מעניין אותי אם מישהי בקשר עם לוחם או לוחם בקשר כזה, או סתם מכיר/מכירה זוג כזה ואיך הם מסתדרים, מה דעתכם על זה? איך מסתדרים עם המרחק והזמן הממושך? האם בכלל כדאי, או שזה סתם בלאגן ועדיף לחכות? ואם יש לכם עוד עצות סתם, אשמח עם תשתפו.
תודה!
מעניין אותי אם מישהי בקשר עם לוחם או לוחם בקשר כזה, או סתם מכיר/מכירה זוג כזה ואיך הם מסתדרים, מה דעתכם על זה? איך מסתדרים עם המרחק והזמן הממושך? האם בכלל כדאי, או שזה סתם בלאגן ועדיף לחכות? ואם יש לכם עוד עצות סתם, אשמח עם תשתפו.
תודה!
האם תוכל לפרט מה בדיוק הקשיים?
האמת, שאני גבר.
עוד לא התחלתי את הקשר. פשוט חבר שלי הציע לי מישהי ואמר שהיא ממש מתאימה לי אבל אני לוחם (אמנם זה שירות קרבי מקוצר של הסדר אבל בכל זאת, קשה לומר איך זה יתפתח).
במידה ואתה מרגיש מוכן לצאת עכשיו ואתה מוכן ללכת עם זה עד סוף לך על זה! קשה אבל גם הצבא קשה..
מבחינתך אני חושב שזה אולי גם תלוי איך אתה מרגיש בשירות הצבאי שלך. מי שזכה ונמנה בין האנשים שנהנים או לפחות לא סובלים בשירות זאת זכות שאין כדוגמתה. מי שחייל חפשן שבור זה יותר מורכב נראה לי..
קיצר אם אפשרי, עם קצת (הרבה) אומץ כדאי לקפוץ לזה.
זה תלוי גם כמה זמן נשאר לך...
מעלה כאן לטובת הכלל משהו שכתבתי, ארוך אבל שווה קריאה.
מי שהסתייע אנא יעתיר בעדי
ומי שהתכעס אנא יחבוט בפה מלא
פעמים השתמשתי בלשון נקבה ופעמים בלשון זכר, הדברים אמורים כלפי שני המינים בשווה
זהות, השתייכות ונישואין
לאלה שחיים על התפר, ומסתבכים עם עצמם.
ולאלה שמנסים למצוא נתיב לעת מצוא.
הנער והנערה הדתיים, עשויים למצוא את עצמם בגילאי העשרים המוקדמות בצומת רבת-דרכים, ורבת-פנים.
ישנם שאלות רבות על עצמנו שעליהן להיפתר במהירות האפשרית ותוך כדי תנועה, כל שאלה עומדת בפני עצמה, אך מטבע הדברים, והואיל היות השאלות הבוערות צפות לפנינו בעת אחת, נטייתנו היא להכין מהן סלט, ולפתור אותן כיחידה אחת. למותר לבאר מדוע חשוב שנחתוך אותן בסכין חדה, וניתן לכל אחת מהן יחס משלה.
את השאלות אני מחלק לארבע, יש גם תתי שאלות וגרורות, אבל אלה הן ארבעת החטיבות איתן אנו עשויים להתעסק:
א. זהות אישית. ב. תהליך חיפוש בן הזוג. ג. זהות בן הזוג. ד. השתייכות קהילתית.
א. זהות אישית
מהו סט הערכים שלך, מה הזהות שלך? מי את גברת יקרה, צנועה וחסודה? השאלה הזאת, בשום פנים ואופן לא יכולה להיפתר רק על ידי השתייכות כלשהי, חבישת פריט לבוש כזה או אחר, הצבעה למפלגה כלשהי. וגם, ובעיקר, היא איננה יכולה להיפתר על ידי נישואין, כאלה או אחרים.
היא שאלה מהותית, שעליה להיפתר באופן מהותי. במבט פנימה בלבד, ולא החוצה. אחרי שבנינו לעצמנו שיעור קומה פנימי, אפשר להלביש אותו בלבוש חיצוני, באופן שמבטא את אור פנימיותנו על הצד הטוב ביותר, אולם לא לפני.
אחרי שלשאלה הזו יהיה מענה הולם, כבר הרבה פחות משנה איך נתלבש, איך נדבר, או אפילו למי נינשא. כיוון שאנו מצאנו את עצמנו, את דרכנו בחיים ואת זווית מבטנו אל העולם. זהו בסיס האם שלנו, ומשם נוכל לצאת ולפעול, לרעות בשדות ולבנות חיים ועולמות בשותפות עם אחרים.
ישנם שני סוגי אנשים בעולם, יש את העדריים, המליארדים, ויש את המיוחדים, הבודדים, האלה שיוצרים שינוי, שיש להם מפתחות פנימיות יותר.
היחידניות הזו מביאה עמה גם התמודדות. לא תמיד יבינו אותם, הם יתקשו למצוא את מקומם, וההתמודדיות וסערות הרוח - גדולות יותר אף הן.
אם את מן האחרונים, עלייך להיות גאה בזה ולהתנהג ככזו.
ובכן, איך מייצרים סט ערכים? עולם פנימי קבוע? את בטח יודעת יותר טוב ממני. אבל בעיקר נדרשת התבוננות,
הרב זצ"ל כותב (חדריו) שככל שייטיב להביט אל תוך עצמו, כן יבין טוב יותר את העולם. צריך למצוא בנו את הדרך שלנו ביידישקייט, את מה שנשמע נכון לנשמה שלנו. את הדרכים בהם נכון יותר לנו לפעול, על פי שורש נשמתנו, בהתאם לנטיותנו הטבעיות ושלל הכוחות המצויים בנו.
הגר"א כותב, שהיום כשאין נביא שידריך אותנו אל פי שורש נשמתנו, אנו יכולים למצוא את התשובות בתורה. ולכן חשוב שהלימוד שלנו את התורה יהיה מסודר ויסודי (באיכות, לאו דווקא בכמות). פרשת שבוע כפשוטה. אגדות. דגש על דברי חז"ל. הלכות פסוקות.
שיעורים מרבנים שאנו מתחברים אליהם. אצל גברים או לעלמות מתקדמות או סקרניות - משניות ותלמוד הם אבני הדרך שחז"ל הציבו לנו, לאורם נלך.
ככה מקבלים ערכים יהודיים. חסידות ומחשבה, רעיונות ורמזים, זה אמנם יפה ומרומם ואף עוטף ונותן תחושת ביתיות, אבל כבונוס. כדלק, כריפוד, בשום אופן לא כשלדה. (היי היי לא להתעצבן, אומר את זה אדם שצורך חסידות לארוחת בוקר).
ב. תהליך חיפוש בן הזוג
מה אני מחפשת בבן הזוג? אי אפשר לירות לכל הכיוונים, יש משהו אחד שצריך להתמקד עליו, שהוא העיקר. התאמה זו מילה בלי משמעות, כשמחפשים התאמה אפשר לצאת עם בחור אחד שלושה חודשים, ועם עוד בחור ארבעה חודשים ועם השלישי חמישה. התאמה זו מילה שנתונה לפרשנות רגעית, שאין לה התחלה ולא סוף. התאמה שנסתדר בעוד חמישים שנה? מי יכול להבטיח... התאמה שזה הסגנון שנכון לי? ואיך נדע באופן המדויק כשכן?
התאמה באופי? מה זה אפילו אומר...
כל בן אדם יש לו את השביל שלו, ובמה שהוא צריך להתמקד, בצורה מסודרת ופרקטית, שהולמת אותו.
ככל שזו ההחלטה החשובה בחיינו, אין עליה לארוך יותר מדי זמן, יוצאים פעם פעמיים שלוש ארבע חמש, חושבים, מחליטים, חותכים.
ומדוע חשוב שהתהליך יהיה מזורז ותכליתי?
א. כי לצאת הרבה זמן זה לא עוזר, החפירה מביאה להתחפרות, ומכבה את הניצוץ הטבעי שדוחף אותנו להתקרב.
ב. כי אנחנו לא רוצים לשגע לאחרים את החיים בלא סיבה, ובסוף יש כאן אדם עם נפש שניצב מולנו.
ג. כי לפעמים המסע אורך, ויש יותר מאדם אחד או שניים שנגזר מלמעלה שנצא איתם, וככל שהדרך מתארכת - לאות הנפש גוברת. עלינו למצוא מסלול נכון ובריא.
ד. כי כדאי מאוד להתחתן מתוך תמימות, הרי יהיה לנו מספיק זמן להכיר האחד את השנייה, ואת הצדדים הפחות חינניים שבאחר (לכולנו הרי יש כאלה), ומדוע להיכנס מראש לנישואין עם תהיות וטעם חמצמץ בקצה הלשון?! ההידלקות הראשונית היא דלק טבעי שהטבע מייצר, בזכותו אנו נישאים, אשר על כן עלינו להשתמש בו בתבונה. אין זה אומר שצריכים לצאת כאנשים הסוגרים פגישות עסקים או להתנהג כמו רובוטים בתהליך ההיכרות, יש לצאת כשני יצורים חיים בעלי נפש ודעה, אבל אין מן החובה להציץ בכל החרכים.
אני מציג מודל אחד לדוגמה, אבל זה רק דוגמה, כל אחד התהליך אמור להלום את האופי שלו ואת מה שעקרוני אצלו בנפש.
איך עושים את זה? קודם אפשר לבדוק שאין דברים שלא אוכל לחיות איתם (נכות, פערים גדולים ברמת המחוייבות לדת שבלתי ניתנים לגישור, וכדומה),
ושנראה לי שהוא סוג של בנאדם שעשוי להתאים, באינטואיציה. לא משנה לי המגזר, ולא צבע המשקפיים...
עכשיו, חשוב שאת כל מה שחשוב לנו לברר נברר לפני שיוצאים, כי כשיוצאים זה לא המקום לברר, זה המקום לשחק, להנות, לבחון את מה שקורה, ולא את האדם.
וגם, אחרי שיוצאים, כל מה שרצינו לברר מקבל פרספקטיבה אחרת.
נניח, לבחור חשוב שהבחורה תהיה אקדמאית, והוא לא בירר קודם, אחרי שהוא יוצא יש כאן בחורה לפניו, שיער ג'ינג'י, צבע עיניים ירוק, עצובה ושמחה. ולא אוסף של סמסטרים או מספרים בחשבון הבנק, הדבר שהתעקשנו עליו מקודם - מקבל משקל אחר כעת.
אחר כך אני יוצא, ורואה אם יש כאן בן אדם שאני מעריך, שיש התלהבות מסויימת, אם אני רואה כאן אשה בעיניי.
אם לא, אני תיכף חותך. אין מה להתחרבש. אם כן, אני יוצא, משחק בטבעיות, מנסה להדליק אותה, להדלק.
והיה אם ניצת משהו, התלהבנו, יאללה טבעת.
והיה אם משהו לא עובד, כלומר אחד מן הצדדים או יותר לא מעוניינים, לא מתלהבים, לא מרגישים - נסיגה.
אולי בפעם אחרת.
זה יכול להיות המודל שלך, ויכול להיות שיש דווקא נקודה אחרת שהיא הדגש. נניח: אדם שיקשיב לי ושיכיל אותי, או דמות דתית כגון רב, או לא משנה מה.
העיקר שאנו מזהים שבנקודה הפנימית שלנו זה מה שקובע, זה מה שנותן את הטון. צריכה להיות נקודה אחת, שיכולה להיבחן בפרק זמן מועט.
לא ניתנו החיים למלאכי השרת...
"התאמה" לשם משל, אפשר לבחון אותה במשך שבועיים, חודשיים, שנה, אין לדבר סוף, על אחת כמה וכמה אוסף של נקודות לא מוגדרות שאנו מבקשים לבדוק.
ולא משנה מה - כשיוצאים זה לא מרתון מבחנים אמריקאיים, זה מבחן מעשי, מין מסע. הנבחן הוא לא הבחור שאת יוצאת איתו, אלא הקשר עצמו.
אחת הבעיות הנפוצות, היא חוסר היכולת להפריד בין מה הרגשות שלנו כלפי בן הזוג, לבין מה שאנחנו חושבים עליו. וכך אנחנו נותנים למחשבות ולחשבונות לעוות את התחושה הבסיסית האינסטקטיבית כלפי בן הזוג. אני לא אומר שצריך לסמוך רק על האינסטיקט, נתעלינו מן הבהמה ביכולתנו לבחון את האינסטינקט, אולם אם אין סיבה קיצונית מאוד להתעלם מן התחושות החזקות כלפי האחר - עלינו להקשיב להן. הן התחושות שמנחות אותנו בעולם, שמביאות איתן את השגשוג שלנו, ובעיקר, הן התחושות שמחברות שתי לבבות להיות אחד, ומביאות אנשים להינשא.
יתכן ואצל בנות יותר קשה לעשות את ההפרדה, בנות יותר תבוניות בבחירותיהן, ונוטות ליחס משקל יותר גבוה לבחירת בן הזוג.
(המונוגמיה הנשית וההגנה העצמית הנדרשת מן האשה מספקות הסבר ראוי לתופעה).
אולם עדיין, מאוד חשוב לעשות את ההפרדה, ולדון את תחושתינו כלפי בן הזוג בנפרד ממה שאנחנו חושבים עליו.
ג. זהות בן הזוג
כפי שכתבתי כבר, שאלת זהות בן הזוג איננה יכולה להיות תלוייה בשאלת הזהות האישית שלנו, היא שאלה של איזו זהות היינו רוצים שתהיה לבן הזוג ותו לא.
את השאלה הזו ישנם שני סוגים של אנשים ששואלים: הסוג עם הזהות החדה והמקוטלגת, והסוג עם הזהות המורכבת.
לסוג הראשון, שאלת הזהות היא קריטית, אולם היא גם מאוד קלה לזיהוי.
דוגמה: בחורה מן הסמינר החדש ירושלים, הזהות שלה חרדית מיינסטירימית, לרוב מן המעמד המבוסס, היא צדיקה וגם קצת פתוחה, היא צריכה למצוא מישהו כמוה, ככל הנראה מישיבת חברון, אולי מוולפסון, שמגיע מרקע דומה, ועם אותו כיוון. אם לא - זה לא ילך.
עוד דוגמה: בחור מישיבת מרכז הרב, מאמין בערכים של מרכז, הסדר מרכז אחרי חתונה, לומד גמרא בפלפול, אורות הקודש בעל פה עם פירושים, קצת סאחי וקצת מצחיק, דיי צדיק. צריך מישהי ממדרשת הרובע, בול כמוהו. שוב, אם לא - זה פשוט לא ילך, הם לא יבינו אחד את השנייה ולא יסתדרו.
לסוג השני,בעל הזהות המורכבת, השאלה פחות קריטית וגם קשה יותר להבחנה. השאלה פחות קריטית כי הסוג הזה יכול להסתדר עם סוגים רבים של אנשים, ויותר קשה להבחנה כי אין לה פרמטרים. אם אני קצת הרב קוק קצת חסידות וקצת מתנגדות קצת בורגנית וקצת חרדית וקצת מזרוחניקית, מי אני? מי בן הזוג שלי?
האמת שזה כבר נהיה פחות חשוב, חשוב יותר שיזרום איתי עם הקצת וקצת שלי, ושאני אזרום איתו, עם הקצת וקצת שלו.
במילים אחרות, פחות משחשוב לקבוע את הזהות שלו, חשוב שהזהות שלו תהיה מורכבת, ושתהיה הלימה. כי אם לא - זה לא ילך.
ובעצם שאלת הזהות מפנה את עצמה במקרה הזה לשאלת האופי, האם אנחנו מתאימים מבחינת האופי הופכת לשאלה הרבה יותר קריטית לסוג השני.
וכבר לא משנה אם הוא בעל תשובה טייס לשעבר, הסדר צפת בוגר יחידה 8200, הר המור זקן זינגאלאך אידיאליסט עם נורמלי בארצו,
או חסיד בעלזא שיש לו תואר שני במדעי האפאצ'י.
הכל הופך לשאלה של נוסח, האם הנוסח הזה מדבר אליי, מה שהוא עושה בחיים, האם אני נמשכת אליו? הוא נשמע לי מגניב?
אני חושב, שלעיתים אנחנו מתעקשים שלא להכיר בעובדה שהזהות שלנו מורכבת, כי זה לא נוח ופחות יציב, ולכן אנחנו לא פותחים את עצמנו מספיק לזהויות שונות.
ד. השתייכות קהילתית
כאן כבר מתחילים ליהנות. נכנסנו לחנות אריגים, ואפשר לבחור. הואיל והשאלה הזו חיצונית לנו.
לאיזו קהילה, אני המורכבת, ובעלי המורכב, נרצה להשתייך?
ובכלל, איפה אני רוצה לגור?
האם להיות חלק מקהילה אחת כל החיים? אולי להרבה קהילות? חסידי גור? ויז'ניץ? רמב"ש א'? מאה שערים? גבעות איתמר? בית אל? גרעין תורני ערד? קהילת התוניסאים קריית שמונה? הר ברכה? ק"ק משוגעים הר נוף? קול רינה נחלאות? ויז'ניץ-תוניס צפת?
לעתים השאלה יותר כבדת משקל, יש קהילות שלהפוך לחלק מהם אומר הרבה, ויש קהילות שאפשר לחיות בהן על התפר.
ככלל, הנטייה שלי היא להאמין בשילובים ובהשתייכות לכמה קהילות במקביל, לגור במקום אחד אבל לא לשים שם את כל הקופה, כך יש לנו מענה הן לצרכים השונים והן לנטיות הנפש המשתנות.
אבל לא בטוח שאני צודק ושזה בריא, אולי כן כדאי להינעל על קהילה מסויימת. אשר לי - אני חושב שימים יספרו לי.
אבל התשובה לשאלה ד בדבר ההשתייכות הקהילתית, אין בידה לפתור את שאלה א' וג' בנוגע לזהות האישית ולזהות בן הזוג.
היא שלב נוסף, אחרי שכבר ענינו על שתי השאלות הללו.
אם כך לקחתי שאלה אחת גדולה ומתוסבכת, והראיתי שהיא בעצם ארבע שאלות שונות,חשובות, אך לא כל כך מסובכות. מקווה שהועלתי.
תודה על הקריאה, נא לשתף לזיכוי הרבים
להגיע לתשובה מסויימת ולחפש בהתאם לכך.
אתה לא חושב שאדם צריך תמיכה של קהילה? אני מתכוון לקהילה במובן הצר של המילה
ווואו זה ממש נכון
שאנשים מורכבים כבר לא אכפת להם מכל מיני דברים כאלה ואחרים
ועכשיו הבנתי משהו
אתה יכול להיות מורכב
אבל להביט על הכל בפשטות
ואתה יכול להיות מורכב ולהביט על העולם גם ככה
היה מועיל, תודה (קראתי הכל)

ולא ייבשו בנות שפונות אליהן אחרי הרבה לבטים, מחשבות, אומץ ותעוזה ![]()

תודה!
מור ולבונהאפשר דרך צד שלישי
לא מסובך.
ובעיני כל התחלה של קשר שבאה באופן טבעי ולא ב"בליינד דייט" מבורכת
).
יש לנו חייםשזה חג של ההורים
שעכשיו מגיע 'תורה' של הגננת עד חנוכה
מאיפה מגיעות ההזויות האלה שרוצות בטלפון הראשון, במקום לשמוע עליי מכלי ראשון (ממני! אלא ממי?), לנהל "דייט טלפוני". למה שאני ארצה ישר לספר לך איך היה היום שלי אם אנחנו עוד לא פגשנו אחד את השנייה ואנחנו זרים? ולמה נראה לך שזה לא יישמע awkward ומאולץ?
לא כיף לי לספר על עצמי. רוצה להתעניין בקטנה שיתעניינו בי בקטנה ונמשיך לדבר בדייט עצמו. כמה שיחה, 10 דקות? אם זורמים ונחמד אם לא הורג אף אחד.. אם לא אפשר גם יותר קצר.
לא צריך עכשיו לחפור אבל בקטנה, אפעס.
"ראיתי בהקפות..... איך אני יכולה למצוא אותו עכשיו?"
נפש חיה.
לבנה כירחאשמח לאישורכם אם הוא ריאלי:
לפני כל הקפות שניות/ שמחת בית השואבה,
כל ישיבה תמנה זוג או כמה זוגות מטעמה שיהיו אחראים "לשדך" ולענות לשאלות של בנות צדיקות וצנועות,
לגבי בחורים ספיציפים ויצירת קשר עמם.
(כל הנכתב לעיל הינו רק בגדר השערה והצעה)
חידושברוך שעשני כרצונו![]()
נשאיר את השרשור שייפתח בכל שנה ושנה,
זה דווקא חמוד ומשעשע לגלות בדיעבד...
אתה רוצה שאני אפתח?
אם רוצים אז למה לא?
לדעתי זה לגיטימי לגמרי
לא הבנתי?
אבל אני לא יכול לדעת עד כמה בדיוק בחורה עפה על מישהו
זה מה שלימדו אותך בבית ספר?
כלומר סלט זה טעים, אבל קודם צריך לחתוך כל דבר בנפרד.
יש הפרש בין בחורה שגורמת דחייה, ל-להסתנוור מרוב משיכה מינית.
ואצלי אין כל כך פער בין המשיכה המינית לרגשית, המראה של הבנן אדם והאופי שלו הולכים יד ביד. והמשיכה היא בד"כ גם מינית וגם רגשית.
אכן, היו בחורות שנמשכתי אליהן מאוד רק מן הצד המיני, אבל לא עניינו אותי, אז לא מעוניין
שנים אני טוען שאני מלאך
כשמדברים דברי נבלה על המגדר שלו ללא בסיס מוצק ובהכללה גסה
ההבדל הוא התנהגותי, כלומר פעמים רבות הגבר פחות מתבטא באופן של התלהבות (גם כלפי עצמו), ומבטא את זה באופן אחר, זה אולי מה שנותן את הרושם.
אבל כן אפשר לומר שנשים נוטות יותר לפתח רגשות חזקים כלפי גברים, כי הן חוות יותר, את הבדידות ואת הקשר, בהכללה גסה כמובן.
זאת שאלה ממש חשובה אם היא על האדם הספציפי עצמו, לא על המין/מגדר..
לא?
אפשר לשמוע מה גרם לך לחשוב שבנות יותר?
זה מה שכתבת: "תמיד חשבתי שבדרך כלל הבחורה יותר תתלהב על הגבר"
כי תכלס אני יכול להגיד לך שראיתי בנים שמתלהבים מאד וכאלה שלא, וגם אצל בנות ככה.
לא יודע..
כי תמיד חשבתי שלא...
או לפחות לא כל כך
לא הבנתי כלום.
אפשר הסבר?

ודי כתבת אותי, אז הרגשתי צורך להגיב למרות שאני לא כל כך יכול לעזור. תודה ובהצלחה
החגים עברו בסדר
אפילו נהניתי החלק מהזמן
טוב כי היה דייטים וזה.. אז לא הרגשתי כ'כ בודדה
ופינוק: הולכת לחברה שלי, ונלך לטייל ביער
השתדלות: צריכה לחשוב על זה
מחדשת קשרים חשובים לאחר געגוע ארוך 
בת 21 חרדית הרבה חברות נשואות ואין רצון להתחתן נורמלי?
השמח לקבל תגובות
אצלנו מקובל להתחיל בגיל 19 וחצי 20 אחותי התארסה בגיל 20 וחצי וגם אח שלי התחתן בערך באותו גיל(אצלו היה באמת מוקדם) יש לי אח רווק בן 23 והוא מאוד לחוץ כל החברים שלו נשואים חוץ מאיזה 2... ועלי מאוד לוחצים המשפחה והחברות
וזה נורא מלחיץ שמבררים בשבילי וכו ואני בכלל לא רוצה...
לא אני סיימתי לימודים ועובדת עכשיו בעבודה זמנים אין לי משהו טוב לעשות סתם מעבירה את הימים על סרטים...
ועם זאת, רצוי לבדוק לעומק
הרצון להתחתן הוא טבעי
וגם הרצון להורות.
נרמלי מאד בגיל מסוים וצעיר , עוד לא לרצות התחתן.
גם אם כולם מסביב נשואות ואת חלק מחברה שמאד מעודדת את זה.
עם זאת, הדבקות שלך ברצון שלך,למרות החברה, והמשפחה
ראויה להערכה.
להתחתן מתוך ריצוי של ההורים או החברה, עלול להביא לחיי נישואין לא טובים ותיסכולים.
ונישואין דורשים בשלות.
תעצמי עיניים ותדמייני את חייך עוד 5 שנים,
מה הרגש שלך כשאת מדמיינת את עצמך נשואה?
איפה בגוף את מרגישה את התחושה?
איפה את רוצה להיות?
יש שם בן זוג?
שמחה?
משפחה משלך?
אם התשובה שלך היא לא,
יש שם איזשהוא חסם / פחד
שחוסם את האפשרות שלך לראות את האור הגדול שחיי הנישואין מביאים.
ואז את בכלל לא רוצה להתחתן.
אז הנורמלי הוא לברר מה את כן רוצה
ותכיני רשימה של מה את רוצה
ותוכלי ככה לדעת אם זה נורמלי
או שיש כאן פחד כלשהוא
שרק כשתסירי אותו, תרצי להתחתן.
כשהאדון בחור רוצה פגישה בטבע, מה זה אומר?
הוא פחות זמין כרגע, ואני שוברת את הראש...
לא הבנתי לאיזה קונספט הוא מצפה, ולא באלי לאכזב אותו...
מקומות כאלה באיזור פ"ת, יש?

נערת טבעהבדידות קשה ומייחלים לגאולה, כך כולנו...
אבל תוצאות זה רק מהקב"ה. אין סיבה להתערב בשיקולים שלו. זה לא יעזור לנ
מקווה מאוד שיש לך צורך בזוגיות, כי זה מה שהתכוונתי למילה 'בדידות', דהיינו בקשר של ריקנות בתחום הזוגיות.
מועדים לשמחה!
ביקשו כאן ושאלו כאן בעבר..
ובכל זאת שוב כי מניחה שהמענה ניתן בפרטי.
אם מישהו מכיר קבוצות וואטסאפ לשידוכים למגזר דתי לאומי-דתי לאומי תורני אשמח לשמוע.

.......
בכרטיסים המידע נמצא שם בצורה הכי מתומצת ולא אומרת כלום שיש,
ויש אופציה להעביר את הכרטיס לכל עובר ושב...
יוצר הרגשה כל כך לא רצינית ולא מזמינה להיכרות.
אצל שדכניות לרוב נפגשים, מסבירים על עצמך בדרכים שונות.. מנסים להבין מה הסגנון וכו'. זה תהליך...
אתרי היכרויות גם אני לא אוהבת, זה דומה לכרטיסים רק ששם לפחות יש אופציה לפרט קצת יותר...
אבל מסכימה איתך ברור.. אם מישהו יכיר דרך ווטאספים אז מעולה...
לי זה מרגיש חשוף מדיי לפחות כרגע...
בדורנו נראה לי שהמסקנה היא שכל האמצעים כשרים.
במיוחד אחרי שכל הדרכים הוכיחו את הצלחתן!
אם היינו חובטים את ההדסים או את הלולב הם גם היו שותקים.
ההבדלים בין העולם החרדי לעולם הציוני הם לא סתירה אלא הבדלי דגשים ותפיסות.
לרוב החרדים אין בעיה עם ציונות, אלא רק דגש על דברים אחרים.
אני לגמרי יכול לראות בית שבו:
ברור שצריך ללמוד תורה, וזאת משאת הנפש של כל ילד.
הציונות וארץ ישראל הם ערך ואנחנו מוכנים להקריב למענו.
אנחנו חיים בשלום עם החברה החרדית ועם החברה הדתית-לאומית, כי אנחנו בשר מבשרה של כל אחת מהן.
אני מעריך שמבחינה חברתית הצד החרדי ישלוט, ואילו מבחינת אידאלים הציונות תתן טון משמעותי מאד (בלי לסתור ערכים של תורה ויראת שמים)
ראיתי משפחות כאלה, יותר ופחות. קיים בהחלט אצל חרדים או כמעט-חרדים אמריקאיים שחיים בארץ
אני וחבר ישבנו ליד חבורת בנות שבטוח כולן שמו לב אלינו
אחר כך - כשהם קצת התרחקו - ניגשתי אליהן כדי לדבר עם אחת מהן בשביל החבר והסברתי לה מי זה היה והצעתי לה לבוא לראות להיות בטוחה אם יש מציאת חן.
ואז מה שקרה זה,
שהיא ניסתה כזה להתחמק אבל חברה שלה (שגם ידעה במי מדובר) ניסתה למשוך אותה שתראה...
מה ההסבר לזה?
מה קרה שם? יתכן שהוא דווקא מצא חן בעיני חברה שלה? או שלא יודע מה..?
אז ווידוי, זה לא אני, זה קרה הפוך..
חבר ניגש בשבילי (ללא ידיעתי אגב) ואני שואל כדי לדעת אולי השניה דווקא רצתה להכיר.
אני הייתי עסוק במשהו ובכלל לא שמתי לב לכלום..
והוא הלך לחבורת בנות- שקודם היו לידינו -כדי לדבר עם אחת מהן עלי, והציע לה שתראה מי אני מרחוק בכל מקרה.
ואז הוא חזר וסיפר לי מה קרה.
אז אולי נשאל איך ניגשים בלי שתהיו מובכות..? להפריד אתכן מהחברות?
מבקש אמונהאולי לא לפנות בכלל לבחורה שנמצאת עם חברות?
לכסות את הפנים עם כובע גרב ולזרוק לה פתק עם ההצעה ומספר ולברוח?
מה עושים?
יש דברים שאני לא מבין אצל בנות.. מה מבייש בזה שמישהו רוצה אותך או חושב שאתה שווה הצעה ![]()
והשם שלה לא יעזור כי זה עכשיו או לעולם לא.. אף אחד לא מכיר אותה.
אני חשבתי שאם בחורות חוששות ממטרידנים, כל שכן שהן לא יביאו ככה מספר
מבקש אמונהאחרונה
מבקש אמונה

הוצע לי בחור גר ומשפחתו התגיירה ג"כ.
עכשיו לי באופן אישי אין בעיה עם היותו גר אבל...
ראיתי בני משפחה שלו מחללים שבת
ובנוגע לבחור עצמו-
אני מכירה אותו קצת.. והוא דתי אבל קצת יותר פתוח ממני
ואם הוא לא היה גר היה פחות מפריע לי
אבל ממנו יש לי ציפייה ליותר שמרנות ואדיקות..
בקיצור, מפחדת שהוא יותר מדי ליברלי בשביל גר..
מה דעתכם על זה? האם החשש שלי מוצדק או שאני מגזימה?
חיזקת את ההרגשה שלי..
מה אתה מציע לי לעשות?
הוא כן דתי אבל פחות..מה עושים עם זה? זאת עילה מוצדקת לפסילה לדעתך?
מה כדאי לברר?
את כותבת שהוא ליברלי מדי בשביל גר... לדעתי אם הוא טוב בשבילך כמו שהוא, רק תבדקי אם זה יציב או באיזה כיוון זה יכול ללכת (או שאולי את יודעת)
כי יכולות להיות המון סיבות שמסלול החיים שלו הוביל אותו למשהו שאת לא ציפית לו.
המשפחה שלו שמחללים שבת - זה מלמד משהו עליו? (לא שולל, אבל תבדקי אם זה מלמד עליו ומה זה מלמד עליו)
אני מכירה אותו מרחוק הרבה זמן.
כן חלה אצלו ירידה כי בעבר כשהוא עוד למד בישיבה הוא היה יותר דוס סגור (דומה למה שאני עכשיו..)
הוא כנראה נפתח בעקבות הלימודים האקדמאים.. חברה שלי מכירה אותו טוב.
אני לא פוסלת בחורים יהודים מלידה במצב שלו אבל זה לא לכתחילה אצלי..
המשפחה שלו מרתיעה אותי כי (תן לי רק להפליג רחוק..)אם נתחתן ההורים שלו יהיו הסבים של הילדים שלנו והאחים דודים שלהם..
האחד הוא ההשפעה של המשפחה על האווירה בבית ועל חינוך הילדים - זאת שאלה קשה מאד, רלוונטית גם עם חוזרים בתשובה, ואין לי מה לענות לך.
מציע לך לחכות לתגובות מאנשים כאן שחוו משפחה לא דתית של בני זוג, או לחפש אנשים כאלה ולהתייעץ איתם (עדיף לפחות בנוסף, כי זה הולך להיות שיחה רצינית, בשביל אדם שהנושא מפריע לו)
החשש השני הוא לגבי הבחור עצמו ורמת הדתיות שלו - לדעתי אם הוא היה ברמה שלך (למה לא תפסת אותו אז, הא?) כנראה זה המצב שלו כאשר יש לו בסיס טוב. סביר מאד שאחרי חתונה הוא יהיה עוד יותר יציב, ואולי אפילו יחזור לעצמו - מציע לך לא לסמוך רק על העצה שלי גם בזה.
לדעתי לא צריכה להיות השפעה לזה שהוא גר. אני מבין גם שהגיור היה לפני הרבה שנים, אז בטח שזה לא אמור להיות משמעותי.
עזרת לי לחדד את הנקודות החשובות שצריך לברר.
כנראה הלכתית....
אם תיאורטית הבחור ח"ו אי פעם יחליט להיות חילוני או לא מאמין - הוא יחזור להיות גוי או שמרגע שהתקבל ליהדות נשאר כזה עד סוף ימיו? יש בזה מחלוקות?
אשמח לתשובות מכל מי שיודע . תודה
אני פשוט זוכרת במעורפל סיפור מפעם שבית דין מסויים פסל גיורים של בית דין אחר. לא זוכרת מה הייתה הטענה שלהם.
וזה קצת הפחיד אותי.
רק אם בזמן קבלת הגרות הוא לא התכוון לקבלת המצוות יש בעיה. אבל אם הוא נשאר דתי למשך תקופת זמן ואחר כך מסיבות שונות הפסיק לשמור מצוות, הוא יהודי לכל דבר
את יכולה לתת דוגמא פרקטית לפתיחות הזאת שאת חוששת ממנה ולשאול עליה? (לדוגמא 'האם הוא רואה סרטים?')
ודוקא מצבו יותר טוב, כי יש לו מחויבות של בחירה בקיום המצוות - הוא קיבל על עצמו שמירת מצוות, והוא הצהיר שחייו עד אז מנותקים מחייו מאז קבלת המצוות
תבדקי מבחינת הרמה הדתית שאת רוצה
יצא לי להכיר לא מעט גרים וחבל לי מאוד על היחס שהם מקבלים ואני שמחה שזה לא הפריע לי כשהייתי רווקה
בכלל אנחנו צריכים להעריך את כל מה שהם צריכים לעבור רק כדי להתגייר, ואחרי הגיור את כל האנשים, היהודים מלידה, שלא מבינים למה בכלל התגיירו ועוד עלו לארץ עם כל העקיצות שלהם

בלא כחלאחרונה