכי מעצבן שזה דמויות ציבוריות מוכרות. זה נשמע כל כך לא אמיתי ומעושה שזה פשוט לא נעים.

 

מפריע לי כלקוח פוטנציאלי:

העובדה שאתה או בפנים או בחוץ היא מעצבנת. התחושה שאני משלם על משהו שכנראה יועיל לי רק חלקית, זה תחושה לא נעימה. ולכן אני אכן נשאר בחוץ. לא בגלל שאני לא יכול לעמוד בתשלום הזה. פשוט כי בעיני התועלת שאקבל מהדברים האלה היא שולית. אם הייתי יכול לעשות את זה בלי מחויבות ובזמני הפנוי, אני מניח שיש שם דמויות שאהיה מעוניין לשמוע, או רכיבים של הפרוייקט שאהיה מעוניין להעזר בהם. אבל המחויבות וההחלטיות הן גורמים שמבחינתי משכנעים להתרחק מכל הכאב ראש הזה.

 

את הביקורת אני אומר, כי לדעתי כדאי שהיא תיאמר.

 

אבל ברור שעל הרצון והמאמץ וההשקעה ובעז"ה ההצלחות, מגיע לכם כל הכבוד.

ברמה הכלכלית, כדי שמשהו כזה יחזיק מעמד, תזרים מזומנים קבוע מאוד עוזר.
קשה מאוד להעריך כמה אנשים ישלמו על הרצאה ספציפית, וכך בלתי אפשרי להתחייב למרצה על סכום כזה או אחר.

בפועל, גם אני, שמאוד אלרגי לכל הקלישאות שמאמנים לחתונה זורקים בשפע, קיבלתי לא מעט ממהרצאה האחרונה (ההיא שלפני דיברה על גישה שאני מכיר ולא רלוונטית אלי).

עולם המדיה הדיגיטלית גורם לנו לא לרצות לשלם על קניין רוחני, בתכלס אם זה חוסך לך דייט אחד מיותר בחודש זה כבר משתלם כלכלית.

ברור שמבחינת המארגנים זאת ההתנהלות הכי פשוטה. אם רוצים לשפר את חווית הלקוח, ואולי גם לדאוג ליותר לקוחות, זה יכול להיות תחום שכדאי לשנות בו.

 

ברור לי שחלק מההרצאות - לפעמים חמש דקות, או משפט אחד בהרצאה מסוימת - יכולות להיות משמעותיות.

 

את ההאשמה שלך על עולם המדיה הדיגיטלית והדיוק שזה קניין רוחני - לא בטוח שאני מקבל.

יש הרבה אנשים שיחשבו פעמיים לפני שהם קונים משהו, בטח לפני שעושים מנוי. לא בגלל שאפשר לקנות בחוץ. חוץ מזה - ב"ה אנחנו אנשים חושבים, והמחשבה שדווקא הרצאה בשבוע זה מה שחסר לי היא רחוקה. ברור שזה יכול לעזור אבל עד לרמת המנוי בתשלום ואיזו שהיא חברות במועדון והכל.

 

ונקודה אחרונה - מי שההתמודדות שלו היא לחסוך לעצמו דייט מיותר (פעם בחודש!), בכיף. שילך על זה.

שבהחלט יש הרבה שרצו ורוצים וירצו את הידע וההכוונה, אם הבנתי נכון זה עיקר מה שזה נותן

אם נשמעו ביקורות, נשמע שהם נשמעו בעיקר על צורת השיווק או צורת הפרוייקט. יכול להיות שבאמת אדם שהוא מספיק בוגר או שנפגש יחסית יותר, אז מה שחסר לא זה לא דווקא ידע והכוונה אלא משהו אחר, ואם ידע והכוונה אז ספיציפי יותר, אני מניח שזה יותר נקודה רלוונטית

כל אחד צריך לקחת אחריות על ההשלמה מהצד שלו, אז אתה, תחכה בסבלנות- אין מרצין את האדם בשעת כעסו

ריב זה מעולה!

 

 

כשאני אריב עם מישהו ריב אמיתי אני אדע שהוא האחד.

אני מרגיש שזה רק מרחיק בנינו, לא יודע מה לעשות,מתוסכל ממש.

את אשכרה אמרת עכשיו שאת מחפשת מישהו לריב איתו

בחיים אני מסתדרת יותר מדי טוב עם כולם (לכן כיף לריב פה מדי פעם חח)

כשרבים עם מישהו זה אומר שהוא הצליח להיכנס ממש עמוק בתוך הלב הרבה יותר מאנשים אחרים. לא?

 

איך עוד אפשר לפרש את זה?

(עוד בהתחלה)
פשוט יותר כיף להגיב את מה שהגבתי...

אגב ההנחה שלך נכונה לדעתי, אבל תשימי לב שאת לא רק רבה איתו, אלא איך זה מתנהל, ובאיזה צורה יוצאים מזה..

לכל זוג יוצא לריב, וזה חלק הכרחי (בשלב כלשהו) בקשר.
השאלה באיזה אופן זה קורה, וככה אפשר לבדוק התאמה..

כל היופי בריב זה הצמיחה שבאה אחריו.

זה מה שאמרתי...

אנחנו כל כך כמהים לקשר עד כדי שגם ריב נשמע לנו כמו חוויה, אבל זה לא אומר שזה באמת תקין..

 

צריך לחשוב קדימה אם זה הולך להיות כל החיים. 

זה מהאנשים היקרים והאהובים,

אז אם מישהו הצליח להדליק אותי סימן שהוא יושב במקום טוב אצלי בלב. אני בעצם מחפשת את העדות לכך שהוא נכנס ללב..

ברור שלהתכסח כל שני וחמישי זה גרוע, ברור שצריך לדעת לנהל נכון מחלוקות וחסר הסכמה וכו

אולי כדאי שתשאל מישהו נשוי שמבין בזה בארבע עיניים

ותספר לו גם על מה הריב...  לעניות דעתי זה פרט חשוב

ריב טוב, אם יש דבר כזה, הוא ריב שאחריו כל אחד מתאר ברוגע את הצד שלו, ובאמת באמת מכניס את עצמו גם לנעליו של השני, מנסה להבין את זה מהצד שלו, וככה מבינים שהשני לא ''רע'' או ''טיפש'' חלילה, אלא באמת בן אדם אחר שרואה את הדברים בצורה אחרת וכו'.
זה עוזר לכם להבין את אחד השנייה טוב יותר, זה מונע ריב על אותו הנושא בעתיד, זה עוזר לוותר עכשיו ובעתיד גם בנושא הזה וגם בנושאים נוספים (שהרי אני מבין היטב את ההיגיון, את המחשבה ואת הרגש של הצד השני).

אם אחרי ריב היא לא רוצה לשמוע ממך, זה כבר לא מצב בריא שמאפשר לצמוח מתוך הקושי. לעניות דעתי, זה גם לא מעיד על בגרות יתירה.

ואז זה הגיוני לא לרצות לשמוע ממנו באותו רגע.

 

ואני באמת מוכן לוותר על האגו ולפנות אליה אבל חושש ממש.

זה נשמע כבר פחות טוב..

זה לא תורם שום דבר, לאף אחד מהצדדים.

דוג' שכבר סיפרתי עליה כאן- גיליתי שהבחור מנהל קשר מקביל עם עוד בחורה והוא אמור להיות סופר דוס וצדיק.

הכי הגיוני לקחת קצת זמן לעכל להרגע ואז לדבר בצורה יותר רגועה.

אין כללים מה נכון או לא נכון בדברים כאלה, כל פרט הכי קטן יכול לשנות את כל התמונה,

אז אם "מדוייט" לא סיפר בפרוטרוט מה היה המקרה בצורה אובייקטיבית א"א לשפוט את הבחורה על ההתנהגות שלה.

תקין. קורה לכולם~

קודם כל בנחת.. תנשום. תסלח... הכל טוב!
לעניות דעתי הגבר זה שצריך לפייס,
אבל תן לה מעט זמן.. תן לה קצת לנשום. יום יומיים.

בהצלחה~

לא משנה מה קרה?

אבל זה רק אחרי שהיא הופכת אותו לאשם...

שיקח את האחריות לידיים.
רוב הדברים האלה לא עקרוניים אז כדאי לפייס אותה כי היא נפגעת יותר בדרך כלל.

אלה הכללות כמובן..

הייתי אומר אפילו בריא.
תנסה לפייס אותה כשהיא מוכנה לשמוע (ובינתיים תראה לה שאתה שם בשבילה כשהיא מוכנה). אם זה על משהו עקרוני בשבילך, נסה לשבת ברוגע ולדבר על זה הכי בנחת וסבלנות. תנסה כמה שיותר להבין את הצד שלה.
אם זה לא משהו כזה, תזרום. שמח אותה ואתכם יחד🙂
בהצלחה רבה!!

ריב יכול להיות מקפצה לזוגיות.

או להיפך..

תלוי בבחרה של 2 בני הזוג..

וחשוב לדבר ולברר יחד מה קרה.

כי רק ככה אפשר לגדול ולהתקרב יותר מהמשבר.

אתה יודע מה קרה מבחינתה?

 

 

לאחר הריב אפשר בעדינות לעשות מעין תיאום ציפיות לאיך אנחנו רבים..

כי כל אחד פועל שם אחרת.

התיאום הזה יאפשר לצמוח ממריבות. 

ולהעמיק את הקשר.

בהצלחה!

הציעו לי לשמוע את השיר כשהייתי שבור...

חשוב להיות שחקן במשחק החיים ובעיקר בדייטים.

כדי לנצח ולהגיע למטרות שלך.

מי שצופה בחיים מהצד אולי לא נפצע

אבל הוא לעולם לא זוכה ומגע ליעד.

 

מאחלת לך שתזכה בקרוב לשמחה גדולה!

רק אומרת שאני מזדהה כל כך,מרגישה ממש מה שכתבת,
אני גם בתקופה דומה לשלך ,
ואולי כל העם או כל העולם בתקופה כזו.
שה' כבר יתגלה וישוב ושיתן לנו רצון וכח לבנות לנו/לו מקום שנשמח במקום הזה ושנהיה שייכים אליו

בראש ובראשונה אני חייבת לומר לך שאין פתרונות קסם. הפורום, על אף הדברים החיובים שבו, יכול להיות בדיוק ההפך ממה שאת צריכה. וקשריים וירטואליים הם בכלל משהו שכדאי להתרחק ממנו, ולדעתי לא להיכנס אליו במיוחד אם את מרגישה ככה.
זו דעתי

ומה כן?
קודם כל, למצוא מה נותן לך כוח. מה המקור שבו את יכולה לקבל ולהתמלא ולהתנתק מדברים שמעכבים אותך בחיים.
לרשום את כל הדברים שמאתגרים אותך עכשיו לפרוט אותם לנקודה נקודה ולהתמודד עם דבר דבר. בנחת.
תמצאי רגעים שממלאים אותך ואנשים (במציאות ) שעושים לך טוב. זה המשאב הכי יקר שיש בעולם ושווה להשקיע בו מאמץ.

לדעתי, לא נכון להיכנס לתהליך של מציאת בן זוג ממצב כזה.
תאהבי את עצמך, תשמחי בעצמך, תדעי מה את שווה ומה את רוצה. ומתוך מקום מבורר ושלם (עד כמה שניתן) תצאי.
אני מאמינה שתוכלי להרגיש את ההבדל.

בהצלחה.

בגדול ממש מסכים עם @מור ולבונה
קצת מניסיון..

ואגב יש המון אנשים שמרגישים אבודים, פשוט לא תמיד רואים את זה מבחוץ..
בהצלחה!!

אני מציע קודם כל לנסות לסדר את כל הדברים שכן ברורים לך, לדוגמה יצאת עם איזה בחור, למה יצאת איתו? אולי יש לך רצון בקשר, אולי רצית מישהו שיקשיב לך (סתם זורק דוגמאות) למה לא הלך איתו? (מה רצית שיהיה בו ולא היה?)

לגבי זה שאת מרגישה מוצפת, הפתרון היחיד שאני רואה זה להפסיק את לשלוט את המידע שמזיק לך, תשתפי את אלה שמציפים אותך בקושי שלך ותבקשי שינסו לעזור לך ולהימנע למשך תקופה מלחשוף אותך למידע כזה.

אנשי מקצוע מסויימים כן יכולים לעזור, אבל כאלה שבאים במטרה לסייע לפתור בעיות, אני מציע להתנסות במאמנת אישית לתקופה קצרה, אבל מישהי שניגשת לעניינים לסבך אותך סתם...

אני לא מזדהה עם כל מה שאת אומרת, אבל ברור לי שחלק מהתחושות שאני כן מזדהה איתם יכולים להביא לתחושות האחרות, אז את מוזמנת לשאול ואנסה לענות לפי מה שאוכל... מקווה שאוכל לעזור במשהו כי כאמור, גם אני במצב דומה...

ואני גם מצטרף לדבריה של מור ולבונה, כדאי לפתור התמודדויות אישיות לפני שמכירים על מנת שלא תחפשי בבן הזוג פתרון קבוע לבעיה זמנית... (למרות שלצערי יש מצבים כאלה שנמשכים זמן, ואז כבר כדאי לצאת בכל זאת, אבל יש מה להאריך לפי כל מקרה וכל אדם הולך בדרך המתאימה לו...)

נשמע ממש קשה! אני מציעה לך לנסות את הכיוון של אימון, לאו דווקא אימון לחתונה.ככה יהיה לך ליווי באופן כללי ובע"ה תרגישי פחות אבודה
את לא חייבת דווקא מאמנת, אם יש לך דמות אחרת שיכולה להקשיב לך ולעזור לסדר את המחשבות זה גם טוב

אני איתך בכאב שלך.
זו סיטואציה ממש בילתי נסבלת.
אני יכולה לשתף אותך במה המצפן הפנימי שלי אמר לי בתקופה כזאת. לקחת נשימה עמוקה, ולעשות שבוע של חופש. שבוע שלם שאת פשוט נושמת עמוק ועושה דברים כיפיים שמרגיעים ומשמחים אותך כרגע. אולי גם לנסות כמה שיותר לסנן מחוייבויות חיצוניות שאת לא חייבת עכשיו הרגע להתעסק בהם והם מכבידים עליך. וכשתרגישי שהתמלאת בקצת כוחות, בעדינות תשאלי את עצמך מה קורה פה בעצם ומאיפה הכל התחיל ותנסי להגיע לנקודה שעומדת במרכז של כל ההצפה הרגשית הזו. יכול להיות שזה לא יצוף לך מיד וזה בסדר. קחי את הזמן שלך. ותני לעצמך חיבוק גדול. אני מרגישה שכשאני מבינה בשכל מה קורה לי אז הרבה יותר קל לי לשאת בזה. כי פתאום יש לדבר הזה שם, וזה קל יותר להכיל את זה ולהבין מה כדאי לעשות הלאה.
ועוד דבר חשוב חשוב חשוב. אומנם כל המגיבים מעלי רשמו את זה כבר אבל -
*תחפשי דמות* !!
אני מבינה ממה שכתבת שאולי אף קשר לא נראה לך בהישג יד.
אבל תחשבי אפילו על דמות אחת שאת מעריכה מאוד או הערכת פעם והלב שלך אומר לך שהוא הבן אדם ועליו את סומכת. תרימי טלפון או תשלחי ווצאפ ותגידי : "הי. נכון, לא דיברנו מלא זמן אבל יש מצב שנוכל להיפגש ?" ותפרקי !!! זה כל כך מקל . רבנית שאני מעריכה אמרה לי כשהייתי בתקופה דומה : שאחד הדברים הכי קשים בתקופה כזאת היא הבדידות . הבדידות היא שורפת והיא קשה. וברגע שאת משתפת ונותנת למישהו אחר לחבק אותך ולייעץ לך ולהגיד לך מילים טובות - זה יכול להוריד ממך אלף טון ולפעמים אפילו זה יכול לעזור בלעשות סדר במחשבות.
חיבוק גדול ❤ את תעברי את זה ! בטוח !

באמת לא פשוט להרגיש לבד.

מעריכה אותך שאת מושיטה יד לעזרה מתוך השיטפון.

קרה לך פעם שהיית בבילבול? בסערה?

מה עזר לך שם?

את זוכרת?

אם כן ממש כדאי לגייס לעכשיו.

מה שעזר לנו בעבר. פעמים רבות יעזור גם בעתיד.

 

יש הרבה אנשים מבולבלים ואבודים.

השאלה אם היית רוצה עכשיו רק לפרוק 

ולראות שיש עוד אנשים מבולבלים (שזה בסדר, זה שלב חשוב..)

או שאת רוצה להתחיל לבנות לך  

אי של יציבות 

בתוך כל הסערה והבילבול. 

מה את אומרת?

 

 

 

 

 

שבעז"ה תזכי לבנות את עצמך 

מתוך הסערה!

 

וכל הטוב עוד לפנייך!

 

לוקחים אותו בשתי ידיים. ופוסעים איתו יד ביד להחלטה...

בהצלחה יקרה.

ההחלטה להתחתן באופן כללי, או ההחלטה להתחתן דווקא עם בחור מסוים?

נשמה~
דבר ראשון יושבים ונרגעים.. ונושמים עמוק.

מה הינך צריכה להחליט?
אשמח לעזור לך בפירוט יותר בפרטי!

אשמח שתתני מעט יותר רקע.

זה משמעותי באיזה שלב בקשר?

קורה לך בהרבה קשרים?

באיזו עוצמה הפחד?

 

בגדול רק תדעי שזה הרבה פעמים טבעי וקורה.

בשלב הראשוני כדאי מאוד לכתוב את כל הפחדים והחששות

ולשים אותם על השולחן.

כך ניתן להתמודד מולם.

 

כדי שהתשובה תהיה מדוייקת לך חסרים פרטים.

אז מוזמנת כאן או בפרטי לפרט יותר.

 

בינתיים.

איתך בתפילה לשפע והרבה ישועות מתוקות!

 

 

סתם 😝
לאחרונה פוסלים אותי אבל אם אסתכל במבט לאחור על מקרים בהם אני חתכתי אז יש כל מיני ועיקרם :
חוסר רגישות
פער ברמה תורנית

פער ברמה תורנית לאיזה כיוון? או לשני הכיוונים?

מה זה אומר מבחינתך חוסר רגישות?

כמעט תמיד רמה תורנית גבוהה יותר של הבחור. משום מה תופסים אותי יותר דוסה מאיך שאני רואה את עצמי או לפחות מאיך שאני רוצה.

בכללי התנהגות לא מספיק רגישה בהשוואה למה שחשוב לי. כגון- בחור שלא ככ יוצר קשר בין הדייטים, לא מציע לשתות, לא מציע לשלם, לא מי יודע מה מתחשב..וכו

למה לא לומר לו את זה?

 

משהו בסגנון של "אני אחת כזאת שחשוב לה לדבר בין הדייטים".

 

וככה תוכלי להתרשם מהתגובה שלו.

 

אם הוא יגיד לך "זה מי שאני", אז הבנת...אבל יש סיכוי שהוא יגיד לך שהוא באמת לא חשב שזה חשוב והוא ממש ישתדל ליצור קשר..

 

ככה יצא מצב אבסורדי שמזה ששיתפת נקודה שעצבנה אותך, דווקא זה מה שיכול לחבר ביניכם...

 

גם בנוגע לשאר הדברים (לא מציע לאכול/לשתות/לשלם) אפשר למצוא איזו דרך להביע את זה..

 

אני סתם משתף שלפחות אצלי, הרבה מאד שנים לא הייתי שואל והייתי משלם ישר (גדלתי בבית עם חינוך אירופאי ;) ).

 

ופעם אחת עשיתי את זה בדייט עם מישהי והיא ממש כעסה, איך אני לא שואל אותה אם זה בסדר לשלם עליה וכו'.

 

ומאז אותה כוויה, למדתי להציע.

 

ואחרי עוד תקופה שבה הרבה (מאד)  פעמים התשובה להצעה לשלם היא שלילית (כלומר היא מעדיפה לשלם בעצמה),

 

הגיע שלב שבו הפסקתי להציע כי זה נהיה סוג של נורמה.

 

מה שאני רוצה לומר זה שלפעמים לא מבינים מה עומד מאחורי המניעים של הצד השני. לחשוב שהוא קמצן זה קל.

 

ויש מצב שהוא באמת! אבל, זה ייקח רגע להבין אם זה באמת ככה או לא.

 

סליחה על החפירה...

 

 

אני חושבת שברוב הפעמים אצלי ההתנהלות הזו הייתה עם מכלול של דברים שבכל מקרה כבר לא מצאו חן בעיני בבחור ולא רק זה במבודד..אז כבר לא ראיתי שום פוטנציאל לקשר.
אם זה היה רק זה אז זה באמת נכון יותר לתת צ'אנס ולדבר על הדברים

​​​​​​​

יכול להיות שיש בנות שיצפו ממך לשלם ישר אבל אם רק תציע הם יגידו לא.

הנה גבר שהבין את מהות החיים

רוצים משהו? דברו

חושב שבנות יגידו לך ישירות "אני אשמח אם תשלם גם עלי " ??
זה ממש פטתי..

א. יש דרכים אבל לומר דברים בצורה יותר מעודנת.

למשל בחורה שאומרת שחשוב לה שהבחור ישקיע..

זה יכול להיות גם ברמת הפרטים..עוד לפני שיש בכלל דייט.

 

ב. לא, אבל אז פשוט שלא תצפה שהבחור ישלם

 

א. לא חושבת שכל הגברים יכלילו תשלום בתור "השקעה" ולכן זה לא כזה מובן.
ב. זכותנו לצפות. זכותו לא לשלם אבל זכותנו לצפות שישלם

זה לא מתאים😣

נשמה~
אם עוד רלוונטי מוזמנת בשמחה גדולה לפרטי!

את תהיי מוכנה לראות אותו פעם בשבועיים ? בזמן הקרוב?
אני חושבת שאת יכולה לענות על התשובה בעצמך
שאלות לחשיבה
אם החודש את במבחנים את מוכנה להיפגש בין לבין ?
את מוכנה לקחת את הסיכון שתפגשו פעם בשבועיים לחודשים הקרובים?

הכל הגיוני תחשבי מה טוב לך

ואנחנו נפגשים רק אחת לשבוע-שבועיים, עם הרבה תקווה ותפילה שלא יהיה סגר, אני לא ממליצה.
זה קשה. קשה מאוד.
ובמיוחד בהתחלה - קשה לפתח ככה קשר.
אצלי הוא רק בתחילת השירות ולא רצינו לחכות תקופה של יותר מכמה חודשים - אז התחלנו לצאת.
וזה מזמן התמודדויות לא פשוטות, וקשר שגם אחרי חודשיים הוא עדיין מאוד התחלתי בגלל מיעוט ותדירות הפגישות.
במצבך, הייתי ממליצה לחכות את החודשיים הללו ואז לצאת בשמחה ובששון.
אני מתייחסת רק לחויות האישיות שלי - יכול להיות שלך זה יהיה אחלה להיפגש פעם בשבועיים!

בהצלחה רבה! מוזמנת להתייעץ גם בפרטי

בעיקרון זה אמור להיות סופ'שים כל שבוע אבל אין לדעת בגלל הקורונה

 

חודשיים זה המוןן

 

וגם לא חבל סתם לפתח תקוות אם אני יכולה לדעת אחרי 2 פגישות אם זה בטוח או לא או שיש סיכוי?

ועדיף לך להתרכז.
מעבר לכך שיש סיכוי די סביר שיעשו להם סגר בצבא שיכול להימשך גם חודש. ולא לראות אותו חודש , ועוד מיד בהתחלה, זה די מתסכל. ולא מאפשר להתקדם...

אז בדר"כ יוצאים פעם בשבועיים במינימום, כשאין סגר (אלא אם הוא בקורס כלשהו כרגע, מה שלא הגיוני אם הוא משתחרר עוד חודשיים)
אם הוא לא אז זה יותר סביר, ובמקומות מסוימים יהיה לו אפשרות לצאת אולי אפילו יותר לדייטים (עם הפזמ וכזה)

לעניינך..
בגדול פחות כדאי בשבילך, (מנסיון של אחרים) כי מעבר לזה שפעם בשבועיים זה קצת, עוד יש סבירות שיעשו להם עוצר, ולכי תדעי מתי זה ייגמר.

רק לציין, למרות שזה לא העניין, לגבר זה טוב קשר בזמן הצבא (נסיון שלי, בערך)

כמובן כל מה שאני אומר זה בתנאי שעוד לא התחלתם.. אני לא בא לעכב פה קשר..
בהצלחה!

למה לגבר טוב קשר בזמן הצבא?
מעניין אותי לשמוע

אם הוא כבר מכיר מישהי ונפגש אתה בזמן השירות - מה טוב. גם מבחינת אי-הבדידות.

אבל להגדיר מראש שמישהי תצא אתו רק כדי להוציא את הבדידות - זה לא. היא לא יוצאת עם מישהו בשביל להעביר לו את הזמן.

יחד עם זאת, בהחלט יש מקום לצאת בתקופת הצבא אם זה למטרות הקמת בית.

רק שיהיה ברור

מה שאמר @@חמדת66 (אין לי מושג למה קראת לעצמך ככה, מחזיר אותי לניווטים בצה"ל)

מעבר לבדידות, יש רגעים מאוד קשים נפשית בצבא, בעיקר בזמן ההכשרה.
עצם זה שיש מישהו שאפשר לחשוב עליו, או על עתיד משותף, נותן לך אופטימיות ורצון להמשיך לחיות.. (פשוטו כמשמעו)

ולגבי התוכן, כמובן. כמו שהתכוונתי.

בבקעה

מתבאס בשבילך.(אם זה היה בקיץ)

פרפרזה.. אני יודע שזה לא הפסוק..

או אפילו לצאת עכשיו לראות אם יש על מה לדבר ואם נראה לכם שיש סיכוי לקשר בניכם אז חודשיים תסחבו.

חודשיים זה לא הרבה זמן

ב"ה
את בתקופת מבחנים,הוא בצבא ויוצא אחת ל,
את לא רוצה לדאוג מה קורה איתו, ולא רוצה להציק לו,
אם הוא לוחם, הוא לא יוכל לדבר איתך כמו באת רוצה, ולפתח קשר (אני לא מדבר על קשר קיים) בשלב כזה זה לא אידאלי לדעתי.
אם זה עתיד להיות, לא יקרה כלום אם תידחו בקצת

ואז כל העסק לא רלוונטי..

אז הייתי מחכה,
בעצם לאיודע...

אפשר להתחיל עכשיו ולראות אם רלוונטי
להמשך

בהצלחה!!

כברה דחיתי

 

בחודש בינתיים

אבל אם הציעו לך אותו זה אומר שמהצד שלו הוא מוכן לשמוע הצעות בתקופה הזאת, לא?
לא מנסה להלחיץ או משהו חלילה אבל
מה שאני מנסה לומר שהוא יכול להיות כבר תפוס כשתרצי..
לא עדיף להתחיל? אומנם בתנאים לא הכי אופטימאליים אבל..

בכל מקרה שיהיה המון בהצלחה.

אם הוא בעלי אף אחת לא תגנוב לי אותו

תכלס נכנסתי לפורום כדי שהראש שלי יתעסק טיפה בנושא, אחרת כמעט ולא הייתי חושב על זה מעבר לכמה דקות אחרי שאני אומר לא להצעה..

(במבט לאחור לא בטוח שזו היתה בחירה טובה, אבל זה מה יש)

בהצלחה

 

מבינה אותך ממש..! 

שאנשים שהחיים שלהם במצב גרוע מחלקים עצות לכל העולם, בלי לבקש רשות. אולי הם התייאשו מלתקן את עצמם אז הם מנסים לפחות לתקן את הסביבה. באמת הרבה פעמים אין מה להתייחס לעצות האלה בכובד ראש. זה סוג של שחרור קיטור שלהם.

זה לא תמיד כמובן.

כשמשקיעים ומייצרים המון ציפיה ורצון,
ובמקרה וזה לא צלח, אז גם האכזבה כבדה יותר.

בפרט אם יש נסיון כבר מעולם הדייטים, ונוצרים מנגנוני הגנה וחיספוס שמעיב על ההתלהבות.
לגבי אחרים הרבה יותר קל לנו להרשות לעצמנו לעוף עם הדימיון והציפייה, כי הם לא אנחנו, וממילא יש פחות צורך במעורבות של המגננות..

אבל אולי זה קשור לזה שיש את ההרגשה שלכולם הכל יותר פשוט...
ורק 'אני' מסתבך ומתוסבך עם כל מיני דברים..

ואני גם ממש סקרנית לשמוע מה שלומם,
ואם מישהו יעיז לחפור לי על שידוך שהציע לי

למרות שבגלל שאני יודעת איך זה להיות בצד השני אני מעדכנת מידי פעם, אבל שלא ישאלו מיוזמתם..

קצת ניגוד אינטרסים כזה.

אחרי החלום להקים בית יתומים

שעוד אנשים מרגישים ככה.. מצחיק

אולי כי אנחנו סומכים על עצמנו יותר מעל אחרים?🤔

זה קרדיט מטורף!!! אשכרה גרמת לזה ששתיים יתחתנו, זה פסיכי!

לעומת זאת - להתחתן בעצמך, נו... זה כל אחד מתישהו עושה.

 

(ברור שהחשיבה הזאת איננה נכונה בסופו של דבר אבל בסופו של דבר היא זא שנותן את התחושה)

אז למה לפי דעתך זאת המחשבה שנותנת את התחושה?

והרעיון רק עולה לי לראש כבר מדמיינת אותי בחתונה שלהם🤣🤣

אנשים שהציעו לי הצעות שתוך שניה אני מבינה שזה לא זה
או שמציעים הצעות שכבר הוצעו בעבר

בגדול עדיין אין יותר מידי
אולי אופציה לצאת מהפורום..

אשה נשואה שאינה עובדת לא צריכה לשלם ביטוח לאומי או כמו שאני קוראת לזה-פרוטקשן.

הם יוכלו להמשיך לשלוח לך מכתבים ולהתקשר ולחייב אותך קנסות, ואת תצטרכי להתקשר אליהם ולהסביר שאת לא צריכה לשלם, ואחרי חמישה חודשים של ביורוקטיה הם יסכימו לוותר על הקנס ואחרי התמקחות גם על התשלום

בכל אופן לא לשלם להם זה החלק החשוב
וגם יהיה מישהו אחר שיטפל בדבר הזה

כאילו שאם עדכנת את ביטוח לאומי הם יעזבו אותך בשקט. יד ימין יודעת מה יד שמאל עושה? מי שמע כדבר הזה? בביטוח לאומי?

ב' אין לי כוח לדיון הזה
ביקשו סיבה נתתי אחת
ביי

זה כמו לשאול לשאול את השדכן למה נולדת? זה חשוב מז"א ה' ברא את העולם בשביל תורה ובשביל עם ישראל איך יהיה עם ישראל אם לא תתחתן?

מי לא שם לב שהיא כתבה 'לשאול' פעמיים?

לדעתי הסיבה שלי היא סיבה מצוינת לנישואים