בס"ד
ב"ה אני כבר שנה וחצי בעולם הדייטים ויצאתי עם כמות נכבדת של
בחורים חמודים ועל הכיפאק אבל לא מצאתי את האחד...
הקטע הוא שלאחרונה משיחות עם חברות אני מתחילה להרגיש מוזר
שום בחור שיצאתי איתו הפגישות לא נמשכו לפגישה שלישית רובם כי אני
חתכתי ועד שהיה בחור שכן מצא חן בעיני אז הוא חתך
לרוב כשאני חותכת זה בגלל חוסר מציאת חן ברמה שקשה לי להבליג על זה(מראה חיצוני) או בגלל רמה דתית
זה סביר שבחורה שכבר שנה וחצי בדייטים עוד לא חוותה קשר רציני?
אפשר הכוונה טיפה?כנראה שבטוח יש משהו חוסם אבל אני לא יודעת מהו..
כי את רוצה להרגיש טוב בקשר. ושהוא ימצא חן בעינייך.
כי את רוצה להתחתן ויוצאת לדייטים
ומתבוננת על המקום שלך, שכרגע לא עובד.
ואת באקטיביות.
לגבי השאלה אם זה סביר,
אם אכן יצאת עם הרבה (כמה זה הרבה?)
ופסלת את כולם מהר מאד,
יש לך דפוס שיש סיכוי גדול, גם עוד 20 הצעות
שתמשיכי לשלול.
הדפוס יכול להיות אינסוף דברים, אז אתן כמה אופציות מצויות.
אולי אחת קשורה אלייך
* שפע דרישות בלתי מציאותיות בבחור. רף לא הגיוני לבן אנוש.
*היצמדות מאד חזקה לדבר מסויים , שיהיה ברף מטורף, נדיר כמעט. ציינת את המראה החיצוני, יכול להיות שזה ברף מוגזם אצלך.
* חוסר מיקוד מה בדיוק את מחפשת , ובגלל זה יציאה לאינסוף דייטים לא מתאימים, עם פוטנציאל אפסי רק כדי לתת צ'אנס, והתוצאה בעיקר כאבי לב.
*משהו לא מודע שאת מחפשת וחוסם אותך וגם לעצמך קשה לך להסביר אותו. לרוב תצליחי לגלות אותו רק בעזרה של מישהי מקצועית.
*המצוי ביותר, פחד כלשהוא גלוי או נסתר שמנהל את ההחלטה שלך. הפחדים הכי מצויים הם פחד מלהיפגע מקשר שלא הצליח. פחד מזוגיות בכללי בגלל דגם של זוגיות שראית בבית או בסביבה. פחד מקשר גופני.
חשוב להבין שפחד, תמיד בא לשמור עלינו מכאב כלשהוא. והוא בעצם עוצר אותך מלפתח קשר, מלהיות בשחרור שמביא למציאת חן, ואז את לא נפגעת ולא כאובה ולא מתמודדת עם מה שמפחיד.
אבל - גם לא מפתחת קשרים.
הרזומה שלך בדייטים כ"כ ארוך, כדאי לך מאד לפנות לאשת מקצוע כדי לזהות מה הדפוס שתוקע אותך. לחסוך עוד ועוד כאבי לב. ולקצר את הדרך בע"ה.
את יכולה למסר"ש לי / לכתוב לי הודעה, הפרטים בכ.א
ואיך את מסננת אותם?
לאלו שתי שאולת שצריכות להעסיק אותך.
אגב, כולם (בצדק) יעדדו אותך ויאמרו שאת נורמלית.
כאשר בנאדם חושב שהוא לא נורמלי זה בדר"כ מזיק לו.
כדאי מאוד לא לחשוב מחשבות כאלו.
יהודי פשוט.יהודי פשוט.אחרונה️אתה כותב מבפנים, מה שאכתוב מבחוץ לא יהיה נכון
אבל רוצה לומר שקראתי
מייחל יחד איתך
שנשנמע מיוחד מאודדד , והיא מחכה לךךך , זאת שבאמת באמת באמת מתאימה לך , זאת שבאמת תעשה אותך מאושר , זאת שתעשה אותך אבא לנשמות שייועדו כבר להיות ממך , אל תשכח את זה לעולם !!!!!
המון בהצלחה .
אשריך!
נהניתי ממש להיפגש קצת עם נשמה של יהודי כללי, שחי חיי אמונה, ירא שמים ובעל מידות טובות
מקצת שבחו. שנזכה להיות כלל ישראל כמוך!
שלום לכולם,
בהמשך למה שעשה עבורנו @אחיה1 ושוב תודה רבה לך על כל ההשקעה ! בשם כל הפורום אנחנו מודים לך!
אנחנו ממשיכים להכין רשימה מחודשת ומעודכנת נכון לפסח תש"פ [ אנחנו יוצרים קשר אחד אחד ואחת אחת כדי באמת להכין את הרשימה הטובה ביותר- וטוב שכך הרבה מספרים שמסתובבים הם של שדכנים שהתעסקו בעבר וכבר לא מתעסקים בכך והכנסנו אנשים חדשים]
מה אנחנו מבקשים ממכם/ן
1. אם שלחתם בעבר מספרים של שדכנים ושדכניות (גם אם הם חובבנים ולא שדכנים רשמיים אנחנו ניצור איתם קשר ונפרסם את שמם במידה ויאשרו) ואתם בטוחים שיש לנו - תשלחו שוב כדי שנוודא שאנחנו מכניסים את הכל
2. אם אין בישיבה / מדרשה שלכם/ן שדכן רשמי נשמח שתכתבו לי גם !
3. נשמח לשמוע על סגנון הישיבה/ המדרשה בה אתם לומדים או למדתם בעבר (אנחנו מודעים לחוויה הסובייקטיבית שבדברים ולוקחים את זה לשיקול דעתנו)
4. בבקשה לכתוב לי בשיחה אישית או במסר עד מוצאי שבת הקרובה כ"ה אדר (21.3 ) ולא עג"ב כדי להמנע מאמירת לשון הרע / חשיפת מידע עליכם ו/או על המשדכים ללא רשותם
5. כמו כן חשוב לי להזכיר שגם בתוך הפורום מסתובבים כאן ניקים וניקיות מיוחדים ומיוחדות וגם כאן באתר יש פוטנציאל גדול להכיר את החצי השני שלכם.. תעזו לפנות ( וכמובן שגם אנחנו תמיד נשמח להיות צד ג')
בתקווה שהרבה ניקיות ילבשו לבן הקיץ
והרבה ניקים חליפה? 
אנו מודים לכם על הטרחה ( 10 דקות אתם עוזרים לנו ובעז"ה תעזרו לעוד הרבה מחפשים ומחפשות)
ובשורות טובות לעמ"י
שנזכה לשמוח
אפחד כאן לא למד במדרשה או ישיבה??
כל הכבוד!!!!לב אוהבכמו כל מתנה, זאת דרך לומר "אני רוצה לכבד אתכם".
לדעתי זה יפה וחשוב שיש איזשהו פרוטוקול של כבוד שנותן לאדם גם את המרחב להרגיש אורח כשהוא צריך. זה לא סותר את האפשרות להרגיש טוב וטבעי, אבל זה כן מאפשר לשים שלט של "אני חדש פה"
דווקא כאורח פחות חשוב לי להביא איתי מתנה... אולי זה בגלל שאני אשכנזי...
ובכל מקרה לא אוהב את הקטעים העדתיים האלה. כאילו שהונגרים וייקים זה אותה עדה.... בסך הכל נוסח תפילה דומה ומנהגים דומים. כנ"ל לגבי העדות הפנימיות אצל הספרדים...
זה בהחלט מטריד, נראה לי שכדאי לך להתייעץ עם בנות בקטע הזה.
לא שייך לדבר כיי יש לו אינטרס מובהק לפרש את זה כדבר נורמטיבי וששום דבר לא קרה
לפעמים וקצת
יש כאלו שזה יוכל להטריד אותם...
לא נראה לי שיש לך מה לעשות עם זה.
תנסי לא להיות איתו במקום שיש לך קשר עין.
שירגיש לא נעים... אולי זה יוריד אתו.
לדעתי תמצאי סיבה לדבר איתו יותר ואולי זה יאפשר לו לומר לך מה העניין ובכלל ישבור את המתח ואי הנעימות
[כל הלימוד במעורב הזה באקדמיה, הוא מכה. מנסים "לחנך מחדש" את הציבור הדתי. חבל מאד]
חוסר במקומות לבנות דתיות שרוצות ללמוד מקצועות שאין היום במכללות, וזה חבל מאוד!
אז קודם כל, לא צריך להכליל, לא כולם כך, ודבר שני-
לזכור שזה מצב בדיעבדי להמוון אנשים שממש לא היו רוצים ללמוד שם מלכתחילה,
ואנשים כאלה בטח ובטח לא מתנהגים/חווים את המצב הנ"ל.
בוודאי שלגבי רבים זה אילוץ.
וזה נכון לא רק לגבי בנות - לבנים יש לא פחות בעיה.
זה בדיוק מה שאמרתי, שיש בכך נסיון "לחנך מחדש" את הציבור הדתי, ע"י אילוץ ללמוד במקומות שלא לרוחו מחוסר אופציות אחרות..
[ולגבי מה שכתבת ש"אנשים כאלה" לא מתנהגים/חווים את המצב הנ"ל - זה מאד יפה שכתבת כך, ומראה על טהרת ליבך. אבל לצערנו, הרי הסיבה למנוע תערובות, זה לא רק בגלל "רשעים", אלא גם כדי שאנשים סתם, לא ייסחפו מתוך מציאות שלא תמיד קל להם לעמוד כנגדה, בפרט כשהיא בקביעות יום-יומית]
מכה..
כל החינוך הדתי בנוי לא כך, אז דווקא בגיל הזה כן?
זה לא בא מבחירה דתית, אלא מהכתבה לפי האקדמיות בעולם.
וכנגד "חתונות" שאולי יוצאות - יוצאים גם בעיות..
אבל יש הבדל גדול בין כיתת לימודים, שהות ממושכת קבועה של חבר'ה צעירים, שיוצרת גם הווי חברתי - לבין מקום עבודה.
ולא צריך להפריד "את הכל" (חנויות, מדרכות..). אין הלכה כזו. מסגרות לימודים צריכות להיות כך. וגם במקומות עבודה כמובן צריך לשים לב להתנהלות ראויה. גם מדברים כאלה יש תקלות.
האמירה שבהיות שאי אפשר "להפריד הכל", אז לא יפרידו כלל, ומגיל צעיר - משולה, בהקשר לימינו, לאמירה שבהיות שאי אפשר למנוע הידבקות מקורונה - אז "נתמודד" ע"י אי זהירות... עושים ככל הניתן, וזה משפר את המצב.
הקב"ה ברא את האדם, עם הבדלים בין גברים לנשים, וגם עם יצרים.
בוודאי שמגיל צעיר, מחנכים בעקיפין לכבוד האדם, איש או אשה, וממילא זה יוצר גם התייחסת נכונה והתמודדות נכונה יותר.
אבל אין צורך להוסיף על ה"התמודדות". יצר הרע זה לא דבר שהתחדש בזמננו.. וההתמודדות הנכונה קודם כל, היא שמירת גבולות הצניעות הנכונים, כולל אי תערובת בצורה קבועה במוסדות החינוך. זה גם מכבד את ההבדלים בין המינים.
ואנו רואים בעינינו, שחברות שבנויות על תערובת, הפריצות שם היא ענין כמעט שבשגרה. אח"כ ממציאים לזה אידיאולוגיות..
זה דבר שחשוב לי, ולא יודעת כ"כ איך לבדוק את זה באמת. כי הרי בפגישות ראשונות לא באמת נפתחים רגשית, ופחות מדברים על רגשות. והשאלה גם כמה לכמה כבר גברים יש את זה..והאם זה אמור להיות להם ובאיזו רמה.
הרבה פעמים מרגישה שהשיח איתם הוא יותר ברמה השכלית הגבוהה ופחות חוויות וזה..
זה יבוא לידי ביטוי גם בפגישות ראשונות?
קחי בחשבון שלאנשים יש דעות שונות לגבי פתיחות רגשית, ולכן הרבה בנים ייזהרו מלהיפתח רגשית גם אם הם עצמם כן מוכנים לזה. אז יכול להיות שכדאי לעודד אותו - 1 כשהוא מראה סימנים של פתיחות רגשית, להתייחס לזה יותר, שהוא יבין שאת אוהבת את התכונה הזאת אצלו 2 לומר לו בפירוש שזה דבר שתשמחי לראות 3 להיפתח רגשית בעצמך, ולקוות שהוא יחזיר במטבע דומה
חדשכאןבד"כ לפי מה שיצא לי לראות אצל בנים זה מוקצן לכאן או לכאן.
מי שהרגש שלו מפותח יהיה עמוק ועם נטייה למורכבות ועם סתירות פנימיות לא קטנות ומי שלא- שטחי באופן יחסי..
יש הסבר לתופעה או שזאת לא תופעה כמו שנראה לי?
חדשכאןכנראה שבאופן כולל יותר בדייטים הראשונים אי אפשר לפתח יותר מידי רגש, כי הרגש צריך להתבסס על משהו כמה פגישות בודדות אין עדיין משהו אמיתי. יכול להיות משהו דמיוני... לא מעבר.
אשאל אותך ככה.. מתי את מצפה לפתח רגש עם חברות? מתי חברה היא 'מספיק טובה' כדי שתפתחי מולה רגש? נראה לי שהתשובה לשאלה זו תהיה זהה לשאלה שלך.
זה לא שבנים לא מראים רגש הם פשוט מראים אותו באופן שונה קצת.
איך הקשר שלך עם ההורים שלך? ועם האחים?
מה גורם לך להיות עצוב? מתי בכית בפעם האחרונה?
ספר על כסאח עם חבר טוב או להפך, חוויה מרגשת עם חבר טוב (או סתם חוויה מרגשת).
איך היו הקשרים שלך עם בנות עד כה? (מספר דייטים , עומק קשר) על מה זה נפל?
כמובן שאם את מצפה ממנו לפתיחות רגשית אז גם את אמורה להיות מוכנה לפתוח בפניו דברים כאלו...
בוז
נשמח שתשתף אותנו בוגרת קטנהתוכניות משתנות
שעות עבודה שונות
חשש מבידוד פתאומי
לנ"ו לא בראש שלי..
מה שכן, מתה מפחד..כי ההורים שלי מבוגרים.
כי אולי יהיה עוצר מסויים עוד כמה ימים
חוץ מזה שבקושי תהיה תחב"צ
לדעתי כדאי להמשיך
כל עוד אפשר..
שהקב"ה ייתן לך שמחה וברכה עד בלי די!
כשסוגרים את המדינה כל העסק הופך להיות הרבה יותר מסובך
רקשאלהלמי שלא אכפת לו לשתף..
זה @חסדי הים אז תשאל אותו בין כמה הוא
זה קנה חכמה וכ'ו
לא התכוונתי להעליב
ולמען הסיר ספק טעות בידך
אנחנו לא מרכלות על אף אחד בש'א
את ההשערה כי אתה הזקן ביותר הבאתי על דעת זכרוני שאני מקוה שאינו מטעה אותי, משום מ אני זוכרת מה אנשים כותבים ומתישהוא כתבת את גילך
אשמח לשמוע פה את דעתכם, נושא שהציק לי הרבה שנים.
דרכי היכרות עם בחור/ה-.
בציבור החרדי יש דרך אחת להכיר בחור/ה- שידוך.
בציבור החילוני- כל המוסדות מעורבים.
בציבור הדתי לאומי- התחושה שלי האישית- שאתה נופל בין הכיסאות.
הרבה נוער בציבור הדת"ל בגיל הצעיר רוצה להיות בסניף כדי להיפתח למקום של נתינה- אך גם בשביל להכיר.
התנדבויות באיל"ן וכדומה. אך לא כולם מוצאים שם.
גם מה שכן, בד"כ (בהכללה גסה) החבר'ה שנמצאים בסניף בני עקיבא הם פחות דוסים מהחבר'ה שלומדים ממש בישיבה בהתלהבות, ולא מדברים עם בנות, ונמצאים בסניף אריאל(אם בכלל).
יוצא מכך- שהחבר'ה שהיו בסניף- יש להם פחות עומק תורני אך יותר אינטראקציה חברתית עם בני המין השני.
והחבר'ה שלמדו בישיבה רציני- יש להם יותר עומק תורני אך פחות הבנה באינטראקציות עם בני המין השני.
כמובן שיש יוצאים מן הכלל אך זה לרוב.
מה עדיף?
גם מהדהדת בי השאלה כיצד אגדל את ילדיי.
אני זוכרת פעם בחור אחד שסיפר לי שהוא גדל ביישוב ממש דוס, ולא הייתה לו בת לדבר איתה- כי כולן שם היו דוסיות, ושהוא הכיר בנות חילוניות בצבא הוא לא התחבר למנטליות.
משהו פה תקוע!!!
אני מרגישה ממש בבעיה.
אני בחורה שמחפשת בחור עמוק, אבל שיש לו גם הבנה בשיח רגשי,וחברות עמוקה.
גם בגיל ההתבגרות הדוסים נמצאים במקום עמוק אבל בבדידות, והחבר'ה היותר פתוחים-
אולי פחות עם הנאה מקירבת ה' אבל יותר שפויים בנפש.
מקווה שהסברתי את עצמי טוב.
יש לי שכנים מרוקאים כאלה מול הבית והם אנשים מדהימים
אבל זה לא סותר שהרעיון מזעזע אותי.
הרי אי אפשר לערוך את המראה או את המילים שיצאו מהפה תוך כדי שיחה בלייב.
ואני לא אוהב בכלל שיחות וידאו של וואטסאפ...
מעדיף לדבר בשיחה רגילה זה גורם לשיחה שלי להיות יותר עמוקה.. ככה זה נראה לי.
בעוז וענווה!
מבקש אמונהחופשיה לנפשיבעוז וענווה!והוא ישמיענוחזק ממש!
אני הכי מפחד מהבידוד ת'אמת.. (טוב, בעצם גם מלהדביק אחרים.. 
)
ואיזה זקן יש לו... חבל על הזמן
בעוז וענווה!יחסית לחדשים כן.. (כאילו הכל יחסי וזה 😅)
אני בערך שנתיים וקצת..
אה, ובהתחלה קראו לי שם אחר סתמי במיוחד 🤦🏻♂️
אבל אני לא אוהב שמות סתם בלי משמעות
וזה סתם המילה שהיתה לי בראש כשפתחתי את הניק 🙈
שעדיין בכלל לא יצאתי.. וחפרתי לכם המון על הצבא ככה באמצע הלילה
שלא הייתי בחתונה. הייתי יכול סופסוף לדעת מי כבודו..
טוב בינתיים אני אסתפק בכתיבה שלך
אין לובי של מלון?
אז להביא מים וכוסות?
ואולי גם עוגיות?
(לפגישות)
טוב, אז נותר להתפלל שיהיה אוויר נעים ושתמשיך התחבורה ציבורית
תפוחית 1ואני בכל מקרה באמצע קשר
תודה
אי אפשר לצאת לדייטים? או לצאת ופשוט לשמור שני מטר?
לכל הבל"חים והבל"חיות פה... אולי זה מספיק כדי שעדיין יהיה מותר?
ברוקוליאני גם ככה מעדיף להפגש בחוץ.. החורף די נגמר אז זה אפשרי עכשיו
מי שרגיל לשמור נגיעה לא אמור להרגיש שום הבדל
1)ממה שאני חווה: בעיית הרווקות בדורנו נובעת (בין היתר) מכך שבפנינו יש מלא חופש מלא מרחב מלא סגנון הכל מפותח לפרטי פרטים(=למשל המון סגנון במוזיקה המון יופי של לבוש ,האפשרות לשמוע וקצת שייכות בכל נושא,המון יכולת להעסיק את עצמנו במלא דברים, פיתוח מלא חוויות וכדו' וכו') בקיצור מרחב בחירה עצום וחווית חופש גדולה. וקשה לוותר על כלזה בשביל מישהו או מישהי שאינם נראים/נראות לפי מצב ההוה של הפגישות ככדאי לוותר, ודי קל להחליט שלא כי עד שלא תתגלי\תתגלה כאוצר לא אוותר על אוצר החופש והמרחב.(נקודת תת מודע שצריך לשים לב אליה)
2)מצפים כל הזמן שהגבר יוביל את מהלך הפגישות הן במובן של מקומות הן בשיחה(שאם יש שתיקה שיעלה נושא וכד') הן בפיתוח הריגשי שיהיה סוג של נחשון ויגלה רגש בצפייה לסחוב גם את הרגש של הגברת...
והתוצאה שקורת היא שהצד שיותר יוזם שבמובן מסויים נחשב כנותן יותר יידלק ואילו הצד השני קופא על שמריו(בכמה צעדים אחורה) כי הוא אינו בפעולה של נתינה(אהבה=נתינה,בין היתר, כשמשקיעים במישהו אז מתחילים לאהוב אותו... די פשוט)
ולכן הצד השני אומר לעצמו שלא מרגיש לי וכד' אולי זה בגלל זה...
ואולי כדאי שלפני שיוצאים חברה תגיד לחברה שאין רק עליה המלאכה ליזום ולקדם הקשר אך גם אין היא רשאית להיבטל ממנה
ואם מישהי מרגישה תקועה אולי זה גם בגלל זה...
לב אוהבואמן!!! תודה
את 2 לא בדיוק הבנתי...
כעיקרון הנשמע בעולם השידוכים שהגבר צריך יותר לקדם את התהליך(אני די מבין את זה...). אין בדברי שום צד של שובניזם שנשמע מתגובתך...
העלתי כיוון שנראה לי שיש אותו באוויר...
הנקודה היא שהצפייה שהגבר יראה שהוא גבר ויש על מי לסמוך אינה אמורה לגרום לצד השני להיות קצת בשאננות ולצפות לאיזה הידלקות מלמעלה. "אף על פי שהאש יורדת מלמעלה(בקורבנות בבית המקדש) מיצווה להביא מהדיוט(מלמטה...)"
הדברים שכתבת נכונים לענ"ד.
תודה!
הדברים שכתבת הם השילוב המושלם של טאקט ורגישות- מצרכים יקרים מפז..
כל הכבוד לך!
מחפשת מקור שמפרט ומסביר את ההלכות או הגדרות שצריכים להיות בין בחור לבחורה שיוצאים (כמו מילות חיבה, רמת שיתוף, שמירת נגיעה, שמירת העיניים וכד') וגם בקשר מתקדם מהו המרחק שצריך להיות בין בני זוג (לא רק בחלק הפיזי).
קראתי בעיתון בשבע בשבת בחור ששאל שאלת רב האם מותר לארוסתו נדמה לי למדוד עליה את התכשיט שהוא רוצה לקנות לה ולראות אם זה יפה עליה והרב ענה שאסור אם אני לא טועה. וזה ממש הפתיע אותי!
אז כנראה שיש עוד דברים כאלה שאני לא יודעת..ואשמח אם תעזרו לי בזה, להפנות אותי למקורות או לספרים שמסבירים את העניין.
תבורכו!
הלכות ייחוד קראתי ואני מכירה , אני מדברת עם הלכות שיותר מפורטות כמו הדוגמא שנתתי
"שמירת נגיעה" וכד' - הרי שפשוט לחלוטין, שכל זמן שלא נשואים, אין שום משמעות לכך שהם "בקשר". "קשר" זה סה"כ בחינת ההיתכנות לנישואין. אין בו ערך עצמי - ואין בו היתר למה שאינו מותר בין בחור לבחורה שאינם נשואים.
"רמת שיתוף" וכד', זה כבר ענין אחר. אפשר להבחין בין יתר קירוב לבבות שנועד להכשיר את יתר הוודאות לקראת נישואין, לבין דברים שנוגדים את הצניעות.
שבה המחבר מתעסק בכל הנושאים האלה באריכות מאד. אבל כיוון שזה נורא ארוך וזה בירור הלכתי מהמקורות וכו', יש חלק נוסף שהוא הוציא שנקרא "קיצור את צנועים חכמה" ששם הוא מביא רק את ההלכות למעשה, וכדאי להסתכל שם. בהצלחה
