פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 404)

ויש אפילו שבמבט אובייקטיבי מבחוץ, עשויים להיראות זניחים, רק שלך הן חשובים מאוד.

רמות הפשרה הן אינדיבידואליות מאוד לכל אדם, תלויות השקפה, מגזר, אורח חיים - וגיל.

גיל - מה שחשוב וקריטי לך בגיל 20, לא בהכרח נמצא באותה רמת חשיבות כשאת בת 24, או בת 27...

והפוך. מה שלא מפריע לך בבחור כשאת בגיל 20, כן מפריע לך אם את בת 26.

היא ככ ככ אינדבדואלית..וככ עדינה ואין בה חוקים חדים לכאן או לכאן(כמעט כמו כל השאלות בעניני שידוכים

אני חושבת שכל הנושא הזה צריך להיות בתחום הסביר.
מה הכוונה?
יש דברים שהגיוני לא להתפשר עליהם ולומר 'אני צריכה שבבחור יהיה כך וכך כיוון שזה מה שאני צריכה בשבילי בקשר זוגי' .
זה בסדר. מותר. וגם צריך.

עם זאת, לא הגיוני לומר את המשפט הנל על המון המון דברים. ואת זה רק את יכולה לבדוק בכנות בינך לבין עצמך האם את אומרת לא על דברים ש'באמת' קריטיים ואז זה מעולה שאת קשובה לעצמך ולא נבהלת מאמירות של 'את בררנית',
או שיש לפעמים מקום לתת צ'אנס ולנסות לראות אם המכלול של הבנאדם מצליח לעלות על זה שמשהו חסר לי ולא ישר לשלול על זה..

יותר נכון לומר- אני מפעילה שיקול דעת מה מהותי ומה פחות מהותי בבחירת בן זוג

אם נגיד אני רוצה מישהי גבוהה עם משקפיים.

 

ומצאתי מישהי גבוהה בלי משקפיים, או נמוכה עם משקפיים - אני עדיין מוכן להתפשר ולקבל את זה.

 

אבל אם היא תהיה נמוכה בלי משקפיים - זה כבר לא.

 

ההגיון הוא כזה:

 

יש דברים מהותיים (שהיא לא הולכת על ארבע ואין לה כנפיים, או שהיא לא מוכנה להתחתן עם מישהו ששומר שבת) - בהם אין מה להתפשר. הם מהותיים.

 

יש דברים שלא מהותיים. יכולים להוסיף צבע לחיים, אבל שום דבר לא קריטי (היא אוהבת צבע אדום או סגול. יודעת לכתוב גם ביד שמאל. זוכרת את החלומות שלה)

 

יש דברים שחשובים אבל אפשר להתפשר עליהם:

מראה - אף אחד (או כמעט אף אחד) לא ירצה להתחתן עם מישהי שלדעתו היא ממש מכוערת. רוב האנשים יחשבו שלהתחתן עם מישהי שנראית טוב זה יתרון. אבל אם היא ממש טובה, אדם סביר ישמח להתחתן איתה גם עם מראה שהוא פחות ממה שהוא ציפה.

וכך הרבה דברים, שבאופן עקרוני הם חשובים ואכפת לי מהם, אבל בתמונה הגדולה של עשרות מאפיינים שיש לכל בן אדם, אני לא באמת צריך את כולם ברמה הכי גבוהה, ואני יכול לשמוח במישהי שיש לה מעט ברמה ממש גבוהה, והרבה ברמה טובה, ועוד כמה ברמה שהיא בסדר, ואולי שניים שלושה מאפיינים שאני ממש לא אוהב אבל מסוגל להכיל.

 

ולכן זה נקרא להתפשר - במקום ללכת על משהו מדויק, אני מרשה לעצמי פשרה, מקום באמצע, לגבי חלק מהמאפיינים, שבהתחשב במכלול המאפיינים ובמשקל שלהם בתוך המכלול הזה, אני יכול לקבל אותם

 

כמו פשרה, שבה במקום שכל צד יתעקש על הכל או לא כלום, כל צד מוכן ללכת לקראת הצד השני

אין לי ככ מה להרחיב יותר ממה שאמרתי מקודם.
אני לא מתחברת לשימוש במונח "להתפשר" , זה בעל קונוטציה שלילית . אני מוותרת על דברים לא מהותיים.
"יש דברים חשובים שאפשר להתפשר עליהם" - לא ככ מסכימה, אם אפשר לוותר עליהם כנראה שהם לא מאד חשובים, זה מה שאני באה להגיד.

קונטציה - כל אחד והאסוציאציה שלו...

 

דברים חשובים שאפשר להתפשר עליהם - רק לדוגמה, אם אדם מוכן לקבל משכורת של 0 ש"ח אבל 5000 דולר, או של 18000 ש"ח עם 0 דולר, או 2500 ש"ח וגם 9000 דולר - זה אומר שהוא מוכן לקבל 0 ש"ח וגם 0 דולר?

 

זה רק מראה, שהמשכורת היא חשובה לו, אבל מה שחשוב לו זה לקבל את כוח הקניה.

 

באותה דרך, אדם רוצה להתחתן עם מישהי שתהיה נעימה לו. הוא יודע מה רשימת התכונות שהוא צריך, אבל הוא לא צריך את כולן - הוא צריך מספיק בסך הכל כדי להרגיש נעים.

 

או לדוגמה, אדם רוצה מישהי שומרת שבת. למה? כדי שיהיה לו קל לשמור שבת (נניח שזאת הסיבה). אז הוא אומר שחשוב לו שומרת שבת, אבל בעצם הוא צריך מישהי שתאפשר לו לשמור בעצמו. ואם הוא ימצא מישהי שהיא עצמה לא, אבל היא מאפשרת לו לשמור עוד יותר ממישהי אחרת שכן שומרת - אז הוא בעצם "יתפשר" על התכונה הזו

אבל קצת איבדתי אותך. אתה יכול לתת לי דוגמה מציאותית לדברים חשובים שאתה תתפשר עליהם?

ולכן זאת הדוגמה הראשונה שהבאתי.

 

למשל מישהו שרוצה מישהי נמוכה ממנו אבל הוא פוגש מישהי גבוהה שיודעת לתת לו תחושה שהוא גבוה. אז נכון שפעם בכמה זמן הוא כן מרגיש את הגובה שלה ואולי זה אפילו מפריע לו, והיה יותר טוב אם זה היה אחרת, אבל בסך הכל הוא לא יוותר עליה בגלל זה.

 

אבל גם ברוחניות - אם למשל חשוב לי מישהי שלמדה ויודעת תורה, אני יכול להתפשר על מישהי שיש לה צימאון ללמוד והרבה יראת שמים ולכן היא תשלים את מה שחסר.

 

וכן הלאה. לא רוצה להכנס לדוגמאות ממש נקודתיות.

 

מאד נפוץ זוגות שחיפשו לפי רשימה מסוימת (שניהם או אחד מהם), ועל אף שהם עדיין חושבים שהתכונה איננה מוצאת חן בעיניהם, כיון שהם פגשו "בטעות" והצליחו להתגבר על הרתיעה מהתכונה הזו, כעת הם שמחים ומאושרים באותו אדם שהם היו פוסלים מראש

כלומר אנחנו דיי מסכימים רק שאתה משתמש במונח להתפשר ואני לא.
אם מישהוא היה חשוב לו מישהיא נמוכה ממנו אך עכשיו מצאה חן בעיניו מישהיא למרות שהיא לא נמוכה, זה אומר שהוא הפעיל שיקול דעת והבין שזה לא דבר מהותי בעיניו . אם זה היה מאד מהותי בעיניו הוא לא היה מצליח להתחבר לאותה בחורה והיה מוותר עליה.
ככה אני רואה את זה.

ולכן מראש הסברתי שיש שלשה סוגים, לא שניים:

 

לא "מהותי/לא מהותי"

אלא 

1 מהותי. אי אפשר לוותר (דוגמה - "יהודי")

2 חשוב. אני צריך את זה כדי להגיע למטרה מסוימת. אם הייתי מגיע לאותה מטרה בלי זה, אני יכול לוותר. (דוגמה - חיצוניות)

3 לא מעניין. זה יכול להיות נחמד, ויש לזה יתרון בעיני, אבל לא משהו שאני באמת צריך (דוגמה - "אקדמאי", בעיני)

 

 

קטגוריה 1 כוללת המון דברים שהם מובנים מאליהם (אף אחד לא ישדך בחור לייט עם חרד"לית)

 

קטגוריה 2 כוללת לדעתי את רוב הדברים שאנחנו מתעקשים לשמור עליהם ב"רשימות המכולת".

 

קטגוריה 3 כוללת דברים שנאמר לשדכן כדי שיבין מה אנחנו אוהבים

 

אולי באותה הזדמנות כדאי לציין שיש שני סוגים של דרישות - 

 

1 תנאי סף

 

אם למישהי יש את התכונה הזאת, זה לא יתרון בעיני; פשוט אני לא מעוניין במישהי שהיא לא כזאת. בדרך כלל יהיה מדובר בשאלות של כן ולא (לדוגמה - דתי, אברך/עובד, גבוה יותר ממני) 

 

2 תכונה חיובית

 

זה יכול להיות גמיש, ויש עדיפות למאפיין מסוים (לדוגמה - חוש הומור, אוהב טיולים). מעבר לסף מסוים זה הופך להיות תנאי סף (לדוגמה - מישהו מחפש מישהי גבוהה. הוא רוצה גבוהה ממנו, הגובה שלו זה עדיין בסדר, מוכן להתפשר על חמישה סנטימטר נמוכה יותר, בלחץ - עשרה סנטימטר. אבל מישהי שנמוכה ממנו בחצי מטר זה פשוט לא)

 

 

 

יוצר לי תחושת מסכנות כזאת.
מעדיפה לברר עם עצמי מה פחות מהותי לי ומה באמת צורך נפשי שלי וללכת עם זה עד הסוף

זה מזכיר לי מילה שאני מאוד לא אוהבת והיא - "בררנית".

חחח

לא אוהבת את הטרמינולוגיה הזו. לא נכונה בעיני. אין דבר כזה להתפשר. את מתחתנת עם האדם שטוב לך.


הנקודה היא שצריך להסתכל על אדם כמכלול ולא על תכונה או פרט כזה או אחר. לפעמים יש משהו שלא חשבנו שיהיה אצל בן הזוג שלנו, אבל בן הזוג כח כך מתאים לנו שזה לא שווה לוותר עליו ואנחנו יכולים להתמודד עם הפרט הזה . יש מקרים קיצוניים או מהותיים מאוד מאוד שיש פרט שהוא בשום פנים ואופן לא רלוונטי אבל בעיני לרוב זה לא ככה כשיש מכלול שאוהבים ומעריכים מאוד ורוצים שיישאר איתך.

מבינים שנישואין זו עסקת חבילה. לבן הזוג יהיו תכונות ומעלות שמאוד ימצאו חן בעינינו, ויחד עם זה- תכונות שממש לא...
השאלה מה הכי חשוב.
אם הדברים שהכי חשובים לך קיימים בבחור- אז לא כדאי לפסול, גם אם יש דברים שקצת מפריעים.
כי בסופו של דבר- באמת אף אחד מאיתנו לא מושלם

במקורות זה נקרא תפילה

כשזה כתוב בצורה "חילונית" זה יוצר אפקט אחר בנפש. מעורר יותר להשתדל ולא רק להתפלל ולבטוח.

כי מה לעשות, יש אנשים שמבקשים להתחתן במשפט או שנים בסוף 18, ואח''כ כועסים שה' לא עונה לתפילתם.

וגם מפספסים את המושג 'ביטחון', וכאן הוא נוגע בזה.

תפילה בלי ביטחון ואמונה בתפילה, כמעט לא שווה. 

וזה תמיד מגניב אותי שזה מזכיר לי מאמרים מהיהדות

 

זה לדוגמא קצת מזכיר את הרב ארוש

כח המשיכה או משהו..

אני בכל אופן לא חושב שכרגע אני צריך את זה או שיעזור לי יותר מדי.
ו.. קצת הייתי תמים מדי כנראה. כמו תמיד
כאילו.. נחמד, אבל זה לא נראה לי כמו שהציגו את זה... 'מיזם שלא נראה כמותו של שיתוף פעולה מדהים בציבור הדתי לאומי. שהולך לשנות את החברה הישראלית כולה והדייטים שלכם' (אני יודע שהגזמתי.. גם התיאורים שלהם היו קצת מוגזמים לדעתי ⁦⁩)

גם אני הרגשתי ככה
זה הזכיר לי את הפרסומים על הרצאות וירטואליות ממאמנים לחתונה שאפשר לקבל חינם
אבל תכלס חצי מההרצאה מנסים לשווק איזה סדרה שתציל את חייך

מציעים שבע ברכות- זה אתר חינמי.. תעשו טובה.
טיפים למייל- על זה אני משלם?.. טיפים אפשר למצוא פה ובכלל באינטרנט מלא בחינם.
וואצאפ עם שו''ת- יכול להיות פעם בשבוע איזה שעה שעתיים. לא נשמע לי משהו ששווה לשלם עליו.

אז מה נשאר לנו?
ארבעה שיעורי זום בחודש כל פעם עם מרצה אחר ב50 ₪. מחיר יחסית סביר לגמרי!. אבל לא חושב שהייתי משקיע את הכסף בשביל דבר כזה, לפחות בשלב הנוכחי (= כל עוד אני לא נואש לגמרי או שהם מוסיפים דברים קצת יותר משמעותיים למיזם..)

 

מי שזה יעזור לו ורצה להירשם - כנראה נרשם  

כי יש כאלה (ממש לא מכלילה)

שרוצות להיות טבעיות, ולהביא את מי שהן,

בלי לעשות פוזות. 

אני לא אומרת להביא תמונה לא לעניין,

אלא מקום של לרדת מהעץ ומהמלאכותיות.

לפחות ממה שאני מכיר.

כנראה זה קשור לסגנון הבנות שמציעים לך..

(מציעים לך בנות אנרגיות בטירוף או מסודרות ומחשבות מאוד?
אם כן, זו הסיבה שאתה רואה דווקא כאלו תמונות)

יש גם בנים וגם בנות שלא עם תמונות טובות ופחות,
זה הרבה תלוי בסגנון האופי.

והן כל שניה עושות סלפי

לבנים יש תמונה אחת שצולמה במיוחד לצורך הזה...

או שאולי... בנות יותר בונות עלזה שיפנו אליהן
בכל מקרה?🤔

לגמרי מכירה מקרוב.. באמת כיף שהצד השני עושה את הצעד הזה 😏
כמה ש'כיף' יכול להיות קשור בסיטואציה כזאת..

לגמרי..

בע"ה שהשמחה הבאה שלך לא תהיה בהתרת הספקות,
אלא בבחי' 'ושמחת אתה וביתך',
'ושימח את אשתו אשר לקח'..

אין שמחה כהתרת הספיקות,  ומעודד כשזה הדדי. 

הומצאו רק בשביל לתאר את הרגע הזה

בהצלחה נשמה

זה באמת קשה

כי לדעתי רק אחרי תקופה מסוימת שכבר לא מצליחים להוציא מהראש שווה ללכת לטיפול....

כל עוד את עדיין בשלב הראשוני של "האבלות" אז זה לגטימי לגמרי מה שאת מתארת...

 

וגם מהידע שלי בנוגע לתהליכי עיבוד אבדן ואבל,

תקופה של 4חודשים זה סביר בהחלט, במיוחד אחרי קשר מתמשך.

ואני יכולה להרגיע אותך, ששנה היא פרק זמן נורמלי לחוש בו עוד תחושות כאלה.

כמובן שאם העוצמה לא מתעמעמת שווה לעבד את זה עם מישהו מקצועי.

הרבה כוחות!

שתשמח אם יציעו לך את ההצעה בעוד זמן מה

פשוט לומר את הדברים כפי שהם,
שאתה מרגיש לא מוכן או שזה לא הזמן, או תקופה לחוצה או לא-יודע-מה,
אבל ממש מעריך את המחשבה וההשתדלות.

ואם הוא כבר סיפר עליה, ובא לך עליה,
תאמר לו שאם זה רלוונטי עוד כמה חודשים, תשמח לשמוע.

אשריך!

בעז"ה בעוד כמה חודשים אני אחשוב על זה. ממש תודה."

ובעיני, כשאתה מחליט שאתה רוצה לשמוע הצעות, אתה יכול לפנות אליכם ולא לחכות שיחזרו אליך..

לפעמים כשאני רוצה להציע למישהו אני מגששת כמה פעמים אם הוא כבר רוצה לשמוע, אבל כשזה לאנשים קצת יותר רחוקים לא נעים לחפור. מצפה שאם הם רוצים לשמוע שיחזרו אלי (כמובן אחרי שאמרתי להם אז, שיעדכנו אותי אם משו משתנה)

(אותי אישית שאלו כמה פעמים ועניתי שלא ותודה על המחשבה)

ומי שמכיר אותך ידע שאתה סה"כ נחמד וידע להציע לך אח"כ..
וכמו שכבר אמרו פה- להגיד תודה על ההצעה ואיזה כיף שחושבים עליך.. ולהדגיש ש*כרגע* אתה לא יוצא..

כמו שכתבתי בפתיחה לשרשור. ישר הודיתי ואמרתי בנימוס שאני לא יוצא..
אבל כן הרגשתי שקצת 'ייבשתי' את הבנאדם.
כי הוא מגיע בהמון אנרגיה ורצון ואני עוצר את זה..

כשאני חושב על זה, זה היה יותר פריקה מאשר שאלה.. (כי די כתבתי את התשובות שלכם בעצמי)

ממש תודה על המחשבה. ממש משמח אותי
כשיהיה רלוונטי אעדכן בלי נדר

שאני מרגיש קצת דביל עם השרשור הזה, כי מה שהגבתם אני כבר עושה..
לא זוכר למה פתחתי אותו אפילו

לא הכל חייב להיות מהודק ומתוכנת ביעילות. לפעמים עושים דברים סתם

לא חייב להגיד לו שזה בגלל שאין לך משהו טוב לומר עליו.. (למרות שבטוח אם תתאמץ אז יהיה)

בכ'א, אפשר בצורה יפה ובנעימות לומר שאתה חושב שאתה לא תהיה ככ טוב בזה ומעדיף שיפנה לחבר אחר.. זה בסדר.

הבעיה בכנות שאין לי מושג מה מצב החברים שלו, האם הוא רכש עוד כמה ובגלל זה אמרתי כן. אני פשוט השתדלתי להיות נחמד אליו. אוף פשוט הייתי צריך להתחמק איכשהו.

אין אפס שזה דורש זמן ועבודה להיות חבר שמבררים אצלו, וזה קצת מבאס להיקלע לזה, אבל זה לא אבוד...

תתקשר אליו ותאמר לו שהיית שמח שידייק אותך, מה להגיד.. מה לא להגיד.. מה הוא מחפש.. תשמע אותו קצת, זה ממש ממש עוזר.

אפשר לבקש שיכתוב לך, או שפשוט תוך כדי השיחה איתו תכתוב לך נקודות.

אפשר גם להתקשר למישהו שאתה יודע שכן חבר או היה ולבקש שיעזור לך טיפה לעשות סדר..

 

זה המצב כרגע, וניסיתי לחשוב מה יכול לעזור לייעל אותו

אשרייך! יש אנשים שאין תמיד מי שידבר עליהם וזה חשוב לתת יד, אל תתבאס על עצמך שלא אמרת לא.

, והרבה ברכה יש בזה
אם זה לא בן אדם שמרצון כן אתה קופץ לספר בשבחו, אל תעשה עוול לבחורה

כבר נשמע שיש לך דבר טוב להגיד עליו.
אם אתה ממש רואה שהוא בנאדם שישה שינוי, זו נקודה טובה.

ממליצה לשבת עם דף ועט וממש לכתוב,
דברים טכניים עליו, תכונות אופי, סיפור עליו שיראה נקודות טובות שבו.

אפשר גם לפנות אליו ולשאול אותו מה חשוב לו שידעו עליו. ולהגיד גם את זה.

תאמת שממש אין לי לב לזה!! אתה צודק שאולי צריך לעשות את זה

שאתה לא ממש מכיר אותו וחבל על מה שתגיד עליו

יש לך כמה דברי טובים לספר עליו:

 

אין לך שום דבר שלילי חריג אתה יכול לומר עליו

 

הוא לא טיפוס מתלונן ומצטדק

 

עובד על המידות

 

וחוץ מהדברם האלה אתה יכול לומר שאין לך הרבה מה לומר

זה לא מוזר לומר דבר כזה בבירורים? זה עלול להתפרש לא טוב לצד השני

מי שרוצה לחשוד יכול תמיד לחשוד.

 

האמירה "אני לא חבר נורא קרוב שלו ומעניין אותי באמת למה הגעתם אלי, אבל יש לי כמה דברים שכן שמתי לב בקשר אליו" נשמעת דווקא סבבה

אבל היא שונה ממש בעיני מלהגיד סתם ככה 'אין לי ככ מה לומר' כמו שכתבת בתגובה לפני..
כאן הסברת למה, כך שזה לא מתפרש כ'אין לי מה לומר כי הוא מעאפן אלא כי אנחנו לא חברים קרובים'

ועכשיו-
הייתי מנסה לתפוס אותו לשיחה קצרה על מה הוא מחפש, מה חשוב לו.

ולגבי האופי שלו, כמו שכבר אמרו פה- לשבת ולנסות לכתוב את הדברים. אפשר לחשוב מה השורש של התלונות שלו (אולי, חשוב לו שהדברים יהיו עשויים עד הסוף .. אח משו בסגנון.) כמובן, לא לסלף את המציאות. אלא להגיד את זה במקום שהצד השני יוכל להחליט אם זה מהותי לו או לא..
אולי לנסות לשאול אותו גם איזה מספר נוסף הוא מביא לבירורים? ואז לנסות לפשט את הדברים איתו.. או בכללי, בטוח אתה רואה אותו מדבר עם אנשים אחרים בישיבה , אז לתפוס אחד מהם ולשאול אותו- תגיד, מה הכי תופס אותך ב×...

זה משימה הבירורים, והלוואי ונוכל להיות שליחים לדברים טובים ומשמחים
בהצלחה

יפיפיה ונכון!!

 

תודה

כל כך אמיתי נכון ומדוייק

שבאמת נדע לשים את המשקל הנכון על הפנימיות והחיצוניות בלי להתבלבל מכל הרעשים מסביב

כל כך עצוב... אנשים אפילו לא יודעים מה הם מפסידים

יא-כ
כא-ל
לא-מ
מא-נ
נא-ס
סא-ע
עא-פ
פא-צ
קא-קיב
קיט-קכא
קלא-קמ
קמא-קנ ויהי רצון

נא-ס
סא-ע
עא-פ
פא-צ
קא-קיב
קיט-קכא

קיט-קכא

לא שמתי לב

מן הסתם זה תלוי בגיל ובמצב של האשה.

 

בחורה שרוצה לצאת בגיל 18, לא תחשוב על בחור בן 19 שהוא לא מספיק בוגר או בשל בשביל להתחתן. מי שרוצה לצאת בגיל 25, כנראה לא תקבל בהתלהבות הצעה על בחור בן 21, ותחשוב שהוא עדיין לא בוגר מספיק (או שמא כן בוגר בשביל להתחתן בכלליות, רק לא מספיק בוגר "בשבילי").

אני חושבת שלא הייתי יוצאת עם מישהו מתחת לגיל 21...
כן, מינימום 21, וגם זה לפעמים מוקדם לדעתי.
ו @פשוט אני.. , אני ספציפית נחשבת צעירה, ועדיין אני חושבת שבחור בן 19, 20 הוא ממש צעיר, ולא הייתי יוצאת איתו, גם אם אני בגיל כזה.. לדעתי זה שונה בין בנים לבנות..
זוהי דעתי🙂

אישית אני מתלבט על איפה זה נמצא כשזה לדעתי כנראה איפשהו בין 20 ל22.

אצל בנות לפחות בציבור שלנו מאחרי השמינית - סוף שירות זה לגיטימי לגמרי ומובן וסביר, ומדבר על סיטואציה כזו כמובן.
לדוג' בת 18-20

זה לגיטימי להתחתן בכל גיל שבו זה מותר, ושאלת הבגרות היא אינדיבידואלית.
לא הייתי יוצא עם מישהי למטרת חתונה כשהיא בת 18, גם אם למישהו אחר זה יכול להתאים.
נכון, היא בוגרת והכל, אבל בגיל 20 היא תהיה יותר בוגרת, ובגיל 25 תהיה עוד יותר בוגרת, ובגיל 30 תהיה עוד בוגרת.
כל אחד צריך להחליט בהתאם לגיל שלו, לבגרות שלו, ולבגרות שהוא מצפה לה מבת הזוג שלו.

והכי חשוב, לזכור שבסוף הכל סטטיסטיקה, ברור שיש מקרים שבהם בת 18 תהיה יותר בוגרת מבת 25.

עוד שני דברים שצריך לקחת בחשבון:
א. אצל דתיים, אחוז הגירושין עולה משמעותית כאשר מתחתנים לפני גיל 20.* לעומת זאת, אחרי גיל 20 אחוז הגירושין נמוך יחסית.
ב. הגיל שבו אנשים משתנים הכי הרבה, הוא 18-22 בערך. בדיוק בטווח הזה יש המון חבר'ה שיוצאים בשאלה, משנים עמדות פוליטיות, משנים את התפיסות שלהם על 1,001 דברים (זה כתוב בספר ''היוצאים'',ספר שחקר את תופעת היציאה בשאלה על פני מאות עמודים).

*https://www.kipa.co.il/amp/906163

שוב מזכיר:
בסופו של דבר אנחנו עוסקים בבני אדם, ולא בסטטיסטיקה. כל בן אדם הוא אינדיבידואל, והוא שונה מאנשים אחרים. כמו כן מה שלא מתאים לאדם אחד, יכול להתאים כמו כפפה ליד של האדם השני.

אני התחלתי לצאת בגיל 18 וחצי ולא רציתי בחור פחות מ21 בגדול...
אני חושבת שיש ההבדל בבגרות בגילאים הנ"ל בין בנים לבנות וזה לגיטימי.
באמת התחתנתי עם בחור שגדול ממני ב6 שנים

חוץ ממקרים נדירים

חייל הכי שווה

לקראת גיל 22 הייתי שוקלת את ההצעה ברצינות.
גם הרב אליקים לבנון מנחה לבחורים לא לצאת לפני שיעור ד

סליחה שאני מוזרה כזאת ולא יפריע לי לצאת עם שיעור א למרות שהם קטנים ממני במלא

לצאת בגיל 19

ולא רציתי בחורים בני פחות מ21

נראה לי צעיר מדי בשביל בנים, וגם בנים שיוצאים בגיל הזה בד"כ פחות יהיו בסגנון שלי.

גיל 23 זה נשמע הכי טוב, גיל 22 זה לא כזה נורא...

כל ההנחות העובדתיות שלה מוטלות בספק

 

כל המסקנות שלה לגבי איך כדאי לנהוג - נכונות בכל מקרה.

 

מי שזה מועיל לו, טוב מאד. מי שלא, כנראה יפסיק לקרוא דברים כאלה

 

דעה שמישהו כתב שנכונה לכולם... אף אחד חוץ מהקב''ה הוא לא 'חכם הרזים'.
ברור ומובן מאליו, שמי שלא יועיל לו- זה לא בשבילו.. ;)

אם אכתוב "נתתי כסף לצדקה ולכן לא פספסתי את האוטובוס, חשוב לתת צדקה", 

 

המסקנה נכונה

 

ההנחה לא מוכחת

 

יש כאלה שאם הם יקראו סיפור כזה, זה יגרום להם לתת צדקה במידה הנכונה - וזה טוב

 

יש כאלה שזה יגרום להם לתת יותר מדי, או לא ישפיע - להם זה רע או מיותר

 

 

אבל גם צריך לשים לב שהמסקנה הבערך יחידה שכותבת המאמר כתבה היא:

"דייט ראשון מוצלח מעיד בעיקר על כך שהיה דייט ראשון מוצלח.
מעבר לזה, כל התשובות נכונות"

לדעתי האישית אמירה מאוד נכונה.
אבל מעניינת אותי כמובן דעתכם

תהיו מוכנים לעשות עבודה זוגית ולהשקיע, אל תקבלו דברים כמובנים מאליהם, אל תהיו שטחיים, אל תשפטו את החכמה של האדם לפי ההשכלה שלו ואת האופי לפי המראה וכו'.

ותנסי להבין בין השורות מה מושך אותו להמשיך את הקשר.
הוא מחמיא לך לפעמים? מוקיר לך תודה?

אתם עושים עוד משהו חוץ מלבלות ביחד?

ישלכם אותו 'ראש'?

כי אולי את רק חושבת ככה.
ובעצם זה לא נכון

(או במילים אחרות: הסבר על המוח הגברי...)

 

היופי הנשי לא גורם לגבר רק לרצות להסתכל וליהנות, אלא גם עשוי להשפיע עמוקות על כל התפיסה כלפי אותה אשה שזכתה ביופי הזה.

יכול להיות שמכיוון שאת יפה מאוד בעייני הבחור, יותר קל לו (עם או בלי שהוא מודע בכך) להרגיש כלפייך רגשות רומנטיים, להעצים במוחו את כל התכונות הטובות שיש בך והוא מתחבר אליהן, "לטאטא" ממוחו את הצדדים שפחות מתאימים לו (אם יש כאלה), ובקיצור- להתנהג כמו גבר מאוהב.

 

אם ניקח דוגמה קיצונית, אז אני לא חושב שהוא היה מתאהב בך ורוצה לחיות איתך אם היית מאוד טיפשה/שטחית/מוזרה בעיניו, גם אם היית האדם היפה ביותר שהוא פגש בחייו. הוא כן היה עשוי ליהנות מיופייך, אבל לא מספיק בשביל לרצות להתחתן אתך.

 

לסיכום,

אם הוא רוצה אותך - זה כנראה בזכות מי שאת, בזכות התכונות והאופי שלך, בזכות זה שהוא חושב שאת מתאימה לו ותהפכי אותו לאדם מאושר.

יכול להיות שהיופי שלך עזר לרגשות שלו להגיע יותר מהר, אבל הוא (היופי) לא היה יכול ליצור אותם יש מאין.

 

בהצלחה

 

תסמכי עליו שהוא לא ישאר אם אין יופי פנימי
ולפעמים יופי מרתיע וגורם להם לברוח

יש בנים נורא שטחיים,
ולצערי כבר שמעתי סיפורים קשים..

סתם😁

ובהקשר לפותחת, חושב שהרבה ממה שאתה, מצביע על מה יכול להיות זה שאיתך..

אין עניין להישאר אם אין עומק

ראו בחורה מרשימה, חיזרו אחריה,
התחתנו,
והתגרשו אחרי זמן קצר.

מדובר גם על בנות ממש חכמות וצדיקות.

אבל מדובר בבחורים תורניים?

את הבחורים לא הכרתי..
מצד אחד, ההערה שלך לגמרי במקום.
מצד שני, זה יכול לסובב גם בחורים תורניים,
לא אם היא גויה דוגמנית,
אלא היא ממש מרשימה ודי מתאימה אבל תכל'ס לא.

שלא נדע.
אני דווקא חוששת ממקרה הפוך..

ב"ה הן במקום טוב יותר היום,
להיות תקוע בנישואין כאלה זה אסון..
(כלומר או לעבוד ולהילחם או, חלילה, לסיים).

מז"א המקרה ההפוך?

שבחור אחרי נישואין יגיד לי שהוא לא נמשך אלי..

לא יודע, כמה שאני מודע למגבלות החיצוניות שלי,
אין לי חשש כזה.
אולי כי אני גבר,
ואולי כי אני חי בסרט..

לך זה לא יקרה...


לבדיחה לגמרי, חלילה לא לקחת אישי...

שלאף אחד זה לא יקרה

"על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא",
להתפלל לבהירות הדעת,
להתמקד במה שבאמת חשוב...

רק להוסיף שיש גם חשיבות לדמיון נכון. מדמה דקדושה. הוא נותן כח לפעול. רק צריך לראות אותו ככלי ולא להשתקע בתוכו.

בדיחה

אחרת זה מתיש ומתסכל.

למשל נסיון לנבא זרימה בשיחה מופרך

אף אחד לא מכחיש שעדיין "יש מדי פעם" דייטים שלא מגיעים לחתונה..

אבל לפחות חוסכים כמה דייטים מיותרים

 

ועוד, למה חילונים וחרדים לא מבררים מראש כמה חברות יש לבחורה?

 

הם מבינים שאין לזה ולזוגיות שום קשר

בנאדם לא יכול להיפגש עם כל כמות ההצעות שמציעים לו.

אז כן, מה שבבירור ניכר כאין סיכוי - מורידים.

וחרדים מבררים הדק היטב גם על ענייני אופי, תהיה בטוח.

לקחו את השטחיות של העולם החילוני בנושא חיצוניות ושל העולם החרדי בנושא רקע משפחתי, ונהיתה שטחיות בנושא האופי.

תיוגים וציונים, כמו שם כך אצלנו. רק החלפנו נושא.

אני לא יודע במה נתקלת, אבל בבירורים  שאני פגשתי זה ממש לא שטחי ומרודד.

ויש מספיק דברים שניתן להבין מראש.

רק כדי להבין שהבנתי אותך נכון..

אנשים שונים ממסגרים בן אדם במשבצת שונה. לכל אחד יש נקודת מבט שונה.

מי שבעינייך הוא אדם חברותי מאוד יכול להראות שונה מאוד בעיניי מישהו אחר, שמכיר אותו במקומות אחרים.

 

רוצים לשמוע את הנקודות מבט של החבר/רב וכו' על האדם
בגלל זה גם לא מבררים אצל אדם אחד
כמו שאמרת לכל אחד נקו' מבט שונה וחשוב לשמוע שתיים לפחות כדי להיות יותר מדויקים.

עצם זה שיש נקו' מבט שונות לא אמור לפסול את הבירורים. זה עדיין חשוב פשוט צריך לשים לב לא להתקבע.

זה יכול לחסוך דייטים עם אנשים שלא יתאימו

אבל המון המון דברים כן!

ממש מרגישים את תחושותייך כשקוראים אותו
התעייפתי!

גם אנחנו מותשות מדייטים ולא תמיד יש כח לברר, ובכל זאת - עושים את המאמץ כי אני לא אסחוב ולא אסחב לדייט כשיש אופציה לדעת מראש שהוא מיותר.
כמה פעמים המציע הוא גם החבר הכי טוב שלך וגם החבר הכי טוב שלה? שואף לאפס, נכון. אז איך אפשר מכמה מילים של מי שהציע להחליט שזה שווה פגישה? באמת אתה רוצה להפגש עם המון בנות ישראל עד שתמצא?
מבחינתי לברר זה לא אומר לעשות שב"כ על הבחור/ה, אלא לברר דברים ונקודות שמהותיים לך וחשובים והם קו אדום ובלעדיהם או איתם, פשוט אין בשביל מה להפגש וחבל על ההשקעה של שנינו.
ועוד משהו, לפעמים מטרת הבירורים היא גם להגביר את החשק. לשמוע דברים טובים על הבחור מגביר את הרצון להפגש איתו, וממילא מגיעים לדייט יותר אופטימיים

גילוי נאות, שנים שאין לי חמש הצעות בשבוע,
אבל הייתי צעיר ויפה פעם, אז מכיר את המצב..

מבולבלים? גם אנחנו..

גברים יותר חזקים והחלטיים בקבלת החלטות, פחות פקפוקים וחרדות מפני הלא ידוע בעתיד.

שהבת רוצה טבעת יותר ממה שהגבר רוצה להתחייב.

כאן בפורומים יש לא מעט התלבטויות של בנות - מתייעצות ומתלבטות ושואלות איך ידעתן/ם שזה זה זה. איך ידעתן להחליט שהבחירה נכונה.

בנים לדעתי לא מתלבטים כל כך הרבה. חותכים יותר מהר, לכאן או לכאן.

זה בגלל שבעולם החילוני גבר מקבל את כל הסיפוקים שלו גם בלי טבעת. למה שיהיה לו רצון כל שהוא להתחייב?
לאישה לעומת זאת יש לרב צורך עמוק יותר למשפחה ותחושת שייכות מובטחת (ואל אישך תשוקתך)
לעומת העולם הדתי בו גם לגברים וגם לנשים יש אינטרס חזק להתחתן. פה הדברים שונים ולגברים על פי רב קל יותר להחליט. הם ענייניים יותר.

הן יותר עמוקות ובלחיות לרוב

ב. דעתי הלא רלוונטית היא שזה תלוי באופי ולא במין.

כמעט כל השאלות בפורום עונות על ההגדרה שלך בסעיף א

בניגוד לשאלות כמו "מה את/ה מעדיפ/ה" שיוצרות פחות או יותר סקר. כל אחד יודע לספר רק על עצמו.

 

אני מניח שאת מתכוונת לנקודה אחרת, ששאלה כזו לא משנה כי בסופו של דבר אין מה להשליך מאחד על השני או אפילו מהרוב על הפרט כי כל מקרה לגופו. שגם זה נכון.

שאלה שעלתה מתוך שיחה עם כמה חברות, ומעניין אותי לשמוע מה אנשים חושבים או מרגישים.

ברור שאי אפשר להשליך את זה באופן חד משמעי על כל הגברים/כל הנשים, וברור שיש לאופי תפקיד משמעותי.

אני חושב שהדעה הנפוצה יותר היא שבנים ממהרים יותר

 

אבל שמעתי גם אנשים שחושבים הפוך

צריך להיות רגיש לסיטואציה ולפעול בהתאם, בין אם אתה ה'ממהר' ובין אם אתה השני...

לרוב הם פחות מתלבטים בלבטים של הבנות
(הם קוראים פתק רק פעם אחת, למשל).

מצד שני, בעולם החילוני נשים רוצות חתונה יותר מגברים, שמפחדים ממחויבות.
מצד שלישי, בעולם הדתי יש לגברים יצר שהם צריכים להתחתן כדי לבטא אותו בכשרות. כיוון שאצל גבר זה יותר מיידי, הוא ידחוף מהר יותר לשם.

גילוי נאות: אצלי כיום זה לא ככה, מסיבות כאלה ואחרות.

בנוגע לצד השלישי, אני רואה את זה אחרת...

 

לדעתי הדחף המיני של גברים לא מוביל אותם באופן ישיר להחלטה להתחתן, אלא באופן עקיף:

 

יש דחף מיני->יש משיכה מינית חזקה->מתאהבים יותר מהר במושא המשיכה->רוצים להתחתן.

 

זה לא רק הבדל טכני, אלא מהותי:

בסופו של דבר, ההחלטה להתחתן מגיעה מתוך התאהבות ולא מתוך רצון לקיים יחסי מין.

 

כלומר זה יותר מורכב מאיך שהצגתי,
ולא כ"כ נקי כמו שאתה הצגת..

כלומר בהיעדר הבעות פנים וטון דיבור, אין לי דרך לדעת האם המילים "אה, ברור" נאמרו בטון רציני או בטון מלגלג.

לא לגלגתי, חלילה.
אתה אדם נבון שמוסיף לכולנו,
ומעורר השראה ברבים.
אשריך ממש!

לרוב אני כזה, ולפעמים זה מלחיץ את הבנות...

בד"כ בנים

אין לי מושג תלוי בבן אדם