פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 441)

היה פעם מישהו שהמבט שלך עליו השתנה לאחר תקופה?

תתבונן בזה, ותנסה להעתיק מזה וללמוד מזה לפגישות.

אני בבעיה ההפוכה, עודף לימוד זכות. תתעודד

תמיד נראה לי שאני צודק ואכן מה שחשבתי בהתחלה לא מה שיהיה בסוף.. לא תמיד, אבל בדרך כלל

הרב חברים שלי התבאסו בפגישות ראשונות ונשואים היום בעושר

לא בהכרח זה טוב להמשיך לקשר ארוך. רוב הקשרים שהיו לי היו של דייט שתיים. ומנסיון זה עדיף מאשר לפתח רגשות ואז הפרידה קשה

מצד זני אם אתה לא נותן צ'אנס בגלל שאתה מתבסס על משהו שלא קשור לבחורה עצמה אז פה צריך לעשות עבודה על עצמך לשחרר סטגמות או דברים כאלה

ברכה, לא? יש לא מעט אנשים שיש להם את זה. למה לך להמרח בקשרים ארוכים מיותרים?

ואולי העבודה שלך זה לסמוך על עצמך?.

אני מניחה שאם יש לך ספק אתה כן נותן צ'אנס, לא?

אבל אני בכלל מתלבט איך מתקדמים בקשר... נגיד שעברתי שלושה דייטים של דיבורים נחמדים והכל.. איך מתקדמים?

סתם.
אבל לא באמת סתם.
לחוות יחד, להנות, להיפתח ולבשר

אל תאלץ את עצמך להיות או לעשות דברים שהם לא אתה 

ואם אתה חושב שהיא לא מבינה אותך מסיבה כלשהי- תסביר את עצמך ותן לה להכיר אותך. לשחרר ולראות אם טוב ומתאים או לא.

הדברים האלה לא אמורים לסתור התחשבות בצד השני וכו , מקווה שזה ברור.

אתה נכנס לדייט עם תפיסת עולם שלימה על מי הבחורה, מה היא ועוד ועוד.

תחשוב רגע מה אתה מרוויח מלבוא ככה לדייט. לדוג':

אולי אתה פחות נפגע?

אין אכזבה כשאין קשר ארוך שנגמר?

מה עוד?

 

בהמשך, איך היית רוצה לבוא לדייט?

 

מה יאפשר לך לבוא פתוח, משוחרר, מכיל, קשוב, מקבל.

 

ואם זה דפוס קבוע, ואתה לא מוצא דרגים לצאת ממנו - תתיעץ ותקבל עזרה מקצועית. 

אולי תדבר/תתכתב עם כי בשמחה תצאו ותלמדו אחד מנקודת המבט של השני ותגיעו לנקודה אמצעית נכונה עבורכם.



בנוסף, כמו שאמרו לך, אם אתה מזהה דברים יפה ומהר זה מעולה ותיהנה מזה. אם זה גם פסילה של הרבה בחורות בצורה שנראית כבר לא טובה אז כדאי בתוך הדברים שחשובים לך לסנן מה מבחינתך חובה ועליו אתה פוסל כי אין סיכוי שתסתדר עם מישהי כזו ומה הוא בונוס שיכול לעזור אבל לא חובה. ממילא יש פחות סיבות לפסול על הבונוסים.


לגבי השאלה איך להמשיך מדייט שלישי והלאה זה מאד תלוי בתרבות ובסגנון שלך. אבל בגדול זה כבר הופך להיות קצת יותר רציני ומנסים לעשות דברים חווייתיים ביחד וכדומה כדי לבנות חיבור.

בהצלחה!

אפשר לעשות עוד דברים.
אני לא יודעת מה הסגנון שלך ומה רמת הפתיחות בפגישות אבל אלו דברים שאני וארוסי עשינו בתחילת הקשר אולי זה ייתן לך כמה רעיונות...

להיפגש בחוץ ולטייל לא חייב רק לשבת, יותר נעים לפעמים בחוץ. אפשר לקנות קפה על הדרך.. או בהמשך הערב להיכנס לשבת איפשהו במקום שקט ונחמד..

לצאת למסעדה מיוחדת ששניכם לא הייתם בה.. זה יצור איזושהי קרבה של משהו שגיליתם וחוויתם ביחד פעם ראשונה.
אחר כך אם הקשר מתקדם זה כיף לחזור למסעדה שאהבתם שהייתם בה ביחד פעם ראשונה. (עשינו את זה כמה פעמים וממש נהנינו לחזור למסעדות שאהבנו)

ללכת לכותל ברגל דרך הרובע היהודי, לעצור לגלידה בדרך... או קפה... ממש נחמד!

לצאת לארוחת בוקר (יצאנו לארוחת בוקר בפגישה חמישית אחרי שנפגשנו רק בערבים אז זה היה שינוי נחמד)

אם אתם מרגישים בנוח אחד עם השני אפשר ללכת לשחק באולינג ביחד.

אולי תשאל אותה אם בא לה לעשות משהו מעניין ביחד.. לך תדע אולי היא תזרום ותציע רעיונות מעניינים. או שאולי תבין שהיא בכלל לא בקטע.


בהצלחה!

יהיה חבל לנו

 

באמת שאהבתי לקרוא דברים שכתבת

 

אבל בהצלחה לך

ישיבה אחת
קורס מקוון
לימוד
נקיון לפסח
בישולים למשפחה

בעיקר עושים הכל בהרבה יותר נחת🙂

ישתבח שמו לעד!

חברות

תפילות

שיחות נפש

נקיונות 

 

הרי יש לנו עוד שבוע וחצי שלמים בבית (:

במחשבה שנייה, נוספו לי המון שיעורי תורה ולימודי קודש (יש בשפע באינטרנט ובטלפון)

בעיקרון לומד מהבוקר עד הלילה, שתיים שלוש בבוקר (אני איש של לילה),

מסכם מתוכם שעה\שעתיים על המחשב. גולש בערוץ, ומתעדכן 10 דקות בחדשות.

יש לי חברותא בצהריים שעה בפאלפון, לומד עם אחי, ומנהלים ויכוחיים וחידודיים, בנושאים הלכתים, גמרתיים והשקפתיים בסלון. 

גונב אוכל מהמטבח כשאמא לא רואה, ומציק לאחותי הקטנה כל פעם שהיא מגיעה לספה.

עוזר לאמא לנקות לפסח- היא משאירה כל יום מספר מטלות.

מה עוד?

עריכה: איך שכחתי??

לוקח חלק ביוזמת ההתעמלות בראשותה של הניקית הלא היא @פסידונית (המפחידה). כדאי להרשם.

מספר המקומות מוגבל!!

חשבת על קורסים וכאלה?
יש אתרים עם קורסים מעניינים שאפשר לעשות בחינם. למשל אתמול ראיתי קורס על נגיפים בהשראת התקופה 😅

עבודה מהבית
סריגה
משלימה סדרות
נקיונות פסח

תורה,
תפילות,
ה',
חזרה וזמן לתחביבים ישנים,
שיחות עם חברות מימים ימימה,
זמן מחשב,
זמן לחשוב,
שקט מהשגרה והמירוץ הסוחף,
ובעיקר נחת נחת נחת. ב"ה.

ובתוך זה גם הכנות לפסח..

עקרונית אני מנסה לגמור את כל המטלות הלימודיות שלי עכשיו, כדי שאח''כ לנ''ו

תחי הנאיביות/ אופטימיות.

 

בין לבין:

מפעילת קולנוע על שם סמי הכבאי/ מטוסי העל /בוב הבנאי (בסדר הזה..)

פסח

לומדת איך אני אוהבת בדיוק להכין ספגטי

חורשת את האינטרנט למצוא מה לעשות עם אטריות, לבער חמץ איכשהו

שומעת על כל הלנ''ו של אחותי.

וכאן, שורפת זמן

 

ומקווה להמשיך עם כל הפרויקטים שהתחלתי לפני בוא הסערה (אממה, בבית קשה יותר)

 

 

ספורט 
לימוד

יצירה 

סדר סדר וסדר

שתלנו גינה

תפילה 

לימוד אחר נהנים מהביחד

 

מחפש בכוח משהו אכיל, בתקווה שהבידוד יגמר לפני
האוכל

לא נראה לי הגיוני שתמות ברעב בגלל שאתה בבידוד 

 

תבקש משכן / הורים / אח / מכר לעזור לך.

ועבודה... פריוילגיה מקומות חיוניים בלבד

נתפס לי המוח.

@סלט @חוני המעגל פינות- האם המוח הינו שריר?

 

ממה המוח כן מורכב? 

השאלה האמיתית הוא ממה הוא מורכב כשאתה גדול?

אולי מרגל קרושה

עובדים מרחוק במתכונת מצומצמת,

מנקים ומקרצפים,

שומעים מה שכיף לשמוע

 

אני מרגישה שהזמן טס לי- עוד לא קמתי וכבר צריך ללכת לישון ..למרות שאני לא ישנונה..

במהרה, בימינו, בקרוב!

אבל נכנסתי לדף הפרטי ראיתי שם לא מדברת עם בנים בפרטי מאיפה גבר יכול להגיע מה אוקוס פוקוס????

הוא יגיע בשידוך.

 

יהיה יום בו תדעו שהוחלפתי בכפילה מייקום מקביל...

זה לא הסגנון. 

מציעים שידוך, מבררים עליו, מביאים לבחור/ה את הפרטים- אם לשניהם נשמע טוב- נפגשים ומשם זה מתפתח.

אחרי משו כמו 4-8 פגישות סוגרים ווארט (אם שניהם מעוניינים)

ואחכ להפוך את זה לשידוך

כשצעירים הכל נראה אחרת

אם כן תכירי
אני מוכנה להיות השדכנית
ויש כאן עוד כמה שיסכימו להיות🙂

תביני שזה לא באמת כך

שהכרויות באופן בלתי אמצעי כשאין לי שום מידע *מאומת* על הבנאדם זה סיכון מסויים.

יתכן שזה מישו מדהים. אבל אולי זה טרול.

אני לא רוצה גם. 

 

אבל את יודעת כמה מכירים ככה?

אמרתי לשסגנון חיים שלי זה לא מתאים...

לא משכנעת
מאחלת לך שתמצאי מהר תשידוך שלך.
אגב, ההורים שלך יודעים שאת רוצה להתחתן?

יודעים, ודאי יודעים.

אבל אני הבת הקטנה במשפחה... לכי תשכנעי אותם שגדלתי...

שאם הם לא עוזרים לך בזה את מוצאת מישו בכוחות עצמך...
אבל סתם...
תפני לאלוקים
הוא מי שיכול לעזור לך באמת

אני לא רוצה בחור שיזרום עם מישי ש'התחילה איתו'....

שיאללה... אני יוצאת מזה דוסית

 

 

 

כע, זה נכון...

אבל שלא תיישמי 🙂
הייתה לי חברה שהייתה להוטה להתחתן. והיא גם הכי קטנה בבית וההורים שלה לא היו להוטים לחתן אותה.
והיא כל הזמן אמרה להם " טוב אז אני אמצא מישהו בעצמי..."

היא התחתנה בגיל 18 וקצת.
אז יש לך תקווה.

אומנם את לא יכולה לסמוך על אנשים ברשת.
אבל בהחלט אפשר לשמוע מאיפה הוא בארץ, ואיזה ישיבה הוא למד, ואז אולי תגלי שבנדוד שלך למד איתו בישיבה. ואז הבנדוד יכול להיות השדכן.

(בנדוד זו כמובן דוגמא, יכול שאחותו למדה איתך או מליון סיפורים דומים).
בכל אופן, אין ספק שבדרך הזאת נדרשת זהירות.

(למרות שיש לי כרגע באוויר שתי הצעות),
קיבלתי על עצמי לקרוא שיר השירים במשך ארבעים יום.
אני גם לומדת לקרוא אותו בטעמים.
הרגשתי שזה תחום שאני יכולה להשתדל בו.

אני מאמין שזה תלוי באדם, יש כאלה שצריכים הפסקה גם ככה וזה זמן שזה פשוט יותר והמציאות זורמת לכיוון הזה ויש כאלה שצריכים לפעול ולהיפגש בשיחות או בשיחות וידאו למיניהן.

יש על זה מאמר בערוץ:
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/431374

גם הרב יוני לביא נשמע באותו כיוון.

גם אותי זה תופס במקום הזה, בשגרה מרגיש לי שתמיד אני רצהויש עומס ולחץ מצד המציאות עצמה ועכשיו יש פתאום זמן לנשום, לעכל,ולחשב מסלול מחדש, לשים את הדברים בסדר עדיפויות נכון וליישב את הדעת ולהתמקד. זה מרגיש שזה ממש חסר..

אני מאמינה שכל אחד עובר מה שהוא צריך לעבור, אחת התפילות שלי בימים הללו מה' זה שאזכה לעשות את העבודה הנכונה של הימים האלהה..
בע"ה שנזכה.

כשהבנתי שבאמת אין מה לעשות עכשיו טכנית...מנסה רוחנית, נפשית...

שיר השירים ארבעים יום, חשבון נפש, עבודת המידות(גם באופן כללי וגם דברים ספציפים שהגעתי למסקנה שהם חשובים לזוגיות..ענווה נגיד ממש. ולדעת לוותר...), לדייק לעצמי מה אני רוצה וכו'...

בכללי, לעשות את ההשתדלות שתלויה בי ולא רק בריבונו של עולם. 

בקשר לדייטים, אין לנו מה לעשות כרגע. את זה צריך להשליך על הקב"ה ואת מה שתלוי בנו, לעשות....

ליקוטי תפילות חלק ב תפילה מד מה מו

 

ליקוטי תפילות ב - תוכן עניינים

 

 

חלק מהתפילה:

 

אֵל בָּרוּךְ גְּדוֹל דֵּעָה, זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְגַלֵּה לָנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בַּעַל דַּעַת גָּדוֹל. זַכֵּנוּ לִמְצוֹא אוֹתוֹ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו בֶּאֱמֶת, וְלִשְׁמוֹעַ תּוֹרָה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, וְרַחֵם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר קָשֶׁה לָהֶם לִמְצוֹא זִוּוּגָם )וּבִפְרָט עַל פלוני בן פלוני(, וַעֲזוֹר לָהֶם וְהוֹשִׁיעָה לָהֶם מְהֵרָה שֶׁיִּזְכּוּ כָל אֶחָד וְאֶחָד לִמְצוֹא זִוּוּגוֹ הָאֲמִתִּי הֶהָגוּן לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, חִישׁ קַל מְהֵרָה, בְּלִי שׁוּם עִכּוּב וּבְלִי שׁוּם צַעַר וְיִסּוּרִים כְּלָל. כִּי אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה, שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה אֵיךְ לְבַקֵּשׁ הַזִּוּוּג לְכָל אֶחָד. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה קָשֶׁה לָאָדָם לִמְצוֹא זִוּוּגוֹ הָאֲמִתִּי, כִּי כָל הַזִּוּוּגִים הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, וּבִפְרָט כִּי לִפְעָמִים הֵם בְּהֵפֶךְ גָּדוֹל מְאֹד, אֲשֶׁר קָשֶׁה לְזַוְּגָן כִּקְרִיעַת יַם־סוּף, וְאִי אֶפְשַׁר לְחַבְּרָם וּלְזַוְּגָם כִּי אִם עַל־יְדֵי הַדַּעַת הָאֲמִתִּי הַמְשַׁדֵּךְ כָּל הַשִּׁדּוּכִים. עַל־כֵּן צְרִיכִים לִשְׁמוֹעַ תּוֹרָה מִפִּי הַבַּר־דַּעַת הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא מְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים בַּתּוֹרָה, וּמְחַבֵּר וּמְיַחֵד אַתְוָן רַבְרְבִין וְאַתְוָן זְעִירִין, וּמְקַשֵּׁר וּמְשַׁדֵּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אֲשֶׁר עַל־יָדוֹ נִגְמָרִים כָּל הַשִּׁדּוּכִים שֶׁבָּעוֹלָם, בְּסוֹד, "כִּי שִׂ'פְתֵי כֹ'הֵן יִ'שְׁמְרוּ דַּ'עַת וְ'תוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ" רָאשֵׁי תֵיבוֹת 'שִׁידּוּךְ', אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נֶעְלַם מֵאִתָּנוּ וְלֹא נֵדַע אֵיךְ לִמְצוֹא אֶת הַבַּעַל דַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה וְלִשְׁמוֹעַ תּוֹרָה מִפִּיו, וְעַתָּה מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרֵנוּ, עַל־כֵּן עֵינֵינוּ תְלוּיוֹת אֵלֶיךָ לְבַד מָלֵא רַחֲמִים יוֹשֵׁב וּמְזַוֵּג זִוּוּגִים, שֶׁתַּחְמֹל עַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַצְּרִיכִים לִמְצוֹא זִוּוּגָם )וּבִפְרָט וְכוּ'(, וְתִשְׁלַח לְכָל אֶחָד מְהֵרָה זִוּוּגוֹ הֶהָגוּן לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם בֶּאֱמֶת, וְתִהְיֶה כִּרְצוֹנוֹ וְתִהְיֶה לוֹ לְעֵזֶר וּלְהוֹעִיל, וִיקֻיַּם בּוֹ וּבְכָל הַצְּרִיכִים לִמְצוֹא זִוּוּגָם "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיהֹוָה":
אָדוֹן יָחִיד, מָלֵא רַחֲמִים, צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים, חוּס וְרַחֵם וַחֲמֹל עַל יְמֵי הַנְּעוּרִים שֶׁל נַעֲרֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְהוֹדִיעֵנוּ נָא אֶת דְּרָכֶיךָ, אֵיךְ נִזְכֶּה לָדַעַת לִמְצוֹא זִוּוּגָם הָאֲמִתִּי שֶׁל כָּל הַתְּלוּיִים בָּנוּ. זַכֵּנוּ וְעָזְרֵנוּ שֶׁבְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, אֲשֶׁר הִמְשִׁיכוּ וְגִלּוּ דַּעַת גָּדוֹל וְנִפְלָא בֶּאֱמֶת גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּכֹחָם וּזְכוּתָם נִזְכֶּה מְהֵרָה לִמְצוֹא בַּת זִוּוּגָם שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵעַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִזְכֶּה לְהַשִּׂיאָם מְהֵרָה לְמַזָּל טוֹב לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם, וְתִהְיֶה כִּרְצוֹנוֹ, וְלֹא תִהְיֶה מְנַגֶּדֶת אֵלָיו כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם, רַק יָדוּרוּ בְּאַהֲבָה וְשָׁלוֹם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה כִּרְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת. וְיִזְכּוּ כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לִשְׁמוֹר אֶת הַבְּרִית קֹדֶשׁ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ תְּלוּיָה בָּזֶה, וְהוּא עִקָּר הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה שֶׁל כָּל אָדָם בָּזֶה הָעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל־יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְיִזְכֶּה כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהוֹלִיד מֵאִשְׁתּוֹ בָּנִים וּבָנוֹת דּוֹרוֹת וְדוֹרֵי דוֹרוֹת עַד עוֹלָם, וְכֻלָּם יִהְיוּ חָיִּים וְקַיָּמִים לַעֲבוֹדָתֶךָ וּלְיִרְאָתֶךָ לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, וְיַכִּירוּ וְיֵדְעוּ אוֹתְךָ וְאֶת גְּדֻלַּת צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר בָּהֶם בָּחַרְתָּ, וְיִתְגַלֶּה לָהֶם הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁהִשְׁאִירוּ כָּל הַצַּדִּיקִים בָּזֶה הָעוֹלָם:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לֹא כַחֲטָאֵינוּ עָשִׂיתָ לָּנוּ וְלֹא כַעֲוֹנוֹתֵינוּ גָמַלְתָּ עָלֵינוּ. גַּם עַתָּה חוּס וַחֲמֹל עָלֵינוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ, וְהַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאֵינוּ וְכָל עֲוֹנוֹתֵינוּ מְחֵה, וְאַל תַּבִּיט עַל מַעֲשֵׂינוּ, רַק תַּבִּיט עַל זְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים עֲלֵיהֶם בְּכָל עֵת, אֲשֶׁר מֵימֵי דַעְתֵּיהֶם הַקָּדוֹשׁ אָנוּ שׁוֹתִין וּמִפִּיהֶם אָנוּ חַיִּין עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִמְצוֹא זִוּוּגוֹ הָאֲמִתִּי מְהֵרָה. וּתְמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּרַחֲמִים, כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁאָלְתִּי מֵאִתְּךָ בַּעַל הָרַחֲמִים בַּעַל הַחֶמְלָה בַּעַל הַחֲנִינָה, כִּי רַחֲמֶיךָ לֹא כָלִים, וְאַתָּה חָפֵץ שֶׁגַּם גָּרוּעַ וּפָחוּת כָּמוֹנִי כָּמוֹנִי, יְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ עַל כָּל הַטּוֹב וְהַחֶסֶד כִּי אַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל, וְזֶה עִקָּר גְּדֻלָּתְךָ כְּשֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה חֶסֶד נִפְלָא עִם הָרְחוֹקִים מִמְּךָ וּבִפְרַט עִם רָחוֹק כָּמוֹנִי, כִּי אַתָּה חוֹנֵן אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָחוּן, וּמְרַחֵם עַל מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְרַחֵם. וּבִפְרַט שֶׁאֲנִי רוֹאֶה בְּכָל עֵת אֵת כָּל הַחֲסָדִים וְהַטּוֹבוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר אַתָּה מַפְלִיא חַסְדְּךָ עָלַי בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, "כִּי חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלַי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה, חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי" בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, "כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ וֶאֱמֶת יְהֹוָה לְעוֹלָם הַלְלוּיָהּ". עַל־כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ לְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ עַל כָּל אֵלֶּה, כִּי לֹא עַל צִדְקוֹתַי אֲנִי מַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְעַל כֹּחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַזּוֹכִים וּמְזַכִּים אֶת הָרַבִּים, אֲשֶׁר כֹּחָם וּזְכוּתָם מַסְפִּיק גַּם עָלַי, לְהוֹשִׁיעַ גַּם אוֹתִי וְאֶת זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עַד עוֹלָם בְּכָל הַיְשׁוּעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא בָּטָחְנוּ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי. אָמֵן וְאָמֵן:

למשל כסגולה נגד קורונה: הגר"מ גרוס חיתן את היתום על קברו של הרב שך • תיעוד מיוחד - בחדרי חרדים

לחתן יתום ויתומה בבית קברות

נשמע לי רע..

מעניין מה היתום עצמו חשב על זה 😶
מחריד.. והכלה :/



וחבל שאותם אנשים לא מבינים שהסגולה הבטןחה ביותר לעצירת הנגיף היא להקשיב להוראות משרד הבריאות

ט

יש דוחות בימים כאלה?
על מה?

100 מטר מהבית ללא סיבה שהשוטר קונה...

ונסיעה ברכב בלי סיבה מוצדקת..

 

אם אתה סתם ברכב מקבלים דו"ח?? אבל אתה לא חשוף לאף אחד מה הוא רוצה? :/

כפרת עוונות ממש

מעניין אם אלו ייסורין של אהבה

אתמול נהגתי ועברתי במחסום. במחסום החיילים עצרו כל רכב ושאלו לאן הוא נוסע..

למה לא אמרת שנוסע לקניות?

שנשארו בחוץ.

ויקרא שמה דינה

הייתם מציעים לאחרים הצעות ונותנים להם להחליט מה מתאים להם?

מסבירה למה אני חושבת שכן, ושלא.

ונותנת להם להכריע

או שלא הבנתי מה רשמת

אלא אם כן שני הצדדים גרים קרוב וזורמים על זה ולוקחים בחשבון שהם נגד ההנחיות (אני לא מדבר אם זה נכון אתית אלא פרקטית).

דייט בזום זה הזוי. במיוחד להתחלה.

 

גם מבחינתו?

שלא יעשה את זה. לא נגעתי בשאלה המוסרית אלא בפרקטית.

וגם אם היום אפשר לצאת ל100 מטר,

מחרתיים כנראה שלא.

 

 

לעניות דעתי זה ממש לא הזמן עכשיו.

יש נהלים מאוד ברורים כרגע שנועדו לשמור עלינו.
אין לאף אחד עניין לתקוע אותך בבית בין ארבע קירות ושתסבול...
הקורונה הזו זו מחלה רצינית,
וצריך להשמר ולהקשיב להוראות של משרד הבריאות.

בעזר ה' זה יעבור ונוכל כולנו לשוב לשגרת פגישות תקינה~
אך כרגע זה המצב ואין עניין להתחכם.

אתה לא היחיד בסיטואציה הזו.
זו מגפה עולמית..
לא רק לך זה 'תקע' את החיים.
צריך לקבל את המצב הזה וללמוד להסתדר איתו כי ככה זה הולך להיות ככל הנראה בזמן הקרוב.

בהצלחה~

להציע להציע להציע

אפשר לנסות, מצד שני להיות מודעים לכך שזה לא בטוח יעבוד.
ואם לא, אפשר לנסות שוב אחרי הקורונה.

ההורים שלי שמעו את הרב רוזנבלום היום,

וחלק ממה שהוא אמר (לא הקשבתי עד הסוף)

 

שכל אחד ששומר על התקנות מקיים מצווה של 'ונשמרתם'

(וכנראה גם ואהבת לרעך כמוך)

באמת מעניין לבדוק את זה

 

בכל אופן, אם זה מדויק.

נחמד יותר לחשוב על זה ככה.

ושומרים מרחק של 2 מטר.

זה מצער, אבל אין

לחץ יכול להיות נקודת הזהרה - וזה דבר טוב שאדם שם לב לזה שהוא צריך להמשיך הלאה.

אמנם לחץ יכול להיות גם דבר שעלול להזיק מתי שצריך שקט נפשי בעת קבלת החלטות. לא טוב לקבל החלטות מתוך פחד, אח"כ נושאים בהשלכות לא נעימות..

 

לגבי איך משלבים תואר + עבודה + חיי משפחה אין מה לדעת כ"כ...

 

לגבי מה ללמוד - לפעמים זה סתם חוסר ידע זמני ולפעמים זה מעיד על מוכנות לעבור שלב (מכל מיני סיבות).

 

לגבי דברים לתקן באישיות - אם אתה מרגיש תקוע בחיים באופן כללי ההייתי ממליץ לך לקחת מאמן אישי (קאוצ'ר). חשוב מאוד לבוא עם בטחון לפגישות. בטחון שיש לך מה לתת שאתה מתקדם בחיים וכולי

ב"ה

אשריך על המחשבות. ועל הרצונות לטוב גדול.

העניין כמובן רחב ואתה תדע לשקול ולשים הכל בפרופורציות...
2 דברים שעולים במחשבתי,
1. דבר עם חבר טוב קרוב ונשוי.
2. בהחלט צריך להגיע במצב טוב וזה קשור למה הקדמתי על רוחב הסוגיה.
אך בפשטות צריך לזכור, שהחיים בנויים לחיים מתוך בית ומתוך ביחד. אתה לא צריך להרגיש מוכן במובן של מדוייק וצדיק ובעל בהירות בכל סוגיה.

אתה צריך להרגיש צורך באהבה,
שקרבה זוגית דורשת גמישות עמוקה
מוכן לחיות את החיים האלה עם שותפה ברצינות,
ואמון בעצמך בעולם ובמי שאמר והיה העולם.

אף אחד לא תיכנן את הקורונה,
השאלה מי זה שעומד מולה,
האם הוא מגיב בתנועה של למידה והסתגלות
או של בריחה וניסיון להחזיק בישן.

ויש עוד הרבה כיוונים לכל דבר.. אבל זה מה שרציתי לכתוב לך כעת.

בהצלחה רבה.

יש לך כתיבה נהדרת.

ואני נהנה מאוד לקרוא את התוכן שלך!

תודה

למרות כל הפחדים אתה רוצה , ממש רוצה, להתחתן.

איפה אתה עומד?

כתבת על הלחץ רק

ועל איך החיים צריכים להיראות לכאורה לפי הספר

אבל זו לא סיבה לזוז,

זו לא סיבה מספיק טובה להכנס למעגל הדייטים.

 

מה אתה רוצה באמת?

 

יש הרבה דרכים להתמודדות עם פחדים
ואם הם שמים לך בלמים ברמה של שיתוק ואי עשייה, תיעזר שאיש מקצוע.

כי לא יודעת על איזה עניין אתה מדבר- יש דברים שמצדיקים נקיטת צעד כמו שלך אבל הרוב המוחלט לדעתי לא...

רק רוצה לומר שמרגש אותי שיש אנשים כמוך- שרוצים לעבוד ולתקן לפני למרות הרצון שכן..

זה ממש לא ברור מאליו! אתה נמצא במקום מדהים והלוואי על כולם..

בהצלחה!!

אבל באותה מידה לא נכון שהשכל ימנע מהרגש ויעצור אותו מלעשות את הדבר הטבעי והנכון.

דעתי האישית: הגיע הזמן.

ורק על הטיעון נגד שהבאת - 

א. אף פעם לא נפגשים סתם. כל אבן בדרך הזו היא מיוחדת ומלמדת.

ב. האמונה הפשוטה בהשגחה אומרת שאין דבר שהוא סתמי, ולכן לענ"ד יש לבטוח בו לקפוץ לים.

מבינה לגמרי

לפעמים חתונה נראית כמו משימה ענקית שצריך לבצע אחרי שכל המשימות הקטנות בוצעו בהצלחה.

 

מה יכול לעזור?

לעשות רשימה של דברים שאתה צריך כדי להתחתן. (אולי ידע כללי של איך אתה רוצה שהחיים שלך יתנהלו זו הגדרה מדויקת במקום להיות עם תואר)

לעבוד על הרשימה טוב כדי שהיא תהיה פרקטית (איך משלבים תואר ועבודה, איזה סוג של ידע אתה צריך?)

כשיש רשימה יישומית ולא חששות ערטילאים העבודה קלה יותר.

 

איך לעבוד?

אני חושבת שכדאי לפתוח קובץ/ מחברת. להחליט על רבע/ חצי שעה ביום. שאתה עושה משהו כדי להתקדם ליעד. בהתחלה ניתן לכתוב שוב ושוב כדי לדעת מה בדיוק חסר בשביל זה ומהן בדיוק המטלות הנדרשות.

ובהמשך יכולות להיות משימות יומיות. (היום אני מתקשר לחבר שמשלב תואר ועבודה ושואל אותו כיצד הוא משלב ומה נדרש ממנו בשביל זה)

 

ממליצה לנהל קובץ שבו לכתוב איך התקדמת בכל יום, מה התוכניות שלך למחר, לשבוע הבא ובעיקר לאן אתה רוצה להגיע.

 

בהצלחה!

 

מה היעד שלך. למה לא עכשיו (או אחרי המגפה).

 

איך משלבים חיי משפחה עם לגדל ילדים? איך משלבים חיי משפחה ולגדל ילדים עם עבודה? ואיך עם דלקת אוזניים? רוב הדברים האלה זה דברים שאתה עדיין לא יכול לדעת. נשמע שהשנתיים האחרונות לימדו אותך את זה בדרך הקשה - חיכית בגלל השאלות האלה, ולא הגעת לתשובה. אם אתה חושב שאתה לא בנוי לחיי משפחה היום, להמשיך את החיים לא יקדם אותך ליעד הזה. אתה יכול להיות ממוקד מאד לזה, זה הדבר היחיד שיכול לעזור, וגם אז לא יודע איזה הבדל זה יעשה.

 

השאלה העיקרית לדעתי היא לא אם אתה מוכן לחתונה (אנשים פחות מוכנים ממך התחתנו והכל היה בסדר), אלא אם אתה מסוגל לקבל החלטה, כי להתחיל התלבטויות כשיש מישהי מחכה להחלטה שלך, זה כבר לא יפה.

 

אם יש לך משהו קונקרטי לעשות בחודשים הקרובים זה יכול להצדיק המתנה. אבל כמו שזה נשמע, עדיף שתתמקד בשאלה איך להתקדם ולא בשאלה למה לא.

 

זאת דעתי.

לפי מה שכתבת עשית צבא וישיבה אז אני מניח שאתה לפחות בן 23, לפי"ז אם תחכה עד שתגמור את התואר וכו אתה תהיה בן 26.
בו נגיד שאולי הייתי במצב שלך למדתי בישיבה, עשיתי צבא ועשיתי תואר. ועכשיו מה? אתה חושב שמשהו השתנה? אתה חושב שלצבע השיער שלי משנה אם אני נשוי או לא? או שהדייט הראשון תראה אותי כאביר על סוס לבן ותרצה להנשא לי? אז זהו שלא.
אתה לעולם לא תהיה מוכן, זו יכולת נרכשת, אבל ככל שגדל ככה יקשה עליך להשתנות. לא סתם הטענה החזקה ביותר של המחזיקים בדיעה של נישואים בגיל צעיר היא שאז הזוג גדל אחד לתוך השני ולא " מתקבע " איש/ה בעולמו/ה הוא/י.
לעולם לא יהיה זמן טוב. אם אתה רוצה משהו אתה חייב לעשות אותו ויפה שעה אחת קודם. וכל שכן מצווה דאורייתא שהרי זריזים מקדימים למצוות.

זה דיי קיצוני להגיד "לעולם לא יהיה זמן טוב להתחתן", חוץ מזה שזה אמירה פסימית ולא נכונה לעניות דעתי.
לא דומה בחור בן 18 שמתחתן לבן בחור בן 23. כן, בחור בן 23 יותר בוגר ויותר שקול, ולא בגלל צבע השערות שעל ראשו.
ואני לא מדברת על אנשים חריגים שנשארים ילדותיים גם בגיל 30, אלא מדברת על הנורמה.

אבל תקראי את התגובה שלי שוב.
נקודת ההנחה שלי היא שהוא לא צעיר, מבולבל, אבל לא צעיר. ואין לי אפשרות לומר שאני מחסידי החתונה המוקדמת.
ולמרבה הדאבון לנשים כן אכפת אם יש לך שערות לבנות. ואם זה לא מספיק לרוב הנשים הרצון להתחתן הוא טבעי מה שלא כן הגברים.
אולי לא כתבתי בצורה הכי ברורה אבל חשבתי שהעברתי את הנקודה, פסימית או לא, "גם אם תחכה כמה שנים המצב שלך כנראה לא ישתפר אלא יגרע וגם אם אני טועה והמצב כן ישתפר זה לא אומר שאתה תמצא את זיווגך בקלות. " ולכל המסקנה הנ"ל.
פסימי או לא אני מדבר מניסיון חיי לצערי. את יכולה לראות את הגיל שלי בפרופיל.

זה היה נשמע אחרת. זה היה נשמע הנחיה כללית כזו שכדאי להתחתן מוקדם כי אין גיל לבשלות ואין דבר כזה להיות מוכן..

רואים שהנושא חשוב לך ואתה מנסה לגדול.

אם ניסית לתקן דברים בעצמך לבד-אולי כדאי להיעזר באיש מקצוע.

לגבי כל מיני דברים בעולם הנישואים שאתה לא יודע. אתה יכול להתייעץ עם חברים נשואים שאתה מעריך ולשמוע מהם איך הם מתמודדים עם שילוב של x, y,z? איך הם מגדלים ילדים? איך הם מתמודדים כלכלית כסטודנטים/אברכים וכדומה?

לי זה מאד עוזר לעשות התייעצויות כאלה.

בהצלחה!

יש אנשים שנמצאים 10 שנים בתחום
ולא התחתנו, ויש אנשים שפגשו מישהי בטרמפיאדה
והיום הם נשואים עם 3 ילדים...

"נסתרות דרכי הדייטים"...

צודק. תמונה היא דבר די חסר חיות כשלא מכירים את האדם. מעבר לזה שיש כאלה שלא פוטוגניים.

ובכללי תמונה של בחורה מאירוע לא נראלי משקפת (ואם היא הייתה אחות של אחד הצדדים אז בכלל).
הייתי פעם באירוסין, ואחות של החתן מצאה חן בעיניי.
בחתונה, כמעט לא זיהיתי אותה.
גומות החן שבפנים כבר לא נתנו שמש לחיים.
במקום זה הן כוסו באיזה אבקה (מהמטף אולי?).
השיער, שהיה חלק אבל שובב עם שנצים, הפך להיות הומוגני ומשעמם.
הבגדים הדת"ל הפשוטים והיפים הוחלפו באיזה שמלה מתכתית נוצצת שישבה עליה כמו שריון של אביר.
ב"ה שבשבת חתן היא חזרה לעצמה..

סתם היא הייתה ועודנה צעירה..

קרה לי כמה פעמים שבהתחלה הבחורה לא היתה נאה בעיני - אבל אחרי חודש שהקשר התקדם פתאום היא כן נעשתה יפה בעיני - אם מצליחים לראות את הלב - היופי החיצוני לרוב לא באמת משנה.

אלא כמובן במקרים חריגים מאוד - שזה לצערי גם קרה לי - פשוט היה לי קשה להתסכל עליה.

פתחת עכשיו חבית עם חומר נפץ.. 😌
כאילו..
|המשפט נגנז|

אני גם ממש מסכים איתך אבל אתה יודע איך זה.. לומדים לאט לאט מהם כללי המשחק של הפורום 🙊

או כמו שמישהי פה פעם אמרה.. זה רק ענין של זמן, הנורמלים עוזבים מתישהו..

|יאללה סיימתי עם ההגיגים שלי. בורח|

 

מסכימה איתך שתמונות לא משקפות כלום ושום דבר לשום כיוון 

אבל לכל אדם יש בחירה חופשית איך לנהוג 

וכל אחד נותן את הדין על הנקודות שחשובות עבורו 

 

 

למרות שאני לא מבקשת תמונות אפעם..

וזה נכון גם הפוך- יש אנשים שיש להם נתונים חיצוניים טובים והפנים מעלים את זה לפעמים תוך זמן קצר מאוד.

שהקב"ה יכוון אתכם נכון בע"ה.

דווקא לי קרה לי לא פעם הפוך
(לרוב התמונות מאתרי היכרויות,
כי אני לא נוהג לבקש תמונה בד"כ),
ואישית לא יודע להצטלם וכנראה נראה יותר טוב במציאות..

וגם המשפט הזה.

פשוט שתמונה לא תמיד משקפת, וברוקולי סיכמה היטב.

אולי אפילו קיצוני יותר.. אבל נכון גם אחרת.

משלי יד א

פשוט לא נפגשת עם האחד שלך.
אני יודעת שזה נשמע בנאלי אבל זה פשוט ככה.

ואז מדייט ספספל תעברו לדייטים מתקדמים שתוכלי לראות את ההתנהגות האמיתית שלו.
ממליצה לא לוותר על השלב הזה!!

מזדהה עם כל מילה.. 

מקווה שבקרוב תופתעי לטובה ותצליחי לענות לעצמך בחיוב על כל השאלות..

 

בעזרת ה' בקרוב תבשרי בשורות טובות!

(מקפיץ)

לדעתי, צריך לבדוק שהעיקר קיים ולבדוק שמוכנים לעבוד קשה (וכיף!) בהמשך.
לא חושב שאפילו מגורים ביחד (לקחתי לקצה) יתנו תמונה ודאית, שהרי רבים שהתחתנו אחרי השלב הזה מתגרשים.
איך יודעים? מבררים אצל אנשים שאת יכולה לחסוך עליהם וסומכים על הקב"ה. הזוי? אולי, אבל זה מה יש.
ובכל זאת - יש לך לב. כדאי לנסות לטהר אותו להקשיב לו (חדר שקט ונחת מומלץ, כשלא רעבים ויש מוזיקה רגועה אם זה עוזר לך), ומתוך נחת להבין מה הוא אומר לי.


(היה נראה לי מיותר לומר שצריך להגיע לשיחות עומק, פתיחות, היחשפות ותיאום ציפיות, ולו כדי לחוות איך אתם מתמודדים עם הפערים שוודאי יש ביניכם).

בקיצור - אין ודאות, יש בסיס עבודה ולב.
בקרוב ממש אמן!

קודם כל השאלה הזו חשובה. חשוב לשאול אותה כי היא מהווה מקפצה להבנה לקראת מה הולכים בכל התהליך הזה. מה חשוב לנו? מה באמת אנחנו מחפשים? למה אנחנו מחפשים? מה אנחנו רוצים למצוא?
השאלות האלה מכוונות אל הסוף והמטרה של כל התהליך. את כבר צעד אחד קרוב יותר

בעקבות השאלות האלה, אני חושב, אמורה לבוא הבנה שיש כאן תהליך שיש בו לא מעט השתדלות ועשיה, אולי אפילו יצירה. שום דבר כאן לא ינחת מהשמים. הולכים לקראת המטרה עם הבנה שצריך לאפשר, צריך לעזור לזה לקרות. (וחשוב שזה יקרה בגלל התשובות של השאלות למעלה..)

התהליך והיצירה הם בין היתר מה שכתבת כמו דייטים מגוונים יותר (ולא רק דייטי ספסל). אני חושב אבל שעיקר התהליך הוא השינוי הפנימי, התפיסתי. ההבנה שצריך לפעול כדי להגיע למטרה תוליד ממילא רצון ומחשבה כיצד לאפשר את זה. זה יוכל להתבטא לדוג', בחיצוניות, בהבנה שיש צורך לעשות דברים יותר מעניינים וכיפיים מדייטי ספסל.
אני חושב שבנוסף צריכה להיות הבנה לאפשר בניה ריגשית. לא ללחוץ את הדברים, לא להכריח. כן לרצות להתקדם, כן לדחוף לפעמים אם צריך. אבל הכל מתוך הבנה שהדברים לוקחים זמן, דורשים תשומת לב והמון המון סבלנות.
הבנה כזו מולידה, לדעתי, טבעיות בבניה של הקשר. הטיבעיות הזו חשובה כ"כ כי היא מאפשרת לחוש קצת קצת קצת מה"אמת", מה"חיים האמיתיים". הזרימה והטבעיות יולידו ממילא קשר מגוון מלא ברבדים שונים צורות שונות. זה יוליד ביטחון בקשר. ביטחון שנובע מהכרה של מכלול, הכרה של אישיות.

כן, אני מאמין שבסוף זה סוג של קפיצה למים. סוג של לקיחת סיכונים והפגישות שלפני ולקראת הן הביטחונות לסיכון הזה. בתהליך בריא, נכון מודע ומרגיש, חושב שהביטחונות יכולים להיות ברמה גבוהה. (צריך לזכור שבכל זאת אנשים מצליחים, אנחנו לא ממציאים את הגלגל )

לדעתי הדייטים הראשונים ממש נועדו לברר היתכנות, לברר רצון לבניית קשר. (אולי יש כאלה שצריכים יותר) לטעמי עד דייט שלישי כבר ניתן לברר את זה. משם והלאה (לא להתקע דווקא על דייט שלישי..), אחרי ההבנה שיש רצון והיתכנות, החשיבה צריכה להיות ממוקדת ביצירה ובנתינת מקום. הבירור יעשה ממילא תוך כדי אבל חשוב שהוא יבוא בטיבעיות, בגישוש פחות מודע. כמו שיש בתחילת קשר עם חברות.. בדייטים הבאים אמור להיות רצון להכיר יותר, להתקרב יותר, פחות לבחון שוב ושוב "האם זה זה" - ה"זה" הוא מה שיווצר, שיתאפשר, שיהיה. בראש כזה יבוא הגיוון והכרת המכלול של האדם שממול, דבר שיוביל בסופו של דבר לביטחון בקשר, ביטחון לקשור את החיים באדם הזה
אני לא אומר שבהמשך התהליך לא דרושה חשיבה. ח"ו. חשוב לברר, חשוב לבחון, חשוב להרגיש. אך כל זה מתוך רצון להתקדם, ללכת אל, בשאיפה לסיים את התהליך (הראשוני..) יחד. במצב כזה בניית הקשר היא טיבעית ויציבה, והשכל 'מאחור' מבקר ובוחן שהבניה נכונה. התעסקות בסימון של ✅, של חלוקת ציונים, מפריעה. מפריעה לטיבעיות ומפריעה לביטחון. התעסקות בחלוקת ציונים מעמידה במקום שצורך ציון מפסיק גבוה שהוא בעצם אינו ידוע, דבר שמכניס ללופ אין סופי.. פחות לחפש לחלק ציונים, יותר לשמוח בגילוי של התכונות האלה בדיעבד.

ובסוף, כשהלב פתוח, התהליך יקרה, האסימון יפול, ההבנה תגיע, הלב ירגיש, הרצון יבוא. וזה מקסים! הפתעה מתוקה..

(מקווה שנגעתי בכל הנק'..)
@WHO

אפשר למצוא את המכנה המשותף בין כל קשר לבין קשר זוגי.

יש שנתי חברות טובות שמשתפות אחת את השנייה בכל הסודות ובכל הדברים הכי אישיים שלהם והם מבלות ונהנות ביחד הרבה... אבל רגע, איך הקשר שלהם נוצר? בפעם הראשונה שהם פגשו אחת את השנייה הם לא התלהבו עד הגג והם לא בנו בניינים על איך הקשר שלהם יראה. הואפ שוט נוצר מאליו, עם הזמן ביחד ועם הזרימה והתיאום של שניהם.

ככה גם קשר זוגי. ההרגשה הנפשית בחיבור לאדם יוצרת ודאות רגשית שאכן זה זה. 

יש אמירה יפה של הרב שרלו שהוא אומר שלבחור להתחתן עם מישהו זה להחליט לעשות איתו מסע בדרך ללא נודע.

 

אל תקחי יותר מדי ברצינות אמירות כמו 'כבר מההתחלה ידעתי שזה זה רוב הסיכויים בדר"כ שזה לא יקרה, גם אם זה קורה זה בכלל לא מבטל את כל העבודה של התיאום המשותף באמצע.

 

ברגע שבנאדם חי את העתיד (איך הבית שלי יראה וכולי) קשה לו להיות בדייט עם הבנאדם שמולו. הוא לא פוגש את האדם שמולו. ברגע שחיים את ההווה, חיים את הרגע, אז יש אפשרות להחשף לאדם שמולך.

 

הזכרת 'מקרי קיצון' כדי לדעת להבחין איזה בנאדם יש מולך. זה נכוןן במאה אחוז. אבל המקרה קיצון הכי גדול זה הניואנסים שיש בדיבור ובמעשים של הבנאדם שמולך..

בהצלחה רבה!

מסכימה. אם אתקע על אי בודד עם (כמעט) כל מי שיצאתי איתו, אני מניחה שאתמודד.

ברור לי שקשר זה משהו שהולך ומתפתח ומעמיק ומעצים וכו'.

ברור לי שאף אחד לא יכול לערוב לי שהמסע הזה יהיה מוצלח. 

אבל לא ברור לי איך יודעים שזה זה, זה השותף שלי.

 

אשמח לתובנות...

יש לזה גישות כמובן..
הגישה שלי היא שאין "זה". אין מישהו ספציפי שאת מחפשת, את זה תשאירי לחשבונות שמים לסדר. את מחפשת היתכנות. מחפשת בחור שמספיק טוב לך ונכון לך כדי להמשיך איתו את המסע בביטחון ובכיף. החשבון האם הוא "זה" ומה הוא שונה מאחרים לא רלוונטי. מה הוא והאם הוא מתאים זה מה שרלוונטי.

חווית פעם חוויה של געגוע, התאמה, רצון, חיבה?

יכול להיות שלא פגשת אותו, ויכול להיות שמשהו חוסם.

קשר מוכוון חתונה של כמה חודשים כשמקפידים על איסור נגיעה יוצר 'מצב קיצון', כהגדרתך, מעצם טבעו. מתאפשרת הרבה הבנה, אם העולמות הפנימיים נפתחים בצורה בריאה.

השאלות לרוב הן:
- טוב לכם יחד?
- מה את מרגישה כשאת חושבת עליו?
- מתגעגעת אליו, מה קורה כשהוא מתקשר?
- רואה את עצמך איתו בשנה הקרובה?
- מוכנה לסמוך עליו בעיניים עצומות?
- מרגישה התאמה ברצונות, צורת החשיבה, רגשית ופיזית?
- את מוכנה לעבור איתו קשיים, להיות שם ולתמוך במשבר שח"ו לא יפקוד אותו?

ומסכים עם @חדשכאן, יש הרגשה של 'זה שלי', אבל לגמרי החיפוש הוא אחר בסיס, אפשרות לעבוד יחד והקשבה ללב. אם הלב מתנגד - לא להתחתן (כמובן אפשר להבין מאיפה זה מגיע ולטפל, אבל לא עד אז).

המון הצלחה ומקווה שתבשרי טוב במהרה!

לא חוויתי, וזו הסיבה שהם הסתיימו. והיו כמה קשרים בהם הרגשתי שהצד השני 'מעריץ' אותי, אבל זה לא היה הדדי, אז הפסקתי.

 

השאלות שכתבת הם שאלות חשובות מאוד.

הבעייה היא, שברוב הפעמים אני מרגישה שעומד מולי אדם זר. לא רע לי איתו, אבל גם לא יותר מידי טוב. פרווה כזה. אין לי סיבה יותר מידי טובה להיפרד, אבל גם לא סיבה יותר מידי טובה להמשיך.

 

אז איך יודעים אם לא הרגשתי את הרצון והגעגוע וכו' כי לא פגשתי את האדם עם בסיס ההיתכנות, או שאולי משהו בי צורך טיפול?

 

@חדשכאן, לא התכוונתי שיש 'זה' ספציפי, אלא מיהו זה שרלוונטי.

מישהו שהוא "הזה".

 

אבל מי אמר שחייבים לחשוב כך? אולי יכולים להיות כמה כאלה שהם מתאימים לך ותוכם יהיה אחד?

אם כיף לך לשתף אותו במה שעובר עובר עליך, אם את סומכת על השיקול דעת ששלו, אם את מעריכה אותו, אם אתם נהנים להיות ביחד - למה שזה לא יהיה זה?

 

חבר פעם אמר לי לאחר הרהורים בנושא שהתכל'ס שאתה רואה בשידוכין בסוף זה אם טוב לך איתו ואם אתה רואה אותו/ה אמא/אבא לילדים שלך. גם אם עדיין לא החלפתי טיטולים ואני לא יודע מה זה להיות אבא עדיין יש אינטואציה בסיסית הוא אדם טוב ואחראי, הוא יוכל להיות אבא טוב. את סומכת על האינטואציה שלך? (גם אם היא עדיין לא נבואית..)

 

נ.ב

 

הדימוי של לצאת למסע ללא נודע יכול להיות משהו מאוד אופטימי. לעומת הדימוי של להתקע באי בודד שהוא פסימי בהכרח.

אם לא מצליחים אחרי כמה פגישות בודדות לדעת - אז לא להחליט עדיין!

אלא להמשיך להיפגש,

לתת לזמן לעשות את שלו

 

עד שתגיעי למצב ש*תדעי* ותרגישי שעם האדם *הזה* את רוצה לבלות את שארית חייך.

 

בהצלחה!

אפילו כתבת שרוב הקשרים שלך קצרים מאד

עד כמה את באה עם השאלה הזו לדייט?

אור אלון ממש מתייחס לזה בספר שלו - ממליצה לך לקרוא

עד כמה השאלה אם זה זה ואם איתו אני אחיה לתמיד

ועם החסרון הזה או האף הזה או השם הזה אני אחיה כל חיי?

 

איך את באה לדייטים?

עד כמה בכיף מ 1-10?

עד כמה כדי לדבר , להנות, להעביר ערב בטוב ולהכיר מישהו ?

 

כל התשובות לשאלות שלך נבנות לאט לאט

 

אף זוג לא קיבל סמס מלמעלה שאמר לו, זה זה. תהיו רגועים.

 

מה כן קרה? 

הם הצליחו לאט לאט לבנות קשר, להיפתח, לדבר על חולשות ולהיות הכי טבעיים

הם זכו להקשבה, הכלה, עניין

הם הרגישו שאיתו הזמן עובר בכיף

ושלדבר איתו זה מדהים (רוב הזמן, יש מידי פעם שפחות כיף)

הם ידעו שיש לצידם אדם שיעבוד על המידות שלו ויש לו מטרות דומות בחייו

 

ועוד הרבה הרבה דברים קטנים

שיחד מצטרפים לחווייה שזה זה

 

ממה שכתבת יש סיכוי ענק שיש לך דפוס 

שמחפש את הקליק מההתחלה

ואם אין אותו את פשוט עוזבת.

 

לא כולם זוכים לקליק בהתחלה

יש הרבה צורות של קשר שנבנה

תהיי פתוחה לעוד הרבה אופציות

שמתחילות ב 2-3 דייטים ראשונים שרק נחמד בקושי

 

 

הגישה שלי זה חיבור.

אני מאמינה שאדם מתנהג בצורה מסוימת עם אדם מסוים.

מאמינה באנטרקציה שנוצרת מתוך חיבור של שני אנשים.

כלומר עם x אני יכולה להרגיש שיעמום. אבל מישהי אחרת תחשוב שהוא אדם מרתק

אז מי הוא? אדם מעניין או משעמם? תלוי עם מי הוא נפגש.

 

לy אני יכולה להרגיש כיף וצחוקים. אבל מישהי אחרת תחשוב שההומור שלו על גבול המעצבן.

אז הוא אדם מצחיק או לא?.. תלוי.

 

וכך הלאה.

יש אנשים שירגיזו אותך ולא כזה יהיה לך נעים בחברתם, ואותם אנשים ממש לא ירגיזו אנשים אחרים.

 

חפשי חיבור. 

חפשי קשר שכיף לך ונעים לך בו. שאת רוצה ממנו עוד. שיש לך ביטחון שיכול להיבנות כאן משהו.

אנחנו לא באמת בודקים דברים טכניים בקשר. זאת לדעתי לפחות. 

גם את החברים שלנו, לא "בדקנו" אם הם טובים בקשר חברתי. פשוט זרמנו וראינו אם טוב לנו.

ברור שבתת מודע קורים דברים. התת מודע אולי יידע יותר להסביר למה עם אחד זה הצליח ועם השני פחות.

 

כן רק אומר שחינוך ילדים והקמת בית- זה דברים שכן בודקים בשכל ועל הנייר כמו שאומרים. כי זה השקפה ומטרות.

אבל כל השאר כמו שרשמת ברגש, במשיכה, חברות, זרימה, כיף.- זה הרגשות. את זה את יכולה להרגיש.

 

מבינה אותך שזה קצת מלחיץ שלא חווית משהו דומה לזה עד עכשיו. 

אבל טוב אולי צריך לבדוק אם יש חסימה או משהו.

זה כבר נושא אחר....

 

אגב לפעמים מרגישים חלק מהדברים. נגיד אפשר להרגיש כיף אבל לא רגש. או להרגיש חיבה ממש חזקה אבל הקשר מעיק.

אז תבדקי אולי חווית חלק מהדברים שחשובים בקשר. 

כאילו, אני לא מאמינה (לא יודעת עם כמה נפגשת) שעם אף אחד לא היה לך לא כיף לא חיבה לא משיכה לא לא לא..

חייב להיות משהו, לא?

 

איזה קשרים היו יותר נעימים ומוצלחים עד עכשיו?

איזה פחות?

מה היה החלק המוצלח או הפחות מוצלח בכל טחד מהם?

איזה סגנון אנשים באופן כללי יותר נעים לך להיות לידם? במשפחה חברים וכו. גם כאן- להבין למה.

ברגע שאתה יודע מה החלום שלך ומה טוב לך-כשהוא מגיע אתה יותר יודע לקפוץ עליו ולזהות בהתחלה או לפחות בהמשך

כתיבה מעולה!
אשרייך שהגעת לתובנות האלה. הן כ"כ נכונות.
שה' ישמח אותך בקרוב ממש!

האמת שהבנתי את זה בדרך מצחיקה קצת...

יצאתי עם מישהו,

והוא היה כביכול ממש כל מה שיכולתי לרצות, ממש מילא כיאות את כל התנאים ב"רשימת מכולת"

באמת. אם היו מתחתנים על עיוור, מנהסתם הייתי אומרת כן.

והיה לי ממש קשה לחתוך כשהבנתי שזה פשוט לא זה. כי מה, ככה אני אוותר על "רשימת מכולת" כזאת מוצלחת?

לקח לי זמן להבין שפשוט יש הרבה מעבר..ואנחנו באמת לא מתאימים אשרי מי שתזכה בו(כןכן אל דאגה מנסה לחשוב על חברות...) אבל אני אזכה למישהו אחר בעז"הובעז"ה בזמן הנכון.

מפה לשם אחרי עוד מחשבות שונות, יצא לי הקטע הנ"ל

ב"ה שיש גם הרגשות, ותודה לה' שעוזר לנו להגיע לתובנות....

שבת שלום!!

משתדלים להסתכל על בני אדם באופן קצת יותר עמוק..

להתמקד בעיקר ולא בטפל (שכל אחד יגדיר לעצמו), ולגשת מתוך יותר ענוה אל הקשר

 

עיקר בנין האדם זה המידות!

 

מסופר (בין היתר גם) על הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל (מתוך ספר "סולם יעקב"):

הגיע אליו מישהו לבקש עצה בענייני שידוכים.

"אמר הרב: מידות. בדוק את המידות.

החבר הקשה: ומה עוד? והרב בשלו: מידות טובות. החבר אמר: זהו?

הרב אמר: כן. מידות, מידות, מידות. זה הכל.

בן זוג עם מידות ידע גם לדאוג לבית, לדאוג לילדים, ללמוד, לראות את הדברים נכון"

אני אף פעם לא מגיב ל'שירים' כאן, אבל זה היה פשוט טוב מידי...!

'ראש בראש' מומלץ בחום~
זה כמו משחק אסוציאציות כזה אבל נחמד יותר ותחרותי במקצת.
(זו אפליקציה)

בהצלחה.

בשמחה נשמה~

בעזר ה' שנתבשר כולנו בשורות טובות במהרה.

יפה לכם שאתם עושים כ"כ הרבה דברים מקרבים ומקוריים יחד!
הלוואי תבשרו בשורות טובות במהרה

בע"ה יהיה לטובה.
שמעתי מר' מיילך בידרמן שהקב"ה מציץ מן החרכים,
ובניגוד להשגחה מן החלונות, בה רואים תמונה רחבה,
מן החרכים רואים פרספקטיבה צרה, אבל פרטית, אישית.

מקווה שבברוך הזה משגיחים עליכן לטוב,
ותקבלו את ההחלטות הכי טובות ובריאות (ת"מ) בע"ה

-משחק חביב: בוחרים חפץ שיש בחדר ומנסים למצוא לו כמה שיותר שימושים (מזלג יכול להיות מסרק, מפצח אגוזים ועוד - משחק מצחיק)
-יש את השאלון ההתאהבות שבאתר של "ללכת על כל החופה (קצת כבד-אבל מביא נושאי שיחה)
-איש תלוי
-חידות בציורים

אם יש לך קישור לשרשור אשמחח לא מוצאת אותו😅

רעיונות למשחקים מרחוק - לקראת נישואין וזוגיות

גמ"ח כרטישיח • כרטישיח - האתר הרשמי
הסיסמא לכניסה לעמוד היא: corona

לא הבנתי אבל איך הולך המשחק בפלא ביחד

נראלי שיחקנו מאות משחקי טאקי חח אפשר להתחבר ולשיר עם חברים ,יש גם את fun run שעל אותו הקונספט , מחפשת עוד כאלה כי עליהם כבר חפרנווו חח

מסכים עם הרבה מאוד ממה שכתבת. כיף שהגעת לתובנות האלה! בטוח שזה יעזור לך. ההקשבה שלך לעצמך וההבנה שלך ממילא להיות קשוב לאחר, חשובה ומוסיפה המון. אין לי ספק שהבית שתבנו יחד יהיה יציב, חזק ויפה.
(היה ראוי שאתייחס לכל סעיף אבל באמת מסכים עם הרבה מאוד ממה שכתבת)

ולכולן

וזה מחמיא גם לצד שמבקשים אותו, כמובן

בפעמים הבודדות שניסיתי נעניתי בשלילה
(גם אם נעשתה בצורה טובה יחסית),
וזה כמובן לטובה אבל מוריד את החשק לנסות שוב.

אם זיהית יעד - בהצלחה!
אשמח לדחוף ולתת אומץ אם צריך

ובהחלט צורך חיוני. מה שאתה יכול במסגרת ההנחיות, תעשה ותצליח

לצערי לא נחשב צורך חיוני מבחינת ההנחיות (גרים בערים שונות)

מבין ממש את הקושי שלך..
חושב שכדאי לכם לחשוב על שני דברים:
א. על היתרון העצום שלכם שאתם כבר עם קשר מבוסס יחסית. הרבה הרבה יותר מורכב לקיים קשר טרי במצב כמו עכשיו. יש לכם הרבה יותר קירבה, הרבה יותר שיח, הקשר עצמו יותר חזק ותתגברו בעז"ה על קשיים כאלה. ומכאן לחלק השני..
ב. חושב שזו הזדמנות לבנות קומה מורכבת יותר בקשר. קומה שנותנת המון משמעות לתוכן, למחשבות משותפות, אפשר להגיד לבסיס יותר שכלי וממילא מוצק יותר. זמן לחשוב על החוסן של הקשר. זו הזדמנות. ואני חושב שדווקא בקשר מתקדם יותר, על אף הקושי הגדול יותר, קיימת ההזדמנות הזו. זה בודאי לימוד חשוב לכל החיים שלכם יחד בעז"ה - לצלוח בטוב קשיים שיקרו בדרככם המשותפת.
בפרקטיקה תנסו לחשוב איך אפשר להוסיף כיף וזרימה גם ממרחק. אולי במשחקים שאפשר בטלפון או כל רעיון אחר. תהיו יצירתיים (עוד משהו לרכוש בתקופה הזו..)

הצלחה רבה אחי!

ותודה ענקית. חיזקת!

יש לכם איך להיפגש בלי תחבורה ציבורית? יש למישהו משניכם אוטו?

אם כן, אז לפי דעתי יש עניין לבדוק את זה, כי יכול להיות שזה מותר.

ועד לפני העדכון של ההגבלות האחרונות ממש, עוד נפגשנו במקומות שבהם לא נבוא במגע עם אנשים אחרים, או בבתים אחד של השניה... אבל עכשיו אי אפשר לזוז בכבישים בלי סיבה מוצדקת, גם עם רכב פרטי... אלא אם כן נהיה מוכנים לספוג קנס של 500 ש"ח (להגיד לך שאני לא שוקל כרגע אם זה שווה לי? שוקל)

קודם כל זה שיש געגוע זה מדהים! דבר שני אחלה הזדמנות למצוא דרכים להגדיל ולהעצים את הקשר! למצוא איך לדבר ומה לעשות דרך הפלאפון , דווקא הקשיים והמשברים זה בדיוק מה שנותן לקשר חוזק

מקווה שנצליח ונתחזק באמת.

תודה!

אין לי עצות טובות, רק רציתי לחזק.. אבל אולי אפשר גם להסתכל על המציאות במבט של רצוא ושוב, ושחסרון מסוים מוביל לטוב גדול הרבה יותר. בע"ה בהצלחה

יא-כ
לא-מ
מא-נ
נא-ס
סא-ע
עא-פ
פא-צ
קא-קיב