פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 465)

תיראה כמותם, תווי פנים מבוגרים.

היופי הוא עניין יחסי מאוד.
משהו זמני, שבא ונעלם עם השנים.

אם היית יודע שהבחורה עשירה מופלגת, היית הולך איתה בלי פקפוק, למרות המראה שלה?

למרות שבעלך בע''ה יגיע לגיל הזה ויכפיל אותו
אם משהו משום מה ישתנה והיא תהיה יפה בעיניו (לא יודע אם סביר לפי מה שתיאר, אבל עקרונית), אז סבבה
אבל על דעת זה שהיא לא מוצאת חן בעיניו?

ואם מישהו יתחתן עם מישי שהוא לא נמשך אליה, רק כי יש לה כסף, אני לא יודע מי שם יותר מסכן

לא אומרת לפסול ישר, אבל כן צריכה להיות נשיאת חן.
אולי תנסה להיפגש איתה עוד קצת והפנים המדהים שלה יבלוט יותר?

עליה היא תמצא חן בעיינך.

מדברייך נשמע שממש לא התחברת למראה שלה,
אז כנראה שהיא לא מתאימה לך. (אומרת את זה בזהירות רבה, כי רק אתה יודע עד כמה המראה החיצוני שלה מפריע לך, אבל בכל אופן כך אני הייתי נוהגת).

אגב, אתה לא צריך להרגיש רע עם זה שהעניין החיצוני מעסיק אותך. זה הכי לגיטימי שבעולם. כמובן לא כל המשקל אמור להיות בעיסוק במראה החיצוני, אבל עדיין צריך שיהיה לך חיבור למראה שלה.

בהצלחה גדולה

חושב שאם אתה כן מתחבר לאופי, למידות וכו...
ורק הצד החיצוני מפריע. (אני האחרון שמזלזל בו, חושב שגבר שחייב לאהוב גם את היופי החיצוני באישתו, זה לא הכל, ולא רק על זה בונים בית. אבל זה חלק חשוב!

תן לזה עוד כמה פגישות. אולי משהו ברגש יזוז, ישתנה.
צא איתה לטיול של כמה שעות טובות.
תצאו ולתבלו ביחד. תעברו חוויות ביחד.
יש מצב שמשהו ישתנה..
זו דעתי.


בהצלחה רבה אח!!
בתקווה לבשורות טובות בקרוב!

אז מגיעה לה מישהו שיספק את אחד הצרכים הבסיסיים והקריטיים ביותר של אישה:

שהיא תהיה יפה בעיני בעלה.

לא ציינת כמה זמן אתם נפגשים. אי אפשר להתחתן עם משהי שנראת בעיינך לא יפה. אתם תצטרכו בעז"ה לחיות ביחד 24/7.
אמנם, בהנחה שזה פגישות מועטות, אתה יכול לתת לזה זמן, סביר שכשההכרות תעמיק - אתה תגלה שבעצם היא מאוד יפה.

הידיים?
העיניים?
החיוך?
השיער?
תתמקד בדייט בחלק שלה שהוא סבבה
ותקשיב למי שהיא ותזרום בטוב בדייט.
כמה סיכוי אתה נותן לדייט כזה, שיהיה נחמד?
יכול להיות שבהמשך פחות תשים לב לחיצוניות?
תנסה לעבור רק את הדייט הקרוב.
שים בצד את המחשבה על 80 שנות זוגיות שממתינות לכם.
ואם זורם, את הדייט הבא.
יש סיכוי שהחיצוניות כבר לא תיראה כ"כ בעייתית.

בסוף כמו שאתה יודע, האישיות חשובה בהרבה.

ואם לא עובד לך, זה בסדר שלא תרצה להמשיך.

עשה לה טובה, וגם לעצמך, ואל תמשיכו לצאת..

לבנתיים אני חושב שכדאי בשבילה שתפסיקו..

אם זה ברמה קשה, ברמה קיצונית, אין טעם...

וכתיבה ממש יפה!

אממ וסליחה אבל לא נראה לי שמתאים לכנות בשמות, גם אם החוויה הייתה לך לא נעימה.

אולי אני צריך להפסיק לחפש שם..?

שמע אחי, אולי זה לא יפה, לא יודע... אבל רציתי להזהיר אחרים. (וטוב נו, זה קצת פריקה כי היא גם קצת הסעירה ועיבצנה אותי)

תכלס אם היית רואה את המילים שהיא הטיחה בי בהתכתבות היית אומר שהחמאתי לה.

 

אומרים לי שאני נחמד מידי.. אולי בגלל זה מוזרים שתמיד נפגעים מאחרים מרגישים בנוח לידי 

האם היא נידבה מקודם את המידע הזה עליה?

כי אני יכול להבין אנשים שמתעצבנים כשלא מגלים להם מה שהם כבר גילו על עצמם.

סתם סיפרתי לה שישבתי עם חברים ואז היא שאלה אם אני יוצא הרבה עם חברים...

לכן היא חזרה על אותה טעות כשהתכתבה איתך.

אני בטוח שאתה הסבת את תשומת ליבה לסגנון הדיבור הלא מקובל שהיא השתמשה בו ובכך חסכת לבאים אחריך חוסר נעימות.

זו בעיה זמנית שמאוד פשוט לפתור, חבל להפסיד בגלל זה בחור טוב.

 

פשוט לפגישה הבאה תביאי איתך מסרק צפוף.

(סתם, ממש לא )

וברצינות, לא.. כנראה נדבק מאחד האחיינים 

יש לו אחים קטנים בבית?
זה לא משהו שראיתי אצל הרבה אנשים..
בכל זאת שווה לנסות ברכי נעם לשאול על האחים שלו.. ואז לראות מה הוא אומר בנושא, אם הוא מודע יופי אם לא שווה לשקול ולראות.

בן אדם לא מרגיש שיש לו כינים?

אם כן, שיעשעת אותי, תודה

אם לא, ראי הודעה זו כמבוטלת.

ותמיד כשאומרים על מישו שזה נשמע טרול
זה מרגיש לי מבאס שהתאמצתי להגיב...

אולי זו אותה אחת...

אבל דווקא השאלה טובה (קרה לי פעם שראיתי לבחורה כינה על הראש, וזה באמת לא נעים).

אם יש לה שיער ארוך
לוקח זמח עד שמבינים מה נהיה
ובחורה בגיל 18 ומעלה לא מעלה לרגע בקצה דעתה שיש לה כינים..

ומה התועלת ב"אם לא- ראי הודעה זאת כמובטלת"?

הייתי רוצה שיחשדו בך שאתה רוצח או משהו נורא בסגנון
ואז יגידו "אבל אם אתה לא- קבל את התנצלותי?!"

אבל אם אתה בכל זאת טרול, ראה הודעה זו כמבוטלת

וברור שזה מרתיע

בתור עצה מבחוץ הייתי אומרת לך את העצות של כולם כאן
אבל אני חושבת שאם זה היה קורה לי בעצמי זה היה ממש מרתיע אותי

ולא מהראש.

נראה שחסדי הים לא ניסח את הטיעון שלו נכון.

מורה לחומש.

החומש.

לי את זה לעינים במקום כינים, רק אני לא יודע איך מבטלים.

לא יודע איך להגיב עלזה.

עוקב אחרי התגובות.

אמור להיות לך כיף איתו ואת מתארת את ההפך!!!!

אולי הוא אפילו מתנדב עם ילדים או שיחק עם אחיינים.

ר' דין טיק:

054-8181410

 

קצת על הישיבה-

הישיבה ברמת גן קיימת 25 שנה.

 

יש בה אופי יוצא מרכז הישנה (די קו סה"כ) עם אופי חסידי.

בראשות הרב יהושע שפירא שליט"א.

ב5 השנים האחרונות הרב אלגאזי שליט"א הצטרף לראשות הישיבה והלימוד קבל דגש רציני וממוסד יותר.

 

ניתן לראות המון דוגמא לאופי בית המדרש בשיעורים המפורסמים באתר הישיבה ובערוץ היוטיוב.

מאגר תורני

 

בישיבה רוב החבר'ה מתגייסים בסוף שיעור ג' למשך כשנה וחצי וחוזרים לעוד כשנה וחצי לישיבה בתור חובת ההסדר. יש כולל דיינות וכולל הלכה.

 

באמת מקום נהדר. גן עדן עליון בעולם העשיה.

חנה בורו

055-6611315

 

מדרשה בגבעת שמואל בראשות הרב ברוך סליי והרב יהושע שפירא שליט"א

מדרשה חלקית (יומיים בשבוע) בה לומדות בנות בתוכנית הוראה בשילוב עם מכללה ירושלים לתואר אקדמי בחינוך.

וכן בנות לומדות שם כשילוב לשירות הלאומי פעם בשבוע בתכנית בנות שירות.

למדרשה ימי לימוד לנשים ותוכניות ערב.

הלומדות במדרשה בגיל 18- 21.

המדרשה קיימת 13 שנה. ולומדים בה תורת הרב קוק בשילוב חסידות.

 

אתר המדרשה

 כל השיעורים - מדרשת אוריה

 

 

@סביון

@חוני המעגל פינות

@נגרינסקי

@אחיה1 יכול לעניין אותך מה שנחמיה17 שלח... אם אין לך עדיין

כעיקרון שלחו לי דברים מעודכנים אבל פחות של מוסדות. ולכן זה מבורך

@איכה צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים!

[למה התיוג לא עובד לי?]

עזרה ממישהו עם שגכני מסודות כי יש מלא שדכנים בלי קשר ואז אתה הגעת

צריך להעתיק את הכתובת של הכ.א.
נגיד
@איכה

שיא הצדיקות אנחנו

כל הכבוד, אשריכם על היוזמה!!

שתזכי את ובעלך לעתיד להרבה אור וטוב, וילדים מתוקים

אבל למה מפצלש?

למה מצפלש?

הרבה הצלחה(;

הפצלש למנוע זיהוי, כי התייעצתי על כל מיני דברים

הלוואי כל יום שרשור כזה🙏

#רק אומר

בעיתו ובזמנו אצל כולם/ן

את חייבת לגלות לנו מי את חח

סיקרנת עכשיו

 

אם אתה למשל מאופיין בסגנון לבוש זרוק, מתנחל זרוק כזה - הבישום לא מתחבר לטיפוס.

אני אוהבת. לא בצורה מוגזמת.

 

ואיזו תחושה נפלאה! 

 

מאחלת לעצמי לרקוד בקרוב בחתונה שלך! 😍

ואיזה מרגש, יאלופה שכמותך

 

אשרייך!

יש הילל כשר
ואני חושב שעוד כמה...

עוברים שם.
גם רועש שם. לא יודע אם גם בתוך המסעדות, אבל בכללי כן.

וגם מרפסת ענקית ושווה

יש כאלה שיסכימו, יש כאלה שלא יסכימו
בסוף את צריכה אחד שיסכים יאהב, יכיל ויקבל אותך

וצל״ש גדול על הגבורה והמלחמה בתחום

ויהיה מספיק תומך, מכיל ואוהב.
בהצלחה רבה!

בגדול אנסה כמה שיותר להכיל דברים במידת יכולתי.

 

 לך יש משהו מסויים לא פשוט שאת מתמודדת איתו.. ואת לא לבד במצב הזה. הרה אנשים כל אחד עם דבר אחר.

על אף המגבלה שאדם חי איתה, שאדם מקבל את עצמו ומשדר בטחון על החסרונות והיתרונות שבו אז נפתח הפתח להצלחה.

יהיה רצון שה' ישלח לך המון כוחות!

 

בהצלחה רבה!

לאחד זה יפריע ולאחר לא.

אישית אני חושבת שזה לא צריך להפריע, בסוף כל אחד מתמודד עם קשיים והכל בסדר..

כמו שאמרת, כל מה שצריך זה מישהו שיכיל ויקבל. ומי שלא יכיל ולא יקבל, סביר להניח שאת ממילא לא רוצה אותו.

תסתכלי על זה כעל סוג של מסנן שפועל לטובתך

 

בהצלחה גדולה!!

אני נשוי אז אענה לפי השאלה עד כמה הייתי ממליץ לחבר לצאת עם מישהי עם האתגר הזה:

1. תלוי מה שאר הדברים הטובים והחסרונות שיש בך.

2. תלוי עד כמה את מטפלת בעניין עם אנשי מקצוע ברצינות ומוכנה להשקיע בזה מאמץ.

3. הפרעות אכילה זה מושג רחב וצריך להגדיר אותו נכון- לא יודע מה מצבך אבל ככל שזה יוגדר בצורה נכונה ויסופר בזמן הנכון (צריך להתייעץ על זה עם מישהי שמבינה, לא יודע לומר מתי) זה פחות יפריע. כנ"ל לגבי רמת סיכון שלך.

*לגבי אהבה וקבלה ללא תנאי זו מדריגה גבוהה, היא בעיקר נמצאת אצל השם לעם ישראל ואצל הורים לילדיהם. יש בך דברים אחרים שמי שיתחתן איתך ימצא ויוכל לאהוב ולהעריך.

אני מעריך את האומץ לפנות ולהתייעץ בנושא רגיש.

אם את מנהלת את זה.. ומנסה לטפל בעניין אז במקרה כזה
אל תוותרי לעצמך זה יקח זמן כמו לכל אחד ולכולנו יש "בעיות" שמעקבות את הזיווג שלנו.
לפעמים אנחנו מתיאשים סתם ומאשימים את ה"בעיות" שלנו כי אנחנו חוששים איך נתקבל.
אז אני אומר לך אל תחששי, מי שירצה אותך יראה מעבר ל"בעיות"..

יש אתגרים גלויים יותר, וישנם שגלויים פחות
אני לצורך העניין חושב שהייתי מסוגל להתמודד עם משהו שכזה
לא יודע להגיב בשם אחרים.

מאחל לך המון בריאות ושיהיה בהצלחה בעז"ה

בעז"ה ישתף מסקנות יותר מאוחר

שיש אצלי דעיכה יחסית של כל המחשבות השליליות וכל הלחץ,
ובקיצור "הבלחיות" בכללותה,
ולא מתוך ייאוש או וויתור או איבוד רצון להתחתן,
להפך, מתוך אמונה כזאת שכשזה יקרה זה יקרה בזמן הכי מתאים ובצורה הכי מדויקת בשבילי.
אז ניסיתי לחשוב כזה עם עצמי מאיפה זה בא לי פתאום ההתחזקות הזאת.

אז קודם מה שעלה לי זה שוואלה שמתי לב שה' זימן לי לאחרונה אנשים שאין להם שום הסבר מלבד השגחה פרטית שדרכם קיבלתי הרבה בהירות הדרך ועל זה אני מוקיר מלא תודה לה' ששמע לתפילות שלי ולאותם אנשים ובעז"ה שיזכה את כולם בשפע של טוב ומלא כלים להכיל אותו ובצורה מיידית ובנחת...
וגם אחרי שהכרתי פה את הפורום, וראיתי עוד מצבים של אנשים שמתמודדים איתם
ושמתי פה לב ללא מעט צדיקים גדולים שההתמודדות שלהם אולי גם גדולה אבל האופטימיות שלהם יותר,
והבנתי שאני אולי קצת בכיין מידי ואני לא יכול כבר להמשיך לזרוק תלונות על ה' וכל היום להתפלל ולהתפלל על דברים שאני בכלל לא מבין את החשבונות שלהם,
אז באיזהו שהוא שלב, לא היה לי כבר נעים מה' והחלטי שאם אני מתפלל לה' ובמיוחד אם זה בשבילי אז לפחות שזה יהיה בשבילשהשפיע על אחרים,
אז ברוך ה' אני משתדל כזה שיוצא לי להתפלל או להתבודד וכו' ולבקש על הנושא הזה,
אז אני משתדל קודם להתפלל על כל מיני חברים ועל כל הניקים שיוצא לי לזכור מפה ועל משפחה ועם ישראל וכו' וכו' , וכשמגיע "תורי" אני פשוט מתפלל על הצלע שלי שנמצאת שם איפה שהוא שיהיה לה מלא שמחה וסבלנות ובטחון ואמונה וטוב והבנה שהדברים מתגלגלים ושרק צריך להמתין שה' יעשה את שלו ובנתיים לשבת בנחת ובטוב לבב ולהתעסק בענייננו,
וממילא אני עכשיו מבין שאחרי שאני מתפלל ככה על מישהו אחר (במיוחד שהוא חצי מהנשמה שלי רק בגוף אחר) הדברים פשוט נקלטים לי בלב וככה נוצרת לי האמונה שתופסת לי לאט לאט את המקום של החששות והלחץ והדאגות....
בעזרת ה' שימשיך לעזור לי ולתמוך בי, ובכללי אני לא מתיימר או ממהר לתת עצות כי אני לא במקום הזה,
אבל אם לשאול את דעתי, הייתי אומר שבמקום לבקש שיזרז לנו את כל התהליך ושיגע מהר ולמה פה ולמה ככה, ועוד מיני התבכיינויות(סליחה על הביטוי) פשוט לבקש שמחה שלווה נחת לבקש לא לדאוג להצליח במה שכבר יש, ומה שצריך להגיע כבר יגיע ואין מה לדאוג לזה יותר מידי, את זה כבר ה' עושה, מעבר לזה, תמיד שווה הרבה יותר להתפלל במיוחד בנושא הזה על אחרים לפני שאתה חושב על עצמך, כי לא משנה איך תסתכל על זה וכמה שזה ישמע סתם עוד סיסמא, תמיד תמיד לתת זה לקבל!

שתדע שקראתי..

לקחתי לי כמה דברים... 

 

העולם שלי מלא בחלומות ומחשבות טובות

ואני מתאכזבת כמעט כל יום מחדש חח

כל יום מצפה אולי תהיה הצעה

אולי מהחברה, מהשדכן, מתוך סתם היכרות, אולי הצעה ישנה שתחזור

ועוברים הרבה ימים בלי כלום

קשה. באמת קשה.

אני מתאכזבת ומתמלאת בתקווה מחדש. כי נפלתי קמתי....

אבל מרשה לעצמי להתלהב על החלומות שלי אפילו שהם רחוקים כרגע כל כך.

אין לי שמץ מה ה' יעשה איתי בסוף. אולי זה מתוק אולי לא. 

אבל מה שעוזר לי שאני מכינה את עצמי לסיטואציות משמחות וגם כאלה שפחות.

והרבה מדברת על זה עם ה'. הרבה. שיכין אותי. שיחזק אותי. 

מצד אחד מדברת איתו שיעשה שיהיה לי הכי טוב

ומצד שני שגם אם לא, אז שאעמוד בזה ואלמד מזה ואתחזק מזה

כל יום זה ניסיון חדש. תקווה ואכזבה.

בוקר, שמש, חדש, רעש טוב באוזניים, לב שמח

ומתחילת הערב שמבינים שהציפיות של היום הזה תמו, הגיע הזמן רק לתפילות חדשות ליום הבא.

למלא את הלב בתקווה חדשה. לא להתייאש.

אני כותבת את זה כמעט עם דמעות... לאו דווקא של עצב. כי זה תהליך מאוד מחזק באמונה ומרגש. 

 

אבל הפרשות שבוע של התקופה האחרונה מאוד מעודדות

יעקב אבינו חיכה כל כך הרבה זמן (למרות שאמרתי לקב"ה שלא פייר, הוא לפחות ידע מה הוא הולך לקבל בסוף. ושזה שווה את ההמתנה)

יוסף הצדיק ששהה בבית אסורים 

וכו'

 

כל השתדלות מקרבת ליעד, וכל מאמץ שלך גם יחזק אותך בתוך חיי הנישואין שבאת אליהם עם רצון גדול.
חזקי ואמצי אל תתייאשי והרבי בהשתדלויות יזומות לפנות לחברים ולשדכנים ולהציע את עצמך

"לא לעשות שום דבר"

כאשר את רוצה להגיע כבר ליעד הנחשק,
אבל יש דברים שעוצרים אותך.
כל מיני אשליות הדרך.

את יודעת איך נראה היעד שלך.
אבל לא מסוגלת להגיע אליו.

המתנה היא "לא לעשות שום דבר"
נכון.
זה קשה, לימדו אותנו שחייבים לעשות.
אבל אם אין פתרון. לא עושים.

משחררים שליטה.
מתפללים לה שיעזור. שישלח פתרון.

לומדים איך אפשר להשאר בפער בלי לעשות שום דבר.
לשהות במצב הקשה הזה של הפער ולהתפלל.!

בהצלחה!

בס"ד

 

אהבתי את התגובה של : "יש מתנה שקוראים לה - לא לעשות שום דבר". עייני שם.

 

אבל מבחינת מחשבות שליליות - נכון. אי אפשר לעצור את המחשבות. הן באות אלינו באופן כביכול לא רצוני. אי אפשר לדחוק אותם החוצה "מחשבה - צאי!" . זה לא בדיוק עובד ככה. 

אבל מה שכן עובד הרבה מאוד פעמים, ואת זאת למדתי מבת גלים שעאר אם אני זוכרת נכון, זה שאפשר להזמין מחשבה חדשה רצונית כשאנחנו מזהים מחשבה שלילית שבאה אלינו. למוח שלנו יש בד"כ מקום לתת תשומת לב למחשבה אחת בלבד. אם נבחר לחשוב על משהו יותר חיובי - באופן אוטומטי המחשבה השלילית תזוז הצידה.

תנסי.

תכתבי לי אם מצליח.

לפני שאומר את הכיוונים חשוב לומר שזה אתגר שקיים להרבה מאד אנשים, אולי אפילו רוב האנשים בעולם.

1. להתעלם מהן ולעשות, זה עוזר כי בסוף אתה רואה שאתה מצליח. מצד שני, לפעמים עדיין המחשבות מציקות ותוקעות.

2. להיות בסביבה מפרגנת ותומכת-עבודה/מקום לימודים וכדומה. זה עוזר אבל אתה קצת תלותי בסביבה ופתאום סיימת לימודים ועברת למקום פחות מפרגן, מאתגר.

3. לעשות עם זה עבודת עומק. אני מכיר ומעריך את שיטת כוונה שעובדת על זה וקוראת לזה לחישות נחש. עושים שם עבודה שלימה של התמודדות עם זה וגם מוצאים במחשבות האלה ערך ותועלת מסויימים.

יש גם את שיטת cbt שזה הרבה מהעבודה שלהם. הם לא מוצאים את נקודת הטוב במחשבות השליליות אבל כן עוזרים איך למתן אותן ולבנות מחשבות יותר אמיתיות.

בהצלחה!

 החלק ההגיוני שכלי שבנו, החלק של המחשבות ש"באות בלי לשאול", לא מתוכנת להיות מאושר מהרגע הזה.

למה? 

כי הוא לוגי, הוא לא חוויתי, הוא בנוי להשוות נתונים, ולחשיבה לוגית,

ולכן, 

1. הוא תמיד משווה בין מה שיש לי לבין מה שיש לאחרים,

2. הוא מבחין באושר רק כשהוא נעלם כי הוא משווה בין מה שהיה פעם לעכשיו. 

 

לכן הוא צריך הכוונה להתמקד בחוויה המדהימה של הרגע הזה, בלי להפריע. (התמקדות ברגע הזה בצורה מדיטטיבית) 

 

 

 

נ.ב לחלק הזה יש גם תפקיד של מתריע על העתיד, על תרחישים ודברים שיכולים לקרות, אבל מה שאתה צריך להבין שאתה זה לא המחשבות שלך, ולכן אם אתה תקח את המושכות ותנהל את ההחלטות מרצון פנימי והחלטה שלך, הוא יהיה משרת טוב - כי אתה תשדר לעצמך שזה מה שיקרה מביטחון פנימי. אבל אם לא תקח את ההחלטה בעצמך אלא החיים החליטו בשבילך - אתה תהיה כמו ספינה שמטלטלת בים של סופות וסערות, כי הוא משרת טוב אבל אדון גרוע. 

לטווח ארוך: רק עבודה יומיומית להוסיף במחשבות טובות , להבין שלכל מקרה יש כמה דרכים להסתכל עליו ולתרגל חשיבה טובה.
נקודתית: אם זה אותה מחשבה שחוזרת אז אני מציע שינוי בגישה , אני חייל- אין לי מטרה להגיע לתוצאה המושלמת שאין לי בכלל מחשבות שליליות ולבדוק כל רגע מה מצבי.. אלא אני נלחם! והמלחמה שלי היא על ידי להוסיף במחשבה החיובית (כמו בתפילה-להתפלל)
ולא לתת מקום למחשבה השלילית. גם אם נפלתי אני ממשיך להילחם. המחשבה השלילית תראה שלא מתיחסים אליה תעלב ותסתלק.
ה' איתך בהצלחה!

1. יקרב את היעד הנכסף.

2. משנה את כיון החשיבה מחשיבה שלילית לחיובית.

אני לא חושבת שיש תשובה אחת
לי אישית קשה לשנן מנטרות של תחשוב טוב יהיה טוב וכאלה
אז כשקשה לי אני מאמינה ובטוחה שה' ידאג לי, תהיה לי הצעה ממש טובה, יהיה מעולה
ככה בכל דבר בחיים
זה לא אומר שאין יאוש לפעמים- אבל בדיוק ככה אני יוצאת ממנו

זה משהו שפשוט זורם לי לעשות. בלי מאמץ

החיים הם כמו פרבולה. מגיעים למינימום ומשם רק עולים.
משפט של גדול המדינאים, צ׳רצ׳יל: סוד ההצלחה הוא המעבר מכישלון לכישלון בלי לאבד את ההתלהבות.
תומס אדיסון אמר משהו דומה. הוא אמר שאין כישלון יש רק אלף דרכים שלא הצליחו שעוזרות להבין מה באמת הדרך שתצליח.

שלום מחשבות שליליות, תקועות ותוקעות

בשביל מה באתם אליי?

בטוח יש לכן כוונה החיובית כלשהיא

ממה אתן מנסות להגן עליי? שלא איפגע?

שאחיה במציאות בלי אשליות כדי לא להתאכזב?

ותשכנע אותן למה אתה תהיה בסדר והן לא נחוצות לך...

ואז כשהן מגיעות תוכל להשתמש בשכנוע הפנימי הזה

 

ביי מחשבות, אני אשמור על עצמי

אני יודע שאולי קצת אפגע

מי שלא מסתכן בלהיפגע, לא מתחתן לעולם

אז מה, עדיף לכן שאהיה רווק נצחי?

זה יותר כואב מהאפשרויות האחרות 

וכו'וכו' 

אז אחד הרופאים המליץ שיתנו לו אותה בלגימות קטנטנות...

לפעמים ככה זה גם בחיים, יש לגימות קטנות קטנות
הן של נחת והן של משברים
שרק בסופם אנחנו מבינים אותם ואת הצורך שלהם
ליעד האמיתי...

בהצלחה!

תמיד אני אומרת לעצמי, מזכירה לעצמי, שזיווג זה משמים, אפילו בת שלמה ששהתה לבד במגדל, קיבלה בעל בדרך מקורית, כי לה' יש את כל הדרכים לעשות משהו, ואת כל הדרכים לא לעשות משהו, אז מה שביד שלנו נותר רק להאמין ולסמוך עליו.

כותבת את זה, ומרגישה מבולבלת. רק השבת חיללתי אותה בדם קר. ועדייןמאמינה בה'.

עד כמה חשוב לך 'רמה דתית' (איך שאתה מגדיר את זה)...

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?

שבלילה (שבת) הזה היה כיף לך? אתה מאמין שיכול להיות לך כיף עם עוד בנות?

כי כשעל הנייר אומרים לך שיש לה הרבה ידידים, אתה לא יודע/ חווה את שאר הדברים. ולכן זה יתפוס מקום גדול בשיקול של כמה היא דוסית.
אבל כשאתה חווה בן אדם, ורואה שכן היא בשאר הדברים ברמה הדתית בערך שאתה מחפש, אבל יש כם את העניין הזה- יש נקודת פתיחה אחרת. ולפעמים היא זאת שכורמת לנסות, לבדוק, ולפעמין אפילו לגלות שזה לא שהיא עוה את זה מתוך אידיאל, ושהידידים האלה הם במסגרת נורא ספציפית שגם יכולנ להיגמר ברגע שיבחרו.. ושאולי הם פשוט ככה כי ככה גדלו מהילדות. כידידים.

בקיצור, אין מה לומר שהכרות בסיסית היא נקודת פתיחה מאוד שונה.

לגבי העובדים יחד- הייתי שולחת צד שלישי שיבדוק איתה מה היא חושבת על הרעיון.

לבוש, הקפדה על מצוות..
שמירה על בריאות..
שמירת נגיעה
חחח והרשימה רק התחילה

זה מאוד מאוד שונה. מאוד.

היא מיותרת?

המטרה שלה היא לנפח את האגו ב'מה מגיע לי?'

המטרה שלה היא לדעת להבחין בין הדברים שגורמים לך לאושר לזמן ארוך ובאופן יציב למה שיגרום לך סבל?

 

אם היא כ"כ חשובה - אז עכשיו נהיה לך קצת כיף ותזרוק אותה?

אם היא מיותרת - מראש למה אתה סופר אותה?

אם משהו מבחינתו יותר/פחות דתי שיחשב עד כמה זה ועד כמה חשוב לו הדת ועוד כמה חשוב לו הכיף ויראה מה לעשות.

לכן התייחסתי רק לקונפליקט כשלעצמו.

שהיא לא עומדת בציפיות שלו. זהו.

בלי קשר לנושא הדתי. שאין לי מושג איך הוא תופס.

אולי גם 'דוס טרור' יגיד שאין כ"כ הבדל.. לא יודע.

מי אני שיגיד לבנאדם איך לתפוס את הדת? 

שכל אחד יתפוס איך שבא לו...

נכון שזה נראה נחמד מתאים ואולי קצת קל יותר מלהיפגש עם מישהי שאתה לא מכיר אבל אני אתאר לך את הסיטואציה הבאה:
הצעת לה לצאת ויצאתם. הכל נחמד אבל אז היא סיפרה לך שבזמן הפנוי היא יוצאת לבלות עם ידידים שלה באיזה בר בשוק, והיא תזמין אותך לבוא איתה, או שהיא תשאל אותך איזה סדרה אתה הכי אוהב ואתה בכלל לא רואה סדרות וממש אבל ממש תמליץ לך לראות סדרה שהיא אוהבת.
כאילו השאלה אם אז אתה תעצור את הקשר או שתתחיל להתפשר.

ומאי נפקמ אחת או רבים?

היא לא ידידה
אני רק עובד איתה, אם יכולתי לבחור לעבוד בלי בנות הייתי עושה זאת.
והשבת שעשיתי הייתה בגלל אילוצים ששנינו נשארנו בעבודה בשבת כחלק מתפקיד.

אבל דבריך גם נותנים פרספקטיבה להגדרה ידידים

כל עוד החיבור לא מדכא את הרגשות.

 

לגבי העדרו של געגוע, אני לא יודע.

יכול להיות שזה משהו שקשור למכלול של דברים ובפורום קשה להקיף הכל.
בהצלחה!

אני מעריך את האומץ לפתוח נקודה מאד אישית.

לגבי הגעגוע. כדי שנוכל לענות יותר מדוייק אולי תפרטי מה זה געגוע בשבילך? יש בזה הרבה רמות

אבל יש, ויש
צריך להבין שאנשים הם לאו דווקא רעים
והם באמת רוצים את מה שהכי טוב בשבילך
גם אם לפעמים הם טועים בפירוש מה שהכי טוב בשבילך...

מאחל לך את הטוב שלך במהרה

תמיד יש מין דרישה כזאת, גלויה או סמויה מהסביבה, להתקדם הלאה- כל הזמן להתקדם. לא להישאר בהווה, לא להרגיש אותו. וזה לא נכון, צריך לחוות את ההווה, ורק אחרי ששלמים איתו- להמשיך הלאה.

הרגשתי את זה במסיבת חנוכה האחרונה במשפחה- כולם כל הזמן שואלים אותו מה אני עושה. מה אני עושה? אני בישיבה, וטוב לי. באמת טוב לי, החיים שלי שם. אני נוגע בתכלית.
אבל זה לא משכנע.. כאילו הציפיה היא כל הזמן להתקדם. לימודים, עבודה, דרגה יותר בכירה בעבודה, בית יותר גדול.. גם זה יגיע.. אבל תנו לי להתנהל בקצב שלי..
אוהב כסף לא ישבע כסף.
כאילו.. תנו לנו ליהנות מהחיים! הרי בסוף זו המטרה, לא?

תוהה אם את שמחה הזה או לא
אני גם הרגשתי תקופה שאני לא צריך אף אחת כי הרגשתי טוב לבד.
חלק מההתבגרות לקראת הנישואים זה להכיל עוד אדם עוד דעה, מישהו שאולי יבין או לא יבין אותך

בברכת שמחה - מצחיק שהיום נר שביעי שזה סימון לכל מה שהוא בגדר טבעי..
ומהערב זה נר שמיני סימול למה שהוא מעבר לטבע ושב"ה תשמחי לבד או ביחד (:

 

אבל אתה מנגן כ"כ יפה , 

אז תודה שהעלת ושיתפת 

איזה מתנה זאת

 

ובהחלט ניגנת מרשים מהזיכרון

ואגב אפשר לראות את מה שהעלתי? אני עצמי לא רואה את זה

תמשיך לזכות אותנו
ו @ביינו"ש צודק