בוגר ישיבת הסדר בסגנון של מצפה, קרנ"ש, עלי..?
משועמם ומרגיש בודד מהקורונה??
יאללה דבר איתי!!
בוגר ישיבת הסדר בסגנון של מצפה, קרנ"ש, עלי..?
משועמם ומרגיש בודד מהקורונה??
יאללה דבר איתי!!
סקרונייי
צוחקת כן? ממש לא משנה העדה
רקשאלה![]()
חשבתי שמישהו מחפש פה חברותא או משהו
חחחח מצחיקולית!
בZOOM?
נראה לי לא שייך
בכל מקרה שאלתם אחרי שזה כבר היה
אברר עבורכם לפעם הבאה

אורות הכתובה
לב אוהבכיף לקרוא.. תמשיך (אם באלך)


אני קצת יודעת כמה שזה קשה
גם לי היה סיפור דומה שניסיתי לחזור וזה... והוא לא רצה
תנסי להמשיך הלאה
זה בהחלט מעודד.
בהחלט יכול להיות שכדאי לך לעבור תהליך של פרידה
לדמיין איך את מודה לו על מה שקיבלת ממנו
ואומרת להתראות
ורואה את עצמך בלעדיו יומיום
לדמיין את הרגע הזה הרבה פעמים
עד שהוא יהיה טבעי לך
ויפסיק להכאיב כ"כ
לרוב לא מגיבה פה אבל ככ חשוב לי להגיד לך וראיתי שלא התייחסו לנקודה הזו.
בכלל בכלל לא מחייב שאם לא היית מעלה את כל ההתלבטויות אז הייתם מתחתנים כי הוא הרי היה בעניין בהתחלה. זה תופעה ממש הגיונית שכשאת החלטת שכן הוא נרתע ודיברתי פעם עם חברה שקראה לזה -אפקט הנדנדה. אם אני עוד לא בטוחה אז זה דווקא גורם לו לקחת צעד קדימה כי הוא לא לוקח סיכון פה, זה לא יגרום עדיין לחתונה ושינוי חיים וכל הפחדים שנוספים לזה כי הרי את לא בעניין. אבל כשאת לקחת צעד קדימה זה פתאום רציני אז כמאמר רב' עידן רייכל - על כל אחד שעולה יש אחד שיורד. כמובן שזה לא מחייב כי ישתבח שמו אנשים מתחתנים ושנזכה במהרה לבצאתי לקראתך לקראתי מצאתיך, אבל לגמרי תשתחררי את המה היה קורה אם.. ואם זה יכול לעזור לך לשחרר אז שתדעי שזו אכן תופעה קיימת ושה' סובב כך את הדברים אז איזה כיף שאת יכולה לסמוך עליו ולהתקרב בקרוב ממש לחתן המיועד בעז"ה. כל צעד מקרב אותנו...

לא יודע אם זה עוזר או מחזק אבל אחי, אנחנו איתך!! לפחות בלב!!!

חידושמאחלת לך לזכות בקרוב
(אממ
והתלבטתי אם להוסיף,
אז בסוגרריים בהסגר:
אולי כדאי למצוא עוד משהו שאת רוצה, בנתיים?
אני מבינה כ''כ את הרצון הזה להתחתן, ואתמול.
ואני מתלבטת אם לנסות לרצות פחות, זה טוב.
אולי לא לרצות פחות,
אלא פשוט לא לרצות רק
לרצות גם להתחתן, וגם להצליח בלימודים, וגם למצוא עבודה, וגם להצליח לבשל אורז, וגם לצבוע את החדר, וגם ללמוד לנגן
|סוגר הסגר סוגריים|)
ואתם בשלב ההתחלתי של ההיכרות (פגישה 2/3), כשהכל טרי ובקושי מכירים את הצד השני,
ובחרתם לנסות להמשיך את הקשר למרות שאין אפשרות לראות אחד את השני-
איך אתם מתמודדים עם זה? (חוץ מהחלק הטכני שאפשר לראות אחד את השני דרך ZOOM)
איך אפשר ליצור שיח כמה שיותר כנה ואמיתי למרות שלא רואים אחד את השני?
כמה זמן הייתם נותנים לזה להימשך ככה- בטכנולוגיה ולא פנים מול פנים?
מה עוד אפשר לעשות במצב כזה??![]()
רעיונות יתקבלו בברכה ושיתופים שלכם איך אתם מתמודדים עם זה...
אנחנו בתקופה ענקית ומיוחדת
עם אנרגיות מיוחדות של נתינה וערבות הדדית
תסמוך על הקב"ה שבאנרגיות המיוחדות האלו הוא יעזור לכם לבנות קשר
בצורה קצת שונה
תחשבו מחוץ לקופ' איך לעשות דברים שיניעו את הדייט בטוב,
אולי ללמוד יחד, אולי משחק קלפים. אולי רעיונות אחרים שפותחים.
והוצאתי על הנושא המדובר והבוער הזה סרטון, מצרפת לכם
גם בגמרא וגם במכילתא מדובר על בגדים.
וחשוב לזכור שהיום ב"ה המציאות שונה מאוד - הגבר לא הבעלים הבלעדי של הרכוש ולא קונה לאשה את הצרכים הבסיסיים שלה אלא היא בעצמה. אבל בלי קשר - מתנות זה תמיד טוב וכש''כ בחג.
אלא לגמרא ולמכילתא.
ל'תרגום יונתן' לא התייחסתי כי כמו שבטח זכור לך שכתבתי כאן כמה פעמים - המקור שלו מאוחר ומפוקפק.
דיברתי רק על הגמרא והמכילתא.
(אגב, גם בשו''ע שציטטת מדובר על 'תכשיטים' במשמעות של ביגוד ואיפור ולא במשמעות שלנו, אבל לא נתקטנן)
לענ''ד להלכה לא צריך לקנות לה כלום, הרי היום כל הנשים הן בחזקת 'מעשה ידיה' והן קונות לעצמן.
כן כדאי לקנות לה מתנות (ולכן מן הסתם עדיף תכשיטים מאשר בגדים), כמו שגם כדאי שהיא תקנה לבעלה, וכל המרבה הרי זה משובח.
נפש חיה.מצד שני זה הורס את ההפתעה 
הפתרון: פתק החלפה. ועם הזמן לומדים את הטעם אחד של השני.
אבל זה אינדיבידואלי - יש כאלה שאוהבים הפתעות ויש כאלה שמעדיפים מתנה שהם בחרו. החכמה היא לא לתת מה שאנחנו היינו רוצים לקבל ו/או לתת (לאלו שאוהבים להפתיע
) אלא מה שיותר ישמח את השני.
לא נכון לומר שבכל מצב ראוי לקיים את הפסוק כפשוטו, לא סתם חז''ל איפשרו לאישה לוותר על ה'זכות' הזו ולהתפרנס ממעשה ידיה.
וזה לא בגלל שהפסוק לא נכון חלילה, אלא שהוא דיבר על מציאות שבה האישה תלויה בבעל וחסרת עצמאות - ברור שאם היא באמת במצב כזה על הבעל יש אחריות לספק לה מה שהיא צריכה כלשון הפסוק, אבל יותר טוב שלא תהיה במצב הזה מלכתחילה.
זה כמו שלא נכון לקיים את הפסוק "לא תעבוד בו עבודת עבד" - לא כי זה לא נכון שאסור להעביד יהודי בפרך, אלא כי ראוי שמלכתחילה לא יהיה עבד. אבל במציאות שבה התורה דיברה אז כמובן שהציווי בפסוק הוא הבסיס המחייב.
נ"ב
היום ההתייחסות לציווי הזה ע''פ פשט הפסוק לפעמים אבסורדית במיוחד כשיש מגזרים שלמים שלא רק ששני בני הזוג עובדים אלא שהמפרנסת היחידה בבית היא האישה.
על דרך חידוד עלה לי עכשיו שמעניין ש"שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ" בהגייה אשכנזית (חרדית) נקרא כמו "שארו כסותו ועונתו" ודוק' 
בוא נעשה סדר;
מבחינה הלכתית:
לגבי שארה וכסותה - כבר חז''ל איפשרו את השיוויון בתקנת 'מעשה ידיה' שתוכל להתפרנס בעצמה ולוותר על ה'זכויות' הנ''ל.
לגבי עונתה - החיוב מדאורייתא כמו בשאר החיובים הוא על הגבר, אבל גם מצד האישה חז''ל תיקנו את דין מורדת. כלומר שבפועל ישנו שיוויון בהלכה (כמובן שיש הבדל בין שני הדינים, אבל הרעיון זהה).
מבחינה רעיונית:
מאחורי שלושת החובות העיקרון של התורה הוא להגן על זכויות האישה בגלל היותה חלשה ותלויה לחלוטין בבעלה כלכלית פיזית ונפשית, חז''ל עשו עוד תקנות באותה מטרה של שמירה על זכויות (הן תוספת לזכויות האישה כמו כתובה מצד אחד ואפשרות לעצמאות כלכלית מצד שני, והן איזון בשמירה על זכויות הגבר כמו דין מורדת) אבל גם הן בהתאם למצב בתקופתם של חז''ל בה הגבר היה השליט בבית והאישה כפופה לו.
היום ב"ה יש שיוויון בפועל בכל העניינים, ולכן אין סיבה ואין צורך לחזק את אחד הצדדים כנגד השני שהוא בעל הכוח כי כבר אין חוסר איזון.
השאלה לגבי זכויות לא תלויה בזה.
אתה לוקח את הדיון למחוזות שלא שייכים אליו.
אתה באמת חושב שהגבר צריך לשלוט בכל הרכוש והאישה תהיה תלויה ברצונו?
אתה חושב שיותר טוב שהכל יהיה תלוי בגבר לגבי האישות מאשר שתהיה הדדיות והרמוניה?
מה התשובה שלך לשאלות ששאלתי?
בוא קודם נראה על מה אנחנו מדברים, אח''כ נחליט איך קוראים לזה.
ומה שכן ענית לא קשור לנושא עליו דיברנו. אבל לא משנה.
ליקוטי מוהרן תורה א:
(תהלים קיט)אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ, הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה':
דַּע כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה נִתְקַבְּלִים כָּל הַתְּפִלּוֹת וְכָל הַבַּקָּשׁוֹת שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים, וְהַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִתְעַלֶּה וְנִתְרוֹמֵם בִּפְנֵי כָּל מִי שֶׁצְּרִיכִין, הֵן בְּרוּחָנִי הֵן בְּגַשְׁמִי; כִּי עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חֵן וַחֲשִׁיבוּת הָאֲמִיתִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל נָפַל, כִּי עַכְשָׁו עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת וְהַחֵן הוּא אֶצְלָם. אֲבָל עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה נִתְעַלֶּה הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת (משלי ה): אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן, שֶׁמַּעֲלָה חֵן עַל לוֹמְדֶיהָ (ערובין נד), וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַבְּלִין כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת:
כִּי אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי צָרִיךְ תָּמִיד לְהִסְתַּכֵּל בְּהַשֵּׂכֶל שֶׁל כָּל דָּבָר, וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא אוֹר גָּדוֹל, וּמֵאִיר לוֹ בְּכָל דְּרָכָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ח): חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו. וְזֶה בְּחִינַת יַעֲקֹב, כִּי יַעֲקֹב זָכָה לַבְּכוֹרָה, שֶׁהוּא רֵאשִׁית, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה (תיקונים תיקון יד, זהר משפטים קכא), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיא): רֵאשִׁית חָכְמָה. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית כז): וַיַּעַקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם, וְתַרְגּוּם אוּנְקֵלוּס: וְחַכְּמַנִי. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא מֵאִיר לוֹ בְּכָל דְּרָכָיו כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ. וְזֶה בְּחִינַת (משלי ד): וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם. וְזֶה בְּחִינַת חֵית, לְשׁוֹן חִיּוּת, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'.
אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאוֹר הַשֵּׂכֶל גָּדוֹל מְאֹד, אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֵלָיו כִּי אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת נוּן שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים עב): לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: לְשׁוֹן מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת לְבָנָה, כִּי הַלְּבָנָה אֵין לָהּ אוֹר מֵעַצְמָהּ כִּי אִם מַה שֶּׁמְּקַבֶּלֶת מֵהַשֶּׁמֶשׁ (זוהר ויחי דף רלח. ודף רמט). וְזֶהוּ בְּחִינַת מַלְכוּת, דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמָהּ כְּלוּם, אֶלָּא מַה שֶּׁמְקַבֶּלֶת מִן הַחֵית, שֶׁהִיא בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ כַּנַּ"ל, וְנַעֲשֶׂה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה.
אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה וְהַחִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, זֶה בְּחִינַת עֵשָׂו שֶׁבִּזָה אֶת הַבְּכוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כה): וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכוֹרָה, דְּהַיְנוּ הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל, בְּחִינַת (משלי יח): לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה כִּי אִם בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ[ח]. וְזֶה בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, בְּחִינַת לְבָנָה דְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר (ישעיהו כד): וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וְכוּ'.
וְזֶה בְּחִינַת יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע, כִּי הַיֵּצֶר טוֹב נִקְרָא מִסְכֵּן וְחָכָם (קהלת ד), בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲנִיָּה וְדַלָּה דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמָהּ כְּלוּם, כִּי אִם מַה שֶּׁמְּקַבֶּלֶת מֵחָכְמָה. וְיֵצֶר הָרָע נִקְרָא מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל (שׁם), בְּחִינַת מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁאֵינָהּ חֲפֵצָה בְּחָכְמָה וָשֵׂכֶל, בְּחִינַת לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִתֵּן כֹּחַ לִבְחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ה): לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע. וְעַל־יְדֵי מַה נוֹתֵן כֹּחַ לְמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּכֹחַ (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שָׁם: לְעוֹלָם יַרְגִּיז וְכוּ', אִי אָזִיל – מוּטָב, וְאִם לָאו – יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה). וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קדושין ל): אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה, מָשְׁכֵהוּ לְבֵית־ הַמִּדְרָשׁ, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה נוֹתֵן כֹּחַ לְמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה. וַאֲזַי מְקַבֶּלֶת הַמַּלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת נ, חִיּוּת מִן הַחָכְמָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת ח, וְנִתְחַבֵּר וְנִתְקַשֵּׁר הַח וְהַנ, וְנַעֲשֶׂה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וּכְשֶׁזֶּה קָם, זֶה נוֹפֵל*), וַאֲזַי נוֹפֵל וְנִתְבַּטֵּל מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הושע יד): כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה', צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם, וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם. הַיְנוּ עַל־יְדֵי דַּרְכֵי ה', הַיְנוּ הַתּוֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה הַצַּדִּיקִים שֶׁדְּבֵקִים בְּמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, הֵם נִתְחַזְּקִים וּמְקַבְּלִים כֹּחַ עַל־יְדֵי־זֶה. וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם, בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, בְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁנּוֹפֵל וְנִכְנָע עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, כַּנַּ"ל:
וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַבְּלִים כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת, כִּי עִקַּר מַה שֶּׁאֵין נִתְקַבְּלִין הַבַּקָּשׁוֹת הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין לְהַדְּבָרִים חֵן, וְאֵין נִכְנָסִין בַּלֵּב שֶׁל זֶה שֶׁמְּבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ, כְּאִלּוּ אֵין בְּלִבּוֹ מָקוֹם שֶׁיִּכָּנְסוּ הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לְהַמְבַקֵּשׁ חֵן שֶׁיִּכָּנְסוּ הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ שֶׁל זֶה שֶׁמְּבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ; אֲבָל עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַבְּרִין וְנִתְקַשְּׁרִין הַנ וְהַח כַּנַּ"ל וְנַעֲשֶׂה חֵן, וְעַל כֵּן נִקְרֵאת הַתּוֹרָה יַעֲלַת חֵן (משלי ה), וַאֲזַי זוֹכֶה שֶׁדְּבָרָיו הֵם דִּבְרֵי חֵן, וַאֲזַי נִתְקַבְּלִין דְּבָרָיו וּבַקָּשׁוֹתָיו, כְּמוֹ מִי שֶׁמְּדַבֵּר דִּבְרֵי חֵן, שֶׁנִּכְנָסִין הַדְּבָרִים בְּלֵב הַמִּתְבַּקֵּשׁ, דְּהַיְנוּ זֶה שֶׁמְּבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ. וְזֶה בְּחִינַת ת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְחַבְּרוּ וְנִתְקַשְּׁרוּ הַחֵי"ת וְהַנּוּ"ן וְנַעֲשָׂה בְּחִינַת "חֵן", עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת תָּי"ו, שֶׁהוּא לְשׁוֹן חֲקִיקָה וּרְשִׁימָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל ט): וְהִתְוִיתָ תָּו, כִּי עַל־יְדֵי הַחֵן נֶחְקָק וְנִרְשָׁם מָקוֹם בְּלֵב הַמִּתְבַּקֵּשׁ לְקַבֵּל הַבַּקָּשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי הַחֵן נִתְקַבְּלוּ דְּבָרָיו. נִמְצָא, שֶׁבְּחִינַת הַ"חֵן" חָקַק מָקוֹם בְּלֵב זֶה שֶׁמְּבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ דְּבָרָיו בְּלִבּוֹ, וִיקַבֵּל בַּקָשָׁתוֹ, וְהַחֲקִיקָה וּרְשִׁימָה זֶה בְּחִינַת תָּי"ו כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ (קהלת ט): דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים. נַחַת דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת חֵן הַנַּ"ל וְהַת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה אוֹתִיּוֹת נַחַת, וְאָז נִשְׁמָעִים דְּבָרָיו וְנִתְקַבֵּל בַּקָּשָׁתוֹ כַּנַּ"ל:
וְעַל כֵּן יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל, עַל כֵּן זָכָה לְחֵן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לג): כִּי חַנַּנִי אֱלֹקִים וְכוּ'. וְעַל כֵּן בֵּרַךְ אֶת הַשְּׁבָטִים בְּחֵן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן וְכוּ'. וּבִנְיָמִין לֹא הָיָה אָז, וְעַל כֵּן בֵּרְכוֹ יוֹסֵף בְּחֵן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם מג): אֱלֹקִים יָחְנְךָ בְּנִי. וְדַוְקָא יוֹסֵף הָיָה יָכוֹל לְבָרְכוֹ בְּחֵן, כִּי יוֹסֵף הָיָה כָּלוּל בְּיוֹתֵר מִבְּחִינַת יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם לז): אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב־יוֹסֵף, כִּי הוּא הָיָה עִקַּר תּוֹלְדוֹתָיו, כִּי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף כְּחַדָּא חֲשִׁיבֵי. וְעַל כֵּן נֶאֱמַר בְּיוֹסֵף (דברים לג): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. בְּכוֹר הוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שׁוֹרוֹ – לְשׁוֹן הִסְתַּכְּלוּת, כִּי צְרִיכִין לְהִסְתַּכֵּל בְּהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ הָדָר לוֹ, תִּרְגֵּם אוּנְקֶלוּס: זִיו לֵיהּ, לְשׁוֹן אוֹר, כִּי הַשֵּׂכֶל מֵאִיר לוֹ בְּכָל דָּבָר; אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה אֹפֶל וָחֹשֶׁךְ, מֵאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל, כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ שָׁם בְּכָל דָּבָר, וּמְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:
וְזֶה פֵּרוּשׁ מַה שֶּׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָּה (בבא בתרא עג.): הַאי גַּלָּא דְּמַטְבַּע לִסְפִינְתָּא מִתְחַזֵּי כִּי צוּצִיתָא דְּנוּרָא חִוַּרְתָּא בְּרֵישָׁא, וּמְחִינָן לֵיהּ בְּאַלְוָתָא דְּחָקִיק עֲלֵיהּ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה:
גַּלָּא – הוּא הַיֵצֶר הָרָע. דְּמַטְבַּע לִסְפִינְתָּא הוּא הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת, לְשׁוֹן סָפוּן וְחָשׁוּב, כִּי הַיֵּצֶר הָרָע רוֹצֶה לְהַטְבִּיעַ וּלְהַשְׁפִּיל, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה. וּמִתְחַזֵּי כִּי צוּצִיתָא דְּנוּרָא חִוַּרְתָּא בְּרֵישָׁא, כִּי מִתְּחִלָּה הַיֵּצֶר הָרָע מִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּמִצְווֹת וּמַטְעֶה אֶת הָאָדָם כְּאִלּוּ מְסִיתוֹ לַעֲשוֹת מִצְוָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת צוּצִיתָא דְּנוּרָא חִוַּרְתָּא, אֵשׁ לְבָנָה; אַף־עַל־פִּי־כֵן מַלְאָךְ מַזִּיק הוּא. וּמַחִינָן לֵיהּ בְּאַלְוָתָא דְּחָקִיק עָלֵהּ אֶהְיֶה וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַכְנָעָתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר־הָרָע הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וְהַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת וָי"ו, כִּי הַלּוּחוֹת אָרְכָּן וָי"ו וְרָחְבָּן וָי"ו (ב"ב יד.). וְזֶהוּ בְּחִינַת אַלְוָתָא, דְּהַיְנוּ מַקְלוֹת, דְּחָקִיק עָלֵהּ אֶהְיֶה וְכוּ', הַיְנוּ שֵׁמוֹת, בְּחִינַת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת וָי"ו. וְהַוָּי"ו הוּא צוּרַת מַקֵּל, וְהִיא כֻּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא מַכְנִיעַ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֶת הָאָדָם מְשֻׁגָּע מַמָּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בַּעַל־עֲבֵרָה הוּא מְשֻׁגָּע, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ג.): אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ־שְׁטוּת. וּכְמוֹ שֶׁהַמְּשֻׁגָּעִים צְרִיכִים לְהַכּוֹתָם וְלָשׂוּם עֲלֵיהֶם שֵׁמוֹת, כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ הַתּוֹרָה שֶׁעוֹסְקִין הוּא בְּחִינַת מַקְלוֹת וְשֵׁמוֹת, שֶׁבָּזֶה מַכִּין וּמַכְנִיעִין אֶת הַיֵּצֶר הָרָע וּמְגָרְשִׁין מִן הָאָדָם אֶת הַשִּׁגָּעוֹן וְהָרוּחַ שְׁטוּת שֶׁנִּכְנַס בּוֹ, בְּחִינַת וּמְחִינָן לֵיהּ בְּאַלְוָתָא, דְּחָקִיק עָלֵיהּ שֵׁמוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל:
וְזֶהוּ אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ. אַשְׁרֵי לְשׁוֹן הִסְתַּכְּלוּת. תְמִימֵי דָרֶךְ בְּחִינַת (בראשית כה): יַעֲקֹב אִישׁ תָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל. הַיְנוּ לִזְכּוֹת לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב אִישׁ תָּם, זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה. וְזֶהוּ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה', כִּי עַל־יְדֵי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּכֹחַ, עַל־יְדֵי־זֶה נוֹתֵן כֹּחַ לַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת נוּ"ן, לְקַבֵּל מִן הַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֵי"ת, וַאֲזַי נַעֲשֶׂה חֵן, וְנִתְקַבְּלִים דְּבָרָיו כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִתְעַלֶּה הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת נִתְקַבְּלִים:
שזו אחלה דרך לשלב דייט עם קניות לאנשים בבידוד.
אבל תכלס זה לא כדאי בכל אופן...
לובי שלם רק בשבילנו
ישר כח לפקיד שענה לשאלתי - "בטח, אם לא מפריע לכם שריק כאן".
אחרי שעתים יצאנו לספסל כי היה קר בפנים
הלכנו לחיק הטבע
הוא לקח אותי ברכב
פשוט הסתובבנו בעיר, ברחוב.. ישבנו על ספסלים מזדמנים
זמן הזוי קצת לצאת.. אבל עושים מה שאפשר!!
"למענך אלוקינו"
רק שתדעי שלכתוב בפורום של מחפשי נישואין שאלה לנשואים,
זה זה כמו להציע שוקולד לאדם בשרי
כמו לשלוח תמונה של טבע לאדם בבידוד
כמו לכתוב לילה טוב, כשאחרים קמים משנ'ץ.
כמו לכתוב בוקר טוב, כשאחרים הולכים לשנו'ץ.
כמו להשוייץ שהצלחת להפעיל את ZOOM.
כמו להצהיר שאת עובדת חיונית ליד הורים יגעים.
כמו להעלות תמונה של עוגיות, כשכולם ביבי סיטר.
כמו לספר לאנשים עובדים, שאת עכשיו מנקה ת'מטבח לפסח.
כמו להצהיר שיש לך אישור ל101 מטרים מחוץ לבית.
כמו להשוייץ שמשעמם לך, כשאחרים רצים אחרי שיעורים מקוונים,
כמו לספר שאת בעשירון העליון לתלמיד נכשל,
כמו לדבר ברוסית, רק כי אחרים לא מבינים.
כמו לאכול את המילקי האחרון שנשאר, כשאחרים מסתפקים בלבן.
כמו לרקוד עקום ולטעון שהרצפה ישרה,
כמו להתלונן על פקקים, כשאחרים מחכים לתחב'ץ.
כמו להתלונן על הברזה של עוזרת, כשאחרים עושים אקונומיקה לבד
כמו להתלונן שאין לך כוח לדייט, כשאחרים מחכים.
כמו להצהיר שאין לך זמן כי את מאורסת.
ויום אחרי חתונה כאפה, זו אלימות לכל דבר ועניין.
האא,
את יכולה להניח קישור בנשואים טריים. כנראה יש שם כאלה רציניים ויעילים ממני
וסורי שניטפלתי דווקא אלייך.
המון הצלח, הצלחה, הצלחונת, הצלחון. והצלחות!
חשבתי על זה רק אחרי שהלכתי
הכל טוב.
אני ממש לא אחראית על סיווג הודעות כשייכות או לא.
הכתיבה שלי (התכוונה להיות) צינית לגמרי.
מבחינתי, את יכולה לשאול כאן כל מה שעולה על דעתך (גם שאלות שמופנות לנשואים עם שני ילדים ג'ינג'ים, או נשואים שאוהבים להכין מקרוני, או רווקים שאוהבים לשחק שש-בש, נשואות שלחתולה שלהן קוראים לאקי, אנשים שאוהבים סנדביץ' עם קוטג' וגבינה ביחד.)
סורי, אם לא הובנתי,
לדעתי כל התכונות שתראי בדייטים התעצמו בנישואין .
מצד שני , אדם ירא שמיים ועובד על מידותיו בנישואין ישתדל יותר לרצות אותך , ולשמח אותך - כי את אשתו .
בדייטים זה הכל חרטא בקטע הזה , אל תתפעלי ממישו שמביא לך פרחים או מציע לך נישואין עם שטיח אדום פרחים ועל הים.
תחפשי תמיד מי הוא. עזבי את כל החרטה מסביב , כמו ששמים תמונות בוואטסאפ והזוג עדיין לא התחתן , או דברים כאלה... נו את יודעת מה אני מתכוונת
תחפשי מי הוא , האם הוא אחד שיעזור לך כשתהיי גמורה אחרי לידה ורק תרצי לישון ? האם הוא אחד שיסדר איתך את הבית לפסח? האם הוא אחד שעונה על מה שאת מחפשת ? לדוג' - בחור רציונלי/עדין/רגיש ? בואי לדייטים מצד אחד ממוקדת מטרה-לבדוק האם הוא מתאים לך לבעל, ומצד שני חייכנית וחמודה
חחחחח ...
בקיצור- חפשי מי הוא. תראי את המשפחה שלו , תראי אם הוא מכבד את ההורים , תראי איך הוא מדבר לחברים , תראי מה הוא חושב על החיים , תראי מה שחשוב ל ך .
שיהיה לך המון בהצלחה. הלוואי שעזרתי 
ועדיף שלא תיכנסי לפורום נישואים טריים , סתם מלחיץ שם לפעמים...
זה כמו לנסות להשיג מצפן כשכולם אבודים ומתעקשים שהם יודעים את הדרך 
חדשכאןהתגעגעתי לכאן
אם שם הפורום זה "לקראת נישואין וזוגיות" זה שאומר שהשאלות בהקשר הזה אמורות להיות כאן!!!
ואם אנחנו מעוניינים ללמוד, אז מצוין שנשואים יכנסו לכאן ויתרמו מנסיונם.
ככה מגיעים לחקר האמת חברים...
שימו לב, אם אתם נגד לשאול כאלה שאלות ושיכנסו פה נשואים ויענו, אין שום סיבה להיות כאן
אתם יוצרים חממה של דעות מבולבלות. סליחה 
התכוונתי אליהם...
להגיד לה לכתחילה לא לשאול כאן כי זה פוגע ברגשות או מכל סיבה אחרת - זה ממש לא נכון!
בתקופה כזאתי כשכופה על כולנו (חלקנו?) הפסקה, אולי אפשר קצת לדבר על נושא חשוב שלא עוסקים בו.
מה מגדיל את הסיכויים למצוא קשר? להתחתן?
חוץ מכל הקטע שלהפגש וכולי... יש שתי שלב מאוד חשוב שלא תמיד נותנים עליהם את הדעת -
מקור להצעות
הרבה פעמים נובעים המון תיסכולים מדייטים מיותרים או חוסר הצעות.
לא חושב שיש פתרון קסם לדברים הללו אבל הדיבור עליהם הוא מאוד חשוב.
בדר"כ אנשים נמנעים ללכת לאתרי הכירויות או פתרונות אחרים מסיבה אחת - הם עדיין לא עשו את הצעד. חוסר הכרות שיוצר רתיעה.
חברים תעשו את הצעד! תרשמו לכל מיזם שידוכים שנראה לכם רציני, תרשמו לשליש. פנו לשדכניות ועוד תחשבו מחוץ לקופסא.
ומי שכבר עשה הכל שימשיך. מדי יום דברים מתחדשים. מיזמים קמים שדכנים מתגלים.
ממש קשה לעשות את הקפיצה והשינוי משדכנים והצעות ללפנות ישירות.
זה גם נורא מביך וקשה, גם לפנות וגם לכתוב על עצמך
זה נוראי! איך אדם יכול לכתוב על עצמו ככה בחופשיות? זה נגד כל רגש טבעי של צניעות
לכתוב על עצמך כמה תכונות? זה לא באמת שאתה הכי חזק אם אתה כותב שאתה הכי חזק או הכי אסטתי אם אתה כותב על עצמך שאתה אסטתי. זה מראה קצת מה חשוב לך במה אתה מתעסק.
מה שעוזר להתמודד עם הפלטפורמה הזאת להבין שזה לא רציני. אני יכגול לשלוח למישהי הודעה והיא לא תענה לי ולא נורא. אני יכול לכתוב כמה במקביל הודעות ואולי אחת או שתיים יענו זה גם לא נורא.
וגם לרוב תכונות אופי זה אולי מציאות, אבל יש בה גם מחמאה.
לכתוב שאני חברותי, חכם, או טוב לב.
זה לא רק לתאר מציאות, בהרבה מובנים זה גם לכתוב על עצמי דברים טובים.
מעבר לשאלה הבסיסית מי אמר שזה לא רק איך שאני תופס את עצמי,
גם אם יש ידיעה אמיתית שאתה כזה, עדיין יש קושי לכתוב את זה, ובטח שיש מן הצניעות בלא לכתוב את זה.
ואדרבה, אם אתה מסתובב קצת בשליש, תראה שם לא מעט התפתלויות וניסוחים שאנשים מוסיפים לפני שהם כתבו מי ומה הם.
בדיוק בגלל המבוכה הזאת.
לא אומר שזה רע לעשות את זה, ואולי אפילו טוב.
אבל ברור שיש בזה צדדים מעצבנים אם לא בעייתיים
ההתפתלויות לפני יתיאור האופי הם נראות לי לא שייכות.
מסכים שסתם ככה במציאות לא עושים דברים כאלה. אבל כולם יודעים שזה כרטיס וזה מה שכותבים וזה המשחק אז יאללה...
מתי שנכנסים לשידוכים - הנורמות משתנות, ככה אני חושב. זה נכון גם בפגישות ראשונות.
אבל אל תהפוך את זה לדבר פשוט.
בטח שזה לא נורמה שנובעת מנוחות אלא מבאמת משו פנימי
קשה לקפוץ לבריכה, אחרי שכבר קפצת, אתה מסתדר..
אחדד- אני לא מזלזלת חלילה בפלטפורמה הזאת, ואין ספק שיצא ממנה הרבה טוב.
אבל זה נראה לך תקין שהנוסחה שאתה (וכמובן, לא אתה ספציפית. זה עולה מעוד הרבה אנשים, כך שאין ביקורת כלפיך חו"ח)
מביא כאן להתמודדות עם פלטפורמה שהמטרה שלה היא לעזור לאנשים להקים בית, היא לא להתייחס אליה ברצינות, או להתעלם מהודעות שנשלחו אליך, או לשלוח הודעות לכמה אנשים במקביל..?
אז.
מסכימה עם הרעיון הכללי, שהרבה פעמים אנחנו נמנעים מדברים מסוימים (או, בהקשר של פגישות- מפלטפורמות מסוימות) מתוך רתיעה שנובעת מחוסר היכרות, ושיכול להיות ששווה פשוט לנסות.
אבל, בגלל שזה נושא שדורש הרבה קשב פנימה, וגם ככה קשה לפעמים להיות קשוב לעצמך בתוך הסיטואציה..- אני גם חושבת שלפעמים נכון לסמוך על התחושות האלה. לא בטוחה שתמיד הן חיצוניות/שטחיות כמו שהן נראות.
להקים בית בישראל - זאת המטרה הכי רצינית שיש וכל פלטפורמה שלא תהיה המטרה שלה למלא בסופו של דבר את הנקדוה הזאת.
היתרון והוא החסרון של האינטרנט שבגלל שזה פחות 'מחייב' אז יש הרבה ייותר גמישות שנותנת יותר צ'אנסים (כגון האפשרות לפנות במקביל) מצד שני - הצ'אנסים הללו בדר"כ שווים פחות (כי גם הצד השני פחות מחוייב.
חלילה זה לא טוב לפגוע באנשים, גם דרך האינטרנט. פשוט התחושה היא אחרת יותר ספונטנית.
לגבי הקשבה עצמית - כלפי כל גורם שיכול להביא הצעות צריך לבחון שני דברים -
1. אמון - עד כמה אתה נותן אמון בהצעות
2. נוחות - עד כמה נוח לך לפנות בטאותה מסגרת ולברר דברים וכולי. עד כמה אתה מרגיש טוב בעת קבלת ההצעה.
שאר השיקולים נראה לי פחות משמעותיים למטרה כשלעצמה - להקים בית נאמן בישראל.
וזה יכול להתבטא בהמון מישורים ![]()
כמו שציינת אפשר להירשם לאתרי הכרויות ולפעול דרכם
למיזמים שונים , לפנות לשדכנים, חברים וכו'
למצוא אומץ ולשלוח לאנשי קשר פוטנציאלים ששמורים אצלכם בנייד הודעה גנרית לכולם אולי הם יפתיעו
( מורה לתנ"ך של כתה י"א , רכזת שירות לאומי, או מפקד בצה"ל, מדריך שעבד איתכם.. כל אחד והרשימה שלו)
- כלומר אנשים שידעו מי אתם וישמחו לעזור לכם
אבל מצד שני אתם לא על הרדר שלכם כל הזמן
[מניסיון ! זה מניב דברים טובים... מי שיש לו/ לה בעיה לנסח הודעה כזו אני מוכנה לתת דוגמא ]
עוד מקור למיקוד הצעות / הגדלת הצעות היא כמובן עבודה פנימית
של כל אחד על נקודות שמקשות עליו בדרך
[ אם אלו נקודות חיצוניות ברות תיקון , נקודות פנימיות שאפשר לעבוד עליהם ולהתקדם בהם]
תודה שהעלת את הנקודה, אומנם זו תקופה של קצת 'העדר' פגישות פיזיות
אבל זה ממש לא אומר שלא צריך לעשות הכנה מעשית , נפשית ורגשית בדרך
מעבר להצעות שלך שהסכמתי אתך, יש הרבה חסמים שמונעים. ומכאן מגיעים הדברים שלי -
קיצור להרבה שיש לי לומר - זה ללכת לייעוץ מקצועי.
קצת יותר ארוך-
הדור שלנו זקוק היום יותר מכל דור אחר לכלים מבחוץ (אולי זו הכנה לחזרה למצב רוחני של קבלת ייעוץ מנביא/אורים ותומים...)
אם זה בתחום הרווקות, ההוראה, ההורות, הנפש מכל כיוון שלה, צריכה עזרה ותמיכה,
גם אם זה רק מנקודה קטנה שמציקה.
בדייטים, אני לחלוטין סגורה על זה, שתמיכה מקצועית יכולה בעיקר להועיל.
לדעתי, גם מי שכבר נרשם לשדכנים ואתרי היכרויות, מומלץ למצוא מישהו שמתחברים לגישה שלו, אם לא התחברת, יש אחרים טובים.
זה עוזר לנקות מבפנים את הנקודות החוסמות, אלו שגורמות לתסכולים, חוסר הבנה, חוסר תקשורת, ביישנות, חוסר אומץ וכו'..
מבחינתי זו חשיבה מחוץ לקופסא, שכדאי שתהיה.
השבוע קיבלתי קישור לכנס אינטרנטי לרווקות שמתאים לגישה שלי (הנושאים שם מגוונים ולא מדברים רק על רווקות, אלא
גם על התנהלות כלכלית, טיפוח, בריאות וכו')
ממליצה להכנס ולהירשם: מאושרת בדרך לחופה - הכנס האינטנרטי הגדול
בהצלחה לכולם!
כמה זמן אמורים לקחת בירורים?
כלומר מהרגע שהשדכן מסר פרטים
אם לא נמרחים אז חצי יום בממוצע
אצל בנות אין את הקטע של לחכות לתשובה בזמן בירורים כי בדר"כ מציעים להן אחרי שהבחור מאשר, אז לפעמים נמרחות עם זה בזמן שהבחור במתח.. בנות נא להתחשב
ולכל האומרים שזה אמור לקחת רק כמה שעות
תוודאו שהמספרים שאתם נותנים לברר יהיו זמינים בטווח הזמן המצופה
גם אם שעות זה כדי להשיג תשובה, אחר כך צריך להחליט ולהתלבט
בעיני יומיים זה סביר בהחלט, יותר מזה זה עדיין בסדר, אבל לא להגזים. יצא לי לחכות שבוע וחצי
לרוב אני מחכה לשעות הערב, שאז לרוב אפשר להפריע.
ואבא שלי מברר לי, כןכן. אז זה תלוי בזמינות וביכולת שלו
נר מדליקים ביארצייט, לא?
נפש חיה.זה דומה למונית, שהתירו...
הוא רוצה להיפגש מחר
מה נראה לו?
עוד שבוע יהיה יותר סביר , נכון?
וזה דווקא טוב לקשר הפסקה של שבוע, לא?
שנתגעגע קצת
כן, נראה לי זה טוב
אבל כבר עכשיו זה סגר
ואמרו שזה לשבוע
וזה מאד חיוני ,אוף
מה אנחנו? חרדים?
חדשכאן
בוגרת קטנהאבל עוד שבוע יהיה אפשר, נכון?
קוד אבל פתוחאף אחד לא מבטיח שהמצב ישתפר
תמצאו את ההצדקה החוקית והדרך לנהל את זה
צורך חיוני
אז בהחלט. תוודאו שאתם עומדים בכללים, ותלכו על זה.
ואין פה שום סיכון לאחרים
ואני גם לא רואה "אפשרות אחרת". להחליט שלא נפגשים שבוע, שבועיים, חודש, שנה? זה לא פתרון. זה בעיה
אין יותר צורך חיוני
אנשים התחכמו ושכנעו את עצמם שכל דבר זה בעצם 'צורך חיוני' ולכן משרד הבריאות פרסם מיקודית..-
אנחנו אנשים מאמינים, וברור שהכל יכול להשתנות בן רגע בעזרת הרבה רחמי שמים, אבל 'אין סומכין על הנס', ולפי הנתונים כרגע- זה לא יהיה רק לשבוע לצערי..
אז. יכול להיות שאפשר לנסות למצוא 'חורים' בהנחיות האלה, אבל אני ממש לא בטוחה שזה נכון- מצד הערבות ההדדית והאכפתיות..
אנחנו רוצים שהבית שלנו יהיה מושתת על דברים טובים, לא..?
יכול להיות שכדאי לדבר על העניין ולקבל החלטה ביחד.
שיחת וידאו זה אכן בלעכס, אבל אם כרגע זאת האפשרות היחידה שעומדת על הפרק (חוץ משיחת טלפון רגילה, או אם במקרה הוא שכן שלך ותוכלו לעשות איזו פגישת מרפסת או משהו..;)- אולי שווה לנסות לחשוב עליה שוב.
וגם- יכול להיות שהשיחה עצמה תהיה קצת מבאסת בתקופה הקרובה (אין הרבה התרחשויות, אין הרבה חדש, ויכול להיות שזה קצת כבד לדבר רק על דברים עמוקים כל הזמן..), אז לא בטוח שלהתעקש לנסות להמשיך כרגיל זה בהכרח הפתרון..
הלב איתך בבאסה ובמורכבות.. מתארת לעצמי שזה לא כיף במיוחד.
רק בריאות בעז"ה
אני מסכים שלהתחיל קשר חדש לא כדאי, אבל קשר קיים הוא דבר יקר ואסור לאבד אותו בגלל החמרות.
לא מדובר כאן על טיול המוני, מדובר על שני אנשים - קבועים עכשיו ובעז"ה בהמשך - שנפגשים. בדיוק כמו בני משפחה, רק שכרגע עדיין אינם משפחה.
זה בהחלט יכול להיות גם "סיוע לאדם במצוקה"....
כל אחד כאן שאומר "אל תלכו לפגישות", תחשבו שמדובר בכם, בתהליך פגישות משמעותי, תנסו להיזכר יך הרגשתם, ותחשבו אם הייתם מרגישים שמדובר בצורך חיוני (וכן, בהחלט סיוע לאדם במצוקה) או בהתחכמות מסכנת חיים
ברכב יש בעיה של ייחוד (וזה בהנחה שבכלל יש רכב..)
לגבי הטענה שזה בדיוק כמו שני בני משפחה..- לא יודעת לגבי כולם כאן, אבל גם עם בני משפחה אני לא נפגשת כרגע.
מבין שאם כולם יגידו את מה שאתה אומר אין לזה סוף? מחילה, אבל זה קצת מתחכם.
ולגבי שתי השורות האחרונה- מעדיפה שלא להגיב.
רק קח בחשבון שרוב האנשים פה רווקים ומתוסכלים לפני שאתה מטיף..

הסרט רווק עם אלוקים - עכשיו לראשונה לצפיה ישירה (בלי ההרצאה שאחרי הסרט)
מרתק! דף בית - נדב גדליה
ראיתי אותו עם הרצאה בסוף הסרט.. ממש מומלץ, מאוד נהנתי!!!