מאמר שמצאתי. ולדעתי הוא מעורר הרבה מחשבה. כותבת המאמר: חיה מאיר- ארגון ישפה
מוזמנים כמובן להביע דעה.
(הקישור למטה)
מה מידת הניבוי של דייט ראשון מוצלח לקשר מוצלח?
גבוהה/ בינונית/ נמוכה/ אין קשר/ כל התשובות נכונות
דייט ראשון מוצלח מעיד בעיקר על כך שהיה דייט ראשון מוצלח.
מעבר לזה, כל התשובות נכונות.
רבים יספרו לנו, איך מהרגע הראשון היה "קליק", והתחושה העזה של "זאת הפעם...", וב"ה הם ממשיכים לספר על כך לחבריהם ולילדיהם ומאחלים להם שגם להם יקרה אותו דבר.
יש את אלו שחזרו בתחושת הצלחה מרוממת, והתברר להם שהשותפים לדייט חוו משהו אחר. אחרים יספרו לנו איך התקווה הגדולה שהתחילה ב"וווואו" גדול התפוגגה בהמשך, איך חלחלה האכזבה ונחתה נחיתה כואבת.
בצדם נמצא גם את חבריהם, שיודו כי הדייט ראשון היה בינוני, לא משהו, (אפילו מי שיגדיר אותו כ"קטסטרופאלי" ) – והיום נשואים לבני הזוג אותם פגשו, בשמחה ובטוב.
אם כן, עד כמה טביעת העין הראשונה משמעותית לסיכוי גבוה לקשר מתמשך?
בדייט ראשון מוצלח, פועלות מלבד העובדות גם השלכות לא מעטות:
*אנחנו מייחסים לאנשים בעלי חיצוניות נאה תכונות אופי חיוביות;
*אנחנו מייחסים לאנשים בעלי השכלה גבוהה חכמה, בינה ודרך ארץ;
*אנחנו מצפים מבעלי חוש הומור שיהיו גם בעלי רוח טובה; וכן הלאה...
- יכול להיות שהם אכן כאלה, אבל גם יכול להיות שלא.
בתסריט האחד, ההשפעה הראשונה של השלכות אלו היא עלינו: אנו באים בלב פתוח ובעין טובה לפגישה הבאה, נוטים להבין את דברי זולתנו באופן חיובי, סובלניים וסלחנים מעבר למקובל אצלנו. אנחנו מוכנים להשקיע יותר, להתמסר בקלות, להיפתח – ונכונות זו מאפשרת קשר מתמשך. לעיתים מתקיים כאן העיקרון של "נבואה שמגשימה את עצמה", כשבן/בת הזוג נענים לציפיות שלנו והצדדים החיוביים שלהם - וגם שלנו - מתעצמים במפגש. כשעולים פערים בקשר כזה, מאפשרים התנופה ההתחלתית והרצון הטוב לגשר עליהם: שני בני הזוג אינם רוצים לוותר בקלות על השפע שמצאו זה בזו, ומשקיעים מאמץ לגישור על הפערים. במקום הזה מתגבשת זוגיות בוגרת, משקיעה, מתמודדת ומוכנה לאהוב באמת.
בתסריט השני, עשויה להיות התפקחות לא נעימה: ההתלהבות הראשונה מפנה את מקומה לאכזבה, הדמות המועצמת שבה לממדיה הטבעיים, הזולת מתגלה כישות בעלת חולשות, והחלום מפנה את מקומו להכרה מציאותית שמשהו טוב לא יצמח כאן.
איך מתפתחים הסיפורים האחרים, שלא התחילו בהצלחה גורפת?
בסיפורים האחרים, שהתחילו בינוני או למטה מזה, בני הזוג באו מלכתחילה בלב פתוח ועין טובה. על אף החוויה הראשונה הלא-מרוממת הם היו מוכנים לתת הזדמנות שנייה, לעצמם ולזולתם. אולי בגלל שהיה נעים (גם אם לא "מעיף"), אולי כי שמעו דברים טובים ורצו לחפש אותם ולמצוא לפני שיוותרו בקלות; אולי כי היה משהו שעורר בהם רצון לתת סיכוי, אולי כי הרגישו שלא מיצו מה שניתן למצות לפני שמחליטים בשלילה. הנכונות שלהם להתנסות שוב אפשרה למרכיבים נוספים באישיותו של הזולת לבוא לידי ביטוי – מרכיבים שאולי פחות בולטים במבט ראשון, אולי נטולי כריזמה, אבל איכותיים ומשמעותיים לחיים משותפים.
לפני שנספר לחברינו או לילדינו על הדייט הראשון המוצלח, שהוביל לחיים טובים ומאושרים, ונעורר בהם ציפיות למפגש המכונן שלהם בבוא היום, חשוב שנכין אותם גם לאפשרויות האחרות.
בת הקול, שמכריזה על הזיווגים, נשמעת לעיתים בקול רם, ולעיתים בקול דממה דקה. כדאי להיות קשובים גם לצליליה העדינים, שלוקח זמן רב יותר לקלוט אותם...
http://www.bogreytsava.co.il/%D7%91%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9A-%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A-5-1.html
)
