פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 489)

מצאתי!
אתה יכול להיעזר בזה - לקראת נישואין וזוגיות
@איך מתחילים

את אשתך לעתיד בעז"ה. זה מצווה וזה לא ביטול תורה.

פשוט לבוא רגוע.. לשתות מים לפני, להאזין לשירים רגועים, לעצום עיניים באוטובוס וכו' מה שעוזר לך לבוא במיטבך

לי נראה שלבנים יש נטייה בתחילת הדרך לנסות להגיע לדייט ראשון במטרה שהבחורה תצא עם כמה שיותר מידע עליך. לבנות קשה יותר להיפתח לבן אדם זר, להתקרב אליו במיוחד מהמין השני, אז לאט לאט. יש נושאים חשובים ובסיסים יחסית שיכולים לחכות לדייט שני ושלישי

ומה כן נכון יותר להגיד בדייט הראשון?

וגם מבחינה טכנית, דווקא לשבת באיזה בית קפה? או להסתובב? לקנות משהו לאכול? או רק לשתות? וכו..?

גם טכני וגם "רוחני" יותר בעניין של הדיבורים מעשים

מישהי שלא מכירה אותך ולא צריך לפרט לה את רשימת ההישגים/הכשלונות שעשית בחיים שלך. סתם מישהי נחמדה שיכול להיות כיף לדבר איתה על אה או על דע ועל מה שיזרום.

לדוגמא אני לא כ"כ רואה צורך לשאול אפילו בדייט ראשון דברים על המשפחה שלה, כרגע היא מעניינת אותי בלבד, המשפחה שלה לא מעניינת אותי.

תחשוב כומו שאתה מתחיל להכיר מישהו והואמוצא חן בעיניך. לפני שאת חברים אתם מדברים על דברים מסויימים משותפים או אפילו סתמיים ורק אחרי שנוצר קשר כולשהו ביניכם אשכרה פתאום מעניין אותך לדעת דברים עליו, מי המשפחה שלו מה הוא עשה וכולי.

תדברו ותהנו, תעשו תחושה נעימה אחד לשני זהו.

 

"תגידי, את באה לפה הרבה?"

ומסכימה שזה מאפיין (יותר) אנשים בתחילת הדרך ( וצעירים)

לנסות לחתור לדברים משותפים שמעניינים אתכם. להתעניין מצד אחד ולשתף מצד שני ובשניהם - בלי להגזים. לזכור שאתה לא מכיר אותה וכעת מנסים להנות כמה שאפשר וזהו.

לא לבדוק כלום, רק לנסות להנות. הבדיקה כבר תעשה מאליו בדר"כ... אתה תשים לב לבד מה לא או כן מתאים לך.

מותר גם לשתוק ולהנות מזה. לא חייבים כל הזמן לדבר.

 

כיף לדבר על דברים שקורים בהווה, בשגרה ביום יום להתעניין אחד בשני.

ותתפללי לפני שילך טוב.

לשאול את הבחורה מה היא מעדיפה, לשבת בבית קפה או בפארק/גינה. (ושיהיה לך רעיונות לאן, כי אני אוהבת לתת לכם להחליט 🙃)
זה חוסך התלבטות כשאתה לא יודע למה היא מצפה..

מקובל להביא שתיה עוגיות או וופלים. אל תשכח כוסות.
אל תבהל אם היא לא אוכלת, בנות לא אוהבות לאכול ליד בנים.. (אלא אם כן לא פתחת את העוגיות ולא מזגת לה לכוס. זה הזוי שזה ככה, אבל בחיים לא הייתי שותה בדייט אם לא היו מוזגים לי, לא משנה כמה אני צמאה. שותה בשביל הנימוס..)

תהיה אתה, ותזרום עם מה שקורה.

בהצלחה!

ותביאו כוסות חד״פ
ולא כוסות מהחדר אוכל של הישיבה 😨😨

מה זה משנה, חד"פ זה חד"פ, לא?!

בנאדם הביא כוסות פלסטיק של חדרי אוכל?! האלה הכחולות נכון? חחח

פעם הגיעו לך עם כוסות מהישיבה??

😏

אם כן, תשלחי אותם אליי. ודחוף

סיפור מלפני כמה שנים

מהחדר אוכל של הישיבה?
רק על זה מגיע להם לא להתחתן

זה גזל לקחת מהישיבה כוסות

קצת לימוד זכות

כתוב בכניסה שגזל לקחת גם אם מחזירים.
לא הייתה לי הו"א שהוא לא החזיר

אז ממש לא אכפת לי,מצידי שיקח ספר תורה מהישיבה

וזה גם לא רלוונטי

אין דברים כאלה

אני גם חושבת שטוב לבוא ממקום שרוצה לזרום להנות.

כמו כשאתה מגיע להכיר חברים חדשים.

לא לנסות לחשוב אם היא מתאימה ולא לנסות להשיג עליה (בפגישה)

כמה שיותר מידע.

אלא לחשוב מראש מה עוזר לך להגיע במיטבך. 

אלו מקומות תורמים לאווירה טובה (לחשוב על כמה כדי שהיא 

תוכל לבחור), אלו סיפורים / שיתופים קלילים עשוים אווירה זורמת ונעימה.

והמחקרים מראים שבנות מרגישות שהיתה פגישה טובה כשהתעניינו והקשיבו להן..

כמובן תוך כדי להיות בפניות ורצון לפגוש ולהכיר בן- אדם בפשטות

כי מכל בן אדם שפוגשים אפשר להרוויח.

והכי חשוב לבוא מתוך ידיעה שזו רק פגישה ראשונה 

זו רק ההתחלה, לא צריך לחזור מולהב, אם נעים זה אחלה וממשיכים

קשר נבנה לאט לאט ועם כמה שפחות שיפוטיות..

הרבה הצלחה ושנת שמחות!

תהיה מי שאתה-נחמד, אדיב, סובלני, אכפתי, מתעניין.
אל תחשוב תוך כדי הדייט אם זה זה או לא-פשוט תהנה!

מבחינת מה לעשות-אני מעדיף להסתובב מאשר לשבת, כי תוך כדי הליכה השתיקות הרבה פחות מביכות...(אבל בכל מקרה היא זו שקובעת🤣🤣)
ראיתי בתגובות המלצות לא להיפתח יותר מידיי ולא להתענין במשפחה-אני ממש נגד!!שהמשפחה זה חלק מהאישיות של הבן אדם!(למרות שאני לא יודע מה ההגדרה של "יותר מידיי"...)

יש 2 גישות בייחס לדייט-
1. אני בא לבדוק אם זה מתאים לי או לא.(ואז התוצאה היא ניסיון לבדוק כל הזמן אם זה מתאים או לא, ולחשוב על כל מילה שאני אומר-כי אולי היא תחשוב ש...)
2. אני בא להכיר את אישתי!!!!!(אלא אם כן אני יגלה שזה לא היא...)

להתפלל לפני...(אני מתפלל שאם זה זה, וזה לטובה, אז שילך לנו בקלות ובשמחה. ואם לא אז שילך ממנו בקלות ובשמחה...)

ב"הצלחה נשמה!!
(ותתרגש-אתה בע"ה הולך להכיר את אישתך😍😍)

שקודם כל להיות נעימים לחייך... להקשיב.
לבוא בידיעה שזה לא ראיון עבודה לא צריך לתחקר את האדם מולך.
לתת לו הרגשה טובה .
וזהו

שהוא מרגיש

לדייט של שעתיים אני אוכל ללבוש משהו קצת פחות נוח, (דגש על הקצת)
לחתונה נגיד שאני רוקדת וכו' וזה יותר ארוך, אני אעדיף משהו יפה ונוח..

כשנוח לנו אנחנו מתנהגים יותר בפשטות ובקלילות
כשמתלבשים מכובד אז אנחנו יותר מאופקים.
השאלה מה את רוצה להרגיש או לשדר.

אם תלביש בחליפה ילד קטן לארוע הוא פחות ישתולל.
גם כי זה פחות נוח וגם כי הוא ירגיש מכובד.

אני לא יבוא לדייט עם מכנס קצר וגופיה-למרות שזה יותר נוח

ולא עם חליפה לחתונה למרות שיש כאלה שאומרים שזה יותר יפה...

ממש לא מחייב שזה ככה.
אפשר להתלבש יותר יפה מהרגיל ונוח..

ובככלי לעניות דעתי לדייט מתלבשים רגיל.

לא ראיתי את השרשור אז, ועכשיו כבר אי אפשר להגיב בו, אז רק אומר שאהבתי את הרעיון ואת הכתיבה.

 

הערה קטנה: על כריכת החוברת מופיע שם ה' (וגם פסוק). לתשומת לבך ולב הקונים. 

אני רוצה לקנות

ומזל טוב אם צילמת און ליין

אם לא לעשות שולחן משותף...

לפחות לא הבנות והבנים שאני מכירה...
מפדח, לא נעים, וסתם יוצר אי נוחות. ויכול גם להוביל לחוסר צניעות בשיח שהגיוני שייפתח. ולפעמים זה סתם, ולא רציני.
אני תמיד מציעה לחברות- שולחן חברות בצד אחד, שולחן חברים בצד השני, ובשולחן באמצע זוג שדכנים

מאוד שימח אותי להגיע לא מזמן לחתונה של חברה ולראות שהחברים והחברות ב2 קצוות שונים

מוזמן לקרוא ויכוח ישן שלי עם אחד הניקים:
האמת שכן כתוב בהלכה - לקראת נישואין וזוגיות
יש פה הלכה ש @ברגוע לקח לכיוון של בואו נפריד חתונה לגמרי, לא רק ריקודים גם ישיבה, אני לקחתי לכיוון של בואו נרחיק כמה שיותר בין שולחן חברים לשולחן חברות (לדעתי לא צריך להפריד משפחות...)

בחתונה צריך לשמח את החתן והכלה, אין בעיה שמנסים גם על הדרך אם יוצא למצוא גם לעצמך, אבל כשזה רשמי לדעתי זה מסיט את המחשבה סתם

שיא החמוד!! וזה באמת צורך אמיתי שעולה בחתונות...

הייתי בחתונה ששמו שני בריסטולים ענקיים
אחד לטרמפיסטים ואחד לבעלי רכבים

הייתי מבקש שימסרו לה ללכת לחפש דוגמן במקומי. ואגב בהמון חתונות קיבלתי המון מחמאות מחברים והחתן (בחתונה האחרונה הוא איחל לי באופן אישי לשמוח כמו ששימחתי אותו...) ואף פעם לא אמרו לי שמישהי גילתה בי עניין. אתם מנפחים עשרות מונים תופעות נדירות הופכים זבוב לפיל ומתלהבים לחינם

גם ככה בחתונות אנשים חושבים על זה, במקום להתכחש אפשר להשתמש בזה לתועלת

 

שבחתונה אתה חושב על החתן, איך לשמח אותו וכו'.

אתה לא חושב על עצמך..

תלוי בשלב של הקשר, בהתחלה בודקים התאמה בסיסית,

אח"כ יוצרים חוויות משותפות שמעמיקות את הקשר,

אם בשלבי ההתחלה נדלקו נורות אדומות כלשהן כדאי לבדוק אותן, "ולהקשיב" לשכל, לברר, לחשוב וכשיש אישור התחלתי,

פשוט להנות אם עדיין יש כל מיני נקודות לא מבוררות עם עצמך/ איתו כדאי להתייעץ עם אדם שמכיר אותך ואת סומכת עליו,

שישקף לך את המצב מבחוץ (לפעמים אנחנו שבויים בתוך מערכות יחסים בלי לשים לב לנקודות קריטיות, כי נחמד וטוב)

כמובן שכל מה שכתבתי הוא תלוי מקרה ושלב בקשר,

בהצלחה רבה!

שצריך לנהל את החיים ע"פ השכל. הרגש הוא 'זרוע מבצעת' והוא לא קובע את ה'מדיניות'. זה קצת יותר מורכב, אבל זה בגדול.

(כל זאת על בסיס הנחה שהמוח הגיע להכרעה שיכלית נכונה כמובן)

 

כדי שגם תרגישי נורמלי עם ההחלטה צריך גם לחבר את השכל לרגש. שתרגישי את מה שאת חושבת.

זאת אומרת לבודד את הרגשות השונים שנמצאים אצלך אחד אחד (אצל כולנו נמצאים מלא רגשות משתוללים, חשובים יותר וחשובים פחות) ותכעי להבחין בניהם. אפשר גם לקבל תמיכה מחברה או ממישהו שמתאים שאת מקבל את ההחלטה הנכונה.

או שמדובר בנושא שלא קשור לפורום הזה?

 

לגופה של שאלה: בד''כ הדבר הנכון הוא להקשיב לשכל, כי מטבעו הוא פחות משוחד ומועד להטיות. אבל חשוב לשים לב שגם הוא הרבה פעמים מוטה ומספק תירוצים שכליים-לכאורה לפחדים/דחפים רגשיים, כך שגם אותו צריך לבחון ולקחת בערבון מוגבל.

אני לא רוצה לגרום לעוגמת נפש

השאלה היא אם זה נכון או לא, באופן כללי לשניכם ולאו דווקא ביחס לצד השני.

 

באופן כללי אני חושב שכל אחד צריך לעשות את השיקולים שלו בשביל עצמו ולא בשביל השני (זה ממש לא אומר להיות חסר התחשבות, יש הבדל בין הדברים). אם את רוצה ליידע אותו שזה המצב מבחינתך כדי שישקול שוב לאור זה את יכולה (אם כי לאו דווקא כדאי), אבל אם לדעתו זה מתאים ואת החלטת שגם מצידיך כן תרצי לנסות לא נראה לי שנכון שתפסלי בשבילו.

מבחינת הצורך הרגשי כרגע הוא 'פורע את השטרות'.

מבחינת קשר למטרת נישואין - לא.

הבנתי נכון?

מה צריך לעשות. תעשי את זה איך שאת חושבת שנוח לו ולך. ועם זאת כמה יותר מהר שאת יכולה ונוח לך.

בודאי שיש מקום למחשבות ליום שאחרי שהוא לא יהיה וכו', אב לא כדאי לתת לרגש הזה לנהל אותך.

אולי יש עוד מה להפנים ועוד מה לברר, אבל כן לחתור להחלטה. לא להשאיר באוויר.

בהצלחה רבה!! כל הכבוד על הרגישות והאכפתיות מהצד השני כשלעצמו!!

לדעתי

יכול להיות שהלב הוא "הצודק" והשכל זה מה שנוח או משהו כזה. (לא באמת אמיתי)

או הפוך שהשכל הוא "הצודק" והלב זה מה שנוח או משהו כזה. (לא באמת אמיתי)

צריך לעשות טוב עם מה שאתה טוב בו

או שבעצם לא

נראלי רשימה הפוכה יותר קטנה

קליגרפיה
תרגום

כל האומוניות:
נגרות
רצענות
טוויה ידנית
אריגה ידנית
פיסול באבן

אפשר לחלופין, לבחור מקצוע שיקרב את הגאולה עצמה

מזכיר לי משהו מהמם שקראתי אתמול

שמבינים מה חשוב ומה טוב בחיים

צריך דמי רצינות עבור מידע מסווג שכזה

הלוואי ולא תצטרכי להגיד שוב לא

כל הכבוד. חחח הלוואי שכל דייט היה תמיד כיף, זכית ב"ה

נא ללמוד ממני 

 

 

חח, סתם

 

הלוואי שכולנו נצליח למנוע דייט והפגישה הבאה תהיה עם המיוחל

זה כאילו לסתום איזו הרגשה לא נעימה עם פלסטר אבל זה לא טוב לטווח אפילו קצר..

זה הרגשה קשה.

אם יהיה לך פתרון אשמח לשמוע

לדעתי יעבור עם הזמן, כשאת תתחתני והוא יתחתן והכל יהיה שייך לעבר.

 

ואם עדיין יישארו שרידים של זכרונות, זה באמת לא רצוי, אבל לא להבהל מזה.

 

זאת דעתי על סמך הנסיון שלי

אלופה שתרמת, לי אין אומץ להתבאס..

לא תרמתי כדי שזה יעבוד.. תרמתי כי התחשק לי והחלטתי שמיציתי את השיער הארוך.
אם יעבוד ואני אמצא את בעלי בקרוב- מדהים.
ואם לא, אז הוא יכיר אותי שוב עם שיער ארוך ויהיו לי יותר אופציות לתסרוקות בחתונה

דיברתי על עצמי, שאם אני אתרום עכשיו ויהיה לי שיער קצר כשאני אתחתן אז אני אתבאס.

בקיצור, אשרייך!

מקסימום יש תוספות

אחד הדברים היותר מדהימים שבחורה יכולה לעשות ולתרום
מצדיע לך, מכל הלב

בדיוק מה שצריך כדי שיפתחו שערי שמים

אני מנסה כמה פעמים להגיד "שרה סשה"  וזה מתבלבל לי בפה...

יום הפטירה שלו. כשמזכירים את שמו צריך לרעוד!
ה' יצליח את דרכנו בזיווג בזכותו.

תודה

משום מה קראתי את 'סנגורם' במשפט הראשון כ- 'אינסטגרם'

זו הרתיעה של הרבה מהאנשים לגשת לשדכנים

(היה על זה שרשור לא מזמן)

אני בכל אופן מעדיפה משדכן שנפגש לפחות פעם אחת עם הבחור לעומת בחור מאתר היכרויות , לא יודעת אם הבנתי אותך עד הסוף

את שני הצדדים וזה מקור הרתיעה שגרם ללא זוכרת מי לפתוח את השרשור המדובר.

אבל גם אני מסכימה שאתרי הכרויות יותר מלחיץ. אבל אני ממש לא אוהבת את שניהם.

רתיעה משדכן ביחס לחבר/מכר
בטח שאתר היכריות עוד פחות משדכן

הרי שדכן יושב עם טבלאות, ואילו באתר הכרויות אתם יוצרים משהו באופן קצת יותר טבעי ובלתי אמצעי, הבחירות הן לגמרי שלנו, וגם המהלכים, האופן והצורה

מוכרת התחושה..

יותר לברר ולבדוק עליו.

(לפני חודש בערך אח של חברה טובה התארס עם מישהי מאחד האתרים המוכרים של המגזר.. היא אמרה שהוא פסל את האופציה של הכרות בדרך הזאת ורק אחרי שכנועים בלתי פוסקים מצד חבר טוב שלו הוא נכנס כביכול בלית ברירה רק שהחבר ירגע... בקיצור באמת אי אפשר לדעת מאיפה הקב"ה החליט שתכירי אותו. לכן עדיף לדעתי כן לנסות את האופציה הזאת, רק ששוב, חייבים לברר יותר).

בהצלחה ענקית

אבל בפגישה עצמה כבר אין שום הבדל.. 

 

את יכולה לנסות לחשוב עוד למה את לא רוצה. לגיטימי שזה יהיה גם על דברים לא חשובים ואפילו שטותיים. תחליטי למה הדברים האלה מורידים לך את החשק ואם יש מה לעשות בנידון.

בהצלחה!

תנסי לחשוב מה גורם לזה בדיוק.
זה לא בלי סיבה (היא לא חייבת להיות מוצדקת, אבל היא קיימת).

יכולה לתת לך רעיונות -
אין לך פניות.
אין לך כוחות נפש לזה.
את לא סומכת על מי שהציע
הבחור שנתנו את המספר לבירורים לא ידע לדבר כמו שרצית.
המציע לא עשה את זה בצורה שעשתה לך חשק.
וכן הלאה.

אחרי שאת מוצאת את הסיבה יהיה לך יותר קל להחליט אם את הולכת על זה למרות זאת או לא.

אני אוהבת לנסות לברר מה הסיבה ולהבין אם זו אינטואיציה או סתם חוסר חשק. בכל מקרה לא אפגש עם בחור בלי טיפת כח לפגוש אותו.
ולפעמים אני מחליטה להתאמץ כדי לתת צ'אנס.

הצלחות!

שמעתי על הרבה שדווקא כשבאו בהכי פחות ציפיות בסוף זה היה הזיווג שלהם...

מציעה לך כן לצאת ולראות אחד על אחד.. את לא יכולה לדעת כלום.. מקסימום תדעי שניסית ועשית את שלך.

בהצלחה

הרבה טועים בזה וזה סתם חבל..

 

כמו שהגיבו למעלה אם את מוצאת את הסיבה הכי טוב...

חשוב מאד מאד להקשיב לאינטואיציה ולמה שאת מרגישה.

בהצלחה!

 

ויש גם סוגים שונים של אינטואיציה. בדר"כ שמבוסס על משהו חזק ואמיתי אפשר גם לגלות מהו..

כמובן צריך לבוא שלמים לפגישה.

לפעמים מרגיש לי שאנשים מתייחסים לאינטואיציה שלהם כמו נבואה.

אין בעיה. אינטואיציה זה חובה. ולהחליט בלב שלם ולרצות להגיע לפגישה זה חובה. אבל זהו? מעכשיו כל הצעה שאני מרגיש איתה הכי טוב בעולם, היא באמת כזאת? וכל הצעה שלא באה לי בטוב היא באמת לא מתאימה?

לענ"ד ולנסיוני.

לסמוך על האינטואיציה. שמאז החטא ערבב היצר בין הטוב והרע, ומה שנראה אחד יכול בקלות להיות השני. בעל הסולם קורא לזה בירור האמת והשקר המר והמתוק.

ז"א שבחיים הוא לא מי שמחליט בסוף כי אם כן, הוא היה בלעדי.

בסופו של דבר השכל חייב לתת את החותמת. אחרת התוצאות בהתאם.

גם כשהשכל מחליט שעכשיו כדאי לסמוך על הרגש, זה רק ברשותו.

בהבנה גם אני 😁

זה כמו רפלקס מחשבתי. יש לה מה לתת, וכדאי לנצל את הגאונות המובנית הזו בדרכים בחיים

והמחשבה, אבל כששם יש דברים לא נכונים פחות כדאי לסמוך עליה, לפחות לא באופן בלעדי.

הוא לא מתוקן והאינטואיציה מכוונת לפי הרמה המתאימה. אין לאן לקפוץ

שיש הרבה דברים מניעים שונים ומשונים שמעורבבים אצלנו. ידיעה זאת גורמת לנו לא רק להקשיב ל'טבע השני' שפיתחנו לעצמנו ושמולבש עלינו אלא גם לדברימם חיצוניים יותר מהרגש, שכל, נסיון של אחרים וכו'

מה שחשבנו מבחינה שכלית.

אינטואיציה אינה משהו רוחני (אולי גם קצת), אלא דרך חשיבה שונה - לימוד קדום שאינו תלוי בניתוח הסיטואציה העכשווית. יש ספר "לחשוב מהר לחשוב לאט" שדן בשתי דרכי החשיבה האלה. וכולנו משתמשים בשניהם.

בגדול זה דבר מופלא, זה מעין מצפן שמכוונן ומזיז אותנו כל הזמן למקום הנכון והמדויק לנו. רק שלפעמים הרצון שלנו לא מכוון ויש בו כל מיני רעשים ונגיעות והאינטואיציה מושפעת מזה.
אני חושבת שכנמצאים כל הזמן במודעות והתבוננות על ההתנהלות והבחירות שלנו ומדייקים את עצמנו אז אולי באמת אפשר לסמוך עליה וללכת איתה בלב שלם.
אולי עונה גם לך @השאלה.

One direction? More like all directions....

יש עוד להקה שאני אוהב מילדות. מארון פייב

חברות שלי אהבו אותם בכיתה ט'..
אבל אז הם התבגרו

חיילות שהיו איתי ביחידה לא מכירות את הלהקה הזאת בכלל...
או שאת מתכוונת לואן דיירקשן? כי לא מכירים אותם בארץ. לא משמיעים אותם ברדיו הישראלי. בכל אופן, כל הפופ של היום ועשרים שנה אחורה הוא אותו דבר וכל השירים של הזמרים זמרות להקות נכתבים על ידי אותו בן אדם

את שתי הלהקות

ובקיצור מה שחשוב לדעת זה שכל הפופ בעשרים שנה האחרונות נכתב על ידי אותו בן אדם. אני יכול לומר מי זה ואיך קוראים לו

עובדה שחברות שלי הכירו

ועכשיו ברצינות רגע, אתה לא חושב שזה קצת ילדותי להעריץ להקה? לתלות את הפוסטר שלהם וכו'?

לאהוב את המוסיקה שלהם- סבבה. זה עניין של טעם וכמו שאומרים, על טעם ועל ריח..

אבל חשבתי שיש את השלב שבו מבינים שהם בסה"כ בני אדם. כשרוניים, מוצלחים, מפורסמים, אבל בני אדם.
למה שתהיה לך תמונה שלהם מעל המיטה? (או איפה שלא תלית את הפוסטר הזה)

אני באמת שואלת ממקום שמנסה להבין.. לא מתוך ניסיון לרדת עלייך, או לפגוע בצורה כלשהי..

כואב הלב. אני צעיר ולא יכול אפילו להבין. משתתף רק.

אין לי מילים,

רק מאחל לך למצוא אותו,

את המאושר המתוק שיזכה בך,

במהרה ובקלות בע"ה

מועדים לשמחה!

אבל כמו שאמרת, אין שום יאווש בעולם..!
המחשבות הללו נמצאות אצל הרבה אנשים, ואפילו אצלי...
שמתכננים, ומדמיינים, ורואים עתיד ורוד ובסוף הכל מתנפץ..
אבל בחיאת, מה חשבנו לעצמינו?
שאנחנו מחליטים מה יהיה איתנו?
יש לנו אבא שאוהב אותנו, ודואג לנו ולא מפסיק לחבק אותנו!
אז נכון שזה כואב והחלומות כבר לא אותן חלומות, אבל זה הניסיון שלנו..

מתי הזמן שיש הכי הרבה חושך? ממש לפני הזריחה...
אנחנו באותו מצב, אם אנחנו מרגישים בשיא החושך, זה בדיוק הזמן להחזיק חזק!
כי תכף אנחנו זורחים.....אבל זה מצריך דבר אחד, אמונה...
כי מי שלא מאמין שהשמש תזרח, הוא עלול להישאר בחושך..
הקב''ה אוהב אותך, ודואג לך..תני לו לתכנן בשבילך, כי רק הוא יודע מה טוב בשבילך..
והתפקיד שלך זה לעשות את ההשתדלות..
וכמובן להתפלל ולהאמין שזה יגיע בקרוב..
ותזכרי שזה רק ניסיון, שכמה שתעמדי בו, תרוויחי יותר..
 

אין לי הרבה מה לומר כרגע, זה ידרוש מחשבה ועוד מעט שבת

 

אני באותו מצב.

 

המחשבה הכי מעודדת שאני משתמש בה זאת הידיעה שהכל יכול להשתנות תוך שבוע. וכבר קרה שעליתי תוך ימים בודדים מתהומות של כאב וייאוש לפסגות של מלאות, אור, אושר ותקווה. וזה שהתקווה התבדתה לא אומר שהתקווה הבאה לא תחזיק.

 

אבל כן מעודד לעשות כל מאמץ - ואני עשיתי דברים מטורפים - כדי להצליח. כדי שהתקווה תתבסס על מעשים אמיתיים.

 

חג שמח ושבת שלום!

המעבר הזה שיכול לקרות במהירות ממש מחזק ומחזיק!!

באמת.
שאת בכוח מנסה לשמוח.
רק רוצה להגיד, שלכל אחד יש בעיות משלו...
גם לנשואים, כמובן, יכול להיות לב שבור, יאוש, וחג מאוד לא שמח מכל מיני סיבות אחרות.
אבל עצם העובדה שאת מנסה בכל זאת לשמוח, זה חשוב. זה כלי שיתן לך הרבה גם במצבים אחרים בחיים בע''ה.

בשביל מה?
הרי ברור לפותחת השרשור שיש לנשואים קשיים ולעוד אלפי התמודדויות.

כן, זה משמעותי בעיני. כי אם זה היה נכון, שאילו הייתי נשוי היו חיי מושלמים, אז כל התסכול שלי פונה כלפי נושא אחד. אוכל להרחיב למה זה משמעותי

 

ואם אני יודע שגם אילו הייתי נשוי, היו לי בעיות, אז קל לי יותר לקבל את זה כגזירת גורל - שככה נראים החיים, שהם מלאי מהמורות, ולי יש מהמורות מסוימות

אני יודעת שיש מצבים יותר לא פשוטים מה"רווקות"..

ואני ממש לא מתלוננת ומודה לקב"ה על המצב הקיים ויודעת שה' יודע מה הכי טוב עבורנו

והכל בעיתו ובזמנו

וגם ברור וידוע לכל. אפחד לא חלק על כך
צרם לי העיתוי

אולי לפותחת השרשור האיזכור הזה מתקבל

אני חושבת שכשאני נמצאת במצבים מאוד קשים, ההבנה הזו, שככה זה החיים, ולכולם יש קשיים, היא דווקא יכולה לנחם ולעודד בזכות שהיא עוזרת להסתכל על מה שקורה עכשיו ממבט קצת יותר גבוה

כמה אמונה שומעים ממך. וואו וואו וואו.
ואין לי איך לנחם, רק להתפלל שתקבלי את ההכי טוב במהרה.

איזה נשמה שמים לב בין השורות שיש לך לב ענק המון אמונה את פשוט מושלמת. באמת שכואב לי איתך. ממש לא בא לי לנחם כי את צודקת .
פשוט מגיע לך

אני ממליצה על אימון לזוגיות, והרבה קריאה על גדילה עצמית, זה עזר גם לי

הציפיות שלא התגשמו 

והבדידות הזו 

והאימהות שעוד לא הגיעה.

וזה כ"כ כואב.

בעיקר שבסביבה שלך,את יוצאת דופן...

 

ועכשיו, מה את יכולה לעשות כדי להגיע בע"ה לחתונה,

שעוד לא עשית עד היום?

 

ההמלצה הקבועה שלי , כמובן - אימון לחתונה

חבל על כל דקה נוספת של כאבי לב.

28 זה מספיק!

האימון הזה מביא להמון חתונות שמחות ב"ה

ותודה רבה לכולם על התגובות המדהימות והמעודדות שמחממות את הלב 

שה' ישמח אותכם ויזכה את כולכם למצוא את זיווגכם מהרה!

בעזרת ה' תזכה למישהי שתשכיח את כל האחרות

שבחורות הן כמו מסמר בלי ראש, הן לא יוצאות מהראש עד שלא מכניסים מסמר חדש