פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 466)

שנאמר: אתה צריך אישה שתיהיה גם חברותא

יאללה תקנה עכשיו

מקסימום תקנה חדשים

 

תסכם כאילו אתה כותב לה: חשבתי על מה שכתוב בפרשה__, ומה את אומרת על__, ובודאי תהני לשמוע את הדרוש הזה__

אם היא לא אוהבת פרחים?

פרחים צריכים להיות בטבע. לא להרוס אותם.

אבל לא כזאת, תביא לה אחת ורודה ואחת לבנה עם סוכריות מעל

נשיקות זה פיכסה🙈 ועושה מלא פירורים

יש תאריך תפוגה היא תהיה חייבת לבוא לפני שיעבור..

 

תבדוק רק שאין לה רגישות 

 

 

ותטפח אותו יפה יפה

 

וכשתתארסו תביא לה

פרח בהחלט בעייתי יותר, כי פרח נובל

 

ותודה על הרעיון, יעשה.

ואני לא מוכן ללמוד חוכמות חיצוניות

 

במקום לחכות עד שתמצא מישהי ותצאו לדייטים ועד שתתחתנו וכל זה, תכין אישה מאוריגמי ותתן לה פרחים וזהו.

העצה של הנשיקות כבר היתה יותר טובה

אולי נכין לה נשיקה מאוריגמי,

גם יפה, גם לא מלכלכך.

ברור שפרח יותר שווה - לקראת נישואין וזוגיות

שבניין הבית הפרטי הוא אכן כנגד בניין הבית הכללי.
הכיסופים תואמים, ולא סתם. לכן קל יחסית להפנות את קושי הרווקות גם לקושי השכינה, זה כנגד זה. בניין כל בית פרטי בונה ומקדם מעט מעט את בניין הבית הכללי. כל חיזוק הפרט עושה בדק הבית קטן גם לכלל. ויש הרבה להרחיב.
אולי יש גם קשר בין המלחמה על מוסד המשפחה לבין בניית הבית.. בע"ה שנזכה לראות בבניין הכלל ובכל פרט בקרוב.

איך זה קשור שהיא בחורה טובה לזה שהיא נפרדה מעוד בחור?

אם חתכו אותה 4 פעמים אז סבבה מבינה 

אבל אם היא החליטה לסיים את הקשר 4 פעמים, זה לא באמת אומר הרבה...

כן כואב בשבילה... את זה אני יכולה להבין... 

 

יש עלות ראשונית של הגלופה.
ואז עלות לכל חולצה - תדפיס כמה חולצות שאתה רוצה.

אם מעניינת אותך המלצה מניסיון אישי - עשינו פעם 4 חולצות עם כיתוב אישי בחנות הזו בדיזינגוף בתל אביב.

הדפסה על חולצות | חולצות מודפסות בעיצוב אישי | פונגו

קוראים לחברה איזי פרינטס IZI PRINTS

 

תחפש בגוגל: איזי פרינטס (החנות נמצאת ברעננה הם עושים גם משולחים)

באמת קשה.. גם כשהשכל יודע שזה לא, אבל זה לא נוגע לתחומים שמחוץ לשכל. ובהחלט לא נעים שזה בהודעה

אווץ'
וזה יכאב עוד קצת.
כי השכל מבין אבל
הלב, לב.
ויהיה חסר.

ובעז"ה תצא מזה יותר חזק ויותר ממוקד.
אתה נראה בכיוון..

ישועת ה׳ בקרוב

שהלב יזכה להירפא מהר ובקרוב! שהמחשבות על חוסר ההתאמה יחלחלו לנפש שאט אט תרגע.. ובד בד בקרוב ממש תמצא את זו שמתאימה לגמרי

שמעתי, אולי פה, שאפשר לכוון ב- "מקבץ נדחי עמו ישראל" שיקבץ גם את כל מה שנתנו מעצמנו ומנפשנו בשידוכים והתברר שהיה כביכול לשווא.

סבתא שלה נפטרה, היה היתה שבורה ולא יכלה לדבר.
זה בכל זאת מאוד פגע בי

אפשר ללמוד מהסיפור הזה רק דבר אחד:
אל תדון אדם עד שתגיע למקומו.

ולכן זה בלתי אפשרי לדון, כי אף פעם לא היית במקומו ולעולם גם לא תהיה

לא היה חייב להפרד באותם רגעים

אולי להתקשר והעדיפה בהודעה בגלל שהיא עוברת תקופה לא פשוטה.
לא חייבים לשפוט אחרים, אפשר פשוט לומר- 'אני אתנהג אחרת' אבל לא צריך להביע את הדעה על המעשה שהיא עשתה. כי אנחנו באמת לא יודעים. מי אנחנו שנשפוט אותה?

"לא מקבל את זה כתירוץ"

עובדה שהוא נפגע

מישהו יכול להיפגע

ולא יכולה להשאיר אצלי את מה שחושבת למרות שיום שישי.

אף אחד לא יודע מה עבר לבחורה בראש, מה מידת ההשפעה של המקרה עליה וכמה פניות באמת היתה לה להתנהל מול דברים באותו זמן.
מישהו ניסה לראות את הכוונה החיובית בזה?

עלתה מחשבה אולי היא חשבה לעצמה :
"כרגע אני לא מסוגלת לדבר איתו או עם אף אחד אחר כי אני צריכה את עצמי להבין מה קרה, אבל אני לא רוצה שהוא יתעכב ויחכה לי עד שאהיה מסוגלת לדבר בכלל. אז אני מעדיפה שיוכל להמשיך הלאה ולא יחכה ל'לא' שיגיע." ?

נכון, אנחנו בני אדם ויש התנהגות אנושית בסיסית שנדרשת מאיתנו, ואם הייתם אומרים לי שסתם ככה החליטה לסיים בהודעה בלי סיבה, הייתי מסכימה שהיא התנהלה שלא כהוגן. אבל פה כשידוע שמדובר במקרה שקרה במצב רגיש, נפיץ, שביר ומלא פגיעות לבוא ולהגיד שהיא לא בסדר?

ולפותח השרשור @חבקו"ק בנשמה! (לא מצליח לתייג לי) רוצה להגיד לך דבר.
אני לא מכירה אותה, אתה כן ורק אתה תוכל לדעת אם הדברים שאכתוב יכולים להיות שייכים אליה.

אחרי חודשיים אדם לא נפרד סתם כך בהודעה, אלא אם כן קרה משהו חריג. במיוחד אם היא בעלת מידות ורגישות. מניחה שהיו לה כאלה אם הגעתם עד כאן.
אני לא יודעת אם היא כתבה סיבה אחרת מהסיבה הזו לפרידה, אבל קח בחשבון שיש מצב שזה רק בגלל הלחץ והטלטלה שהיא חווה ולא בגלל שהיא לא רצתה להמשיך לברר את הקשר איתך. להתמודד עם אובדן, במיוחד אם זה אובדן של אדם קרוב מאוד, יכול לטלטל מאוד ולגרום לרצות לברוח מהכל ולהתכנס, וזה אומר להדוף כל מה שמנסה להתקרב. יכול להיות שהפרידה הזו הגיעה ממקום שחושב עליך ועל טובתך ולא כי היא רצתה לפגוע בך.
אולי היא לא ידעה איך תגיב לזה שהיא תהיה בתקופה רגישה, ושיש מצב שהיא לא תהיה לגמרי בפניות וזה ישפיע על הקצב של התקדמות הקשר, וזה הלחיץ אותה.
יש אנשים שבמקרים כאלו האפשרות הראשונה שלהם היא להגיד 'לא', ממקום שאומר אני אשא את הקושי שבפרידה רק שמישהו אחר לא יפגע ויתעכב בגללי, כי אין לי מושג כמה זמן יקח לי להתאפס עכשיו.

אני לא יודעת איך בחרת להגיב באותו רגע, אבל אני חושבת שאם הייתי במקומך הייתי מניחה בצד את כל הקולות שמשכנעים להישאר בפגיעה ולשמור על הכבוד ולא לרדוף אחרי האחר (לרובנו יש כאלו, במיוחד כשנפגענו מאדם קרוב), ושולחת הודעה שמבקשת לדבר איתה בכל זאת אם היא תסכים כשתוכל, כי זה חשוב לך לקיים את השיחה הזו. אני מאמינה שאם היא תסכים והשיחה אכן תתקיים, שם תוכל לשמוע ולברר את הדברים ולהשמיע את המקום שלך ביחס להחלטה. מה גם שתהיה לך אפשרות לתת לה את הדברים שהיא אולי הכי זקוקה להם כרגע :הקשבה, הכלה והבנה למקום שלה שנמצא בפגיעות מאוד גדולה ורגיש מאוד כרגע.
בין אם זה יהיה להבין שאולי כן נכון להמשיך, ובין אם להגיע להחלטה בלב שלם ולהבנה הדדית משותפת שמה שהכי נכון זה להמשיך כל אחד בדרכו, בכל מצב מהשיחה הזו שניכם יכולים להרוויח, וה' יהיה בעזרכם תמיד.



בכל מקרה מקווה שתיקח מדבריי רק את זה, כי זה כלי משמעותי להבנת נפש האישה ומה שהיא זקוקה לו, וזה בוודאי יהיה לתועלת עם האשה שלך, בע"ה.

 

אף אחד לא מכיר את הבחורה 

אף אחד לא שופט אותם אישית או נכנס לראש של הבחורה 

אלא מתבוננים בכלליות על הסיטואציה שיכולה לקרות ולכן אני לא כותבת לגופו של עניין . 

 

אני מסכימה איתך שמוות זה מצב רגיש וצריך לנהוג בחמלה ובעין טובה כי כל אדם מתמודד עם מוות ומקבל מוות בצורה שונה (שזה אגב נכון לכל טראומה שמישהו היה כותב)

ואני מתנצלת אבל יש הרבה סיטואציות בחיים הבוגרים שהם קשים  לאדם ועדיין יש המון דברים שאנחנו מחויבים להתמודד מולם במקביל. 

 

אף אחד כאן לא ציפה שבמהלך שבעה או אפילו בשבוע-שבועיים אחרי בחורה תרים טלפון ותעשה שיחת פרידה נוספת 

אבל אני חושבת שכן ראוי  לדבר על הדברים בשלבים.

 

ועם הפסקה האחרונה שכתבת ביחס למקרה אני בהחלט מסכימה. 

 

וכמובן שתמיד בכל קשר וסיטואציה כדאי לבוא עם עין טובה וללמד זכות

 

אבל למה להסיק מסקנות על אחרים? זה באמת לא נותן לנו כלום.
אני יכול להסיק שההתנהגות הזאת בסיטואציה הנוכחית היא לא נכונה עבורי. אבל שיישאר שם. אולי אצל אחרים היא נכונה?
וסליחה על ההיתממות אם זה נשמע ככה, אני לא רואה את זה כהיתממות בכל אופן. אלא את הצד השני כחשדנות

 

 

אני רק חושבת שחלק מלהתחתן ולצאת לפגישות 

היא לקיחת אחריות בוגרת על המעשים שלנו גם כשיש לנו מורכבויות בחיים 

 

יחד עם זאת תמיד צריך לבוא עם עין טובה, לב טוב והרבה לימוד זכות . 

 

עם החלק הראשון

והחלק השני, נק' יפה וחשובה. תודה

האמת. אם אני חושב על זה, הרגשות שהרגשתי באותו הרגע לא היו עלבון. לא באמת נעלבתי מזה שהיא נפרדה ממני בהודעה.
הרגשתי כאב על השבוע שלפני זה שבו היא התלבטה, הרגשתי כאב על הפוטנציאל שלא מומש... ועל זה שאני שוב צריך להתחיל את המסע הזה - שוב לפתוח את הלב...

בעצם אולי קצת נעלבתי על זה שהיא לא נתנה לזה עוד צ'אנס, כל כך פתחתי את הלב שלי בפניה - לדעתי היה מגיע לי עוד נסיון קטן - שלפחות תראה את ההתלבטות לפני . הדייט האחרון שלנו באמת היה נפלא - היא בכלל לא הראתה שהיא מתבלטת על הקשר... סתם הפתיעה אותי - לקחה הפסקה של שבוע ואז נפרדה ממני. זה מה שפגע בי. אבל אני באמת לא שופט אותה על הפרדה בהודעה.
(לקח לי כמה קצת זמן להבין את זה)

שיא הלגטימי שתגיד לה: "גברת, לא ככה נפרדים. את רוצה להיפרד - בבקשה, יום ושעה", ושתסביר לך במתינות למה היא נפרדת.

זה יכול מאוד לעזור לך גם לסגור קצוות.

וגם סתם לא ראוי שהתנהגות כזו תקבל לגיטימציה, מצידך, מצידה.

בסופו של דבר הכל לטובה.
היא פשוט לא שלך ומה ששלך יהיה שלך

כיף לשמוע

אתה לא חייב לשתף פעולה
שיבררו עליך

והייתי אומרת שאשמח לדבר על הדברים בפגישה

אפשר לגלות הרבה דברים על הבן אדם תוך כדי שיחת טלפון. סגנון דיבור, קול וכו'...

לא חייבים להכריח את עצמינו להיפגש אם אין מציאת חן בסיסית על סמך תמונה או שיחת טלפון.

הבחור האחרון שנפגשתי איתו, בטלפון הראשון היה נשמע לי ממש ממש לא בכיוון שלי מבחינת הסגנון
וכשנפגשנו היה מאוד זורם וגיליתי שהוא ממש אחר ממה שחשבתי
זוכרת מקרה הפוך מלפני כמה שנים- בחור שדיבר איתי שעה וחצי (!!!) בטלפון ובדייט היה פשוט תקוע

שיחת הטלפון הראשונה צריכה לארוך לא יותר מעשר דקות, ואפילו פחות!
הכרות טלפונית על ההתחלה היא חלקית, ויכולה להביא למסקנות לא נכונות לשני הכיוונים (התלהבות גדולה על ההתחלה או 'זה לא מתאים'.
הכרות מיטבית זה בפגישה פנים אל פנים.

לפעמים זה פותח
אצלי בעלי היה היחיד שדיברתי איתו שיחה ארוכה בטלפון לפני השיחה הראשונה וזה פתח וגרם לזה לא להיות רשמי שזו סכנה גדולה של דייטים
ענין אישי. אם זה נעשה בצורה של בירורים שאלה תשובה כדי (מראש) לראות אם בכלל רוצה לצאת איתך אחרי שביררה ואמרה כן זה בהחלט לא נעים.

אגב, אם אחרי שיחה ראשונה משתנה הדעה עדיף לומר זאת מאשר לבזבז לשני זמן סתם אבל לא עושים את שיחת הטלפון הזאת מראש במטרה כזו...במיוחד אם אלו דברים ששואלים בבירורים.

תחליט מתי בא לך לזרום עם זה ומתי לא...

ברור שבסופו של דבר אני מחליט.. אני שואל כי גם מעניין אותי לראות מה הנורמה

צריל לזכור שלא חייב שיהיה כללים. פשוט לראות איך אתה מול נושא מסויים. אם זה מרגיש לך לא נכון, תאמר את זה מתוך הקשבה פנימית לעצמך.

בהצלחה!

מה אני חושב על זה וכו.. זה משהו אחר

שתזכי באמת למצוא במהרה ובטוב

יהי רצון שתמצאי אותו במהרה

הגעגוע הזה מקווצץ' את הלב...

לי זה יעזור!
אשריך

אם אתה יכול לפרט מה הסגנונות של השדכנים זה יכול לעזור לי מאד! נכוח שזה תחום שמסובך להגדיר בו, אבל מה שאפשר יעזור.
אשריך!

אני לא מבין גדול בישיבות ובסגנונות אבל אני יבקש מהשדכנים עצמם להגדיר.

אולי אני יכול לעזור קצת

ההצעה לעזרה בתוקף
ונראלי יעזור להרבה אנשים

ניקח כדוגמא שהיא עובדת בתל אביב וגרה באריאל, והוא גם עובד בתל אביב וגר ברמת גן.

ברור שנפגשים בעיקר בתל אביב. כי זו עיר שמתאים לבלות בה ויש הרבה יותר אפשרויות מפגשים ובילויים.

כשהיא היתה חולה, היא ציפתה שיגיע לאריאל לבוא לבקר אותה?

הם במצב זוגי שכבר באים הביתה?

שניהם עובדים בחיפה, הבחור גר בחיפה והבחורה בת"א.

הפגישות בחיפה. 

ממה שהבנתי עוד לא באים הביתה.

על רקע האילוץ של חופשת המחלה הארוכה שלה.

שני המקומות מציעים אפשרויות לשבת ולהיפגש בצורה נעימה, לטייל במוזיאונים למשל, לשבת במקומות יפים ולהעביר סמן מהנה בצוותא.

אבל:

 

1 בפועל הבחור הראה נכונות לבוא עד אליה כשהיה צורך

 

2 כשמתחילים להתחשבן זה לא טוב

 

3 כל צד צריך להיות סלחן כלפי השני, כלומר לשאוף להשקעה יותר גדולה מצידו (לצורך העניין, להציע 60% או 70% מהשקעה מצידו). ככה נראה קשר טוב, ואז השני יכול - כשיש צורך - לקחת את המרווח שהראשון נתן לו.

 

4 אני מסכים עם מה שנאמר כאן שבאופן עקרוני, אם הבחור מציע להגיע עד אליה, לא נכון לוותר "כדי לא להטריח" - ככה נראה קשר, שכל צד משקיע לפעמים מעבר, ולהיפך, כמה שמשקיעים וטורחים יותר בקשר, הקשר הופך למשמעותי יותר (וזה גם מראה על זה שהקשר משמעותי יותר)

הם לא בתחרות ואף אחד לא מנסה לנצח את השני.
כל אחד צריך לבוא לקראת השני ולהעריך השני בא לקראתו.

אחרי 3 חודשים בהחלט זו הזדמנות לעבוד על זה. לעבוד יחד, אחד לצד השני, אחד עם השני. לא אחד כנגד השני.

היא חולה, הוא מוכן ליסוע

וזה לא מתקבל טוב אצלה.
 

בהנחה שהיא היתה במצב מספיק סביר לפגוש אותו,
יש לה עבודה ללמוד לקבל
להיפתח למקום של להניח עליו ראש (לא פיזית!!!)

לאפשר לו לתת לה 

וכל השיח של מי משקיע יותר או מי צודק 

הוא מתכון לתסכול ואכזבות, לציפיה לא ממוששת
ולמילות הערכה שלא יבואו, כי הוא רואה את זה אחרת.

 

אחרי 3 חודשים, הייתי מצפה שהיא תוכל להגיד:
אתה יודע, אני מאד צריכה שתראה / תגיד לי שאתה מעריך את מה שאני עושה בשביל הקשר שלנו

 

לעניות דעתי עצם הגישה שלבם לא נכונה..
הם בקשר כבר לא מעט זמן,
איך שאני רואה תדברים לא צריך להתחשבן על קטנות.

ברור,
הנסיעות קשות לחברה שלך..
זה מובן מאוד!
אך הוא גם כן הציע לה להגיע אליה,
זה לא שהוא מסרב בכל תוקף להגיע אליה...

אני חושבת שהם צריכים לשחרר אתזה ופשוט לזרום עם איך שמסתדר~

שיהיה בהצלחה!

השאלה מי צודק לא רלבנטית...

יא-כ
כא-ל
לא-מ
מא-נ
עא-פ
פא-צ
קא-קיב

קא-קיב

(מצביעה יפה)

גם ספר תהילים וגם ספר בראשית.
שבת הבאה מתחילים ספר שמות. ובע''ה נמשיך לסיים עוד ספרי תהילים.

כשאמרת כן היה לך חשק והוא ירד או שמההתחלה לא היה חשק?

כשתזהי מה קרה אצלך תהיה לך אפשרות לשנות וליצור חשק..

זה קורה. עברתי דייטים שלא רציתי והפתיעו לטובה (היה גם ההיפך אבל זה לא רלוונטי לכאן)

 

וגם אני הזדקנתי, ונשארתי אופטימי

 

המון הצלחה!

ולבחורה העובדה שמישהו סיים את הש״ס או לא סיים לא ממש רלוונטית לחיים...

זה לא מה שמשפר או מרע את החיים ...
זה נכון שיש השפעה נסתרת וגלויה על החיים במשמעותם
אבל זה לא מה שמשנה בפועל את ההסתגלות על האדם כאדם.


המידות משפיעות בסופו של דבר.

אל על, רגשותיו הופכות לפיוטיות, מידותיו מזדככות, גופו כמזבח. אהבת ה' ויראתו פורחות בקרבו.
ככל שהאדם רוכש ידע ועומק בתורה שאצור בזכרונו ובלבבו הוא מתקרב למדרגה של תורה חיה ממש.

כמה פיוטי הוא הופך להיות
זה כבר תלוי אישיות




יכול להיות אדם שדר ומזמר להשם
ואת הבסיס לא מקיים
אז מה עוזר הלימוד אם הוא לא הופך למשהו מעשי?

ומטהרות אותו, אבל מי שיש לו בקיאות ועומק בתורה הוא הופך לאדם ברמה אחרת לגמרי. יש מדבר, חי, יהודי ובראש תלמיד חכם ואשתו כגופו.

יש חשיבות ללימוד מקיף, אבל לא סתם כל הישיבות לומדות בכל השנה מסכת אחת, זה לימוד הרבה יותר מעמיק שהרבה יותר נוגע בנפש. אולי יש אנשים שזה טוב להם, אבל לרוב הבחורים וודאי שהעיקר זה עיון. (וגם סדרי בקיאות הם בחינת עיון לעומת דף יומי)
מה גם שבאותה מידה הוא יכול ללמוד גמרא עיון/ משנה/ תנ״ך/ אמונה וזה גם יהיה תורה הנוגעת לחיים...

אם תלמד 1070 דפים אז יש סיכוי מסויים שכן.
1070 בגימ'= זוגיות יותר טובה. ואכמ''ל

פגשתי מספר שסיימו והם לא יודעים כלום.
ואני לא מדבר על הבנת התורה, אפילו ציטוט כמו תוכי.
זה אכן דבר חשוב בכדי לצאת תלמיד חכם, אבל אם זה לא המטרה שלו, אז זה סתם דבר להתגנדר בו, גאווה.

אם יש מעט אמת בטענתך,
זה שפה יש מישהו שכבר יצא החוצה ועדיין מקדיש עיתים.
וזה לא קל...
ואי אפשר לדעת מה יהא על הבייניש ביציאתו מבית המדרש...

זו צורה של לצאת ידי חובה.

לימוד זה:

א. התעמקות בסוגיות

ב. חזרות כדי לזכור

אין את זה בדף היומי. אז גם יודעים את הסוגיה כמו שצריך (כי צריך למהר לדף הבא) וגם שוכחים מהר.

צריך להיזהר שהדרישה והתביעה לא תבוא על חשבון הלימוד בכלל. לכל אחד מתאים משהו אחר.
ואם בעל בית לומד דף יומי וזה מה שמחזיק אותו בלימוד, אשריו ושימשיך ככה.

כל אחד יעשה מה שמתאים לו. צורת לימוד או לא, זה לפי הרמה של כל אדם.

באמת בתורתינו הקדושה ולהתעמק פה ושם בסוגיות,
במקום להתעסק בלהתעכב בסוגיות מצומצמות ובהעלאת סברות שאין להם בסיס שלא זוכרים לתווך הארוך.

ביינישים גם לומדים אחרת ממה שתיארת.

מסכים שיש מעלה ללמוד דף יומי. ובכ"ז לא חושב שהלימוד של ביינישים בישיבות הוא פחות טוב...

האחד לא צריך לבוא על חשבון האחר.

ומתוך כך די ברור למה אתה אומר את דברייך, לעניות דעתי כדאי לך לחקור את הנושא לעומק יותר לפני שאתה מטעה את ציבור הרחב שלא מבין בתחום וגורם לו להעריך יתר על מידה גישה שונה מכל הישיבות, הן הדת״ל והן החרדיות.

המטרה של הלימוד היא לא להיות בקיא בתורה כולה אלא לדבוק בה׳, אז איך אתה יכול לקרוא לדרך לעשות את זה לפי כל הרבנים שיטה מצומצמת וחסרת תועלת?

קושיות וסתירות על הנלמד."נוצר תאנה יאכל פריה למה נמשלו דברי תורה כתאנה מה תאנה זו כל זמן שאדם ממשמש בה מוצא בה תאנים אף דברי תורה כל זמן שאדם הוגה בהן מוצא בהן טעם".
2. לחדש על גבי דורות קדומים רבדים עמוקים לנלמד."דדיה ירווך בכל עת למה נמשלו דברי תורה כדד מה דד זה כל זמן שהתינוק ממשמש בו מוצא בו חלב אף דברי תורה כל זמן שאדם הוגה בהן מוצא בהן טעם".

לבקיאות יש לו תפקיד של לדעת בצורה בסיסית את המקרא, משנה, תוספתא, שני התלמודים, מדרשים אמונה והלכה. רק כשיש לך את הידע הבסיסי הזה אתה יכול לגשת ולבנות את העיון על גביו.
ר"מ בישיבה יכיל להגיד סברא מאוד יפה, אבל מהתוספתא מוכח לא ככה או שאם הוא היה פותח ירושלמי הוא היה אומר את הסברא בצורה אחרת.

אני לא אומר שאי אפשר ללמוד עיון בכלל אם אין לך את הבקיאות בכל המקורות האלו, אבל כן צריך לשאוף שאם אין לך את הידע הזה, רוב הזמן יהיה מוקדש לרכישת בקיאות, וכבר כשאתה לומד עיון תעשה את זה בצורה שאתה מנסה לפתוח ספרים ולא סתם להגיד סברות באוויר.

כל לימוד התורה זה כדי להדבק בה', גם עיון וגם בקיאות.

הלימוד בקיאות של ישיבות הוא בבחינת עיון ביחס לדף היומי, לפחות איפה שלי יצא לראות, אז זה תלוי מאוד בלומדים.
בלימוד עיון לא צריך לשלוט בכל הש״ס, אפילו אם מכירים ברמה בסיסית את המסכת זה מספיק ואפילו אם רק חושבים מסברות כלליות בסוגיה.
העניין בלימוד הוא לא שיהיה לך סברות יפות ונכונות אלא להטמיע את התורה בנפש האדם, וזה מאוד קשה להטמיע הספק קבוע בנפש וזה יכול להישאר לפעמים רק ברמת הידע.

עדיין לא ברור לי למה אתה חושב שצריך להשקיע את רוב הזמן בלימוד מקיף ולא בלימוד עמוק.

השאלה בדבקות בה׳ מה פועל יותר, ומצוי שזה לימוד של ישיבות ולא דף יומי.

נדמה לי ר' צדוק הכהן מלובלין אומר את זה בתחילת צדקת הצדיק.
כי אמנם "הכל צריכין למארי חיטיא"- וסיני עדיף, אבל זה בגלל צורך השעה. אבל המעלה של עוקר הרים יותר גדולה, כי האיכות עולה על הכמות.

והאמת, שצריך את שניהם. אגב שמעתי, שבוולוז'ין היו תלמידים שלמדו רק עיון, ותלמידים שלמדו רק בקיאות, וכאלו שלמדו גם וגם. ואלו שלמדו גם וגם יצאו מהם יותר תלמידי חכמים

השמעת קול חיובי מאוד כאן בפורום