אדם שאין לו שכל ויש לו לב יכול להזיק לאחרים כל כך הרבה.

וכשאדם מזיק לעצמו הוא מזיק גם לאחרים

טוב זה יהיה קצת מסובך, אנסה להסביר קצר.

אז לפי התאוריה שבניתי העולם בעצם חוזר לפרימיטיביות.

איך זה עובד?

אנשים מתחילים לאבד אמון במערכת. במדע. או בהלכה במקרה שלך.

הם מתחילים לחקור הכול הכול מחדש. עד רמה הזויה של קהילת "פירותניים"- אנשים שאוכלים רק פירות בצורתם הטבעית, ועד אנשים שמאמינים שהעולם שטוח! ושכל הנחיתה על הירח זה בלוף אחד גדול. אנשים מפסיקים לחסן את הילדים שלהם מחוסר אמון ברפואה, מחלות שלא נראו עשרות שנים חוזרות!

מה הבאסה בכל זה?

שתחשוב על זה רגע... כמה זמן לקח למדענים להגיע להישגים המרשימים האלה של פיתוח טכנולוגיות מטריפות ותרופות שמצילות חיים? כמה אלפים של שנים נראה לי. לא ככה?

כמה זמן רבנים כותבים ספרים שמפרשים את הספרים שלפניהם שמפרשים את אלה שלפניהם... הרבה לפני שהמדע התחיל את דרכו.

לא חבל לך לחכות עוד חמשת אלפים שנה ולהגיע לאותן מסקנות, בייחוד כשאתה יודע שלא תהיה כאן עוד חמשת אלפים שנה (וגם אנחנו לא נהיה כדי לומר לך "אמרנו לך")?

לא מצאתי את הפירוש למילה בגוגל. אשמח אם תסביר לי אותה (לא שכלתנית שכמותי).

לפני המדע, כן כן שם. מצרים העתיקה, אז לפני. אל תיתפס על המילה. אולי התחילו לכתוב אחרי (כי לא היה איך לכתוב...). אבל התורה מתחילה מבראשית, משם הכול מתגלגל... כל האמונה, כל המשמעות של העולם הזה, הכול מתחיל משם.

זה לא משנה אם זה חדש או לא. זה קיים, ומתרחב לא עלינו, ובעזרת ד' התופעה המטופשת הזאת תיפסק.

אז אני רואה שדרוש כאן הסבר. כשעוד הייתה קיימת התאוריה שהעולם שטוח, אף אחד לא בדק אותה, לכן היא הייתה ניתנת להפרכה וכולם קיבלו את זה, חוץ מעמי ארץ, כדוגמת הנוצרים אם כבר מדברים על נוצרים.

יש עניין למסורת ביהדות, שזה דבר מדהים ומבורך. אבל גם יש עניין ללא 'לעצום עיניים'. ויש עניין לחידושים, שהם בתוך גבולות ההלכה כמובן.

והיהדות כל כך מדוייקת. והלוואי והייתי יכולה להראות לך מול העיניים ברגע אחד כמה שהתורה מדוייקת, ועד כמה החוכמה של חז"ל מפעימה.

ואם כבר משווים בין מדע ליהדות- כמו שבמדע מה שאי אפשר לברר עד הסוף הוא אף פעם לא מאה אחוז, ככה למשל כל ההשערות לגבי איך תיראה הגאולה. זה המון השערות, שהן יכולות להיות מאוד נכונות, אבל אף רב לא מבטיח שזה בדיוק מה שיהיה, כי אין איך לדעת.

ולא כדאי שניכנס לזה כי אני בטוחה שיש אנשים אחרים שיכולים להרחיב על הנושא הרבה יותר טוב ממני.

אבל בעצם כמו שבמדע יש חוקר שיאמר שאיקס מסוכן לבריאות וחוקר אחר יאמר שאיקס זה משחק ילדים, תמיד יהיה רב שיאמר ההיפך מהאחר. לכן צריך לבחור טוב מאוד לפי איזה רב אתה הולך.

שמאמינים שהעולם שטוח.

האדם הראשון שכפר בעובדה שהעולם שטוח לא היה עמארץ. כל השאר באותה תקופה חשבו ההפך. אדם אחד חכם נגד טענה שכל העולם האמין בה כבר אלפי שנים. על פי התאוריה שלך הוא עשה דבר רע. 

"והיהדות כל כך מדוייקת. והלוואי והייתי יכולה להראות לך מול העיניים ברגע אחד כמה שהתורה מדוייקת, ועד כמה החוכמה של חז"ל מפעימה." מה זה בכלל אומר? באיזה קטע היהדות מדוייקת?

ובנוגע לחוכמה של חז"ל, כן היא נחמדה.. אבל זה בקושי מתקרב לחוכמת הגויים.. בעיני לפחות. (ובעיני כל אחד שבאמת בודק).

ביהדות השמרנית אין שום מקום לחידושים. גם את ספריו של הרמב"ם שרפו. למעשה כל רב גדול שהעז וחידש את היהדות על פי שכלו נקרא כופר ורשע בפי רבים לדוג' הרב קוק. ובימינו - הרב מיכאל אברהם שליט"א.

בכל מקרה התאוריה שלך חלקית ביותר ומתעלמת מרוב המציאות. מטומטמים היו מאז ומעולם זה לא חדש. חוץ מהם כל שאר העולם הולך ומתפתח.

תביני, אני לא מוחק את כל היצירה הרבנים לדורותיה, אבל בהחלט הרבה מאוד ממנה מיותר בעיני ושגוי מיסודו. 

אז בקיצור אני לא רואה שום ערך במסורת של אלפי שנים. אני רואה ערך באמת ובמה שנכון וזהו.

כשלאדם אין את התורה שהיא האמת המוחלטת, הוא פשוט מוצא לעצמו אמת מגוחכת לחלוטין שתשתנה עם הזמן. איבוד השכל הישר...

(מתייחסת למקרים שציינתי, כאן אולי זה סתם תעיה או חיפוש הדרך)

הוא היה קיים לפני מתן תורה כך שהציווי הזה של ה' לא סתר ציווי קודם של ה'. מה גם שה' היה איתו בקשר תמידי ואם אני אקבל נבואה זה יהיה כנראה הזיה או מתיחה של מישהו. אבל בכל מקרה כן הייתי מסרב גם במקרה של העקידה. 

אדם בלי סיר לא יכול לאכול אוכל מבושל כי הוא אף פעם לא יכול להגיע לזה

היכולת להשתמש נכון במערכת הרגשות (לא ברגש מסוים, אלא במערכת. לכן "לב") היא הדבר היחיד שמאפשר להתיחס לרגשות של הזולת, והרבה פעמים הדרך היחידה להתייחס גם לזולת עצמו 

אבל בכל מקרה הטענה שלי היא שרגשות זה דבר גשמי ונחות שמעלתו בדיוק באותה רמה כמו התאווה לאוכל.

אתה נותן ערך נעלה לנפש הבהמית שלך. וזה נובע בעצם ממנה.

אתה צודק בהנחה הבסיסית שלך. "המוח שליט על הלב" מכיר?

זה אומר שכל רגש שאנחנו חווים מגיע ממה שאנחנו מפענחים לעצמנו במוח (בעייתי לומר 'כל' אבל נניח).

לדוגמא- מישהו לוקח לך מהשקית של הקליק כמה קליקים. במקרה אחד לא אכפת לך, כי אתה לא רעב במיוחד או שיש לך עוד קליק. במקרה אחר זה קצת יבאס אותך מבפנים כי ממש בנית על הקליק הזה. הבנאדם עשה אותה פעולה, והרגשות שלך בכל אחד מהמקרים נמצאים בצדדים שונים. איך זה הגיוני?

הרגש לכאורה 'צף' משום מקום, בלי שום אזהרה, אבל הוא בעצם בה היישר מהמוח. ממה שגרמת לעצמך לחשוב ולהרגיש.

אבל בשורה תחתונה, שכל בלי רגש זה רובוט. שכל בלי רגש זה כמו עץ תפוזים שלא משקים אותו (או פרי אחר שאתה אוהב). הוא לא יצמח, ולעולם לא יגיע למימוש הייעוד שלו (הפירות- או שהם לא יהיו טובים, רקובים, מצומקים). כן, חלק מהעניין של החיים זה להרגיש. אחרת, זה חסר פואנטה.

אחוז הגירושים עולה בכל המגזרים (אם אתה מחשיב גם גירושים רגשיים אז בכלל).

אהבה זה אשליה אני מצטער לגלות לך אבל זאת המציאות

הרגש חסר היגיון?

איך תסביר את זה שאף אחד עדיין לא הצליח לפענח את המוח האנושי? ואף אחד אפילו לא יודע כמה יש לפענח...

אנשים לא מפחדים מהחושך עצמו. אנשים מפחדים מחוסר הידיעה. מהסיפורים שהם קראו על נחשים שהתגלו בחדר באמצע הלילה, על מחבלים שנכנסו מהחלונות של החדרים החשוכים, וממפלצות שמסתתרות מתחת למיטה. נשמע לי הגיוני.

לא אמרתי שהרגש חשוב כי הוא מפריד ביננו לבין הרובוטים. ניסיתי להדגיש ששכל בלי רגש זה חוסר חיות. אתה חי כמו מכונה, שעובדת בלי סוף, אבל אין לה שום קטע כשלעצמה. טוחנת מים.

וזה ממש מגניב מה שמפתחים היום. לרובוטים גם יש אפשרויות לבחירה חופשית ותודעה. זה באמת מטורף. ומי יודע, אולי יום אחד גם יפתחו רובוט שבוכה. אבל עד אז, נשתדל להיות בני אדם שאכפת להם, כלומר מרגישים.

כי את המחשבה של "אם הבורא שלי יצווה עליי לעשות משהו אני לא אעשה כי אני לא חושב כמוהו" רק האדם יכול לנפוח באדם.

משום מה חשבתי שאשכנזי הגיב

אז קחי את דבריי כמופנים לכיוון הזה. לכיוון שבו הבנתי איך הוא מתייחס לתודעה...

זה שהוא לא אקראי לא אומר שהוא לא חסר הגיון. זה כמו שאני אקפוץ שלוש פעמים במקום כל 5 דקות. זה לא אקראי כי יש לך חוקים אבל זה גם לא הגיוני, כי זה מטומטם.

אין ולא יהיה גם שום רובוט עם תודעה או בחירה חופשית בקרוב וגם ברחוק.

כן חוסר רגש זה חוסר חיות. אם לחיות לא יהיה רגש הם ימותו וגם אנחנו כנראה. זה מה שמשאיר אותנו בחיים אני מסכים. אבל זה עדיין גשמי נחות ומי שחי על פי זה יעשה דברים לא הגיוניים. זה בדיוק כמו היצר הרע, אי אפשר איתו ואי אפשר בלעדיו.

ואין להם מושג איך זה אצל אנשים שחשים רגשות. ולא משנה כמה ספרים הם יקראו.

קשה לי לקבל שיכול להיות אדם כל כך חכם שהשכל שלו יכול לדלג על מחסור בהבנה חווייתית של רגש

אבל השכל מוסיף שפע של מחשבות כאלה, כי אנשים עם שכל (בין אם יש להם הרבה שכל או שהם נוטים להתנהל על פי שכל) נוטים להשתמש בכלי הזה, של מחשבה, גם במקום שלא צריך

אגב יש ספר כזה:.  HebrewBooks.org Sefer Detail: אדם שכלי המדקדק בהדרת קודש -- שמעון בן שמואל, מצרפת

בכל מקרה, לאנשים שונים יש הגדרות שונות למושג הזה.

לדעתי האמירה שלך לא נכונה ברוב המקרים, אבל לא בא לי לפרט את כולם

המקרה שבו האמירה שלך תהיה נכונה, זה מקרה שבו תגדיר אדם שכלי כאדם שאמונותיו הן הגיוניות. יש הגיון בהגדרה הזאת, אבל מכח ההגדרה שלה ברור שכל מי שעונה על ההגדרה הוא מה שאתה מתאר

אם אני זוכר נכון הרשב"א* כותב בתשובה שאמנם להטיל ספק זה חלק חשוב של החשיבה ומאפיין אנשים חכמים, אבל כשמטילים ספקות כל הזמן בכל דבר זה כבר לא.

מותר לקבל את זה שיש עוד דרכים לחיות חוץ מאשר ניתוח לוגי והסקת מסקנות שלב אחרי שלב, והן לא פחות לגיטימיות ולא פחות בריאות - כנראה יותר.

כל אדם עושה המון דברים לא רציונליים, כולל ההדבקות ברציונליות של כמה אנשים

-----------------------

זכרתי נכון שזה שו"ת הרשב"א חלק א סימן ט

הנה הציטוט: "ואיני אומר שנסמוך על הדין הזה להכזיב כל מה שיאמר כל חכם כי אילו אמרנו כן היה כסילות באמת"

אבל בהקשר, המשפט הזה דוקא אומר "זה שאני אומר שהפילוסופים לא מבינים הכל לא אומר שהם לא מבינים כלום". את ההסבר לזה שהפילוסופים לא מבינים הכל, והמדע מסביר תופעות אחרי שהוא מגלה אותן - ולא תמיד בהסבר נכון, הוא כותב באריכות בפתיחת התשובה

מה שהקב"ה אמר לעשות זה הדבר היחיד שממש מחייב

וגם חז"ל כתבו כמה הדרכות, אחת מהן היא להיות נורמלי

והמציאות בעולם מוכיחה שיש כמה אנשים שדבקים ברציונליות שלהם והם לא מוגדרים נורמליים כל כך, וזה בדרך כלל לא משפר את איכות החיים שלהם

האמת שצהוב הוא צבע יפה - אין שום פסוק שאוסר להתנגד לאמת הזאת.

הפסוק מדבר על משפט שבו יש כללים מסוימים להכרעה.

רוב חיינו אנחנו לא נדרשים להכרעות כאלה ולא על זה מדובר

מוזמן אם תרצה.

לפעמים אנחנו בונים את המחשבות על בסיסים מסוימים שאולי לא נסכים בהם, והרי לא נדון על כל אחד בנפרד. טיפה מסובך, אבל אולי.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי