ידע מה היא רוצה, ובלי לומר לו במפורש.

מצפות מהבעל לגלות אינטואיציה.

הייתי בהרצאה של פרופ׳ יורם יובל בנושא ״מוח גברי? מוח נשי״.
הוא דיבר על זה.
העולם הבוקר

תגלה עולם שמעולם לא נחשפת לעצם קיומו.
הייתי מאחל לך רק אושר- אך אני יודע שעד אז
לעולם לא תחווה אושר.
אושר אמיתי.

בגלל זה כל כך כואב לי.
בגלל זה אני לא מפסיק להתגעגע...

אם ידעת פעם, זה עוד יכול לחזור, אני בטוחה בכך

אבל זה די  נדיר זמנים כאלה 

 

אני חושבת שבשני ההמינים יש אנשים שפשוט רוצים שמשהוא שהם מתכננים יקרה בדיוק 

וגם לרקוד סלסה

ודווקא בגלל שהיא זו שסיימה.

בהצלחה!!

שאני לא מתגעגע בכל אליו

היה לך קשר משמעותי ואינטנסיבי עם מישהי מהמין השני,

וגם אם אתה לא מעוניין בה,

היא עדיין מילאה לך חלל שמחכה ומצפה להתמלא עם הנכונה לך.

 

יעבור זמן,

יבוא קשר חדש ומשמעותי, 

שישכיח את הראשונה.

 

בהצלחה!!

בהחלט. אפילו יותר מבהחלט.
והייתי אומרת שאתה אנושי, ולא מגדירה כמי שעבר תחת פטיש שעבר בסביבה...
קשר וירטואלי יכול להיות מאוד משמעותי ובעל השפעה מאוד חזקה.
במיוחד לפני מפגשי פנים אל פנים ראשוניים, יש בקשר הוירטואלי מימד שיוצר חיבור ואשליית עומק והיכרות לפני ולפנים. לרוב הרבה לפני הזמן הראוי לעומק הזה, ועמוק מדי יחסית למה שהיינו מאפשרים לעצמנו לחשוף בפני מישהו, אם המפגשים האלו היו מתרחשים במציאות. הרי הרבה יותר קל לנו להיחשף בפני דמות שעדיין נמצאת מאחורי מסך, ולא תפסה פנים וצורה, גם אם רואים אותה ברגע מוקפא כלשהו בתמונת הפרופיל (אם קיימת כזו בכלל). ההרגשה הזו, של חיבור פנימי, לא תמיד עובדת בסנכרון מלא עם המציאות ומה שקורה בשטח כשפוגשים מכלול של אדם.
ושם נמצא הכאב.

אין לי מושג לאילו קשרים אתה משווה את הקשר הזה, אבל הוא בהחלט יכול להיות משמעותי יותר מאחרים. במיוחד אם הוא הוביל להיכרות עם המקומות היותר פנימיים של כל אחד מכם. אז אולי לא נפגשתם הרבה מסיבה מסויימת, אבל הנגיעה במקומות האלו, כך נשמע מדבריך, היתה קיימת. וזה אנושי לכאוב קשר שתלית בו תקוות והוא לא עתיד להתקיים.

לגבי לשכוח... היה פה שרשור בשבוע שעבר שכתבו בו תגובות משמעותיות שנוגעות לעניין הזה. מקווה שיועיל לך.

געגוע - לקראת נישואין וזוגיות

אבל נוטה להאמין שלא בגלל שזה היה וירטואלי, זה גרם לזה.
היה שם משהו אמיתי שלא הרגשתי כבר הרבה זמן
כי כבר עברתי מלא שאני לא מרגיש הרבה..

אני לא מתיימרת להגיד ולדעת מה היה שם, בסופו של דבר מי שנכח בקשר הוא אתה.
כל מה שכתבתי זה מנקודת המבט החיצונית שלי לסיפור שלך, ומתוך היכרות עם מה שהמציאות לימדה על קשרים מהסוג הזה, שהוירטואליות תפסה בהם נפח גדול יותר ממה שקורה בחיים האמיתיים, ולפני שבכלל התרחש מפגש כלשהו.

בהחלט יתכן שאצלכם היה משהו אחר, אתה היחיד שיודע.
רק שיתפתי בלימוד שלמדתי שוירטואליות מחזיקה בתוכה אפשרות ליצירת קירבה מאוד גדולה ועמוקה בצורה מאוד מהירה. וכן...זה מרגיש מאוד אמיתי, כי בסופו של דבר יש פה שני אנשים שבוחרים להיפתח ולהכיר, וסביר שגם חושפים מעצמם ועולמם הפנימי שלא כל אחד יחשף אליו.
השאלה היא מה קורה בחיים כשנפגשים, והאם גם בהם מתגלה האמת הזו. ואם לא הייתי מרגישה שזו שאלה קצת חצופה ואישית, הייתי שואלת מה שם היה אמיתי מבחינתך?מה היה שבעקבותיו הרגשת מה שלא הרגשת הרבה זמן בקשרים אחרים?
אבל לא אשאל...רק אניח את השאלה שתענה עליה לעצמך.

יש מצב לחזור?

ב"ה

אולי יעזור להפסיק לנסות לשכוח אותה.
תן לזה מקום, אז אתה מתגעגע, ויש מחשבות, טבעי.
וזהו.

לפעמים הניסיון שלנו לנצח בנוק אאוט את המחשבה, מייצר בדיוק את אותו אפקט כמו לדשן אותה ממש.

תן לזה מקום, ואל תעשה עם זה כלום, אל תפרה ואל תנסה להרוג. תמשיך בשלך.
זה ישאר בפרופורציות ולא יגדל, ואם תמשיך להמשיך בשלך. זה אולי אפילו ייעלם.

אני גם, בול במצב הזה!
העצה שלי היא להתפלל ולהמשיך להשתדל. לחשוב על הסוף המתוק. בסוף זה ישתלם, כי אנחנו נהיים יותר בוגרים ויותר מדייקים בעצמנו מה אנחנו צריכים, ונהיים אנשים יותר טובים.
יותר מזה אין לי כרגע מה לתת, לצערי

ותפילה לה' שירמוז לנו מה אנחנו צריכים ללמוד ולשפר בדרכים אחרות (כגון להתבונן איך אנחנו עם חברים, איזה תכונות של בני המין השני כדאי לנו לאמץ, על איזה דברים אנחנו פוסלים ואולי עם הזמן נראה שהם פחות חשובים).
ע"י התבוננות וחשיבה אפשר לחסוך הרבה. אבל עדיין תמיד יהיו תהליכים בתוכנו שרק דרך חוויות יצאו לפועל ויגרמו לנו להשתנות.

להבין שהדרך היחידה היא להמשיך לפגוש, ולחשוב איך לעשו את זה הכי נכון.

 

לזכור שאנחנו צריכים לפתוח דלת לכל הטוב שמגיע לנו לקבל

 

ואם יש פחדים, לנסות להבין אותם, ולחשוב ביחד איתם איך מתקדמים

 

אם צריך אני מקווה למצוא זמן להרחיב

אולי לחזק בנו את האמונה והביטחון. להזכיר לעצמנו כל יום מחדש שה' יתברך איתנו תמיד, שאין דבר שאנחנו עוברים סתם. להתכונן לפגישה שזה זה האחד שלך, ולהיפגש במחשבה שהוא חלק מהדרך ועוד אינך יודעת איזה חלק. להאמין שיש לנו מה ללמוד מכל ובכל רגע בחיינו, ולבטוח בה' שהדרך הכי מדויקת לנו.
אולי לחפש אותו במקומות נוספים, כאלו שאת מרגישה מדויקים יותר לך. אולי לדבר קצת עם זה שלמעלה, שיתן לנו כוחות לפתוח את ליבנו בכל פעם מחדש, ויחד עם תפילה שכזו - שזו תהיה הפעם האחרונה.
אולי לנסות להנות יותר בדרך. לצאת לפגישה מתוך רצון להנות ולא מתוך ראיון עבודה. להנמיך קצת את ההכנות המוגזמות מעט שבראש שלנו, סתם לשבת עם מישהו באיזה פארק נידח או בית קפה נחמד - זה כל כך רע?
אולי לשחרר את עצמנו קצת. ללכת בדרך הטבעית לנו, פחות עם כללים ורישמיות. לקחת סיכונים, להתרגש, לחיות, להנות.
סליחה על הבלאגן (:

למה אין לך כח לצאת?
ממה את חוששת שיקרה אם תצאי ושוב זה לא יהיה האחד שלך?

נשמע שיש כאן משהו שכדאי לשחרר אותו כדי שתהיי שוב במקום פתוח לצאת.

גם לי היו זמנים שממש לא רציתי להמשיך לחפש

רק בגלל הפחד מלהיכשל ולהתאכזב,

 

אבל צריך לזכור שכל האכזבות והכשלונות

הם מדרגות בדרך אל היעד,

 

ובהתבוננות עמוקה אפשר אפילו ליהנות מכל האתגרים שבדרך...

נשמה~

קודם כל תחשבי מאיפה נובע הרצון שלך להתחתן..
זוגיות זו עבודה לא קלה.
אם אין לך כוח לצאת איך יהיה לך כוח להמשך הדרך?

לעניות דעתי קחי לעצמך איזה שבוע/שבועיים של נחת...
תעשי דברים שאת אוהבת לעשות, תהיי עם אנשים שאת אוהבת להיות.
זה ינתק אותך טיפה מהמערבולת של השידוכים~ של עוד פגישה ועוד פגישה ועוד,
ושל ברורים אינסופיים וכו,
ומכל הלחץ שיש כי רוצים כבר למצוא....

ואז תוכלי לחזור לשמוע שידוכים ולהפגש בנחת.

בהצלחה נשמה~

תודה רבה אנשים יקרים על כל העצות והחיזוקים! אשריכם (@כל אחד בנפרד!!!)

זו הזדמנות לעצור להתבונן ולהיטען. התקופה של הפגישות היא תקופה ששואבת הרבה אנרגיות.

 

אז כשאנחנו מרגישות חוסר באנרגיות כדאי לחשוב מה ממלא אותך באנרגיות ? 

 

מפגשים עם חברות/ ספר טוב/ טיול/תפילות/ שיעור מחזק/ הופעה / לימוד וכו'.

להתרגל להכניס טעינות כאלו ליום יום. ואז ממילא את שומרת על כוחות. ממש כמו שאנחנו 

לא אוכלות רק במצב של תת תזונה אלא יום יום...כך גם הנפש צריכה אוכל יום יומי..

 

אבל תרוויחי המון אם תעצרי ותשאלי אותך עוד כמה שאלות.

 

קודם כל -מה המשפטים/ המחשבות שעוברים לך בראש כשמציעים לך הצעה ואת מתנגדת? (תנסי להיזכר באחת שתיים האחרונות..)

 

איזו מחשבה או משפט כדאי לך לאמץ במקומם כדי לחזור ולצאת עם הצעות טובות?

 

האם את יוצאת רק עם הצעות מתאימות או זורמת כי אי אפשר לדעת מאיפה יבוא? (כי כיוצאים עם הצעות לא רלוונטיות גם נשחקים מהר וגם מאבדים את האמון בחתונה..)

 

מה תרוויחי אם לא תצאי?  האם יש דרך להרוויח את אותו הרווח וגם לצאת? 

 

מה אני יכולה לעשות בפגישות שעוד לא עשיתי כדי לקדם את הקשר? 

זו שאלה שמוציאה אותך ממקום של חוסר אונים למקום של עשייה וזה בעצמו מקום טוב יותר..

 

מה היית מציעה לחברה טובה במצב דומה?

 

אלו רק שאלות ראשוניות של התבוננות... אבל גם הן יכולות לקדם מאוד!

 

וכן ... לפעמים גם טוב קצת לנוח ולהיטען ואח"כ להתבונן ולחזור ממקום טוב יותר1

 

שנת שמחות ואור! בהצלחה יקרה! ה' איתך לגמרי!

 

 

 

 

 

 

 

שאת צריכה להקשיב לעצמך
תוך כדי שאת מקשיבה לעצמך תנסי להבין
מה מציף ומפריע לך כל-כך שאת שוללת ואומרת לא..?
אולי איזה פחד?
אולי תקופה לא טובה?
אולי משהו לא פתור אצלך ?
אולי יש לך עומס רגשי?
ממש לעיין אצלך לבדוק מה קורה איתי.?!?!

אין בעיה להגיד לא!, לפעמים הוא נצרך בדיוק כמו הכן(:
שלא יבלבלו אותך אנשים אחרים שאומרים כן כל הזמן..
את זה לא הם !!

אבל כן ,
לא לשבת בחיבוק ידיים להגיד לא וזהו, לא...
, לפחות עם עצמך לנסות להבין מה נשמה מה עובר עליך?

להרגיש את הפחד בעצימת עיניים.
למלא אותו בכל הגוף
מה הכי גרוע שיקרה אם תיפגשי הרבה זמן והקשר ייגמר?
מה הפחד היותר עמוק שם?
תחשבי על אירוע עבר שהפחד מזכיר לך
ותני לו הגדרה
למשל, מרוב פחד מדחייה
אני בוחרת להתבוסס ברווקות, העיקר לא לעבור את הפרידה.
ואז תחשבי מה יוכל לעזור לך.
ואם את לא מצליחה להתקדם לבד -
תכתבי לי הוד' לנייד.
באימון לחתונה, עובדים הרבה עם מתאמנות שמרוב פחדים, לא יוצאות לדייטים.
כשהיעד הראשון שלהן הוא לצאת לדייט ראשון
אח"כ לדייט שני וכו'.

@הפי ו@יודו ל-ה' חסדו התגובות שלכם ממש גרמו לי להיות בנחת יותר תודה ממש על כל השאלות שהצפתם בתוכי, באמת החלטתי להרפות ולהעלות אותם לאט לאט. לתת לעצמי את הזמן הזה לעצור, להתבונן ולחשוב על עצמי ומה עובר עלי בדיוק

ממש תודה לכם ולכולם!

 

 

והקבלה העצמית של המקום הנפשי שלך

הרבה טוב והצלחה

להצעות של לקיחת הפסקה ולאחריה אם צריך לסנן יותר לפני תחילת קשר את הקשרים שנראים פחות מתאימים (צריך זהירות לסנן את מה שנכון, לא יותר ולא פחות).

השם נתן לנו מתנה שלפעמים אין לנו כח לכלום ואז השם אומר לנו- קחו הפסקה, תנוחו, תתאווררו ותחזרו עם כוחות.

זה הדבר המצוי. לפעמים גם אחרי כמה שבועות הפסקה אין כח לחזור ואז רצוי לברר עם חברים נשואים/הורים/אנשי מקצוע מה מפריע ואיך לשחרר את זה ולגרום לדייטים להיות משמחים ונעימים

אני הגעתי למסקנה שצריך לקפוץ למים לנסות לזרום
ובעיקר להתפלל.

לא שזה נותן כח.
ולא שיש כח לזה בכלל.

אבל עדיין. זאת המסקנה.

בפועל...- לא עושים את זה ומקווים לטוב.

בס"ד

 

 

 

(קרדיט לסיון רהב מאיר שפירסמה את זה)

 

"

"צאו מהסרט": עשר עצות מהרבי למציאת זוגיות

 

טוב, אין הרבה קשר בין החגיגה המסחרית שמכונה "יום האהבה" לבין אהבה, אבל בואו נדבר רגע על הדבר עצמו. הוצאת מעיינותיך ערכה מתוך הכתבים של הרבי מלובביץ' עשר תובנות לקשר משמעותי, בעיקר עבור מי שטרם מצא. הדברים רלבנטיים לדעתי לא רק לחסידי חב"ד, אלא לכל אחד מאיתנו.

 

 

1. יגעת ומצאת תאמין - על אף שיש מקום רב לאמונה, סבלנות וגם לתפילות, אין תחליף לחיפוש עצמו. לצאת שוב ושוב ולא להתייאש. וכפי שכתב הרבי במכתבו לנערה שחשה ייאוש מתהליך הפגישות המייגע: "עלייך לנסות פעם אחר פעם. בסוף, בטוח שיימצא זיווג הגון, ואין לחשוש מכך שהדבר דורש מאמץ ויגיעה".

 

 

2. צאו מהסרט - צעירים רבים מדמיינים את הזוגיות שלהם כדבר שלא בהכרח קיים במציאות. אהבה והתאהבות הן דבר נבנה וצריך לחפש קודם כל פרטנר לחיים. ואלה מילותיו של הרבי מלובביץ' לצעירה שסיפרה לו שנפגשה עם בחורים רבים אבל הם לא מצאו חן בעינה: "את קוראת יותר מידי ספרים. במציאות, גם כשפוגשים בבן זוג מתאים, לא מתלווה לכך מכת ברק מסנוורת או פרפרים בבטן. מדובר בפנטזיה שמגיעה מעולם דמיוני עם רגשות דמיוניים. כאשר שני אנשים נפגשים, יכול להיווצר ביניהם קשר דק, כמו להבה קטנה. הלהבה היא רגש המתגבר ומתחזק במשך החיים עד לכדי אש בוערת, שחומר הדלק שלה הוא שיתוף, אכפתיות, כבוד הדדי, התמודדות משותפת עם מכשולי החיים ויצירת תא משפחתי חם - בית. בסופו של דבר מגיעים לנקודה שבה השניים, שהתחילו את דרכם כזרים כמעט, אינם יכולים עוד לדמיין את חייהם ללא החצי השני שלהם".

 

 

3. להתרכז בעיקר - כשיש התלבטות, צריך לשים את הזרקור על העיקר ולא להתקטנן. "אי אפשר למצוא דבר שלם בתכלית עם כל המעלות, ואי אפשר להביא בחשבון את כל התוצאות עד תכליתן. ואם הדברים העיקריים הם בסדר, הנה לפעמים תכופות, נכון לוותר על עניינים טפלים שנראים או נדמים שאינם מתאימים. ובפרט ייתכן שמדובר בדמיון בלבד".

 

 

4. להתפייס עם העבר - כשנשאל לא אחת, השיב הרבי מלובביץ' כי ייתכן שעיכוב ארוך במציאת בן הזוג המיועד ייתכן שמקורו במערכת יחסים קודמת שנגמרה בצורה מכוערת. הרבי התעקש והקפיד על כך שכל קשר שבא לסיומו ייגמר בצורה מכובדת ונעימה בלי להתיר כעסים, משקעים או הקפדה על האדם השני.

 

 

5. להקשיב גם להורים - על אף האינדיבידואליזם הרווח בדור, יש לתת חשיבות גם לשיקול דעתם וליכולת השיפוט של ההורים שגידלו את ילדיהם עד לגיל הבגרות ויודעים מה טוב עבורם. "אביה ואמה וודאי ובוודאי שהם דורשים בטובתה ורוצים לסייע לה. וכיוון שלפעמים קשה להחליט בעניין שנוגע בחיים, כדאי שתתייעץ עם אנשים המכירים את פרטי הדברים".

 

 

6. לא להתחתן עם מישהו על מנת לשנות אותו - על אף הרצון הכן והטוב "לעזור" לצד השני להתקדם בחיים, הרבי מלובביץ' התנגד לחתונה כאשר היא מבוססת על ה"פוטנציאל" הגלום באדם. יש לראות את בן הזוג הקיים כפי שהוא עכשיו ולחשוב האם הוא טוב עבורנו, על כל מעלותיו וחסרונותיו. ובמילותיו: "מובן ששידוך, אין עניינו לחנך מישהו ולשנותו מן הקצה אל הקצה, כי אם בעיקר לבנות בית בישראל על יסודות מסורת ישראל, עם אדם שהשקפת עולמו קרובה להשקפת עולמה".

 

 

7. לא להאריך קשרים - לא טוב להיות במערכת יחסים במשך תקופה ארוכה ללא תכלית. שני הצדדים צריכים לחשוב יחד אם הם בשלים להקים בית.

 

 

8. הפסקה יכולה להועיל - איך יודעים שמשיכת הלב היא אמיתית, שקיימת אהבה, שמדובר בבן או בת הזוג המיועדים? הרבי מלובביץ' נתן בכמה הזדמנויות עצה פשוטה: להיפרד ולנתק קשר לפרק זמן מסוים. אם הלב הומה מהתרגשות וכמיהה - זה זה. "נישואין הם לאורך ימים ושנים טובות. כדאי שלפרק זמן לא ייפגשו זו עם זה וההפסק הזה יבליט את הרגש הפנימי, אם בחיוב או בשלילה".

 

 

9. לשלב שכל ורגש - לא רק הלב מחליט, ולא רק המוח. "ההחלטה צריכה להגיע הן מהשכל והן מהרגש, אולם לעיתים מה שנדמה כשכל הוא למעשה רגש... ועליה להתבונן בעניין".

 

 

10. לחשוב על האחר - "דאגי לחברותייך תחילה, ומתוך כך תמצאי חתן בעצמך", הציע הרבי לבחורה שהגיעה להתייעץ איתו.

 

 

"

להפנים ולעבור על הדף כל יום למשך שבוע.
חושב שתקבלי החלטה

זה מהמם

לעשות סיבוב שערים
ללכת לכותל
סתם להסתובב בעיר העתיקה

קבר שמואל הנביא~
המקום שהוא קבור בו ממש מתקשר לתקופה של חנוכה.


ובחנוכה יש עניין ללכת לקברי צדיקים..
אפשר ללכת ל~
מערת המכפלה
רבי שמעון
קבר רחל
רבי מאיר בעל הנס
הבבא סאלי
הרב מרדכי אליהו
הרב עובדיה
עמוקה(;

לא חסר ברוך ה' צדיקים שאפשר ללכת אליהם..

(כתבתי דברים שיותר מתאימים לשלב מתקדם לעניות דעתי, תראה אם מתאים לכם וכו.)

בהצלחה רבה~
חנוכה שמח.

בדייטים. לא זוכר את הסיבה.

מדובר בציון של צדיק 

שמעורר חוויה רוחנית

שני הנשמות מחוברות לאותה חוויה

זה מקרב

 

או במילים פשוטות- מטיילים בא"י ומתפללים

 

 

קברי צדיקים ותפילה זה דבר אחר

הצדיקים קבורים במקומות שיש מניעה להגיע אליהם..
ואז זה הופך גם לטיול על הדרך(;

יכול להיות שאולי כזוג נשוי?

אני מבינה למה היא אמרה זאת,
אבל תמיד אפשר לשאול אם הבחורה רוצה או שלא..

היה לי פעם שהבחור ממש רצה שנלך לקבר מסוים של צדיק,
ולא רציתי.
טוב שהוא שאל...

אז כמובן תמיד מומלץ לשאול~

ולא נראה לי שיתחשק לה להצהיר קבל עם ועדה.
אולי בגלל זה.

הבעיה היא בתי קברות שנוהגות לא ללכת.. וגם בכללי עדיף לאישה לא ללכת

 

בגלל זה אמרתי שמומלץ לשאול...

לקנות סופגניה

 

המזל הוא
שצריך בחור אחד שירצה

שווה להיקשר לגרעין סטודנטים בטכניון

ועכשיו השאלה הבא היא - יש מי שרוצה לצאת עם בת ים הנתונים הנ"ל - התשובה היא כן. ויש הרבה, רק צריך לדעת איפה למצוא אותם.

זה כזה 'גוועלד' שצריכה להצדיק את עצמך כל חצי משפט?

אם את מאמינה בדברים שאת עושה לכי אל זה ואל תשימי על אף אחד.

אם כך תמצאי משהו שגם מאמין במה שאת מאמינה.

 

גיוס בנות לצבא זה מראה על השקפה מסוימת שלא קשורה ל "רמה דתית".
מה גם שמי שהיה בצבא ויודע מה המצב לא מתלהב כל כך ממה שהולך שם מבחינה דתית.

לא חושב שיש מקום לדעה שונה בזוגיות?

 

בתור אחד בצבא. זה מאוד מאוד תלוי איפה היית.

לשרת בקרייה זה כמו להיות בכל מקום עבודה אחר!

צביעות להגיד אחרת.

וישנה הרבה צביעות בשיח על הנושא הנ"ל.

לא אומר שצריך להתלהב מזה ולתמוך.

אבל גם אין סיבה לעוות עובדות כדי להגיד למה שירות בנות הוא לא טוב.

א.לשרת בקריה זה לא כמו עבודה כי האווירה שם היא של חברה צעירה וכל ההתנהלות שם שונה.
גם במקומות כמו קרבי רואים מה היחס למשקיות וזה פשוט מחריד.

ב.הצביעות הגדולה זה מי שלא אומר בקול ברור שהמקום של האמא של הילדים שלי בתקופה הכי בונה בחיים שלה זה לא בצבא.

ג.כל אחד הולך לפי דעת רבו אני מכבד את הכותבת שהולכת לפי רב משלה. הרבנים שלי בכל אופן יוצאים נגד זה בצורה ברורה ואני לא מנסה להסתיר את זה.

העובדה היחידה הנכונה שהצגת היא שהרבנים שלך (יש הרבה כאלו, אני מודה) מתנגדים בצורה נחרצת לשירות בנות. אתייחס אליה בסוף.  

 

א.

קרבי אני מסכים לגמרי. האווירה שם היא גועל נפש. במיוחד לחיילות.

בקריה זה כמו בכל מורכבות עם חברה חילונית.

מסכים חברה שהיא גם חילונית וגם צעירה זה יותר מורכב.

עדיין זה לא גוועלד.

שירתת בקרייה שאתה מדבר ככה?

 

ב. 

מה הקשר אמא לילדים? לאישה בקבע אין חופשת לידה?! יש לה!

כמו ב.. כל מקום עבודה אחר!

וחיילת בשירות חובה שמתחתנת יש לה זכות להשתחרר!

איזה נפלא! הצבא מכיר בזה שזכותה של האשה להיות אמא לילדים ללא דאגות! ממש פלאי פלאים!

מי לא חשף אותך לעובדה המדהימה הזאת?

 

ג.

מזכיר לי קצת כמו הפלגנות שיש בתוך הציבור החרדי.

בסדר יש רבנים ואנשי ציבור שחושבים ככה ויש רבנים ואנשי ציבור שחושבים אחרת...

אז מה! זה מה שיפלג אותנו?? ולא נתחתן אחד עם השני???

לאיפה הגענו??

למה לא להיות יהודי פשוט שמסתפק ביראת שמיים ומידות טובות ולא הולך לפי הסרגל שקיבל מהרב שלו?

חילול שם שמיים כפשוטו. אין מילה אחרת.

יש כאן בחורה נחמדה ששאלה שאלה פרקטית
האם תצאו אם בחורה שמתגייסת לצבא?
תרגום הדברים בצורה פשוטה היא:
א.יש לי השקפת עולם פתוחה ופחות שמרנית.
ב.הרבנים שלי שייכים לסקטור מסוים.

עניתי לה בצורה פשוטה שמי שמגדיר את עצמו כשמרן והולך על פי רבנים שמרנים לא ירצה בדרך כלל להיכנס לזה ולצאת עם בחורה כזאת וכן להיפך.

אני לא מבין למה צריך להתפלסף לדעתי יש אמת ברורה לא חצי ולא שליש וזה לא משנה עם יש אנשים שחושבים אחרת האמת נשארת אחת.

ולהגיד שזה "חילול ה" להתנגד לגיוס בנות לצה"ל זאת בדיחה לא מצחיקה כי החילול ה' הגדול הוא דווקא הפוך בעצם זה שיש דיון על זה ולא ברור מאליו.

העמוקה שאני מוצא בדבריך.

 

האמירה אני לא מתחתן עם מי שהיא עושה ככה וככה - היא לא נכונה.

היא עצמה עושה פירוד בעמ"י. פירוד בלבבות בעמ"י הוא חלול שם שמיים.

 

אסור שהחלוקה לשמרנים ולא שמרנים תפלג אותנו ותגרום לנו לא להתחתן אחד עם השני.

למה? כי היא לא חלוקה מהותית.

כמו שמשהי שהולכת לפי פסיקת הלכה לפי הרב מרדכי אליהו לא תתחתן עם מישהו שהולך לפי הפסיקה של הרב עובדיה.

זה לא מספיק מהותי כדי לפלג את עמ"י!

גם הרב אבינר שיצא חריף ביותר נגד עילה להר הבית ואמר שאי אפשר ללמוד חברותא עם מי שעולה (אפילו הוא) אמר שכן אפשר להתחתן! 

 

בקיצר - אני יוצא נגד הדגם השמרני שאתה מציג.

יכולה להיות שמרנות שעומדת בפני עצמה ולא מפלגת את עמ"י.

אני בעד שמרנות ששומרת על עמ"י כעם אחד.

 

ועכשיו אחרי שהצגתי יפה את דעתי אני פונה אליך -

 

למה אתה בתור שמרן לא תרצה להכנס לזה?

מה עובר לך בראש?

ממה אתה כ"כ חושש?

   

זה ממש מתנשא לומר 'עצם זה שיש חולקים על הדעה שלי זה חילול ה''

זה גם לא נכון.

 

הטחת האשמות בגיוס בנות לצה"ל לבלי להתעמת עם העובדות שנתתי לך, זה חוסר יושרה בסיסי.

לא הבנתי בכלל למה אתה מתכוון שאתה אומר שאתה מכבד את הצד השני אם אתה כל כך מזלזל בו.

יש כזה דבר חצאית ב?
עד כמה שידוע לי יש רק חצאית א.
אשמח אם תתקנו אותי אם מישהו יודע אחרת

במידה וזה נכון, אז זה שמשהי בצבא זה ממש תלוי בנסיבות, ואיפה היא נמצאת (בטח אם רב אישר), אך זה שהיא הולכת כן מכנסיים לא אומר עליה משהו?
אני חושב שכן..

אם רק הייתה מבוגרת יותר 

 

בין לעבוד בצבא לעבוד במשרד מהנדסים

ויהיה מעליה מפקד, עם משמעת צבאית.

בטח כשזה מקצועי

גם בעבודה יש מישהו מעל ולא קל להתפטר

זה בחיפה רק מרחק הליכה מהטכניון קהילה תוססת, שתחבר אותך למסגרת - של הרב זיני. ואולי שם תמצאי את החתן שלך

זה שאור וישועה די צמוד לטכניון לא אומר שהבחורים שם בראש הזה, או מחפשים משהו בסגנון..

הרבה זמן לא כתבת

מתגעגעים אליך. מאוד אוהבים לקרוא אותך 😁
אתה כשרוני בטירוף

איזה הגזמות רצות כאן...

אז מישהי מוכנה להיות אשתו???
יהיה לה בייביסיטר על הילדים בכל הימים האלה שהוא יביא את החברה שלו...
אז מה זה כבר לשטוף כמה כלים??

אם אתה אומר לה שהיא לא ממלאת את הכרטיס: "התוכלי להגיד בבקשה מה עובר בראשך שהחלטת בכרטיסך לא לכתוב שום דבר?!"...

ואז אתה אומר לה: יש מצב לשמוע ממך ? או שמא אני צריך להמשיך לחפש לי מישהי אחרת ...??

והנה כאן זה סותר ומתחיל להסתבך -מישהי אחרת : "אחת נבונה כזאת שבאמת יודעת להעריך סדר ונקיון
:" שהיא משאירה כרטיס ריק זה בא להביע רעיון "

לא מובן
אתה מתכוון לחפש עוד אחת עם כרטיס ריק ?
מה שאתה מנסה להגיד שזה מעגל לחפש עוד אחת שגם לה יהיה כרטיס ריק?

וואו הפי איזה ניתוח...

יואוו שהצחקת...

משעשע ביותר 

בהחלט אפשר לשבת שם, וגם לקנות שתיה. אולי גם אוכל, לא בדקתי.

אתה בסדר עם עצמך עם כל מה שאתה עושה?

אתה שלם עם עצמך?

אתה חושב שמה שאתה עושה הוא נכון?

אתה גאה במעשיך?

 

במידה ולא - זאת נקודה יותר בסיסית מאשר הנדירות מלצוא מישהי מתאימה.

קודם כל השלימות האישית ורק אח"כ שלימות עם מישהו אחר. 

 

מידה וכן - הייתי שמח לשמוע איך כל זה מסתדר אצלך..

אז אתה מצמצם את אופקים שלך בדברים אחרים. בדברים שהם יותר רחבים.

לצפות במשחק וללמוד הלכה זה לא סתירה. ללמוד זוהר ולשמוע מוזיקה זרה(להנות מהמוזיקה ולא ממילות השיר)גם לא כזה קצה. והדוגמא האחרונה שנתת היא לא ניגוד אלא תוצאה אחד של השני.
בקיצור אל תסבך את עצמך ואת הבחורה שתהיה/נמצאת איתך.אתה איש שאוהב לחשוב ונהנה מהחיים.לא נשמע לי כזה ביג דיל.

עצם זה שהוא רואה בזה סתירה זה מה שמכניס אותו לקונפליקט.

אבל זאת תפיסה שלו ולא תוכל לשנות לו אותה.

שהקב"ה יכול להכיל את כל הניגודים.
ואנחנו צריכים ללמוד מזה איך מכילים את כל הצדדים. כמו שצריך להיות הכי בענווה ומצד שני גם הכי בגאווה מול תורה. יראת שמיים ועוד.

לא הבנתי את דבריך ומה רצית להגיד.

לשמוע זמרות גויות גסות זה די מתנגד עם ללמוד זוהר.

וראוי ללמוד באיזה הקשרים

זה נראה לך מסתדר ומשלים אחד את השני או יוצר פיצוץ?

מה הסיבה שאתה לומד זוהר?
לימוד תורה צריך לנבוע מרצון לקרבת ה' ועשיית רצונו.
אדם שמעדן את נפשו בלימוד התורה הנפש שלו סולדת משירים גסים..

נשמע מהאופן בו אתה מציג את זה שאין לך בעיה עם ה"נפילה" ואני גם נדהמת מהתגובות האובר מכילות פה...

צריך אחרי זה עוגן לקשר אותי שוב למציאות.

(אגב,לגרוס זוהר זה סבבה אבל ללמוד ולהתעמק עד כמה שידוע לי לא כדאי לפני שאתה נשוי. יש כל כך הרבה דברים מעניינים שהם לא זוהר.)

מיני דברים גסים חס ושלום.

אלא נהנה ממוסיקה שמה לעשות?יש בה גסויות.
אני בטוחה שאם תמצא תחליף איכותי ללא גסויות אז תעדיף אותו.אבל לפעמים אין.
נראה לי שאתה קשה מידי עם עצמך.

אתה צריך עוגן אחכ למציאות? לא חסרים דברים של קדושה או עבודת כפיים שמחברים למציאות ואינם נוגדים את ההלכה..

אבל למה דווקא המציאות= עבירה?

למה לא חזרה למציאות בעזרת זה שתאכל משהו טעים, או תצפה באיזה משהו נקי, או תשמע מוזיקה שמחה נקיה... או כל דבר אחר שמענג אותך בחול אבל בהיתר

כאילו אני כן מכירה את זה שמאורות מחפשים קצת את הקרקע. השאלה היא האם  זה עד כדי כך מביא אותך לאורות שאתה מחפש קרקע של עבירה כדי לנחות, כי אם ככה זה ממש לא טוב... 

 

כשאתה לומד זוהר/ בית יוסף- מה המטרה שלך בלימוד? סתם, כי זה עוד תחום ענין שכיף לך לעסוק בו, כי אתה אוהב לקרוא דברים עמוקים?
או שאתה מחפש שהלימוד ישפיע עליך?
מה בעיקר?

(לא חייב לענות לי.. רק מעלה שאלה)

רוממות וקדושה. לאגור ידיעות. ועוד הרבה סיבות.

ולאיזה בני ישיבות הן מתאימות?

נראה לי שיחסית יש להם מגוון

אור עציון?

*הישיבה הקדושה אור עציון
אפשר לברר עם הרב עוזי ביננפלד, הוא המקשר...

(אני נשוי מזמן)
מסתבר שיש כאלו שכן ויש כאלו שלא

פעם היתה שאלה בשיעור שו"ת על ההבדלים בין קו לגוש וכו'.

אחרי שהרב עוזי הסביר מה שהסביר שאלנו 'ומה אנחנו'?

תשובה: אנחנו קו רחב (של מרקר).

 

נקודה למחשבה.

בפועל אין ישיבה אחת / סגנון אחד שכל הבנות מאורות עציון מתחתנות עם כאלה.

הבנות מאד מגוונות ולכן גם החתנים.

אדם מדהים ותשובה יפה!

ובאופן כללי מדרשה מגוונת אז בכלל אי אפשר להשליך בין אחת לשנייה.. (לדוגמא יש שם בנות שעושות צבא ובנות שיוצאות עם הר המורניקים... ⁦🤷‍♂️⁩)

תחושה מעצבנת אבל לפי מה שאת אומרת ומתארת יש את כל ההצדקה בהחלטה שלך.
זו פשוט הרגשה שעולה בדרך כלל בזמני יובש שגורמים לנו "להמציא" הצעות ודייטים.
מעצבן אבל לכי עם ליבך.
נכון שיש הצעות שהיו וחזרו והצליחו אבל זה כשיש בסיס וסיבה מוצדקים.

תעזבי שניה את המצב הנוכחי שלך.
תסתכלי עליו. מפריע לך התכונות האלה שיש בו? היית מעוניינת שהוא יהיה בעלך? היתרונות שלו בעינייך עולים על החסרונות*?
תחשבי בינך לבין עצמך, ותנסי לרגע להתנתק מהמצב הנוכחי, ומהייחודיות שהיה לכם בקשר. פשוט לחשוב עליו כאישיות
בהצלחה

*אגב, לדעתי התכונות של בן אדם לחברו וכדו' עולות על תכונות אישיות של בן אדם שעסוק כל הזמן בעצמו. כלומר, הוא יכול להיות אדם מיוחד ומרשים, אבל לא יהיה לך נעים להיות בחברתו..
אז את צריכה להחליט בעצמך אם הוא טוב לך או לא

ברור לי שאם אני חושבת עליו כאישיות, לא סיימתי את הבירור מולו ואין בפני את כל המכלול.

נכון שמה שעלה במספר הפגישות המצומצם שלנו לא מצא חן בעיני אך אין לי ספק שיש בו צדדים נוספים שלא הכרתי, וכאן מתערבים השיקולים התקופתיים שגורמים לי לחשוב שאולי שווה להתאמץ ולנסות להכיר גם את הצדדים הנוספים שלו.

אם לא היית חושבת שאולי עשית טעות, לפסול מישהו כי את מרגישה שהוא לא נותן לך את המקום שלך זה הגיוני מאד. יש לך צורך והוא לא מספק אותו ואפילו מחסיר ממך, לא מתוך רוע אלא בגלל אישיות לא מלוטשת.

 

אבל אולי המצב אצלו לא כל כך חמור, כי את כן חושבת לנסות שוב.

ואז תנסי שוב, ותפגשי את אותו בחור, ושוב יהיה לך חסר משהו, ושוב תידקרי מהקצוות הלא-מלוטשים, ואז תחליטי סופית שלא. אז יש לזה יתרון גם אם רוב הסיכויים שלא, רק כדי לסגור את הפינה. אבל גם בפעם הקודמת, נפגשת כמה פעמים. אז זה לא משהו של שבוע ולסגור פינה.

ולכן השאלה היא רק אם יש סיכוי מסוים - אולי לא רוב, אבל סיכוי משמעותי - שזה שווה את ההשקעה. שלא תתאכזבי

 

האם יש לך סיבה לחשוב שהיום המצב שונה? שהוא הבין את הלקח, ולמד לשים לב יותר? או שאולי מדובר במשהו עמוק יותר בנפש שלו, שאת מאמינה שהוא לא באמת יכול להוציא?

זאת השאלה שאני הייתי שואל.

 

גילוי נאות: כגבר אני מנסה לראות את הצד של הבחור. אז אולי אני לא נחשב אובייקטיבי

אנדרוגינוס?

אני מרגיש שכאן זה מרגיש לי שאני תופס צד, ולכן אני אומר

הלב מדבר כאן ממש חזק

ודברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב

 

אבל אל תסתכלי רק מסביבך

תסתכלי גם לעתיד ותראי את עצמך עם בית שאת אוהבת

ומשפחה שהיא שלך ואוהבת אותך ומעריכה אותך

וטוב לך

ואז כשתסתכלי מסביב

הכל ייראה אחרת

ומרגישים במילים את הלב.

ממש זה.
מה שאת מעריכה שם וקורא לך.

זה יבוא.

החלום לא ניתן בליבנו לשווא.
נכנסים לתוך הציפייה, נושמים אותה.
מכוונים את מעשינו,
וממתינים לישועה.

כי הוא לא לשווא החלום.

בבוף אומנות זה התוכן. נכון שיש הרבה עניין בצורה. אבל כמו שבמסעדת שף לא יעזור שהמנה תהיה מאוד מושקעת ומפונפנת במראה אם היא לא ממש טעימה, ככה גם בכתיבה - צריך להיות סיפור שנוגע באיזשהי נקודה אצל הקורא. אחרי זה ברור שגם הצורה חשובה, אחרת התוכן לא עובר...
ואני חושב שכתבת כאן סיפור אמיתי מהלב שבהחלט נוגע. ומבחינת הרבה עקרונות כתיבה הוא כתוב פשוט מעולה

ובנוגע לתוכן..מאחל שבע"ה בקרוב ממש תוכלי להסתכל על הבית שלך בהרבה מאוד נחת.

חיבוק!

כתבת אמיתי ונוגע

תודה

הרב קוק זצ'ל בעין איה (שבת א', דף כ''א) גם כן מדבר על הרמות השונות בנר חנוכה- שזה מקביל לרמות השונות בעמ''י. ובאמת הרמה הבסיסית במצוה של 'נר איש וביתו' מבטאת את הקדושה ברמה המשפחתית, שזו הרמה הכי בסיסית בעמ''י.
וגם השם חנוכה- מלשון חינוך (אם כי חנוכה זה לשון נקבה ויש לזה הסברים), אז גם זה מתקשר למשפחה (חינוך הילדים).

יישר כח!

על הסוגיה של מהדרין ומהדרין מן המהדרין.
שבת דף כא

תודה!

כל עוד הן נראות נורמלי
אז הכל טוב

לי כן מפריע.. אני לא אוהבת את איך שזה נראה.

אבל זו אני...
יש עוד המון בנות שלהן זה כלל לא מפריע.

בהצלחה!

שאתן לא חייבות ללבוש את הנעליים שלו

מה זה משנה ?

סתם..
ברור שיש את מה שאני אוהבת או מצפה לראות אבל בסוף שיעשה מה שטוב לו ונוח לו, זה לא מה שיגרום לי לפסול או להמשיך

אחי שיצאתי עם גרושתי ימח שמה באתי לדייט לא מפורזל ואפילו לא מטולף וברוך ה הייה לנו עדר לתפארת וכיום אני בדיר מחכה לפסח שמישהו יקריב אותי

רק אומר שאני חושב שפעלת נכון

מבלי להיות מעורה בפרטי המקרה
והאמת שגם לאמשנה מהם
משנה מה ההרגשה הפרטית שלך בנוגע לסיפור, איך *את* רואה אותו. מהן התחושות *שלך*

ונשמע שאת פשוט לא רוצה. אם נסתכל שניה על הגורמים ל'למה כן'- זה נשמע שזה בעיקר לחצים מבחוץ. אמא, רב, דעת תורה. הגורמים ל'למה לא' הם- את. הרצון שלך. התחושה שלך. את לא רוצה. לא מעוניינת. לא בא לך.
ואני לא בטוח בכלל ש'דעת תורה' רלוונטית פה. זו לא שאלה 'הלכתית'. את לא מבקשת הדרכה בברירת אורז. את מחפשת בעל. הבן אדם שבע''ה איתו תהיי תקועה עד 120, ויהיה האבא של הילדים שלך.
בתחושות שלך, האם אותו רב, היה משדך את הבחור הזה לבת שלו? לאחותו הקטנה? נורא קל לתת לאנשים זרים עצות אחיתופל- תעבדו על המידות, האושר בא אחרי החתונה, אם המראה לא דוחה אותך לגמרי תמשיכי- הכל טוב ויפה. האם אלו העצות שהם היו מייעצים לבת שלהם? לעניות דעתי לא, ואם כן אז צר לי על הבת

לעזוב לחו"ל, לוותר על התואר שאת עובדת עליו קשה, זה חתיכת דיל ברייקר, וצריכה להיות לך סיבה מאד טובה בשביל ללכת איתו.
אם היתה ביניכם כימיה מדהימה
אם היית כותבת שהמידות שלו הן דבר נדיר
אפילו אם היה בסך הכל סבבה, אבל הוא חתיך אש בעיניך ואתם מאוהבים- פצצה. יש *לך* סיבה לעשות את הויתורים המסויימים שלך, בשביל הרווחים המסויימים האחרים שבסיפור.

אבל הוא לא מאד נראה לך
כתבת שהוא גס רוח
את חושבת שיהיה לך קשה עם המשפחה שלו
את תהיי תקועה בחו''ל ותוותרי על התואר שאת עובדת עליו קשה

ב''ה שה' השכין שכינתו בתוכך, שהכווינה אותך לברוח מזה.
אם יש כאן דעת תורה, זה הקול הפנימי שלך בסיפור, של בת מלך שיודעת שאבא שלה רוצה שפשוט יהיה לה טוב.
ב''הצלחה

זה לא בקטנה, זה שינוי של החיים לגמרי.
אם הייתי מתההה על הבחור והוא היה מוצא חן בעיני אז אולי הייתי חושבת לעשות את הצעד הזה למרות הכל, אבל נשמע שהוא איפלו לא מוצא חן בעיניך, אז למה?
עשית החלטה נכונה ואמיצה לדעתי, עם הזמן אמא שלך תרפה..

לא רואה מקום לעוד ספקות

בשביל להחליט שלא גם בלי הדברים הטכניים...
את בסדר גמור.

אבל תשימי לב שאין רווח..
שמתי לב לזה כבר לפני כמה זמן
תראי בכרטיס האישי, זה לא הניק האנונימי..

אני גם חשבתי על זה

ואני לא חיקוי של אף אחד.

בחתימה שלי כתוב בדיוק מה הפואנטה של השם זה.

לא מצאתי ניקים יותר (ר)ציניים בערוץ 7 יותר ממני.

ובטח לא עם ניק כזה שווה.

שיעשה לעצמו סימנים לא לי
גם מזה אחד התנאים שלו? זה נשמע לי קצת הזוי

לא נעים לך לידו
והדבר היחיד שדוחף אותך להמשיך זה הלחץ של אמא שלך. אולי רב.
יקרה, איךתדעי שאת נודדת למדינה אחרת לזוגיות טובה? את עלולה להיות כ"כ לבד...
ואת שוקלת להגיד כן רק מפחד לטעות.
כדי להרגיש בטחון בהחלטה, שנראה שבלב היא סגורה לך, קחי דף ותכתבי את כל הבעד ונגד / רווחים והפסדים בכל החלטה
לייד כל סעיף תני ציון
לדוג' נגיד, לגור בחו" ל = 4, המחיר סבבה
לוותר על תואר = 8
לחיות עם אדם גס רוח =10 וכו'

כשתחברי את כל המס' תקבלי תמונה חזקה יותר שתשכנע אותך בבחירה שלך. וכשתהיי מחוזקת בפנים יהיה לך הרבה יותר קל לעמוד בלחץ של אמא.
(אגב, ממה אמא שלך לחוצה? קשה לך למצוא הצעות?)

את יכולה לפנות אלי לשיחה חד"פ לעשות סדר בהתלבטויות אם הכל מוצף ואת לא מצליחה לסדר את המחשבות.

את לא צריכה לרצות לא את אמא, לא את הבחור ולא את הרב. כמובן נישואין זו חבילה ולפעמים אפשר לקבל עניין מסויים, כי המכלול מתאים - אבל כשכל המכלול לא מתאים, אין שום סיבה להמשיך, רק בגלל אחרים.

כתבת כמה פעמים שלא התאים לך: נראה קצת גס בשבילך, וגם הפרטים הטכניים שממש לא כדאי לזלזל בהם: כמה שנים בחו"ל כשעוד לא סיימת את התואר.
נשמע לי שעשית החלטה טובה. תמיד להקשיב לעצמך, את יודעת יותר טוב מכל אדם אחר (אמא או רב).

שהחלטת החלטה מאד נכונה. אם הרב או האמא מציעים עצות לא נכונות אפשר להתייעץ עם אחרים.

זה הכיוון הכללי. לפי התיאור אתם מהציבור החרדי אז אני לא מכיר את כל דרכי ההתנהלות בעניין ותבדקי מה נכון ומתאים.

בהצלחה

ואני שמחה מאוד ברבנים שלא אומרים לך מה לעשות!!
ולעניינך-את לא מתחברת אליו, אז למה להיפגש איתו?
אם היה נוצר ביניכם קשר מיוחד והיית מעריכה ואוהבת אותו אז היה מקום לחשוב יחד מה עושים הלאה
בדגש על הלחשוב יחד!!
אבל ממה שכתבת זה ממש לא המצב!!

נשמה~

תראי.. אין פה שחור ולבן, רק את יודעת מה נכון בשבילך.

תקראי את מה שכתבת שוב... התשובות שלך נמצאות בפנים.

ודבר נוסף לא משנה איזה הצעה טובה זו וכו~
בסוף את אמורה להיות ולחיות עם האדם הזה.
כתבת שהוא הביא לך הרגשה לא נעימה...
מה זה משנה אם הוא נחשב לבחור טוב וכו אם לך באופן פרטי לא היה נוח לידו?
תסבירי לאמא שלך שאלו ההחלטות שלך,
שאת צריכה לחיות אחכ עם האדם ושאת מרגישה שזה לא מתאים.

תקשיבי לליבך, לקולך הפנימי...
יש בתוכך את התשובות לכל שאלותייך~

שבוע מבורך~
ובהצלחה רבה בעזרת ה'.

טעות.

אם נניח היית בשלב מתקדם מאוד של הקשר ואז היה עולה ענין הטיסה לחו''ל- מילא. אני מבינה למה יש מחשבה לטוס.
אבל מה שאת תיארת רחוק מזה מאוד מאוד. לא נוצר קשר בכלל, לא ממש היתה מציאת חן. אז מה יש בכלל לדבר?