נזכרתי בזה בהקשר לתגובות בשרשור פה (של אמתים)
מוגלי רואה אותה, שומע אותה שרה, מרחרח אותה.. וזה גורם לו ללכת שבי אחריה.
מה הקשר?
אפשר לחלק את המציאות לארבעה רבדים עיקריים:
שכל.
רגש.
יצר-תאווה (זה והרגש מתבטאים בצורה סוערת).
חוויה/נוכחות/מודעות.
הרבה גברים (ביניהם אני) מתבאסים מפגישות שלא מספקות אותם ומפרות אותם ברמה גבוהה מבחינה אינטלקטואלית. זה העולם שהם חיים בו והם מחפשים למצוא שם התאמה רחבה.
זה לגיטימי כמובן. אבל משהו פה מתפספס.
(אל תדאגו בנות עוד מעט נטפל גם בבעיות שיש אצלכן)
מה שיכול מאוד לעזור לדעתי, זה לפתח חיבור חזק יותר לעולם החוויה/מודעות. פשוט ללמוד לחוות את הדברים החושיים הטבעיים לכשלעצמם, להיות נוכחים איתם (רק מתוך מודעות ולא כאינסטינקט). זה פתח לעולם חדש וחוייתי שמוריד את המשקל הגדול של העולם השכלי בחיים. נתיב חדש לחיבור עם הצד השני.
ומהצד הנשי של העניין- הרבה נשים חיות רגש והתלהבות ונפש וכו' ומתבאסות שהגברים לא כמותן.
הבעיה ברגש היא שלפעמים הוא מסתיר את החוויה שמאחוריו. אדם שמתרגש ומתלהב לא פנוי מספיק ליהנות מהדבר שהוא מתרגש ממנו עצמו.
התרבות המערבית מדגישה את השכל מחד ואת העולם הסוער מאידך, עולם ההנאות שמלווה באדרנלין (בין אם זה יצר בין אם רגש), על חשבון ההנאה מהעולם הטבעי הרגוע והנורמלי.
נחזור למוגלי..
הוא לא התחבר לבאנה ע"י שכל, התעוררות יצרית או רגש והתלהבות אלא דרך החוויה הפשוטה הטבעית. הוא לא התרגש ולא היה עם לבבות בעיניים, הוא פשוט נהנה מהתחושות ואז "הלכתי כי קרא הקול".
כמובן שאנחנו לא גורי אדם עם בד על החלציים. צריך התאמה אינטלקטואלית סבירה והבנה רגשית הדדית והתרגשות וכו', אבל בפרופורציות. והחוויה הטבעית הנוכחת הפשוטה, היא זו שמצליחה להכניס לפרופורציות.
ואגב, החוכמה בזוגיות היא לדעת לשלב את המבט הגברי הקר יותר, שלא נותן לרעשי הרקע (התרגשות) להפריע לו יותר מדי, עם היכולת החוויתית הנשית הגבוהה.
מוגלי רואה אותה, שומע אותה שרה, מרחרח אותה.. וזה גורם לו ללכת שבי אחריה.
מה הקשר?
אפשר לחלק את המציאות לארבעה רבדים עיקריים:
שכל.
רגש.
יצר-תאווה (זה והרגש מתבטאים בצורה סוערת).
חוויה/נוכחות/מודעות.
הרבה גברים (ביניהם אני) מתבאסים מפגישות שלא מספקות אותם ומפרות אותם ברמה גבוהה מבחינה אינטלקטואלית. זה העולם שהם חיים בו והם מחפשים למצוא שם התאמה רחבה.
זה לגיטימי כמובן. אבל משהו פה מתפספס.
(אל תדאגו בנות עוד מעט נטפל גם בבעיות שיש אצלכן)
מה שיכול מאוד לעזור לדעתי, זה לפתח חיבור חזק יותר לעולם החוויה/מודעות. פשוט ללמוד לחוות את הדברים החושיים הטבעיים לכשלעצמם, להיות נוכחים איתם (רק מתוך מודעות ולא כאינסטינקט). זה פתח לעולם חדש וחוייתי שמוריד את המשקל הגדול של העולם השכלי בחיים. נתיב חדש לחיבור עם הצד השני.
ומהצד הנשי של העניין- הרבה נשים חיות רגש והתלהבות ונפש וכו' ומתבאסות שהגברים לא כמותן.
הבעיה ברגש היא שלפעמים הוא מסתיר את החוויה שמאחוריו. אדם שמתרגש ומתלהב לא פנוי מספיק ליהנות מהדבר שהוא מתרגש ממנו עצמו.
התרבות המערבית מדגישה את השכל מחד ואת העולם הסוער מאידך, עולם ההנאות שמלווה באדרנלין (בין אם זה יצר בין אם רגש), על חשבון ההנאה מהעולם הטבעי הרגוע והנורמלי.
נחזור למוגלי..
הוא לא התחבר לבאנה ע"י שכל, התעוררות יצרית או רגש והתלהבות אלא דרך החוויה הפשוטה הטבעית. הוא לא התרגש ולא היה עם לבבות בעיניים, הוא פשוט נהנה מהתחושות ואז "הלכתי כי קרא הקול".
כמובן שאנחנו לא גורי אדם עם בד על החלציים. צריך התאמה אינטלקטואלית סבירה והבנה רגשית הדדית והתרגשות וכו', אבל בפרופורציות. והחוויה הטבעית הנוכחת הפשוטה, היא זו שמצליחה להכניס לפרופורציות.
ואגב, החוכמה בזוגיות היא לדעת לשלב את המבט הגברי הקר יותר, שלא נותן לרעשי הרקע (התרגשות) להפריע לו יותר מדי, עם היכולת החוויתית הנשית הגבוהה.
