פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 466)

 

אבל אתה מנגן כ"כ יפה , 

אז תודה שהעלת ושיתפת 

איזה מתנה זאת

 

ובהחלט ניגנת מרשים מהזיכרון

ואגב אפשר לראות את מה שהעלתי? אני עצמי לא רואה את זה

תמשיך לזכות אותנו
ו @ביינו"ש צודק

לגבי מה שכתבת, אני מזדהה מאוד.
בעומק העניינים כדאי לדעת שכשקורה לנו משהו שהוא נראה לנו רע אז בביפנוכו בעצם זה טוב, רק שהטוב הזה מגיע מעולם נעלה יותר - עלמא דאתכסיא שהוא הרבה יותר קרוב לה' יתברך והוא בבחינת י-ה שבשם הויה ולכן נאמר ''אשרי הגבר אשר תייסרנו י-ה'' כי אדם שמקבל ייסורים הוא בעצם קרוב יותר לה' כי הוא מקבל השפעה מעולם יותר רוחני.

בפשטות, אני לא נותנת לעצבות להיכנס. נקודה.
שמים שירים, משתוללים, משתגעים. אני לא מתייחסת לעצב, כי הוא אורח רע שרוצה להפיל אותי וכשהוא משתלט עלי אין לי מקום לחשוב ולהסיק מסקנות כמו שרבינו אומר שעיקר יישוב הדעת הוא על ידי שמחה, כי רק על ידה אפשר להנהיג את הדעת ולחשוב.
כשאנחנו בעצבות אנחנו כמו תחת סם שמטשטש לנו את יכולת ההבחנה וההבנה

וברור שעצבות זה רע, אבל יש מצבים שלא עלינו הצער הופך אצל אדם להרגל בגלל כל מיני קשיים ולצערי זה מצב דיי שכיח, ובמצב כזה בנאדם יכול להראות רגיל ביום יום ואפילו לחייך ולצחוק הרבה, אבל בפנים הוא פשוט עצוב ומה שהעיקר זה הפנימיות, אז בעצם מה שאני שואל זה איך במצב כזה בנאדם מאתגר את עצמו בשמחה בצורה כזאת שזה יהפוך אצלו להרגל ויחליף את ההרגל הישן

מדבר עם חבר
רואה סרט טוב
שותה אלכוהול
הולך לישון
אוכל משהו מתוק
קונה לעצמי משהו שאני אוהב

זה בגדול...

אבל זה פתרונות זמניים לכאורה, מה השיטה שלך להחזיק את השמחה לטווח הארוך?🤔
וכשיבוא לך איזה פעם לשמוח מוזמן בכיף לכמה כוסיות ארק ואיזה דיבור😜

אומר לך מנסיוני הדל. כל אתגר וכל קושי שיש לאדם נועד לרומם לו את ההסתכלות על החיים, נועד לדייק אותו ולתת לו פרופורציות נכונות על החיים.
אתה לומד להעריך נכון יותר את החיים.

אמנם בתכל'ס, אדם שיש לו צער ממשהו- ינסה קודם כל להדחיק אותו. הוא לא ישאל את עצמו- 'אז למה בעצם זה קרה לי? ואיך אני יכול לקחת את זה למקום כזה שזה יקדם אותי?'. לא. אנחנו מנסים להתעלם מזה. אנחנו לא בוחרים לסבול, אנחנו בוחרים בחיים. ואנחנו גם לא בוחרים להתמודד עם הסבל. כי זה לא מצב טבעי..
אבל מה קורה כשהסבל הוא באופן כזה שזה כבר באמת מפריע לחיים? ומה קורה כשאי אפשר לבטל את זה באופן של התעלמות?

למשל, בהתחלה כשאדם מתמודד עם מוות- יש מנגנון טבעי שנקרא הדחקה. האדם לא מבין מה קרה. זה דפוס פעולה של המוח שפשוט מגונן על האדם. עוזר לו לעכל לאט. אורך התהליך הזה משתנה מאדם אחד לשני. אצל חולים סופניים ל''ע יש משהו אחר שנקרא 'התמקחות'- האדם לא משלים עם מה שקרה לו, הוא אומר- 'תנו לי עוד שנתיים ואני אעשה הכל', כלומר הוא לא מקבל את המציאות שלו ר''ל.
אבל התהליך הזה לא מחזיק הרבה זמן.

האדם חוזר למציאות, והוא צריך לספק לעצמו תשובות- וקודם כל התשובה לשאלה הכי חשובה-
'אז איזה טעם יש לחיים שלי כעת'? 'בשביל מה אני חי?'

והאדם חייב להתמודד. לא תמיד הוא יתמודד מיד, לפעמים זה ייקח תהליך ארוך שנקרא 'אבל פתולוגי'- האדם מעכל את האבל רק אחרי מספר שנים. אבל זה מגיע..

אני חושב שברגע שהאדם יתן הגדרה יותר נכונה ויותר מדוייקת (/מאוזנת) לחיים- יהיה לו יותר קל להתמודד עם ייסורים. אם כל החיים הם הגשמיות- המצב הגשמי שלו כעת הרבה יותר גרוע. אבל אם הוא שם לב אל הנשמה שלו- ומבין יותר במדוייק את המקום של הגוף שלו בחיים, את התפקידים שלו ואת חשיבותו ביחס לשאר חלקי האדם למשל- יקל לו יותר. והחיים שלו יהיו יותר משמעותיים ויותר מלאים, דווקא בזכות הסבל. כי הוא לא ברח ממנו. כי הוא התמודד וצמח מזה

וכמובן- הרבה אמונה. בלי אמונה, שנותנת לכל דבר את המשמעות הנכונה לו, ומגלה לנו שהעולם הזה זה לא העיקר אלא האמצעי, הרבה יותר קל.

ועוד דבר אולי- עצם ההתמודדות עם הסבל מחזקת אותך. זה בטוח.
יעיד על זה השירות הקרבי. אתה עושה מסע אחרי שבוע מאז שהתגייסת. מסע ממש קטן- 3 ק''מ. אבל זה נראה לך כל כך נצחי... אחרי עוד שבוע בערך אתה עושה מסע 4 ק''מ והפעם עם פק''ל מים. אתה סובל, באמת סובל.
אחרי שבועיים- עוד מסע. ואחרי שבועיים- עוד אחד, וחוזר חלילה.. וכל פעם רק יותר ארוך ועם יותר משקל.
בסוף אתה עושה מסע כומתה באורך עשרות ק''מ. ופק''ל מים זה הדבר הכי קל שיש.
אז זה גם מתקשר למה שחז''ל אומרים (בראשית רבה ל''ב, ג'):
"אמר רבי יוסי בן חנינה: הפשתני הזה בשעה שהוא יודע שהפשתן שלו יפה, כל שהוא כותשה היא משתבחת וכל זמן שהוא מקיש עליה היא משתמנת, ובשעה שהוא יודע שהפשתן שלו רעה, אינו מספיק לקוש עליה אחת עד שהיא פוקעת, כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים, אלא את הצדיקים, שנאמר: "ה' צדיק יבחן" "

כשמסתכלים על זה ככה- אפשר לעבוד על השמחה, ולרומם אותה שתהיה פחות תלויה בדברים גשמיים. ואז השמחה היא דוקא יותר קבועה ויותר ממלאת את הנפש. 'ולישרי לב שמחה'.
וגם- הרגשות של האדם מתחדדים וזה נכון אמנם גם בצד של הכאב אבל זה נכון גם לגבי השמחה- כשהיא באה השמחה יותר גדולה

זה שבנאדם שעצוב זה נובע בעצם מאי השלמה עם המצב שגרם לו לעצבות?
אם כן אז לכאורה אני נוטה להסכים איתך,
אבל זה בדיוק העניין,
שאני אומר שעצם ההבנה של הדברים כדברים רעים זה מה שגורם לבנאדם לחשוב שרע לו ואז להכנס לעצבות ואז לא משנה עם כמה דברים הוא ישלים זה יהיה תהליך שלא נגמר, כי התווספו כל הזמן עוד ועוד דברים שיצטרך "להשלים איתם" כי הוא מתרגל לזה שקוראים לו דברים רעים ושיש דבר כזה בכלל.

אני לכאורה מדבר על מצב סופר אידיאלי,
כמו שהמגיד פעם שלח אדם לר' זושא לשאול אותו איך מברכים על הרעה ור' זושא למרות שהיה דלפון ובלי כלום ענה פשוט בחיוך שמקרין אושר אמיתי לאותו יהודי שהוא לא יודע מה המגיד רוצה ממנו, ושהוא פשוט מלא בכל טוב ואין לו שום רעה ולכן לא יודע לענות לו איך מברכים על הרעה...
כאילו האתגר זה לראות מלכתחילה את הרעה כטובה ולברך עליה כעל טובה וממילא לא תצטרך לעסוק עם "הרעה" וככה ממילא לא תיהיה לך מציאות של עצבות..
עכשיו מה שנשאר זה להבין איך בעצם עושים את זה, וזה לא אמור להיות קל בכלל, זה למה קראתי לזה אתגר...

תראה, המדרגה של רבי זושא היא מדרגה גבוהה. יש לנו קצת מושג, בכל זאת, מי היה ר' זושא.. לא אדם רגיל. וגם נקודה שחשוב לשים לב אליה שר' זושא לא הקטין את עצמו. מי שקורא את הספרים שמלקטים את התורות שלו 'מנורת זהב' ו'זהב המנורה' שם לב לזה. הוא, כדרכם של כל גדולי החסידות כמעט מדבר הרבה על ענוה פסולה. כמובן זה לא סותר את הסיפור הנ''ל, אבל רק ראיתי לנכון לחדד על הדרך את הנושא הזה.

ובכל אופן, לענייננו- יש שתי אפשרויות.

האפשרות האחת היא שהאדם יגיד לעצמו- וואי, המצב שלי כ''כ נפלא אין לי שום רע בחיים וה' נותן לי ומרעיף עלי כל כך הרבה טוב. ופה זה יכול לבוא משני מקומות שונים ואפילו מנוגדים-
מקום אחד זה המקום של ר' זושא. מקום של אמונה תמימה ובטחון גמור בה'. תמונת המציאות של ר' זושא היא נפלאה. הוא באמת לא רואה שום רע בחיים שלו, כי מבחינתו הרע הזה לא קיים.

אני חושב שזה מתחבר מאוד גם ל'תם' במשל של ר' נחמן. התם בסיפור מקבל מאשתו מים, ואומר 'הו איזה מרק נפלא', או שהוא מקבל את המעיל ואומר 'הו איזה פעלץ' נפלא', ו'איזה תבשיל מדהים'. אומר לך את האמת, בהתחלה לא התחברתי לתם. הזדהיתי מאוד עם מה שר' נחמן כותב לגבי החכם, אבל לגבי התם חשבתי לעצמי- 'על מי אתה עובד? אתה עובד על עצמך!' במקום להתמודד עם המציאות, ולהודות לה' שלפחות את זה יש לו- הוא בוחר להתעלם ממנה ולברוח למחוזות רחוקים של דמיונות.. הרי יש לך מים! תשמח במים, אל תודה לה' על זה שיש לך מרק נפלא.. כי אין לך באמת, אז גם ההודאה לה' היא לא שלימה. והמפליא שר' נחמן קובע אותו כמודל האידיאלי!!

אבל אני חושב שאפשר להסתכל על זה אחרת. באמת ר' נחמן רוצה ללמד אותנו שאפשר לרומם את ההסתכלות שתגיע למקום כזה שלא חסר לך דבר! אין לך כל הבדל בין מים לבין מרק, כי העיקר אצלך הוא לתת לגוף כח כדי לעבוד את ה'. אתה שמח בחלקך שנראה לך באמת חסד חינם מה'. אתה כולך מתפעל ממה שה' נותן לך ולא עושה השוואות עם אחרים (זה מוזכר הרבה בסיפור שם- איך שאשתו מסתכלת החוצה ואומרת לו תראה באיזה מצב אנחנו ובאיזה מצב הם- והוא אומר לה שמה שיש לנו זה בדיוק מה ששייך לנו).
זו דרגה מאוד גבוהה. לא כל אחד בר הכי.
ופה אני מגיע למקום השני שממנו זה יכול להגיע- התעלמות מהמציאות. כל עוד אנחנו לא בדרגה לא של ר' זושא ולא של התם במשל המופלא של ר' נחמן- אנחנו מתעלמים מהמציאות. למה? כי בפה אנחנו אומרים שהכל טוב אבל בשכל- אנחנו יודעים (בתודעה שלנו) שהמציאות הזאת רעה. פינו ולבנו אינו שווה. וכאן זה מסוכן, זה יכול לקחת אותנו למקום של דמיונות,
ודמיון זו לא תשובה לשאלות. זו בריחה. ומתישהו זה גם לא יחזיק והקשיים יעלו פתאום ולא נעמוד בזה. זה עלול לשבור אותנו.

ולכן, כאן אני מגיע לאפשרות השניה. לאנשים פשוטים כמונו (חוץ ממי שלא..), נראה לי שהפתרון הוא ע''י הכרה ברע שהוא רע. אמונה לא סותרת את זה שיש רע בעולם הזה, שהוא רע- הוא לא טוב. כי העוה''ז הוא צמצום, הוא השתלשלות של השתלשלות מהמקור האלוקי. הוא גשמי ולכן כ''כ מורכב ומסובך. ''אמת אמר אל יברא שכולו מלא שקרים''..
והדגש צריך להיות על אמונה. אמונה- מלשון אמון, אנחנו יודעים ובטוחים, בלי צל של ספק, שה' מנהיג את המציאות. שיש השגחה כללית, וגם השגחה פרטית. העולם אינו הפקר.
יש רע בעולם, נכון, לא בטוח שהרע הזה יוביל למקום יותר טוב עוד בעוה''ז- גם נכון, אבל זה בודאי טוב. זה הדבר הכי טוב עבורנו, ועדיף לסבול בעוה''ז שהוא מוגבל ושיהיה לנו שכר בעוה''ב בלי גבול- ה' מפעיל כאן עבורנו את מידת הרחמים..
ואנחנו לא יודעים חשבונות שמים. אנחנו רק יודעים שה' הוא טוב, ומה הכוונה טוב- בלי גבול ומידה. אין יותר טוב מה'..
ה' שם בנו שכל אנושי, ואנחנו צריכים לזכור שיש לשכל הזה גבול. לפעמים יש אשליה כזאת שאנחנו יכולים להשיג הכל כי אנחנו כל הזמן יכולים להוציא את השכל שלנו מהכח אל הפועל, ללמוד עוד ולקנות ידיעות. אז צריך לדעת שמי שברא לנו את השכל והגביל אותנו- רצה שנתהלך גם בתמימות, 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך'.
וכפי שכתבתי, זה לא סותר, ולדעתי זה חייב- לבוא ביחד עם הכרה במציאות כפי שהיא. כי ההכרה במציאות כפי שהיא- כוללת כמובן את ההכרה בטובו האינסופי של הקב''ה


סליחה על האריכות...
מקווה שהיה לך מעניין לקרוא

ודווקא היה מעניין מאוד (:
מסכים מאוד עם רוב מוחלט של הדברים
אני אשתדל להגיב מחודד יותר בהמשך.

אגב, עכשיו שאני חושב על זה,
זה מאוד מתחבר עם ההתנהלות של איוב. איוב כל הזמן טוען שהרע לא מגיע לו- הוא צדיק, נקודה. לעומתו הריעים טוענים כל הזמן שאם יש לו רע סימן שהוא לא באמת צדיק. לתפיסתם הפשטנית צדיק= טוב, לא צדיק= רע.
אבל איוב, למרות שלא מבין עדיין בדיוק למה מגיע לו כל הרעה הזאת- ממשיך לטעון, ובצדק- שאין לו שום חטא.

נשמע יומרני מדי? דוקא אם איוב היה אומר שהוא רשע- זה לא היה נכון, זה היה שקר. הוא היה מנמיך את עצמו, זה נקרא 'ענוה פסולה'.
הריעים אכן טוענים שאיוב הוא חנפן, הוא חושב שאם הוא יאמר לה' שהוא צדיק אז ה' כביכול ישתכנע.. אומר לו אחד הריעים "תקות חנף תאבד", לא כדאי..
אבל איוב לא מוכן לעשות שקר בנפשו. הוא אומר:
"גַּם הוּא לִי לִישׁוּעָה, כִּי לֹא לְפָנָיו חָנֵף יָבוֹא" (איוב ג', ט''ז)

אני לא חנפן, אומר איוב. בניגוד אליכם- אתם מנסים להתייפייף בעיני ה' על חשבוני ואומרים לי שאני חוטא. תדעו לכם שה' לא אוהב שאתם מחניפים לו! אבל אני- באמת צדיק. אז אני מכיר בזה שאני צדיק, אחרת זה יהיה חנופה. ה' אוהב אמת.

ואיוב לא מוכן גם לקבל את זה שאומרים לו שהמציאות שלו תוביל אותו לטוב יותר גדול, הוא לא רואה איך במציאות זה אפשרי. הוא אוהב תשובות אמיתיות, לא דברי הוואי, כמו שהוא אכן אומר לריעים שלו על התירוצים שלהם.
ואכן ה' כועס על הריעים בסוף הספר, ואומר שהצדק עם איוב.

אגב מצאתי עכשיו מאמר בול בענין הזה-

ביאור:חנופה בספר איוב – ויקיטקסט

אלא, שההתמודדות היא ע''י הכרה במציאות ואמונה, המון אמונה.
איוב הוא איש אמת, זה דבר שמאוד ניכר בספר.

ובאמת, בספר איוב אחרי דברי אליהוא- איוב משתכנע. וע''פ הרמב''ן יש בזה סוד גדול, ומסבירים שהכוונה לגלגול נשמות. בכל אופן הענין הוא שצריך לרומם את האמונה.

יש פעמים שב"ה יש לי שמחה טיבעית

אבל אני יודעת שיש סיטואציות בחיים שפתאום קורים דברים

וקשה להיות בשמחה

אז מה עשיתי השבוע, 

פשוט הקשבתי למחרוזת שירים של ר' שמעון וזה החזיר לי את השמחה... 

(זה באמת סגולה מיוחדת לשמוע את זה, מאוד עוזר לקושיות באמונה....)

 

אכן מיוחדים משהו, וגם בכללי כל דיבור של צדיקים
(במיוחד שמגיעים בשירה איכותית) זה סגולה, כי דברים שיוצאים מהלב נכנסים ללב ומחזקים את האמונה מהשורש והאמונה מחזקת את השמחה הטבעית (:
הלוואי על כולנו שמחה טבעית וניצחית.

פרופורציות בחיים
וחיבור לנשמה.. לשחרר את הכאב לא להתעלם ממנו . לתת לעצמך לישון לילה על הכאב ולהרפות ממנו בבוקר..

בכללי אני רואה את השמחה כמצב הטבעי שלי בתור בן אדם.. מבחינתי האתגר הוא להתמודד עם כאב ועצב ולא "איך להיות בשמחה" דומה אך שונה בהסתכלות.

@והוא ישמענו אומר...
תכלס זה באמת שאלה כזאת, אם "לסור מרע ולעשות טוב"
או "להסיר את הרע בעזרת הטוב"
זאתמרת להתמודד עם העצב ואז תבוא השמחה
או להתמודד עם העצב בעזרת שמחה...

אתה לא חייב לאף אחד שום דבר 

ואתה לא כזה בגיל חתונה

לחלק כן ולחלק לא

אין בזה כללים וחוקים

אתה תהיה בגיל חתונה מתי שתרגיש מוכן

 

ואתה ממש יכול לקחת את הזמן שלך
להתבגר ולהחליט שמתאים לך להתחתן

יש בדבריך שני נושאים שונים:
1) תחושת חוסר בשלות שגוררת חוסר רצון - נראה לעניות דעתי שכדאי לך לנסות להבין מה לדעתך יוצר את חוסר הבשלות, ומה עליך לעשות על מנת להשפיע על הגורמים האלה.
2) צורך חיצוני להתחתן - זה עניין שיש לפתור בפני עצמו ולעניות דעתי זה עבודה בכמה מישורים במקביל.

עכשיו לגבי כל התגובות שאתה צעיר ואין לך מה לדאוג וכו׳, אתה יכול להקשיב להם, אבל מכיוון שכנראה שבתוכך אתה יודע שנדרש ממך משהו אז לעניות דעתי זה לא יעזור לך לפעול כך ואתה רק תכחש בכוחותיך. שים לב שאיני אומר שאתה צריך להתחתן מחר, אלא שאם אתה רוצה להתחתן בעוד שנה/ שנתיים אז כדאי שתפתור את מה שצריך בהווה.

אל תתן ללחצי החברה להכתיב את חייך
ובטח ובטח שלא בנושא כה חושב.
כולם מדברים על הרווקות המאוחרת
אבל אף אחד לא מדבר על המכה הגדולה לא פחות
של נישואי בוסר...

באמת קשה

כל כך קשה,
וכתוב כל כך יפה!

שיהיה רק טוב, ואור.
כזה גדול וזוהר יותר מכל האורות הקיימים.
מהר מהר.

חבל שאני לא מכיר אותך במציאות.. אני חושב שחיבוק אמיתי זה מה שאתה צריך כרגע

קשה אחי.
מזדהה ממש בכל שורה..
זה ארוך ובדרך כלל אני לא טורח לקרוא הכל. אבל כתבת מעניין ונוגע..

מקווה בשביל לאור!

כתבת אמיתי. מתאר נכון את המציאות

 

ותזכור שהקב"ה יכול תמיד לתת לך דברים שלא חשבת שיש. תן מקום לעצב, תזכור את העבר - אבל תן לעתיד להפתיע אותך, ותשתדל להיות מוכן לקראתו

אני מכיר קצת געגועים כאלה, געגוע לעבר שמתערבב בגעגוע לעתיד.
חיבוק אם מתאים.

קשה
שהשם ימלא לך את החוסר במהרה.

ואהבת את הסיום האופטימי

אין לי באמת מה להגיד
רק לאחל לך ששנה הבאה תעמוד מול אור הנרות עם אשתך ותיזכר פתאום בשנה שעברה, איך עמדת לבד כואב ועצוב
ולא תצליח באמת להתחבר לאיך שהרגשת שם כי זה יראה לך מלפני מאה שנה
רק לזכור את התמונה הזו
ולשמוח כל כך

החיסרון של החוויות הטובות שהיו בקשר, מאד מאד קשה

ומתגעגעים לטוב הזה

 

תכתב לעצמך כל מה שהיה טוב

כל מה שקיבלת

כל מה שאתה מודה לה עליו 

ומודה לקב"ה

 

אח"כ כל מה שלא עבד והיה חסר

איזה צורך שלך לא היה שם

ואיך היו החיים שלך אם הקשר הזה היה מצליח

והיית מתחתן למרות מה שלא עבד

 

לאט לאט אתה תתחזק. אבל זה לוקח זמן

יש לנפש קצב משלה

רק שמחה וטוב בקרוב

פשוט בתור נשוי לא ניראה לי שאני יגור במקום שיש בו שמש קיצית גם בחורף

יש לי את התלמידות הכי שוות בעולם. לא משנה מה אני מבקשת מהן הן איתי.

פסיכולוג😌, ירושלים.(8 דברים)
כולם עומדים על השמש שזה כסף שבחסדי ה' מאפשר לי את הכל.

8 במכה אחת זה קצת גדול עלי...

אז מה שעולה לי ראשון לראש
זה החופשיות הזו
והאחריות הבלעדית שלי על עצמי בלבד
בלי לדאוג לאפחד מסביב
לצאת שמתחשק לי
לחזור כשמתחשק לי
לדבר עם מי שנוח לי
ולא לדבר עם מי שלא נוח לי
קיצור חיים בסבבה בלי מחויבות

אולי זה נשמע קצת שטחי
כאילו לעצמי זה נשמע קצת שטחי...
אבל זה הדבר הראשון שעלה לי לראש
נמשיך מחר עם משו טוב נוסף.

ושלא יצאו עלי
גם נשואות יכולות ומשקיעות,
רק שזה שונה מבחינת פניות בנפש

אני הולך בזמן האחרון לאיזה קורס שממש מפתח אותי בתחום שאני מאוד אוהב

הלימודים המיוחדים שלי שבאים עם תהליך אישי שהיה מאוד שונה בתור נשואה 

 

2. היכולת לסוע לחברות בספונטניות (יש שתים במחשבה אחת בדיוק עברה דירה לפחות חור והשניה מאמצת בת [חיוך ענק עם כוכבים בעיניים])

 

3. אני יכולה לעבוד כמו שטוב לי בלי לחץ על הרבה תשלומים שהיו נוספים לי ברגע שאתחתן

 

4.האופציה לחלום כל פעם מחדש איך תיראה השמלה שלי בחתונה או לנסות לחשוב על רעיונות איך לעשות את החתונה פחות אירוע מסנוור רועש עם יותר מדי חיבוקים ויותר שמח וכיפי (לגבי בעל וזוגיות יותר נחמד לחשוב עליהם שהם קיימים אירוע חד פעמי לעומת זאת ...)

 

5.להיות אחות גדולה בבית (מסתבר שזה חסר לי בפנימיה ושירות )

 

6.לאכול אוכל שאמא הכינה לאחים במקום להתחיל לארגן אוכל כל יום 

 

 

ואין לי רעיון עכשיו לעוד אני אחשוב על זה

 

מהתאונה... 

אוף

ובכל זאת,

האפשרות להתפתח מבחינה רוחנית, אישיותית, חברתית מבלי להיות כבול לעול כלכלי 

ואכפת לך עם כמה שאכפת לך מהממת , תנסי עדיין להיות שמחה.
תזכרי שהכל לא סתם ושום דבר לא קורה לחינם. כמובן עם כל הכאב המטורף הזה.

לישון כל יום צהריים..

אפשר להיות בקשר רציף ומשמעותי יותר איתם.

מודה כל יום ב"ה.

ב"ה ה' שלח לי חברות אמת מדהימות
ככ לא ברור מאליו
נקודות של אור ממש

עצב, ייאוש....

אבל לקראת הסוף שמעתי שירים של ר' שמעון והכנתי אוכל טעים

אז ב"ה חזרתי לעצמי

נקודת אור: חברות טובות ואנשים טובים שמסביבי, ובאמת בריאות כל כך לא ברור מאליו....

 

1. אני יכול לנהל את חיי כרצוני
2. יש לי פרטיות כשאני צריך
3. אני לא חייב לדווח לאף אחד על מהלך היום שלי
4. אני יכול להיכנס לישון- סתם כי באלי
5. אני יכול לכבות את הפלאפון כשבאלי
6. "כל המתנה תמלא"- כגודל הגעגוע גודל השמחה בסוף...
7. אני כותב שירי כיסופים וגעגועים כשי שבבוא היום אוכל להראות.לה אותם
8. יותר זמן לעבוד על עצמי, ולהכין את עצמי מבחינת מעשית ומידתית לקראתה בעז"ה...

ואפשר לעסוק כל היום עד השעות הקטנות בלילה,וימי שישי,שבת ומוצ"ש בלימוד.
הרמב"ן משיג על הרמב"ם בספר המצוות ומונה במצווה טו:שנצטוינו להודות לשמו יתברך בכל עת שנקרא בתורה על הטובה הגדולה שעשה לנו בתתו תורתו אלינו והודיענו המעשים הרצויים לפניו שבהם ננחל חיי העולם הבא.

ליתרונות של הרווקות שסביר שלא יהיו באותה צורה אחרי חתונה,

ולא, כמו שמשתמע מהודעת הפתיחה,

הטוב שיש לנו כל הזמן תוך כדי הרווקות אבל אין סיבה שייפסק אחרי חתונה

 

אני יודע שלא הגבתי כאן, אבל זה בגלל שהחיים שלי מלאים בכל כך הרבה טוב שאני מרגיש לא נעים לספר ליד כולם

סתם- '8 דברים טובים בחיים שלכם' בלי להזכיר את הרווקות...

 

הוא נתן דוגמא על מה שכתבתי 

אני בכנות הבנתי שאם הדוגמה שהיא מביאה זה על מוסכניק, לא מדובר על היתרונות של הרווקות אלא על כיף של החיים

 

ולכן תהיתי למה רוב התגובות הן על היתרונות של רווקות

 

אתה טענת שזה היה ההקשר של השאלה

 

הסברתי למה אני ראיתי את השאלה בהקשר אחר

לק"י

נניח בתור רווקה יכולתי לנסוע לשבוע לדודים לבד, היום זה פחות מתאים כנשואה.

לבקש תמונה מראש

 

אבל באמת אין צורך להלחץ

 

וברור שלהלחץ לפני דייט עם אדם לא מוכר זה הכי הגיוני וטבעי שיש.

 

אבל יש הרבה שהיו לחוצים לפני דייט, נפגשו, והיום הם עדיין ביחד וכבר לא לחוצים בכלל

 

בהצלחה ובלי הלחצה

ועכשיו אני נזכרת שלא בררתי אם הוא אשכנזי או ספרדי, כולי תקווה שזה לא משנה

 

האמת שאני די גאה ששכחתי מזה

ובעקבות עוד פעם שכיבלתי שיחה מאמא של מישהוא לברר על חברה החלתתי לשאול אולי אתם מבינים 

היא תבדוק כמה תיקים פליליים יש לבחורה, למה זרקו אותה מבית ספר שלש פעמים, אם זה נכון כל מה שאומרים עליה, ואם לא מתאים, היא פשוט תזהיר את הבן שלה.

 

ואם היא מחליטה להרשות להם להיפגש, אבל היא גילתה משהו שהיא יודעת שלבחור חשוב לדעת, אני מנחש שהיא תספר לו

למה שיש בשאיפות ואם הבחור לא מקבל שום מידע על העינין אני לא חושבת שיש מישהו אחר שיכול להחליט 

 

אולי אני ככ ביקורטית כלפי זה כי הבחור הזה שיצאתי איתו גם לא היה בוגר מספיק בשום רמה כדי לצאת לפגישות ואני ראיתי את זה גם מהצד שאמא שלו ביררה ולא הוא והוא לא היה אחראי לבדוק כלום איתה

אינני יודע למה הוא לא מברר את הדברים האלה.

 

אולי הוא סומך על מי שהציע

אולי הוא לא מודע

אולי משהו אחר

 

יכולה להגיד לך שהרבה פעמים התקשרו אלי נשים ולא הבחורים בעצמם. ולא תמיד זה שהאמא / דודה / אחות / גיסה מתקשרים מראה על חוסר בגרות 

לא לכולם זה קל ונח, לא לכולם זה נעים 

גם אני לפעמים שולחת גבר לדבר עם רבנים ולא מתקשרת בעצמי. 

 

דבר נוסף כמו שכתבו 

בירורים הם לבדוק שאין משהו חריג ששווה לפסול עליו 

מניחה שאם זה נשמע טוב הבחור יכיר את הבחורה כבר בפגישה. 

 

 

והעיצוב שלי.. יש גם את המחברת של רני

שבת שלום צדיקים וצדיקות(;

לא-מ
מא-נ
נא-ס
סא-ע
עא-פ
פא-צ
קא-קיב
קמא-קנ ויהי רצון

אז את מי אני אזכיר ?

לא כולם ככה, תכף מגיע האחד שמתאים לך בדיוק

מסכים מאוד שצריך הדרכה, כמובן ממישו שמבין בנושא...
אבל אל תשכחי, קל באימונים וקשה בקרב..
יש מציאות מאוד מוכרת שמקבלים הדרכה, אבל ב"קרב" נכשלים..
אל תצטערי, חבל על הזמן. תמשיכי הלאה ויאללה לדייט הבא..
בהצלחה...!

בגלל שזה ניק חדש שעשיתי
אני לא יכול להכנס להודעה. אפשר לשלוח לכאן לתגובה

אבל יכול להיות מצב שדווקא כי אתם בתקופה של לפני אירוסין הכל מאוד מרגש ויש המון רגשות באוויר (אולי גם מהסביבה ) זה מתקבל על הדעת שבחורה עלולה להרגיש חנוקה מכל הרגשות ומכל הסביבה ...

 

וגם יכול להיות שיש משהו מחווה ספציפית שאתה עושה או משהוא שאתה אומר שהיא עוד לא בשלב שם 

 

 

כמה חברות שלי הרגישו ככה 

 

 

תגיד לה מה אתה מרגיש 

ותשאל כדי להבין מה בדיוק מפריע לה מה היא מרגישה 

 

 

למדתי פעם את שיטת התקשורת הזאת ואני מוצאת שהניסוח שלה יעיל ממש כי הוא דואג שהשיח יהיה על הבעיה שאני מרגישה ועל הפיתרון ובלי להאשים 

 

כשאת/ה עושה /אומר _____

אני מרגיש/ה _______

כי אני זקוק/ה ל____________

אז אני מבקש/ת ממך __[משהוא מעשי לעשות *]__

 

*לא להמנע ממשהו

 

 

מקווה שעזר ומזל טוב רק שמחה 

יכול מאד להיות שזה בגלל פחד/לחץ שמגיע מהמעשיות.

עד עכשיו לא הייתם מחוייבים להרבה דברים, פתאום צריך לארגן כל מיני דברים ולרדת לפרטים.

זה יכול להלחיץ והגיוני שהלחץ מתבטא בזה שהיא צריכה יותר מרחב.

 

וכמו שאמרו לפני, לדבר ולברר.

בהצלחה!

ומה לא הלך ולפי זה יהיה אפשר לענות תשובה נכונה עבורך

 

שליש, קבוצות וואצפ, לבקש מחברות,שדכניות, ללכת בעצמי במקומות שאני יכולה להכיר..

 

 

הבנתי מה ניסית יותר.

עכשיו, עוד שאלה כדי שהתשובה תהיה נכונה עבורך:

איפה הקשרים נופלים: בשלבים שלפני תחילת הדייט (ההצעה- משתנה לפי סוג הפלטפורמה), בדייטים הראשונים או בשלבים מאוחרים יותר?

לפני הדייטים..
לכן אני יודעת שהבעיה היא לא איך שאני מתנהלת וזה נופל.
הכל נופל לפני
אני לא מצליחה להגיע אפילו לדבר עם מישהו לשיחה בטלפון...למשל- אני מבקשת מחברה, אז או שהיא בסוף לא מציעה, ואם כן זה אנשים לא רלווטים.. וחלק שהם כן רלוונטים הם לא מעוניינים.
בקיצור אני לא יודעת מה לעשות כבר

תודה על השיתוף הכנה. מצטער מאד לשמוע את הקושי.

כדאי לבדוק עם חברות נשואות (יחסית צעירות, שמכירות את העולמות הדיגיטליים האלה) את הדרך שבה את מציגה את עצמך שם: התיאור, התמונה וכולי, מה כבר טוב, מה להוריד ומה להוסיף. תראי להם ותשאלי את השאלות הנ"ל ותשתדלי להקשיב לעצות (עצות שלא מרגישות לך טוב תשאלי דעה נוספת כדי לברר את העצה- מה שחוזר על עצמו בדעות שונות של אנשים טובים ומבינים בדרך כלל נכון. מה שלא- לא בהכרח)

אפשר לבדוק את זה גם עם מדריכת כלות שמבינה בתחום, זה גם יכול לעזור.

יש עוד דברים שיוכלו לעזור בהמשך אבל זה הכי פשוט ומועיל.

מוזמנת לנסות ולעדכן (כמובן להשתדל לבחור כאלה שמבינות בזה או לשמוע 2-3 דעות לגבי איך שאת מציגה את עצמך).

זה לדעתי יוכל לשפר מאד את המצב ואת מצב הרוח

אחים, גיסים, בעל של חברה, מה שנח לך (אבל שיהיו בגיל שלך פחות או יותר)

כי יותר חשוב לך איך בנים רואים את זה מאשר בנות.

אני ממשיך לנסות. ומנסה לשמור על אופטימיות.

לא יודע אם את מתארת מצב שאת בו מההתחלה או שזה המצב כרגע.

 

יש כאן שני דברים שונים:

 

1 הרצון להתחתן שלא ממומש.

זאת שאלה של "מה יכול לעזור" - וכמו שאני רואה מהדברים שאת כותבת כאן, את באמת עושה הרבה. אולי כדאי לחשוב על איך לשפר את היעילות של מה שאת עושה, אולי כדאי לחשוב על עוד אופציות. אבל באמת את עושה הרבה.

הכי חשוב בעיני זה לשמור על אופטימיות פנימית ואמיתית, להסתכל קדימה ולהאמין ביכולת שלך להצליח, לזכור שאת טובה באמת, לדעת שכשיבוא בחור שראוי לך - הוא ימצא אותך. לא להתייאש, לא להתייבש, לא לתת לעצמך לנבול.

 

2 התחושות שנובעות מהסיטואציה - בדידות, קנאה, תסכול, עצב

כאן זה הרבה עבודה שלך עם עצמך. אולי להתייעץ עם אנשים שמתעסקים בתחום.

הרבה אנשים מדברים על זה שכשהם עבדו על התחום הזה עם עצמם, זה עזר להם - בלי קשר ישיר או ממשי - ופתאום הגיעו הצעות טובות יותר ומתאימות יותר.

 

המון הצלחה. אני מקווה שלא ייקח הרבה זמן עד שאת תראי את עצמך במקום טוב יותר, ועד שתהיי באמת במקום טוב יותר.

פעם זה לא היה ככה בכלל..
אני לא יודעת למה זה פתאום הפך לכזה
באסה.
ותודה על התגובות

אם באמת בעבר היו לך תקופות יותר טובות, יש לך סיבה טובה לחשוב שזה רק זמני.

 

יש תקופות כאלה, זה קורה. תנסי למצוא איזון בין "לפעול" ובין "להרפות" - תשאפי ל"לפעול בכל הכוח ולהרפות בכל הכוח", אבל זה דורש המון השקעה ולא תמיד אפשרי, אז תשאפי לפחות לאיזון שטוב לך איתו

 

תנסי להשקיע בנפש כדי להיות מוכנה יותר, וכדי לא לתת לתקופת היובש הזאת להוציא את החיות ממך. 

 

כמו שאמרתי, אני יודע על יותר מאדם אחד שאמר שיש סינכרון בין הצעות לבין תהליכים שהנפש עוברת (ואני אדם ממש "שכלי", אבל המציאות מדברת בעד עצמה). אז כדאי להשקיע, יכול להיות שזה מה שנדרש ממך - אימון, ייעוץ או משהו כזה - מקצועי יותר או פחות. אפילו ברכה מרב או סגולות - זה גם סוג של תהליך שעובר על הנפש, וכדאי לנסות. לא ממקום של ייאוש אלא ממקום של "את זה עוד לא ניסיתי" או אפילו "אפשר לנסות שוב, אולי הפעם יעזור".

 

המון הצלחה, וזה מדהים שאת באמת מנסה ומשקיעה. עצם זה שאת מעלה את השאלה כאן זה גם השקעה מאד משמעותית

בטוח יש עוד משהו שאת יכולה לעשות.

לנסות שוב מה שניסית קודם

לחפש משהו שלא ניסית

להתארח בשבתות בקהילות שמתאימות לסגנון חיפוש שלך

לפנות לשדכן

למצוא לך שדכנית אישית בתשלום לפי שעה עד שהיא תמצא לך הצעה מתאימה.

יש פתרונות.

הם כמובן דורשים כוח והתגייסות גדולה.

ואם את באפילה ואין לך מושג, אימון לחתונה!!!
הרבה בנות כמוך ללא הצעות התחתנו בזכותו

 

תפני לנייד שלי שכתוב בכ.א 

מנסיון אישי הקשרים הטובים ביותר שהיו לי
זה שהכרתי בעצמי.
לא דרך אתרים/שדכנים/חברים

אני הולך לערבי פו"פ, נרשם גם לאתרים כאלה ואחרים
ואת יכולה לחפש ולפרסם את עצמך אפילו כאן בפורום
היה כאן מיז"ם שידוכים
נראלי @ימ"ל היה אחראי עליו וגם נראלי @ברוקולי

שהיא בדיוק מה שחיפשת ושהולך לכם טוב

יואו איך אני שמחה ישתבח שמו רק שימשיך ככה בעז"ה

ועצם הרצון לא מחייב שתהיה סיבה ברורה, רצון להיות בקשר ולהמשיך אותו. זה משהו גדול...

 

קשה לי כרגע לנסות לנתח את הסיטואציה המדויקת שלך, ולנסות להבין מה בדיוק אתה מרגיש ולמה, ולדבר איתך מנקודת המבט הזאת. יכול להיות שלמישהו שמכיר אותך יהיו כלים יותר טובים.

 

בכל אופן הסיטואציה שתיארת היא מצוינת. הכי חשוב (לא הכרחי אבל כדאי) זה שתרגיש שאתה מוצא בה יותר ממה שאתה יכול לפרט.

כדאי גם שתוכל לפרט לעצמך, כדי שתוכל להתייחס לקשר גם במישור השכלי, אבל כמו שציינו מעלי, אתה אומר שהיא מה שחיפשת "על הנייר", אז גם במישור השכלי אתה במצב טוב.

 

כיף לשמוע, בהצלחה!

אם תשאל זוג ממש מאושר למה הם ביחד,

נראה לי שאם הם יעמיקו ממש הם יגיעו למשהו מעבר לשכל ולהסברים.

טוב לכם יחד?

היא מצאת חן בעיניך, במובן העמוק של המילה?

אתה מעריך אותה?

דרכי החיים שכ"א מכם מתכנן יכולות להתאחד לדרך אחת?

 

כמה נקודות למחשבה:

 

א. תחזק לה את הביטחון העצמי.

אם יש לה אתגר, גופני, נפשי או משפחתי

זה עשוי (ונשמע לי שזה המצב) להוריד לה את הביטחון פלאים.

המשפט 'מי ירצה / תרצה אותי' הוא בדיוק המשפט האיום שמנקר בראש בשעות האלה.

אל תאמין לה, ותשדר לה כמה היא יקרה לך וכמה היא טובה

(לפי המקום האמיתי שלך, כמובן).

גם לו יצוייר שלא תתחתנו, הצלת אותה, וזה המון.

 

ב. היא לא לגמרי מה שרצית, אבל זה עובד.

במה לא? ואיך זה עדיין עובד?

אם זה דבר חיצוני כמו מראה / גמגום וכו' - סבבה,

אבל אם זה משהו מהותי, אולי זה שווה בדיקה.

 

ג. יש פסקה נפלאה ברב (זצ"ל), בפנקסים א',

על זה שהשכל לא צריך לצאת מחוץ לגבולות שלו,

כי הוא הקניין היותר מוגבל של האדם,

ואין לו רשות להאפיל על האמונה והרגש.

זה מה שהרגשתי מבין השורות שלך, מציע לך לבדוק.

 

מאחל לכם החלטות טובות והמון אור

ממה שאני מכיר, ישנה נטייה לכל מי שיש אצלו מורכבות מסויימת 'לנפח' אותה ממה שהיא. לפתח חוסר בטחון כלפיה.

לא מוכרח בכלל אבל זה קורה לאנשים. 

פעם יצאתי עם כבדת שמיעה שעשתה מזה טררם וממש לא בנתי למה. ממש לא הפריע לי.

זה קשור למה שאדם חווה ביחס לעצמו וביחס למגבלה שלו עד כה.

 

כדי לדעת אם באמת אתה מוכן להתמודד עם הדבר שיש לה, תשב ותחשוב בעצמך. תדמיין את הרגעים שבהם תצטרך להתמודד עם ההשלכות של זה ותחשוב ותעכל האם אתה תהיה מוכן לזה.

נראה לי שנטו עבודה שלך עם עצמך. לא נראה לי שכדאי לשיקולים שלה לגבי זה להכריע אצלך. היא מקסימום יכולה לעורר את העניין. זה נטו אתה מול עצמך.

ועובד לך איתה

זו מתנה ענקית ענקית

ואתה מספיק חכם כדי להבין שבכל אחת יש חיסרון

במקרה הזה, החסרון גלוי ומונח על השולחן 

ומבחינתך, זה חסרון שאתה מסוגל להכיל.

והיא ממוקדת בו כ"כ חזק שהיא איבדה בטחון

והיא צריכה את טוב הלב שלך ושתחזק אותה 

שהחסרון אפשרי לך

אולי תדברו על מה המשמעות של העניין הזה בחייכם

ועד כמה זה ישפיע במקום הזוגי.

ואם מתאים כבר,

תגיד לה כל מה שאתה יודע שתקבל מלחיות איתה, למרות החסרון הזה

היי - והרבה אור וטוב ובהצלחה!!!

 

אתה רואה שיש בה הרבה דברים, רק קשה להגדיר את זה במילים עדיין.

מצטרף לעצה שכתבו לנסות כן להפוך חלק מזה למילים כדי שתוכל להחליט בהמשך.

נראה לי ששימחת פה כמה וכמה אנשים בפורום

מלא באנשים שרוצים שיהיה לך טוב ומשתתפים בכאב שלך

 

ומקווים שלא ייקח הרבה זמן עד שתהיי מוקפת באושר ושמחה שפורצת ממך החוצה וחוזרת וממלאת את הלב

כתבת יפה.

 

(שולח מהר לפני שתתחרטי)

עם הַפְצצת הבקיאות הזו.

כלומר, מה אתה עושה פה

לך ללמוד

או לשנות

או לקרות

 

אבל אז היית לומד: "אין מוכרין ספר תורה אלא ללמוד תורה ולישא אישה"

ושונה: "לישא אישה אינו יכול... ישב בטל?! והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה"

וקורא: "ראה חיים עם אשה אשר אהבת, כי היא חלקך בחיים"

וחוזר לכאן

"וכן את מוצא, שכל מי שמשלים ללכת בתום, הקב"ה מזמן לו חלק כמותו:
שכן מצינו באברהם, שמתוך שהלך בתום נזדמנה לו שרה,
וכן ביצחק, שהלך בתום, נזדמנה לו רבקה,
וכן ביעקב, שהלך בתום, נזדמנה לו רחל ולאה בלהה וזלפה,
כולם משפחה אחת, ונחלה אחת, ועליהם מפרש שלמה בחכמתו:
(משלי יט יד): 'בית והון נחלת אבות, ומה' אשה משכלת' ". [מדרש משל]

וחיזקת אותי עד מאוד

שה' יחזיר לך בכפליים!

רש"י: "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו".

זה לעשות דברים טובים שלכאורה גורמים לך הפסד, כמו נתינת צדקה (הדוגמה בהמשך המדרש), ולסמוך על ה' שזה דווקא בעתיד יוביל למקום מועיל.

יכולים לפסול על הכל. יכול להיות לך דייט שהרגשת שהלך ממש גרוע והבחורה ראתה בך דברים טובים ותרצה לנסות להמשיך. וודאי יכול להיות הפוך.
פשוט דייט זה משחק, אנשים לא ישדרו לך מה באמת הם מרגישים, ככה שלא תוכל לדעת לדעתי כמעט אף פעם; דייטים זו חגיגה שלמה של פוליטיקלי קורקט. (סליחה על הקורטוב ציניות שלי..)

אז רק תדע שזה יכול להיות מאוד מפתיע (ולא תמיד בקטע טוב)

ממליץ לך מאוד לא להשתמש בביטוי "לפסול".

זהו ביטוי מאוד שלילי.

אפשר להשתמש ב'לא כדאי להמשיך' או 'לא מתאים'.

זה לא רק עניין סימנטי לא מועיל, זה ממש מהותי באלו מילים אנו בוחרים להשתמש.

 

ועכשיו לגוף השאלה -

דייט ראשון, אתה נפגש בחורה שיש מאוחרה 20+ שנים מאחוריה וגם לך יש 20+ שנה מאחוריך.

כל אחד מכם הוא עולם ומלואו. 

לכן אחרי שיחה של שעתיים פעם ראשונה בינייכם, הגיוני מאוד שזה לא ירגיש לכם חיבור טבעי. גם אם יכול להיות פוטנציאל.

 

בסופו של דבר -

כל בנאדם מרגיש מתי יש דברים שהוא סולד ממהם והוא מעדף להתרחק מהם.

וגם כל אדם מרגיש מתי שיש דברים שפשוט לא עולים בקנה אחד עם המטרה שלו.

לכן נטו ע"פ טבעיות,

בא לך להמשיך

אתה זורם על זה סה"כ - לך על זה.

 

לא צריך שזה יעסיק אותך יותר מדי, תסמוך על השיקול דעת שלך שבניית כל אורך חייך עד כה - ה' הטוב בעיניו יעשה. 

על מי שמשדר דברים שליליים.

 

מי שמשדר -

לחץ

חוסר בטחון

עצבות

עצבנות

קנאה

עין רעה

 

לא כיף להיות לידו ובטח לא להמשיך איתו

 

מי שמשדר -

שמחה

בטחון עצמי

עין טובה

פתיחות

קלילות (לקלים בנינו ;) )

 

כיף להמשיך לשהות במחיצתו.

 

אי אפשר להשתפר בדברים הללו על פי החלטה "טוב, אז מעכשיו אני ככה!"

זה דורש עבודה עצמית, שלא תמיד היא פשוטה.

גם אם כרגע אתה לא יכול לשדר את כל הדברים החיוביים זה הגיוני, אנחנו בני אדם.

 

בסופו של דבר - מי שאתה הכי הרבה תפגוש בדייטים, זה אתה בעצמך. 

אתה תראה איפה את נמצא, כי אתה צריך להתמודד עם עוד מישהו שהיחס שלך אליו יאתגר אותך.

אני אדם מדהים אין לי בטחון עצמי יש טעם להיפגש?

בן אדם לומד להעריך את עצמו רק אחרי שהוא רואה ממה הוא עשוי ואחרי התמודדויות, הסוד זה תפילה קפיצה למים וזרימה עם המציאות ובכל נושא לא רק בפגישות...

בטחון עצמי כשאני מול אנשים אחרים ניסיתי לעבוד על זה מלנתאלפים פעם וזה לא מצליח. אז כאילו מה? אין סיכוי?

שני עקרונות שנראה לי שיכולים לעזור -

 

א. טפל בעצמך. זה לא רק בזוגיות לא טוב, זה מוליך אותנו אחורה בכל מה שאנחנו עושים בחיים.

אם אתה רוצה אני מכיר מישהו מקצועי מומחה שמבין בזה. תשלח לי הודעה בפרטי.

חבל שאדם מדהים כמוך לא יוכל להוציא לפועל את היכולות שלו בגלל חוסר בטחון עצמי.

 

ב. זה יכול להיות מעגל שלילי שמזין את עצמו. חוסר בטחון עצמי שמוביל לחוסר בטחון עצמי.

הרגשה קצת מורכבת בנפש.

במקום שתעבוד על הבחון של בעצמך מראש אתה מוריד ידיים ואז הוא יורד מאליו ככל שעובר הזמן.

ככל שמתאמצים, מעיזים, ככה נופלים (וזה כואב) ובסופו של דבר - גם לומדים, משתפרים.. ככה גם יש סיכוי לבטחון לעלות.

לא כזה פשוט לעבוד על זה.. חחח זה נראה לך פשוט נורא... אנשים שחיים במצב אוטופי באמת לא מבינים כנראה. חוצמזה למה שבחורה תחתוך סתם כי אין לי בטחון עצמי מה זה ההסתכלות השלילית הזאת על אנשים

ואתה לא מכיר אותי כדי לדעת באיזה מצב אני נמצא ואיזה מצב אני מכיר ואיזה מצב אני לא מכיר.

גם אם קראת את זה כאליו זה נשמע פשוט לא חשבתי לרגע שזה פשוט.

זה יהיה קשה. זה יהיה כואב. במלא מובן המילה.

 

ואם אתה לא משתמש בכליים מקצועיים סביר להניח שזה יהיה גם בלתי אפשרי. ממש ככה.

אני מכיר אישית מישהו שהוא מקצוען בתחום. אבל מה הוא עושה? הוא לא 'מטפל'. הוא רק 'מנחה'.

מורה לאנשים איך הם יכולים להוציא את עצמם מהבוץ כי הם לא יודעים איך לעשות את זה.

הוא עושה את זה על ידי שהוא מעלה להם דברים מה'תת מודע' ל'מודע' ובכך עוזר להם להיות בכלל בממשק ושליטה על דברים שגורמים להם לסגת אחרונה.

בסופו של דבר זאת עבודה אישית של הבנאדם. ולכל אחד יש עבודה אישית קשה בתחומים שונים.

וזאת העבודה האישית שלך. עבודה שעובדים.

אם זה כ"כ קשה ומרימים ידיים - זה נשמע לך הגיוני?!

זאת בדיוק הבעיה העמוקה בחוסר בטחון עצמי - היאוש.

עצם זה שאין כלים. מביא את התחושה שזה לא יקרה. יש כלים. רק צריך לרכוש אותם..

מאוד ממליץ לך ללכת לקאוצ'ינג.. זה ממש משנה חיים.

מרגיש לי שבנות שמחות, בטוחות בעצמן, קלילות, כאלה שנראה שלא חסר להם כלום בחיים והן מאושרות גם בלעדיי, זה לא עושה לי חשק גדול להיות איתן, כי הן משדרות שהן לא צריכות אותי.

ובנות שאני רואה עליהן שאני אוכל לספק להן את הביטחון והרוגע שחסרים להן, זה כבר נשמע מעניין.

לכן יש עניין מאוד גדול להציג 'חולשות'.

בסופו של דבר זה מה שיכול לפתוח בנאדם.

אם הוא עושה פוזה של 'הכל מושלם' זה סוגר. זה לא מאפשר קרבה.

 

אולי צריך לדייק את הדברים -

בגדול כדאיל לשדר דברים חיוביים. פה ושם בהדרגה כדאי להכניס 'חולשות'

וגם 'חולשות' יהיו ברוח טובה עד כמה שניתן..

מה אומר?

אבל לי אישית אין בעיה אם מישהי תבוא בהתחלה עם החולשות שלה ובהדרגה תראה גם את החוזקות שלה.

א. הרגשה חיובית.

ב. חולשות.

 

אפשר להיות בהרגשה חיובית ביחד עם החולשות. זה לא סותר בכלל.

להיפ זה ממש משלים אחד את השני.

יש לך הרבה שאלות גדולות וטובות. קשה לענות עליהן בפורום ולכן כדאי שתדבר עם מישהו נשוי (שגדול ממך בעד עשר שנים בערך) ותשאל אותו את כל השאלות האלה ושיסביר לך איך הדברים עובדים. יש גם הבדלים בין האוכלוסיות השונות אז מי שיכיר אותך ידע לענות לך לפי מה שנהוג באוכלוסיה שלך.

אתה עושה דבר גדול. בהצלחה!

ידע מה היא רוצה, ובלי לומר לו במפורש.

מצפות מהבעל לגלות אינטואיציה.

הייתי בהרצאה של פרופ׳ יורם יובל בנושא ״מוח גברי? מוח נשי״.
הוא דיבר על זה.
העולם הבוקר

תגלה עולם שמעולם לא נחשפת לעצם קיומו.
הייתי מאחל לך רק אושר- אך אני יודע שעד אז
לעולם לא תחווה אושר.
אושר אמיתי.

בגלל זה כל כך כואב לי.
בגלל זה אני לא מפסיק להתגעגע...

אם ידעת פעם, זה עוד יכול לחזור, אני בטוחה בכך

אבל זה די  נדיר זמנים כאלה 

 

אני חושבת שבשני ההמינים יש אנשים שפשוט רוצים שמשהוא שהם מתכננים יקרה בדיוק 

וגם לרקוד סלסה