אור אשולבטא אותם באופן שיטיב עמו ועימי.
וכמובן עם הזולת באופן כללי
פשוט... להיות כלי פשוט.
בע"ה!
קוד אבל פתוחאם לא תהיה הצעה מתאימה תוך איקס זמן אני מתכננת לחזור לבחור האחרון ומתחתנת איתו בתקווה שלא יעיף אותי....
התלבטתי ועדיין מתלבטת בגלל זה לא חזרתי אליו (או ניסיתי..הוא תמיד יכול לדחות..).
אני כבר לא יודעת מה מתאים אובייקטיבית ,פעם חשבתי שידעתי יותר היום פחות, אבל יודעת שיש עניין של בחירה והחלטה לעבוד כדי שיתאים. יכול להיות שאני צריכה לבחור לעבוד
וחלאס נמאס כבר עם הרווקות הריקנית הזאת.
אני מכינה את עצמי לבחור את העבודה שלי, לפחות לקראת אופציה כזאת..
הרבה עבודת המידות ב"ה. צריך לראות בשלב מעבר הזה הזדמנות פז לתקן את המידות ע"י כל המפגשים והדברים מוזריחם והקיצוניים שקורים.
שנזכה לשמוחלנסות להיות טבעי, לזרום..
המתח בפגישות הוא שכביכול תוך כדי אתה צריך 'לבחון' את מי שמולך... אני ממליץ לא להכנס לזה.
תבוא כדי להנות וזהו. אל תחשוב מעבר. ממילא אם יהיה כיף ותהיה כימיה וזה יראה מתאים זה כבר יתגלה מאליו.
הכיוון למצוא נושאי שיחה משותפים. שזה אומר קודם כל לראות במה אם מתעניינת ולהתעניין בזה.. גם לשתף בהמשך..
הנושאי שיחה הם לא 'עליך' או 'עליה'. זה לא כיף שהופכים אדם לנושא ומדברים עליו. במיוחד אם הוא מדבר איתך באותו רגע.
והכי חשוב (וזה נראה לי מה שהיא רצתה להגיד לך) לא לקחת קשה עצות שנתנו לך או דברים שאמרו לך שצריך לעשות בדייטים (כולל הדברים הנ"ל). תפעל על פי איך שאתה מרגיש באינטואיציה.
בסופו של דבר אני חושב על זה- מה זה דייט ראשון? שני אנשים שלא מכירים אחד את השני שרוצים שירגישו כמו שיותר בנוח בסיטואציה הקצת מוזרה הזאת (שגם יכולה להיות כיפית).
בהצלחה!
אולי שאתם ביחסים טובים לדבר איתו איך אפשר למנוע מצב כזה בעתיד..
כי זה שיקף את הרגשות שהיו לי בשעה שלש ולא את מה שהרגשתי בשעה ארבע
ולא הרגשתי בנוח עם שרשור שמתייחס אלי וזה הנושא שלו.
אבל
החלטתי שכן חשוב לשים את זה פה בשביל כאלה שזה כן ישמיע את הקול שלהם
וגם את הקול שלי לפעמים
אז אני משתף, לפני שאני מסיים את נוכחותי בפורום לשנת תשע"ט
שנה טובה, חברים
תחל שנה וברכותיה
----------------------------------
להיות לבד
ואתה לא יכול להסביר לאנשים את המצב שלך. כי הם לא יבינו
ואתה לא יכול להסביר לאנשים מה אתה צריך. כי הם לא יבינו - בין אם הם מסוגלים לעזור ובין אם לא
ואין לך אפילו עם מי לחלוק את הסיטואציה, כי הגדרת המצב שלך היא שאתה לבד
ואתה אפילו לא יודע מה הסיטואציה שלך, כי אתה יכול להפוך ל"בקשר מצוין" תוך יומיים
ולהתמלא תקווה תוך רבע שעה
ולתפוס אומץ ולנסות משהו
ולנפץ את התקוות שהיו לך לפני רבע שעה
ולהכנס לקשר שאתה לא יודע מה לעשות איתו ואיך לצאת ממנו ואם בכלל
ואני מדבר עם אנשים לפעמים, וכל אחד מכיר תמונה מאד חלקית של המסלול שאני באמצע - יש כאלה שחושבים שאני בקשר ויש כאלה שחושבים שלא, ויש כאלה שמקווים בשבילי שמשהו יצליח ויש כאלה שיודעים שאני בכלל רוצה משהו אחר
וכשרוצים להגיד לשדכנית "היא באמת היתה מיוחדת, דמות נדירה, אין דברים כאלה, ואני אפילו מקווה שבכל זאת היא תתחרט" אבל אין טעם לפרט כי אני מכיר את השדכנית הזאת לא מהיום והיא פשוט לא תבין
ולשמוע מחברים ומ"לא-חברים" שאולי צריך לשנות את הגישה (ו"אם רווקים היו יודעים מה הם יחשבו בעוד עשר שנים על מה שהם חושבים עכשיו"), כשאני יודע שהגישה שלי לכל אורך הדרך היתה יותר בריאה ויותר נכונה משלהם, אבל להנהן ולהקשיב כי הם הצליחו במה שאני עדיין לא (ותודה לאותו חבר שהשתתף אז בשיחה וידע על הקשרים האחרונים שלי קצת יותר מאותו מוכיח בשער - שבאמת דיבר מאהבה - והרגיע אותו)
ולשמוע ש"רווקים כמוך צריכים להבין ש..." כשאני יודע שהרגע נעשתה הכללה שאין לה שום קשר למציאות
ולשמוע ש"הדרישה שלך ל.. לא ריאלית ולא רלוונטית וחצופה" כשאני יודע שהוא מעוות מה שאמרתי, והוא החצוף מבין שנינו, אבל אני צריך אותו ולא להיפך
ולשמוע ממי שיזם הצעה "לא רלוונטי" ואז את ההסבר שהתגובה שלי פשוט גרמה לא להחליט שאני לא ראוי להתחתן
(שלש השורות האחרונות הן אמיתיות - כמו כל מה שכתבתי כאן - ומתייחסות לאדם אחד בדיוק. אני מקווה שאין הרבה כאלה)
ולשמוע ש"אתה צריך להודות לקב"ה על הרווקות שלך כי אם תתחתן עכשיו אשתך תהיה אומללה" ("אתה צריך להבין שאני אומר את זה רק מאהבה ורק כדי לעזור לך, אתה פשוט לא מבין אותי נכון, אתה צריך להבין אותי אחרת. כל החברים שאומרים לך שאתה אדם טוב מחניפים לך, רק אני מגלה לך את האמת כדי שתוכל לתקן. ולמה אתה מתווכח איתי? אתה לא מבין שבזוגיות ויכוח זה פשוט דבר נורא ואיום?")
ו"אני רוצה להציע לך מישהי, אבל תפעל רק לפי הוראות שלי, כי כשאתה עובד לפי איך שאתה מבין אתה הרי לא מצליח"
(משני האנשים האלה ניתקתי קשר)
ולדעת שהיו קשרים שעשיתי הכל נכון וזה גם לא עזר
ושהיו קשרים שאם הייתי עושה הכל נכון אולי זה היה עוזר
ושהתפללתי הרבה וניסיתי להתקדם רוחנית ולמלא בעצמי את מה שאני צריך כדי להיות ראוי
ואולי לא מספיק ואולי אני עדיין צריך להתקדם כדי להיות ראוי לטוב שמחכה לי
זה מתיש.
ואין לי מושג מתי זה ייגמר
אבל תודה לכל האנשים שכן מבינים, גם אם אני לא תמיד יודע מי הם
ולכל האנשים שעוזרים, גם אם הם לא תמיד יודעים מה רמת ההשפעה שלהם
בדרך כלל לא בפורום הזה. יש לי כמה חברים עם לב זהב, ואנשי מקצוע שמכירים אותי היטב שאני נעזר בהם כשזה באמת כבד מדי בשביל חברים
בפורום הזה זה זר מדי בשבילי, וחשוף מדי בשבילי. זאת אחת הסיבות שמחקתי את הפוסט בהתחלה. וגם עכשיו העליתי אותו כ"פוסט שהעליתי בעבר ומחקתי", וזה מיקל על החשיפה
ולעזור לאנשים עוזר הרבה יותר מאשר לפרוק תסכולים
והמון תודה (המון). לך ולשאר החברים הבאמת מיוחדים שיש פה
כשאני מחזק אנשים אני עושה את זה כמעט רק כשאני מסוגל להתחבר לנקודה שבה אני מזדהה איתם ואז אני חושב מה אני הייתי אומר לעצמי, מה הייתי עושה, ומה היה יכול להוציא אותי משם
יש הרבה שרשורים שאני לא מזדהה (חושב שלא נכון) או לא מצליח להזדהות (לא מצליח להגיע לשם רגשית) עם הגישה של פותח השרשור ולכן אני נמנע מלכתוב
מה שמפריע לי זה שהמיקוד הוא בי
לכן במובן מסוים כל תגובה שלי שבה אני משתף את הנסיון שלי היא גם פריקה מסוימת, בלי המחיר הנפשי של מיקוד בי
ויפה מאד האבחון שלך. מרשים
שנה טובה
תשומת הלב שלך למה שכתבתי - כולל תשומת הלב לפרטים - מאד משמעותית עבורי. גם זה שאת מציינת שקראת את המקור.
ultracrepidam
דעתן מתחילרוצה להגיב אבל לא יודע מה.
אז רק מתפלל ממקומי הקטן שה' יתברך יאיר לך טוב שלם.
כי במקרה כזה אתה רוצה להגיב לא כדי לשכנע שאתה צודק או כדי להראות את חכמתך וכשרון הכתיבה שלך, אלא רק בשביל להתייחס. אז זה ממש יפה
וגם ברכה לחגאור אש תספר על החסד והנתינה, על לממוד התורה, על חיוך לחבר, על כוונה בברכה, על תפילה מעומק לב, על געגוע חרישי לבית. נסה לחשוב ולדמיין מה אותה בחורה מרגישה עכשיו? היא שמחה בהצעה? מרגישה שנפלה על מציאה? אני מניח שכן נכון, זה לא אומר שאתה מתאים לכולן, וייתכן שייפרדו ממך שוב. אבל! זה אומר שיש בך טוב שלם, מכלול שיתאים מאוד למי שתרצה אותך כפי שאתה. שלם וטוב 
לב טהור:) תודה, שנה טובה!
אורות הכתובהאבל קשה לביצוע בזמן אמת.
חיות צבעוניתעכשיו צריך לגייס מוטיבציה כדי לעשות את התרגיל הזה..
הרעיון יפה בהחלט!
אור אשלדעתי ההתמודדות אם פחד זה לא לשלול את הקיום שלו אלא להיפך, לחוות אותו שהוא קורה ולהתמודד איתו במחשבה.
אפשר "לעבוד" על המוח שלנו
אפשר לגרום לו לחוות משהו שלא קרה רק ע"י המחשבה ואז זה קורה לו
זה מדהים
ופעם הבאה- אם זה יקרה באמת - זו לא תהיה הפעם הראשונה וכבר יהיה לו יותר קל להתמודד - הפחד היה פחות מפלצתי.
לדוגמה - את מפחדת שתיפגעי?
אוקי. אז קחי בחשבון שתיפגעי
יהיו פגיעות
בכל מערכת יחסים יש פגיעות.
תנסי לחוות את עצמך בפגיעה עצמה
מה הנורא מכל?
שתבכי?
שתרגישי גרוע?
ואז מה?
מה תעשי?
איך תצאי מזה?
מה אפשר לעשות אחרי שנפגעים?
את תחפשי פתרון,
ואת תראי שאת מצליחה למצוא.
אם תעשי את זה מספיק פעמים את תראי שאת מצליחה למצוא פתרונות לדברים שקורים לך
את תסמכי על עצמך יותר כי הנה הוכחת שאת יכולה להתמודד עם הפחד.
ואז את פחות תפחדי
כי את תדעי שתוכלי לפתור את הקושי כשיגע הזמן שלו
אז לא צריך לשלול את הפחד
צריך לחוות אותו
לראות שהוא בר פתרון
רוב הפחדים הם מהלא נודע ומהספק אם נוכל לצלוח אותם
ברגע שמוכיחים אחרת הם מתגמדים.
יצא ארוך..
מקווה שעזרתי
@השאלה.
הנחישות שלך (נראה לי שזאת המילה הנכונה) לכתוב מה את רוצה לשמוע ומה לא. זה אומץ, זה כוח אמיתי!
כתבתי תגובה רק כדי לכתוב שהאומץ שלך הוא מעורר השראה.
אבל אני גם מאד מבין את הפחד שלך. אני לא חווה פחדים ברמה כזאת, ואלה שכן זרקתי מזמן (לא טיפול ולא אימון. פשוט תפסתי אומץ) - אבל זה פחד מאד מובן.
אני חושב שאם ככה את מרגישה, אז תתני לפחד מקום. תקחי את הפחד שלך יד ביד, תשבי עם הפחד ותדברי איתו. תשאלי אותו ממה הוא מפחד, למה הוא צריך אותך ולמה את צריכה אותו, איזה הסכמים את יכולה לעשות איתו כדי שהוא יתן לך את האפשרות להתגבר עליו. תסבירי לו שלהגיע לטעות גורלית זאת דרך ארוכה, ובמהלך הדרך הזאת יהיו לו מספיק הזדמנויות לשבת איתך לקפה ולהפחיד אותך קצת. אבל תגיעי איתו להסכמות.
כתבת כאן, הצגת את הפחד שלך קבל עם ועדה.
זו ההוכחה הטובה והחזקה ביותר לכך שאת רוצה ומנסה להתגבר מעליו ולגדול מתוכו. ובטוחני שדרכך זו, הדרך הנכונה, היא תצלח.
בסוף לא משפט, אז לפחות את עצמי אציל; אל תלכי לטיפול.
גם אם אתה גבר, אם אומרים לך "אני לא רוצה עזרה, אני רוצה חיבוק" אז אתה נותן חיבוק ולא עזרה
כשבן אדם כותב "אל תגידו לי ללכת לטיפול" ויש פה בערך שלשה שכותבים כן ללכת, זה מעצבן
הרי אם היא כותבת, היא יודעת שטיפול יכול לעזור. יכול להיות שהיא אפילו הולכת לטיפול. יכול להיות שהיא לא יכולה מסיבה כלשהי. אבל לא חידשת לה כלום. היא יודעת שטיפול הוא מענה הולם, והיא רוצה חיבוק. זה כמו שמישהו ייכנס לחנות נעליים ויגרשו אותו משם לחנות אוכל כי הוא בתת-משקל. הוא כנראה יודע שהוא בתת-משקל, אבל עכשיו הוא צריך נעליים. אם יתנו לו נעליים ואחר כך ישאלו בעדינות אם אפשר להציע לו אוכל זה סיפור אחר
פחד נובע ממקום כל שהוא.
מאחל לך שתמצאי את המקום שהפחד הזה נובע ממנו ותתני מענה אליו.
בהצלחה!!
נפגשנו פגישה ראשונה בשישי
נפרדה בהודעה בווטסאפ במוצש.
באמת היה לא מתאים. אבל...
עולות לי הרבה תהיות מהמפגש..
מישהי מאוד מאוד אידיאסלטית. זה אחלה. זה מצויין. זה גם מה שאני מחפש.
אבל עם המון התלהבות ורגש, מה שלא עולה לי אוטומטית שמדבר על כל ארגון צדקה או גרעין תורני בניגוד אליה.
במיוחד להתלהבות על הפגישה ראשונה עם אדם זר. לא מרגיש לי נכון לדבר על דברים גדולים בסיטואציה כזאת.
המפגש הזה יצר לי שיקוף בנוגע אלי - איפה אני ביחס לאידיאלים שלי? איפה אני ביחס לדברים שחשובים לי? אני מצליח לחיות אותם? האם ה'אידיאלים' שלי מנותקים ממני? האם אני יודע איפה אני ביחס אליהם ומתנהל בהתאם?
בתור אדם ששואף לשים את הצד הערכי במרכז, העניין הזה מכניס אותי להרבה מורכבויות.. במיוחד בפגישות.
שאלה לסיום - יש 'אידיאלסטיות' שהיא לא כ"כ תמימה ומתלהבת?
התכוונתי לומר שהבחורה שיצאתי איתה, כשדיברה בדייט על איזו ישיבה, גרעין תורני, או דבר אידיאלסטי אחר, התחילה להתלהב ממש. לעומתה אני הרבה יותר מאופק, אולי יותר קר.
ההתלבות הפריעה לי כי היא נראת לי מוחצנת ושיטחית. לא יודע אם זה באמת ככה אבל ככה זה מרגיש לי.
שנגעת בנקודה אמיתית. מוחצנות זה דבר שדוחה אותי.
אין לי ספק שהיא היתה עמוקה ואת צודקת בדברייך שזה נוגע ממקום עמוק. הדבר השיטחי היחיד הוא שהיא לא הבינה את הפלטפורמה של הפגישה ושלא כדאי לדבר באופן כזה על ההתחלה.
חיות צבעוניתהקצוות הם די ברורים.
דברים שקשורים למהויות הכי עמוקות של החיים שלנו ושל החיים בכלל לא שייך לדבר בהתחלה. זה לא מוביל להכרות עמוקה עם הצד השני. הדברים שגורמים להיכרות זה בראש ובראשונה הניונאסינים ולא הדיבור הישיר. לכן הדיבור על דברים פשוטים יכולים לאפשר זרימה, כי אין לנו פחד לדבר בדברים כאלה, ומצד שני מאפשר לבחון את הניואנסינים וה'ראש' של הצד השני.
אינטואיצה היא מתנת הא-ל. כל אחד ישתמש עם כמה שהוא קיבל. זה הפתרון.
שאלה יותר מורכבת - כאשר הצד השני מתנהג באופן כזה איך לענות לו ואיך לנסות להסית אותו מהדיון. ועד כמה לזרום איתו..
יכול להיות ששני אנשים יתלהבו על אותו דבר רק כל אחד התעורר להתלהב בדרך אחרת מהשני.
לכן מאוד מסוכן לבחון ע"פ זה.
עכשיו אני חוזר להרהורים שלי הנ"ל.
תודה ולילה טוב!
זה הדבר הראשון שאני מחפש בבחורה ובכל זאת -
לא מפריע לך על ההתחלה לדבר דיבורים גבוהים?
זה גורם לי ממש לסלידה..
1. אולי,
2. דווקא לא צעירה, אמנם ההתלהבות מאוחרת מסבה אחרת ואין המקום להאריך כאן.
הדברים היכ משמעותיים לנו באופן אישי הם דברים אינטימים שאני לא משתף עם כל מאן דהו. החלומות והתוכניות שלי בעתיד, הנושאים שהכי מטרידים אותי, הקשר שלי עם האנשים הכי קרובים אלי - כל אלה דברים שלא אשתף לאדם שבפעם הראשונה פוגש אותו, גם אם זה למטרות שידוכין. כמובן שיש לי שאיפה לשתף בהכל אבל צריך בהדרגה...
אפשר לדבר על דברים משמעותיים אבל כדאי שלא יגעו בנקודות הכי אישיות על ההתחלה.
לא נעים לי שאדם 'משתפך' מולי רק בגלל שאנחנו נפגשים פעם ראשונה למטרות שידוכין.
זה ברור לי שמטרת הפגישות הראשונות זה לדבר על הא ועל דא ולראות אם יש כימיה.
יש לך הגדרות שונות לדברים אינטימים ממה שהצגתי? אשמח לשמוע..
שעושים ביום יום לדוגמא מי שעובד בחינוך/גורם רווחה או סתם מתנדב ומספר על זה זה הכי אחלה שבעולם. חלק מה'שגרה'. חלק ממה שאדם חווה ומעביר הלאה.
אם דברים נפתחים מעצמם זה גם דורש זהירות אבל סה"כ נשמע סבבה. נשמע טבעי.
הדיבור עצמו הוא הדבר הכי מלמד על האדם ומראה על הפנים שלו. לאו דווקא נושאי שיחה עמוקים.
תמסור לרבי האהוב
שאני מאד מאד אוהב אותו ומאמין בכוחו אבל מרוב בלאגן ויסורים היה קשה לי לבוא 
לא בגלל זה אני נוסע אליו... אחרת, הייתי צריך להיות שם כל השנה. כל השנה אני מתפלל הרי.
מה שכן, כשמזכירים את הצער על הציון של הצדיק, הצדיק מתפלל על האדם, והתפילות שלו יותר מקובלות.
וגם קראתי, שיתכן שהאדם יוושע בגלל שאמנם לאדם מגיע צער, אבל לצדיק לא מגיע.. והקב"ה אל אמונה ואין עוול.
ועוד בעיה שלי..
אני משתדל להתפלל על עצמי, אבל הביטחון שלי לוקה בחסר כנראה וזה גורם לי רפיון ולא להתעקש ולהרבות בתפילות.
אם תוכלו גם אתם להתפלל עלי -בנוסף לתפילות שלי -זה יהיה מצוין.
אבל זה לא קשור לר' נחמן... זה עניין אחר אחר לגמרי
אני רוצה שר' נחמן יתפלל עלי. אני יודע למה...הסיבות שמורות במערכת
כל אחד נהיה המזכירה של הקב"ה
1. אין לנו ערבות על איזה תפילות הקב"ה יקבל או לא יקבל
2. יש לנו ערבות לכך שהקב"ה רוצה שלא יקטרגו על בניו אלא ילמדו עליהם זכות
3. לא נראה לי שהצלחת לשכנע אותו ולא נראה לי שהוא יבטל את הטיסה. כולם מכירים את הצדדים לכאן ולכאן. לא נראה לי שיש צורך להודעות כאלו.
4. שנה טובה!!
מה זה יעזור שתביע את דעתך בלי שתשכנע?
אני חושב שזה רק פוגע בלי להוציא תועלת. לא הייתי ממליץ. סליחה על הביקורת על הביקורת.
ושאלו פה על סגולות...
הסגולה הכי טובה זה אחדות ולהפסיק עם החיפוש הרע בדרך של האחר.
וזה כתוב מפורש בתנ"ך " חבור עצבים אפרים, הנח לו" - כל שכן כשזה רק דרך אחרת..
המטיילת בארץלכן מובטח שיש לי גם זיווג
הגבול חוצה מתי שאת לא מעוניינת בכך. איך להגיד להם להפסיק להתערב באופן שיתקבל על הלב זהאת שאלה טובה שכדי שתחשבי עליה.
בהצלחה רבה!!
נתנאלוש21 
שלום לכולם...חדש כאן ונאלץ להיעזר בפורום כמענה אחרון להתלבטות קשה בת מס' שנים שלא מצאתי לה מזור ותשובה .
יצאתי עם בחורה מירושלים...לפני קצת יותר מ-3 שנים...יצאנו שתי דייטים והפסקתי.הבחורה נראית טוב,נחמדה.אך תחושתי היא שהיא יחסית אדישה,ולא שמחה מספיק,נראית כבויה מעט,ללא שמחת חיים ממש,כלומר זה משהו שניתן לראות ולהרגיש ישר בפגישות הראשונות (לא צריך לצאת תקופה כדי לזהות את זה). כיוון שכך,הפסקתי את הקשר,אבל לצערי עד היום אני רווק.והספקתי מאז לצאת עם עוד בנות,וגם מהעבר הייתה מישהי שיצאתי איתה עם אותהתכונה כמו שתיארתי-כבויה,אדישה וכו'.
ביררתי לגבי הבחורה האחרונה ועד היום היא רווקה,ומכיוון שהשנים עוברות ושנינו כבר בגיל קריטי שצריך כבר להביא ילדים (גיל גבולי)אני די מתלבט האם בכל זאת לחזור לקשר עם הבחורה למרות שבתוך תוכי אינני נמשך אליה בגלל המנטליות האדישה שלה? העניין קורע אותי נורא.היא מצידה אין לה דיעה אישית ולא אכפת לה להמשיך ולהיפגש איתי. ואם אחזור לקשר ,אני יודע שאני עושה זאת לא בלב שלם,כי אני רוצה להתחתן,אך מצד שני אין לי משיכה אליה מבחינה מנטלית (אך מבחינה פיזית/חיצונית היא נראית טוב)....שוחחתי עם כמה אנשים בעלי מקצוע בעניין ולא מצאתי מנוח לתשובות שקיבלתי...אשמח אם יש כאן בעלי ניסיון שיאירו את עיניי.
שנה טובה לכולם
וגם בשיחת הטלפון ביננו אמרתי שעברתי אירוע תאונת דרכים בדרך מהדייט השני -אפילו לא הייתה שאלה או אכפתיות מצד הבחורה לשאול האם נפגעתי בתאונה או שקרה משהו או נזק בגוף- שום כלום....לא הביעה רגש בטלפון ולא הראתה אמפתיה.-עד לכך דברים אלה מגיעים.
השאלה איך ייתכן שהיא תשתנה בכמה שנים באופי הקר הזה אחרי שהיא נמצאת בו הרבה זמן?מכאן ההתלבטות שלי האם לחזור לקשר או לא?
הארתם את עיניי....על כיוון לברר אצל חברות לא חשבתי..
הבעיה ששנינונ גרים רחקו אחד מהשני.אולי אנסה לברר דרך חברים שיש לה בפייסבוק
הזה יפרוץ החוצה.
יהיה בסדר....אם ניקח את הסטטיסטיקה המקובלת בתחום.
יהלום שחורשמה שהיה עד ראש השנה, מבחינת הברכה שהקב"ה נותן לאדם, מנותק ממה שקורה אחרי ראש השנה. ולכן זאת הזדמנות לתפילות על שינוי כיוון, שהאופי של ברכת ה' שיהיה לנו בשנה הבאה יהיה גם בדברים שלא היה עד היום
מבקש אמונהלמי צריך לתרום כדי לקבל אותה?
מזמור לאל ידיהקדמה חשובה: כשאני אומר פה דוסים/ דוסיות, אין הכוונה לרמה דתית אלא להשקפה שיותר קרובה לחרדל מאשר אל הדתי הלאומי, אין הכוונה שאני לא דוס במובן של פחות מקפיד על ההלכה. אני שומר נגיעה לא יוצא מהארץ מתפלל 3 תפילות ובאופן כללי משתדל לשמור תורה ומצוות וגם מחפש מישהי שומרת נגיעה מתלבשת בצניעות וכו'
גדלתי בבית חרד"לי ואפילו 'קווניקי', כשגדלתי בחרתי דרך שונה מאוד מהדרך שבה גדלתי וכיום מי פה שמכיר את דעותי מבין למה אני מתכוון...
שמתי לב, אני מניח שבשל הסביבה שבה גדלתי, שכאשר יצאתי עם בנות דוסיות יחסית יש לי כימייה טובה, זרימה, פתיחות וממש כיף איתן. אבל לכולן הפריע הגישה שלי שלא תאמה את מה שהן מאמינות בו. דברים כמו יחס לחברה מעורבת, סינון באינטרנט, סרטים, סדרות וכו'. יצאתי עם בנות שלהן זה לא הפריע, אבל איתן היה משהו חסר.
אני חושב שבגלל שהאופי שלי הוא אופי עדין רגיש ושקט מהסוג שיותר נפוץ אצל דוסים (ברור שקיימים גם לא דוסים שיש כאלה, אבל זה עדינות/ רגישות/ שקט שונה. קשה לי להסביר מקווה שזה מובן), אז יש את הכימייה הטובה עם בנות דוסיות.
השאלה היא איך אפשר למצוא בנות או שהן דוסיות אבל לא מפריע להן חוסר הסכמה על הנושאים הנל, או בנות לא דוסיות עם אופי דוסי או שמחפשות מישהו דוס אבל לא בגלל ההשקפה.. או שלמישהו יש פתרון/ רעיון אחר?
אתה צודק בהחלט. זה ממש לא אומר עכשיו לפסול כאלו שלא עשו מדרשה אבל זה נותן לך פתח 'לחתור'.
תראה מדרשות שהבנות שם יכולות להתאים לך ותיגש לבנות שאתה מכיר או אפילו לחפש באינטרנט ולראות איך אפשר ליצור קשר עם גורמים שם.
