פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 490)

ונראלי קראתי את זה

 

אתה שואל מבחינה הלכתית או עקרונית?

כי מבחינה עקרונית על דברים כאלה (ואפילו פרטיים יותר) נאמר "תורה היא וללמוד אני צריך", מה גם שהבת שלהם ערכה את זה כך שזה ודאי לכבודם. 

 

אז איפה כן עובר הגבול לפרטיות של רבנים?

את הגמרא על "תורה היא וללמוד אני צריך" אני מניח שאתה מכיר, אולי הקו המנחה צריך להיות קומונסנס.

 

(יש את הסיפור הידוע על רב אברום שבחור ליווה אותו הביתה אחרי השיעור וכשהרב שאל אותו לאיפה הוא הולך הוא אמר שהרב אמר בשיעור שהם כמו הבנים שלו אז הוא בא איתו הביתה לאכול ארוחת צהריים, אז הרב ענה לו שהוא אמנם כמו אבא אבל הרבנית לא אמא שלו)

(יפה הסיפור, לא הכרתי)

הזכיר לי אחד דומה:

 

הרב פסק שכל בחור ישיבה צריך להדליק נר חנוכה בישיבה כי היא נחשבת לבֵּיתוֹ. פעם אחת טען לפניו בחור שזה לא מדויק כי בביתו הוא יכול להיכנס למטבח ולקחת מה שהוא רוצה ואילו בישיבה לא. ענה לו על כך הרב: "אם לאמא שלך היו שלוש מאות ילדים גם היא לא הייתה נותנת לך להיכנס למטבח".

כאן מדובר בפעולה מסוייימת עליה בפירוש הוטל איסור וחרם, אז נקודת המוצא לכאורה היא שאסור לקרוא, כל עוד לא תהיה ראיה ברורה למה מותר.

 

ואגב, זה נכון אולי גם לגבי "חדריו"

לגבי האיסור ההלכתי של חדר''ג לא התייחסתי כלל, כי לענ''ד הוא לא מתחיל (באופן כללי ובפרט במקרה הזה שיש כל כך הרבה צדדים להתיר).

 

ואכן, לא סתם כינו אותו "חדר"גיו".

א. תקנות שלא התקבלו על כל ישראל אינן תקיפות.

ב. טוענים (ואאל''ט כך נפסק בשו''ע) שהתקנות נתקנו לפרק זמן מסוים ותוקפן כבר פג.

ג. לא ברור שלפי התקנה גם לאחר מותו גם אסור.

ד. כאן הבת שלו, שלה שייכים המכתבים, היא זו שפרסמה (ואפילו אולי ע''פ צוואה/שאלה).

ה. כאמור, כתבים של רבנים שונים כי "תורה היא וכו'".

כדי לעשות מהם ספר ולפרסם אך לא הספיקה...
אין כאן חדרג. הכל בסדר...

אני מניח שהמכתבים עברו איזושהיא עריכה. וכן, זה מאוד נחמד ללמוד מכך...

חששתי להיכנס לקודש הקודשים,

למקום לא לי.

אבל מקסים, לגמרי.

קדוש, נקי, אמיתי.

שנזכה..

 

בין מכתבים אישיים של הרב נריה לאשתו לבין כתבים של הרב שרובם ככולם לא עסקו בדברים אישיים אלא פסקאות של תורה וקודש שיכלו להיכנס לספרים וללמד תורה את העם..

מה הכוונה במילים 'זהירות' ו'מקום לא לי'-
במה זה מתבטא?

בין הרב לאשתו,נראה לי קצת מצפון שהוא קרא,מרגיש לא נעים,תדמיין מישהו שנכנס לדלת פתוחה של הבית של השכנים,נכנס לאט על קצות האצבעות ומביט לצדדים בשקט כזה

('קדוש, נקי, אמיתי')

פעם אחת ראיתי את הספר,רואים שהרב "היה דוס" עם אשתו,ושהם היו ממש אידיאליסטים כאלה

יש לי בלגן בראש פתאום

אולי נפש תאומה

לפחות לא שאני זוכר.

 

ולגבי שמונה קבצים, יש לחלק,

ואפילו לגבי חדריו, גם יש לחלק,

ואכן גם זה לא תמיד פשוט.

 

[לי לא פשוט להוציא החוצה את מה שבאמת ביני לבינו ית',

למעשה, ממש מביך.

וממילא כשמישהו אחר מתאר את היחסים בינו להשי"ת,

זה לפעמים לא הכי נעים.

גם כשזה מול תלמידים, או כשזה עולה לדיון,

כמעט תמיד מנסה להשאיר בפנים את הרוב..]

 

ממילא חדריו, שנכתב לעצמו, לכאורה, קצת ככה,

ועדיין, תורה היא וללמוד אני צריך,

וזה שימוש של מו"ר, ואין לנו שיור.

בחייו נראה לי זה היה אחרת לגמרי..

ולמה זה רע? 

 

זה היה היסחפות יתר?

הבחור שאתו אני יוצאת כל הזמן אומר לי כמה הוא אוהב אותי ומתגעגע וממטיר עלי מילים

וסוחף אותי..אנחנו בשלב מתקדם הוא אומר שהוא חייב לבטא מה שהוא מרגיש אחרת הוא מרגיש חסום ומוגבל וקשה לו הוא מאוד רגשי  ורגשי זה לא רק טוב!

אם לא הייתי מרסנת אותו כל פעם מחדש היינו נכשלים כבר מזמן. וזה קשה!

ההבנה שאתה והיא לא מכירים אחד ואת השני ואין בכם טיפת מחוייבות שמדובר במפגשים ראשונים היא גורמת לבושה טבעית שמונעת לדבר על דברים אישים. אמנם דברים עמוקים שלאו דווקא אישיים אפשר לשתף גם אדם שלא מכירים אבל זה יהיה שונה. שאתה מדבר עם חבר טוב על דבר עמוק ואתה מדבר עם אדם מהרחוב על דבר עמוק זה שונה. תבין שהסיטואציה דומה יותר לסיטואציה עם אדם מהרחוב מאשר חבר טוב.

לפעמים יכולים לצוץ דמיונות שלוקחים אותך רחוק, אבל כל עוד אתה מודע לזה אתה יכול לבחון לא לתת לך לנהל אותך. 

גם מותר פה ושם אם הצד השני זורם.

 

דווקא התכונה המעולה של הרגישות היא עוזרת בנושא הזה כשמשתמשים בה נכון. אתה יותר רגיש למה לשני ואז לפי זה אתה פועל בהתאם למה שנעים לו. נותן לו ספיס, רואה מה הדברים שהוא נהנה לשתף וכולי.

"דווקא התכונה המעולה של הרגישות היא עוזרת בנושא הזה כשמשתמשים בה נכון. אתה יותר רגיש למה לשני ואז לפי זה אתה פועל בהתאם למה שנעים לו. נותן לו ספיס, רואה מה הדברים שהוא נהנה לשתף וכולי."
למסגר

נראה לי שהוגרם לתופעה הוא תחושת בדידות קיומית עמוקה. מה שגורם לקפוץ ישר למים העמוקים.
תרגולים של פעולות סבלניות הוא טוב.
אבל אף פעם אנחנו לא שולטים עד הסוף ברגש ובמחשבות, אז להן אפשר להניח לזרום עם עצמן, להילחם איתן דומה פעמים רבות ליריקה ברוח.

אין יהלום יקר כמו הנסיון.
הנסיון מביא איתו נחת רוגע והשלמה.
אז אם הזמן אורך, נכון שזה קשה, אבל אנחנו גם מגלים על עצמנו שהתבגרנו, שלמדנו, שהפכנו למה שרצינו להיות.

וזה ממש מדהים.

 

אבל תנשמי עמוק, תסתכלי רחוק, ותהיי חזקה. את יכולה להיות חזקה, זה כיף להיות חזקה. הרבה יותר נעים להיות חזקים ואחר כך להסתכל אחורה לראות כמה חזקים היינו, מאשר להסתכל רק קדימה ולקוות שיהיה לנו כיף כשאנחנו מרשים לחולשה שלנו להשתלט.

שכתבת פה מראה שאת לא באמת רוצה לגעת,רק יש לך רצון מהיצר.
אנחנו（דתיים）לא אנשים של רגע,של חוויה,העיקר זה עבודת ה' בהתמדה ויגיעה.
זה למכור חיי עולם בחיי שעה（למגיבים-לא להקשות עליי מהגמ' בשבת דף י）
חבל לעשות מעשים שאחר כך תצטערי עליהם,והם גם יורידו את הקשר.
ומה אם להתייעץ עם אחותך?
כדאי לעשות רשימה של בעד ונגד לגעל ואז להשליט את המח על הרגש.
כדאי להתפלל להקב"ה שיעזור.
בהצלחה רבה!

נכון שזה קשה בטרוף...
אבל כדאי לך לחשוב פעמיים.
אולי יחזק אותך המחשבה ש- 'לא לעשות משהו שאח"כ אתחרט עליו'.

בהצלחה

אמר רב:
מאי דכתיב (תהלים קמד, יב)
"אשר בנינו כנטיעים, מגודלים בנעוריהם,
בנותינו כזויות, מחוטבות תבנית היכל".
אשר בנינו כנטיעים -
אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא;
בנותינו כזויות -
אלו בתולות ישראל שאוגדות פתחיהן לבעליהן;
וכן הוא אומר (זכריה ט, טו)
"ומלאו כמזרק כזויות מזבח"
איבעית אימא מהכא (תהלים קמד, יג)
"מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן".
מחוטבות תבנית היכל -
אלו ואלו מעלה עליהן הכתוב
כאילו נבנה היכל בימיהן. (פסחים פז,א)

אל תישארי בו הרבה זמן

שעכשיו זה רגיש אצלך לכן שמת לב לזה יותר...
כי מה שמרגישים שמים לב יותר.
זה קורה לי לי נגיד אם אני שומעת ביטוי חדש פתאום אני שומעת שכל העולם משתמש בביטוי הזה חח
והאם זה באמת כל העולם? וואלה לא
אבל ככה זה מרגיש

גם אני הרגשתי ככה החג

הדבר הראשון שבא לפני הילדים זאת הזוגיות. ונראה לי שגם עצם זה שהזוגיות קיימת זה נותן רצון לילדים. הרצון יש לו למה להתייחס, אני רוצה ילדים ממישהי מסויימת, זה מצב שהוא פסיכי לגמרי (בקטע טוב!). זה רצון הרבה יותר חזק והרבה יותר ממשי.

 

אולי גם עצם זה שהדמיון שלנו לא יכול להיות עד כדי מפותח. כדי לחלום על משהו צריך איזו אחיזה מסויימת במציאות. לדוגמא, להבדיל, עני מרוד לא יחלום עכשיו על לגור בוילה בקיסריה.. הוא יחלום על ארוחת ערב משוגעת. כדי לא יחלום דבר שלא שייך אליו בכלל. אולי גם כן פה - חתונה זה נראה דבר רחוק ("כי קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך לעשותו"...) ולכן קשה לחלום על מעבר לזה.

@קרן-הפוך

מאוד מתחברת לדברים של @אנונימי פלוס.

הכמיהה לילדים משלך באה בעקבות זוגיות.
גם סבים וסבתות, להבדיל, ״מתים״ על הנכדים המתוקים שלהם, ולא כמהים, בעקבות זאת, לעוד יחד משלהם.

כך עובד הטבע האנושי.

הרצון להתחתן לא מונע מתוך רצון להביא ילדים.
ילדים הם תוצאה מבורכת של הזוגיות.
מספר הילדים, מניעה בתחילת הנישואים כן/לא - עניין תרבותי ודתי.
הצורך בזוגיות בה מתוך רצון להתנתק מהורים, להקים זוגיות משלך, מבוסס על משיכה מינית בין גבר ואישה, אצל דתיים - נפתחת האפשרות להנות מיחסים אינטימיים.


תמשיך להנות מתפקיד הדוד האהוב!

ותחשוב גם על הקמת משפחה משלך.

אתה הדוד הכי טוב עד שיש לך ילדים

איך הגעת ל 1500 שקל?

לא חייבים לקנות שמלה חדשה
לא חייבים להביא מאפרת לחברות של הכלה
אפשר להתחלק בדלק
שבת כלה / ערב לכלה אפשר להכין משחקים לבד

ובחיים לא יצא לי להוציא כך כך הרבה כסף.

איך הגעת לכזה סכום?

נוכל להגיד לך מה עשינו, ואיפה חסכנו.

בכל מקרה, נשמע לי הזוי הזוי להוציא כל כך הרבה כסף.

1500 זה כסף קטן לדעתי..

הוצאות סביב השבת כלה- מלא הוצאות-הכנת הפתעות, מתנות, קישוטים, ביגוד והתארגנות, 

לפני החתונה ואחריה.

כל חברה והרצון והחלום שלה ..

לאחת החברות שלי היה חלום שכל המלוות יתלבשו בצורה מסויימת וכ וכ.. תלוי גם ברצון ובהיענות של הבנות.

קישוטים לא אמורים לעלות יותר מארבעים שקל
(סרטים, בריסטולים, בלונים, דבק סלוטייפ. מה עוד צריך?)

מתנות זה תלוי בך. יש מתנות מאוד יפות בכלום כסף, וגם מאוד שימושיות. אני אוהבת למלא לה את הבית בדברים שווים כמו עוגיות, לחמניות, שוקולדים וכו'. זה גם לא אמור לעלות יותר מחמישים - שישים שקל (כמובן תלוי בך, אם יש לך את הכסף ומתאים לך להשקיע).
שאת המתנות הגדולות יביא מי שיש לו כסף. אני באה לשמח אותה ולא לממן לה את הבית והחיים אח''כ.

ביגוד זה לא ממש ישיר לחתונה, זה כאילו את קונה עוד שמלה לשבת. אני לא קונה חדשה, לוקחת את ההכי יפה שלי. אם את רוצה אפשר לקנות באינטרנט שמלות מהממות בחמישים שקל.

לגבי איפור והתארגנות זה כבר ממש לפי הסגנון שלך, אני הייתי עושה את זה בעצמי. לא הסגנון שלי וחבל על הכסף.

מסקנה - נראה לי שאנחנו מגיעות מסגנון מאוד שונה..

שמלה ואיפור לא מגיעים לסכום הזה

אחותי לא הוציאה שקל ,

לא זוכרת אם אני שילמתי על השיער והאיפור שרצתה או היא שילמה, אבל חוץ מזה היא לא הוציאה שקל.

וזה היה חינם למלווה או שיער או איפור רק שהיא רצתה את שניהם וממש לא הגיע לכאלה סכומים

והיא קנתה לה שמלה- גם לא כזאת יקרה וזה עניין שלה, לא היה מפריע לי אם היתה לובשת משהו שכבר יש לה

ליוויתי כמה פעמים ואף פעם לא הוצאתי סכום כזה.
כן יש הוצאות פה ושם, אבל לא 1500 שח

איפור, תסרוקת ושמלה או שהיה עוד משהו?

לא יהיה לי נחמד לדעת שהמלוות שלי יוציאו סכוים כאלה....

על מה כל כך הרבה כסף?
מרגיש לי מוגזם ברמות!

וזה כלל נסיעות איתה למדידות, לאיפור ניסיון וכו..

וזה היה נטו מרצוני. מבחינתה לעשות הכל לבד.

שמחתי לעזור

אבל משום מה אני לא יכול להפריד מכלל שיטתך להתעלם מהדרש. גם כאן נתפסת לפשט השאלה...

ואפשר לוותר על רכישת הטרילוגיות

בתחילת הדרך הוא עימת בינו לבין העגלה המלאה ובהמשך נתפס אליו בעצמו. (מהתרשמות כללית, לא מכיר את כתיבתו מהשנים האחרונות מבפנים, חוץ מכמה דברים שהראו לי)

של מיכאל אברהם, שאז עוד היה ר"מ מהשורה בישיבת ירוחם והיה נחשב בעל תפיסת עולם 'חרדית' (עליה גם הגן בשורת מאמרים ארוכה, בבמות שונות) נקרא 'שתי עגלות וכדור פורח'.

הספר עסק במתח בין התורה (או המחוייבות לערכים בכלל), לבין הפוסט מודרניזים. עד כמה שזה נשמע מוזר ועד כמה שהסגנון שונה - בסה"כ הוא די אמר את מה שאמר הרב קלנר בחוברת 'פאנטיזים, פלורליזים וכלליות' שיצאה באותה תקופה (במהדורה הראשונה, לא מצליח להיזכר כרגע בשם של החוברת במהדורה החדשה).

שם הספר נגזר מהמושג ההלכתי של 'שתי עגלות' שהעגלה הריקה צריכה לפנות את הדרך לעגלה המלאה - שבו השתמש החזון איש, כששיכנע את בן גוריון לא לכפות גיוס בנות.
ו'כדור פורח', כמייצג את הפוסט-מודרניזים, מהלצה אקדמאית מפורסמת - "שני אנשים נוסעים בכדור פורח, באיזשהו שלב נסחפים עם הרוח ומאבדים את דרכם. הם צועקים לאדם שרואים למטה: הלו, היכן אנחנו?, עונה להם: אתם בכדור פורח...

אז לא הבנתי, למה הוא נתפס בסוף לדבריך, לעגלה המלאה, הריקה או לכדור הפורח?

הכותרת היא 'לא יוצא לי מהראש', משמע שהיצר הרע ברקיע השלישי עוד לא הוציא לה את הדין הסופי של ראש השנה. אם תשים לב כתוב פעמיים 'ה' במילה למה וזה כדי להדגיש את הכמיהה שלה לחמישה חומשי תורה, ומכאן אנחנו מבינים שעליה לסיים חמישה חומשי תורה ורק אז היא תיחתם לחיים ולא למוות.

נו באמת, מישהי ביקשה עזרה, אם אין לך איך לעזור לה - תשתוק.

במה אתה הועלת?

נשמע כאילו יש לך רצון וכמיהה, שבגלל משהו 'טכני ומעצבן', לצורך העניין, כנראה לא יתממש..(או שכוונתך שפשוט לא יתממש דווקא בשנים הקרובות?)..וזה באמת כואב..לפעמים החיים במלוא גודלם מביטים לנו בעיניים ומוציאים לנו לשון. וזה כואב ממש, ולנו נשארים (לפחות בינתיים) רק סימני שאלה :/

מקווה שיגיע הזמן שלך ותמצאי אותו בקלות ובמהרה, באהבה ובשמחה. וכמה שזה נראה רחוק עכשיו, אני מאחל ומקווה בשבילך שתרגישי על עצמך את מה ש @קצת נחת.. כתבה פה פעם בשם מישהו-
כשהשמש מאירה- כבר לא צריך את הכוכבים..


(קל להגיד, אבל בבקשה אל תתני לתגובות דביליות פה להוריד לך עוד יותר. במיוחד שזה נראה פצלש של עצמו כפול ארבע ורבע פעמים)

הצלחות

נפלאות השפה העברית...

לא מצליחה לשים קישור, אם מישהו בקטע לעזור לי, אשמח

מעניין למה זה לא הלך לי

למה לכולם זה עובד ולי לא? 🙄

או שעשית בלגן עם האנטרים
גומרים משפט
אנטר
מדביקים קישור
אנטר
ממשיכים לכתוב

אני חושב שזה פשוט כימייה, אין לי הסבר אחר למה עם חלק הולך ועם חלק לא.

זה שם הסיפור.

מעניין אם אפשר לייצר כימיה גם אחרי שבהתחלה נראה שאין..


אבל אולי גם חסרים לנו נושאי שיחה טובים.

כתבתי על זה המון פה...
כימיה היא תוצר . רגש

מחשבות משפיעות על הכימיה מאד

ומחשבות באות מפרשנות שלנו על המציאות...

ואם נשנה הסתכלות,

נוכל להיות יותר משוחררים, 

ומשם יווצר קשר אחר
ותתפתח כימיה. 

זה תלוי המון במיינדסט שאיתו באים לדייט

זה ממש לא מזל וזהו...

כמה מתסכל לחשב שרק  מזל יביא מישהי לחתונה..

שצריך לשקול כמה כוחות הקשר הזה יוציא כדי ליצור את הכימיה והאם זה שווה את זה.

תוודא שאתה יוצא עם בחורה מדוייקת לחיפוש שלך,

ומשם, תכין הסבר למה מהדייט הזה תוכל לצמוח חתונה בע"ה

ואז תגיע לדייט במחשבה שאתה בא רק כדי להכיר.

בלי השאלה המנקרת של היא מתאימה או לא?

תשאיר את השופט בלישכה שלו...

ובעמדה כזו, יכולה להיווצר כימיה. 

זה לא דורש יותר כוחות מלבוא בבעסה, להיגרר כי כבר מתיש, לגרד על מה לדבר כי אין כוח להיפתח וכו'.... 

 

עכשיו, החלק בו אני מסכימה איתך, שזה לפעמים דורש הרבה מידי כוחות. 

ז"א, אולי תהיה בחורה מתאימה על הנייר וממש לא תרצה להתאמץ על לקדם את הקשר. 

יש חסם כלשהוא. לרוב, לא מודע. ואנחנו מסבירים אותו בכימיה... 

לא בטוח שתדע להסביר לעצמך מה חוסם אותך.

 

עם זאת, אם זה יקרה, ותעבוד למצוא מה החסם, ותזהה אותו 

ותעמיק עד שתגיע למסקנה, האם זה חסם שאתה יכול/ לא יכול לעבור?

תהיה לך בהירות לגבי סיום הקשר, לגבי מה קריטי לך בבחורה שאולי לא ידעת קודם.

או לחילופין (הלוואי), תבין שזה חיסרון שאתה יכול להכיל ותתן את עצמך יותר

ו - הופ!!! תיווצר כימיה. כי בעומקמתחת החסם הזה, אתם מתאימים באמת. 

הכימיה הזו היא תוצר של עבודה ומיינדסט.

לא משהו שהגיע מעצמו...

 

 

תודה

לי אישית דווקא עוזר להשתחרר מ'איך תהיה השיחה' ולנסות להיות הכי טבעית שיש, אבל יכולה לרשום לך שאלות לדוגמא שמפתחות עוד שיח (חלק זה היה בעקבות השיחה אז לא יודעת אם יהיה קשור בשבילך)

מה אתה אוהב לעשות
עם איזה אנשים משמח אותך להיות
מה המחשבות האחרונות שלך בלילה, כלומר מה עובר לך בראש לפני שאתה נרדם (שאלתי את זה בחור אחד נראה לי והיה ממש מעניין לראות איך הוא הגיב בכלל לשאלה עצמה, ולאן הוא לקח אותה)
מה בחרת בבחירות האחרונות. סתם
האמת ששאלו אותי את זה, קצת פחדתי לענות
מי הרב שלך, למי אתה מחובר
ממה אתה הכי נהנה בלימוד (מאיזה חלק)
מי האדם הכי קרוב אלייך
על מה לא תוותר בבית שלך

כמובן שיש גם את השאלות המעט בנאליות יותר, אבל הן מקלילות את השיחה.
כמו איזה מוזיקה אתה אוהב וכאלה
אממ שאלו אותי אם אני טיפוס של חורף או קיץ
מעניין דווקא על שאלות כאלה קשה לי לחשוב 😅

בגדול כדאי לא להמטיר שאלות ולזרום עם השיחה, וגם לא לחכות שהוא ישאל כדי לשתף

להיות הכי טבעיים שיש ופשוט לזרום עם מה שקורה.

התכוונתי לרעיונות שיכולים לעזור כשבאמת אין על מה לדבר, כי גיליתי שאני לא מצליחה לייצר אותם בעצמי לבד.

ושאלות ממש טובות, תודה על התשובה!

אז כן, יש המון שאלות שניגשות למהות - לקראת נישואין וזוגיות

 

כמובן אפשר להשתמש בווריאציה שלהן... נראה לי שאפשר די בקלות לזהות את העיקרון

 

יש כמה עקרונות חשובים

 

1 כדאי שהשיחה תהיה כמה שיותר זורמת. שהשאלות יהיו על נושא שדיברנו הרגע או על משהו שקרה הרגע מולכם

לדוגמה - נופל למלצר המגש עם כל מה שיש עליו - "אוי מסכן" ואז יכול לבוא - "יצא לך למלצר?" או "מה היית עושה במצב כזה?" או "אם היית צריך שיקרה לך דבר כזה, באיזה מקום היית מעדיף שזה יקרה לך - מול חברים? מול משפחה?"

או - עובר לפניכם בחור על אופנוע עם תוכי על הכתף. "רצית פעם לגדל חיית מחמד? (מה קרה לה?)" "ראית פעם תוכי מדבר? נראה לך שזה מאתגר את הייחודיות שלנו כבני אדם?" "וואו, זה דבר שחייבים לתעד. אתה מצלם הרבה דברים שאתה רואה? כלום? מתי כן?"

 

2 לפעמים השאלות הפחות "עמוקות" מספרות הרבה יותר על האדם וגם מאפשרות לו לגלות את עצמו (כן, שאלות "כמה אחים אתם", "במה אתה עובד ולמה", איפה אתה גר ואיך זה מבחינת ההתנהלות מול מקום לימודים"). כי שם בן אדם מספר על החיים שלו ועל איך הוא מגיב לדברים שמסביבו - שבסופו של דבר זה מה שאת רוצה לדעת עליו. איך הוא מגיב לחוש ההומור האכזרי של אח שלו? איך הוא יוצר קשרים עם אנשים? מה מחזיק את הקשרים האלה? איך הוא מגיב כשהבוס מעצבן אותו, איך כשאמא שלו אומרת משהו שהוא לא רוצה לשמוע - אם זה שונה, מה את יכולה להסיק על היחס שלו כשאשתו תעצבן אותו (יכול להיות שהוא כועס על הבוס כי הוא שונא אותו, ואז יש לו מידה רעה אבל לא בהכרח תשליך עלייך?)

 

3 ליוזמה יש מחיר. אם את יוזמת שאלות, זה יתן אופי מסוים לשיחה. יכול להיות שתאהבי את זה, אבל אי אפשר להבטיח כלום

כתבת יפה והעלת עקרונות חשובים.

תודה על הסדר והכתיבה הברורה.

לי אישית קשה עם זה, לספר בפירוט על היחסים עם ההורים והאחים... כאילו סביר שיום אחד הם יהיו הגיסים /החם וחמות שלה... וחבל שהיא תתחיל את ההיכרות איתם דרך היחסים שלי איתם, שהם לעיתים מורכבים..
זה מובן ונכון להרגיש ככה..?

אבל זה בדיוק מה שהיא רוצה לשמוע...

 

כמו שתגיד "יש לי מידות רעות ואני לא רוצה שהיא תכיר אותם" - יופי לך. היא נפגשת איתך בדיוק כדי להכיר את המידות הרעות שלך

 

ברור שתצנזר או לפחות תייפה דברים שאתה מרגיש שלא נעים לך לספר בשלב הזה, מכל סיבה שהיא.

כי אם הוא יהיה בעלי, הוא בטוח ידע על כל המורכבויות שיש לי בקשרים עם בני משפחתי.

יותר מפריע לי לחשוף את המורכבויות שיש לי עם המשפחה שלי לבחור שאני לא מכירה. זה מידי אישי, ופה זה גם נהיה בעייתי אם לא נתחתן..

כמו כמעט כל שאלה שישאלו בדייט ראשון שני, שהיא לא על פרטים טכניים, לפעמים פולש למקומות סגורים מידי. שלא רוצים לפתוח, ואז התשובה מייבשת ולא מפתחת שיחה. ויותר גרוע מזה, הוא לא ישאל אותך על זה שוב בהמשך למרות שיש המון מה לדבר בנושא..

מניחה שהרבה לא רלוונטי, כי דייט זה אירוע רציני יותר אבל מוזמנים לשאוב השראה

-פאדיחה
-החמצוץ האהוב עליי
-אם הייתי קיפוד באיזה צבע היו הקוצים שלי
-בדיחה
-טיפ לאושר
-ספר אהוב עליי מהתנך
-מה עדיף, אוטובוס או כרכרה
-מה הייתי קונה לבית ב 30 שקל
-איך קוראים לי
-שיר סדש שכבר נמאס לי לשמוע
-מי אמר אני ולא קיבל?
-דמות שאני מעריכה
-אוכל שאני לא מסכימה לטעום
-כמה זמן לוקח לי להגיע למקום הלימודים בבוקר
-דבר טוב שעשיתי היום
-כלבים או חתולים
-סיפור שהיו מספרים לי כשהייתי קטנה
-כמה שיותר שמות של ערים בחצי דקה
-למה לאכול זכוכית זה בריא
-מתי הכי כדאי לאכול ארוחת בוקר
-איך נמלים כחולות תורמות לסביבה
-למה לא כדאי לרכוב על כריש
-מהו קו האוטובוס האהוב עליי
-דבר טוב שאעשה מחר
-כמה קפיצות זברה יכולה לקפוץ על רגל אחת
-מה תעשי אם יחטפו אותך חייזרים
-דבר חדש שגיליתי בחודש האחרון
-שיר ילדים אהוב
-איפה הכי כדאי לאכול שניצל
-כמה אחים יש לי
-מה כחול יותר, הים או השמיים
-חלום
-מה הדבר הכי משוגע שעשיתי
-למה יונתן הקטן רץ בבוקר אל הגן
-למי הייתי מביאה פיצה בחינם
-ספרי על מנת הפלאפל הכי זולה שאכלת
-איזה שיר את אוהבת
-למה אצבע מחר את השיער לורוד מרקר
-מה הייתי עושה אם הייתי בלתי נראית
-איפה קונים את הגפילטע פיש הכי טעים
-מה השעה הכי טובה ביום לרקוד עם פינגווינים
-למה זה טוב לאמץ חד קרן

אני לא רואה איך רוב השאלות שם נכנסות בתוך שיחה רצינית

לא הכל כאן מתאים, זה באמת בסגנון של משחק.

אבל יש כאן הרבה רעיונות לשאלות טובות, גם אם אלו ספציפית לא מתאימות.

תודה!

מאד לא בריא לקשר הנוכחי שתחשבי על אופציה אחרת תוך כדי. לא יהיה לך לא את זה ולא את זה. תמצי את הקשר הנוכחי עד למקסימום

א. מסכים שזה לא בריא להכניס תוך כדי קשר מחשבות אחרות לראש.

ב. אם את לא יודעת מה את מרגישה אז תנסי לברר את זה, עם חברה, מדריכה, וכד'.. אולי אפילו איזשהי הפסקה. משהו שיתן לך בירור והבנה של מה את מרגישה כלפי הקשר, הבחור, מה יש לך בזה.
ככה תוכלי לדעת אם ממשיכה או שלא
אם נראה לך שמיצית את הקשר הנוכחי עד הסוף, שזה כבר לא אופציה מכל סיבה שהיא.
אז יהיה נכון לברר על הבחור השני. (אולי גם עכשיו כדי לברר אם את יודעת שבנוכחי אין כבר אופציה).

המון בהצלחה!!

אם הבחור ההוא קדם אותו בהרבה, מה היה עד עכשיו?

למה לא ביררת עליו קודם ורק עכשיו הוא עולה לך במחשבה אחרי חודשיים של קשר?

 

העניין הוא, שלפעמים קצת חוששים אז המוח מתחיל לחפש דרכי מילוט..

יש פה שני עניינים שונים ונפרדים שמעניינים אותך

 

א. מה את חושבת על ה'קשר' שאת נמצאת בו עכשיו

ב. האם יש לך אופציה על בחור חמוד שחשבת שיכול להתאים

 

לפני שמערבבים בין שתיהם כדאי לגשת כל אחד בפני עצמו ולהבין איפה את עומדת ביחס אליו, באופן שיכלי מפורט ומובן, ז"א שתדעי ל'לקרוא לילד בשמו'.

 

קודם כל נראה לי מבחינת הקשר שאת נמצאת בו עכשיו -

תבררי מה את כן יודעת על הקשר בינך לבינו. יש בך עכשיו (כמו בכל אחד מאיתנו) המון רגשות שצפים וצריך לדעת לבודד בניהם ולהפריד בניהם ולראות מה חשוב לך ומה לא חשוב לך וככה לשכלל חסרונות ויתרונות ולראות אם זה מתאים לך. מה שבטוח - לא השאיר את במצב בערפול. שהדברים יהיו ברורים.

את יכולה לעשות את העבודה הזאת או בעצמך או עם חברה (נראה לי האופציה העדיפה) או עם הבחור עצמו (עדיף שלא, כי הוא נוגע בדבר אבל יכול להיות שיש דברים אולי כדאי).

 

גם אם בסופו של דבר תעזבי אותו עצם העבודה שעשית את ההפרדה הזאת זה יתן לך המון נסיון איך להתמודד בקשר ולמה ואיך להתייחס לדברים שקורים בקשר.

 

חוץ מזה - אני חושב שזה ממש לא מוסרי לברר על מישהו אם את תוך כדי מתכוונת לצאת עם מישהו אחר. לא נעים לי להגיד לך את זה אבל זה בעצם 'לעשות עליו סיבוב'. ממש ככה. לנצל את השהות איתו באופן לא מוצדק. בקשר - כל צד מצפה שהשני יהיה איתו במאה אחוז ואם אחד מהצדדים פוזל לשדות אחרים, זה לא מקדם בשום סיטואציה משהו בקשר עצמו.

 

אם את במילא יודעת שאת רוצה לעזוב אותו תעשי את זה כמה שיותר מהר. הכי טוב לך, הכי טוב לו.

 

בהצלחה!!

מחנות - הכל בצורה מעורבת.
והיינו קבוצה של בנים ובנות מאוד מגובשת.

רואה סביבי גם כיום - חבר׳ה צעירים בבני עקיבא, חבורות שח בנים ובנות ביחד.

אני גם נתקלתי בדברים האלה וגם הייתי מעורב בהרבה מהם. האמת היא שהעיסוק לא היה בשטויות בכלל.

לפחות אצלי לא.

 

תמיד היה מה לעשות. פולארד, המאבק נגד הגירוש, הנסיעות השבועיות לחזק חבר'ה שישבו בכלא ליד רמלה, פרויקטים שונים של תנועות נוער ועוד דברים רבים אחרים. זה לכשעצמו מינף את העניין כמה רמות מעל.

 

כמובן שהיו גם אפשרויות אחרות, אבל אלו האפשרויות שאני מכיר.

אני מדבר על הנוער היום, שלכולם יש סמארטפונים ובפעילות השוטפת שלהם הולכים למסעדות, סרטים ומסתובבים עד 2 בלילה ברחוב... נראה לי מציאות חיים שונה משלך בזמנך...

אותם דפוסים היו גם אז אצל חלק מהצעירים ודפוסים אחרים אצל החלק האחר. הסמארטפון הוא אחלה מכשיר ויש דרכים שונות איך להשתמש בו.

 

אם כבר, האמת שפחות יוצאים החוצה פיזית, בעקבות נגישות המדיה.

הייתי מאוד פעיל בגמ"ח השכונתי בנערותי, וכל הקשר ביני לבין הבנות או באופן כללי הקשר בין הבנים לבנות היה מאוד לא רגשי. או שהיה טכני בלבד או שהיה צורך של איזה כיף שיש חברה או הרבה ידידות בשביל לספר לכולם או שפשוט אנחנו ממין שונה אז כיף בתור מתבגרים לבלות יחד.

דווקא מאוחר יותר, בצבא או היום במכללה, יש לי ולכמה חיילות\סטודנטיות קשר ידידותי שהיא מעבר ואתן דוגמא. גם אם היה כיף לבלות ביחד עם בנות בגמ"ח, לא שלחתי לאף אחת בווצאפ שנה טובה, אבל לחלק מהסטודנטיות איתי במכללה שלחתי שנה טובה עם איחולים בהקדשה אישית, ומחיילות שהיו איתי במחלקה יש לי כמה מכתבי פרידה שמורים עד היום.

 

חוברת הזכויות ופרטי קשר, בעמוד האחרון.

https://www.aka.idf.il/Sip_storage/files/2/70902.pdf


עות פעילות מדור ת"ש בני"ש:
קבלת קהל – ימים א , ה' בשעות: 8:30 – 16:30. מענה טלפוני – ימים ב' , ד' בשעות: 8:30 – 16:30.
טלפונים במשרד: 03-7376813,03-7376859 חשוב לציין כי בימים א' ו-ה' לא יינתן מענה טלפוני במדור בשל קבלת הקהל. כמו כן, ניתן
לצלצל למדור בימים של מענה טלפוני אך ורק בשעות הנ"ל !!!
לידיעתכם – בין השעות: 12:00-13:00 מתקיימת הפסקת ארוחת צהריים ולכן לא יינתן מענה טלפני וקבלת קהל.
מספרי טלפון של מש"קיות הת"ש: מאי: 052-9281039. תום: 052-9279825. מעיין: 052-9455758. קארין: 052-2061661.
נועה: 052-9462898

אבל תדבר עם המשקית ת"ש של הישיבה שלך, אולי מגיע לך גם עוד דברים...

זה מה שידוע לי. מי שמטפל בכל נושא התשלומים עוסק גם בכל ההנחות למיניהם. תחפש באינטרנט למה אתה זכאי בדיוק, אני מאמין שתמצא. תצטרך להביא להם אישור . נראה לי תדפיס חוגרים שאפשר להוציא במדור בייניש. במקרה הטוב תצטרך להביא להם את החוגר של השל"ת אבל לא יודע..

אתה כתבת

?

מה אתם אומרים.

מצד אחד-
יש את הרצון להתחיל לצאת,
לחפש את האחת שאיתה אקים בית.
יש את המקום של הבדידות, הרצון להיות
"אנחנו" שתהיה השלמה כבר.
רצון להגיע למנוחה והנחלה. שהראש יהיה שקט כבר.


מצד שני-
לא יודע באמת אם בנוי לזה עדיין. (כולם מסבביב אומרים שכן). לא יודע אם יש לי "ראש" וכח להתחיל את כל הסיפור הזה. לא יודע אם אעמוד בזה. וגם אח"כ לנהל בית וכו... (טכני ורוחני).



הרבה בלבול ובעיקר חוסר שקט פנימי

גם אני די מרגיש כך, רק שאני מרגיש שאני גם קטן מידי

למה שהסברתי

והוא אמר - ויש בזה הרבה אמת (כלומר, לא תמיד נכון אבל הרבה פעמים כן) - שכל דבר משמעותי, אנחנו מתחילים כשאנחנו לא מוכנים אליו, ונהיים מוכנים רק עם ההתנסות. אז מספיק לדעת שאנחנו בשלים מספיק כדי שההתנסות אכן תהיה התנסות מועילה שתהפוך אותנו למוכנים, אבל לא שאנחנו מוכנים כבר. ובכל מקרה אנחנו לא מושלמים, אז למה שנצפה מעצמנו להיות מושלמים בתחום מסוים? (אני יודע למה. הסיבה היא שאם אתה רוצה להקים משפחה, אתה מרגיש אחריות כלפי המשפחה שלך להיות הבע המושלם והאבא המושלם. וזה רצון טוב ובריא. אבל בפועל ברור שלא תהיה מושלם אף פעם)

באמת תודה המון(:
אתה כישרון הלוואי שתמשיך לכתוב ותגע בעוד אנשים...

מתנה מה'. מנסים להשתמש הכי טוב שאפשר

אוף. זה משגע!

שנזכה לחשוב ולפעול ככה

להזכיר את זה לעצמי. כל כך נכון!!!

וזה לגמרי לגמרי נכון


שנזכה כולנו..

זה ממש משתנה בין כל זוג.
בין אם נשואים או רק בקשר שלפני.
יש כאלה שיהיה להם יותר קל, ויותר "חלק",
ויש כאלה שיותר קשה.

אבל בכללי חושב שזה לא כזה פשוט וקל.
לא רוצה להפחיד חס וחלילה. אבל זה תלוי ממש בזוג.

אולי כדאי להתחיל ולנסות בידיעה שאולי יהיה קשה ויש אופציה להפסיק באמצע אם יהיה קשה מידי.

האם תוכל לפרט מה בדיוק הקשיים? 

תחשבי שהמון פעמים הוא לא זמין... הוא לא משתחרר הרבה הוא עייף ובצדק(:
לא יודעת יש לי חברות שפשוט ישנות בבית שלהן עד שהבעל שלהם מגיע הביתה לשבת .
זה מאוד מוזר לי התחתנת אבל את גרה בחדר הישן שלך?
וזה לא רק בחורה אחת... ואני מבינה אותן זה לא נעים להיות לבד בבית במשך שבוע ואילו לפעמים יותר
זה אפשרי קשר כזה כן? אך את צריכה להבין שיש בזה מורכבות.
קשה לראות אותו פעם ב.. וזה גם קשה אם משאירים אותו גם בשבת בכלל זה להישבר..

בכל מקרה אם את כבר בקשר הזה אז אל תפרקי אותו אבל תביני זה עבודה..
ואם עדיין לא ולא התחלת בכלל תחשבי על זה טוב
בהצלחה

האמת, שאני גבר. 

 

עוד לא התחלתי את הקשר. פשוט חבר שלי הציע לי מישהי ואמר שהיא ממש מתאימה לי אבל אני לוחם (אמנם זה שירות קרבי מקוצר של הסדר אבל בכל זאת, קשה לומר איך זה יתפתח). 

במידה ואתה מרגיש מוכן לצאת עכשיו ואתה מוכן ללכת עם זה עד סוף לך על זה! קשה אבל גם הצבא קשה..

מבחינתך אני חושב שזה אולי גם תלוי איך אתה מרגיש בשירות הצבאי שלך. מי שזכה ונמנה בין האנשים שנהנים או לפחות לא סובלים בשירות זאת זכות שאין כדוגמתה. מי שחייל חפשן שבור זה יותר מורכב נראה לי..

קיצר אם אפשרי, עם קצת (הרבה) אומץ כדאי לקפוץ לזה.

 

זה תלוי גם כמה זמן נשאר לך...

אחת נפרדה אחרי שלושה חודשים כי באמת היה קשה, אבל זה לא היה הגורם העיקרי לפרידה.
השנייה עדיין בקשר כבר חצי שנה ודי מרוצה. אומנם קשה אבל היא אומרת שאפשר לפעמים לדבר בערבים והם מנצלים כל יציאה שלו להיפגש

זה אפשרי ומורכב מאוד וממילא לא מתאים לכל אחד..

נקודה עיקרית שעולה לי - כמה תהיה מוכן להשקיע בזמן הפנוי שלך בשבילה? אם זה תוך כדי הצבא בכמה דקות שיש להיות בטלפון זה להתקשר אליה ולנסות להיות הכי בשבילה.. אם זה ביציאה מהצבא, ללכת לפגוש אותה ולא לחזור הביתה לחברים, למיטה..

וכמובן, היא צריכה לקבל את זה ולדעת למה היא נכנסת..

זה קשה יותר בלי ספק.
לחכות? לא.
מתאים לכולם/ם? לא.
אז מה עושים?

הבנה הבנה והקשבה.
זה מצריך קשר יותר עמוק ללא ספק.
ויותר זמן ויכולת לקבל בלתמים ואילוצי זמן ומרחב.
(אני לא יכול להיפגש כל סופש וגם לא תמיד בשעות נוחות)
אבל עם הרבה רצון אפשר.

אבל... יש גם בונוסים (יריד של חבר, מזומנים, חוזר מזיע ומסריח)

אני יצאתי עם ארוסי כשהיה בצבא ואני יכולה להגיד שזה מאוד מאוד קשה הוא עשה גם הסדר ועשה שנה וחצי בערך. הכרנו לפני שהוא התגייס ועברנו גם פרידה למספר חודשים בטירונות אומנם חזרנו אבל זה מאוד קשה לבחורה המצב הזה. אני אומרת שאם אתה תהיה מוכן להבין שלא יהיה לך מספיק זמן איתה וכדי להחזיק את הקשר תצטרך להשקיע ולהקדיש לה זמן בטלפון להקדיש לה את הזמנים שאתה יוצא הביתה ולהיפגש אז אולי כדאי. אבל בתור בחורה באמת אומרת שזה מאוד קשה אבל אם אתה מוכן לזה אז זה בסדר גמור ואפילו יכולה להגיד שהתקופה של הצבא העצימה אותנו וחיזקה לנו את הקשר בעקבות ההתמודדות הזו.