פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 489)

קחי את הקשר צעד קדימה בהעלאת רמת השיחה והפתיחות

התחושה שאין סיבה שזה זה, יכולה להגיע כשלא נוגעים מספיק עמוק
ואם מלא פגישות אתם מדברים על האחים שלכם, הלימודים והתחביבים
מתחיל לשעמם ואין היקשרות משמעותית

הדרך היחידה לדעת שזה זה, כשזה לא מגיע בקלות ובזרימה מידית
היא להעמיק את השיחות ,להיפתח,לשתף בחולשות ורצונות
ושם מתחיל להיווצר משהו משמעותי
ולקחת סיכון שאפתח ואשתף ואולי זה ייגמר בסוף...

ואולי אפגע
 

ולגבי הציפיה שהוא ירדוף אחרייך,

יש גברים שזה הסגנון שלהם
את חודשיים איתו , והוא לא כזה

את מסוגלת לדבר איתו על הצורך שלך במשהו שלא קיים עדיין?

את תופתעי לגלות דברים שלא חשבת

אולי הוא מפחד שזה ילחיץ אותך ודוקא מתוך התחשות הוא לא רודף?

אולי הוא באמת לא כזה ותדברו על מי הוא ואת תצליח ילהכיל את החולשה שלו

ואולי .... ואולי....

הגעתם לנק' גבוהה ומשמעותית

תמצאי דרך למנף את המקום הזה 

בלי לברוח אחרוה כי משהו נתקע

תני התנעה שתדחוףקדימה
ובע"ה תראו טוב ובהירות

זאת שאלה שאין עליה תשובה אחת.

יש מי שיאמר לעשות קצת הפסקה ולראות האם נוצר געגוע מהצד שלו.

יש מי שיאמר שתעשו דברים שמעוררים רגש - טיולים, יצירה ביחד, התנדבות וכד'.

יש מי שיאמר שאם עד עכשיו הוא לא מרגיש הרבה אז לחתוך

יש מי שיאמר שתנסי "לחזר" אחריו קצת. להראות כמה את מעריכה, מתעניינת בו...

התשובה הנכונה תלויה באישיות של הנפשות הפעולות. תבחני את הדברים לאור איך שאת מכירה אותו. או שתייעצי עם מישהו שמכיר אותו טוב. וכמובן - זה צריך להתאים גם לך!

והכי חשוב בעיני - הייתי מתפללת שיוסרו הספקות (לכאן או לכאן) הכי מהר שאפשר!

אני לא יודע בדיוק מה הסיפור, אבל אם זה איך ש @מישהי 1 תופסת אותו

אז אולי זה הזדמנות לעשות תהליך עם עצמך:

כמה הקשר הזה טוב לך, כמה הוא מתנהג איתך בהוגנות.

אם הקשר יותר קשה מאשר בלי, אם זה כמו לסחוב אבנים, אז מי צריך אותו.

זה לא אומר שחייבים להיפרד, זה רק אומר שאת יכולה להכניס דברים ללב שלך שישנו לך את התפיסה, את התלות בו. דברים שיחזקו אותך מולו, מבלי לאבד את הצורה הטבעית.

שהוא יצטרך אותך ולא את אותו, כי הכביש הזה לא טוב.

אני אומר כאן דברים סתומים, מנסיון אישי, אשמח לבאר באישי.

אבל בקטע של השורות האחרונות שלך כאן - אל תהיי בטוחה שאם תבררי על הבחור ההוא זה יהפוך את המצב לפשוט יותר. מאד יכול להיות שזה רק יסבך יותר. תתייעצי היטב עם אנשים חכמים שמכירים אותך

אני חושבת שיש לך כאן הזמנה לעצור ולהתבונן בקשר הנוכחי בכללי.

ולפי מה שאת מתארת הוא בחור ממש טוב.

רגש ומשיכה מושפעים מאוד מהשכל, ורק עם שכל אפשר לעשות בירור.

לאחר שתעשי בירור עם עם עצמך את תגלי כמה טוב יש בבחור וגם תעמדי מול מה שמפריע לך.

לפעמים תגלי דברים קטנים שמשמעותיים בעיניי. אבל העיקר שהם יהיו על השולחן.

ואז כשתראי את כל הטוב תוכלי להתחיל לשאול-

איך אתמודד עם הדברים שמפריעים לי? 

מה יאפשר חיים טובים איתם לאור כל הטוב?

מה יכול לקדם את הקשר הרגשי?

אלו דברים יהיה לי טוב וכייף לעשות איתו/ לשתף אותו שיקדמו את הקשר?

האם אני רוצה להתמסר לקשר הזה ולנסות להשקיע בו לאור כל מה שראיתי או לא?

אני גם חושבת שחשוב להפריד בין הקשרים. כי יש הרי 2 תשובות שהבחור הקודם יכול לענות.

אם יענה לא-  את יודעת יש עוד מאות בחורים מקסימים ונחמדים.

ויכול להיות שמחר תפגשי פתאום עוד אחד כזה.. עדיין תצטרכי לעמוד מול השאלה העקרונית לגבי הבחור הנוכחי..

ואם יענה כן- את לא יודעת לאן הקשר איתו יתגלגל זה לא שהייתם אוטוטו אירוסים, לפי מה שהבנתי הוא בחור נחמד. והיה קשר נחמד. אז עדיין תצטרכי להחליט עקרונית אם את מסיימת את הקשר הנוכחי בשביל הסיכוי שאולי הבחור השני יותר מתאים.

יכול להיות שהבחור הקודם ואת תצאו קצת ותפרדו.

בינתיים הבחור הנוכחי יתחתן או לא ירצה לחזור אלייך - יש לו חיים משלו..

וכמו שכתבו תמיד הבלתי מושג יותר מושך..

אבל השאלה הכי חשובה שאת צריכה לשאול אותך היא האם אני מסוגלת להיות פנויה ומסורה לקשר הנוכחי לאור המחשבות על הקודם? האם ומה יאפשר זאת?

כי אין טעם להמשיך קשר כשהראש לא פנוי אליו..

החלטות טובות! שנה מליאת שמחות ואור!

שהפנטזיה על הבחור ההוא היא לא סוג של בריחה מהקשר הנוכחי או מקשר מחייב בכלל. 

בשביל קשר דמיוני 
שלא בטוח אפשרי
שלא בטוח יצליח
שלא בטוח יש בו כל מה שאת מדמיינת שיש בו

ואת אולי נותנת לספק לנהל אותך

הדבר היחיד שאת חייבת לעשות הוא לבחור באחד בלבד ברגע זה
וללכת עליו , על כל הקופה
עם הסיכונים והחסרונות
ואולי ההפסד שיקרה אם הקשר לא יצליח
מה יעזור לך להתמקד באחד?

מה מונע ממך להתמקד באחד?

ובדיוק פרסמתי פוסט על 2 הצעו במקביל,מדביקה לך כאן -ואם תרצי אשים כאן גם את הטבלת אימון שנשלחה

2 הצעות במקביל

מה עושים כשהגיעו אלייך 2 הצעות יחד? 🤔

בפוסט הזה אתן לך טבלת אימון עצמי כדי לפתור את הדילמה הזו בדיוק. 
זה מסוג הרגעים שכל הבטחון מתאדה
לחץ , את בסרטים
ולא מצליחה להחליט
איך אני אדע שאני לא עושה את טעות חיי ?
ובעצם, מי אמר שרע להיפגש במקביל עם 2 בחורים?

רגע, עצרי ‼
להיפגש עם 2 יחד זה גרוע !
ממש כניסה למדרון חלקלק
שיהרוס את 2 ההצעות. 

דמייני רק מה יקרה אם לא תזכרי למי משניהם סיפרת 
על הפאדיחה שהייתה לך אתמול עם המנהלת למשל.  🙈

מה כ"כ קשה בלבחור בין 2 הצעות? 
זה הספק
המיקוד בכל מה שאפסיד אם אוותר על הצעה מעולה.

כדי לבחור, 
דמייני שהמוח שלך עובד כמו מצלמה 📸
מה קורה כשאת מעבירה אותה 
מפוקוס בכל מה שאפסיד , ובכל הסיכונים
לפוקוס ברווחים והתועלות שיהיו לך מלהחליט ולבחור? 

זו בעצם הפיכה של החשיבה ,
להתחיל לחשוב מתוך מה אני כן רוצה
ולמה זה כדאי לי 

קחי לך זמן שקט למלא את הטבלה 📝
ולהגיע לבחירה מושכלת
שתשמח אותך

וכשתגיעי שמחה לדייט
את כבר יודעת, שאת פותחת אפשרות להצמיח קשר נפלא בע"ה
ואת  תמיד מוזמנת להתייעץ איתי בפרטי

ניפגש בשמחות שלך,
פנינה פרייליך מאמנת אישית 
מרווקות לחתונה  0545753648

לא זוכר את הניסוח ולכן לא אצטט

זה התייחס לגירושין מאד מכוערים, והכוונה של האמירה היתה שכשמתכננים זוגיות צריך לקחת בחשבון גם את האפשרויות הגרועות ביותר ומה הנזק שלהן.

זה נכון בכל דבר בחיים - אנחנו מתכננים פעולה מסוימת, ומשקללים כל תרחיש לפי כמות הנזק-תועלת שלו.

אם למשל הציפיות הן 100 אבל יש סיכוי של 1% שהנזק יהיה קטסטרופלי, אולי כדאי לא לנסות בכלל, ועדיף משהו עם ציפיות 90 וסיכוי 10% לנזק לא משמעותי.

כל מי שעמד אי פעם מתחת לחופה לא האמין שהוא יתגרש - אבל סטטיסטית, אנחנו יודעים שזה לא נכון. 

זה אומר שתכונה חשובה שצריך לחפש בבת הזוג היא יושר. 

זה הכל. 

בבקשה תיגש אליו ותחזור לספר לנו מה הייתה כוונתו.

דוקא נראה לי שמה שכתבת הוא מאד מרשים ומאד משמעותי.

ברור לי שיש אנשים שיכולים לראות את הנפש (אם אפשר לקרוא לזה כך), בעיקר אנשים שמתאימים לך ועם שאיפות דומות, ואז הם מסתכלים לאן שהנפש שלך מסתכלת, ורואים את זה באותה צורה כמו שאת

אני לא מצפה מהבחור לעמוד בשאיפות... אני מעוניינת שהבחור יהיה מכוון איתי ביחד לאותם שאיפות ויבין את התשוקה אליהן

או שישתוקק איתי אליהן ביחד. כי מבחינתי רק ככה אפשר לבנות בית באמת ברמה שאני רוצה. 

א. אני רוצה להאמין שהוא קיים. מייחלת לזה

ב. נדיר ביותר

ג. נראה לי שכן.. 

(תודה על השאלות)

והשאיפה היא (הנה שוב שאיפה חח) שבאמת תהיה התאמה והבנה בעבודת ה' כמה שאפשר.. אבל על הדרך של ליישם את זה, בגלל שלי כרגע אין כל כך מענה, אז דווקא הבחור מוזמן ומזומן להציע את המקום שלו, אני דווקא מחפשת את זה (כמובן לא חייב)- בחור שגם יודע איך ליישם את השאיפות האלה.. זה בעיניי גדלות מסוימת.. 

'ולפעמים אני דווקא מרגישה שאולי הקב"ה רוצה ממני משהו אחר.

פשוט יותר. עממי יותר'

זאת האמת

כאב\סבל נועד להחזיר להווה. כאב מעיד על תפיסת מציאות שגויה.

תבניות קוגנטיביות ("שאיפות") הן תוצר עתידי של המוח. ממש לא בהכרח מה'.

ההווה הוא חסר תבנית

הנשמה היא בהווה

הגוף הוא בהווה

זוגיות היא בהווה

ילדים זה בהווה

בית זה בהווה

וגם אהבה היא חסרת תבנית

"זכו - שכינה ביניהם" - הזדככות מתבניות עתידיות מגדירות מצמצמות.

כן הן מצמצמות את הנשמה הגדולה שאת כאן ועכשיו

"אני כאן , הכל כאן" (הלל הזקן)

אבל שורה תחתונה מרגיש לי שהשאיפות זה לגמרי מהלב והנשמה ולא מהמח בכלל... =/

כשמחפשים זוגיות, הרבה דואגים למסגרת אבל לא רואים את התמונה. כאשר המסגרת היא של האגו, של מה שאנחנו רוצים לגנוב מהאדם השני כדי שנהיה שלמים יותר. במקום לעבוד על השלמות שלנו בפני עצמנו

המסגרת מושכת את תשומת הלב במקום הפנייה וההכרות מלב אל לב, במקום התמונה עצמה 

שכאשר שמים את הדגש על התמונה המסגרת רק מוסיפה יופי

אבל לא יודעת אם יש לי כח

ולגבי השורה התחתונה.. זאת בדיוק הבעיה! שאין לי ממש מושג בדיוק איך.. 

אנסה קצת לעזור לך...

עבודת ה' ברמה האישית - זאת תפילה, לימוד תורה,עבודת המידות, חסד וכו'

ברמה המשפחתית הדבר שאני הכי רואה בעיקר לנגד עיני זה חינוך ילדים. לאיזה ערכים הילדים שלי יתחנכו בעזרת ה'.

מה יהיה המטרה של הקשר? קשר כזה - וואי איזה כיף ביחד וזהו? או קשר שמוסיף קומה על גב הקומה הזאת, של שותפות למטרה גדולה שהחיים הם לא סתם כדי להנות או כדי לעשות קריירה. חיים למען מטרה דתית. זה משפיע לאיזה קהילה מחליטים להשתייך ואפה מחליטים לגור. במה מחליטים לעסוק בחיים באיזו עבודה וכן על הדרך.

הרבה פעמים כמו כן בשיח של האדם, עד כמה האדם מדבר על דבריים ערכיים, עד כמה זה מעסיק אותו. זה כל החיים שלו? חלק מה? חלק מרכזי מהם? חלק שמוביל את החיים?

אני שואל את עצמי אם עניתי בכלל באופן קשור והאם הורדתי את זה יותר לקרקע..

אני באמת מבינה שאני חייבת לחשוב עם עצמי איך אני מורידה אותן לקרקע.. 

בתכלס אבל, מבחינת המחשבה שלי, זה הרבה יותר קל שיש משפחה. ככה יש יציבות ויש שותף לדרך.. ודנים על הדברים ביחד..

אל תוותרי על השאיפות שלך אף פעם!

זו מי שאת. השאיפות האלו הם הכלים לקדם ולהגדיל שהשם ברא בך!

לצערנו יש אנשים שוויתרו על השאיפות שלהם כי חשבו שהם תוקעים אותם...אבל זה בדיוק ההפך: שאיפות אמורות לקדם את האדם, להביא אותו למקום הרבה יותר מתוקן, למקום שהוא בחר ושאליו הוא כיוון.

ואדם שמוותר עליהם פשוט אין לא לאן להתקדם והוא נתקע, ולפעמים הוא לא מבין למה.

גם לי יש שאיפות והיו פעמים שחשבתי לוותר עליהם אבל כשניסיתי לדמיין את הבית שלי בלעדיהם כמו שאת אומרת ״עממי יותר״ הבנתי שזה לא אני...אני זה עם השאיפות, עם הרצונות והמטרות.

עכשיו אני יכול להקים בית בלעדיהם אבל זה יהיה בית של אדם אחר. לא שלי.

מקוה שתמצאי את האחד שישאף איתך ביחד, ושתזכו תמיד לשאוף ליותר!

בהצלחה רבה 

בין הרצון להיות עממי לבין להיות עם שאיפות גבוהות.אנשים גדולים נמדדים בפשטות שלהם..

לבנות בית רגיל בלי המטרות שהיא רצתה שהבית שלה יכוון אליהם

כרגע הפסקה השנייה ממש התחברה לי...

תודה רבה רבה!! 

לא יודעת מה לומר לך

טוב שניצלת מאנשים כאלה

אמן שתמצאי מישהו טוב

אבל לאט לך

אבל בבקשה - אל תצמצמי את עצמך ל"רוצה רק מישהו אמין".

מישהו אמין זה דרישה בסיסית, זה אפילו לא סיבה לרצות אותו. זה פשוט סיבה למה הוא מתחיל להיות ראוי לך, אבל ממש לא מספיק.

תשאפי גבוה, ותזכרי שאם הוא לא אמין הוא לא ראוי לך ולא טוב לך ואין לך שום דבר ממנו, גם אם יש לך רגש כלפיו - זה לא רגש שעוזר לך.

לא יכול לכתוב הרבה עכשיו, אבל אני מעז להציע שתחשבי אם יש משהו שאפשר לשני אנשים להתנהג כך - אולי את לא שמת לב ל"נורות אדומות"? אולי יש משהו בדרך שאת יוצרת קשרים, שמאפשר לאנשים כאלה להתקרב אלייך? שווה לחשוב, לא כי את בעייתית אלא פשוט כי יכול להיות שיש משהו בהתנהלות שלך שבגללו זה היה יכול לקרות (לא "באשמתך", אבל כן משהו שיכולת לשים לב ולא היית מודעת)

כרווק בן 30 בערך. הוא די הזדעזע, וענה תשובה נכונה "לא טוב היות האדם לבדו" - שזה נכון בהגדרה. כמובן מה שאמרתי לא היה טעות אלא שיקף תחושה.

אני חושב שלפני הכל המציאות מכתיבה עד כמה אנחנו מרגישים כך.

אז הייתי באחת מתקופות השיא שלי, היתה הצעה שנחשבה טובה בעיני שקיבלתי באותו יום ואפילו הייתי די גאה בה מכמה סיבות. זה היה בחתונה של חבר כשאני מוקף חברים, ובאופן כללי זאת היתה הסיטואציה שלי בזמן המאד נקודתי שבו הוא שאל את השאלה.

אם נשווה את זה לימים אחרים, של יאוש ותסכול ובדידות תהומית - קשה להאמין שהצורך להתחתן הוא לבדו עושה את ההבדל, ושאותו צורך בא לידי ביטוי בדרכים שונות כל כך בהפרשי זמן לא גדולים מדי.

גם שאלת הזמן, תלויה בכמות הזמן הפנוי שיש לי. בתקופות פנויות יותר מדובר בחוויה שמקיפה את היום כולו, אבל בתקופות אחרות אני בקושי מספיק להתייחס לזה.

ובחזרה לתחושה - זה דווקא מאד חשוב לשלוט באופן שבו חווים את הכאב, הבדידות והחסר. שזה יכול לבוא גם לביטוי בצורה הזאת. מצד שני, יש הרבה שפשוט ויתרו והחליטו שזה לא מעניין אותם - שזה אכן מאד לא כדאי לדעתי, כי יש דבר טוב שהם יכולים לקבל אבל כנראה יצטרכו להתאמץ בשבילו ובשביל להתאמץ צריך מוטיבציה

מצד שני זוגיות זה אחד הדברים שהכי חשובים לאדם.

אבל חלק קודם לזוגיות זה אדם כשלעצמו. לכן זה נראה יותר קומה על גב קומה.

כל אדם שחסר לו חלק אחת הקומות הוא ירגיש בהכרח חוסר. אבל בחיים יש הרבה חוסרים שאנחנו מתמודדים אותם.

וכמו שהפי כתבה, הידיעה שזה זמני היא יודעת לשים את זה בפורפורציה.

אבל זה קשה מאד ודורש מאמץ. 

כמעט כתבתי שלכן זה לא יקרה כל הזמן, אבל האמירה הזאת לא נכונה, כי מדובר בתפיסת עולם ולא בתחושה הרגעית, שיכולה להיות כאב עמוק או ייאוש.

על אף הקושי בהשגה של המצב הזה, זה יעד חשוב מאד (במובן מסוים, חשוב יותר אפילו מהשגת היעד עצמו)

תיקח סתם בחורה בת 32 וזה הנושא שיעסיק אותה

לא טוב היות האדם לבדו. קשר זוגי על שלל מרכיביו זה צורך בסיסי, וטבעי שהחיסרון שלו יהיה כואב ונוכח.

כמו כל רגש, ובפרט רגש נכון - חשוב לתת לו מקום - לא להתרגל אליו ולהשלים איתו (במובן השלילי) ולא להתעלם או להדחיק אותו. 

עם זאת, הפרופורציה וכן האופן בו החיסרון בא לידי ביטוי ברגש ומשפיע על החיים נתונים לבחירה.

נ"ב

לפעמים הדרך בה אנחנו מתמודדים עם קשיים - היא זו שקובעת אם נצליח לצאת מהם או לא (לשני הצדדים: בין אם נכנסים לאדישות ולחידלון ובין אם לוקחים ללב ונכנסים לשיתוק או שפועלים בחוסר שיקול דעת, או לחילופין בין אם לוקחים בקלות ובפרופורציה ובין אם לוקחים באופטימיות ומשתמשים בזה כזרז מוטיבציה)

בדר"כ לפי שפת הגוף שלה אתה יכול לזהות איזו תגובה היא תרצה לקבל. גם תלוי בך אם אתה מרגיש זה עושה לך טוב.

אפשר להשפיל מבט/למצוא דרך כלשהי אם זה אכן קשה. לא צריך בכוח לדעתי.

כל סיטואציה מורכבת מכמה משתנים שצריך להתחשב בהם, כל פעם זאת ממש אחרת.

עונה מהצד של הבת..

ואולי אפילו

מה נשמע?

מה אתה עושה פה?

איזה קטע

ואצחקק לי

אבל באמת שזה תלוי איזה בחור ומה הפנים שלו אומרות לי, אם הוא מובך או לא

באמת למה?

כי רק לדוסים חשוב להגיע טהורים לחתונה ולא להיכשל נגיעה.

ולמה לא ענית על השאלה?

ועברתי את זה יותר מדי פעמים כך שאוכל להעיד כמה זה מזיק.
עם מי שזכיתי להקים בית יכולתי להעריך שיש בינינו חיבה ורעות אמיתיים וגדולים עוד טרם הצעת נישואין, אבל רגע כמימרא אחרי הכרזת האירוסין השיח המילולי בינינו עלה מדרגה מופלאה ועצומה שלדעתי טוב וחשוב שלא היה קודם לכן.

אבל באופן כללי בתנאים המתאימים - לדעתי זה לגיטימי ואפילו רצוי.

בתחילת הדרך התקשרתי לאדם קרוב ופרקתי אצלו את הקשיים שלי ואז הוא דפק לי משפט עם חיוך - "חשבת שזה יהיה קל, אה?" חחח.. המשפט הזה עזר לי קצת לשיר לחץ מהשאיפות שלי עצמי. הקב"ה אוהב לנפץ לנו את המסגרות שאנחנו בונים מה נעשה חח

עצם המחשבה 'שאני לא אמצא חתן?!' מתברר שהיא בנויה על תפיסות שכרגע מתגלות כלא אמיתיות.
כאילו מי 'כן' ראויה שתמצא חתן ומי לא? ומי אנחנו שנקבע בכלל מי כן ומי לא?
שיכלית קל להבין את זה, רגשית לוקח זמן..