פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 446)

אני משתתפת במיזם 40 יום בכותל, זה משהו כמו 40 בנות וכל אחת הולכת יום אחד ומתפללת על כולם

זה אתגר גדול מאד, והאמת היא שאני לא ממש 'לוקחת את זה על עצמי', הקב"ה פשוט מזמן לי את זה.

להתתמודד עם פחדים אישיים, לסלק אותם לגמרי.

הם תוקעים אותי.

מתי שזה יפתר יהיה הרבה יותר קל לסלול את הדרך לזוגיות טובה.

לעבוד על חסימה מסויימת ולהתחיל להתקשר לשדכניות

כמה כבר חתיכות כאלה של לחם יש לאנשים במקומות נסתרים, אם בכלל?

מחלוקת גדולה.

והוא כותב שאם יוצא פסח אחרי שבת, אפשר אחרי סעודה שלישית בלחם לנער את המפה לרצפה וזהו.

 

מי הפוסקים האלו? 

יש מחלוקת ברמב"ם איך להבין אותו.
הרא"ש מבין בו שפחות מכזית לא צריך לבער אבל מפרשי הרמב"ם כולל הכסף משנה חלקו עליו.

באחרונים יש מחלוקת גדולה. אעתיק ממיקרופדיה בצורה מסודרת את עיקר הפוסקים שאוסרים (נדמה לי שיש יותר):
הגהות רבי עקיבא איגר לאו"ח תמד ד"ה מג"א סקי"ד, שכך סוברים הרבה פוסקים; צל"ח פסחים כט ב, בדעת התוספות שם ד"ה רב; פרי מגדים או"ח שמ, אשל אברהם סק"ב, בדעת המגן אברהם שם.

דווקא זאת הסברא הפשוטה. אלו שמתירים הם צריכים להסביר למה שלא ינהג פה חצי שיעור.

המשנה ברורה תמב, לג פסק: "אכן באמת יש מחלוקת בין הפוסקים בזה דדעת הרבה פוסקים דאפילו פחות מכזית צריך ביעור ודוקא כשראוי לאכילה קצת אבל אם היה מטונף קצת ופחות מכזית א"צ לבער לכו"ע".

לשים דברים בפרופורציות הנכונות והמועילות

 

להבדיל בין חששות אמיתיים לפחד אירציונלי שמבוסס עליהם

שכל ההתעסקות בענייני השידוך לא תפגע בסדר יום הרגיל שלי...

לא לדחות.
לא לפספס הזדמנויות.
ועוד ועוד

ללכת בבטחון (מלא) ברחוב~

אף פעם לא דמיינתי לעצמי שאצטרך להציב לעצמי את זה כאתגר.
נסתרות דרכי ה'..

ושאני אזכה להיות יותר מחוברת לה' יתברך~ הוא מקור כל השפע והטוב והיחיד שיכול לגאול אותנו באמת.

תיקון המידות בדברים מסויימים שאני צריך לתקן (שייכים בין היתר גם לענייני לנ''ו),
ולהתקדם בתורה ועבודת ה'.

שהקב"ה רוצה בטובתי ומתכנן לי רק טוב ושאכן כך יהיה. ואם יש אכזבות, לא ליפול מזה ולהתעצב יותר מידי. ולהמשיך להאמין. קוה אל ה'- חזק ויאמץ לבך- וקוה אל ה'

קודם כל בעז"ה מקווה לבשר שאני מתארסת לקראת פסח ככה

 

ומה אני רוצה לעשות כדי לקרב את זה:

 

לעשות את העצה של הרב ארוש- רבע שעה תודה ועוד 8 פעמים מזמור לתודה... 

 

 

וקריאות מהסוג הזה ו...וכלום
לא באמת נראה שמישהו מהמגזר דווקא שהזכרת אכפת לו. כל אחד דואג מקסימום לקרוב אליו וזה במקרה ממש ממש ממש טוב וחריג אבל חוץ מזה..
ככלום. ותכלס נראה לי לכל אחד יש את השלב שכבר מיצה את ההמתנה לאיזו טובה ואיזה חסד של הצעה.
סתם שיתוף בנושא. אבל..בסוף תמיד טוב להתפלל שמי יתן...

נוכחתי לדעת שיש כל מיני אנשים מהממים באמצע הדרך שזה כבר "בילט אין" אצלם. גם אחרי שהם כבר התחתנו בעצמם.

לעולם לא נגמרים להם הכוחות, וב"ה הם זוכים לראות פירות בעמלם..

זה רק מוכיח שאין שום קשר לזה שאת נשואים או לא. 

זו פשוט צורת הסתכלות שאפשר לפתח עם הזמן.

אתם עובדים עם מישהי רווקה? מישהו רווק? הראש ישר מתחיל לעבוד..

כמו שכתבתי- ב"ה זכיתי לשדך, והפגשתי זוגות רבים לפגישות. הם לא התחתנו, אבל אי אפשר לדעת לאן זה הוביל. אולי אחד מהם הציע למישהי את חבר שלה וכו'..

הכוונה שבשליחת הקטע שחברה שלי כתבה - הייתה להעביר את דרך ההסתכלות הזו לאנשים נוספים. זה אפשרי.

רק משתפת מהצד השני...
גם אני זוכה ב"ה לנסות ולנסות מדי פעם..זה שלא הצליח זה לא מוריד או משהו.
הלוואי שנשכיל כחברה להגדיל יותר בנושא.
אשרי המנסים והעושים

מציעה לדבר עם רב/נית (אבל כזה אמיתי, ולא מקובל בכסף..אולי הרב שמואל אליהו יוכל לעזור) שירגיעו את החשש שלך

אם את רוצה לעזור לו באופן שיהיה אפקטיבי- תוכלי לעשות את זה  אחרי שתהיי שלווה ורגועה בעצמך. 

נשמה~

את חייבת לשים את כל הבחורים האלו בצד ולהמשיך בדרכך.
את לא חייבת להם כלום.

משרשורים שלך אפשר להבין שאת הרבה מתעסקת בלתקן טעויות עבר בנוגע לבחורים שנפגשת איתם
וחושבת שאת חייבת סליחה לכל בחור שנפרדת ממנו.

לעניות דעתי תמחקי את המספרים של הבחורים האלה ותמשיכי הלאה..
החלטתם להפרד אז אין עניין לחזור לדבר במיוחד אם לבחור הייתה קשה הפרידה שלכם.

אם קשה לבחור ואת יודעת שהוא לא שלך..
אז אין לך מה להתערב בכך שקשה לו. הוא ידע להתמודד לבד..
וכשאת מתערבת את מקשה על שניכם.

יש רב אחד שפעם הקפיץ אותי ואת חברות שלי טרמפ והגענו איתו תוך כדי דיבור לנושא של פרידות והוא סיפר שהייתה בחורה שיצאה איתו,
קשר ארוך ומשמעותי שבסופו הם החליטו שלא מתאים ונפרדו...
אחרי מספר שנים הוא הגיע להעביר שיחה באיזה מקום (הוא היה כבר נשוי עם כמה ילדים) ואחת המורות שהיא חברה של הבחורה באה וסיפרה לו שהבחורה ההיא עדיין חושבת עליו ולא ממשיכה הלאה
אז הוא התפלל עליה שתמשיך.. והיא ברוך ה' גם המשיכה.

חוץ מתפילות על הבחורים שימשיכו הלאה אין לך מה לעשות. לנסות לעזור להם להמשיך זה לא נכון..
זה תוקע את שתיכם.

נכון פרידות זה דבר קשה. מאוד קשה..
במיוחד אחרי קשרים משמעותיים.
אבל אם סיימתם בהחלטה שלא מתאים אין למה לחזור לשם.
תתפללי עליהם ועלייך שתזכו להמשיך ולהקים בית נאמן בישראל.

הרבה בהצלחה~
שבת שלום.

כשיש מתח ולא מצליחים להתרכז כדאי לחלק את הזמן לקבוצות קטנות. תגידי לעצמך: " בחצי שעה הקרובה אני רק מתעסקת ב-XYZ" ואחרי זה תרפי מהעבודה ותחזרי לכל המחשבות.. ואז שוב. ככה את נותנת מקום למתח אבל גם שומרת שלא ישתלט לך על הראש לגמרי. זה לא קל אבל ממש יכול לעבוד.

בהצלחה!

סא-ע

@חן,

לא-מ
מא-נ
עא-פ
קיט-קכא
קלא-קמ
קמא-קנ ויהי רצון

את מסיקה שרוב הבנים שתרצי יעדיפו מישהי קצת זרוקה וזורמת. 

וזה קצת מלחיץ כי את לא כזאת

אז כאילו...

מי יתחתן איתך?

במקומך הייתי ממש דואגת....

 

ובנוסח אחר:

בעז"ה חתונה עוד השנה

 

מאיפה הבאת אותו?
אולי בגלל שאני ככ לא מכירה אנשים מסגנונות של ישוב וכו

זה סגנון כמו כל הסגנונות

ויש גם בחורים עירוניסטים

נשמה~
קודם כל את חייבת(!) להבין שלא כל הגברים מחפשים מישהי זורמת וקלילה וגם לא זרוקה.

גברים לא עשויים ממקשה אחת.
יש הרבה גברים והם שונים אחד מהשני..
יש מלא סגנונות, מלא דרכים ולכל אחד יש סגנון ודרך משלו.

אין לי מושג מאיפה הבאת את זה שכל הגברים מחפשים מישהי זרוקה וזורמת...
אין לך מה לדאוג כי זה פשוט לא ככה.

יש גברים שמחפשים אישה כזו,
ויש כאלה שמחפשים מישהי כמו שאת מגדירה עירוניסטית.. אל תדאגי.

הכי חשוב שתהיי שלמה עם עצמך ולא תנסי להיות מי שאת לא. זה רק יפגע בך.

הרבה בהצלחה~
שבת שלום.

דורש אומץ אני יודע...

אנשים ממש שמחים לעזור בנושאים האלו

תבקש מחבר לברר לך

כשאני חושב על זה, שמתי לב שהיא עבדה שם כולה שלוש שבועות...

נראה לכם באמת שמישהו הספיק להכיר אותה?

בהתחלה היא ניסתה להיזכר, אבל בסוף נראה לי שהיא הבינה על מי אני מדבר.

אמרה שיש ימים שהיא לא באה אבל עדיין עובדת, וגם היא (אותה קופאית) מחפשת בן זוג.

 

גייסתי את הקופאית שתעזור לי... וואי היה שיחה מצחיקה 

אל תתבאס לפני הזמן..
תבדוק עם גורם שלישי כלשהו עליה (מנהל/קופאית וותיקה)

יכול גם להיות שהיא בקשר ולא פנויה עכשיו להצעות.

הרבה בהצלחה~
שבת שלום.

זו שאלה ברוח חודש אדר אני מבינה....

תזהר שלא תיפול על אחת שלא יודעת לבשל~

אם אי פעם אני אחליט שנישואים זה בעצם רעיון טוב דבר ראשון אני אברר על כישורים קולינריים.

שכולל עצבים, פתיל קצר, צרחות ומכות...
אז כלום לא שווה את זה, גם לא בישולים. עדיף מישהי שלווה ורגועה שמבשלת גרוע.
זה בעיניי.

וכמובן לזכור שהסטיגמה הזאת היא סטיגמה, ולאו דווקא נכונה. מכירה כמה מרוקאיות רגועות.

זה כמו שתגידי שיש סטיגמה שכל האשכנזים קרים אבל אל תדאגו מכירה כמה שלא.
אם כבר יש מעט כמו שציינת, וזה הרבה יותר יהיה קשור למצב סוציו אקונומי ולא להשתייכות עדתית.

ו@חסדי הים מכירה מרוקאיות שלא עפות על בישול אז תבדוק אותה טוב

זה גם לאו דווקא סוציו אקונומי, זה פשוט עניין של אופי.

מה זה אומר?🤷‍♂️

יש חיה כזו?

אני רואה שיש דבר כזה אשכנזי חם🙂

וואי וואי שמישהו יחזיק אותי😡 - לקראת נישואין וזוגיות

זה אומר שאנחנו כל כך מחוברים לחום שאנחנו לא מסוגלים לסבול את הקור.
במיוחד שהקור בד''כ מקובל לומר- גורם לאנשים להסתגר בתוך עצמם. ושאי אפשר לצאת החוצה ליהנות מהשמש והמרחבים

ברור שעדיף בחורה שיודעת לבשל...
יופי עובר עם השנים
התיאבון לא...

הרבה יותר משתלם לרווקים מאשר לחכות לאיזו בשלנית... חוץ מזה שאני יודע מחברים שנשואים למרוקאיות זה הבישולים של אמא של הכלה.. הבנות עצמן לא תמיד יודעות ולומדות עם השנים מהאמא.. אפילו שמעתי על אמהות בשלניות על שלא נתנו לבנות להתקרב למטבח מעולם

אבל עדיין מבשלות מעולה



@ברוקולי
באמת הרבה זמן לא אכלת את האוכל שליי
למרות שאני לא מרוקאית😝

למרות שאני מבשלת מעולה
כותרת השרשור הראשית מרתיחה אותי


מסקנה להביא לדייטים אוכל לא טעים 🤣

אחלה דרך להנמיך ציפיות

מסקנה- לא להביא לדייטים אוכל 😝

ואז לעזוב, יפגע בו יותר.
כשאת חותכת על תדברי עליו, תדברי רק על עצמך. תגידי שזה הדבר שהכי נכון לך כרגע, ושאת מאחלת לו הרבה הצלחה.
בעיני, אם זה לא קשר רציני, אין טעם להסביר את הסיבות לפרידה.

כל הבנות האלה שאמרו לי שהן מרגישות שלא נכון להן כרגע להיפגש כי הן חולות / לא במצב רוח טוב / לא במיטבן, בעצם פשוט לא היו מעוניינות בי?

אל תיקח את זה ככה... יש כאלה שבאמת לא מתאים להן מבחינת עצמן.

לא רוצה לבאס.
אבל זה גם מה שאני חושב

אני התכוונתי שהיא תגיד: זה לא נכון עבורי להמשיך את הקשר.

שהם לא מספיקות אמיצות להגיד מה שהם חושבות. כנות זה דבר קשה, לא כל אחד זוכה.

אתה לא אמור להרגיש רע עם זה.

ואולי גם באמת לא יכלו, או שיכלו והיה להן עצמן נוח לפרש לעצמן ככה כפי שפירשו לך דהיינו חוסר מודעות עצמית.

למדתי שאם יוצא שלא מדברים/לא נפגשים כלאורה מסיבות 'טכניות' הרבה פעמים זה לא רק טכני. אלא אין רצון..

 

 

לפעמים באמת זה לא נכון לבת להמשיך את הקשר כי היא לא מספיק פנויה נפשית. וכדי לבנות קשר צריך פניות נפשית, מסוגלות להכיל בתוכך עוד מישהו.. ויש פעמים שיוצאים ופתאום מבינים שאני עדיין לא בשלה לזה מספיק..

ונכון, יש גם פעמים שאומרים שהקשר לא נכון לי וזה קשור בבן האדם שעומד מולי. כלומר , אני כן מוכנה נפשית פשוט עם מישהו אחר (: . וקשה להגיד לגמרי בכנות שאני חושבת שאנחנו לא מתאימים, אלא לוקחים את הענין עלי , ואומרים לי זה לא מתאים , לי זה לא שייך .. וזה ממש לא אומר שאני חושבת שיש בך בעיה .. ולרוב גם מנסה ישר אחרי לחשוב על חברה שכן יכולה להתאים ...

להגיד "אני חושבת שאנחנו לא מתאימים" ו- "לי זה לא מתאים" זה אותו הדבר, וזה בעיני ניסוח מצויין כי הוא בהיר, ברור, כן ולא משאיר ספקות (לעניות דעתי להגיד "לי זה לא מתאים" משדר "אתה לא עושה לי טוב" וזה יותר מתמקד בחסרונות שבבן אדם שממול מניסוח מתחשב והדדי יותר כמו "אנחנו לא מתאימים", אבל ניחא). מה שמפריע לי זה אמירות עמומות ומעורפלות שמשאירות תקווה שאולי עוד כמה שבועות אפשר ליזום את הקשר שוב כשמראש הבחורה יודעת שאין לקשר סיכוי גם בעתיד.

נראה לי שבנות חושבות בטעות שבנים רגישים כמוהן, וזה לא נכון. אנחנו גברים, ולכן בנויים יותר לספוג דחיה בלי שנעלב, אז אל תפחדו להיות ישירים איתנו.

לגבי המשפט האחרון שלך- לדעתי צריך קצת להיזהר איתו.

כיון שאנחנו לא יודעים מי יותר רגיש ומי פחות,

מי נפגע ומי יותר אדיש,

והרי אנחנו לא רוצים לפגוע, ולפגוע במישהו זה הרבה יותר חמור מאשר לא לפגוע-

עדיף מראש להשתדל להיות כמה שיותר רגישים. זה הבסיס. גם לגברים, גם לנשים- זה לא הנושא. הנושא הוא זהירות בכבוד הזולת, לא משנה כלפי מי.

 

ומאידך, לסמוך על עצמנו שאנחנו נדע להיות רגישים.. כלומר לאזור אומץ ולמרות החשש לגשת לנושא- עם קצת מחשבה אנחנו נדע לעשות את זה בצורה הכי טובה בעז''ה. אחרת עלולה להיות פגיעה יותר גדולה אם מי שמפסיק את הקשר לא אומר כלום, או מפחד על המילים שלו/ה יותר מדי וטועה במילותיו.

אבל העיקר שרציתי להדגיש כמו שכבר כתבתי- המון רגישות וזהירות.

לפעמים באמת יש תקופות לחוצות ופחות מתאים (מעידה על עצמי 😅)

כשהן נחשפות לתמונה שלי בפייסבוק או בוטסאפ 

נשמה~
אומנם לא קרה לי..

אבל יכולה לומר לך שזה לא טוב להחזיק ככה קשר.
הבחור בטוח שאת איתו, בטוחה בו והולכת איתו לכיוון מסויים..
בזמן שאת בכלל לא רוצה את הקשר וממשיכה להפגש איתו רק כי לא נעים לך וכי את לא רוצה לפגוע.

כל העניין של שידוכים,
של הפגישות וכדומה..
זה למצוא התאמה ביניכם ובהמשך חתונה בעזר ה'.
אם את לא מעוניינת בבחור ( =לא מעוניינת להקים איתו בית) אז זה פשוט לא פייר שתמשיכי להפגש איתו.

אין שום עניין להפגש סתם,
ואני מניחה שאת לא רוצה להתחתן איתו רק כי לא נעים לך לומר לו שלא מתאים לך.

ובנוסף ככל שתמשכי את הזמן.. הקשר מבחינתו יעמיק וזה יפגע בו יותר.

לעניות דעתי את צריכה לאזור כוחות ולהפרד.
מניחה את תדעי איך לעשות את זה בצורה מדוייקת ולא פוגעת..
וגם אם הוא (חס ושלום) יפגע אז זה כמובן מצער לפגוע ביהודי אבל את לא יכולה להמשיך בידיעה שזה לא זה ושאת לא מעוניינת בקשר הזה.
זה לא טוב לשניכם.

הרבה בהצלחה~
כל שאלה ודבר שאת צריכה מוזמנת בשמחה גדולה גם בפרטי.

בשמחות בעזר ה'~

וזה היה כל כך קשה! כי הוא באמת בחור טוב, והקשר מבחינתו היה ממש טוב והוא רצה ממש להמשיך...
בכיתי מזה שאני יודעת שאני מצערת אותו😔
אבל כמו שכתבו מעליי, כשהבנתי שזה לא זה, ידעתי שאם אני אמשוך את הקשר עוד זה יהיה עוד יותר קשה לשנינו, יגדיל את עוגמת הנפש, ופשוט מיותר..
תחשבי שאת לא תתחתני עם הבנאדם רק כי היה לך קשה לומר לו 'לא' ולא רצית לפגוע בו. ממילא יום אחד תאמרי לו שלא. אז עדיף לשניכם שהיום הזה יהיה מוקדם. ככה גם תוכלי 'לשחרר' אותו והוא יוכל להמשיך לחפש את אשתו העתידית כל עוד את יודעת שזה לא זה ולא אומרת- את מעכבת לשניכם את המשך החיפושים... (לא רוצה להישמע מטיפה או משהו, פשוט ככה אני שידלתי את עצמי לחשוב אז, כדי לקבל יותר אומץ לעשות את הצעד הזה...).
בהצלחה!

וזה יעזור לך

צריך לפגוע. זה מה שיהיה יותר טוב בשבילו.

כדי למעט את הפגיעה כמה שיותר כדי לך להיות רגישה אליו.

ז"א להסביר לו למה. ולא לשים דגש על החסרונות שלו אלא על עצם זה שזה לא מתאים בשבילך.

ז"א התוכן יהיה פחות בו עצמו - 'למה אני לא מעוניינת בך' אלא, על הקשר 'למה הקשר לא מתאים'.

ממליץ מאוד לא לעשות זאת בצורה מתנצלת אלא לשדר בטחון ולהיות רגישים. גם אם את רגישה את לא חייבת להתנצל. זה ממש לא סותר. להיפך - אם את תתנצלי בפניו את תשדרי לו שהוא מסכן, ואני חושב שהוא לא רוצה להרגיש ככה.

חשוב מאוד שתגידי את זה בצורה מכובדת, שתשדר כבוד. כי את כביכול פוגעת לו באגו, בכבוד. לכן ככל שיותר תהיה רצינית ותשמעי מה יש לו להגיד ותבקשי ממנו לשתף אם הוא רוצה כל מה שהוא רוצה זה יתן לו תחושה טובה.

אם תעשי ככה, גם אם זה יהיה כואב לו והוא יזכור את זה בתור סיטואציה כואבת ולא נעימה, את תצילי אותו מההשפלה זה ממש כך.

אם הוא יזכור שנתת לו כבוד והערכת אותו ולא שידרתי לו מסכנות אז זה יעזור לו להתמודד עם זה הרבה יותר טוב. הרבה יותר בקלות הוא יצליח למצוא את הנודות הטובות שהוא לקח מהקשר ולהמשיך הלאה.

בהצלחה רבה! סחתיין על הרגישות!

הכי טוב להגיד לו כמה שיותר מהר
עוד משהו : אל תכעסי על עצמך זה בסדר קורה את לא חייבת להיות בקשר עכשיו איתו בגלל שהוא בן אדם טוב.
הגיוני שגם לא מתאים(:

אנחנו אמורים לקחת אחריות בצורה בוגרת על כל מה שיקרה בקשר,
להכיל את זה שנקבל לא,
ולהכיל את זה שנאמר לא,
להכיל את הכאב והקושי שכרוך בזה,

 ולא משנה כמה זה קשה.  (הרבה יותר קשה לרובנו לומר לא מאשר לקבל לא)

אם את חושבת שאת לא מעוניינת, תקחי החלטה לקחת אחריות על זה, ותגידי לא. זה חשוב.
זה חלק מהאחרויות שלנו ככאלה שמסכימים לצאת,

- להפגע ולהרגיש כאב, אם זה מה שצריך לקרות.

 

 

 
 

תודה לכולם פה על העזרה והייעוץ. עשיתי את זה עכשיו..... איזה הקלה !
רק בשמחות ושוב תודה

שכן או שלא, אבל כן מראה על פער מסוים בעמדות ו/או בתקשורת.

כמה אתם מוכנים להשקיע את הכוחות האלו, ואם יש התקדמות בהבנה אחד של השני לאורך זמן. אם זה מתיש מדיי ומרגיש שאין התקדמות וזה לוקח כל כך הרבה אנרגיות נפשיות ואין פניות לבנות ולקדם דברים נוספים בקשר, אני הייתי מסיימת את הקשר, אבל את זו לא אני. וזה תלוי בהרבה דברים נוספים מן הסתם. תקשורת טובה חשובה מאוד, וזה משהו שאפשר לעבוד עליו ולפתח אותו (כל זוג עובד על התקשורת שלו ברמה זו או אחרת).

הוא אומר שהוא מוכן לבוא לקראתי במה שלא הסכמנו בהם אבל אני רק חושבת על זה שאני אצטרך להסביר שוב ושוב ושוב את אותם הדברים וכבר מרגישה מותשת. אין לי כח לחזור אבל חוששת שאולי אני טועה. מה עושים במצב כזה??

שאנחנו לא יודעים מה בדיוק היה שם, ומה היו הסיבות שגרמו לכם לא להמשיך בפעם הקודמת, אני חושבת שאת בקשת העצה יהיה נכון שתפני לאנשים שעטפו אותך וליוו אותך באותה תקופה שנפגשתם או למישהי מקצועית אם יש לך כזו. סביר להניח שהם יוכלו לכוון אותך יותר ולשקף לך גם דברים מאז, ויכוונו למה לשים לב בדיוק ואיך לברר אם זה משהו שאפשרי לשניכם לעבוד עליו או שזה משהו שיקח יותר מדי כוחות.

כמה מילים על התשישות- אני חושבת שאין סיבה להכנס לקשר כשמרגישים שמשהו שם יתיש אותנו ויקח כוחות יותר משיבנה בנו ובתוכנו.
אם זו ההרגשה הייתי מציעה לחשוב אם נכון *עכשיו* לנסות שוב. אולי העצה שיכולה להיות נכונה לך היא לבקש ממנו שיחת/פגישת בירור, מה שנכון לך מביניהם, לפני שמחליטים שחוזרים לנסות. כי לחזור זה מסוג האמירות שמעוררת הרגשה שזה בוודאי לחתונה וזה רק עניין של זמן, וזה גורם ללחץ שסוגר אותנו.
תבררי איתו בשיחה הזו לגבי העניינים האלו שדיברת עליהם, ותקשיבי לאיפה הוא נמצא ואם עכשיו יש הבנה אמיתית למקום שלך. אני מאמינה שתוך כדי את תרגישי אם ההבנה למקום שלך ולעמדה שלך אמיתית ומקובלת בעיניו, ואם את נשארת עם הכוחות שלך ולא יוצאת בהרגשה של תשישות.
אחרי זה תדעי מה לעשות כי תהיה לך יותר הבנה על התמונה הגדולה.
תסמכי על הקב"ה שיוביל אותך להחלטות הנכונות לך, ואם אתם אמורים לחזור אתם תחזרו.
אם לא עכשיו, זה יקרה בזמן הנכון לשניכם.
הרבה הצלחה וסיעתא דשמיא בהחלטה הזו.

זה לא משא ומתן מדיני וזו לא עיסקת המאה.
לא עושים כאן טובות איש לרעותו או אישה לריעה, אלא איש ואישה לעצמם ולנפשם.
בטח עדיף שקשר יפציע ויפרח מתוך אחווה, רצון ומוכנות.
אם לא הסכמתם על עניינים מסויימים, זה מצריך פשרות ולא הסברים או שיכנועים.
קשר לא קיים כדי שאחד יעקם את השנייה (או ההיפך) לחשוב כמותו ולהסכים בהכרח, אלא כדי לגשר על פערים ולחיות עם קיומם.

ממש צרם לי המשפט "מוכן לבוא לקראתי במה שלא הסכמנו"

מנסיוני זה באמת היה סימן לקשרים שפחות מצליחים. אבל זה תלוי אם יש במדוייט דברים אחרים שמחפים

הקושי הזה

שההסבר לוקח לך כוחות 

יכול לנבוע מכל מיני סיבות. 

ולא כדאי רק לפי זה להחליט.

 

כדאי לך לשבת וממש לכתוב בפירוט-

 

למה את רוצה לחזור אליו? 

ממה את חוששת בחזרה/ בקשר איתו?

 

ואז כשתראי את כל התמונה

יהיה לך יותר קל להחליט ממקום שקול.

 

אם תחליטי  לחזור חשוב ממש שתחשבי-

 

מה יעזור שהניסיון הזה יהיה יעיל?

האם ואיך תתמודדי עם הנקודות שאת חוששת מהן?

 

ממש בהצלחה!

 

מוזמנת לפנות בפרטי אם את רוצה עזרה בקבלת ההחלטה.

 

ה' איתך! שיהיו החלטות מבורכות!

 

 

 

 

 

 

 

עד כמה זה מפריע לך ?
ובאיזה שלב את בחיים
יכול להיות שאת בתקופה לחוצה ואת מפילה את החוסר שקט שלך עליו?

הכל יכול להיות ...
יכול להיות גם הפוך..
שאת נותנת לו המון סבלנות
מה שתמיד טוב זה לנסות להבין מה קורה איתך..
בשקט ברוגע
מה את מרגישה
להצביע אם יש חוסר שקט מובהק
מה מפריע לך?

עזרתם!

החלטתי לבטוח בה' וללכת עם הלב.

וזה יבוא
אתה תראה
הידיים הקפוצות ייתארכו
והלב השומר לא להיפגע
ייפעם בקצב רגיל
כמו שהטבע רגיל
להיות שלם עם עצמו

כישוף כושל?

נישאת לעלם החמודות @נפתלי הדג
בשבוע הקרוב!

והיא תשמח לשאת את שמכם לברכה, לו רק תואילו לכתבו בתגובות

אחלה ניק

חיה ליבא בת רבקה תמר לרפו"ש

יישר כח

זה משפט קצת מעצבן, והוא משקף פן מסוים (העיקרי לדעתי) ולא את התמונה המלאה, אבל אכתוב אותו בכל זאת:

 

פגיעה היא דבר סובייקטיבי, אתה נפגע כמה שאתה נותן לעצמך להיפגע.

אבל לפעמים יוצא ונזכרים.
וזה בסדר. אנחנו בני אדם

[לפעמים דוקא מי שלא נפגע בכלל, אם הוא אדם רגיש, זה כי מה שעוזר לו זה לחשוב מחשבות שליליות על הבחורה. אז אני מהאלה שמעדיפים לא לעשות את זה ו.. לפעמים נפגעים. מה לעשות.
או לפעמים מי שלא נפגע בכלל ו'לא נותן לעצמו להיפגע' זה מגיע ממקום של בריחה/ פחד להודות בכשלונות. או שהוא לא מספיק חווה את הקשר, או שהנפש שלו פחות רגישה.
לא כולם כמובן. ואני יודע שנשמעתי עכשיו מאוד 'שחור- לבן' ולא כיוונתי את הדברים כלפי איש, אבל בכל אופן אלו תופעות מצויות לעניות דעתי]

במוח יש מנגנון ש"מוחק" את הדברים הרעים שעברו עלינו.
לכן
אנחנו בד"כ זוכרים את הדברים הטובים

אולי אפגע מהאיש
לא מהקשר

לא זכור לי מקרה שהייתי בקשר ויצאתי ממני בתחושה שנפגעתי

ואז חושבים עליה. וזה יכול להיות גם מסתם מישהו, בלי קשר לדייטים.

למדתי את זה על בשרי כשהייתי מאוהבת בבחור כשהייתי תלמידת אולפנא..חשבתי עליו המון וכו' וכו' חשבתי שהוא מושלם..אבל לא היה קשר ממשי חוץ משלום-שלום לעיתים די רחוקות כשהיו הזדמנויות..

עגד שיום אחד פגשתי אותו במסיבת בר-מצווה..והוא ניגש אלי..והפרפרים בשמים..

הוא חייך

ואז לפתע 

נגלו לנגד עיני

שיניים רקובות ..

כל הפרפרים מתו במקום.

 

מאז אני יודעת,

התאהבות זה מסך עשן זמני ושקרי.

נשמה, תחזור לקרקע..

יודעת שלא קל

אבל הכל דמיונות.

בהצלחה!

זה חרטא ברטא.

הרגש צריך לבוא על גבי השכל- קודם כל יש התאמה ואח''כ אם יש התאהבות אפשר להתחתן. אבל עם שכל והתאמה לבד בלי רגש והתאהבות- אי אפשר להתחתן.

המקרה שאת תיארת- זה רגש שלא מתבסס על שכל. כל הסיפור מתחיל ונגמר ברגש. והאדם מורכב גם משכל וגם מרגש (וגם מעוד כמה חלקים).
כמובן לא באתי לשפוט את המקרה שלך.. רק אומר למה זה לא החזיק מעמד

יש שלב שמבינים שמה ש"אפף" אותנו בתקופת ההתאהבות זה מסך עשן שיש בו צדדים כיפיים וכו' אבל עדיין מסך עשן זמני.

אנחנו כנראה צריכים את זה, לפחות חלקינו, כדי להתחתן אחרת אולי לא נרצה אף פעם..

זה מה שקורה לנשואים.

בהחלט גם אחרי שזה עם שכל זה כנראה עובר אבל הוא התכוון נראה לי שאם זה ירד לך פתאום בשניה זה כנראה בלי שכל כלל...
בכל מקרה מקווה שאבין בקרוב שזה רק עשן

לפעמים שנתיים!!
במיוחד אם היה לך באמת קשר איתה ולא רק דמיונות..

ככל שהזמן עובר הרגש הזיכרון והגעגוע מתקהה.
זה לא ששוכחים לגמרי.
אבל מתגברים על זה!!

וצריך לחתוך בכח ולהכריז על הפסקה מוחלטת או שאפשר לאט לאט פשוט להתנתק ולשכוח מזה גם אם ייקח הרבה זמן? תודה על התשובה!!

אבל אני חושבת שלחתוך זה מידי כואב.
ולכן עדיף בהדרגתיות.



ואגב...
איך היא עם זה? ז"א למה היא רוצה מישו דתי?

אני חושב שמרב שהיא רחוקה היא לא מבינה כמה זה לא הגיוני... אבל באמת לא יודע....

לא רוצה לבאס וזה..
יש מצב שאתה התאהבת עד מעל לראש והיא רואה אותך סתם כידיד קרוב?

גם לי היה צד כזה אבל ככל שעבר הזמן היו כל מיני דברים מפורשים ממש שלא משאירים מקום לספק בכלל...
לא דברים שאומרים סתם...

והיא יודעת שהחלטת להיפרד ממנה?

היא יודעת שקשה לי מאוד מבחינת הדת והיא רואה שאני כבר לא אותו דבר אבל זה העניין שאני לא רוצה להגיד לא מפורש... לא יכול... אני רוצה שזה ידעך לשנינו לאט לאט עד שיגמר בעה

על זה שאלתי אם חייבים לחתוך או שאפשר לאט לאט לענות בקרירות וכדו' ולהתעסק בדברים אחרים עד שמבינים שזה לא זה...

שאתה רוצה לסיים את הקשר כי זה לא מתאים מבחינה דתית מאשר לתת לזה לדעוך מאליו.
אתם יכולים לתת לקשר לדעוך לאט. אבל לדעתי כן להגיד לה את זה

לא לתת לדברים לקרות מאליהם

בע"ה

עזרה לי ולמי ששלחתי אותה, ממליץ לחפש

או דומה לה ("איך מרפאים לב שבור").

 

למה? הלב שלי שבור ולא ידעתי? 🤔

לא חושבת שיש דבר כזה

 

 

 

אפשר לאט לאט אבל צריך להיות חזקים ולא להימרח, וברגע שמרגישים שזה מקשה לשכוח לחתוך לגמרי את הקשר

 

תבוא מישהי חדשה אתה תשכח, בעזרת ה'

 

גם אני לא האמנתי שאני יוכל לשכוח איזה מישהו שהיינו מאוהבים מאד וגם כמעט התקדם לחתונה ושכחתי

 

פשוט להחליט ולעשות

קודם כל, נתחיל מהסוף-
באמת כתבת משהו מדהים!. ובדיוק היום למדתי באורחות צדיקים, שכל הקטע של הביטחון בה' זה שאנחנו בטוחים בו כשלא פשוט (זה ברור.. אבל הוא ממחיש את זה ממש יפה). הפסוק אומר על הרשעים ''כי הלל רשע על תאות נפשו''- הרשע רק משבח על הדברים הטובים שקורים לו. אבל הצדיק- ''כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"- ''צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא'' (הגמ' בברכות- חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה).
ואם אני בוטח בה' לגמרי- אני מוסר לו את כל ענייני. 'השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך'. אני בוטח בו גם בטובה וגם ברעה. אם אני מאמין רק בטובה- משמע מהפס' ''כי הלל רשע על תאות נפשו''- כמו שמסבירים הפרשנים- שגם שם הוא לא בוטח בה'- הוא בוטח בעצמו. מי שיש לו אמון מוחלט בה'- צריך לשמוח תמיד. לא רק על הדברים הטובים שקורים לנו.
מסקנה: אנחנו צריכים לרומם את הביטחון שלנו בה'! לשאול את עצמנו ממה יש לנו לדאוג? מאחר שאנחנו מושגחים ע''י ה'..
איזה כיף שאתה מעלה את זה בדיוק היום!

דבר שני. נחזור להתחלה. שעונים מעוררים לותיקין בשבת. כיף לשמוע שאני לא היחיד שמכסה את השעון מעורר לותיקין של שבת במליוני שמיכות וכריות וכל מה שיש סיכוי קלוש שישתיק את זה ולא יעורר אנשים אחרים! (מה שכמובן אפעם לא מצליח ⁦⁩) טוב לשמוע שיש עוד כמוני.
הרגעתני

חיזוק מקסים !

בפנימיות אני חושבת שכולנו מאמינים שיהיה טוב

אבל לפעמים כיף להתמסכן ולהתפרק על המסכנות

ולחשוב על התסריט הכי גרוע, כי גם ככה קשה לזכור רגעים של טוב, אם היו....

 

שקשה לנו לדמיין את הטוב ולכן ממ שקורץ לנו להתבכיין..

אך השאלה - זה מקדם אותנו להתבכיין? לפעמים אולי סבבה.

אבל כדי שזלא נמצא את עצמנו חוזרים לזה ומפתחים אובססיה לתחושות שליליות בגלל שקשה לנו לחשוב חיובי

מאוד קל להתפס ל'כאן ועכשיו', לחוסר.

עבודה חשובה היא להסתכל על החזון, לעתיד ולפעול כך.

(לא סותר את דבריך רק מוסיף)

פריקה טובה ממקום של אני מרשה לעצמי להתפרק ולבכות ולהצטער ולרחם על עצמי וכו'

בד"כ מובילה לתחושות טובות, לתחושה של ניקיון ותקווה חדשים... 

 

לא קל ליישם

חצאיות מטאטאות רצפה הן לא מבית היוצר של מותגי האופנה ...

כוונתי לפחות בד הייתה יותר קיצונית ל"ע😞


אבל לא ניקח את זה לכיוון של דיבור על חנויות בגדים, כי אני לא מבינה בזה כלום😅

פחות אוכל,יותר כסף

הוא חייב לשלם על 'כסותה'.
ובכל מקרה החשבון בד''כ משותף אז הכל בסדר

בסה''כ מדובר בבנות שעושות את זה כי זה רצון ה' (לפחות בראייתן גם אם לא בראייתך) ולא כדי לטאטא את הרחובות.

רבנים ותלמידי חכמים.
לא מה׳.

ודורש דיון יותר רציני כדי להסביר למה דברייך לא נכונים. יכול להפנות למקורות בפרטי.

דברייך נובעים מחוסר ידע בנושא.

אני התייחסתי למוטיבציה של אותן בנות ולא לשאלה מה גדרי ההלכה, אם את רוצה דיון גם בשאלה הזו זה אפשרי אבל פחות רלוונטי לנקודה שהערתי עליה.

אולי אולי אם אתה מדבר על המכנסיים המתרחבים האלה של פעם

חצאיות ארוכות שמטאטאות זה פשוט חצאיות שארוכות מידי ולרוב מתעצלים לקצר(:

יש לי כמה חצאיות ושמלות שעד שתיקנתי אותן טענו שאני לוקחת למנקים של הרחוב את העבודה

שיר להלחין

באמת? כתבת את המילים שלו?
ניבאתי ולא ידעתי מה ניבאתי

תרקדי, תרקדי
עד שהלב ישרף
כמו אלף שמשות
בוהקות
כמו שלהבת.

תרקדי, תרקדי
עד שהחושך יצנח
באפיסת כוחות
עד שאחרון משברי הלילה החולף
ידום כאלף תופים מכים.

תשכחי, תשכחי
את כאב הבלהות
בין ידים חרישות
את השתיקות שלא בכית
והבכי שלא נדם
את הצלקות שלא הגלידו
ולא יגלידו
לעולם.

תברחי, תברחי
כל עוד אפשר
כל עוד רואים
עולם שחור
מבעד ליריעה
כל עוד אפשר עוד לברוח
ולצנוח
למיטה.

האמת שהיה נשמע מאוד שונה מהכתיבה שלך.. אבל אמרתי שבטח אתה רבגוני... נו נו...
אבל אמרתי שנשמע שיר שאפשר להלחין.
ללא ספק יצאתי דבע מעט

אבל לא שלי...😏

ואולי יבוא היום
ונהפוך שווים
אני אמלא את ביתנו הקט
בצלילי חליל קסומים
ואת תרחפי בינות למדפים
עמוסי שיכרון
תרקדי בין ילד ענוג
לאחיו שרק רוצה לישון

ואולי עוד יבוא יום
ואת תחייכי
תזרקי מבט קסום
ותלחשי
עכשיו אני פה
אחרי כל השנים
עכשיו אנחנו פה
אחרי כל הלבטים

בין איילת השחר
ושקיעה מרהיבה
בין צלילי שיברון
ומנגינות חשיכה
את תוסיפי לשאוב
כוחות עד בלי די
יחדיו לצלוח
יחדיו להיות
לי האושר
המושלם

ואולי
יגיע יום
ושוב לא אתעורר
למציאות חיים שתכה
כמו שעון מעורר
ואולי יגיע יום
ולא אכאב עוד ריקנות
אסיט מבט חרישי
מול צלילי הילדות
ואולי יגיע יום
ולא אחווה את הבדידות
הזועקת בלילה
ובכל עת
את מחול השפיות

ואולי
פשוט תבואי
כי עייפה דרכי
תרווי את הריק שבחיי
ותמלאי את צימאוני
ואולי עוד תגידי
אני ממש כאן לידך
גם כשהחושך מרים ראש
גם כשאתה כבר
נרדם לבד במיטה

ואולי עוד יבוא יום
בו אכתוב עוד שיר
שיהיה כולו שלך
מלא מזמור ולחשים
שינשאו ברוח
מעל לכל גל
מעל לכל זמן
ויספרו על אהבה
שתמלא חלל
ענוג ונפלא
כשירת המלכה
ענוג ונפלא
כמותך
אהובה אבודה.